בנק ישראל הזהיר נגד ביטקוין...עוד צעד נואש של בנקים או צעד לגיטימי?

[karpazi0]

אתה בעצמך אומר, המערכת הבנקאית שומרת כרזרבה את הפקדונות, ונותנת קרדיט של סך הרזרבה חלקי יחס הרזרבה (מינוס הפקדונות).

[איסתרא בלגינא]

^^^

אם אני אמרתי את זה ואתה רק חוזר על מה שאמרתי, איך זה שאני לא מצליח להבין את מה שכתבת?

מה שאני אמרתי, לאט:

אתה מפקיד כסף בבנק. הבנק לא שומר הכל. שוב: לא שומר הכל. הוא שומר רק חלק. מה שנשאר אחרי שחלק נשמר הוא מלווה. אבל רק מה שנשאר, לא מה שנשאר ועוד משהו.

מספרית: אם הפקדת 100, הבנק שומר חלק - נאמר 10 - ומלווה את מה שנשאר - 90. אבל בשום שלב, צורה או אופן לא ייתכן שסך כל הסכום שנשאר ועוד הסכום שהולווה יהיו יותר מהסכום שהופקד.

רגע , אז אם אני מפקיד בבנק 100 שקל , הבנק לוקח ממני 40 שקל ומלווה אותם לדנקנר ?

ואם דנקנר פושט את הרגל ? מה אז ? הלכו לי ה 40 שקל ? או שבנק ישראל מדפיס עוד 40 שקל ?

באיזה רשות הבנק לוקח ממני כסף , מלווה לאחרים , ועוד מרוויח ריבית ?

40 ש"ח, או 60 ש"ח, או 90 ש"ח - כל סכום עד 94 ש"ח. שישה שקלים הוא חייב להשאיר אצלו.

ואם דנקנר פושט רגל, מה קורה לכסף? אללה ירחמו. אבל לפני שאתה רץ בפאניקה לבנק, אל תדאג: הבנק לא לוקח 40 ש"ח מהחשבון שלך ו- 60 ש"ח מהחשבון שלו ועוד 90 ש"ח מהחשבון שלה - הבנק לוקח מאתיים מיליון מסך כל הכסף שנמצא אצלו ומלווה לדנקנר. הרי אין הבדל בין שקל שלך לשקל שלי, כשאתה מפקיד מאה שקלים בבנק, אתה לא מצפה לקבל בדיוק את אותו השטר שהפקדת בסופו של חשבון, נכון? אז מה קורה אחרי שדנקנר פושט רגל ואתה בא למשוך את הכסף שלך?

הבנק לא אומר לך "מצטערים, הלוונו 200M לדנקנר והוא איבד אותם, מתוך זה 40 ש"ח היו שלך, אז הנה 60 השקל שנשארו", הבנק פשוט לוקח 100 ש"ח מסך כל הכסף שוכב אצלו ונותן לך. אז אולי הארבעים החסרים הגיעו מכסף שאני הפקדתי שם ועוד לא משכתי.

לכך הבנק צריך לשמור רק 6% מהכספים שמוחזקים בחשבונות העו"ש: ההנחה היא שגם במקרה החריג בו הרבה אנשים ירצו למשוך את כל כספם בבת אחת, הם עדיין לא יהיו יותר משישה אחוזים מלקוחות הבנק, כך שהבנק יכול לספק את הביקוש הזה מכסף ששמור אצלו.

ומה יקרה כשאני ארצה את הכסף שלי? לי יאמרו שחסרים 40 ש"ח כי נתנו אותם לך במקום 40 הש"ח שהפסידו אצל דנקנר? גם לא. כי על דנקנר הם הפסידו, אבל על פישמן, מימן ושטראוס הם הרוויחו והרווחים האלו גדולים יותר מההפסדים על דנקנר, אז אין להם שום בעיה להחזיר גם לך וגם לי את הכסף.

כתבתי את זה קודם: הבנקים מסתמכים על עיקרון המספרים הגדולים. כשאתה מלווה מאה אלף לי, אתה לוקח סיכון שאני לא אוכל להחזיר את הכסף ואז הכסף שלך אבד. כשהבנק נותן לי הלוואה של לאה אלף, אני רק אחד מתוך עשרת אלפי לווים אחרים. הבנק יודע שחלק מהלווים לא יוכלו להחזיר את הכסף, אבל מאחר שהם מלווים להרבה והרוב כן יוכלו להחזיר, מתמחר את ההלוואה כך שהריבית שאלו שכן יחזירו את הכסף, תכסה את ההפסדים על אלו שלא ועדיין תשאיר להם רווח. למעשה, בנק ישראל מחייב את הבנקים לרשום אחוז מסויים מהכסף שהם מלווים ככזה שכנראה לא יוחזר ("חובות מסופקים"), כדי שכשזה יקרה, לא יהיו הפתעות.

באיזו רשות? ברשות שלך כמובן. למה מה חשבת שהבנק עושה עם הכסף שלך, מחביא מתחת לבלטות? אם זה היה ככה, היו דורשים ממך הרבה כסף - הרבה יותר מהגדורים שאתה משלם היום - כעמלת שמירה. לא טוב לך? לך תשכור שלושה מאבטחים וכספת בעצמך, יעלה לך יותר. ובטח שלא היו משלמים לך ריבית על חשבונות חיסכון, הרי מה בדיוק יוצא לבנק מזה שהכסף שלך שוכב אצלו בכספת שהוא צריך לשלם לך על התענוג הזה?

אז אתה אומר שסך כל נכסי הציבור הוא כשלושה טריליון ש"ח .

חוב משקי הבית להלוואות לדיור הוא 288 מיליארד ש"ח . ()

ואילו החוב של המגזר העסקי הוא כ 778 מיליארד ש"ח . כאן

נניח טריליון ש"ח . לפי מה שאתה אומר כשליש מנכסי הציבור הלוו בחזרה למגזר משקי הבית ולמגזר העסקי .

לא אני, זה בנק ישראל אומר. אבל דיור זה לא הכל בחיים. מה עם האוברדראפט? גם זו הלוואה. וכרטיסי ה אשראי? אם אתה קונה היום ומשלם בראשון לחודש, קיבלת הלוואה - לטווח קצר, אבל הלוואה בכל זאת. לקחת הלוואה לצורך רכישת מכונית? חופשה בחו"ל? שיפוץ הבית? טיפול שיניים יקר? כל אלו לא נספרו. ראה בקישור שלך:

יתרת החוב של משקי בית גדלה במהלך 2013 בכ-27 מיליארדי ש"ח (7.1%) ועמדה בסוף השנה על כ-410 מיליארדים.

מצד שני, החוב של המגזר העסקי לא שייך כולו לבנקים. אם חברת "גרבצת בע"מ" מגייסת עשרים מיליון ע"י ממכירת אג"ח, יש לה חוב של 20 מיליון. אבל זו לא הלוואה שנלקחה מהבנק אלא משוק ההון - חלק מהכסף אולי הושקע ע"י בנקים, אבל חלק הושקע ע"י הציבור.

ומצד שלישי, נכסי הציבור אינם רק קאש מאני ביד ומיד - גם דירה היא נכס. מי עשיר יותר, זה שיש לו שני מיליון ביד או זה שיש לו דירה ששווה שני מיליון? גם רכב הוא נכס. גם האג"ח של "גרבצת בע"מ" הוא נכס. וכל הנכסים האלו לא בבנק.

רגע, עכשיו כשאני קורא עוד קצת בקישור שלך, אני רואה גם ש:

הגיוסים התרכזו באשראי מחו"ל ובהלוואות הישירות של המוסדיים למגזר העסקי וקוזזו בחלקם על ידי פירעונות של האשראי הבנקאי ואג"ח לא סחיר.

הלוואות מחו"ל והמוסדיים (קרנות פנסיה בעיקר) זה לא כסף שיוצא מהבנקים בארץ.

בהמשך יש טבלה עם פירוט: המגזר העסקי בארץ חייב קצת יותר מ- 400 מיליארד לבנקים.

[karpazi0]

בוודאי שייתכן! זו כל המשמעות של יחס רזרבה!!!!!!

[Milford Cubicle]

[vic07]

יש נקודה אחת שאולי מתפספסת בדיון הזה, גם מצד מר איסתרא והסבריו המלומדים (בלי ציניות): האם נכון בכלל לטעון שרוב הכסף עובר דרך פקדונות\הלוואות, ואינו במצב נזיל כל הזמן? נניח לרגע מצב היפוטתי בו משה מגיע לבנק ומקבל הלוואה של 100 שקל, אלא שהבנק לא גורע את אותם 100 השקלים שנרשמים לזכותו של משה משום מאזן. משה משתמש באותם 100 השקלים כדי לקנות מלאי של ג'ל לשיער מחיים, חיים משתמש באותם 100 השקלים כדי לקנות מזון חתולים מיוסי, יוסי משתמש באותם 100 השקלים כדי לקנות שירותי מין משלומית, שלומית משתמשת באותם 100 השקלים בשביל לקנות קוקאין מאיציק וכן הלאה. בין לבין, משה החזיר את את חובו המקורי לבנק, לצורך הפשטות ללא ריבית, בכסף "אמיתי". לכאורה, כמו שאיסתרא תאר ותאר נכון, יש פה בסך הכל גלגול חובות: אם איציק ירצה להפקיד את ההמחאה שקיבל עבור הקוקאין בבנק ולקבל תמורתה מזומנים, הרי שהוא יקבל בדיוק את אותם 100 השקלים בכסף אמיתי שהחזיר משה - אבל זה לא קורה. חלק מהכסף, או למעשה חלק משטר החוב שנתן הבנק למשה בו נאמר "מחזיק שטר חוב זה זכאי לקבל 100 שקלים מהבנק", לא יחזור לבנק לעולם, אלא ימשיך להסתובב לנצח - וכך בעוד שהבנק מכר למעשה חוב, חלק מהחוב הוא לא יצטרך להחזיר לעולם.

בפועל (כלומר לא ע"י חקיקה בלבד), מה מונע מהבנקים לנהוג בדרך הזו? הרי אותם 6%\3% שהוזכרו פה רלוונטיים רק במצב בו ברגע נתון כלשהו יש קצת יותר אנשים המבקשים למשוך את פקדונותיהם מאשר אנשים שיכולים להחזיר את ההלוואות שלקחו מהבנק... האם בעצם נטען פה שאם מחר כל בעלי החוב לבנקים יחזירו את חובם וכל בעלי הפקדונות יבקשו למשוך את פקדונותיהם, לבנקים יהיה כסף לכסות זאת?

[איסתרא בלגינא]

אני... לא חושב שהבנתי את השאלה.

רוב הכסף ממילא מעולם היה נטול צורה פיזית. כשאתה מקבל משכורת, למשל, המעסיק לא נותן לך שטרות שאתה מפקיד בבנק - הוא נותן הוראה לבנק להעביר כך וכך שקלים מהחשבון שלו לחשבון שלך. כסף ללא קיום פיזי עובר מחשבון לחשבון. כשאתה קונה משהו יקר - מכונית, דירה, מלאי ג'ל לשיער, אתה לא עושה את זה במזומן (אלא אם אתה עבריין שמנסה להסתיר מהרשויות את העובדה שיש לך כסף), זה פאקינג לא נוח. אתה עושה את זה בהעברה אלקטרונית של כסף, שמעולם לא היה קיים באופן פיזי.

אבל זה לא משנה, כסף ממילא לא באמת קיים. לחתיכת המתכת העגולה הזו או פיסת הנייר הצבעונית הזו יש משמעות רק בגלל שאנשים נותנים לה משמעות, אותה משמעות בדיוק שיש לביטיים בזיכרון המחשב בבנק - החלטנו שהם מייצגים כסף, אז הם מייצגים כסף. במשחק מונופול, השטרות הקטנים מייצגים כסף, אבל נראה אותך מנסה לקנות מלון במציאות עם השטרות של מונופול... אז מה זה משנה מה בדיוק מייצג את הכסף? גם בנק ישראל, כשהוא מחליט להוסיף עוד בוכטה לשוק, לא הולך להדפיס עוד שטרות (את זה עושים עבורו בחו"ל - בהולנד, בפעם האחרונה ששמעתי על זה) - פשוט מגדילים את הערך של "כמה כסף יש לנו" ששמור במחשב. וזה כמובן לא פותר את הבעיות הכלכליות שלנו, כי כסף בסה"כ מייצג את הערך שיש לכלל הסחורות בשוק - הוספת עוד כסף לא מגדילה את כמות הסחורות, כך שהדבר היחיד שזה עושה זה להעלות את כמות הכסף שדרושה כדי לקנות את אותה סחורה.

חלק מהכסף, בין אם בצורה פיזית ובין אם בצורה אלקטרונית, תמיד נמצא מחוץ לבנקים. יש לך כסף בארנק. יש את המטבע שנפל לפתח הניקוז של הביוב. יש את הכסף שקנית איתו מניות או אג"ח (שלא של הבנקים). יכול להיות שקיבלת את הכסף הזה כהלוואה מהבנק וכשיבוא הבעלים הקודמים שלו, הבנק ייתן לו כסף שהיה שייך קודם לך (שוב, פיזי או וירטואלי, תלוי איך הוא ירצה אותו). זה לא משנה, איך הבדל בין השטר שאתה הכנסת לבנק (בהנחה שהיה שטר פיזי בשלב מסויים) לשטר שהוא הכניס לבנק. העיקר הוא שהוא הכניס מאה ועכשיו מוציא מאה.

אם מחר כולם יחזירו את החובות לבנקים ודקה אחרי זה כולם ירצו למשוך את הכסף שלהם - אין בעיה, כל עוד הם לא ירצו את הכסף באופן פיזי, כי אף פעם לא היה מספיק כסף פיזי במערכת! בנק ישראל לא טרח להזמין כ"כ הרבה כסף. הרי כסף פיזי עולה... כסף, בזמן שכסף אלקטרוני לא עולה גרוש. כשביטלו איזה מטבע - נדמה לי שזו היתה האגורה החדשה, אם כבר מדברים על גרוש - זה היה מפני שששווי המתכת שבו היה גבוה יותר פי כמה מהשווי הנקוב שלו. היה משתלם יותר לקחת את המטבעות, להתיך אותם ולמכור את המתכת מאשר להשתמש בהם ככסף. למיטב זיכרוני, יש בערך 60 מיליארד ש"ח בכסף פיזי וזהו.

אז מה עם השאר? השאר לא היה קיים באופן פיזי אלא אלקטרוני בלבד גם כשהכניסו אותו לבנקים, אז למה שיהיה קיים באופן פיזי כשיוציאו אותו?

[vic07]

בשאלה שלי לא דיברתי על כסף פיזי בהכרח. אני אנסח מחדש: אם מחר כל הלקוחות של בנק X יחזירו את כל סך חובותיהם לבנק X ויבקשו להעביר את כל סך פקדונותיהם בבנק X לבנק Y, האם לבנק X תהיה אפשרות כזו, או שמא מה שהלקוחות יעבירו במצטבר לבנק Y הוא החוב כלפיהם מצד בנק X, שנותר ללא כיסוי בחלקו? במילים אחרות, האם יכול להיות מצב בו סך ההתחייבויות "מצד הבנק" ו"כלפי הבנק" הוא שלילי, מנקודת מבטו של אותו בנק?

- - - תגובה אוחדה: - - -

אנסה להסביר גם את תחילת דברי בנוסח קצת אחר.

בכפר נידח אין "בנקים" ואין "כסף" - כל המסחר נעשה בשיטת החליפין. יום אחד, ראש הכפר חשק לקנות עז, אבל לא נמצא תחת ידו דבר שווה ערך שיוכל לתת תמורתה. הלך למגדל העיזים, ואמר לו כך: במקום סחורה, אציע לך דף נייר ועליו כתוב שהמחזיק בנייר זה זכאי לשוויה של עז אחת, בערבות ראש הכפר. ומי לא יקבל ערבות כזו? לקח מגדל העיזים את הנייר ונתן לראש הכפר עז. כשבא מגדל העיזים לכדר וביקש לקנות 4 כדים, ששווים כשווי עז אחת, הציע לקדר את הפתק במקום עז אמיתית - וכי מה, הכדר לא יכבד ערבות של ראש הכפר?

בעצם, ראש הכפר קיבל עז מוחשית לחלוטין מבלי שנתן תמורתה דבר. נכון, ישנו נייר הערבות - אבל אם מישהו ינסה לפנות לראש הכפר עצמו עם אותו הנייר ולבקש תמורתו עז, יגיד לו ראש הכפר (בכנות מוחלטת) שהוא לא עוסק בגידול עיזים, וכי עליו לפנות עם נייר זה לכל מי שיש לו באותו רגע עודף עיזים... ואותו מישהו, ללא כל ספק, יקבל את הנייר ויתן תמורתו עז. לחילופין, יענה ראש הכפר לאותו "דורש פרעון" שאין לו עילה לדרוש תמורת הפתק דווקא עז, שכן הוא מוכן לתת לו תמורה אחרת שוות ערך - את אותו הפתק חזרה.

מתי עשוייה לקום בעיה? רק ברגע בו מישהו לא יהיה מוכן לקבל את ניירות הערבות הללו, ויחייב בכך את מחזיקם לבוא לראש הכפר ולדרוש את העזים ישירות ממנו! אבל ראש הכפר חזה זאת, ולכן דאג להעביר בכפרו חוק לפיו תהיה זו עבירה לסרב לכבד שטר ערבות הנושא את חתימתו. וכך המשיך הכפר להתנהל - אף אחד לא הרגיש עשוק, שכן כל המחזיק באותם ניירות באמת יכל לקבל את שווים תמורתם מכל סוחר. כולם היו מרוצים - אך בעיקר היה מרוצה ראש הכפר, שהמשיך לקבל עיזים (ושאר סחורות) מבלי שנאלץ לתת תמורתן דבר.

תבואו ותאמרו - אבל ככל שהמצב הזה יימשך, יותר ויותר "סחורות" בשוק יהיו בעצם הניירות של ראש הכפר, ולאט לאט ערכם של הניירות יירד, אפילו שראש הכפר ערב אישית לערכם. אחרי שנה, הנייר המקורי כבר לא יצליח להקנות למחזיקו עז שלמה אם יציע אותו למגדל העיזים, אלא גדי קטן בלבד. ובכן, אתם צודקים. קוראים לזה, בעולמנו האמיתי, "אינפלציה".

[Ofir Lavi]

משל נהדר ויק!

[איסתרא בלגינא]

כן, אבל לא. או לא, אבל כן .

לבנק, כאמור, יש יותר ממקור אחד לכסף. למשל הלוואות שהבנקים לוקחים מבנק ישראל (הדרך של בנק ישראל להחדיר עוד כסף למשק). זה כסף שנוצר "יש מאין" על ידי בנק ישראל, אז החוב הזה של הבנקים לבנק ישראל לא מגובה בכסף אחר, אבל זה הכיוון ההפוך ממה שאתה מדבר עליו. הבנקים גם יכולים לגייס כסף בעצמם בשוק ההון, למשל ע"י מכירת אג"ח,, ושוב הם נותנים תמורתו נייר שמבטיח שבזמן מסויים בעתיד הם יחזירו את הכסף בתוספת ריבית (זוכר את הסיפור של הסאב פריים?). אבל לזה יש תאריך תפוגה נקוב והכסף משמם להלוואות שנושאות ריבית בעצמן, אז לא צריכה להיות בעיה.

הבנק לא יכול להלוות כסף שלא נמצא אצלו בקופה. גם אם הבנק מחליט להשתמש בנייר שעליו כתוב "הבנק מבטיח לתת למחזיק שטר זה כך וכך ג'ובות", הוא צריך שמישהו יסכים לקות ממנו תמורת כך וכך ג'ובות את הנייר הזה כדי שהוא יוכל להלוות אותן - וזה, פחות או יותר, הנפקת אג"ח. אז לא, אם כולם יחזירו את החובות שלהם לבנק ואז ידרשו למשוך את הכסף שלהם מהבנק, לא תהיה לבנק שום בעיה לשלם.