קבלו את הגיבור החדש של מחאת הצדק החברתי! - עמוד 17 - אקטואליה ותרבות - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

קבלו את הגיבור החדש של מחאת הצדק החברתי!


radioactive

Recommended Posts

ההודעה נערכה.

תסכים איתי שכדי להגיע לחוב מפלצתי שכזה צריך כשל כלכלי אדיר כלשהו, וזה יותר מחוב של רק "צריך לתקן את המקרר פה, המכונת כביסה שם, לקנות אוכל ולשלם שכ"ד"? (או שזה כמו שאמרתי, חוב שנגרר שנים על גבי שנים בלי שיעשו שום דבר לגביו)

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 317
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

ברור שזה חוב שנגרר על פני שנים

היא גם כותבת שאם היה לה לפני 10 שנים 15 אלף ש"ח הכל היה נראה אחרת

בחישוב גס, חוב של 100 אלף משנת 2000 בהוצל"פ "שווה" היום קרוב ל300 אלף ש"ח

וזה לפני עלויות משפטיות וקנסות. כל חוב קטן נוסף של כמה אלפי שקלים יכול להפוך לחוב של כמה עשרות אלפי שקלים במהירות.

ברגע שאתה מוגבל, אתה נמצא במילכוד, אתה חייב כסף ולא יכול להשיג משום מקור לגיטימי (מזל שיש שוק אפור...)

אני לא אומר לרגע שהיתה פה התנהלות כלכלית נכונה, אבל אני בטוח שהסכום הנומינלי שהיא באמת היתה חייבת היה קטן עשרות מונים מהמספר הזה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

25 עמודים ואף אחד לא כתב את סיפורו האמיתי של משה סילמן? מדהים.

אז לפני שאני מתחיל, רק כמה הערות קטנות:

חייבת להיות תקרה מביטוח לאומי. למה? כי בלעדיה אין שום הבדל בינו ובין מס הכנסה, מה שמוביל לשיעור מס מקסימלי של 56% (בערך) על ההכנסה. כפי שכבר כתבו, שכיר יכול להתפטר, להקים חברה שתיתן למעסיק הקודם שלו שירותים זהים בדיוק לעבודה הקודמת שלו ולשלם מס אפקטיבי של 43% (מס חברות ומס על משיכת דיבידנד), או 13% פחות מהשכר עבור אותה עבודה בדיוק. אם ניקח שכיר שמקבל 100K ברוטו בחודש, אנחנו מדברים על חיסכון של 13K בחודש או 156K בשנה! מי לא יתפתה? לעומת זאת, אם יש תקרת מקסימום לבט"ל, עבור משכורות מאוד גבוהות הוא הופך לזניח מבחינת האחוז והפער בין המס המקסימלי לשכיר והמס על בעל חברה קטן יותר, מה שמקטין את הכדאיות של המהלך הזה.

זו לא רק תאוריה, זה נוסה בפועל. בתחילת שנות האלפים ביטו בארץ את תקרת ביטוח לאומי. התוצאה? הרבה חברות קטנות הוקמו והכנסות הבט"ל דווקא ירדו... ולכן נאלצו להחזיר את התקרה, אם כי גבוהה יותר.

וורן באפט סתם חרטטן כשהוא מדבר על שיעור מס נמוך לעשירים. ראשית, הוא משלם פחות מהפקידה כי היא מקבלת שכר על עבודה והוא מרוויח על השקעת הון. שמעתם פעם על מישהו שקיבל משכורת שלילית, כלומר היה צריך לשלם למעסיק תמורת הזכות לעבוד אצלו? במקרה הכי גרוע מפטרים את השכיר והמשכורת שלו יורדת לאפס. בהשקעות הון, לעומת זאת,בהחלט אפשר להפסיד כסף. מי שלא מאמין, שיבדוק את דו"חות קרן הפנסיה/ביטוח מנהלים/קרן השתלמות שלו (אם אתם עובדים ואין לכם ביטוח פנסיוני, לכו לעשות אחד כבר מחר. ככל שתתחילו מוקדם יותר, כך יהיה לכןם יותר כסף בפנסיה). מאחר שהשקעת הון הבה יותר מסוכנת מהשקעת עבודה, צריך למסות אותה בשיעור נמוך יותר אם רוצים שאנשים ימשיכו להשקיע.

שנית, אף אחד לא מונע ממנו לשלם יותר כבר עכשיו. נראה לכם שמישהו יתלונן אם הוא יגיש לרשויות המס בארה"ב צ'ק בסך של כמה מאות מיליונים יותר ממה שהוא חייב? אלא מה, זה בדיוק מה שכמה חברי כנסת היו עושים בתקופה שהח"כים היו קובעים לעצמם את השכר: בהצבעה על העלאת השכר הם היו מצביעים נגד, כי זו חוצפה להעלות את השכר של עצמם בזמן ששאר המשק לא מקבל, אבל כשההצעה היתה עוברת (כי הרוב רוצים עוד כסף), הם בהחלט היו לוקחים את התוספת. אז מה אכפת לבאפט? הוא יודע שהקונגרס לא הולך להעלות לו את המס בצורה משמעותית, עכשיו הוא יכול לומר שהוא דווקא רוצה לשלם יותר, אבל מה לעשות שלא לוקחים?

יכולים לספר לכם עד מחר שאין בארץ מדינת רווחה. זה לא נכון. מה אתם חושבים הסעיף הכי כבד בתקציב המדינה?

מי שאמר "תקציב הביטחון", טעה. זה המשרד עם התקציב הגבוה ביותר, אבל יש סעיפים שלוקחים יותר כסף. חושבים שזה החזר חובות? קרוב יותר, אבל עדיין לא. זה סעיף הקיצבאות. המדינה אמורה להוציא ב- 2012 באזור ה- 50 מיליארד ש"ח על משרד הביטחון, על קצבאות היא תוציא כמעט 90 מיליארד - וזה לא כולל את הכנסות הבט"ל (עוד שלושים מיליארד, עד כמה שאני זוכר).

כבר כתבו כאן שאין הבדל בין גביית כסף כמס הכנסה לגביית כסף כביטוח לאומי וזה לגמרי נכון. הסכום שבט"ל גובה כל שנה לא מספיק לכסות את הכספים שהוא מחלק. אפילו לא קרוב. את הייתרה הבט"ל מקבל ממשרד האוצר.

מדברים על ירידתו על המעמד הבינוני וזה לגמרי נכון, אבל מי שמאשים בזה את המדיניות הכלכלית פשוט מקשקש. זה קורה ולא משנה מי בשלטון ואיזו מדיניות כלכלית הוא מנהל. הכסף לא הולך מהמעמד הבינוני לעליון. הסיבה שהמעמד הבינוני קטן פשוטה: המעמד הנמוך גדל.

יש מתאם טוב מאוד בין רמת ההשכלה של אדם לשכר הוא צפוי לקבל. יש מתאם טוב מאוד בין רמת ההשכלה למספר המפרנסים במשפחה. יש מתאם הפוך טוב מאוד בין רמת ההשכלה למספר הילדים. במילים אחרות, למשפחות עם השכלה נמוכה יהיו בד"כ פחות מפרנסים שכל אחד מהם יביא פחות שכר שיצטרך להתחלק על יותר נפשות - כלומר יהיו יותר עניים. וישנו מתאם טוב מאוד בין רמת ההשכלה של ההרוים לזו של הילדים. כלומר האנשים בעלי ההכנסה הנמוכה מתרבים מהר יותר מאשר אלו בעלי ההכנסה הגבוהה ומכאן שהשיעור שלהם באוכלוסיה ילך ויגדל בכל מקרה.

המסקנה שנובעת מכאן היא שאי אפשר לקיים מדינת רווחה לאורך זמן. אחוז האנשים שעליהם מוציאים את הכסף גדל ואחוז האנשים שמשלמים את הכסף קטן. בסופו של דבר תגיעו למצב בו המשלמים יצטרכו לשלם יותר ממאה אחוזים מההכנסה - וזה בלתי אפשרי. כלומר אם הפראיירים לא יברחו מהמדינה הרבה לפני כן. אלא מה, זה תהליך שלוקח זמן, כמה דורות, ובינתיים נראה שהכל בסדר, כמו אדם שנופל ממטוס ללא מצנח ועד לפגישה עם הקרקע, נהנה מתחושת חוסר משקל. זה כיף, אבל זה לא משהו שיכול להימשך לנצח.

והגברת המסכנה שסיפרה סיפור עצוב על חובות? בקושי הזכירה את הבעיה הגדולה בחצי משפט: העסק שהקימה קרס. זו לא היתה חברה בע"מ ולכן היא צריכה להחזיר את כל החובות של העסק. והנה חוב גדול לאדם פרטי. ושלא יספרו לכם סיפורים על החובות שתופחים: ההחזרים שנקבעים הם לפי היכולת של האדם. סילמן שלנו, למשל, היה צריך להחזיר רק כמה מאות שקלים כל חודש. העיקולים מגיעים רק אם גם את זה אתה לא משלם.

וואו. ועוד לא הגעתי לסילמן עצמו. טוב, אחרי האוכל. בתאבון.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

[table] [tr] [td]

הקשר בין סילמן 800 מתאבדים שמוסתרים מהציבור ואפקט וורתר

[/td] [td]

27/7/2012

[/td] [/tr] [/table] נכתב על ידי אבי זלינגר

http://econoblog.co.il/?p=4014

אם סילמן היה משלם 3 אחוז מס חברות כמו הטייקונים, היום הוא היה אדם עשיר, ואם הטייקונים ישלמו היום 25 אחוז מס הכנסה, הם יתאבדו ברחוב קפלן, ככה זה כשאחוז מס שרירותי קובע את גורלו של האדם בישראל, והבן אדם מת כתוצאה מאפליית מס שרירותית.

אבל העניין חמור יותר כי סילמן שבר טאבו ישראלי, והוא התאבד ללא שום בושה עצמית במעשיו, כמעט בשידור חי לנוכח כלי תקשורת בצורה שהביכה לראשונה את הממסד, שלא כמו 800 מתאבדים אחרים בשנה שהתאדו מהעולם בצורה שקטה ומנומסת, כפי שהשלטון כאן אוהב, ולא השאירו עקבות כל שהם בתקשורת מקומית וארצית, שיצרו איזה לחץ ציבורי או פוליטי על השלטון.

הם התאבדו בסבך חורשה עבותה, או במקלט , או דירת רווקים מוזנחת, בדרך שמאפשרת לממסד להסתיר את התופעה המזעזעת של התאבדויות כלכליות ואחרות במדינה, כי עד היום הציבור בישראל לא שמע כמעט

(במכוון) בכלי התקשורת הממלכתיים האלקטרונים, הרדיו והטלויזיה על תופעת "מתאבדים ישראלים" למעט "מתאבדים שהידים" שהם כמובן האוייב ואינם מסכנים את השלטון, או חושפים את רשלנותו, והאשם העיקרי בכך הוא הסופר גתה שכתב את הספר " יסורי וורתר הצעיר".

"אפקט וורתר "- גל חיקוי של התאבדויות בסגנון דומה

לא ברור אם בכלי התקשורת בישראל הזכירו לאחרונה את אחד הספרים המשפיעים ביותר שנכתבו על ידי גתה, והוא " יסורי וורתר הצעיר", כי הספר הזה הביא לגילוייה של תופעה פסיכולוגית מדהימה, והיא גל התאבדויות עוקב שמחקה התאבדות של גיבור תרבות כל שהוא, שהתאבד בעקבות גורלו, ואי לכך כבר במשך שנים קיבלה התקשורת הישראלית על עצמה מרצון( חוק נקדי, ולחץ משרד הבריאות והרווחה ומשרד ראש הממשלה) את ההחלטה לא לסקר תופעות התאבדות של חיילים, בני נוער, רקע כלכלי וסוציאלי, מחלות ואחרים, ולכן הציבור בישראל אינו שומע ברדיו כמעט על התאבדויות לסוגיהן, ואינו מודע להיקף העצום של ההתאבדויות בשנה, והוא הזדעזע קשות מהתאבדות סילמן.

אפקט וֶרתֶר (Werther effect) הוא תופעה חברתית שבה מספר אנשים מחליטים להתאבד בעקבות התאבדות אדם אחר, ולעתים אף מחקים את אופן ההתאבדות שבוצעה על ידי אדם זה. התופעה קרויה על שם גל ההתאבדויות שהתרחש ברחבי אירופה, אשר ליווה את הפצת הרומן "ייסורי ורתר הצעיר" מאת הסופר הגרמני גתה בסוף המאה ה-18.

האירוע הידוע ביותר היה בעקבות הפצת הספר "ייסורי ורתר הצעיר" של גתה ב-1774. ברומן התאבד הגיבור בעקבות אהבה נכזבת באמצעות ירייה בראשו, ולאחר הפצת הספר נודעו מקרים רבים בהם אנשים ניסו להתאבד באותה דרך על ידי ירי בראשם. במספר מקומות אף הוחרם הספר בעקבות התופעה החברתית שליוותה אותו. הכינוי "אפקט ורתר" נטבע מאתיים שנה מאוחר יותר, ב-1974, על ידי החוקר דיוויד פיליפס.

דיווחי התאבדות- לא מסוקרים בכלי התקשורת בישראל

איש אינו יודע בדיוק כמה אנשים מתאבדים בישראל מידי יום, החל מילדים, חיילים, או על רקע כלכלי, מחלות או על רקע נפשי, ההערכה היא שהמספר עומד בין 800 ל1200 איש, כלומר קרוב ל3 אנשים ביום, המשפחות די מתביישות מהתופעה, ומסתירות את העובדה מהמקורבים, הרשויות גם הן אינן מעוניינות להציף את היקף התופעה, ועל בתי החולים אסור לדווח על התופעה ישירות, וכלי התקשורת נמנעים מלדווח בגלל "אפקט וורטר", וכך הציבור ממודר כולו מכל מידע אמיתי על היקף התופעה, והוא שומע עליה רק כשסלבריטי כמו דודו טופז מתאבד, או מפורסם אחר,כשלא ניתן להסתיר את המידע מכלי התקשורת.

וכך למעשה אזרחי חיים בעולם תקשורתי נטול התאבדויות, כשהם אינם יודעים כמה חיילים מתאבדים בשירותם הצבאי מידי שנה, כשמדובר בכמות המוערכת בעשרות רבות, ואינה מדווחת על ידי" גלי צהל-משדרים מהשטח", או "קול - קול החדשות", הם אינם יודעים כמה בני נוער מתאבדים כשמדובר במאות, וכמה אנשים כמו סילמן מתאבדים על רקע כלכלי עוד כמה מאות, ולכן התאבדותו של סילמן בשידור כמעט חיי במקום מרכזי בישראל ובנראות מלאה של הציבור שברה טאבו לפחות בנושא התאבדות על רקע כלכלי, ויצרה שובל חיקוי רחב אחריה שחייב את השלטון להקים מערכות תמיכה ומצוקה מיידיות נגד התאבדות על רקע כלכלי ,רק כשהחל גל החיקוי שהביך את השלטון ועשוי לגרום להפלתו, כתודעה מהזדעזעות הציבור.

אם סילמן היה מתאבד בפריפריית חולון או בת-ים מי בכלל היה יודע או שומע עליו, וההתאבדות מול בית העיתונאים ברחוב קפלן בתל אביב היתה גאונית, מה גם שהיה במהלך לראשונה ניראות מלאה לציבור של אדם מתאבד בשל מצבו והציבור הושפע מהמהלך שהפך לחלק מהשיח הציבורי, ונכנס לתודעה הלאומית בניגוד לרצון השלטון שחיפש את "הטרגדייה האישית" , והחשוב ביותר הוא שהאיש לא התבייש במעשהו כפי שרצה השלטון, ולא התאבד בפינה נידחת, אלא הרים ראשו על המוקד בלב תל אביב והתריס מולו בעוז, כמו אחרים שהיו מוכנים לאורך ההיסטוריה, למות עבור קידוש אמונתם.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ידוע שהתקשורת לא מסקרת התאבדויות, אלא אם לא ניתן להסתירם. (וכך בכל העולם) וכל מה שהאדון הנכבד כתב, רק מוכיח שישנה סיבה טובה מאוד מדוע לעשות כך.

מעבר לזה, מה הפואנטה שלו במה שהוא כותב? אני מתכוון במעבר ללרקוד על הדם....

הראשון שאחראי למעשיו, זה האדם עצמו. לא הממשלה, לא סבתא שלו, לא הביטוח לאומי.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תארו לכם אדם, החוצה עם רכבו פסי רכבת באחת החציות נטולות המחסום. אין רכבת באופק, וזכותו המלאה לעבור - אלא שהוא נתקע באמצע ונעמד על הפסים. עוברת דקה, עוברות 10 דקות, הרכב ממאן להתניע, והנה רכבת מתקרבת. צועקים לו שיזוז, שיברח מהרכב. הוא מעיף מבט ברכבת, ואומר שבאחריותו של הנהג לבלום. אלא שהנהג לא בולם. הרכבת ממשיכה לסוע לכיוונו, והוא, בטוח בצדקתו, נשאר על הפסים - ונדרס. תהיה חקירה, ואולי יקבע בה כי נהג הקטר התרשל בכך שלא הסתכל קדימה, או שלא הקשיב לקשר היה ומישהו ניסה להודיע לו שיש על הפסים... אבל האשם העיקרי במוות יהיה הקורבן עצמו.

עד כאן דעתי על סילמן. עתה, אם נחזור למסכן שנתקע על הפסים, נניח ומספר רכבים נתקעו מאחוריו. אחדים סתם צופרים בכעס כי הוא לא נותן להם לעבור, ולא נותנים את דעתם על מצבו. אחרים מנסים לשכנעו לצאת מהרכב, להציל את עצמו - אבל נוסעי אחד הרכבים, חדורי צדקנות, צועקים לו שהוא צודק, ושאין סיבה שהוא יוותר על הרכב היות וזאת אחריות נהג הקטר לבלום. הם ממשיכים לצעוק עד הרגע האחרון. מה דעתכם, האם הם אשמים חלקית בתוצאה הטראגית? אלה הם המוחים שהיו סביב סילמן, שעודדו אותו לחשוב, עד אותו רגע טראגי אחרון, שכל מצבו הוא באשמת הממשל, ושאסור לו לוותר על עמדתו.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

Art, הציטוט שהבאת מתגובה באתר של רדלר רק מראה שאחרי שבחרת את העמדה שלך, אתה בורר רק את העובדות שמתאימות לה, גם אם הן בכלל לא עובדות. למה בכלל ציטטת את כולה? יכולת פשוט להשאיר קישור עם כמה מילים שיתארו אותו.

לעניין: זלינגר, פעיל מחאה ידוע (ובעל עסק להשקעות בבורסה, כמה מוזר), כהרגלו, מקשקש, זורק נתונים שהוא המציא ומפריח תאוריות קונספירציה נטולות היגיון.

אם סילמן היה משלם 3 אחוז מס חברות כמו הטייקונים, היום הוא היה אדם עשיר, ואם הטייקונים ישלמו היום 25 אחוז מס הכנסה, הם יתאבדו ברחוב קפלן, ככה זה כשאחוז מס שרירותי קובע את גורלו של האדם בישראל, והבן אדם מת כתוצאה מאפליית מס שרירותית.

קישקוש. טייקונים משלמים את אותו מס החברות שמשלם סילמן - וזה לא 25%. יש חברות שכדי לעודד אותן, המדינה מורידה להן את שיעור המס: יצואנים וחברות פריפריה בעיקר. כלומר חברה קטנה שמייצאת את רוב תוצרתה והמפעל שלה בירוחם, תשלם אחוז נמוך יותר של מס מאשר חברה של טייקון שמייצרת לשוק המקומי והמפעלים שלה בראשון.

דיווחי התאבדות- לא מסוקרים בכלי התקשורת בישראל

לא נכון, בהחלט מדווחים על התאבדויות, לפעמים אפילו בעמודים מרכזיים ובידיעות גדולות - כשיש משהו חריג בהתאבדות, כלומר כשיש לה ערך חדשותי. התאבד בבליעת כדורים בגלל דיכאון - לא חדשות. התאבד בקפיצה אל מתחת לגלגלי רכבת נוסעת בגלל דיכאון - כן חדשות. רצח את אישתו והתאבד - חדשות. ידוען התאבד - חדשות. בני זוג התאבדו ביחד - חדשות. באותה מידה, גם לא מדווחים על כל מקרי המוות ממחלות, תאונות ושאר מריעין בישין.

איש אינו יודע בדיוק כמה אנשים מתאבדים בישראל מידי יום,

משרד הבריאות יודע.

ההערכה היא שהמספר עומד בין 800 ל1200 איש

ההערכה של מי? על איזה בסיס? הנתונים של משרד הבריאות והלמ"ס מדברים על 350-450 מתאבדים בשנה, כחצי מהם בגלל דיכאון קליני. אגב, אדם ששרוי בדיכאון ומתאבד, יכול להשאיר מכתב בו הוא מאשים את המשפחה, העבודה, אהבה נכזבת, מצב כלכלי, ציונים נמוכים, שליטה מוחית, פחת ממלחמה גרעינית או מצב החסה בשטחים - זה לא משנה, הוא התאבד בגלל הדיכאון, שמגביר כל תחושה רעה לרמה של משבר קיומי.

במילים אחרות, הנתונים הם חצי עד שליש מהמספר שהוא זרק באוויר.

כשהם אינם יודעים כמה חיילים מתאבדים בשירותם הצבאי מידי שנה, כשמדובר בכמות המוערכת בעשרות רבות

קישקוש. צה"ל מדווח על המספר המדוייק של חיילים שהתאבדו ומשנת 2010 זה פחות מעשרים כל שנה (שישה בחצי הראשון של 2012). עשרות רבות? רק בדימיון הפרוע שלו. בשנה האחרונה (בין שני ימי זיכרון), מתו פחות ממאה חיילים - בלחימה, באימונים, בתאונות דרכים, ממחלות. אי אפשר להעלים חייל מת, מה תגיד למשפחה כשהוא לא יצא לחופשה, שחטפו אותו? עם פחות ממאה, איפה יש מקום ל"עשרות רבות" של מתאבדים? אגב, המספר כולל גם חיילים שמתו שלא במסגרת השירות הצבאי, למשל מי שמת בתאונה בזמן חופשה או אפילו בזמן עריקות.

הם אינם יודעים כמה בני נוער מתאבדים כשמדובר במאות

עוד קישקוש. לפי דו"ח מקרי המוות של שנת 2009 (האחרון שפורסם בינתיים), בכל השנה מתו 147 ישראלים בגילאי 15-19, מכל הסיבות. גם אם משקרים וטוענים שכל המתאבדים מתו מסיבות אחרות, אי אפשר להכניס "מאות" לפחות ממאתיים. רגע, חושב שהנעורים מתחילים לפני גיל 15? בסדר. אם נוסיף גם את שכבר הגיל 10-14 (שרובם עדיין ילדים), המספר הוא 225.

בקיצור, חירטוט מושלם. מסקנה: לא צריך לאמץ כל דעה שתומכת בהשקפה שלכם, כדאי לבדוק קודם. מי יודע, אולי הדעה הזו שגויה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ובהמשך לנושא-

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4257405,00.html

ואני שואל- איך.

1,175,000 שקלים. זה סכום פשוט אסטרונומי.

בואו נעשה מתמטיקה:

משכורת רעב בישראל שאפשר למצוא בכל חור, אפילו בעבודה במשרה לא מלאה בתחנת דלק- 4000 ש"ח בחודש. בואו נגזים ונגיד שזה מה שהיא הרוויחה במצב שלפני ההתחלה של שקיעה לחוב.

בואו נגזים עוד יותר, ונגיד שהיא חיה בהפסד עצום קבוע של 5000 ש"ח לחודש.

יקח בקצב המטורף הזה 235 חודשים, שהם קצת מעל 19.5 שנים.

אתם מבינים? 20 שנים בהפסד של 5000 ש"ח לחודש בלי לעשות שום דבר בעניין.

או זה, או ההתנהלות הכלכלית הגרועה ביותר שראיתי מעודי. כל הכתבה הזו היא פשוט התעמרות באנשים עשירים או אנשים עם כסף.

למה כל מי שלא מצליח להתנהל עם כסף בכלל במדינה הזו מאשים את מי שכן יש לו כסף כאילו הוא אחראי לכל הצרות שלו?

*אני מודע לריבית הגבוהה מאוד של ההוצאה לפועל (9.5%), אבל עדיין, גם אם לוקחים את זה בחשבון+הוצאות משפטיות ושכר עו"ד, זה עדיין מסתכם במשהו כמו 12 שנה (שוב, בהגזמה)

מזל שיש לה ארבעה עבדים... סליחה ילדים שיקרעו את התחת כל החיים כדי לכסות את החובות של אמא.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...