די לשנאה! בעקבות אשכולות החרדים-חילונים שנפתחו פה לאחרונה.

[Animor]

כן, אבל אתה שוכח את המהות: להפוך את השבת ליום מנוחה ולא לעבוד בה.

פעם הבערת אש הייתה מלאכה אמיתית שגזלה זמן. קשה לקרוא להנעת רכב "מלאכה", לא?

מעבר לכך, בעיניי, נסיעה בשבת במכונית עם המשפחה היא המהות של מנוחה אמיתית.

אבל אתה צודק, זה חורג מנושא הדיון.

[vic07]

זה לא רק חורג מתחום הדיון, זה גם נידון פה לא פעם ולא פעמיים, והתשובה הדתית תמיד מסתכמת לבסוף ב"כך הרבנים החליטו" - כמו כל הלכה אחרת. למה? ככה. הם יביאו נימוקים, אבל השורה התחתונה תמיד תהיה זו - זה כמו שתשאל "למה פותח הדיון מסלף כל כך את העובדות בהודעתו המקורית": כל האמצעים כשרים על מנת לשמור על דרך החיים לה הם התרגלו, ואם המציאות מפריעה, נדאג להחליף אותה ב"מציאות" אחרת. הדלקת אש כבר אינה באמת "מלאכה" במובן של פעולה מייגעת וגוזלת זמן? אז מה. נגדיר אותה כמלאכה בכל זאת, נסלף את המשמעות המקורית של הציווי, העיקר שאיש לא יתפתה לשנות את אורחות חייו.

[yonizaf]

נניח ואתה, הדתי, שאלת מצית מחברך החילוני לפני השבת. במהלך השבת, כשאתה יושב עם אותו חבר, הוא מעוניין להדליק סיגריה, נזכר שהמצית אצלך ומבקש אותו בחזרה. כאן מתחילה דילמה - מצד אחד, להחזיק ברכושו של האחר כנגד רצונו זה גזל. מצד שני, ברור לך שאם תחזיר לו את המצית באותו רגע, הוא ידליק סיגריה ובכך יחלל שבת. מה עושים? תקן אותי אם אני טועה, רוני, אבל התשובה הדתית היא "לא מחזירים".

הדוגמה שהבאת לא עובדת, מהסיבה הפשוטה שמלבד האיסור להשתמש במצית, קיים גם איסור לשאת אותה עליך בשבת. כלומר, כשהחבר הלא דתי יבקש את המצית, היא לא תימצא עליך בכלל ולכן לא תוכל להחזיר לו.

מלבד זה, עיכוב החזרת חפץ מושאל (מכל סיבה מובנת) רחוק מאד מלענות להגדרה של "גזל". כאשר אתה משאיל מחבר חפץ, קרוב לוודאי שהוא יודע שלא מובטח לו שיוכל לבקש אותו חזרה בכל עת ללא התראה (אלא אם כן סוכם כך מראש), היות שלפעמים הנסיבות לא מאפשרות - נניח שהוא צריך את החפץ בדיוק כשנסעת לחופשה בחו"ל (ובמיוחד אם ידע על החופשה ולא התנגד שהחפץ ישאר אצלך), האם אתה מחוייב לחזור באותו הרגע כדי להחזיר לו את החפץ?

אותו הדבר, כאשר אדם לא דתי משאיל לאדם דתי חפץ שידוע שהוא "מוקצה" (אסור להזיזו בשבת), הוא מן הסתם מקבל עליו מראש את העובדה שאין אפשרות שהחפץ יוחזר לו בשבת, ואם השימוש בחפץ בשבת חשוב לו מספיק הוא יבקש שהחפץ יוחזר לפני שבת.

כן, אבל אתה שוכח את המהות: להפוך את השבת ליום מנוחה ולא לעבוד בה.

פעם הבערת אש הייתה מלאכה אמיתית שגזלה זמן. קשה לקרוא להנעת רכב "מלאכה", לא?

ומי אמר שהמהות של שבת היא עבור מנוחה פיזית? זו הנחה שלך בלבד, שמעולם לא היתה נכונה. מאז ומעולם ההגדרה של מלאכות שאסורות בשבת היתה של אותן מלאכות שנעשו במשכן, וזה כולל גם מלאכות שגם אז היו קלות מאד. לכן לא עובד הטיעון של "אבל אז אסרו את זה כי זה היה עבודה קשה".

(ואגב, להבדיל מרוב המלאכות האחרות, הבערת אש כתובה במפורש בתורה כך שהיא בטוח לא "המצאה של הרבנים")

והתשובה הדתית תמיד מסתכמת לבסוף ב"כך הרבנים החליטו"

וזה לא שונה בכלום מכל מערכת חוקים אחרת. לצורך העניין השלטון פה במדינה: יש הסכמה די ברורה לעובדה ש"כל (או לפחות רוב מוחלט של) הפוליטיקאים מושחתים", ובכל זאת הם קובעים את החוקים כאוות נפשם, ואתה חייב לציית לחוקים גם אם הם נראים לך לא הגיוניים בעליל, גם אם אתה לא מסכים בכלל לדת הזו שנקראת "שלטון החוק", גם אם בכלל לא הצבעת (כי אתה לא מאמין בדמוקרטיה או כי "אין במי לבחור") או שמי שהצבעת לו לא נבחר, לא עוזר לך. אתה אזרח ישראלי (ועד כמה שידוע לי אין אפשרות לבטל אזרחות), אתה חייב לציית לחוק הישראלי בכל מקום שבו תהיה. אם לא תציית, גם אם מדובר בחוק טפשי לחלוטין, אתה עשוי לקבל מגוון עונשים (במקרה שנתפסת), מקנס כספי ועד כלא.

[rroonnii]

כן, אבל אתה שוכח את המהות: להפוך את השבת ליום מנוחה ולא לעבוד בה.

פעם הבערת אש הייתה מלאכה אמיתית שגזלה זמן. קשה לקרוא להנעת רכב "מלאכה", לא?

מעבר לכך, בעיניי, נסיעה בשבת במכונית עם המשפחה היא המהות של מנוחה אמיתית.

אבל אתה צודק, זה חורג מנושא הדיון.

יוני הגיב יפה ,תוכל לעיין פה ולראות גם מקורות. .http://hwzone.co.il/community/threads/518114-%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%A2%D7%94/page9?highlight=%D7%90%D7%A9+%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA#.Uv3QF_l_t8E

[Art Tatum]

לך יש סיבות למה לשמור שבת, ולי יש סיבות למה לא לשמור שבת.

עכשיו נשאלת השאלה, האם הסיבות שלך מצדיקות את הזלזלול והתוקפנות והכפיה שאתה מפגין כלפי?

והאם התנהגות זו מצדיקה את השנאה שלי כלפיך?

ביהדות מדברים על שנאת חינם.

אך האם יש שינאה מוצדקת?

האם החרדי יכול לא לשנוא את החילוני? את חילול השבת? את הדלגיטימציה לאמונות הדתיות ומצוותיה?

האם החילוני יכול לא לשנוא את החרדי בתמורה למה שהחרדי ישלח בכיוונו?

ומה בדיוק יחליף את השינאה?

[rroonnii]

אתה יוצא בשאלה ( אני בתשובה ) אך בחלט באופן קיצוני . שהרי כמעט כולם בעינייך די שנואים.כל דרך שבה ילכו אוטומט שנואה. ואני לא יכול לשפוט אותך, כיוון לא יודע מה טיב משפחתך ומה עבר עלייך שם. אתה מייחס דברים שכנראה גם נמצאים בציבור החרדי ..אך לא שם לב שמכליל אותה עלי או רבים . כל דרך שתבחר 'ארט' אכבד אותך כאדם . נכון, לא צריך לשנוא וזה לא משנה אם אתה עם פיאות או קרחת. מה יחילף את השנאה? שמכירים אחד את השני במציאות - יורדת פלאים השנאה . אתה מכיר את אביך. אני לא יודע עד כמה הוא חרדי/דתי. אך אם הוא חרדי כבן תורה -אתה בטח מכבד אותו ורואה את דרכיו הטובות. כמו אביך יש רבים במגזר הזה. חבל לראות רק את הצד הרע ולהכליל אותו.

אתה בחרת לא לשמור את השבת,זכותך. זה פחות גרוע מאשר אחד שאומר ששומר את השבת אך בדרך שליבו רוצה,גם זכותו לעשות מה שבא לו בחיי היום יום שלו.

[yonizaf]

רוני, אתה עורך את ההודעות שלך שוב ושוב, ובכל זאת שגיאות ההקלדה מתרבות במקום להיפך... למה?

ביהדות מדברים על שנאת חינם.

אך האם יש שינאה מוצדקת?

האם החרדי יכול לא לשנוא את החילוני? את חילול השבת? את הדלגיטימציה לאמונות הדתיות ומצוותיה?

האם החילוני יכול לא לשנוא את החרדי בתמורה למה שהחרדי ישלח בכיוונו?

לדעתי:

שנאה מוצדקת = כאשר אדם ספציפי פועל באופן ישיר כדי לפגוע בך אישית, ללא סיבה צדדית כלשהי מלבד הרצון לפגוע בך ובלי שתהיה לו סיבה לרצות לפגוע בך (כלומר לא היתה התנהגות שלילית כלשהי שלך אליו, גם לא דברים שהוא חושב שעשית), אזי יש הצדקה מסויימת (לך בלבד) לשנוא אדם זה. בכל מקרה אחר, הדבר הנכון לעשות הוא להבין את האחר - או לפחות את העובדה שהוא במצב שונה משלך ורואה דברים אחרים, ומנקודת מבטו הוא עושה את הדבר הנכון.

אין הכוונה להסכים איתו, או לתת לו לפגוע בך, ולהיפך. זכותך להתגונן באופן פעיל מול כל נסיון לפגוע בך בכל צורה שהיא, אבל את זה אפשר לעשות גם בלי לחוש שנאה. משל למה הדבר דומה: ידועה לי העובדה שאם אתקרב אל אריה יתר על המידה ללא אמצעי הגנה סביר להניח שהוא יהרוג אותי. אם ארצה לבקר במקום שיש בו אריות (בגן חיות, בספארי, או בטבע), סביר להניח שאנקוט את כל אמצעי הזהירות כדי לא להפוך לארוחת בוקר, ולמרות זאת אין לי שום סיבה לשנוא אריות.

וגם במקרה שבו ציינתי למעלה ש"מותר לשנוא", הייתי אומר שזו שנאת חינם. ולמה? אין שום תועלת בשנאה כשלעצמה. היא לא עוזרת לך להגן על עצמך, אבל היא כן עשויה להפריע לך לחשוב בהיגיון, לגרום לך לפעול בדרך הפחות נכונה (גם עבורך), לקבל ביתר קלות עובדות לא נכונות על הצד הנשנא "כי זה בטח נכון" ומצד שני לסרב להאמין בדברים טובים שיש בו "כי לא יכול להיות, זה בטח שקר" וכו'. ומלבד כל זה, שנאה כשלעצמה היא מידה רעה המזיקה לאדם עצמו, הרבה יותר מאשר לצד הנשנא.

לכן, בתור עיקרון, אני משתדל שלא לשנוא אף אחד. לא חרדים ולא חילונים, לא טבעונים,ולא אוכלי בשר, לא ימנים ולא שמאלנים, וגם לא ערבים ושאר גויים. לא משנה מה התירוץ, לא משנה מה עשו לי. להתגונן - מותר. לשנוא - לא בא בחשבון. כלומר, עבורי לא. אם אתה רוצה לשנוא את כל העולם, או אפילו אותי באופן אישי, זכותך. אין לי בעיה עם זה, ולא אשנא אותך על כך.

ואגב זה, השכונה שבה אני גר היא שכונה "מעורבת", גרים בה חילונים, דתיים, חרדים ואפילו ערבים, זה לצד זה (לעתים קרובות גם באותו בניין), וכולם מסתדרים מצויין ביחד, כולל עזרה זה לזה וכד', וללא שנאה מיותרת (מלבד בעיות סטנדרטיות של יחסי שכנים פה ושם, שיכולות לקרות בכל מקום).

[rroonnii]

מה נעשה.אני גם עובד וכותב.

[Art Tatum]

דבריך אינם אלה צביעות.

תחפושת זולה.

קל לדבר מילים יפות מרחוק.

מה קורה כשהקונפליקט הוא יום יומי, ומתנגש בעוצמה עם שחיקה מתמשכת?

ריאקציה כימית לא מתרחשת מרחוק.

כשהרכיבים מופרדים לא נוצרת בערה, החומצה אינה מאכלת את החומר.

כדי להבין מה באמת בליבם של חרדים וחילונים, מהם כוחות הטבע הנובעים מהם המאפיינים אותם ככלל(בלי לערב את היוצא מן הכלל, שאינו רלוונטי לקיומו של רוב מאופיין), צריך להכניס אותם לסיר לחץ.

אתה מכיר את הריאקציות הכימיות מרחוק.

אני מכיר אותם ברמה המולקולרית, ברמה האטומית.

אני מכיר את מאפייני הרוב הסטטיסטי, כמו גם את מאפייני המיעוט הסטטיסטי.

את הטבע האידיאלי, את הטבע הרצוי, כמו גם את הטבע הריאלי, את הטבע המצוי.

®

אם נדבר על מצבים תיאורטים כדי להבין מציאות קונקרטית, האם תהיה מסוגל בכלל להכיר בטבעו של הרוב הסטטיסטי? או שתבחר לשים כדוגמה את המיעוט החריג שאינו מייצג את האמת, רק כדי לצייר פוסטר שיווקי לחופשה חלומית באוטופיה אקזוטית באיים הקריביים?

[rroonnii]

אבל אתה לא חילוני אלא יוצא בשאלה. סתם כך לחילוני אין את השנאה שיש לך. אדם שבעט באופן קיצוני במסגרת שממנו בא- היא כמובן תהיה בזויה בעיניו ולא ניתן כמעט לשפר זאת . אני יודע ,אתה שונא את זה שמביאים לך מקורות. אך חז"ל ציינו שלא להתדיין עם אחד היוצא בשאלה באופן קיצוני ,מדוע? כי בכל דרך,אתה תהפוך את הנאמר לצד שלילי- וזאת עובדה.. של כמה שנים שמכיר אותך .. וגם עכשיו ציטוט "

דבריך אינם אלה צביעות.

תחפושת זולה."

אני לא נולדתי בציבור שממנו אתה גדלת. בכל זאת אתה לא מבדיל.כולם בעינייך כחגבים. חבל.

[Art Tatum]

אז עם מי אתה רוצה לדבר על השינאה בין חילונים לדתיים?

עם מי שמנותק מהשחיקה בין העולמות?

מי שאינו נקלע לקונפליקט מהותי?

מי שלא מכיר או חווה את הנזקים שהם יוצרים או מסוגלים ליצור בתנאי עימות?

החרדים יכולים להיות(לפחות למראית עין) כמשפחה חרדית נפלאה, בני אדם נפלאים, תכונות אנושיות נהדרות.

וכך גם משפחה חילונית.

עכשיו שים אותם באותה משפחה בקונפליקט, ותגלה את טבעם האמיתי של הכוחות שזורמים בדמם.

של ההבדלים בינם.

תגלה הגדרות אחרות של טוב ורע.

תגלה רע שנעשה בשם הטוב, ורע שנעשה אל מול הטוב.

זהו הטבע אותו אני רואה.

זהו הטבע שעושה מעשים.

זהו טבעו האמיתי של הקונפליקט המתממש.

בעוד שאתה רואה את החומרים במצבם האינרטי, אני רואה את הפוטנציאל הגלום בהם לריאקציות כימיות.

וזהו טבעם הנמצא בם.

בין אם יבוא לידי ביטוי או לא, מבחינתי הוא חלק ממהותם ביחס אלי.

כי כשהריאקציה מתרחשת, ואת טבעה ומאפייניה אני מכיר היטב, שם נמצאת הבעיה בין החילונים לחרדים.

לא במרחב המת בחלל הריק בין רכסי ההרים, שם הקשת זוהרת מעל האחו.

האמת נמצאת בנקודות ההתנגשות והשחיקה.

שמה נמצאת הבעיה האמיתית.

אותה הבעיה שצצה שוב ושוב, בכל קנה מידה קיומי בהם הקונפליקט מתרחש.

[yonizaf]

אין קשר בין קונפליקט לשנאה. אתה יכול להיות בקונפליקט עוצמתי ומתמשך עם מישהו, ועדיין לאהוב ולכבד אותו. הדוגמה האולטימטיבית: הרוב המוחלט של קונפליקטים (מבחינת כמות+עוצמה) שיש לי עם מישהו, זה ביני לבין אשתי, ובכל זאת מעולם לא העליתי בדעתי לשנוא אותה (ואני מרשה לעצמי להניח שזה בערך המצב אצל רוב הזוגות הנשואים). אותו הדבר נכון לכל סוג אחר של קונפליקט, בעבודה, במשפחה, בין שכנים, וגם בענייני דת, כמו כל נושא אחר. כל עוד אתה אוהב ו/או מכבד את האחר, תוכל להיות איתו בקונפליקט ללא שנאה, אלא אם כן חונכת לשנאה או שהטבע שלך גורר אותך לזה.

מהתגובות שלך, אתה יוצא מנקודת הנחה שאף אחד אחר לא מכיר כמוך את טיב הקונפליקט המדובר, ברמת המיקרו או המאקרו. זוהי דעה שאין לה בסיס, משום שאין לך דרך לדעת מה אני או מישהו אחר מכירים. כפי שציינתי, אני גר בשכנות קרובה עם אנשים מכל הסוגים, וכפי שעוד לא ציינתי, גם במשפחתי יש חילונים, דתיים וחרדים (אם כי לא ערבים..), ולמרות שבהרבה דברים אין הסכמה בין הצדדים השונים, הרוב יודעים לכבד את האחר, את דעתו ואורח חייו - גם כשיש קונפליקט, ובוודאי שלא לשנוא.

גם משתמע מדבריך כאילו הקונפליקט הגרוע ביותר שיתכן הוא בענייני דת, בזמן שבחייו של כל אדם (גם אם לא פגש דתיים מימיו) לא חסרים קונפליקטים שיכולים להיות עמוקים וקשים ולהוביל לשנאה עיוורת, אם רק יתן לזה להיגרר לכך. תאמין לי שלא חסרו אצלי כאלה, ובכל זאת אינני מרגיש שנאה כלפי אף אדם, אני משתדל "לדון כל אדם לכף זכות", גם אם פגע בי קשות, ולאהוב (לפחות במידה מסויימת) כל יצור חי, כך שיהיה לי האינטרס להבין ולא לשנוא. (והנ"ל לא סותר את עקרון ההגנה העצמית, כפי שציינתי בתגובה קודמת). ההבדל טמון בנקודה אחת בלבד - האם אתה בוחר לשנוא, ולכן להרוס לעצמך ולאחרים את החיים.

גם המצב שאתה מתאר במשפחה שלך, נשמע לי כמו קונפליקט משפחתי סטנדרטי שיכול לקרות בכל משפחה, אם טבעם החינוך שקיבלו תומכים בקונפליקט כזה, ברגע שיש סיבה מספקת (שממש לא חייבת להיות קשורה לדת, גם אם במקרה זה היה המקרה אצלכם). דוגמה אקראית: שמעתי פעם על משפחה שאחד האחים זכה בלוטו, וחילק לכל אחד מאחיו "רק" עשרת אלפים ש"ח, והם כל כך כעסו עד שניתקו איתו קשר לחלוטין.

[Art Tatum]

שינאה היא לא בחירה, היא תוצר של גורמים.

כוחות הרס הם תוצאה פיזיקלית של התנגשות אלימה.

אתה יכול לבחור לא לשנוא את מי שרצח את ילדיך הקטנים בשנתם עם סכין?

גם אם אתה יכול(באופן חריג שאינו מייצג דבר), האם זאת התגובה הטבעית? האם זאת התגובה הנכונה שתורמת ליכולת קבוצה/גזע לשרוד? וודאי שלא.

אני לא שונא חרדים.

כבר מזמן גדלתי הרבה מעבר לנקודת המוצא שלי.

ההיסטוריה שלי אינה מכילה אותי, אני מכיל אותה, והיא מעשירה אותי.

הקונפליקט בין חרדים לחילונים או בין הדת לחופש קיים, והוא משפיע על העם היהודי כמו ששתי סערות משפיעות אחת על השניה כשהן מתנגשות.

זוהי מפת המציאות.

יש את מי שנמצא בחלקה שאינו מתנגש.

יש את מי שנמצא בחלקה שמושפע קלות.

יש את מי שנמצא בנקודות ההתנגשות החזקות, שם כוחות הרסניים מתרחשים.

אני לא עיוור למלוא המציאות.

חוויתי מקרוב את הכוחות הפועלים בכל נקודה במפה.

על מפת המציאות הכל גלוי ומובן לי.

השינאה קיימת, נכון.

אני לא הבאתי אותה לעולם.

אני מבין לעומק למה היא קיימת, ממה היא נובעת, וכמה גוונים יש לה, על פני השטח ומתחת לפני השטח.

רוני לא.

גם פותח הדיון לא.

חד וחלק.

לומר די לשנאה, ולתרץ כמה סיבות למה בעצם השנאה לא במקומה, לא באמת משנה שום דבר.

המציאות קיימת, היא הרבה יותר רחבה ממה שאולי נדמה לכם.

נקודות החיכוך בעם היהודי הם הרבה יותר רבים ממה שנדמה לכם.

לשחיקה יש הרבה אופנים, והיא הרבה יותר מורכבת ממה שאולי נדמה לכם.

והיא נובעת מכל מי שאנחנו.

מכל מה שאנחנו אוהבים.

מכל מה שאנחנו שונאים.

מההבדלים שאינם ניתנים לגישור.

מהנקודות בהם העקשנות מסרבת לזוז.

מהרצון לחיות, והפחד למות.

[quantum03]

אני לא שונא חרדים ויש שני צדדים למטבע , אבל בהחלט יש משהו במה שארט טוען.

אני ראיתי לא פעם ולא פעמיים , חרדים שזורקים את הילדים מהמשפחה עד כדי שהילדים מגיעים למצב של סמים , מוות וזנות , והכל רק בגלל שהילד חזר בשאלה , ותוך כדי אמונה אמיתית שזה הדבר הנכון לעשות , גם כדי להגן על העולם הבא של הילד (ולא משנה מה תגיד להם הם לא ישנו את דעתם , כי מבחינתם ילד חילוני הוא ילד מת) , וגם כדי להגן על הילדים האחרים מפני הילד הרשע (חילוני בעולם החרדי = רשע , גם אם הוא יהיה רופא) , והם כמו עיוורים למצוקות של הילד.

ומשרד הרווחה לא יכול להתמודד עם משפחות חרדיות כאלה , כי לך תגיד למישהו שהילד שלו נפלא , כשכל מה שהחרדי שאתה מדבר איתו חושב באותו זמן בראש זה שהילד לא יכול להיות נפלא אם הוא לא שם חליפה , מניח תפילין ומתפלל 3 תפילות ביום.

אני כמובן שלא מכליל , ויש גם חילונים שיזרקו את הילד מהבית אם הוא "יחזור בתשובה" , אבל זה הרבה פחות סביר.

[Art Tatum]

מאז תחילתו של העם היהודי(אפשר גם לומר מאז תחילתה של החברה האנושית, אבל אני לא רוצה להכליל ולאבד פוקוס) הדת והחופש בקונפליקט.

הדת היא המנגנון השולט והמאחד, כמו כל מנגנון שליטה אחר יש בו חוקים ומנהגים כדי למנוע ולחסל "סטיות".

המקרה הראשון בתנ"ך היה האיש שקושש עצים בשבת, שבתמורה קיבל סקילה או משהו נוראי אחר.

בעבר העלו את המקרה הרבה פעמים בוויכוחי דת, ואני זוכר שרוני תמיד מתרץ תירוצים ומנסה להראות שאז זה אז והיום זה היום וכו... וכו...

המקרה הזה הוא נקודה מעניינת כי אפשר לראות בו את תמצית הקונפליקט הקיים בעם היהודי בית המרכז לשוליים לאורך כל ההיסטוריה.

לאורך כל ההיסטוריה היהדות היתה עויינת ושוחקת ופוגעת בכל מי שסטה מעיקרי אמונתה.

זהו חלק מהקוד הגנטי של העם היהודי.

המקור לעימותים ושינאה רבה בעם היהודי.

הרבה פעמים אפילו לא בין חילונים לדתיים, אלה בין דתיים שחושבים ככה לאלו שחושבים אחרת.

על פי היהדות החילוני הוא טועה ורשע מעצם קיומו כחילוני.

והדתיים שאמונתם חשובה להם מעל הכל מגיבים כמו שחונכו להגיב.

האבסורד הוא שהחילוני תמיד יהיה בעיניהם הרשע.

הוא השונא.

הוא המחרחר ריב.

הוא הגורם לכאב.

לדתיים אדוקים יש יכולת ברמת סבירות מימוש גבוהה, להפוך פסיכוטים לגמרי בעקבות שטות קטנה וחסרת משמעות(כמו לבישת כיפה).

ובמהלך אותם התקפים פסיכותים הרבה מהם לא יהיו מסוגלים לראות את הרוע האנושי שיוצא מהם, או את הטוב האנושי שקיים במי שאינו הולך בחוקי דתם.

עכשיו אני טוען שאותם דברים בדיוק שמתרחשים ברמה האישית ומשפחתית, בעצם מתרחשים גם ברמה החברתית מדינית בין חרדים/דתיים לחילונים.

ואפשר לראות את אותם אפיזודות פסיכוטיות ברמה האישית כל הזמן.