עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • מי אנחנו?

    שלום אורח/ת!

     
    שים לב - על מנת להשתתף בקהילה שלנו, להגיב ולפתוח דיונים חדשים, עליך להצטרף כחבר רשום.

    החברים שלנו נהנים מיתרונות רבים, כולל היכולת להשתתף בדיונים, להנות מהגרלות ומבצעים לחברי האתר, ולקבל מידי שבוע את התכנים הבולטים שלנו ישירות במייל.

    לא אוהבים שמציקים לכם במייל? ניתן להירשם לאתר אך לוותר על הרישום לעידכוני המייל השבועיים.

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

Art Tatum

יאיר לפיד: "נחליש את השקל, הוא חזק מדי. לא אגלה כיצד"

Recommended Posts

שכר המינימום עלה לאורך השנים ולכן בוודאות המשכורות של העשירונים הראשונים עלו.

א. למקבלי שכר מינימום אין סיכוי לקנות דירה, כלומר כמו שאמרתי הם מושפעים ישירות מעליה במחירי השכירות. העליות בשכר המינימום רחוקות מלכסות את זה.

ב. בנוגע לנושא הדיון - המצב הנוכחי הוא ששכר המינימום קבוע, ועולה כשמחליטים להעלות אותו. יאיר לפיד הוא האחרון שתתפוס אותו מעלה את שכר המינימום, אבל מצד שני הצהיר שהוא הולך להחליש את השקל - כלומר, בוודאות השכר הריאלי של מקבלי שכר מינימום הולך לרדת. על זה היתה התלונה מלכתחילה.

ג. זה לא חכמה שהמשכורות עולות במקרה שבו החוק מחייב להעלות אותם, אבל מה עם כל אלה שמקבלים יותר משכר מינימום (ועדיין לא יותר מדי הרבה)? אין סיבה להניח שהשכר שלהם (הריאלי או בכלל) גם כן עולה.

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

עלה לי רעיון לעשות סאטירה על הכלכלה מזווית השמיכה שאינה מספיקה.

העשירון העליון יושב בצד ימין של הספה, ומייצג אותם כלכלן לבוש היטב מלא בהסברים מורכבים ובתחושה שתמיד יש לו ומגיע לו יותר ושבלעדיו לא היה שמיכה.

הממשלה יושבת באמצע הספה, ומייצג אותם פוליטיקאי הנוטה לתמוך בכלכלן כשדבריו נשמעים "הגיוניים" ו"נחוצים", ומנסה גם לפרגן ולהביע תמיכה במעמד הביניים והעוני מבלי להתחייב לכלום ותוך כדי עזרה במשיכת השמיכה בעיקר לכיוון הכלכלן(שאצלו הפיצוחים).

מעמד הביניים יושב בצד שמאל של הספה והשמיכה מדי פעם עליו חלקית, לפעמים מאיימת לברוח לו.

ושכבת העוני בדמות קבצן מסכן יושבת על הרצפה מחוץ לספה לצד מעמד הביניים ומנסה לחמם את הידיים בשמיכה כשזו מצליחה להתקרב לאיזור.

כל פעם שיש נושא שעולה בתקשורת בנושא כלכלה כולם למקומות ועושים מערכון עם השמיכה בו כולם על הספה צופים בנושא המדובר בטלוויזיה ומדברים עליו תוך כדי לחימה על השמיכה.

איך שאני רואה את זה בראש זה מאוד מצחיק.

והיופי הוא שאפשר להשתמש במערכון שוב ושוב בכל נושא אקטואלי/רלוונטי, וגם לשנות סצנות לסיטואציות אחרות במקומות שונים(במיטה, בפיקניק, בחוף הים).

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

אני חושב שהוויכוח הזה גם ככה מיותר

אנחנו מדינה פיצפונת ביחס לעולם ,הכלכלה שלנו מיזערית ביחס לכלכלות דוגמת ארצות הברית\יפן\סין\וכו

ברגע שארצות הברית החליטה על דולר חלש יותר ,לישראל נישאר רק כל מיני טריקים להשאיר את השקל חלש מספיק

ועדין מקרוב ל5 שקל לדולר ,זה בערך 3.5 היום ,וזה שהמדיניות מנסה לשמור על שקל חלש

בגדול למי שיש כמויות של כסף ,ליתר ביטחון עדיף להחזיק גם כמה סוגי מטבעות זרים ,ליתר בטיחות

יש לפעמים מפולות שאין אפשרות לצפות אותם

כל מטבע יכול לצנוח פיתאום וגם כל כלכלה של מדינה

ובמצב כזה ברגע שמטבע כזה או אחר צונח ,המטבעות האחרים שומרים אליכם מעל המיים

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים
התוצאות מדברות בעד עצמן.

לא מדברות, צועקות!!!!!!!!!!!!!!! באופן ברור וגלוי וחזק.

נו, בחייך. התוצאות לא ועקות כי לא הבאת שום תוצאות. מי שצועק זה אתה. די כבר. מביאים לך עובדות ואתה עוצם עיניים וטוען שהן אחרות. על סמך מה? על סמך נדמה לך, כמובן. לא שיחקנו את המשחק הזה כבר בדיונים אחרים? הרי אין לך שום נתונים שיתמכו בעמדה הלא ברורה שלך, אין לך שום הפרכה לנתונים שלי ועדיין אתה מתעקש שאני טועה ואתה צודק.

כשיהיו לך אסמכתאות, תחזור. עד אז, אין לך מושג מה אתה אומר.

או, יש לך סרטון! מצטער, לא בא לי לבזבז את הזמן שלי, לא כשאפשר בקלות למצוא סרטון שיתמוך בכל דעה שהיא, כולל בטענות שהנחיתה על הירח פוברקה, שהיהודים שולטים בעולם, שממשלות העולם קונות טכנולוגיה סודית מחייזרים בתמורה לאישור לבצע ניסויים באזרחיהן, שהעולם ייחרב ב- 21/12/2012, שהעולם שטוח ומה לא.

קיש קיש קריא: כמה דברים שאתה מפספס בהצגת המספרים שלך, לפי דעתי:

1. הגרף שהצגת לצורך הוכחה שהשכר עולה - ובכן, זה ממוצע. אין שום סיבה ודרך להניח שהמשכורות של כולם עלו באופן שווה, תיאורטית יכול להיות שרק המשכורות של העשירים עלו, ושל העניים בכלל ירדו.

תאורטית, כן. פרקטית, לא. איך אני יודע? כי הלמ"ס מפרסמת את טבלאות השכר לפי עשירונים, אפשר לראות שהשכר עולה בכל השלבים. נכון, בעשירון העליון הוא עולה מהר יותר מאשר בתחתון (ובצדק), אבל ההכנסה של כולם עולה.

קח למשל את ההכנסה הממוצעת ברוטו למשק בית העשירונים התחתונים מ- 2009 ועד 2013:

העשירון הראשון עלה מ- 3,549 ל- 4,096 - עליה של 15.4%.

העשירון השני עלה מ- 5,593 ל- 6,348 - עליה של 13.5%.

העשירון השלישי עלה מ- 7,211 ל- 8,186 - עליה של 13.5%.

האינפלציה מ- 2009 ל- 2013 היתה, אם לא טעיתי בחישוב, 8.5%. כלומר השכר הריאלי של שלושת העשירונים הנמוכים עלה.

כשיש נתונים בשטח, למה לדבר היפותטית ותאורטית?

ועוד יותר, מכיוון שנראה שמדובר על ממוצע משכורות פשוט (ולא חציון או ממוצע משוקלל באיזשהו אופן), משמעות הדבר היא שככל שהמשכורת שלך יותר גבוהה, ההשפעה שלך על הגרף יותר גדולה. סתם לצורך הדוגמה, אם נחיל את עקרון הזנב הארוך (20% מהאנשים מקבלים 80% מהכסף), פרושו של דבר הוא שאם רק המשכורות של 20% העליונים יעלו ב5% והשאר ישארו כמו שהם, עדיין תהיה עליית ממוצע של 4%. יותר מזה, אפילו אם ל80% הנותרים תרד המשכורת ב5% באותה תקופה, הממוצע עדיין יראה עליה של 3% בסך הכל.

את הטענה ששכר העניים ירד כבר הפרכתי. בוא נבדוק את החלק השני. 20% הם העשירונים התשיעי והעשירי.

מ- 2009 ל- 2013, ההכנסה ברוטו למשפחה בעשירון התשיעי עלתה מ- 24,912 ש"ח ל- 26,423 - עליה של 6%.

באותה תקופה, ההכנסה ברוטו למשפחה בעשירון העשירי... ירדה מ- 42,772 ל- 39,664 - ירידה של 7%.

יש לציין שמדובר על שכירים. אנשים שהכנסתם מאוד גבוהה (למשל יאיר לפיד) לעיתים קרובות מקימים "חברות ארנק" שנותנות שירותים למעסיקים ומהן הם מושכים את ההכנסה כדיבידנד במקום לעבוד כשכירים אצל המעסיקים ולקבל מהם משכורת, כיוון שכך הם משלמים מס נמוך יותר, כך שבהחלט יתכן שהנתונים של העשירון העליון מטעים (חלק מהאנשים שבקצה הגבוה שלו הפסיקו להיות שכירים על הנייר ולכן נראה שהממוצע ירד). אבל זה לא משנה מבחינת הממוצע הכללי כיוון שגם בו משתתפים אותם נתונים בדיוק.

או בקיצור: הממוצע מושפע בעיקר מהמשכורות של אלו שלא חסר להם כסף ולכן לא רלוונטיים לדיון הנוכחי. לבעלי המשכורות הנמוכות אין אינדיקציה ממשית בגרף ולכן אין דרך לדעת אם המשכורות שלהם בכלל עלו, וכמה.

זה רחוק מלהיות מדוייק. התפלגות השכר אינה אחידה: ישנם המון אנשים שמקבלים שכר נמוך ורק מעט שמקבלים שכר גבוה, כך שההשפעה מתקזזת. נאמר שכ- 50% מהעובדים מקבלים משכורת של כ- 5,000 ש"ח ושכ- 1% מקבל 100,000 (סדרי הגודל נכונים, למיטב זיכרוני). תוספת של 100 ש"ח לשכר המינימום, שתינתן לאותם 50%, תעלה את השכר הממוצע בלפחות 50 ש"ח. למעשה יותר, כיוון שעליה בשכר בדרגים הנמוכים גוררת את כל המשכורות למעלה. כדי להגיע לתוספת של 50 ש"ח לשכר הממוצע ע"י האחוזון עליון, צריך לתת לכל אדם באחוזון תוספת של 5,000 ש"ח. כלומר תוספת של 5% לשכר העשירים תעלה את הממוצע כמו תוספת של 2% עניים. פשוט יש יותר עניים מעשירים. לכן, תוספות שכר לבעלי שכר נמוך משפיעות הרבה יותר על הממוצע מתוספות שכר לבעלי שכר גבוה.

2. הטיעונים שלך בקשר למחירי הדיור (קניית דירה זו השקעה ולא הוצאה, משכנתא נשארת קבועה מרגע הקניה וכו') נוגעים רק לאנשים שכבר יש להם דירה, או יש להם כסף לקנות דירה. אבל מבין האנשים שעליהם ארט ודומיו מרחמים בדיון הזה, לרוב אין דירה ואין כסף לקנות דירה, כלומר הם תקועים עם שכירות עד להודעה חדשה (וזה בבירור כבר לא השקעה אלא הוצאה), וכאשר מחירי השכירות עולים להם בעשרות אחוזים במקרה הטוב, אבל אין ולא תהיה עלייה מקבילה במשכורת שהם מקבלים, מה יעזור להם שתנופף להם בממוצעים?

אני יודע, זה בדיוק מה שכתבתי! מה שאתם מפספסים זה שאנחנו מדברים בממוצעים, אין מה לעשות. תמיד יהיו אנשים שיחרגו לכיוון הזה או לכיוון ההוא, אבל אי אפשר לדבר באופן פרטני על שבעה מיליון. אז עושים ממוצע. המוצע כולל את אלו שכבר קנו דירה, ולכן עליית מחירי הדירות לא מזיזה להם, את אלו שלא מתכננים לקנות דירה ולכן גם להם העליה לא מזיזה, ואת אלו שעומדים לקנות דירה או שוכרים דירה ולהם העליה מאוד משנה. אבל הקבוצה השלישית היא מיעוט.

באותה מידה, המדד כולל גם סיגריות. כשהמס על הסיגריות עולה, המדד עולה בגללו. אבל אני בכלל לא מעשן, עליית מחירי הסיגריות לא מזיזה לי, אז למה מכניסים אותן למדד? כי יש הרבה אנשים אחרים שכן מעשנים. ממוצע.

מה יקרה אם השקל יתחזק? הם יוכלו לקנות יותר. לדירה זה לא יעזור להם כיוון שלא מייבאים דירות. שדירות יקרות בגלל שיש מחסור, לא כי חומרי הגלם יקרים. מוצרי ייבוא אולי יהיו זולים יותר, אבל זה לא יעזור להם כי תהיה להם פחות עבודה... יצואנים מעסיקים יותר אנשים מיבואנים. בנוסף, יש בעיה של מאזן תשלומים: אתה לא יכול לקנות מוצרים בחו"ל בשקלים. לא מאמין? אתה מוזמן לנסות. אתה צריך לשלם במטבע זר. אבל יש לך שקלים, אתה צריך למכור אותם למישהו שיסכים לקנות ולתת לך מטבע זר במקומם. בייצוא סיפור הפוך: אתה מקבל תשלום במטבע זר וצריך למצוא מישהו שיקנה ממך את המטבע הזר הזה ויתן לך במקומו שקלים. אם מיבאים יותר ומייצאים פחות, יש יותר ביקוש למטבע זר אבל פחות מטבע זר שאפשר לקנות.

ברשותך, איסתרא, אתייחס רק לנקודות מרכזיות:

אז למה לא התייחסת לנקודות העיקריות? נראה לי שהתכוונת לכתוב "אתייחס רק לנקודות שנוח לי לענות עליהן".

מי אני חושב שאני? אני חושב שאני אזרח שחי במדינה שמחייבת אותי, בין אם מכורח חוק זה או אחר ובין אם בנסיבות אחרות, להשתמש בשירותים מסויימים שניתנים ע"י חברות פרטיות - אתה לא יכול מצד אחד לצדד בכלכלת שוק חופשי המאפשרת לחברות להתנהל כרצונן, ומצד שני לכפות עלי להשתמש בשירותים הללו ובכך לבטל לחלוטין את אלמנט הביקוש שאמור לווסת את המחירים. כשיש תחרות בריאה, אין בכך בעיה יתרה, אבל כשהתחרות מוגבלת מאוד, אני חושב שבהחלט יש לי הזכות לקבוע תקרות לרווחים של החברות הללו מאנשים כמוני. מכיר את הססמא שהתחילה את מלחמת העצמאות האמריקנית?

על מה אתה מדבר? אם המדינה מחייבת אותך לרכוש מוצר או שירות כלשהו, המדינה גם מפקחת על מספקי המוצר או השירות. חברת ביטוח לא יכולה לגבות כמה שבא לה וכנ"ל בנק. הם גם לא יכולים לעשות עם הכסף שלך מה שבא להם. זה לא שוק חופשי.

אבל יודע מה, בסדר, שכנעת אותי. אתה פטור מפנסיה. תגיד ללפיד שאני אישרתי. רק תזכור, כשתגיע לגיל הפנסיה ותצטרך לשרוד מקצבת זקנה בלבד, בפח האשפה שלי אתה לא הולך לחטט.

אתה יכול לנסות לקבוע מה יהיה הרווח של המוכרים. אבל במדינה דמוקרטית, אתה לא יכול לכפות עליהם למכור לך... אז הביקוש יישאר אחיד, אבל ההיצע יקטן. והאיכות כמובן תרד, כי לא שווה להתאמץ. אז אתה תגיע לבנק ותצטרך להמתין שעה בתור, כי אין כספומט ויש רק מעט כספרים. למה מה כבר תעשה, תחליף בנק? גם שם השירות חרא והמחירים זהים.

רגע, יש עוד מקומות שבהם יש תחרות מאוד מוגבלת או שבכלל אין. בכל מקום שבו יש עבודה מאורגנת, למשל. אם יבוא מחר מורה ויבקש לעבוד בבית ספר תמורת שכר נמוך מזה של שאר המורים, לא יפטרו מורה יקר וישכרו את הזול במקומו. לפיכך, אני דורש לקבוע את שכר המורים! מה פתאום שהאיגודים המקצועיים שלהם ישבתו בדרישה לתוספות, שבסופו של דבר יוצאות מהכיס שלי?

מעבר לכך שהמשפט הזה הופך את כל מה שאמרת בשלושת הפסקאות לפני כן לדמגוגיה בלתי רלוונטית לחלוטין (אתה בערך מודה בכך בעצמך),

לא, הוא לא ולא, אני לא. שתי הפסקאות האחרונות מסבירות מדוע המשפט הזה נכון - מאחר שקשה לחשב איזה חלק מתשלום המשכנתה הוא הוצאה ואיזה חלק הוא השקעה ומאחר שיש יחס בין השכירות לעלות הדיור בכללותו, לוקחים בחשבון רק את עלות השכירות. הפסקה הראשונה מסבירה מדוע כשמחירי הידרות עלוים בהרבה (והשכירות באותה מידה), המדד עולה פחות - כי רכיב הדיור במדד לא עולה לכל המשפחות. לחלקן הוא עולה בחדות, לאחרות הוא לא עולה בכלל.

עכשיו זה ברור?

הרי שהוא מראה בדיוק את השקר שבמדד המחירים: המדד מודד כמה האזרח משלם, אבל לא כמה האזרח מקבל. אם אני, האזרח הממוצע, משלם היום שכירות הגבוהה ב30% (נומינליים) מזו ששילמתי לפני 5 שנים, אבל מקבל בתמורה דירה קטנה יותר או באזור גרוע יותר, הרי שמחירי הדיור עלו בהרבה יותר מאותם 30%... מה שאומר שבפועל, דווקא מדד הדיור (שכנראה נמדד ביחס לנכסים קונקרטיים, שכן אחרת עדיין יש סתירה בין המדדים) מייצג נאמנה את עליית המחירים האמיתית, ולא המדד הכללי, שנכנס לקטגוריה שנמצאת מיד אחרי "שקרים ארורים".

ברור שאי אפשר להשוות תמיד את אותם המוצרים! פעם היה במדד סעיף של קרח. המקררים לא פעלו על חשמל אלא על קרח שהיית קונה ממחלק הקרח. הסעיף הזה בכלל לא קיים היום במדד כי אנשים לא קונים כמעט קרח. פעם לא היה סעיף תקשורת סלולארית במדד, היום יש. אם כבר , כשהסלולריים היו נדירים, האחוז שהם תפסו במדד היה הררבה יותר קטן משהו היום. כשמכוניות היו נדירות, האחוז של הוצאות במדד היה קטן יותר. כשאחוז המעשנים באוכלוסיה יורד, האחוז שהסיגריות תופסות במדד יורד. אם העגבניות עולות ל- 20 ש"ח לקילו, המדד יראה עליה קטנה יותר כיוון שבמחיר הזה, אנשים קונים פחות עגבניות: מי שנהג לקנות קילו וחצי כשהמחיר היה 6 ש"ח, לא יקנה קילו וחצי ב- 20 ש"ח, הוא יקנה פחות. מצד שני, כשהמחיר יורד ל- 2 ש"ח לקילו, הן תופסות נתח גדול יותר מהמדד כיוון שבמחיר הזה, אנשים יקנו יותר.

אז כשמחירי הדירות עולים, אנשים קונים (או שוכרים) דירות זולות יותר. אם לא תתאים את המדד לצריכה בפועל, מהר מאוד הוא יאבד כל קשר למציאות.

לא, אי אפשר להשוות את מחירי אותם נכסים כל הזמן כי אין חיה כזו. מתי ידעים כמה עולה דירה? כשמישהו קנה אותה. כל עוד לא מצאת מישהו שיתן לך כסף תמורת הדירה, אתה לא יכול לדעת כמה היא באמת שווה. אתה לא חושב שכל חודש מוכרים את אותן דירות כדי לוודא מה השינוי במחירים, נכון? בנוסף, ישנם אזורים שבהם הביקוש עולה ביחד עם המחירים ואזורים בהם הביקוש יורד מהמחירים איתו. ישנו שינוי בסטנדרטי הבניה. אי אפשר לעבוד עם אותם נכסים או שגם כאן, המדד יאבד את הקשר למציאות (זה כמובן ייקח יותר זמן). שוב, עושים סקר: בודקים עם מדגם מייצג של מוכרי דירות בכמה הם מכרו, מה מטפל כברבכל המשתנים: אתה מקבל מחירים עדכניים בפועל, אזורים מבוקשים יותר ייוצגו יותר מאזורים מבוקשים פחות, סוג הדירות (גודל וסטנדרט בניה) שהישראלים קונים יופיעו, זו הדרך הכי מדוייקת. זו גם השיטה שנהוגה בכל העולם לחשב את המדדים האלו.

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

אז למה לא התייחסת לנקודות העיקריות? נראה לי שהתכוונת לכתוב "אתייחס רק לנקודות שנוח לי לענות עליהן".

התייחסתי לנקודות שמייצגות את הבעייתיות בדבריך.

על מה אתה מדבר? אם המדינה מחייבת אותך לרכוש מוצר או שירות כלשהו, המדינה גם מפקחת על מספקי המוצר או השירות. חברת ביטוח לא יכולה לגבות כמה שבא לה וכנ"ל בנק. הם גם לא יכולים לעשות עם הכסף שלך מה שבא להם. זה לא שוק חופשי.

ראינו איך היא מפקחת, כשעל ביטוח חובה לרכב (שנמצא בפיקוח!) חברות הביטוח מרוויחות עשרות אחוזים שמצטברים למאות מליונים, שלא נדבר על הבנקים.

אבל יודע מה, בסדר, שכנעת אותי. אתה פטור מפנסיה. תגיד ללפיד שאני אישרתי. רק תזכור, כשתגיע לגיל הפנסיה ותצטרך לשרוד מקצבת זקנה בלבד, בפח האשפה שלי אתה לא הולך לחטט.

אני מחזיק בדעה לפיה רק טפשים חושבים במונחים של שחור ולבן (אגב, במידת מה זה נוגע גם לארט ידידינו, כמובן לכיוון ההפוך). מבחינתך אין שום דבר בין רווח של מאות מליונים לחברות הניהול של קרנות הפנסיה לבין חיטוט בפחי אשפה?

אתה יכול לנסות לקבוע מה יהיה הרווח של המוכרים. אבל במדינה דמוקרטית, אתה לא יכול לכפות עליהם למכור לך...

ועדיין, אין לך שום בעיה עם חוקים שמחייבים אותי לקנות מהם, באותה המדינה הדמוקרטית.

שאר דבריך בפסקה הזו הם אותו סוג של חשיבה בשחור ולבן שכבר התייחסתי אליה.

הפסקה הראשונה מסבירה מדוע כשמחירי הידרות עלוים בהרבה (והשכירות באותה מידה), המדד עולה פחות - כי רכיב הדיור במדד לא עולה לכל המשפחות. לחלקן הוא עולה בחדות, לאחרות הוא לא עולה בכלל.

ולאור זאת ניתן להגיד בבטחה שמחירי הדיור בפועל, למי שהדבר נוגע לו (שוכרים או אלו שמחפשים לקנות דירה כרגע), עלו הרבה יותר מהמדד. אחלה דרך להוכיח את הנקודה שלך. מתחבר מצויין לפסקה הבאה:

ברור שאי אפשר להשוות תמיד את אותם המוצרים! (...)

להזכירך, הטענה שלך היתה שהמשכורות עלו יותר מהמדד, ולכן כביכול אני אמור להיות מרוצה מהמצב. הסברת יפה מאוד בעצמך למה זה בולשיט גמור, שכן עובדתית שעת עבודה אחת של האזרח הממוצע קונה היום פחות מאשר לפני 10 שנים (כשדואגים להשוות תפוחים לתפוחים, ולא תפוחים לאגסים כמו שעושים המדדים שאתה כל כך אוהב), ועד כמה אתה דמגוג. למרי אנטואנט יש מה ללמוד ממך, חביבי.

ואגב אנטואנט, בסופו של דבר היא גילתה בעצמה, בדרך הקשה, שכשלאנשים אין לחם הם לא אוכלים עוגות. תמיד לבסוף הם אוכלים את החזירים השמנים... אמנם ההסטוריה מוכיחה ששום דבר טוב לא יוצא מזה בד"כ, אבל לא נראה לי שזה יעודד את החזירים כשהיום הזה יגיע.

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים
נו, בחייך. התוצאות לא ועקות כי לא הבאת שום תוצאות. מי שצועק זה אתה. די כבר. מביאים לך עובדות ואתה עוצם עיניים וטוען שהן אחרות. על סמך מה? על סמך נדמה לך, כמובן. לא שיחקנו את המשחק הזה כבר בדיונים אחרים? הרי אין לך שום נתונים שיתמכו בעמדה הלא ברורה שלך, אין לך שום הפרכה לנתונים שלי ועדיין אתה מתעקש שאני טועה ואתה צודק.

כשיהיו לך אסמכתאות, תחזור. עד אז, אין לך מושג מה אתה אומר.

או, יש לך סרטון! מצטער, לא בא לי לבזבז את הזמן שלי, לא כשאפשר בקלות למצוא סרטון שיתמוך בכל דעה שהיא, כולל בטענות שהנחיתה על הירח פוברקה, שהיהודים שולטים בעולם, שממשלות העולם קונות טכנולוגיה סודית מחייזרים בתמורה לאישור לבצע ניסויים באזרחיהן, שהעולם ייחרב ב- 21/12/2012, שהעולם שטוח ומה לא.

אני לא יודע אם אתה באמת עיוור או שאתה רק מעדיף לעצום עיניים ולזמזמם כי זה יותר נוח לך, או שאתה פשוט רשע שנהנה להיות בצד המנצל ומוכן לשקר להגן על הסטטוס קוו.

http://www.themarker.com/markets/1.1777129

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000785012

http://www.themarker.com/news/1.632901

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000883967

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים
התייחסתי לנקודות שמייצגות את הבעייתיות בדבריך.

אז אתה מסכים עם כל הנקודות האחרות?

ראינו איך היא מפקחת, כשעל ביטוח חובה לרכב (שנמצא בפיקוח!) חברות הביטוח מרוויחות עשרות אחוזים שמצטברים למאות מליונים, שלא נדבר על הבנקים.

מה הקשר, לעזאזל? ציפית שלא ירוויחו? אם לא היה רווח, לא היו מוכרים לך ביטוח... צריך שוב לחזור לוויכוח הפול?

איך בדיוק אתה מצפה שהפיקוח יתבטא, שיחליטו לחברות הביטוח את מי יבטחו, כמה יגבו, באילו תנאים, מתי ישלמו וכמה ישלמו? אז זה כבר ביטוח של המדינה. הפיקוח מתבטא בכך שהמדינה קובעת את תנאי המינימום שמהם אסור לחברות הביטוח לחרוג, כדי שחברות הביטוח יוכלו לעמוד בהתחייבויות שלהן ללקוחות. כנ"ל בנקים. ברווח תטפל התחרות, אם תתחילו סוף-סוף להשתמש בה.

אני מחזיק בדעה לפיה רק טפשים חושבים במונחים של שחור ולבן (אגב, במידת מה זה נוגע גם לארט ידידינו, כמובן לכיוון ההפוך). מבחינתך אין שום דבר בין רווח של מאות מליונים לחברות הניהול של קרנות הפנסיה לבין חיטוט בפחי אשפה?

לא הבנת. התלוננת שהמדינה מחייבת אותך לחסוך לקרן פנסיה, הצעתי לך פטור, עם כל מה שכרוך בו.

ועדיין, אין לך שום בעיה עם חוקים שמחייבים אותי לקנות מהם, באותה המדינה הדמוקרטית.

שאר דבריך בפסקה הזו הם אותו סוג של חשיבה בשחור ולבן שכבר התייחסתי אליה.

זה דווקא היה גוון של אפור. בקפיטליזם מוחלט, אף אחד לא מכריח אותך לקנות כלום. רוצה ביטוח, תקנה; לא רוצה? לא צריך, אם יגרם נזק, כל העלות עליך. בקומוניזם מוחלט, המדינה מחליטה עבורך בכל דבר. אתה תקנה את הביטוח שהמדינה רוצה שתקנה, במחיר שהמדינה קובעת ובתנאים שהמדינה קובעת, לא פחות ולא יותר. אצלנו (ובכל העולם המערבי), יש דרך ביניים ברמות שונות: יש מוצרים שאתה חייב לקנות, במיוחד ביטוחים, אבל בד"כ לא מחייבים אותך לקנות מספק בודד (וכשכן, הספק הוא המדינה) והחיוב הוא רק על רמת מינימום שתמיד מותר לך לחרוג ממנה. אתה לא חייב להסתפק בביטוח חובה לרכב או בקרן הפנסיה שלך, מותר לך לקחת גם ביטוח צד שלישי וקופת גמל.

למה? כי המדינה רוצה להבטיח שבמקרה של צרה, לפחות מינימום יהיה לך כדי שלא תצטרך לחטט בפחי האשפה בחיפוש אחרי אוכל. אה, תכניס גם ביטוח רפואי לרשימה.

אם יש ספק בודד, כלומר מונופול, או שיש קרטל חוקי, אין תחרות ואם מחייבים אותך לקנות, המדינה צריכה לפקח על איכות המוצר ועל מחירו. אבל אם יש תחרות, היא כבר דואגת למחיר ולאיכות (ובכל זאת המדינה מפקחת, אבל בעיקר כדי לשמור על יציבות החברות). קח למשל את ביטוח החובה: למשרד האוצר יש אתר להשוואת מחירי ביטוח חובה בחברות השונות. סתם הזנתי נתונים והנה תוצאות לדוגמה -

[TABLE=class: width100 widthResultTblTo-]

[TR]

[TH=class: HeaderTableRight-other header][/TH]

[TH=class: HeaderTableMid-other paddingRight15]סמל[/TH]

[TH=class: HeaderTableMid-other ColCompany pointer header headerSortDown]חברת הביטוח sort_normal.png[/TH]

[TH=class: HeaderTableMid-other ColRate pointer header headerSortDown]תעריף בש''ח sort_normal.png[/TH]

[TH=class: HeaderTableMid-other ColWeb paddingRight15]לאתר החברה[/TH]

[TH=class: HeaderTableLeft-other][/TH]

[/TR]

[TR]

[TD=class: middleTableRight][/TD]

[TD=class: tdImage] 513879189_logo.gif [/TD]

[TD]ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ[/TD]

[TD]1,353[/TD]

[TD=class: alignLeft paddingLeft15, align: left]http://www.shlomo-bit.co.il[/TD]

[TD=class: middleTableLeft][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=class: middleTableRight][/TD]

[TD=class: tdImage] 520024647_logo.gif [/TD]

[TD]כלל חברה לביטוח בע"מ[/TD]

[TD]1,369[/TD]

[TD=class: alignLeft paddingLeft15, align: left]http://www.clalbit.co.il[/TD]

[TD=class: middleTableLeft][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=class: middleTableRight][/TD]

[TD=class: tdImage] 520004896_logo.gif [/TD]

[TD]מגדל חברה לביטוח בע"מ[/TD]

[TD]1,412[/TD]

[TD=class: alignLeft paddingLeft15, align: left]http://www.migdal.co.il[/TD]

[TD=class: middleTableLeft][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=class: middleTableRight][/TD]

[TD=class: tdImage] 513910703_logo.gif [/TD]

[TD]איי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ[/TD]

[TD]1,414[/TD]

[TD=class: alignLeft paddingLeft15, align: left]http://www.555.co.il[/TD]

[TD=class: middleTableLeft][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=class: middleTableRight][/TD]

[TD=class: tdImage] 520042177_logo.gif [/TD]

[TD]הכשרה חברה לביטוח בע"מ[/TD]

[TD]1,428[/TD]

[TD=class: alignLeft paddingLeft15, align: left]http://www.hcsra.co.il[/TD]

[TD=class: middleTableLeft][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=class: middleTableRight][/TD]

[TD=class: tdImage] 510015951_logo.gif [/TD]

[TD]שומרה חברה לביטוח בע"מ[/TD]

[TD]1,434[/TD]

[TD=class: alignLeft paddingLeft15, align: left]http://www.shomera.co.il/[/TD]

[TD=class: middleTableLeft][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=class: middleTableRight][/TD]

[TD=class: tdImage] 512904608_logo.gif [/TD]

[TD]שירביט חברה לביטוח בע"מ[/TD]

[TD]1,444[/TD]

[TD=class: alignLeft paddingLeft15, align: left]http://www.shirbit.co.il[/TD]

[TD=class: middleTableLeft][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=class: middleTableRight][/TD]

[TD=class: tdImage] 570003152_logo.gif [/TD]

[TD]ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ[/TD]

[TD]1,445[/TD]

[TD=class: alignLeft paddingLeft15, align: left]http://www.bth.co.il[/TD]

[TD=class: middleTableLeft][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=class: middleTableRight][/TD]

[TD=class: tdImage] 520042169_logo.gif [/TD]

[TD]איילון חברה לביטוח בע"מ[/TD]

[TD]1,448[/TD]

[TD=class: alignLeft paddingLeft15, align: left]http://www.ayalon-ins.co.il[/TD]

[TD=class: middleTableLeft][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=class: middleTableRight][/TD]

[TD=class: tdImage] 520023185_logo.gif [/TD]

[TD]הפניקס חברה לביטוח בע"מ[/TD]

[TD]1,464[/TD]

[TD=class: alignLeft paddingLeft15, align: left]http://www.phoenix.co.il[/TD]

[TD=class: middleTableLeft][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=class: middleTableRight][/TD]

[TD=class: tdImage] 520042540_logo.gif [/TD]

[TD]מנורה מבטחים ביטוח בע"מ[/TD]

[TD]1,470[/TD]

[TD=class: alignLeft paddingLeft15, align: left]http://www.menora.co.il[/TD]

[TD=class: middleTableLeft][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=class: middleTableRight][/TD]

[TD=class: tdImage] 520004078_logo.gif [/TD]

[TD]הראל חברה לביטוח בע"מ[/TD]

[TD]1,513[/TD]

[TD=class: alignLeft paddingLeft15, align: left]http://www.harel-ins.co.il[/TD]

[TD=class: middleTableLeft][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=class: middleTableRight][/TD]

[TD=class: tdImage] 512304882_logo.gif [/TD]

[TD]איי אי ג'י חברה לביטוח בע"מ[/TD]

[TD]1,589[/TD]

[TD=class: alignLeft paddingLeft15, align: left]http://www.aig.co.il[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

13 חברות שונות מתחרות על הביטוח הפיקטיבי שלי ופערי המחיר הם 17%. אז יש תחרות או אין תחרות?

ולאור זאת ניתן להגיד בבטחה שמחירי הדיור בפועל, למי שהדבר נוגע לו (שוכרים או אלו שמחפשים לקנות דירה כרגע), עלו הרבה יותר מהמדד. אחלה דרך להוכיח את הנקודה שלך. מתחבר מצויין לפסקה הבאה:

אלוהים אדירים, כמה אפשר כבר? אני מסביר ברחל בתך הקטנה ואתה פשוט לא קורא! לו היו לך השגות כלשהן להסברים, מילא, אבל אתה לוקח חצי משפט ומתעלם מכל השאר. בפעם האחרונה, כי ממש נמאס לי:

השכר הממוצע הוא ממוצע!

השכר הממוצע לעשירון X הוא ממוצע!

המדד הוא ממוצע!

עליית מחירי ה- Y היא ממוצע!

כמה קשה להבין דבר פשוט כ"כ? השכר של חיים עלה באלפייה, השכר של שמעון לא השתנה, השכר של מנשה ירד בחמש מאות. בממוצע, השכר עלה ב- 167 שקלים. זה לא אומר שהשכר של כולם עלה ב- 167 שקלים - חיים קיבל יותר, מנשה קיבל פחות.

המחיר של מוצר X עלה ב- 10%, המחיר של מוצר Y לא השתנה, המחיר של מוצר Z ירד בארבעה אחוזים. שלושתם בקטגוריה אחת ואם יש להם משקל שווה בקטגוריה, אז בממוצע הקטגוריה כולה עלתה ב- 2%. כמובן שמחיר המוצרים גם הוא נקבע בממוצע - בחנות A המחיר עלה בשלושה אחוזים, בחנות B הוא עלה באחוז, בחנות C הוא לא השתנה.

משפחה ממוצעת מוציאה Q אחוזים מכלל ההוצאות החודשיות שלה על משפחת המוצרים דלהלן. לכן, הם יתרמו למדד את המכפלה של אחוז העליה הממוצע באחוז מכלל ההוצאות של המשפחה הממוצעת. סכם את כל העליות והירידות בכל הקטגוריות וקיבלת ערך כולל למדד. אם הערך הזה נמוך מעליית השכר הממוצע, אז השכר הממוצע עלה יותר מהמדד.

זה לא אומר שלכולם יש יותר כח קניה מכפי שהיה להם קודם. לחלק יש יותר, לחלק יש פחות וחלק בכלל לא השתנה. זה ממוצע!

מחירי הסיגריות עלו. ההוצאות של משפחה שקונה עשר חפיסות ביום (כמה מעשנים כבדים) תעלה בצורה משמעותית, הוצאות של משפחה שקונה חפיסה אחת ביום (מעשן אחד לא כבד) תעלה קצת, ההוצאות של מי שלא מעשן לא יעלו בכלל. אז מה צריך להראות המדד? את הממוצע, כמובן. כמה חפיסות סיגריות קונה משפחה ממוצעת.

זה נכון גם לדיור. מי שקנה דירה לפני שנה במשכנתה, משלם לפי ערך הדירה לפני שנה. מה אכפת לו שהיום דירה עולה יותר? מי שכבר סיים לשלם את המשכנתה, אין לו בכלל הוצאות דיור. מי שקונה דירה היום, ישלם לפי הערך הנוכחי. מי ששוכר, ישלם גם לפי הערך הנוכחי. אז כמה המדד צריך להראות? את הממוצע. וזה, כמובן ממוצע של ממוצע, כי אין עליה אחת במחיר. כשאומרים שמחירי הדירות עלו ב- X%, לא מתכוונים שכל דירה ודירה עלתה ב- X. יש דירות באזור ההוא שעלו יותר, יש דירות באותו אזור שעלו בפחות, יש דירות באזור שלישי שאולי בכלל לא עלו. זה ממוצע.

אז כן, מי שעכשיו קונה דירה או שוכר דירה, עלויות הדיור שלו עלו הרבה יותר מכפי שהמדד מציג. מצד שני, מי שכבר קנה דירה, עלויות הדיור שלו לא עלו בכלל, בהחלט פחות ממה שהמדד מראה. אז מה נעשה, מדד אישי לכל משפחה? לא, נעשה ממוצע. וממוצע תמיד יהיה נמוך יותר מהערך הכי קיצוני שבו. כפי שהתלוננתם שהשכר הממוצע מוטה למעלה ע"י בעלי משכורות גבוהות, כך גם הוצאות הדיור מוטות למעלה ע"י בעלי הוצאות גבוהות.

להזכירך, הטענה שלך היתה שהמשכורות עלו יותר מהמדד, ולכן כביכול אני אמור להיות מרוצה מהמצב. הסברת יפה מאוד בעצמך למה זה בולשיט גמור, שכן עובדתית שעת עבודה אחת של האזרח הממוצע קונה היום פחות מאשר לפני 10 שנים (כשדואגים להשוות תפוחים לתפוחים, ולא תפוחים לאגסים כמו שעושים המדדים שאתה כל כך אוהב), ועד כמה אתה דמגוג. למרי אנטואנט יש מה ללמוד ממך, חביבי.

הייתי מטיח את הראש בקיר, אבל זה קיר גבס - יהיה בו חור.

המשכורת הממוצעת עלתה יותר מהעליה הממוצעת במחירים. מה קשה להבנה בזה?

ברור שסל המוצרים והמשקל של כל מוצר בו משתנה בהתאם להוצאות בפועל של הציבור! הסברתי את זה. זו, מה לעשות, השיטה המקובלת לחישוב המדד בכל העולם. השאלה היא בכמה עלו מחירי המוצרים שהציבור קונה. המדד לא בודק בכמה עלו מחירי הצוללות הגרעיניות. למה? כי הציבור לא קונה צוללות גרעיניות (ואם אתה מכיר מישהו שכן קונה, דווח עליו בבקשה). המדד בדק פעם כמה עולה קילו קרח, היום כבר לא. למה? כי היום המקררים עובדים על חשמל. פעם המדד לא בדק כמה מוציאים על סלולארית כי לא היה דבר כזה. אח"כ מדדו אבל זה תפס אחוז קטן מאוד מהמדד, כי רק למעט אנשים היה טלפון סלולארי. היום זה תופס הרבה יותר. עץ להסקה בכלל לא נמדד בארץ, במדינות שבהן מקובל לחמם בתים בעץ דווקא כן מחשבים את עליית מחירי העץ כחלק מהמדד.

לו היינו משאירים את סל המוצרים ללא שינוי, היית מקבל היום מדד שמתחשב בעליית מחירי הקרח אבל לא מתחשב בעליית מחירי התקשורת הסלולארית. לא נראה לך שמדד שלא מתחשב במחירי הקרח וכן מתחשב במחירי התקשורת הסלולארית קצת יותר רלוונטי להוצאות משפחה ישראלית היום?

כדי לחסוך לעצמי הקלדה בשתי אצבעות שממילא לא תטרח לקרוא, אני מעביר את השרביט לוויקיפדיה:

מדד המחירים לצרכן בישראל מקורו ב"מדד המחירים לצרכן בארץ ישראל", שפורסם בתקופת המנדט הבריטי, החל משנת 1922. המדד נערך על פי "סל" המשקף את תצרוכתן של המשפחות העירוניות בארץ. הוא מחושב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפורסם מדי חודש (עבור החודש הקודם) ביום ה-15 בחודש

[...]

ל התצרוכת מורכב מ-10 תחומים עיקריים (בהם מזון, דיור, בריאות, הלבשה והנעלה, תחבורה ותקשורת, תרבות ובידור וכו'), המורכבים מסעיפי משנה ותתי סעיפים רבים. לכל אחד מהמרכיבים יש חלק שונה במדד (המתבטא באחוזים), המבטא את האחוז מההוצאה החודשית של משפחה ממוצעת. לדוגמה אם משקלו של סעיף הדיור הוא 22 אחוזים, אזי משפחה ממוצעת מוציאה על דיור כ-22 אחוז מההוצאה החודשית שלה. הואיל והרגלי הצריכה משתנים עם הזמן, הלמ"ס בונה כל שנתיים סל חדש כדי לשקף את השינויים הללו.

[TABLE=class: wikitable]

[TR]

[TH]קבוצה ראשית[/TH]

[TH]המשקל

בינואר 2003[/TH]

[TH]המשקל

בינואר 2005[/TH]

[TH]המשקל

בינואר 2007[/TH]

[TH]המשקל

בינואר 2009[/TH]

[TH]המשקל

בינואר 2011[/TH]

[/TR]

[TR]

[TH]מזון (ללא פירות וירקות)[/TH]

[TD]13.5%[/TD]

[TD]13.9%[/TD]

[TD][/TD]

[TD]14.7%[/TD]

[TD]13.6%[/TD]

[/TR]

[TR]

[TH]ירקות ופירות[/TH]

[TD]3.5%[/TD]

[TD]3.3%[/TD]

[TD][/TD]

[TD]3.6%[/TD]

[TD]3.2%[/TD]

[/TR]

[TR]

[TH]דיור[/TH]

[TD]23.2%[/TD]

[TD]21.6%[/TD]

[TD][/TD]

[TD]20.6%[/TD]

[TD]24.4%[/TD]

[/TR]

[TR]

[TH]אחזקת הדירה[/TH]

[TD]9.75%[/TD]

[TD]10.4%[/TD]

[TD][/TD]

[TD]10.6%[/TD]

[TD]9.4%[/TD]

[/TR]

[TR]

[TH]ריהוט וציוד לבית[/TH]

[TD]4.75%[/TD]

[TD]4.3%[/TD]

[TD][/TD]

[TD]3.7%[/TD]

[TD]3.5%[/TD]

[/TR]

[TR]

[TH]הלבשה והנעלה[/TH]

[TD]2.9%[/TD]

[TD]3.0%[/TD]

[TD][/TD]

[TD]3.1%[/TD]

[TD]3.1%[/TD]

[/TR]

[TR]

[TH]בריאות[/TH]

[TD]4.85%[/TD]

[TD]5.1%[/TD]

[TD][/TD]

[TD]5.2%[/TD]

[TD]5.2%[/TD]

[/TR]

[TR]

[TH]חינוך, תרבות ובידור[/TH]

[TD]12.9%[/TD]

[TD]12.9%[/TD]

[TD][/TD]

[TD]12.5%[/TD]

[TD]12.5%[/TD]

[/TR]

[TR]

[TH]תחבורה ותקשורת[/TH]

[TD]20.3%[/TD]

[TD]21.2%[/TD]

[TD][/TD]

[TD]21.1%[/TD]

[TD]20.4%[/TD]

[/TR]

[TR]

[TH]שונות[/TH]

[TD]4.4%[/TD]

[TD]4.6%[/TD]

[TD][/TD]

[TD]4.4%[/TD]

[TD]4.3%[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

סקר הוצאות משפחה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עורכת מדי שנה סקר המכונה "סקר הוצאות משק הבית", כדי לדעת עד כמה הסל משקף את הרגלי הצריכה בחברה. מתוקף כך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פונה ל-500 משקי בית בכל חודש, המהווים מדגם סטטיסטי (מייצג) של כלל משקי הבית במדינה. במסגרת זו, דורשת הלמ"ס ממשקי הבית לתעד ביומן מיוחד במשך שבועיים את כל פרטי ההוצאות שלהם (סך ההוצאה, כמות הרכישה, מקומה של הרכישה ועוד). לאחר שבועיים נערך ראיון עם משקי הבית ובו אלו נשאלים בנוגע להוצאות שאינן יומיומיות שביצעו. הצירוף של שתי אלו (ההוצאות היומיומיות והלא-יומיומיות) מאפשר ללמ"ס לבנות את הרכב ההוצאות של משק בית ממוצע בישראל.

לצד הפניה ל-500 משקי בית, פונה הלמ"ס ל-2,500 "מדווחים קבועים" - בעלי עסקים, חנויות וסוחרים (שחלקם עובדים באינטרנט), ומרכזת בעזרת אלו את המחירים של המוצרים שנמצאים בתוך סל התצרוכת. נתונים אלו נאספים ומשוקללים ליצירת "מדד המחירים לצרכן".

וזהו. יצאתם לי מחורים שלא ידעתי שיש לי. רוצים להמשיך להתווכח בשצף-קצף בנושא שאתם לא מבינים בו דבר וחצי דבר? תסתדרו לבד.

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

ויק, מה שאיסתרא מנסה להגיד הוא שזה לא נכון להשוות מדד של היום למדד של לפני 10 שנים כי היום האנשים יותר מפונקים (או אם תרצו, האדם הממוצע היום יותר מפונק מהאדם הממוצע דאז)..

לגבי שאר הדברים אני לא אגיב כי אין לי מספק ידע בתחום.

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

איסתרא, כתבת הרבה, וקראתי את הכל, אבל אם לסכם, השקרים העיקריים שלך מסתכמים בכמה משפטים:

1. "מה הקשר, לעזאזל? ציפית שלא ירוויחו? אם לא היה רווח, לא היו מוכרים לך ביטוח" - אבל למה אתה ממשיך להיות אדיוט ולדבר במונחים של שחור ולבן? ביטוח החובה מושת עלי על פי חוק. אני חייב "לקנות" אותו. אם יכריחו את חברות הביטוח להציע ביטוח חובה במחיר עלות כתנאי למכירת ביטוחים רחבים יותר (ורווחיים יותר), האם לטענתך חברות הביטוח לא יעמדו בכך? יכול להיות שהדבר יגרור עליית מחיריהם של הביטוחים האחרים, אבל אותם אני לא חייב לקנות, ואותם בכל מקרה חברות הביטוח צריכות להציע במחיר שיהיה אטרקטיבי מספיק בשביל שיקנו.

2. "זה נכון גם לדיור. מי שקנה דירה לפני שנה במשכנתה, משלם לפי ערך הדירה לפני שנה. מה אכפת לו שהיום דירה עולה יותר? מי שכבר סיים לשלם את המשכנתה, אין לו בכלל הוצאות דיור" - איסתרא, אתה באמת עד כדי כך טיפש שאתה לא מבין שהמשפט הזה מוכיח את הטיעון שלי, במקום את שלך? ברור שלמי שלא מחפש לקנות או לשכור דירה כרגע לחלוטין לא אכפת ממחירי הדיור, אבל לא עליו אני מדבר! כל מחיר, לא משנה של מה, רלוונטי רק למי שמחפש לקנות. העובדה הפשוטה היא, שמי שמבקש לקנות או לשכור דירה כרגע יתקשה בכך הרבה יותר מאשר מראה המדד. הסברת בעצמך למה... ואחרי זה עוד יש לך החוצפה הבלתי נדלית לטעון שאני הוא זה שלא קורא?

3. " המשכורת הממוצעת עלתה יותר מהעליה הממוצעת במחירים" - שקר גס. לא "במחירים", כי אם "בהוצאות", כפי שציינת בעצמך, וההבדל כתוצאה מהשינוי הקטן הזה הוא עולם ומלואו. אני מצטער, אבל אם במשכורת שלי במשרה מסויימת לפני 10 שנים יכולתי לאכול סטייקים ובמשכורת הנוכחית אני נאלץ להסתפק בתפוחי אדמה, אזי רמת החיים שלי (ושל כל מי שכמותי בעניין הזה) ירדה פלאים, וממש לא אכפת לי מהמדד שאומר בעצם שההוצאה החודשית היחסית שלי ושל כמותי על לא השתנתה. מעניין לי את הביצה.

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

תזכירו לי, מה הם רווחי חברות הביטוח מביטוח החובה ?

- - - תגובה אוחדה: - - -

מצאתי - 500 מליון שח במחצית הראשונה של 2013 http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000878823 (

בהנחה שמדובר בערך במילייארד שח בשנה. יוצא בממוצע 415 ש"ח רווח מכל .

- - - תגובה אוחדה: - - -

הרווחים בשנת 2010 עמדו על 700 מליון שח. (זה גם הממוצע של 6 השנים הוקדמות להם) ב 2004 זה עמד על 640 מליון.

בשנת 2012 זה עמד בערך על 800 מליון.

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

זה בעיקר תלוי מה עושה שוק ההון בתקופה

הרווח האמיתי הוא משם, לא מהביטוח עצמו

תכנס לכל דוח כספי של חברת ביטוח שבא לך

תסתכל בבאור 3-6 בדוחות כספיים - באור מגזרים (משתנה מחברה לחברה)

ותראה כמה הרווח של החברה שבחרת אם אתה מנטרל את הרווח מהשקעות.

http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/insurance/newComp.asp

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

מדוע מכניסים אותו לביטוח חובה? אני מבין שהם משקיעים את הכסף מהחובה, אבל למה זה נכנס לאותו סעיף ?

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

לא הבנתי את השאלה...

ההכנסות מהשקעות מתחלקות על כל ענפי הביטוח

זה מה שמייצג את הרווח מאותו ענף.

בלי זה, הרבה מאוד ענפים הם בכלל הפסדיים (כולל חובה לעיתים קרובות ורכב מקיף)

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

הייתי רו"ח מבקר של חברות ביטוח

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

×
  • צור חדש...
Back to top button
Close
Close