קבלו את הגיבור החדש של מחאת הצדק החברתי!

[איסתרא בלגינא]

גם לך יש מוטיב חוזר - אתה כל הזמן קורא אצלי דברים שאני בכלל לא כותב ועוד מתעקש לענות עליהם...

הנה מה שכתבתי:

לא חסרים כלכלנים שלא מסכימים עם קרוגמן, כולל חתני פרס נובל. הכלכלן הבכיר בארץ, פישר, כמעט חטף שבץ כשביבי דיבר על הגדלה של עוד חצי אחוז בגרעון.

איפה אתה רואה שכתבתי שהוא מדבר שטויות? כתבתי שיש כלכלנים שלא מסכימים איתו, כולל פישר. אז אתה אומר שפישר מדבר שטויות? דווקא קרוגמן מעריך אותו. מתוך הראיון הנ"ל בכלכליסט:

ישראל נתנה לנו הדגמה מאוד מרשימה למדיניות מוניטרית אגרסיבית. סטנלי פישר הוא מורי ועמיתי הוותיק, כך שבאופן טבעי אני מאוד מתרשם מהעבודה שהוא עשה. ועליכם לשמור על מדיניות כזאת בתור כלי אפשרי.

אבל רוצה לדבר על הבנה כלכלית? בבקשה. יש לא מעט כלכלנים, כפי שכבר כתבתי, שאומרים מפורשות שקרוגמן מקשקש. אני בהחלט לא מעיז לעשות את זה. דוגמה מצויינת היא פיטר שיף, שבמשך כמה שנים לפני קריסת בועת הסאב-פריים חזה בפומבי בדיוק מה שקרה בשנת 2008, בניגוד לפחות-או-יותר כל העולם (כולל קרוגמן!) - יש ביוטיוב סרטונים שמראים אותו מנבא שחורות לכלכלה בטלויזיה וכל שאר הכלכלנים שהתראיינו איתו טוענים שהוא לא יודע על מה הוא מדבר, אפילו אחרי תחילת המשבר - אומר שקרוגמן טועה. ולשיף יש קבלות.

רוצה עוד? בן ברננקי, סטיב קין, רוברט מרפי, רוברט בארו, לורנס סאמרס, ג'והן קוקריין (אני די בטוח שאייתתי את שמו לא נכון), ניאל פרגוסון - להמשיך? מהצד השני, לא תהיה שום בעיה להביא רשימה לא פחות מכובדת וארוכה של פרופסורים לכלכלה שחושבים שקרוגמן באבו-אבו-אבוה צודק. מסקנות?

א. כשל פניה לסמכות הוא עדיין כשל לוגי.

ב. מאקרו כלכלה רחוקה מלהיות מדע מדוייק (ויש שמרחיקים וטוענים שרחוקה מלהיות מדע).

אני אמרתי שהמצב בארה"ב הכי גרוע בעולם? אתה שוב קורא דברים שבכלל לא כתבתי. גם לפני המיתון הנוכחי, ממשלת ארה"ב היתה בגרעון. בוש הגדיל אותו בקצב מסחרר ואובמה אפילו מהר יותר ממנו. הם יצטרכו להביא לצמיחה פנטסטית ולקיצוץ בלתי אפשרי בהוצאות כדי להגיע לאיזון. או, לחליפין, להדפיס המון דולרים ולפחת את ערך המטבע - ואם זה לא דרסטי, מה כן? אפילו כתבתי את זה באותה פסקה בדיוק.

הטבלה שהבאת מטעה כיוון שהיא מראה את החוב החיצוני, כלומר את החוב של המדינה ואזרחיה לגורמי חוץ. תביט בישראל למשל, עם חוב של רק 42% מהתל"ג. איך הגענו למספר נמוך (יחסית) כ"כ? כי בזמן שהחוב החיצוני של הממשלה הרבה יותר גדול, לציבור אין חוב חיצוני בכל - להיפך, העולם חייב לנו כסף. כך שהחוב של העולם לציבור מתזז את החוב של הממשלה לעולם. שלא לדבר עך כך שיש שם מספרים שפשוט אינם נכוים. החוב של אירלנד הוא 100% מהתל"ג? תנסה 1,000%. כולה עוד אפס.

הבעיה הגדולה של ארה"ב היא שלא רק שיש להם חוב ענק, הוא ממשיך לגדול בקצב מהיר - מאז שאובמה נבחר זה יותר מ- 1,000 מיליארד דולר (טריליון או ביליון, תלוי אם אתה משתמש בשם האמריקאי או הארופאי) בשנה! תביט בטבלת החוב הציבורי:

http://en.wikipedia.org/wiki/Public_debt#By_country

מ- 2008 ועד 2010, החוב האמריקאי גדל ב- 3.5T. באותו זמן, החוב היפאני גדל ב- 1T, הגרמני והבריטי ב- 0.5T והצרפתי ב- 0.3T.

לפני מדברים על כיסוי החוב, צריך קודם לעצור את הגידול בחוב!

אגב, היה איזה כלכלן מפורסם, זוכה פרס נובל, אולי שמעת עליו: פול קרוגמן, שאמר שהמצב יכול להיות הרבה יותר גרוע עם השווקים הבינלאומיים יאבדו ביטחון ביכולתה של ארה"ב להחזיר את החוב. בינתיים, S&P הורידו בפעם הראשונה בהיסטוריה את דירוג האג"ח של ארה"ב ל- AA+ (עדיין דרוג מאוד גבוהה, אבל זה לא AAA ויש סיכוי להורדה נוספת). שוב, למזלם של האמריקאים, בזמן שבעלי החוב שלהם מחזיקים אותם בביצים, הם מחזיקים את הביצים של בעלי החוב: אם לא ילוו להם עוד כסף והכלכלה האמריקאית תקרוס, המלווים יאבדו את כל הכסף שלהם.

לא השוותי את ארה"ב ליוון. יוון הובאה כדוגמה למקרה הקיצוני בו בגלל חוב גדול אי אפשר להגדיל את ההוצאות לצורך יציאה ממיתון, כדי להבהיר שקל יותר לעשות את זה כשאין לך חוב גדול מאשר כשיש לך חוב גדול. אבל אתה מתעקש לקרוא דווקא את מה שאני לא כותב.

הפחדות? את זה אמר פישר... ואני כתבתי את זה. אבל מי לא קרא?

ואם פיספסתי משהו, מצטער - אני צריך לזוז ואתה ממילא לא תקרא.

[Judas Iscariot]

קלאסיקת פיטר שיף:

http://www.thedailyshow.com/watch/tue-june-9-2009/peter-schiff

[omrij]

גם לך יש מוטיב חוזר - אתה כל הזמן קורא אצלי דברים שאני בכלל לא כותב ועוד מתעקש לענות עליהם...

אתה בהחלט כותב שקורגמן מקשקש

רק שאתה כותב את זה ביהירות האופיינית לך

קרוגמן שוכח שלפני הסטימילוס פאק הזו היתה סטימולוס פאק קודמת ושתיהן ביחד הסתכמו בכ- 1.5 טריליון דולר או עשרה אחוז מהתל"ג. זה סכום אדיר, איך שלא מסתכלים עליו. הוא גם שוכח שהתאוריה שלו היתה שלא משנה מה עושים עם הכסף, העיקר שמכניסים אותו למחזור (הוא דיבר למשל על להוציא את הכסף להכנות להתקפה חייזרית). הוא גם שוכח שבעקבות החבילות האלו ושאר הגרעונות שאובמה מייצר בקצר שגדול עוד יותר מאשר בוש, הביאו את החוב של ממשלת ארה"ב לרמת שיא של כ- 14 טריליון דולר - כמעט בגובה התל"ג כולו!

איפה אתה רואה שכתבתי שהוא מדבר שטויות? כתבתי שיש כלכלנים שלא מסכימים איתו, כולל פישר. אז אתה אומר שפישר מדבר שטויות?

לא, אני טוען שזה לא שחור/לבן.

אבל רוצה לדבר על הבנה כלכלית? בבקשה. יש לא מעט כלכלנים, כפי שכבר כתבתי, שאומרים מפורשות שקרוגמן מקשקש. אני בהחלט לא מעיז לעשות את זה. דוגמה מצויינת היא פיטר שיף, שבמשך כמה שנים לפני קריסת בועת הסאב-פריים חזה בפומבי בדיוק מה שקרה בשנת 2008, בניגוד לפחות-או-יותר כל העולם (כולל קרוגמן!) - יש ביוטיוב סרטונים שמראים אותו מנבא שחורות לכלכלה בטלויזיה וכל שאר הכלכלנים שהתראיינו איתו טוענים שהוא לא יודע על מה הוא מדבר, אפילו אחרי תחילת המשבר - אומר שקרוגמן טועה. ולשיף יש קבלות.

יש הבדל גדול מאוד בין לנבא משבר לבין לדעת מה הדרך הטובה ביותר לצאת ממנו

אני אמרתי שהמצב בארה"ב הכי גרוע בעולם? אתה שוב קורא דברים שבכלל לא כתבתי. גם לפני המיתון הנוכחי, ממשלת ארה"ב היתה בגרעון. בוש הגדיל אותו בקצב מסחרר ואובמה אפילו מהר יותר ממנו. הם יצטרכו להביא לצמיחה פנטסטית ולקיצוץ בלתי אפשרי בהוצאות כדי להגיע לאיזון. או, לחליפין, להדפיס המון דולרים ולפחת את ערך המטבע - ואם זה לא דרסטי, מה כן? אפילו כתבתי את זה באותה פסקה בדיוק.

ואני אמרתי שאתה אמרת את זה?

אני פשוט טוען שאתה לא נותן קרדיט מספיק לכלכלה החזקה בעולם

לארה"ב יש חוב ענק בקנה מידה נומינלי, הוא לא ענק באופן יחסי לתמ"ג

ובסופו של יום, זה מה שמשנה. (וכשמסתכלים על זה בצורה נכונה, הם לא כ"כ רחוקים מגרמניה ואנגליה)

אבל יש להם יתרון שאין לאנגליה וגרמניה - הם שולטים בדולר האמריקני...

אגב, היה איזה כלכלן מפורסם, זוכה פרס נובל, אולי שמעת עליו: פול קרוגמן, שאמר שהמצב יכול להיות הרבה יותר גרוע עם השווקים הבינלאומיים יאבדו ביטחון ביכולתה של ארה"ב להחזיר את החוב. בינתיים, S&P הורידו בפעם הראשונה בהיסטוריה את דירוג האג"ח של ארה"ב ל- AA+ (עדיין דרוג מאוד גבוהה, אבל זה לא AAA ויש סיכוי להורדה נוספת). שוב, למזלם של האמריקאים, בזמן שבעלי החוב שלהם מחזיקים אותם בביצים, הם מחזיקים את הביצים של בעלי החוב: אם לא ילוו להם עוד כסף והכלכלה האמריקאית תקרוס, המלווים יאבדו את כל הכסף שלהם.

רוב המשקיעים והכלכלנים לקחו את המהלך (הפופוליסטי) של הורדת הדירוג בפרופורציות הנכונות

אג"ח של ממשלת ארה"ב הוא עדיין ההשקעה שהכי קרובה לנכס חסר סיכון בעולם

גם מעל אג"חים של מדינות שמדורגות כטריפל A

למעשה, ככל שהמצב גרוע יותר - כך משקיעים נוהרים יותר לדולר ולאג"ח של ממשלת ארה"ב.

אנחנו לא קרובים למצב קריסה של הכלכלה האמריקאית, אתה חייב להכנס קצת לפרופורציות.

[Judas Iscariot]

[omrij]

שניכם מפספסים משהו אקוטי

אף אחד לא אומר שזאת מדיניות לנצח

מדובר על משהו נקודתי כדי להתמודד עם המצב.

בתקופות טובות בעתיד, יהיה צורך לצמצם את המדיניות הפיסקאלית, וכנראה גם להעלות מסים.

עכשיו, אני יכול להסביר לכם איך (בתיאוריה!) התיאוריה הקיינסיאנית עוזרת לצאת מהמשבר

בואו תסבירו לי איך בתיאוריה צמצום ההוצאה הממשלתית והעלאת מסים עוזרת לצאת מהמצב.

(עם התייחסות למחנק האשראי שהדבר יוצר)

[vic07]

מדובר על משהו נקודתי כדי להתמודד עם המצב.

בתקופות טובות בעתיד, יהיה צורך לצמצם את המדיניות הפיסקאלית, וכנראה גם להעלות מסים.

האמנם? עזוב רגע את זה שרוב העלאת המיסים לא יורגש ע"י מי שאינו מרוויח 15,000 בחודש, יש לי שאלה אחרת בשבילך: נניח ובמדינה פלונית כלשהי, קיימת ממשלה סוציאליסטית ברובה, אך גם כזו הנמנעת מלגבות מיסים מספקים בשביל לכסות את עלותו של אותו סוציאליזם. נניח, וברגע מסויים, אין מנוס מלהעלות את המיסים או לקצץ בתוכניות הסוציאליות כדי לפתור את הבעיה הכלכלית שהשיטה הקודמת יצרה. תגיד, ברגע שזה קורה, את מי העם יאשים - את הממשלה באותו רגע שמנסה לפתור את הבעיה (בין השאר באמצעים לא פופולאריים), את את הממשלות הקודמות שיצרו אותה? כמובן שאת הממשלה הנוכחית - ראה יוון, ספרד וכו'. כרגע, מה שיש לנו הוא ממשלה שמנסה לא להגדיל את הגרעון, לעומת ארגונים שונים שצועקים שצריך להגדיל אותו דווקא, כשה"אשם" יהיה הממשלה שתצטרך לתקן את הנזק בעתיד וחלילה לא הם.

[Judas Iscariot]

אני בהחלט לא בר-סמכא, אבל הטיעון של כלכלנים דוגמת פיטר שיף הם שאין דבר כזה "לצאת מהמצב" בצורה נקייה.

הירידה/צניחה/התרסקות תתרחש והיא צריכה להתרחש, כיוון שמדובר בהפניית משאבים שהולכים לתחומים לא-נכונים ואז לתחומים נכונים. כמו שאם השקעת עכשיו 100 אלף ש"ח בחברת טלפון-נייח אבל אף אחד כבר לא משתמש בטלפון-נייח, ההשקעה הזאת, לצערנו, צריכה להימחק ולכן בטווח הקצר יש צמצום, או "פיצוץ" של הבועה.

בכך שיש פיצוץ משאבים שמופנים לבועות האלה, יפסיקו לזרום אליהן ואז לאט לאט יזרמו לתחומים שהם כן רצויים בו.

זה תהליך כואב, לא נעים ובכלל לא כיפי שפיטר שיף תמיד מתאר אותו כ"הנגאובר מאשראי זול ומשאבים שמופנים לאזורים לא נכונים". עם האנלוגיה הזו הוא גם מסביר למה התיאוריה הקיינסיאנית לא רק שלא עוזרת אלא מחמירה את המצב כיוון שהיא מספקת עוד אשראי זול או "עוד אלכוהול לשתיין". הגמילה צריכה לבוא בכל מקרה, השאלה היא כמה "כואבת" היא תהיה.

אם אתה במינוס 10 אלף ש"ח בבנק, אתה תצטרך לעבוד קשה ולצמצם הוצאות ולנסות להגדיל הכנסות בשביל לכסות אותו. הדבר הלא-אחראי לעשות הוא לקחת עוד כמה הלוואות של 10 אלף ש"ח בשביל לכסות את ההלוואה הראשונה, בסוף תמצא את עצמך חייב הרבה-יותר.

כדוגמא אגב לתהליכים האלה בפועל, החבר'ה האוסטרים אוהבים להביא את "השפל הגדול"... של 1920 שבו הממשל "לקח צעד אחורה" ונתן לבועות להתפוצץ, לעומת "השפל הגדול" של 1932 שבו הובר וFDR לקחו חלק מאוד אקטיבי וניסו לתמרץ ולהמריץ והמשבר נמשך יותר זמן.

זה ממש על קצה המזלג, וזה נושא שלי אישית לא יצא יותר מדי להתעמק בו, אבל טיפה להרחבה:

http://wiki.mises.org/wiki/Depression_of_1920%E2%80%9321

הערך בויקיפדיה על השפל הגדול של שנות השלושים נכתב על ידי אורי-רדלר, שהוא גם סוג של אוסטרי. הערך מאודדדדדדדד בעייתי מבחינת POV, אבל פחות או יותר מכיל את הביקורת על המדיניות הקיינסיאנית(או כמו-קיינסיאנית) של הובר וFDR:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%9C_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C

אני אשמח לשמוע מה התיאורה הקיינסיאנית אומרת על מדיניות מרחיבה, קשה לי "לקנות" את העניין ש"עכשיו ניתן הרבה, ואז הנפילה תהיה רכה יותר, וכאשר נשוב לצמוח נוכל לקחת בחזרה" - פשוט כי אני לא רואה את הצמיחה הזאת מתרחשת שלא בסביבה בועתית ולכן יתבקש גם אז טיפול קיינסיאני במעין vicious cycle.

[omrij]

האמנם? עזוב רגע את זה שרוב העלאת המיסים לא יורגש ע"י מי שאינו מרוויח 15,000 בחודש, יש לי שאלה אחרת בשבילך: נניח ובמדינה פלונית כלשהי, קיימת ממשלה סוציאליסטית ברובה, אך גם כזו הנמנעת מלגבות מיסים מספקים בשביל לכסות את עלותו של אותו סוציאליזם. נניח, וברגע מסויים, אין מנוס מלהעלות את המיסים או לקצץ בתוכניות הסוציאליות כדי לפתור את הבעיה הכלכלית שהשיטה הקודמת יצרה. תגיד, ברגע שזה קורה, את מי העם יאשים - את הממשלה באותו רגע שמנסה לפתור את הבעיה (בין השאר באמצעים לא פופולאריים), את את הממשלות הקודמות שיצרו אותה? כמובן שאת הממשלה הנוכחית - ראה יוון, ספרד וכו'. כרגע, מה שיש לנו הוא ממשלה שמנסה לא להגדיל את הגרעון, לעומת ארגונים שונים שצועקים שצריך להגדיל אותו דווקא, כשה"אשם" יהיה הממשלה שתצטרך לתקן את הנזק בעתיד וחלילה לא הם.

אני דיברתי על ארה"ב, ועל איך הם יתמודדו עם החוב בעתיד

אגב, במקרה של ביבי הוא זה שהוריד את המסים בכהונתו כשר אוצר של שרון והוא זה שנאלץ עכשיו להתמודד עם זה.

מס החברות ירד בתקופתו מ36% עד ל24% (שנה שעברה) והיה אמור להמשיך לרדת ל18%

ביבי לא פותר בעיות שממשלות קודמות יצרו, הוא פותר בעיות שקרו בתקופתו (ואני לא טוען שהוא יצר אותן, היו מספיק מקורות הקסוגניים)

[omrij]

אני בהחלט לא בר-סמכא, אבל הטיעון של כלכלנים דוגמת פיטר שיף הם שאין דבר כזה "לצאת מהמצב" בצורה נקייה.

הירידה/צניחה/התרסקות תתרחש והיא צריכה להתרחש, כיוון שמדובר בהפניית משאבים שהולכים לתחומים לא-נכונים ואז לתחומים נכונים. כמו שאם השקעת עכשיו 100 אלף ש"ח בחברת טלפון-נייח אבל אף אחד כבר לא משתמש בטלפון-נייח, ההשקעה הזאת, לצערנו, צריכה להימחק ולכן בטווח הקצר יש צמצום, או "פיצוץ" של הבועה.

בכך שיש פיצוץ משאבים שמופנים לבועות האלה, יפסיקו לזרום אליהן ואז לאט לאט יזרמו לתחומים שהם כן רצויים בו.

זה תהליך כואב, לא נעים ובכלל לא כיפי שפיטר שיף תמיד מתאר אותו כ"הנגאובר מאשראי זול ומשאבים שמופנים לאזורים לא נכונים". עם האנלוגיה הזו הוא גם מסביר למה התיאוריה הקיינסיאנית לא רק שלא עוזרת אלא מחמירה את המצב כיוון שהיא מספקת עוד אשראי זול או "עוד אלכוהול לשתיין". הגמילה צריכה לבוא בכל מקרה, השאלה היא כמה "כואבת" היא תהיה.

אם אתה במינוס 10 אלף ש"ח בבנק, אתה תצטרך לעבוד קשה ולצמצם הוצאות ולנסות להגדיל הכנסות בשביל לכסות אותו. הדבר הלא-אחראי לעשות הוא לקחת עוד כמה הלוואות של 10 אלף ש"ח בשביל לכסות את ההלוואה הראשונה, בסוף תמצא את עצמך חייב הרבה-יותר.

כדוגמא אגב לתהליכים האלה בפועל, החבר'ה האוסטרים אוהבים להביא את "השפל הגדול"... של 1920 שבו הממשל "לקח צעד אחורה" ונתן לבועות להתפוצץ, לעומת "השפל הגדול" של 1932 שבו הובר וFDR לקחו חלק מאוד אקטיבי וניסו לתמרץ ולהמריץ והמשבר נמשך יותר זמן.

המדינה יכולה להפנות את המשאבים כרצונה ולמעשה לשמש כקטליזטור בתהליך.

שימוש באנלוגיות (אלכוהוליסט) הוא נחמד אבל לא הופך את הטיעון לנכון

באותה מידה אני יכול לתת אנלוגיה של אדם שעומד לטבוע ובמקום לזרוק לו גלגל הצלה אתה נותן לו להתמודד

אן שהוא יצליח להגיע לחוף או שהוא יטבע, בסוף העניין יסתדר

המטרה בתיאוריה הקיינסיאנית היא לא לחלק כסף לאנשים, היא לעודד השקעות שייצרו מקומות עבודה וכתוצר ישיר יגבירו את הביקושים ואת החסכון.

ההשוואה של "השפל הגדול" של 1920 לשפל הגדול (האמיתי) היא קצת מופרכת

היה על זה דיון פה בעבר

http://hwzone.co.il/community/index.php?topic=422572.msg3637493#msg3637493

[Judas Iscariot]

הדיון שלך עם מאיר ברמה די נמוכה, קשה מאוד לקרוא אותו. אתה והוא כאילו יורים חיצים בלי להסתכל בכלל איפה נחתו.

לגבי המטרה בתיאוריה הקיינסיאנית: באופן אישי, אם הברירה בפניי היא בין השקעה ממשלתית בנכסים ממשיים או פרוייקטים ממשיים(כמו סכר הובר) לבין השקעה בנכסים פיננסיים כאלה ואחרים כמו משכנתאות וביטוחים, אני מעדיף בהחלט את הראשון.

לגבי מה שכתבת - איך אתה מעודד השקעות שייצרו מקומות עבודה, והאם ההשקעה שלך אינה גדולה יותר מהתועלת במקומות העבודה האלה? או שאתה מדבר פה על המכפיל הקיינסיאני?

עריכה: ולגבי אנלוגיות כאלה ואחרות, כפי שאמרתי אני לא בדיוק חקרתי את הנושא מספיק והוא גם פחות מעניין אותי בתחום הכלכלה, אז דעת האוסטרים ופיטר שיף אינה דעתי, אלא הדעה שנראית לי, לפי העובדות וה"היגיון הפשוט" הכי "נכונה". זה לא אומר שבהיחשף לעוד עובדות ותיאוריות אני לא אהפוך לנאו-מוניטריסט או משהו כזה

[omrij]

הפניתי לדיון ההוא רק בשביל לא לחזור על מה אני חושב על השפל של 1920.

בכל מקרה, אני פה מסנגר על קיינס אבל אני לא טוען שזה פתרון קסם. אין לי בסופו של יום את הכלים לדעת איזה פתרון עדיף לישראל/ארה"ב ויתכן מאוד שלכל אחת מתאים פתרון אחר. אני פשוט לא פוסל את התאוריה הזאת.

[Judas Iscariot]

אילו כלים בעצם צריך?

רוצה לומר, מה ההבדל בין מדינה א' למדינה ב' שתבחר בטיפול כלכלי שונה כדרך להתמודדות עם משבר/שפל וכד'?

זה עדיין נראה לי מנוסח בעייתי, אז אני אנסה בעזרת דוגמא:

לפנייך מדינה שחווה כרגע האטה כלכלית או אף משבר כלכלי של ממש. נניח שהסיבה היא בועת תוצרת-חקלאית.

בסיטאוציה א', 80% מהאזרחים מחזיקים נכסים הקשורים בתוצרת חקלאית, והאבטלה היא 9%

בסיטואציה ב', 20% מהאזרחים מחזיקים נכסים הקשורים בתוצרת חקלאית, והאבטלה היא 34%

האם בסיטואציה א' תשתמש בתיאוריה X ובב' בתיאוריה Y ולמה?

[omrij]

זה לא כל כך פשטני

יש אינסוף משתנים לבחון בעולם האמיתי

למשל היכולת של הממשלה לכוון את הכסף לאפיקים שיתרמו לצמיחה,

בישראל למשל (כל) ממשלה נתונה לכל כך הרבה לחצים פוליטיים משאר המפלגות שקשה לראות את זה קורה

בארה"ב זה קל יותר (אבל כנראה לא בסוף קדנציה של נשיא).

משתנים נוספים כבר עלו פה:מצב החוב הקיים, תוכניות ארוכות טווח להקטנת החוב והפוטנציאל למימושן, סביבת הריבית במשק בפרט ובעולם בכלל, יכולת המדינה לגייס חוב במחיר סביר.

משהו מעניין שקראתי לפני כמה שבועות (ותשתדל להתייחס לכלכלה ולא לפוליטיקה כי אין לי כח לויכוח ימין/שמאל)

http://goliath3.wordpress.com/2011/10/22/%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A5-%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA%D7%95-%D7%91%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%93-%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%A0/

[Judas Iscariot]

איפה בכלל אפשר להתייחס למאמר הזה לפוליטיקה? כי שטייניץ אמר? שטייניץ גם "הוכיח" בצורה לוגית את קיומו של אלוהים... שמחת זקנתי. הדבר היחיד המטומטם שם הוא כמה תגובות על כך ש"מדע הכלכלה הוא המצאה של הניאו-ליברלים" או משהו בסגנון, אבל המאמר עצמו די חף מהדברים האלה.

אני רק לא מבין למה "תוכנית חילוץ" ככלל ו"תוכנית חילוץ לבנקים" לא נכנסת תחת המטרייה הקיינסיאנית?

הרי הממשל מזרים כספים למערכת הבנקאית בשביל למנוע מחנק אשראי וכן בשביל למנוע נפילה של חסכונות ונכסים של לקוחות הבנקים... לא?

[omrij]

תוכנית חילוץ לבנק לא מגדילה את הביקושים