Titan X - כ-30 אחוז יותר ביצועים עבור 100 אחוז יותר כסף

[captaincaveman]

ציטוט של nec_000

 

שכן ברגע שכל בר דעת יקבל הדגמה חיה שכזו (ואני יודע כי ראיתי הרבה, פשוט מאד חקרנו את הנושא), זה יבין

שהשיפור שמקבלים בעין בשל עליה לרזולוציה מעל 1080P, זהו שיפור שנכנס לעקומה שטוחה.

 

 

נעשו מספיק בדיקות בנושא. מסך של בערך 40" עד מרחק של מטר וחצי שניים, הרוב הגדול של המשתתפים הצליחו להצביע על המסך בעל הרזולוציה הגבוהה יותר. מרחק גדול יותר ואותו גודל מסך, אחוז העונים נכונה צנח.

אבל, מול מחשב אנחנו לא יושבים במרחק של מטר וחצי שניים. ז"א אנחנו בטווח בו שמים לב להבדלים בין הרזולוציות הנ"ל.

הבדיקה אגב לא נעשתה על תמונות סטטיות על על וידאו.

[nec_000]

^האמת איש המערות,

 

גילוי נאות - שהמתנתי עד שאתה ידידי (בעל שתי הפרארי האדומות בחניה) יכנס לשרשור ויהיה צריך לומר (גם)

את משנתו. הסיבה שהמתנתי היא, משום שהכנתי בראש את המענה הבא וחיכיתי שיבוא המישהו הנכון

וירים לי להנחתה (אז תודה ואני מתכוון בחברות מלאה כמובן, שלא תבין חלילה אחרת).

 

אין ויכוח שניתן להבחין בהבדל שבין 4K ל- 1080P כאשר המרחק של הצופה ביחס לגודל המסך הוא כך וכך,

קרי כשיושבים יחסית קרוב מספיק (ויש לזה נוסחה -> גם בתקן THX הקולנועי).

עד כאן עובדות אמפיריות שאין חולק עליהן.

 

אך בשעה שנדרש כידוע כח חישובי של פי 4 על מנת להניע את אותם 8 מיליון פיקסלים של הרזולוציה 4K,

ביחס ל- "רק" 2 מיליון פיקסלים שיש ברזולוציה 1080P, הפער באיכות התמונה לעין הצופה, הוא במקרה

הטוב "מסדר גודל" של בקושי 10% (בגראפיקה מרונדרת מחשב שים לב לדגש - לא בתמונת סטילס/וידאו

מצולמים אופטית).

 

ואם נכניס למשוואה גם את הפער בעלות הכספית, שהוא כמובן יהיה יותר מאשר פי 4, העניין נהיה אבסורדי,

תיכף נראה...

 

נעבור לדוגמא מספרית מוחשית:

נניח שבכדי להריץ ברמת FPS ואיכות גראפית מסוימת רזולוצית 4K - מספיק לנו כרטיס מסך מדגם GTX1080

(עשיתי הנחה - לא הלכתי רחוק עד כדי טיטן החדש בכדי שלא יאשימו אותי בהפרזה לדגם הכי לא יעיל בכסף).

ומחירו של GTX1080 כידוע הוא בארץ סביבות 3600 ש"ח.

 

אזי עבור אותה רמת FPS רק תחת רזולוציה של 1080P הפעם, קרי רבע כח חישובי נדרש, יספיק לנו מאיץ

מסדר גודל רמתו של HD7870/R9-270 או GTX660 מהמחנה המקביל. מה שנקרא "כרטיסי רבע".

 

וכמה כרטיס שכזה עולה חדש ?

במקרה של AMD יש לנו דוגמא משום שיש בחנויות R9-370 וזה עולה סביבות 550-600 ש"ח. קרי שישית

עלות מה- GTX1080 תמורת רבע כח חישובי.

 

העניין הוא שכאשר הולכים כלפי מטה בכח החישובי, אז יש יתרון יחסי וזה שיש כרטיסים משומשים מדגמים

אלו, משהו שאין כדוגמתו של הרפרנס הכי טרי - GTX1080 החדש.

ובמשומשים, כרטיסים אלו עולים לנו כבר סביבות 200-250 ש"ח סדר גודל (ואני יודע כי רק ברביעי האחרון

רכשתי HD7870 ביד 2 תמורת 200 ש"ח).

 

אז הנה נראה מה יצא לנו:

פי 4 כח חישובי נדרש עבור 4K, שמחירו (3600 חלקי 250) משהו כמו פי 14, וזאת תמורת עוד כולה 10% סדר גודל

שיפור באיכות התמונה (זאת באם יושבים מספיק קרוב למסך כן - כדי להבחין בפער).

*יכולתי להציג זאת כ- 3600 חלקי 200 שח שבהם אני רכשתי HD7870, ואז זה היה כבר יוצא פי 18 ולא פי 14...

קרי שגם פה ערכתי חישוב מקל.

 

והנה לו עוד שיעור בפרופורציה:

פי 14 כסף, עבור עוד 10% איכות תמונה,  there you have it

 

*אין לי כל בעיה גם להתווכח (ולוותר לך), מבחינתי זאת שאפילו תפסוק כי הפער באיכות התמונה עבורך הוא לא 10%

אלא 20%....  ויודע מה, נהיה לארג'ים, 30%... זה עדיין לא ישנה כהוא זה את האבסורד וחוסר הפרופורציה

שבצורך לשלם פי 14 - שהם 1400%, תמורת 10, או 20, או אפילו 30 אחוז באיכות התמונה.

 

[Nemesis]

אתה נכנס כאן עמוק לתוך תחום התמורה השולית הפוחתת.

החלת כלל שאומר שלא קונים מוצר שהערך המוסף שלו קטן מתוספת העלות, תחסל את כל השוק של מוצרים שהם לא צרכים בסיסיים.

הרי בכלל אפשר לומר שלשחק במחשב נניח נותן הנאה גדולה ב-30% ממשחק בכדור בחוץ, או מצפייה בטלוויזיה.

אבל לשחק בחוץ לא עולה לי כלום ואפילו תורם יותר לבריאות. כרטיס מסך לעומת זאת, עולה לי 500 ש"ח. הרבה יותר יקר. לכאורה לא משתלם.

בסופו של עניין, מן הסתם אדם שרעב ללחם, באופן הגיוני לא ילך לקנות כרטיסי מסך באלפי שקלים.

 

בסופו של דבר לכל אדם יש הכנסה מסויימת, חלקה הולך לצרכים בסיסיים לחלוטין, חלקה הולך לחיסכון וחלקה הולך להגברת ההנאה שלו מהחיים.

הדברים שגורמים הנאה לכל אדם הם סוביקטיביים למדי. אחד יהנה מעוד סופ"ש בצימר, אחד יהנה מתוספת של משהו למערכת שלו ברכב והשלישי יהנה מגרפיקה קצת יותר טובה במשחקי המחשב שלו.

ואם אני למשל, נהנה מתוספת של 10% באיכות הויזואלית של המשחק, אבל מערכת הסטריאו באוטו שלי לא מעניינת אותי בגרוש, אפילו שנניח אותו כסף יתן לי שיפור של 300% באיכות של מערכת הסטריאו - זה לא יעזור לי בכלל, כי אני לא נהנה כלל מהתוספת הזו.

בסופו של דבר, אם כולם יקנו את המוצר הכי משתלם מבחינת עלות תועלת, זה יהיה עולם נורא משעמם. כולם יגורו בדירות הכי בסיסיות, יסעו באותם 2-3 דגמים של מכוניות, יאכלו את אותו אוכל וכדומה.

ומה יעשו בסוף עם כל הכסף? יקחו את כולו לקבר?

 

זה לחלוטין אנטיתזה לעולם הקפיטליסטי והצרכנות המודרנית. כמובן, יש גם לקחת בחשבון שכאשר כולם יקנו את המוצר הכי משתלם מבחינת עלות תועלת, עלות המוצר תעלה. הפרמייה הגדולה מאוד עבור מוצרי ההיי-אנד עוזרת כמובן לממן חלק מהעלות של פיתוח המוצרים המשתלמים יותר.

כמובן אספקט נוסף של התמקדות בצרכים בלבד ולא ברצונות, היא הקטנת הצריכה העולמית. אני לא באמת צריך להחליף את הסמארטפון שלי כל שנתיים, אבל אם אחליף רק פעם בחמש שנים וכולם יעשו כמוני, יצרניות הסמארטפונים יאלצו לפטר חלק מהעובדים. ואז אולי לחלק מאותם עובדים לא יהיה כסף לקנות את המוצרים שהחברה שלי מייצרת, וגם בחברה שלי יפטרו חלק מהעובדים. ואז ההכנסות ממיסים יקטנו, ואולי הממשלה תקצץ בכמות הסימולטורים שתרכוש מתעשייה אווירית.

אני מניח שאתה מבין לאן אני חותר.

 

בשורה התחתונה, אני לא חושב שזה מופרך בכלל שאדם יקנה מוצר שהוא לא משתלם בעליל. אם יש לו כל כך הרבה כסף שעלות כרטיס המסך לא מזיזה לאף אחד, או אם המשתמש הוא אחד כזה ששינוי קטן כזה יגרום לו אושר עילאי, כמובן כך שלא ימצא את עצמו מחר הומלס כי הוא לא יכול לשלם שכר דירה - לבריאות.

כל עוד הנתונים על השולחן, וברור לקונה מה הוא קונה ואיזה מחיר הוא משלם עבור זה - למה לא?

[nec_000]

@Nemesis

 

אספר לך עתה "למה לא". תראה תזה הפוכה שמבוססת (אולי?) על תובנה בשלה לא פחות:

כותב שורות אלו במצבו הסטאטוסי בחייו (וגילו) ישמש כמקרה דוגמא. יכול הוא לגשת עכשיו לחנות ולרכוש לא אחד,

גם לא שניים, אלא מספר הזוי של טיטאנים חדשים הכי יקרים והאירוע עדיין ירגיש לו לא יותר מאשר מכה קלה לכנף

(אם להשאיל את ביטויו השנוי במחלוקת של רב אלוף דן חלוץ).

 

ולמרות זאת ולראיה, כותב שורות אלו עדיין אינו מבצע רכישה שכזו, אלא ממשיך לצרוך נבון במשוואת העלות-תועלת, משום שתחום ההאצה הגראפית הינו תחביב כמו כל תחביב אחר ותו לא.  

 

מהסיבה שעם הנסיון, החיים, והבגרות... למדים: שכסף שקיים כרגע בכיס (בעו"ש) לא נועד כל כולו לצריכה,

וחלקו העיקרי רצוי שיהיה מיועד לצבירה בדמות השקעה (למשל בשוק ההון). לא על מנת לקחת אותו איתנו 

לקבר - שהרי אין כיסים בתכריכים, אלא על מנת להגיע בגיל צעיר ככל שניתן בחיינו, לאפשרות לפרוש בכבוד

ומבלי הכורח הזה להזיע עד גיל 67 כמו חמורים בשוק העבודה.

(ורצוי תמיד גם שתהיה איזו שהיא רזרבה שמנה ליום צרה - שלא יבוא חלילה וחס).

 

ואת ההון הגדל שנצבר אט אט, זה ישמש אותנו ביום מן הימים לפרישה מוקדמת, פרישה שבתורה נותנת לנו הרבה

מאד ימי חופשה, לומר בעצם שנות חופשה, אותם נכלה על כל מה שנרצה ונהנה מהן: אם זה עם הנכדים, אם זה

על המשחקים שלנו שעדיין יעניינו אותו בגיל השלישי, על טיולים, וכדומה...

 

רק לסוור את האוזן:

כל אלף ש"ח שאנו מוציאים היום על צריכה, קרי כסף שמתאדה לו לבלי שוב, יהיו שווים כפליים בעוד כ- 20 שנה (שווי

ראלי של היום כמובן) באם היו מושקעים בשוק ההון. ואם כל חודש רק נשכיל לשים בצד 1000 ש"ח נטו זוטא, שלא הוצאנו

על צריכה מיותרת ובלתי יעילה, אזי לאחר 20 שנה יהיו שם כ- 400 אלף שקלים (במונחי שווי כסף של היום),

זאת למרות שהשקענו נומינאלית רק 240 אלף שח (160 אלף ש"ח אלו הם רווחי הון לאחר מיסוי והתאמה אינפלציונית).

 

אז לפני שאנו רצים לצרוך כל חודש 1000 ש"ח על שטויות לא ממש הכרחיות, "רק כי יש בעובר ושב קצת כסף", כמו

למשל כח ביצועי של מאיץ גראפי בקיצון העליון (שנותן גורנישט מעשי בביצועים) פשוט נשים אותם בצד. נשקיע אותם

-> בעוד 20 שנה כשנראה את ה- 400 אלף שח מול עיננו, נזכר מדוע עשינו זאת.

 

ומה קורה לאדם שעבר גיל 30 (או 40) והתקדם בקריירה שלו, שיכול לשים כל חודש בצד 5000 ש"ח נקי ?

אז במקרה שלו אחרי 20 שנה יש לו בצד 2 מיליון שח. בהחלט סכום שמסייע לצמצם את הפערים לפרישה מוקדמת.

ואחסוך מכם את התמונה מה קורה אחרי 30 ו- 40 שנה באם התחלנו להשקיע מספיק מוקדם... זוהי פונקציה

פולינומיאלית, קרי שנוסקת לשמיים מהר מאד והמיליונים טסים.

וככה אגב עשו את הכסף מרבית מעשירי העולם (לא צוחק אתכם, מוכח וידוע בתחום הכלכלה בשוק ההון).

העשירים עשו את הונם בדיוק בשל כך, שלא צרכו אותו בתחילת הדרך, אלא שמו אותו בצד והשקיעו נבון... עד שתפח

אחרי שנים להרים.

 

זהו אמנם אינו נושא שקשור למאיצים גראפיים באופן ישיר ובדיוק כמו הפוסט שלך הקודם - על צרכנות של מוצרי צריכה

יקרים שאינם יעילים בתמורה שהם מקנים לעלותם. אך בשעה שאתה נתת את הצידוק למה כן לבזבז כסף על מוצרי

צריכה יקרים למרות שהם לא יעילים, הפוסט שלי קשור גם לנושא, ומובא כמעין מבוא לפילוסופיה מדוע "לא נבון

לבזבז כסף סתם על צריכה לא הכרחית או לא יעילה", אלא נבון לקנות מוצרי צריכה ככל שניתן בתוך עקומת התמורה

היעילה והנחוצה.

 

לא משום שאין כסף (כרגע לצרוך), כי הסכמנו שיש, אלא משום שישנם דברים חשובים יותר לעשות עם הכסף הזה

כחלופה, כמו למשל השקעתם לעתיד. כמו למשל הרצון להיות יום אחד מאד אמידים - על כל המשמעויות שזה מקנה לאיכות חיינו ולבטיחותם הסוציאלית.

 

 

[alon23]

בעיקר קשה לקרוא את הפוסטים המאוד ארוכים שלך.

ואני בשנות ה-30 לחיי.

[captaincaveman]

שכחת דבר קטן.

אתה לא חי את העוד 20 שנה, אלא את העכשיו. אם תמיד תדאג לעתיד, אתה תגלה בגיל 80 שכל מה שעשית זה לחסוך ולחכות לעתיד, ועכשיו כשהוא כאן, אתה זקן ועייף מכדי להנות ממנו.

אז נכון, אני לא חושב שנכון לבזבז כל שקל שיש לך היום. אבל אם, כדבריך, טיטאן אחד (למעשה טענת שרבים) לא יהווה יותר ממכה קטנה בכנף... אדרבא, קנה ותהנה ותפסיק להתנהג כאחרון הצייקנים.

[Idanh]

ציטוט של captaincaveman

שכחת דבר קטן.

אתה לא חי את העוד 20 שנה, אלא את העכשיו. אם תמיד תדאג לעתיד, אתה תגלה בגיל 80 שכל מה שעשית זה לחסוך ולחכות לעתיד, ועכשיו כשהוא כאן, אתה זקן ועייף מכדי להנות ממנו.

אז נכון, אני לא חושב שנכון לבזבז כל שקל שיש לך היום. אבל אם, כדבריך, טיטאן אחד (למעשה טענת שרבים) לא יהווה יותר ממכה קטנה בכנף... אדרבא, קנה ותהנה ותפסיק להתנהג כאחרון הצייקנים.

חצי מסכים.. תחסוך כמה שיותר, כמה שאפשר - מבטיח לך שאם תחסוך טוב ותדע להשקיע את הכסף הזה נכון - אז בגיל 80 תוכל לשבת רגל על רגל בפנאן ולראות את כל אלה שלא חסכו בוכים.

מצד שני, תזכור שאם יש משהו שאתה חייב או צריך בשביל לשדרג לך את החיים בהווה - אל תתפשר ותקנה.

[Moon-Mage]

אני יכול לומר לכם דבר אחד מניסיון יד שניה גם של סבתי וגם של אימי וזה שלחסוך כל החיים זה טוב רק אם אתם באמת נהנים מהאקט של החיסכון(לקנות משהו במבצע טוב או במקרה של אמא שלי לקנות בשוק ביום שישי בצהריים), התכנון של לחיות "טוב" בפנסיה(אחריי גיל 60) הוא קישקוש כי מהר מאד מה שיעצור אותך הוא לא הכסף אלא הגוף או מחויבויות שונות שיכול להיות שלעולם לא תראה באות וגם אם יש לך הרבה כסף הדאגות לא נגמרות שם.
כמו בכל דבר בחיים איזון הוא העניין הכי חשוב ולהוציא 15 אלף ש"ח על מחשב פעם בשנתיים שלוש לאדם שעובד בהיי טק זה בדיחה ואם זה התחביב היחיד שלו זה פשוט לא מורגש(וזה מאדם שיש לו גם אופניים בתור תחביב וההוצאות שם משמעותית יותר גבוהות).
כמעט כל הדברים שאתה אומר nec נכונים ברמה התאורטית אבל בפועל ההבדל בין סופר מחשב כל שנתיים שלוש למחשב מינימלי הוא בסך הכל אם תקנה מכונית יד שניה שנת 2014 או 2013(כן, אפשר גם להשתמש באופניים, תחבורה ציבורית או ללכת ברגל ואתה מוזמן לעשות את הדיון הזה בפורום מכוניות).

[Nemesis]

@ nec_000

 

אמנם אני לא בגיל 40, אבל מתחיל לאט לאט להתקרב לשם. האמן לי שאני מבין את מה שאתה אומר, אני בעצמי מסתכל בפליאה על אנשים שרוכשים מכוניות וטיולים ובתים בעזרת משכון עתידם עד מעל לראש.

אבל, פיספסת לחלוטין את הנקודה שלי. הדגשת את החסכון, שהוא אלמנט חשוב, אבל גם התייחסתי אליו במה שכתבתי, וגם את התוצאות של גישה כזו בה אדם תמיד מוציא כסף אך ורק על דברים הכרחיים ומשתלמים ביחס עלות תועלת.

לא התייחסת לזה כלל. בדברי גם דיברתי על רוכש פוטנציאלי שהוא כזה שעומד בצרכיו הבסיסיים, עומד ביעדי החסכון שלו, ויש לו מספיק כסף כדי שיוכל לקנות כרטיס כזה בלי שזה ידגדג כלל את תוכנית הפנסיה המוקדמת שלו, או לחלופין מישהו שהתוספת הגרפית הקטנה הזו, בשבילו היא שמים וארץ ומוכן לוותר בשם כך על טיול אחד לחו"ל 20 שנה מאוחר יותר.

לפי דבריך אין בכלל מקום לשוק מוצרי היי אנד בשום תחום, וקשה לי מאוד להסכים עם גישה כזו.

[H3avyM3tal]

@nec_000

 

נכון שזכותך לתת דיעה על כל נושא שאתה מעוניין בו, אבל לפעמים סייג לחוכמה - שתיקה.

[Maor Fedida]

הדיון התפתח לכיוון מעניין של כלכלה, כמו שNEC-000- S ציין,לגרום לאנשים שחדשים בתחום להבין טוב יותר ולעשות שיקולים נבונים יותר לפני שהם ניגשים לקנות כרטיסי מסך(ומוצרים אחרים גם שם אותו עקרון תקף) ויותר מזה אם הם יתענינו בלהתחיל להתבונן ולתכנן את העתיד ולא להיות בגישה של "אני צעיר כל זה עוד רחוק ממני שנגיע לזה נחצה את הגשר" כל זה דבר מבורך.
בנוסף נמסיס הביא כאן נקודות מעניינות גם ויש בזה הגיון וזה מה שמביא אותי לטעון שיש שני קצוות קיצונים לדעתי, מצב קיצון אחד זה של צרכנות מופרזת ופראית ומשולחת כל רסן שבה אין לאף אחד חסכון אלא אף הלוואות וחובות במצב כזה נראה על הגרפים הכלכלים עקומות צמיחה "דמיוניות" ומצב הרוח בבורסה יהיה כשל אופוריה כמובן כל זה בסופו של דבר מצב שבריר ומשבר גדול יהיה רק שאלה של זמן. 

לעומת זאת מצב קיצון שני הוא חסכון מקסימלי של כל אחד מצב שבו אנחנו יעילים ביותר וחוסכים וקונים אך ורק את מה שאנחנו באמת צריכים ולא טיפה יותר במצב כזה הצמיחה תהיה קטנה ואף יהיה קיפאון מסוים, אולם היציבות הכלכלית תהיה גדולה ביותר ולא יהיה שום משבר באופק.
אלו לדעתי ובהסבר גס ושטחי משהו שני מצבי קיצון.

הקטע שמצבים כאלה יכולים להתקיים בעולם וירטואלי או בקבוצה קטנה של אנשים נגיד מאות איש. הגיוון של החברה והמספר העצום של האנשים בעולם מבטיח שיהיה בממוצע רמה מסוימת של איזון בין שני מצבי הקיצון האלה שתוארו לעיל.

 

נ.ב

נקודה חשובה שלא ציינתי היא שחסכונות שמושקעים בשוק ההון ובפיתוח של טכנולוגיות חדשות יניבו האצה של התפתחות הכלכלה וטכנולוגיות חדשות ,מאחר והכסף מושקע בכל מיני חברות שמפתחות טכנולוגיות וכך יהיה להן יותר הון זמין.
כך שאם הכסף הולך יותר על צריכה מאשר השקעה בפיתוח ומחקר אז תהיה גם האטה מסוימת בהתפתחות הטכנולוגיה למרות שיש צמיחה.
 *אני מתייחס כאן בעיקר לטכנולוגיות חדשות יותר ולא שיפור של טכנולוגיות קיימות.

 

 

 

 

 

 

 

[nec_000]

רק כדי שחלילה לא אובן באופן שגוי עם כל הטפתי לצריכה נבונה, אציין שאני עצמי איני סגפן חלילה וחס.

זאת מבלי לחשוף פרטים אודותיי מעל הנדרש (בכל זאת עוד רוצה את המעט פרטיות שאפשר).

אך עובדה שאינה מוסתרת וידועה בפורום מזמן (אז אין בעיה לחזור עליה), שעובד בתעשיה הבטחונית הטכנולוגית,

וגר במושב בשרון. סבורני שזה מספיק על מנת לצייר את העיקרון שבתמונה מסביב ועל רמת הוצאות אשר סותרת

סגנון סגפני.

 

אך למרות כל אלו עדיין מקפיד כן למקסם את הוצאותיי הצרכניות בצורה נבונה, ואילו לא הייתי פועל כך כל חיי עד הלום,

אזי שלא הייתי מגיע למצב שבו הנני נמצא כיום. מצב שהגעתי אליו אגב, במו ידי וכמובן ידיה המקסימות והמוכשרות של

אשתי.

 

בשעה שאחרים אשר אינם מבינים את הפואנטה ופועלים למרות הכל באופן צרכני שגוי (לתפיסתי), קרי לא מבינים

לאן זה מוביל אותם או יותר נכון לאן זה לא מוביל אותם, אלו ישרפו את התחת עד גיל 67 בעבודה קשה ומתישה,

ויקוו דרך אגב שלא יפוטרו בדרך לשם, במיוחד בעולם המודרני שבו כבר הקביעות אינה ממש קיימת בשום מקום.

אז אמנם להם יהיה "טיטאן" במחשב, אך אפשר לחשוב שבזאת מתמצאת איכות החיים הכוללת....

 

ולא "איש המערות", לא אזדקק כחששך להגיע עד לגיל 80 רק כדי "להתחיל להנות מהחיים", כי כבר היום ועוד הרבה

לפני הגעתי לגיל המוזכר, אנכי נהנה צרכנית לא פחות מאשר חבר הפורום "הממוצע".

 

*מיכוון ש- @Moon-Mage נורא ביקש (מעלה יותר בעמוד זה), ואין לי מושג או כח לאתר את פורום מכוניות,

אזי כחלק "מחשיפת הצרכנות" תליתי תמונות של אחד מהתחביבים, ושני סרטונים בהם הנני נוהג על הנסיכה

Ftype (צולמו על ידי אשתי). מטה שני לינקים לסרטים להורדה המכונים Jaguar.zip ו- Jaguar2.zip

**מומלץ בחום להפעיל רמקולים או לשים אזניות בעת הצפייה

 

כל זה אינו סותר כמובן את ההטפה הנכונה מאד כשלעצמה, לצרכנות נבונה וכזו שמתאימה לכולנו:

גם לזה שבתחילת דרכו, וגם לזה שנמצא באמצעה. 

 

Jaguar.zip

Jaguar2.zip

[shapin]

חברים אני מגיב פה בשביל החתימה שלי, משפט שאני חוויתי גם על בשרי אפילו שאני צעיר, וגם מקרים ממשפחתי המורחבת.

אני חושב שכל אדם צריך לאמץ לעצמו תחביב, ולא לפחד להשקיע בו כסף (לא בצורה עיוורת כמובן), אין לנו הרבה הנאות בחיי היום יום, רוב היום הוא עבודה/בית/לחצים, אז לשעה הפנויה או פחות שיש לנו לתחביב שלנו ביום, כדאי שנהנה ממנו.

[omertgm]

ציטוט של nec_000

 

בשעה שאחרים אשר אינם מבינים את הפואנטה ופועלים למרות הכל באופן צרכני שגוי, קרי לא מבינים לאן זה מוביל

אותם או יותר נכון לאן זה לא מוביל אותם, אלו ישרפו את התחת עד גיל 67 בעבודה קשה ומתישה, ויקוו דרך אגב שלא

יפוטרו בדרך לשם, במיוחד בעולם המודרני שבו כבר הקביעות אינה ממש קיימת בשום מקום. *מנגד אנכי אפרוש

לגמלאות הרבה מאד שנים קודם לכן. נו אז להם יהיה "טיטאן" במחשב ולי לא, ועוד אפשר לחשוב שבזאת מתמצאת

איכות החיים הכוללת....

 

א. אין שום קשר בית התנהגות צרכנית נכונה, בהקשר של כרטיסי מסך או תחביבים בכלליות, לבין לשבת רגל על רגל עוד 50 שנה. זה תלוי לגמרי ברמת ההכנסה שלך וזו אינה נקבעת ע"פ היותך סגפן, צרכן נבון או אימפולסיבי לפחות ברמת הדיון של עולם המחשבים.

ב. תמיד כיף לראות איך אפשר, אנתרופולוגית, לפלח את האוכלוסייה ולמצוא כלמני טיפוסים שבאים לאותו נושא מכיוונים מנוגדים. עולם החומרה הוא מראה נהדרת של אופי האדם.

ג. פורש, לגמרי עדיף פורש.

[מיכאל נובק]

ציטוט של Nemesis

אתה נכנס כאן עמוק לתוך תחום התמורה השולית הפוחתת.

החלת כלל שאומר שלא קונים מוצר שהערך המוסף שלו קטן מתוספת העלות, תחסל את כל השוק של מוצרים שהם לא צרכים בסיסיים.

הרי בכלל אפשר לומר שלשחק במחשב נניח נותן הנאה גדולה ב-30% ממשחק בכדור בחוץ, או מצפייה בטלוויזיה.

אבל לשחק בחוץ לא עולה לי כלום ואפילו תורם יותר לבריאות. כרטיס מסך לעומת זאת, עולה לי 500 ש"ח. הרבה יותר יקר. לכאורה לא משתלם.

בסופו של עניין, מן הסתם אדם שרעב ללחם, באופן הגיוני לא ילך לקנות כרטיסי מסך באלפי שקלים.

 

בסופו של דבר לכל אדם יש הכנסה מסויימת, חלקה הולך לצרכים בסיסיים לחלוטין, חלקה הולך לחיסכון וחלקה הולך להגברת ההנאה שלו מהחיים.

הדברים שגורמים הנאה לכל אדם הם סוביקטיביים למדי. אחד יהנה מעוד סופ"ש בצימר, אחד יהנה מתוספת של משהו למערכת שלו ברכב והשלישי יהנה מגרפיקה קצת יותר טובה במשחקי המחשב שלו.

ואם אני למשל, נהנה מתוספת של 10% באיכות הויזואלית של המשחק, אבל מערכת הסטריאו באוטו שלי לא מעניינת אותי בגרוש, אפילו שנניח אותו כסף יתן לי שיפור של 300% באיכות של מערכת הסטריאו - זה לא יעזור לי בכלל, כי אני לא נהנה כלל מהתוספת הזו.

בסופו של דבר, אם כולם יקנו את המוצר הכי משתלם מבחינת עלות תועלת, זה יהיה עולם נורא משעמם. כולם יגורו בדירות הכי בסיסיות, יסעו באותם 2-3 דגמים של מכוניות, יאכלו את אותו אוכל וכדומה.

ומה יעשו בסוף עם כל הכסף? יקחו את כולו לקבר?

 

זה לחלוטין אנטיתזה לעולם הקפיטליסטי והצרכנות המודרנית. כמובן, יש גם לקחת בחשבון שכאשר כולם יקנו את המוצר הכי משתלם מבחינת עלות תועלת, עלות המוצר תעלה. הפרמייה הגדולה מאוד עבור מוצרי ההיי-אנד עוזרת כמובן לממן חלק מהעלות של פיתוח המוצרים המשתלמים יותר.

כמובן אספקט נוסף של התמקדות בצרכים בלבד ולא ברצונות, היא הקטנת הצריכה העולמית. אני לא באמת צריך להחליף את הסמארטפון שלי כל שנתיים, אבל אם אחליף רק פעם בחמש שנים וכולם יעשו כמוני, יצרניות הסמארטפונים יאלצו לפטר חלק מהעובדים. ואז אולי לחלק מאותם עובדים לא יהיה כסף לקנות את המוצרים שהחברה שלי מייצרת, וגם בחברה שלי יפטרו חלק מהעובדים. ואז ההכנסות ממיסים יקטנו, ואולי הממשלה תקצץ בכמות הסימולטורים שתרכוש מתעשייה אווירית.

אני מניח שאתה מבין לאן אני חותר.

 

בשורה התחתונה, אני לא חושב שזה מופרך בכלל שאדם יקנה מוצר שהוא לא משתלם בעליל. אם יש לו כל כך הרבה כסף שעלות כרטיס המסך לא מזיזה לאף אחד, או אם המשתמש הוא אחד כזה ששינוי קטן כזה יגרום לו אושר עילאי, כמובן כך שלא ימצא את עצמו מחר הומלס כי הוא לא יכול לשלם שכר דירה - לבריאות.

כל עוד הנתונים על השולחן, וברור לקונה מה הוא קונה ואיזה מחיר הוא משלם עבור זה - למה לא?

אחת התגובות הכי חכמות שיצא לי לראות פה באתר.