רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני

[2Fluffy4U]

ART, אתה מציג עובדות ונתונים ומסלף אותם דרך העניים שלך המשתוקקות לזכות אותו. תנסה להיות אובייקטיבי. תדמיין כאילו הדבר התרחש בניוזילנד ומצאו שם איזה ג'ימי ואת החומר הזה על המחשב שלו.. האם גם אז תתאמץ כל כך ותטען שהוא בסך הכל שה תמים?

אתה גם מתעלם לחלוטין מראיה שהאדם חיפש במחשב ונחשף לפורום שמתאר כיצד לשסף גרון אדם, כולל תמונות של אזורי עורקים/ורידים עיקריים.. האם לטעמך מדובר בהסתברות כל כך טבעית ונורמלית? האם תיקח את כל מחשבי הבית בקצרין תמצא חומרים כאלה על כך אחד ואחד מהמחשבים.. אני בספק..

[Art Tatum]

אני אומר שאסור להתייחס לדברים אלו כגורם מחזק של ראיות אחרות.

אם אלו היו ראיות לרצח אז לא היה מקום בבתי הכלא.

[2Fluffy4U]

מילפורד

הטיעון שלך הוא בעצם לשמוט את כל הדיון מבסיסו כי נקודת המוצא שלך היא שהמשטרה אשמה בהכל והם ארגון פשע אינטרסנט שעושה מה בראש שלו מתי שבא לו איך שבא לו בלי לתת דין וחשבון ובפועל עושה פה מדינת מערב פרוע בחסות "כוחות האכיפה" הצבועים..

לצורך כך - אתה מוזמן לפתוח דיון חדש שדן באתיות ואופן הפעולה של מערכת השלטון/משטרה/משפט במדינת ישראל. אחלה של דיון ויכול להיות מאד מעניין. הדיון הנוכחי עוסק בראיות ועובדות במשפט קונקרטי. גם אם היינו חיים בניוזילנד/ארה"ב/שוודיה/פינלנד וכו' וכו' הטיעון שטענת קביל אך הוא כל כך כללי שאין בו באמת יכולת להיות רלוונטי או ענייני.

המלצתי האישית לך היא לפתוח דיון חדש בו כל האנשים שחושבים כמוך יציגו עובדות וראיות לכל המחדלים המשטרתיים ויציגו את המשטרה באור אותו אתה כל כך משוכנע שהיא צריכה להיראות בו.

אתה מסתמך על תחושתך האישית והרצון העמוק שלך להתמודד עם תחושת תסכול בין אם לגיטימית או לא כלפי מערכת האכיפה במדינה. אבל אל תשליך מתחושותייך אלה ותחיל אותם על כל דבר ועניין..

נערך 2014 בפברואר 26 על-ידי 2Fluffy4U

[Milford Cubicle]

הטיעון שלך הוא בעצם לשמוט את כל הדיון מבסיסו כי נקודת המוצא שלך היא שהמשטרה אשמה בהכל והם ארגון פשע אינטרסנט שעושה מה בראש שלו מתי שבא לו איך שבא לו בלי לתת דין וחשבון ובפועל עושה פה מדינת מערב פרוע בחסות "כוחות האכיפה" הצבועים..

נכון מאוד.

בבקשה תחסוך ממני את החיפושים ביוטיוב בשביל לצרף לפה את כל הסרטונים (המוכרים ופופולרים) שמוכיחים שמשטרת ישראל הוא ארגון הפשע הגדול ביותר.

[QttP]

^^^

בלי קשר למידת הנכונות, עם טיעון כזה לא ניתן להפוך הרשעה בתיק ספציפי. כי אם הטיעון הוא "אני לא מאמין לשום ראיה" אז יגיד השופט - "ואני דווקא כן מאמין", ופה ייגמר הסיפור.

אם יש דרך להוכיח עניינית שראיות מסויומות הן מפוברקות/שגויות/פסולות מכל סיבה שהיא, אז יש סיכוי לערער את אמינות התיק. בהנחה, כמובן שזו השאיפה שלך במקרה דנן.

[ariebel]

ART, אתה מציג עובדות ונתונים ומסלף אותם דרך העניים שלך המשתוקקות לזכות אותו. תנסה להיות אובייקטיבי. תדמיין כאילו הדבר התרחש בניוזילנד ומצאו שם איזה ג'ימי ואת החומר הזה על המחשב שלו.. האם גם אז תתאמץ כל כך ותטען שהוא בסך הכל שה תמים?

אתה גם מתעלם לחלוטין מראיה שהאדם חיפש במחשב ונחשף לפורום שמתאר כיצד לשסף גרון אדם, כולל תמונות של אזורי עורקים/ורידים עיקריים.. האם לטעמך מדובר בהסתברות כל כך טבעית ונורמלית? האם תיקח את כל מחשבי הבית בקצרין תמצא חומרים כאלה על כך אחד ואחד מהמחשבים.. אני בספק..

אני אגיד לך בדיוק למה הראייה של חיפוש במחשב לא מסתדרת.

הצורה והדרך שבה מתואר תהליך הרצח, אפילו מפי זדורוב הן - שמדובר במשהו רגעי.

הוא עמד שם בשער, עברה הילדה תאיר לידו וביקשה סיגריה -> הוא סירב לתת -> היא קיללה אותו -> הוא חטף הגנבה, הלך בעקבותיה לשירותים ורצח אותה.

אז נשאלת השאלה, אם הרצח אפילו ע"י הפרקליטות מתואר כפעולת נקם מידית. איך יכל לחפש מבעוד מועד דרכים לרצחה?

מצד אחד טוענים, Crime of passion ומצד שני Premeditated murder.

צורת הרצח צריכה להתאים למה שמסביב.

לגבי העניין עם הסכין. פאק! מה זה משנה? משוננת, לא משוננת.

הסכינים שמצאו אצלו לא היו כלי הרצח, בזה אפילו התביעה מודה. אז מה לעזאזל זה משנה? אין כלי רצח.

תביעת נעליים - על הנעליים שלו לא מצאו כלום! ומלבד זה, אין זכר לכל ראיה פורנזית אחרת שקושרת את נוכחותו של זדורוב שם.

מה כן יש שם? מלא שערות(כולל שערות שהיו בתוך כף ידה של תאיר) שכלל לא נבדקו.

שום DBA של רומן לא היה בזירת הפשע.

אז לדעתי יש פה ספק סביר אחושרמוטה באשמתו של זדורוב(אולי הוא הרוצח, אבל אם כן, הוא מתודי ברמות)

ושוב גירסאת המשטרה לא מסתדרת לחלוטין! רוצח מתודי, אבל פעל בלהט הרגע.

נו באמת...

ו omrij, זה שהגעת למסקנה אחרת לא אומר כלום. אתה עדיין לא התייחסת לשום דבר שהעלתי בדבריי.

אין לך מה להגיד על העובודת והנקודות, רק לזיין ת'שכל שאנחנו לא משפטנים ולכן קטונו מלבקר את גזר הדין.

אבל זה כל היופי ברשת האינטרנט ובחברה פלורליסטית, מותר לי להגיד מה שבא לי וזוכתך לא להסכים.

בינתיים, אדם שיש ספק סביר באשמתו, נמק בכלא וחבל.

[Milford Cubicle]

http://glz.co.il/1064-37061-HE/Galatz.aspx

[omrij]

' date=' זה שהגעת למסקנה אחרת לא אומר כלום. אתה עדיין לא התייחסת לשום דבר שהעלתי בדבריי.

אין לך מה להגיד על העובודת והנקודות, רק לזיין ת'שכל שאנחנו לא משפטנים ולכן קטונו מלבקר את גזר הדין.

אבל זה כל היופי ברשת האינטרנט ובחברה פלורליסטית, מותר לי להגיד מה שבא לי וזוכתך לא להסכים.

בינתיים, אדם שיש ספק סביר באשמתו, נמק בכלא וחבל.[/quote']

אני לא כתבתי שאתם לא משפטנים ולכן קטונתם... אני גם לא טוען שאסור לך לחשוב אחרת ממני או מהפס"ד.

אבל להכריז חד משמעית שאני טועה ואתה צודק? הדרך לשם עוד ארוכה.

בינתיים יש פה כמה "שמתנשאים" כאילו הם יודעים את כל האמת וכל מי שחושב אחרת אידיוט

אני לא טוען שמי שלא מסכים לפס"ד הוא אידיוט.

אגב, אני יכול להתייחס לכל דבר - אבל אני לא רואה שום טעם בזה

בכל מקרה את האמת אתם כבר יודעים, ולהפוך את הדברים איך שנוח לכם אתם כבר מתורגלים.

נערך 2014 בפברואר 26 על-ידי omrij

[FARKASH7]

arielbel לגבי השערות שהזכרת יש התייחסות לכך בפסק הדין בדיוק בעמודים שעומרי הפנה אליהם.

נכתב שם שבסבירות גבוהה הם שייכים בכלל לקורבן, כנראה תוצאה של מאבק.

לגבי עניין המשטרה מושחתים/הפילו אותו/הפלילו אותו/תידרכו אותו גם לכך יש התייחסות ופסק הדין שולל זאת.

נכתב שם בבירור שבהודעות שלו הוא חשף פרטים שכלל לא היו ידועים לחוקרים בזמן עדותו אלה התבררו כנכונים רק לאחר הנתיחה

איך אתם מסבירים זאת? האם החוקרים הם גם נביאים ורואים את העתיד?

נכתב שם גם שכמות הפרטים שהוא חשף, התיאורים שהוא נתן שוללים לחלוטין את הטענה כאילו המשטרה השתילה הכול אצלו בראש

עוד סתירה לטענות שלכם שאני לא מצליח להבין היא מצד אחד אתם טוענים שמדובר באדם לא מבריק במיוחד, שבקושי מבין את השפה, ולא הצליח לתקשר בצורה תקינה בכול הליך החקירה.

מצד שני אותו אדם לדברכם עבר תדריך מפורט ע"י צוות החקירה ששתל אצלו לפרטי פרטים את כול השתלשלות האירועים, כולל פרטים בעלי אופי נבואי שהתבררו רק בהמשך כנכונים, ובכלל לא היו ידועים בשעתו לצוות החקירה.

אז איך אדם כזה שלדברכם בקושי מבין את השפה ולא יודע מה רוצים ממנו מצליח לעבור שטיפת מוח מחוקרי משטרה, לזכור אותה לפרטי פרטים, ואף להיות שחקן מושלם בכול שלבי ההודאה והשיחזור. הוא אפילו הגדיל ראש ותיקן ביוזמתו את עמידת השוטרת שדימתה את הקורבן בשיחזור, ממש שחקן רציני ומקצוען.

עכשיו תטענו שהביאו לו מתרגם לרוסית שהעביר לו בדיוק מה הוא צריך להגיד, או שאחד מהשוטרים הוא דובר רוסית.

כמו שטענתם שלא נמצא אצלו חומר פדופילי במחשב, וכשהוכיחו לכם שאתם טועים התחלתם לשאול לגיל הנערות בתמונות, האם הם בנות 8 או בנות 14. פשוט פתטי.

נערך 2014 בפברואר 26 על-ידי FARKASH7

[ariebel]

תן לי בבקשה דוגמא של פרט אחד נבואי כזה, אחד בלבד.

כי אני ממשיך לשמוע על אותם "פרטים מוכמנים" אבל אף אחד לא מוכן לפרט מה הם.

אפילו בפסק הדין לא כתוב. המנטרה חוזרת על עצמה "היו פרטים".

לגבי התדרוך, הוא דווקא טעה בהמון דברים והתיקון שלו את עמידת השוטרת גם הייתה טעות.

לגבי החומר על המחשב, שוב אני שואל. השחזור של רומן(שהאכילו אותו בו) והתביעה, מתעקשים שזה היה פשע שנרקח ברגע של כעס וזעם.

הרי אין להם מניע אמיתי, אז הם אמרו "היא אמרה לו משהו, הוא התעצבן והלך להרוג אותה". אז מה זה בכלל משנה מה יש לו על המחשב?

גם אם הוא אכן פדופדיל, זה לא הופך אותו אשם ברצח הספציפי הזה. אין עקביות בקייס, בכלל.

[omrij]

כאמור, בשחזור אשר ביצע הנאשם לעיני המדובב, העמידו הנאשם כאשר פניו אל הקיר, תוך שהוא ומתקן את העמדתו (ראה ת/8, מ"ט 165/06 (26), זמן 00:01:45 ואילך). גם במהלך השחזור בפני החוקרים ממקם הנאשם את השוטרת המדמה את המנוחה כאשר פניה לקיר ולעבר תא מס' 1, תוך שהוא מקפיד על העמדה נכונה ואף מתקן את עמידתה (ראו: ת/26, זמן 15:00-16:10). איש המעבדה הניידת, ינאי עוזיאל, קובע כי צווארה של המנוחה שוסף כאשר עמדה בסמוך לקיר בתוך תא מס' 2, כאשר פניה אל הקיר המפריד בין תא מס' 1 לתא מס' 2 (ראה הפרוטוקול, ע' 354 – 355). עוד יאמר, בשעת השחזור טרם נערכה חוות דעתו של עוזיאל (מיום 25.12.06), והחוקרים התוודעו לממצאי המעבדה הניידת.

מדובר בפרט מוכמן, אשר הוגדר בהכרעת הדין כ"קלאסי", רק מי אשר ביצע את הרצח יכול היה לדעתו ולא אחרת.

ביום הרצח שוחח הנאשם עם מעסיקו, כאשר האחרון ציין בשיחה זו כי לא יוכל לעבוד מחר בבית הספר מאחר ובת של חבר שלו נמצאה שם מתה. עקב קשיי השפה ג'אנח ביקש לשוחח עם רעיית הנאשם, אלא שהנאשם ציין כי רעייתו ישנה ומנע שיחה בין השניים (הנאשם הודה כי שיקר בעניין שנתה וללא סיבה הגיונית (ראו: ת/443, בעמ' 8).

הנאשם עדכן את רעייתו בשיחתו עם ג'אנח והוסיף בשפה העברית : "ילדה נפלה מאסלה בשירותים" (ראה הודעתה ת/684, ע' 1, ש' 7). בשלב זה ג'אנח כלל לא ידע כי המנוחה נמצאה בתא שירותים ועדותו האובייקטיבית בעניין זה נמצאה מבוססת ומהימנה.

זאת ועוד, עוד קודם לעימות הנאשם עם גרסת רעייתו, מסר הוא מיוזמתו למדובב המשטרתי כי הבין שמשהו קרה בשירותים תוך ציון האסלה (ת/400, מ"ט 161/06 (1), בעמ' 33). כשנשאל כיצד ניחש כי מדובר דווקא באסלה, ציין כי חשש שהנערה נפגעה מאסלה במקלט בו עבד, אלא שבמקלט בו עבד כלל לא היו אסלות שכן הן נעקרו לצורך עבודת הריצוף (ת/443, בעמ' 20-21).

מדובר בפרט מוכמן איכותי ביותר שמעצם טבעו, מצוי בידיעתו של מי שביצע את העבירה.

[2Fluffy4U]

אני חייב להודות - בארבע שעות האחרונות ישבתי על המחשב ונכנסתי לנעליים של הסוברים לחפותו - ראיתי סרטונים ביוטיוב וקראתי בפורומים שונים בנושא..

לא יאומן הסיפור הזה..

אני צופה בזירת הרצח, שומע ברקע פרשנוית לגבי נתיב הבריחה של הרוצח, רואה כיצד המשטרה מתעללת בזדורוב, רואה כיצד ייתכן ו"מטרימים" לו את אופן ביצוע הרצח ככה שבשחזור של הרצח הוא יפעל כפי שהם רוצים..

ואני אומר לעצמי פאק - איך לעזאזל בית המשפט הרשיע אותו???

ואז אני מחליט ומתעמק יותר בפסק הדין העדכני. אני קורא אותו מתחילתו לסופו ויוצא בתחושה שבונא - בתכלס השופטים מאד יסודיים ואכן מצליחים להפריך את הטענות ברובן (אלה של טביעות נעל או סכין בפסק דין הנוכחי) באופן מאד יסודי עקבי ואמין.

אני אומר לעצמי קיבינימאט אי אפשר להאמין היום לכלום. לפני שנייה הילדה שם בסרטון אשמה, ופתאם היא כבר לא..

אני לא יודע אם זדורוב רצח במאה אחוז, אני רואה את הסרטונים של הילדות מבית הספר וזה פשוט דוחה אותי ההתנהגות שלהן. אבל אני גם לא יודע אם הן קשורות לזה או לא..

כל מה שאני יודע.. זה שאני שמח שיש אנשים שזה המומחיות שלהם והמקצועיות שלהם - אני חושב שלאור הנתונים וההוכחות שהוצגו בפני השופטים - המסקנות אליהן הם הגיעו הם ראויות ונכונות. בהנחה שזדורוב זכאי הלוואי שההגנה תצליח להביא עדויות להתנהגויות כמו טיוח או אינטרסנטיות או כיסתוח יחד עם הוכחה חד משמעית כלשהי שזה לא היה הוא. בהנחה וזדורוב אשם - הלוואי ויצליחו להוכיח את זה מעבר לכל ספק סביר, כזה שגם לאחר צפייה בחומרים הללו לא ידרוש ממני להעמיק על חודו של יוד כדי להסכים איתם

ולגבי פרטים מוכמנים:

1. פרטים מוכמנים:
   

1. כמפורט בהרחבה בהכרעת הדין העיקרית (ראו פרק טז'), הנאשם מסר מסה אדירה של פרטים הקושרים אותו לרצח. הנאשם ידע עובדות רבות מזירת הרצח ומן הקשור בה. חשיבותם של פרטים מוכמנים אלו היא בעיקר בהצטרפותם יחדיו. גם אם קלט המערער פיסות מידע או ניחש ניחושים פרועים מוצלחים, עדיין, לא יכול היה למסור מסה כה אדירה של פרטים המציירים תמונה כמעט מדויקת. מדובר בפרטים שונים אשר נמסרו הן בהודאותיו בפניו החוקרים, הן בשיחותיו עם המדובב והן מפי עדים נוספים, פרטים שלא היה יכול לדעת אותם אלמלא היה מעורב ברצח. להלן מקצת הפרטים אשר ראינו ליתן להם משקל גבוה כ"דבר מה" נוסף הנדרש להרשעה.
   

1. מיקום תא השירותים:
   

בחקירתו מיום 19.12.06 סיפר הנאשם כי המנוחה עמדה ליד התא השני בטרם ביצע את המיוחס לו (ת/22, קלטת 1, בע' 120). כפי שבואר בהכרעת הדין, לא נמצא כל הסבר לידיעה זו ונשללה כל אפשרות כי מידע זה נמסר לו באמצעות חוקריו. הנאשם עצמו נימק ידיעה זו בניחוש לוגי שכן "אף אחד לא נכנס לעשות את צרכיו בתא הראשון או הרביעי" (ראה ת/202 א-ג, בע' 33). מדובר בהסבר מופרך אשר מלמד כי בידיעת הנאשם תא השירותים הספציפי בו נרצחה המנוחה.

1. דלת התא הנעולה:
   

דלת תא 2 בו נמצאה המנוחה, נפרצה למעשה באמצעות פריצת המנעול כאשר הסתבר שחלק מלשונית המנעול היה שחוק ולא ניתן לנעול או לפתוח את דלת תא 2 מבחוץ (ראה: ת/317- הודעת צבי חוטר מיום 6/12/06; עדות העד סמברנו בע' 746 לפרוטוקול).

הנאשם, בחקירתו מיום 21.12.06 (ראה: ת/22, מ"ט 172/06, קלטת 2, בע' 17-19; ושם, קלטת 3, בע' 1-2) ידע לציין כי השאיר את דלת התא כשהיא נעולה. כאשר פרט המנעול הפגום, נודע לחוקרים רק ביום 24.12.06 (ראה דו"ח תפיסת הדלתות, ת/237). זאת ועוד, הנאשם ציין כי לא יכול היה לסגור את הדלת מבחוץ שכן "שמבחוץ אפשר רק בשירותים למטה" (ת/29, קלטת 2 בע' 7, 9).

מדובר בפרטים מוכמנים מובהקים ופרטניים כאשר ההסברים שנתן הנאשם לידיעה זו בלתי סבירים ושקריים (טענתו כי כך נעשה בסרטים וטענתו כי בעת השחזור ראה את הדלת במראה כאשר צפייה בשחזור מלמדת כי הנטען אינו אפשרי (ראה השחזור, ת/26, 11:05).

1. תנוחת המנוחה בתא:
   

כאמור, בשחזור אשר ביצע הנאשם לעיני המדובב, העמידו הנאשם כאשר פניו אל הקיר, תוך שהוא ומתקן את העמדתו (ראה ת/8, מ"ט 165/06 (26), זמן 00:01:45 ואילך). גם במהלך השחזור בפני החוקרים ממקם הנאשם את השוטרת המדמה את המנוחה כאשר פניה לקיר ולעבר תא מס' 1, תוך שהוא מקפיד על העמדה נכונה ואף מתקן את עמידתה (ראו: ת/26, זמן 15:00-16:10). איש המעבדה הניידת, ינאי עוזיאל, קובע כי צווארה של המנוחה שוסף כאשר עמדה בסמוך לקיר בתוך תא מס' 2, כאשר פניה אל הקיר המפריד בין תא מס' 1 לתא מס' 2 (ראה הפרוטוקול, ע' 354 – 355). עוד יאמר, בשעת השחזור טרם נערכה חוות דעתו של עוזיאל (מיום 25.12.06), והחוקרים התוודעו לממצאי המעבדה הניידת.

מדובר בפרט מוכמן, אשר הוגדר בהכרעת הדין כ"קלאסי", רק מי אשר ביצע את הרצח יכול היה לדעתו ולא אחרת.

1. השיחה עם ראובן ג'אנח:
   

ביום הרצח שוחח הנאשם עם מעסיקו, כאשר האחרון ציין בשיחה זו כי לא יוכל לעבוד מחר בבית הספר מאחר ובת של חבר שלו נמצאה שם מתה. עקב קשיי השפה ג'אנח ביקש לשוחח עם רעיית הנאשם, אלא שהנאשם ציין כי רעייתו ישנה ומנע שיחה בין השניים (הנאשם הודה כי שיקר בעניין שנתה וללא סיבה הגיונית (ראו: ת/443, בעמ' 8).

הנאשם עדכן את רעייתו בשיחתו עם ג'אנח והוסיף בשפה העברית : "ילדה נפלה מאסלה בשירותים" (ראה הודעתה ת/684, ע' 1, ש' 7). בשלב זה ג'אנח כלל לא ידע כי המנוחה נמצאה בתא שירותים ועדותו האובייקטיבית בעניין זה נמצאה מבוססת ומהימנה.

זאת ועוד, עוד קודם לעימות הנאשם עם גרסת רעייתו, מסר הוא מיוזמתו למדובב המשטרתי כי הבין שמשהו קרה בשירותים תוך ציון האסלה (ת/400, מ"ט 161/06 (1), בעמ' 33). כשנשאל כיצד ניחש כי מדובר דווקא באסלה, ציין כי חשש שהנערה נפגעה מאסלה במקלט בו עבד, אלא שבמקלט בו עבד כלל לא היו אסלות שכן הן נעקרו לצורך עבודת הריצוף (ת/443, בעמ' 20-21).

מדובר בפרט מוכמן איכותי ביותר שמעצם טבעו, מצוי בידיעתו של מי שביצע את העבירה.

1. פרטים מוכמנים נוספים:
   

יובהר ויודגש כי הכרעת הדין המקורית מפרטת עוד שורה ארוכה של פרטים מוכמנים, כאשר בזהירות מופלגת בנסיבותיו של תיק זה, הוגדרו כפרטים מוכמנים בעלי ערך מופחת. בהקשר זה אציין, יכול ובנסיבות אחרות, די היה בכל אחד מפרטים אלו לבדו, כדי ביסוס "דבר מה" נדרש וללא כל חשש, אלא שכאן ננקטה זהירות חריגה.

כך למשל הנאשם ציין בפני חוקריו, כי ראה מספר טיפות דם בשירותי הבנים. אף בווידויו בפני המדובב "ייסר" עצמו על שמספר טיפות דם טפטפו מלהב סכינו כאשר לא טרח לנקותן. בפועל, המנקה ויקטור קולס ניקוב אכן העיד כי ראה ביום הרצח כתמי דם בשירותי הבנים (ת/543, ת/544). הנאשם אשר היתל בחוקריו שוב ושוב ושינה גרסאותיו לעיתים, דבק בעמדתו כי לא אנס את המנוחה (אף בשלב בו טען לאיבוד זיכרון, מציאות בה הוא לכאורה אינו יודע מה התרחש). הנאשם מוכן היה להודות ברצח אשר, לכאורה, לא ביצע, אך לא באונס. התעקשות הנאשם על גרסה זו מעידה על ידיעתו כי המנוחה לא נאנסה, עובדה שאין הסבר כיצד הגיעה לידיעתו.

הנאשם תיאר חיתוך (להבדיל מדקירה) בסכין, ציין את הפגיעה בצוואר, הזכיר פגיעות שטחיות באזור בית החזה, הפגיעות ביד המנוחה, פצעי ההגנה בידיה וחתכים באזור המותן. מדובר במסה של פרטים בתיאור אקט הרצח, אשר אין הדעת סובלת אפשרות כי את שלל פרטים אלו "ינחש" אדם ללא מעורבותו ברצח ובאופן התואם לממצאי הנתיחה (ת/11).

אם כן, בידיעת הנאשם מקבץ של פרטים ייחודיים בולטים ומרשימים שאותם היה יכול לדעת רק מי שנכח בזירת האירוע. חלק מפרטים אלה לא פורסם כלל, פרטים אחרים כלל לא היו בידיעת החוקרים בשלב בו מסרם. כך או כך, הנאשם שיקר ללא הרף בנימוקיו השונים ומקצת גרסאותיו נמצאו מופרכות ומגוחכות. ריבוי הפרטים שמסר הנאשם, כמוהו כאותה ידיעה בולטת ומרשימה המעניקה משקל פנימי וחיצוני להודיותיו (ראו והשוו: דנ"פ 4342/97 מדינת ישראל נ' אל עביד בעמ' 798).

1. השלכת המכנסיים
   

1. בטרם נעצר, מסר הנאשם לחוקרים כי השליך לפח את המכנסיים אותם לבש ביום הרצח. עוד מסר כי מדובר במכנסים מבד כחול חלק מחליפה שנרכשה ברוסיה וכי ראה לנכון להשליכם כיוון ששמן והם לא התאימו עוד למידותיו (ת/159, ע' 2 וכן ת/344 ע' 6-8).
   

כפי שהתרשמנו במהלך שמיעת הראיות, הנאשם ניהל אורח חיים סגפני ופשוט של פועל קשה יום. הנאשם עבד בבגדי עבודה בלויים, כך גם נעלי הסלמנדר אותם לבש היו מרופטות ובלויות. אין מחלוקת על העובדה כי הנאשם השליך את מכנסיו לאחר הרצח, עובדה זו מחשידה כשלעצמה ובפרט נוכח העובדה כי המכנסיים היו כפי גרסת הנאשם במצב טוב והושלכו רק בשל עלייתו במשקל, אולם אין די בכך.

החוקרים ערכו מספר חיפושים בארונו של הנאשם במטרה למצוא את חולצת החליפה הכחולה אותה ציין הנאשם אך לא מצאו דבר (אף שהנאשם הנחה אותם למיקום המדויק בארונו). אף רעייתו לא הכירה את החליפה האמורה (ראו עדות השוטר גורודינסקי בע' 985 לפרוטוקול וכן ת/687, ע 1). משפחתו של הנאשם ניסתה להתגייס ולחלץ את הנאשם משקריו בעניין "החליפה הכחולה מרוסיה" אלא שהם עצמם הסתבכו שוב ושוב בשקרים קשים וגרסאות שאינן מתקבלות על הדעת. שקרים בוטים אלה באשר למכנסיים אומרים דרשני, מעבר להשלכתם לאחר הרצח (ראו בהרחבה פרק יז' (1) להכרעת הדין).

מעבר לכך, עדים שונים העידו כי ביום הרצח, לבש הנאשם מכנסי ג'ינס דווקא (ראו עדות אביחי אריאל ת/542 ועדות חנוך סימנה, אשר הבחינו בנאשם סביב השעה 13:00, ממתין לקבלת דבק להמשך עבודת הריצוף ממעסיקו). אריאל אף ציין כי שוחח עם הנאשם אודות הג'ינס, סנט בו כי חבל להשתמש במכנסיים לצרכי עבודה. גם מעסיקו של הנאשם אלי דעי העיד כי ראה את הנאשם לבוש מכנסי ג'ינס בעת שהביא לו את הדבק סמוך לשעת הרצח (ראו: ע' 838 ואילך לפרוטוקול, כך גם כך, לוח הזמנים לאחר קבלת הדבק מהמעסיק וכפי שמלמד פלט הטלפון הנייד של הנאשם, מלמד על חלל בגרסתו של הנאשם בין השעות 13:30 לשעה 14:00, מועד בו נרצחה המנוחה וראו בהרחבה עמוד 318 להכרעת הדין).

בני משפחתו של הנאשם ציינו כי הנאשם נהג לעבוד במכנסי ג'ינס ולא זכרו את המכנס הכחול שבגרסתו השקרית של הנאשם (ראו הודעת חמיו ולדמיר גרשייב ת/678, ע' 1 והודעת רעייתו אולגה ת/687, עמ' 1 אשר ציינה בביטחון כי לבעלה שני מכנסי עבודה, האחד ג'ינס אמיתי והאחר ירוק).

חמותו של הנאשם אף הגדילה והעידה כי בשבת הסמוכה לרצח, הבחינה במכנסי ג'ינס של הנאשם בפח הזבל (נ/8, ע' 2), עדותה המגמתית לאחר מכן במהלך המשפט נדחתה מכל וכל ונמצאה כשקרית (ראו ע' 288 להכרעת הדין).

גרסתו השקרית של הנאשם, באשר לסוג המכנסיים, עומדת בסתירה לעדות אובייקטיבית של שלושה עדים שונים. גרסה זו במצורף לעובדת זריקת מכנסיים כשהם במצב טוב, ובסמיכות זמנים כה קרובה למועד הרצח, מהווה חיזוק משמעותי נוסף לנדבכי ההרשעה.

1. שטיפת הנעליים
   

1. חוות דעתה של מנהלת המעבדה לביולוגיה משפטית, ד"ר מאיה פרוינד (ת/ 695, ת/696) תיארה עריכת בדיקת "בלו סטאר" לנעלי הנאשם, בדיקה שמטרתה גילוי דם סמוי (ע' 989 לפרוטוקול). בדיקה זו הגיבה בחיוב בשישה אזורים שונים (מארבעה אזורים הופק פרופיל גנטי התואם לזה של הנאשם, בשני האזורים הנוספים, לא נמצא פרופיל גנטי). המומחית הסבירה כי חומר ה"בלו סטאר" מגיב לחומרים נוספים זולת דם, כדוגמת אקונומיקה. כן הובהר כי ניתן לסלק כליל שרידי חומר ביולוגי ע"י אקונומיקה (ראה עמ' 994, 989, 990 לפרוטוקול).
   

בפועל, גפות נעלי הנאשם נמצאו כשהם בלויות, מרופטות ומוכתמות קשות. מאידך, סוליית הנעל נמצאה נקייה להפליא. העובדה כי סוליית הנעליים אשר שימשו לעבודות שיפוצים (והיו חשופות מטבע הדברים לפגעי צבע, רוֹבָּה, דבק, פירורי קרמיקה וכיוצ"ב) נמצאו נקיות, במצורף לבדיקת ה"בלו סטאר", אשר איששה אפשרות של שטיפת הנעל בחומר ניקוי, מדברת אף היא בעד עצמה ומלמדת על השמדת ממצאים מפלילים.

עוד לעניין זה ניתן להוסיף ראיות נוספות, המעידות על השמדת ראיות – דבריו לעיל על ניקוי טבעת הנישואין במברשת שיניים; ניקוי הדלת בחלקה העליון באמצעות חולצתו, בשעת השחזור ובמטרה לטשטש עקבותיו (ראו: ת/26, 19:48:20); לחישתו למדובב "אני שם, את כל הראיות ניקיתי" (ראו: ת/401 א' מ.ט 165/06 (26), ע' 28) וכמבואר, השלכת המכנסיים לאשפה.

1. סיכום
   

1. הדין מחייב, כי על מנת להרשיע נאשם על^-פי הודאה שניתנה מחוץ לכותלי בית המשפט צריך להימצא דבר מה לחיזוק ההודאה (סעיף 12 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971).
   

אין אנו עוסקים בדיון אקדמאי, שיחת סלון או שיח תקשורתי, עניין לנו בשפיטה עפ"י החוק והפסיקה אשר יישומה בנסיבות דנן מצביע ללא כל היסוס על הרשעה מתחייבת. לעניות דעתי, ניתוח של הראיות בתיק מגלה כי יש בהן לא רק דבר מה לחיזוק, אלא סיוע ממשי להודאותיו של הנאשם – הנאשם השליך מכנסיו באופן תמוה ביום הרצח, שטף נעליו בחומר ניקוי, נצפה בחדר המורים בסמוך לאחר הרצח כשהוא נסער, נהג בלחץ בביתו לפני מעצרו (ראו למשל דבריו למדובב כי סרב לקים יחסי מין בליל הרצח כי חשש מחקירה, ומה לו לחשוש בהעדר אשמה?) גלש באינטרנט כארבעה ימים לפני הרצח באתר המתאר ומדגיש שיסוף צוואר; בהיסח הדעת, ציין אמירות מפלילות רבות בשיחותיו עם המדובב; מסר מסה אדירה של פרטים מוכמנים (כאשר לא תיתכן מציאות בה מסה כה אדירה נשתלה בראשו ע"י חוקריו, מה גם שחלק מהפרטים כלל לא היו בידיעת החוקרים); הנאשם אף שיקר באופן מוכח לאורך החקירה ואף בבית המשפט.

בזיקת גומלין בין אמינותה הפנימית של הודאה לבין עצמת החיזוק החיצוני הנדרש לה סבורני כי אם אין זהו המקרה בו ניתן להרשיע אדם בפלילים, מהו מקרה שכזה? זיכוי הנאשם בנסיבות כאן משמעותו מצב תיאורטי בו לא ניתן יהיה להרשיע נאשם במציאות בה לא התמיד בהודאתו. מעבר להודאות הרבות (בפני מדובב, חוקרים וביצוע שחזור), הרי שבפנינו עשרות מוטיבים היכולים לשמש יחד ובנפרד הרבה מעבר לדרישת המינימום ל"דבר מה נוסף".

1. מאידך, החלליים הראיתיים ככל וישנם, אינם מקיימים "ספק סביר" באשמתו של הנאשם – כאמור, נתון "העקבות האחרות" אינו רלוונטי שכן עקבות אלו שונות מהעקבות המוטבעות על מכנסי המנוחה ואינן שייכות לרוצח (מעבר לעובדה כי נשמט הבסיס לפירמידת הטיעון שבנו הסנגורים לעניין העקבות האחרות, לאחר הלכת מצגורה); העובדה שלא נמצאו ממצאים פורנזיים נוספים הינה ניטראלית (אין להוציא מכלל אפשרות כי הנאשם לבש את כפפות העבודה שלו אשר היו ברשותו תדיר במהלך עבודתו שכן הוא נשא דליי דבק כבדים (ת/401, מ.ט 165/06 (5), עמ' 163, 164), כך גם כך, הזירה נשטפה ע"י המנקה ויקטוריה אוסוב לאחר הרצח וטרם למציאת הגופה (נ/ 162); השערות הארוכות אשר נמצאו בכף ידה של המנוחה, שייכות בסבירות גבוהה למנוחה עצמה כפי הבדיקה המיטוכונדריאלית (ראו בהרחבה בע' 216 להכרעת הדין); עדות הנערים דני זולין ועגור אלון אשר הבחינו במנוחה בדקותיה האחרונות וטרם עלייתה לחדר השירותים, נמצאו לא מדויקות וכאלה שלא ניתן לבסס עליהן גרסה עובדתית פוזיטיבית ברורה השוללת את הימצאות הנאשם באזור, מול לוח הזמנים הברור באשר לנאשם (ראו ע' 315 ואילך להכרעת הדין). בוודאי שאין בממצאים אלו, אשר לכולם הסברים אופציונאליים הגיוניים, כרסום בתצרף הראייתי הכה צפוף כפי העולה כאן.
   

[QttP]

^^^

חלק נכבד מהפרטים המוזכרים מעלה אכן מציג את אשמתו של רומן זדורוב כסבירה בהחלט.

יכול להיות שההצגה מגמתית, יכול להיות שיש התעלמות מפרטים אחרים מהותיים לא פחות, אבל כל עוד אין מחלוקת על העובדות המוצגות (וטרם ראיתי הפרכה שלהן), אני לא רואה צדק בטיעון שהשופטים הרשיעו על סמך כלום. אני חושב שמרבית האנשים הסבירים היו מרשיעים נאשם על סמך הדברים כפי שהוצגו.

[vic07]

אני מוכרח לשאול: מכל הפרטים שהוזכרו, גם אם כולם נכונים, יש משהו שמרמז על זדורוב בתור הרוצח ולא בתור מישהו שמצא את הגופה לאחר הרצח, נבהל, והחליט בטפשותו שמוטב לו להעלים ראיות להיותו שם?

נערך 2014 בפברואר 26 על-ידי vic07

[omrij]

השחזור והעובדה שאף אחד לא טוען את זה כולל הוא בעצמו...