מצב החינוך בארץ והתנהגות ילדי ישראל

[infer73]

ההבדל היחיד הוא שצריך לעשות את מה שהמורה אומר, בגלל הסמכות הזאת.

בתור אדם, אין סיבה לתת לו יותר או פחות כבוד מאשר מנקה האסלות או מוכר הפלאפל,

אלא אם כן הוא ראוי לכבוד הזה. ולא, להכריח תלמידים לקום כשהמורה נכנס לכיתה זה לא מתן

כבוד.

לכבוד אין משמעות כל עוד הוא בא מפחד מעונש. כי שוב, ברגע שיודעים שלא יהיה עונש אז הכבוד הולך לפח...

[MiniMizer]

לתלמיד מותר להתייחס למורה בתור אדם, רק אחרי שהוא כבר לא תלמיד. כל עוד הוא נמצא במערכת החינוך, הוא חייב לתת למורה את הכבוד הראוי לו מתוקף היותו מורה.

באופן כללי, הטמעה של כבוד לבעלי סמכות בקרב ילדים תמנע מהם באופן אפקטיבי להתחצף גם לנהגי אוטובוס, למוכרים בחנות ולעובדי נקיון - ואחת הדרכים להשיג את ההטמעה הזאת, היא בין השאר להכריח אותם לקום כשהמורה נכנס.

[Zeev86]

הוא כבר אמר את זה ^ ^ ^

אומנם חינוך הוא גם עיניין של תקציב כלומר בבתי ספר פרטיים יש חינוך טוב יותר אבל אכן הבית הוא המכנה המשותף שמקנה את החוזק והאחזקה של החינוך הנרכש במוסד פרטי ולכן יהיה האלמנט הקבוע במשוואה , במחקרים ( שלא בא לי לחפש ) הוכח שלאנשים משכילים יש ילדים משכילים וכו' . כלומר הקביעה הנ"ל גם הוכחה במחקים מדעיים שמראים נטיה סטטיסת גבוה לחיזוק הטענה הנ"ל " חינוך מגיע מהבית " דרך אגב לכן גם בעל ההון "נילחם" בחינוך שמקבלים בבית ואת זה אתם רואים בזילזול שמפגינים הילדים באנשים מבוגרים , בעל ההון אומר להם שטכנולוגיה חשובה יותר מערכים .

לא תמיד נכון. לאן ילדים (עשירים) הולכים כשזורקים אותם מהתיכון? בית ספר פרטי, שיתן להם בגרות. אבל זה לא תמיד עובד, כי בדרך כלל אלה ילדים עשירים שההורים שלהם משלמים עליהם והם ממשיכים לעשות בעיות גם בבית ספר פרטי.

[Judas Iscariot]

^ הנה, זה בדיוק על מה שאני מדבר. אתה לא תחליט אם לתת כבוד למורה או לא. הוא לא חבר שלך.

כמו שבצבא אתה תצדיע למפקד שלך גם אם אתה לא אוהב, ככה אתה תקום כשהמורה נכנס לכיתה. לא כי הוא בן אדם נחמד מאוד או כי זה "חינוכי" (וזה מאוד חינוכי, אגב, לדעת לכבד אנשים בעלי סמכות מעליך. היום אתה לא קם כשהמורה נכנס לכיתה, בעוד 10 שנים אתה תדקור שוטר עם מברג, כי למה מי הוא שיבקש ממך תעודה מזהה?)

הוא לא חבר שלי, אבל הוא בן אדם בדיוק כמו שאני בן אדם ולכן אין לו שום זכות לקבל כבוד ללא נתינת כבוד. וכמו שכבר אמרו כאן - קימה כאשר המורה נכנס לכיתה אינה מראה על כבוד אלא על פחד/יראה. זה לא כבוד.

חוץ מזה, שמורה הוא דמות שאתה רואה יום יום כמה שעות ביום - מה, כל פעם שהוא נכנס לכיתה צריך לקום? תהיה בטוח שגם הפקידים של הרמטכ"ל לא מצדיעים לו בכל יום. כנ"ל לא האלופים שלו. אם שהיית בצבא הקצין שלך(אותו היית רואה יום יום במשך שלוש שנים) היה מבקש ממך להצדיע לו כל יום, היית חושב שהוא דביל ובצדק. אין לי שום בעיות עם גינונים וטקסים - אבל הם לא עובדים לאורך זמן באינטרקציה יום-יומית.

הטיעון שלך דמגוגי וטעון בכשל לוגי חזק. אני לא קמתי אף לא פעם אחת כאשר מורה נכנס לכיתה, ובכל זאת עדיין לא דקרתי שוטר עם מברג. אבל ייתכן שעוד אעשה זאת, נשארו לי עוד איזה 60 שנה לחיות פחות או יותר.. : חוץ מזה, בהתחשב בעובדה שכבר כמה שנים טובות לא קמים כאשר מורים נכנסים לכיתה + אחוז האנשים ששוטר עצר אותם והם דקרו אותו הוא(להערכתי) פחות מאחוז - הטיעון שלך לא מחזיק מים, ומבן אדם אינטלגנטי כמוך הייתי מצפה לרף מינמלי כלשהו של טיעונים ולא להשתמש בשטויות.

להוא שהזכיר את ההורים: לאדם, לכל אדם, בטח למשפחה - מגיע מידת הכבוד הבסיסית. לקלל, להשפיל, לצעוק - לא נכנסים להגדרה הזאת אף פעם כיוון שאין בהם עניין של כבוד הדדי. כאשר יש שני צדדים וצד אחד מחוייב באקט כבוד כלשהו כאשר הצד השני לא מחויב באקט זה - אין זה כבוד הדדי ולכן הוא לא נחוץ במיוחד.

וכן - צריכה להיות לילדים אפשרות לפקפק בהוריהם - גם הורים, באשר הם הורים צריכים לתת כבוד מינמלי ולכן יקבלו כבוד מינמלי. הורים אשר מקללים, משפילים או חס וחלילה מרביצים לא זכאים לקמצוץ של כבוד וזכאים לפקפוק מצד ילדיהם ואפילו יותר מכך.

[Zeev86]

יותר מידי תקציב לביטחון = פחות מידי לשאר הדברים כולל חינוך, אז מה מתפלאים?

חינוך, כפי שאמרו, בא מהבית ואמור להתחיל מגיל קטן. ילד צריך לקבל אותו לפני שהוא מגיע לבית הספר.

[qwerty1987]

.....

אם שהיית בצבא הקצין שלך(אותו היית רואה יום יום במשך שלוש שנים) היה מבקש ממך להצדיע לו כל יום, היית חושב שהוא דביל ובצדק. אין לי שום בעיות עם גינונים וטקסים - אבל הם לא עובדים לאורך זמן באינטרקציה יום-יומית.

הטיעון שלך דמגוגי וטעון בכשל לוגי חזק. אני לא קמתי אף לא פעם אחת כאשר מורה נכנס לכיתה, ובכל זאת עדיין לא דקרתי שוטר עם מברג.

.....

כשאתה בצבא אתה אדם בוגר. לי אישית נראה שגם הצדעה פעם ביום היא מפגרת ואינה תורמת דבר. מצד שני - בלי כל אותם טקסים מטופשים, לא היית יכול לקיים גדודים סדירים שחלק לא קטן מהחיילים שם אינם מהווים את האליטה האינטלקטואלית של החברה.

אתה לא היית צריך לקום, כי אני מניח שקיבלת חינוך טוב בבית וגדלת בסביבה טובה. לא כולם זוכים לזאת, ואתה מוזמן להציע דרך אלטרנטיבית לגרום לילד של ערסים לגדול להיות נורמלי.

[MiniMizer]

הטיעון שלך דמגוגי וטעון בכשל לוגי חזק. אני לא קמתי אף לא פעם אחת כאשר מורה נכנס לכיתה, ובכל זאת עדיין לא דקרתי שוטר עם מברג. אבל ייתכן שעוד אעשה זאת, נשארו לי עוד איזה 60 שנה לחיות פחות או יותר.. : חוץ מזה, בהתחשב בעובדה שכבר כמה שנים טובות לא קמים כאשר מורים נכנסים לכיתה + אחוז האנשים ששוטר עצר אותם והם דקרו אותו הוא(להערכתי) פחות מאחוז - הטיעון שלך לא מחזיק מים, ומבן אדם אינטלגנטי כמוך הייתי מצפה לרף מינמלי כלשהו של טיעונים ולא להשתמש בשטויות.

זו הייתה דוגמה מוקצנת. הנקודה שלי נותרת בעינה - אם לא יכריחו את התלמידים לתת כבוד למורים, הם לא יתנו להם אותו. לראיה, אתה לא מוכן לקום כשמורה נכנס לכיתה כי הוא "לא חבר שלך".

[Judas Iscariot]

אתה מערבב פה בין דברים.

אין שום קשר בין "חברות" לבין היחס שלי למורה זה דבר ראשון. היה לי מורה שהיה מאוד קשוח ומאוד לא חברותי(בלשון המעטה) והוא היה מורה מצויין וכיבדתי אותו מאוד. זה א'.

ב' - אתה צריך להבדיל - זה שלא קמתי כאשר מורה היה נכנס לכיתה לא אומר שאני לא מכבד אותו. לעולם לא קיללתי מורה, לעולם לא השפלתי מורה ולעולם לא עשיתי "כאוס" בכיתה בכוונה תחילה.

אני לא אומר שאף פעם לא הפרעתי פה ושם, אם במעשים או בדיבורים - כי אני לא ישו. אבל כבוד תמיד נתתי ותמיד אתן מתוקף היותם בני אדם. למורים המצויינים שלי נתתי עוד יותר כבוד ולכל אחד מהם באתי באופן אישי בטקס הסיום ואמרתי להם "אין הרבה מורים טובים היום. את מורה מצויינת ואני אזכור אותך תמיד."

אבל אין ספק שזה שלא קמתי כאשר הם נכנסו מראה שאני לא נותן להם כבוד.

[MiniMizer]

אתה מנסה להשליך מעצמך על הכלל. תוותר, זה אף פעם לא עובד. עובדתית.

[ariebel]

מבין גדול בחינוך אתה לא , חינוך היא למעשה הדרך בה מלמדים ולא מה מלמדים כלומר חינוך הוא ההסבר וצורת ההיתנהגות לא החומר הנלמד , אלא כיצד מלמדים , לקום למורה כאשר הוא / היא נכנסים לכיתה זה חינוך , אם המורה מלמדים חשבון / היסטוריה וכו' זה לימוד , אתה צריך להבדיל בין חינוך , שזו צורת התנהגות לבין לימוד שזה החומר הנלמד .

מה אתה מקשקש? מה אתה מבין? שם לי 7 רווחים בין כל פסיק ונקודה כמו ניאנדרטל.

תלמד קודם לפסק את המשפטים שלך כמו בנאדם ולנסח אותם כראוי בלי הצורך בסימן "/",

שאני לא יודע אם סיפרו לך, אבל זה לא סימן פיסוק מקובל במשפטים רגילים, למעשה יש אפילו מילה לשימוש הזה בדיוק.

בכל אופן, אני לא מתיימר להיות מחנך גדול, אבל אני כן דוגל בזה שאף אחד לא אשם בבעיות שלך חוץ ממך עצמך.

היה לי חבר לכיתה, שהיה תמיד מתווכח עם המורים על החומר הנלמד וטוען שהוא "מייבש אותם" תמיד ויודע הכי טוב.

הוא נשר מלימודים בכיתה י"א, לא התגייס, הסתבך בפשיעה והספיק כבר לרצות כמה שנים בכלא.

אבל היי, העיקר שיש את מי להאשים .

זו הייתה דוגמה מוקצנת. הנקודה שלי נותרת בעינה - אם לא יכריחו את התלמידים לתת כבוד למורים, הם לא יתנו להם אותו. לראיה, אתה לא מוכן לקום כשמורה נכנס לכיתה כי הוא "לא חבר שלך".

אני יכול להגיד לך, שזה לא שההורים שמרשים לילד שלהם הכל ותולים את חולי החברה במורים נשארים ללא עונש.

הרי אחרי בי"ס ההורים האלה מקבלים את ילדיהם לחיקם בחזרה ומה אתה חושב שקורה שם?

הילד משתין עליהם בקשת בבית בדיוק כמו שהוא עושה למורה בביה"ס!

כך שמעט צדק פואטי לפחות יש כאן.

[benor]

גם אני לא הצלחתי להבין, מה עומד מאחורי הרעיון של לעמוד כל פעם לפני שהמורה נכנס.

בכל אופן, ביסודי נדרשנו לעשות את זה לפני כל שיעור ראשון שלנו עם המחנכת. היינו צריכים לעמוד ולהגיד: "בוקר טוב המורה" והיא החזירה: "בקר טוב כתה X"

למרות הכל, לא היו חסרות בעיות משמעת מצד הילדים...

מה זה תרם לי בחיים, באמת שאין לי מושג. אח"כ בשום בי"ס שהייתי בו לא היה נהוג לעשות כן.

בו נגיד ככה, זה לא הדבר שיגרום לי לא לדקור או להרוג מישהו...

יש מספיק סיבות טובות לכך:

לא מוסרי, כלא, לא הגיוני וכו' וכו'...

[MiniMizer]

מן הסתם העיקר הוא החינוך בבית. אבל אתה רואה גם פה שיש אנשים שלא מוכנים לקום כשהמורה נכנס לכיתה, כי מי הוא בכלל? כולה מורה.

אני מקווה שאת הילדים שלי אני לא אגדל בישראל.

[Spitted]

אני חושב שבעיות כאלה מתחילות בקטנה, ואז מתחילים לאבד שליטה והדברים מתנפחים.

לדעתי צריך להחזיר את המנהג של לקום כשהמורה נכנס. הוא מורה והוא הסמכות, לא צריך להיות פה וויכוח. ברגע שהתלמיד יתחיל לדון למה הוא כן או לא צריך לקום לכבוד המורה, והאם המורה יועיל בטובו להחזיר לו כבוד, דור אחד הלאה זה מתדרדר ל"מי הוא בכלל? כולה מורה".

זה לא עיניין זה פחד מעונש, מתחילים לעשות את זה כי זה פשוט נהוג, בהמשך זה מחלחל ונקלט, ובסיום התיכון כשאתה כבר לא חושב שהמורה סתם אידיוט שמבזבז לך את הזמן אתה שמח שהיתה לך הזדמנות לכבד אותו.

ועוד דבר - אם כל צד יחכה שהאחר יכבד אותו, לא נגיע לשום מקום. אם כבר, התלמיד צריך להתחיל לכבד בלי לשאול שאלות, והמורה יחזיר לו כשיגיע הזמן. לדמיין שזה יהיה הפוך זה מצב מעוות לגמרי. במסגרת של בית ספר, תלמד הוא לא צרכן ומורה לא צריך להתחנן אליו שיקבל את שירותיו.

[benor]

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2731056,00.html

מנהגים כמו קבלת המורה בעמידה, טוען אלוני, קיימים בחברות טוטליטריות, בין אם מדובר בקומוניזם של השמאל או בפאשיזם של הימין. "זה לא עושה

את הפרטים או את החברה לתרבותית יותר ובטח שלא דמוקרטית יותר. מי שרוצה שהנוער בישראל יהיה יותר מנומס ויפתח יכולות חשיבה - זה בא מתרבות פנימית"

+1

מן הסתם העיקר הוא החינוך בבית. אבל אתה רואה גם פה שיש אנשים שלא מוכנים לקום כשהמורה נכנס לכיתה, כי מי הוא בכלל? כולה מורה.

אני לא חושב שזה רק עניין של חינוך, זה גם עניין של תפיסה והפנמה אישית. ההורים שלי לימדו אותי דברים מסויימים שאיני זוכר בדיוק מה הם. כנראה שהדבר הראשון והעיקרי, היה לתת כבוד לאנשים אחרים ולא משנה במי מדובר. אני יכולתי לעשות עם זה מה שאני רוצה, אני בחרתי להקשיב להם מתוך אמון בהם ומחשבה, שזה הדבר שהיה הכי טוב בשבילי לאותה תקופה. באמת שאני זוכר את עצמי בתור ילד קטן 7+ ומעלה, שהייתי נותן כבוד לאנשים אחרים ובעיקר למבוגרים ממני. לא קללתי אותם, צעקתי עליהם או התחצפתי. הייתי חשוף לא מעט להתנהגויות ולאנשים חוצפנים וברבריים. אני חושב שהייתה לי מודעות "בגרות עצמית" יחסית גבוהה לאותה התקופה. מה שלהרבה ילדים אחרים אין באותה תקופה, ולכן אני חושב שאינם מתנהגים בצורה הגיונית. אני לא בטוח אבל חושב, שהרבה מהילדים החצופים הם אלה, שאח"כ ידעו לעמוד על שלהם ולדרוש את מה שמגיע/לא מגיע להם. ולעתים יהיו יותר אסרטיביים מאנשים שלמדו ההפך.

[lev-27]

מן הסתם העיקר הוא החינוך בבית. אבל אתה רואה גם פה שיש אנשים שלא מוכנים לקום כשהמורה נכנס לכיתה, כי מי הוא בכלל? כולה מורה.

אני מקווה שאת הילדים שלי אני לא אגדל בישראל.

לקום לכבוד המורה זה מנהג מיושן ומטומטם. מספיק שתלמידים יסתמו את הפה ברגע שנכנס מורה.