קרנות לא מבוטחות בשום צורה. אם השוק יורד, הנוסטורו שלהן גם יורד. אם השוק יורד, שווי הנכסים של הציבור שהקרן מחזיקה יורד ולכן האחוז מצבירה שהקרן גובה שווה פחות.

ייתכן שהכוונה שלו ב"מבוטחות" הייתה שאת דמי הניהול הם עדיין לוקחים, גם אם הקרן עצמה הפסידה בשנה מסוימת.

^ זו היתה כוונתי, כמובן. למעשה, לא צריך שהשוק יעבור לירידות אפילו - למטה מתשואה מסויימת, הלקוח כבר יתחיל להפסיד בעוד שהקרן ממשיכה להרוויח (פחות משהרוויחה קודם, אבל עדיין), ואף בתשואה גבוהה מכך עשוי לקרות מצב בו רוב הרווחים זורמים לקרן.

בהחלט יתכן מצב שבשנים מסויימות הלקוח יפסיד (מישהו זוכר את 2008?) ומעבר להפסד הזה הוא עוד ישלם דמי ניהול. אבל בטווח הארוך, השנים הרעות מתקזזות עם השנים טובות ובממוצע רוב הרווח נשאר אצל החוסך.

כשמגיעים לפנסיה אין יותר דמי ניהול כי אין להם משמעות, מחשבים לך קיצבה לפי החסכון והמקדם באותו יום וזאת הקיצבה שתקבל (עם התאמות למדד).

אגב, יש ביטוחי מנהלים ישנים שבהם אם יש הפסד מהשקעות אין דמי ניהול עד שלא מכסים את כל ההפסדים ועוברים לרווח. אבל כשיש רווח דמי הניהול שם בד"כ הרבה יותר גבוהים.

שאלת תם - אם יצאתי היום לפנסיה בגיל 67 עם יתרה צבורה של מליון שקל, כמה אקבל בחודש בערך?

תלוי במקדם ההמרה, ואם אתה בביטוח מנהלים ישן או בפוליסה חדשה ללא מקדם מובטח.

בקרן פנסיה או בביטוחי מנהלים מהשנה שנה וחצי האחרונות, אין מקדם מובטח, והוא מתעדכן בהתאם לטבלאות התמותה הנהוגות לאותה תקופה.

בביטוחי מנהלים ישנים יותר ישנו מקדם קבוע. למשל שלי הוא 196 למיטב זכרוני. כלומר על כל 196 ש"ח צבורים אקבל 1 ש"ח קצבה חדשית.

לדעתי המקדם היום בפנסיה הוא באיזור ה190

אגב, זה הדבר העיקרי שמרגיז אותי בקרנות הפנסיה / ביטוחי מנהלים.

המקדם הנוכחי לביטוחים לפני שהפסיקו את המקדם המובטח היה כ-220.

אם נקח בחשבון שהכסף מושקע באג"ח מדינה שמניב 4% שנתי, הכסף יספיק ל - 30 שנה, מוגזם לכל הדיעות.

הכסף שלנו מממן לדעתי תנאים לא ריאליים שקיבלו חוסכים עברו בגלל טעויות בחישוב תוחלת חיים ממוצעת בעבר.

כל הדיבורים האלו מיותרים.

יש פירמידה ובה כולם מנסים לעלות למעלה על חשבון אחרים.

גם אם קרנות הפנסיה לכאורה "הרוויחו" ללקוחותיהם, הרי שקרנות הפנסיה בעצמם תמיד יהיו מעליהם.

וכל מי שלא "נאחז" ב"גלגל ההצלה" של "סחף" ה"צמיחה האינפלציונית", באופן אוטומטי ימצא את עצמו למטה.

ובאורך פלא, כל מי שיש לו הרבה יהיה לו יותר, וכל מי שיש לו פחות יהיה לו פחות.

והסיבה מאוד פשוטה.

ככל שיש לך יותר ממון יש לך יותר יכולת להשאיר ולהעלות את עצמך למעלה ובאופן ישיר או עקיף לדחוף אחרים למטה.

מי שאין לו את היכולת לפרוץ את מחסומי השרידה הבסיסיים, ולהיכנס לשוק מצומצם של בעלי נכסים מניבי רווח, באופן אוטומטי נאלץ לאכול במשך כל חייו את העפר שזורקים אחורה גלגלי המשאיות שלפניך.

גם אם לכוווווווווווווווולם יהיו פנסיות זה לא ישנה את הנוסחה.

יש הרבה "זרמי סחף", ויש הרבה "גלגלי הצלה", ומי שיש לו הרבה ימצא את עצמו שוב בראש, ומי שיש לו פחות ימצא את עצמו שוב אוכל עפר.

זה מה שמקבלים כשיוצרים כלכלה אינפלציונית מבוססת חוב, עם גושי ממון בעלי נטיה להשתלט על כל מקורות ההכנסה בעבר בהווה ובעתיד.

בביטוחי מנהלים ישנים יותר ישנו מקדם קבוע. למשל שלי הוא 196 למיטב זכרוני. כלומר על כל 196 ש"ח צבורים אקבל 1 ש"ח קצבה חדשית.

רגע רגע.... על כל 196 שקל צבורים, אקבל 12 שקל בשנה, שהם כ6%. אבל הפקדון ממשיך לגדול לפי התשואה, לא? והתשואה לפחות כיום הינה יותר מאשר 6% בכל הקרנות שאיסתרא הזכיר. למעשה, אם כן, הקרן יכולה לשלם לעמית את כספי הריבית בלבד (ואפילו לא את כולם) וכך לצאת ידי חובתה - ומה קורה עם הפקדון הצבור עצמו? נשאר למעשה בידי הקרן עם מות העמית?

הלוואי וזה היה 12 על 196

זה 1 על 196

כלומר מליון שח נותן כ5000 שח

עכשיו אני רואה שאתה בחישוב שנתי...

כסף שנשאר מתחלק בין שאר העמיתים.

אבל אם כל העמיתים באותו מצב, אז למי הכסף מתחלק בדיוק?

הכסף מושקע באפיקים סולידיים

הוא לא עושה 6% בשנה

(אבל גם אין סיכוי שתאבד 20%)

הוא פשוט נגמר בשלב כלשהו.

נגיד ומדובר באג"ח מדינה כמו שנאמר פה, בתשואה של 4%, הכסף יגמר תוך 27 שנים - כלומר, כשהמבוטח, שפרש בגיל 67, יהיה בן 94... 14 שנים מעבר לתוחלת החיים שלו.

16 שנים לפי 4% בשנה

בסה"כ, או מעבר לתוחלת החיים?