הרצחת וגם ירשת -או- איך אתם מעיזים להפריע לי לגנוב!

[Nosh]

נזרום עם הדוגמא שלך, ואם מישהו קנה כרטיס מזוייף (כשהמוכר מכר את זה כמקורי), האם גם אז המפיקים חייבים להכניס אותו?

[qwerty1987]

^^^ כפי שאמרתי, כרטיסים מזוייפים, דינם ככסף מזויף וכל אחד רשאי שלא לקבלו. במידה וקוד מערכת ההפעלה שלך מזויף, מיקרוסופט רשאית שלא לתת שירות למערכת(כגון עדכונים), אך אינה רשאית לגרום לשיבוש בפעולתה.

Makoto:

נכון לעכשיו, קספרסקי לפחות, במקרה והיא מגלה קובץ רשיון פרוץ, היא חוסמת עדכונים ולא שימוש בתוכנה עצמה. כאן גם מדובר בקובץ רשיון מזויף שאותו החברה לא מכבדת ולא מאפשרת עדכונים. אני מניח שקספרסקי יכלו למנוע שימוש בתוכנה עצמה ולא רק בעידכונים ומסיבה כלשהי לא בחרו בדרך זו.

[omrij]

החוזה שמופיע בתנאי הרשיון הוא חוזה אחיד. איני מתיימר להתמחות בדיני חוזים, אך בעייתי העניין שמיקרוסופט קובעת על דעת עצמה למי מהמשתמשים היא רשאית לפגוע בפעולה הסדירה של המחשב. עבור האדם הסביר ששילם ממיטב כספו עבור המוצר(ורומה היות ואינו מבין בתחום), הסעיף בחוזה(שאותו לא הייתה לו אף הזדמנות לקרוא) שמקנה למיקרוסופט את האופציה לפגוע בפעולה התקינה של המחשב, הוא סעיף מקפח. עצם העובדה שמיקרוסופט היא מונופול ולרוב לקוחותיה אין ברירה אלא להשתמש במוצריה, רק מחזקת את טענת הקיפוח.

יש פה היתממות, הנחת היסוד שמדובר באנשים שרכשו מערכת הפעלה ממשווק שמוכר מערכות גנובות היא מופרכת,

אמנם יש מקרים כאלו, אך הם בטלים בשישים לעומת המקרים שאנשים משתמשים ביודעין במערכת גנובה.

לענייננו, עצם העובדה שבחרת בצד ג' שיבצע עבורך את התקנת המערכת (והוא זה שאישר פיזית את החוזה) לא מאפשרת לך להתנער מהחוזה,

האדם הסביר לא יכול "לעצום עיניים" ועליו להפעיל שיקול דעת בבואו לבצע עסקה כזאת וכבר יש פסקי דין בהם נפסק שגם במקרה שנמכרה מערכת גנובה,

האדם שרכש אותה לא יכול להמשיך להחזיק בה מכח "תקנת השוק"

[Nosh]

Makoto:

נכון לעכשיו, קספרסקי לפחות, במקרה והיא מגלה קובץ רשיון פרוץ, היא חוסמת עדכונים ולא שימוש בתוכנה עצמה. כאן גם מדובר בקובץ רשיון מזויף שאותו החברה לא מכבדת ולא מאפשרת עדכונים. אני מניח שקספרסקי יכלו למנוע שימוש בתוכנה עצמה ולא רק בעידכונים ומסיבה כלשהי לא בחרו בדרך זו.

כי התוכנה עצמה חינמית ואתה יכול כבר עכשיו להוריד אותה מאתר קספרסקי, העידכונים עולים כסף.

[qwerty1987]

אמנם יש מקרים כאלו, אך הם בטלים בשישים לעומת המקרים שאנשים משתמשים ביודעין במערכת גנובה.

אתה יכול לראות שמאז כניסתי לדיון, אני מדבר אך ורק על אנשים שמשתמשים במערכת גנובה ללא ידיעתם. שוב - אם מישהו גונב לי כסף, אני יכול לבוא אליו ולדרוש את הכסף חזרה(אולי אף להפעיל כח סביר, אך אל תתפוס אותי במילה). לא כך הדבר אם הכסף שולם לצד שלישי תמים, אליו לא אוכל לבוא באף טענה.

בוודאי שלא אוכל להתנער מהחוזה אם המערכת הותקנה ע"י צד שלישי. אך כפי שאמרתי, היות ומדובר בחוזה אחיד, הסעיף(במידה וקיים) המאפשר למיקרוסופט למנוע פעולה תקינה של המערכת במידה והיא חשודה כגנובה, הינו סעיף מקפח ודינו להיפסל.

יש פסקי דין בהם נפסק שגם במקרה שנמכרה מערכת גנובה, האדם שרכש אותה לא יכול להמשיך להחזיק בה מכח "תקנת השוק"

אשמח לדוגמא.

כי התוכנה עצמה חינמית ואתה יכול כבר עכשיו להוריד אותה מאתר קספרסקי, העידכונים עולים כסף.

עד כמה שאני יודע, ניתן להשתמש בה 30 יום (כולל עדכונים) ולאחר מכן היא ננעלת ולא מספקת הגנה כלל.

[omrij]

קודם כל, רשימת התנאים לסעיף מקפח היא רשימה סגורה, אף אחד מהם לא מתאים במיוחד למקרה הנ"ל

בקשר לפסק דין:

http://copy-rights.co.il/it.asp?itemid=1504&desc=&ftext=

4. ``תקנת השוק`` אינה חלה על נכס המפר זכות יוצרים. לו היתה תקנת השוק חלה המשמעות כי אדם שרכש מוצרים המפרים פטנט, מדגם או זכות יוצרים, יוכל להמשיך ולהפיצם לאחרים, מכח ``תקנת השוק``. אך זה בפירוש אינו מצב דברים מבחינה משפטית.

5. אדם שרכש מוצר המפר זכות יוצרים, איננו יכול להמשיך ולהחזיק בו מכח ``תקנת השוק``, כיוון שבעל זכות היוצרים רשאי ליטול ממנו את הנכס המפר, אשר נחשב על פי הדין כרכושו של בעל זכות היוצרים.

[qwerty1987]

קודם כל, רשימת התנאים לסעיף מקפח היא רשימה סגורה, אף אחד מהם לא מתאים במיוחד למקרה הנ"ל

אשמח לפירוט, אני לא מכיר רשימה כזו.

לגבי פסק הדין שהבאת: הנתבעים הם משווקים שנתבעו כמפיצים עותקים גנובים של מערכת ההפעלה. בית המשפט מצא כי:

1. העדויות והראיות מעידות כי הרשיונות נרכשו על ידי הנתבעת בדרך מפוקפקת, שהיתה ברורה לכל הצדדים, וכי כל הצדדים לעיסקה היו ערים להיותם של הרשיונות פיקטיביים ובכל זאת בחרו ``לעצום עיניים``.

2. הרשיונות שנתפסו אצל הנתבעת היו מסוגים שאינם מופצים כלל על ידי התובעת והם שונים בצורתם ובתוכנם מן הרשיונות המקוריים

היות ולא מדובר על צד שלישי תמים, אלא על הגנבים עצמם(או שותפיהם), העניין לא רלווטי לויכוח, היות ומוסכם שמול הגנבים עצמם ניתן לנקוט בצעדים ממשיים.

אתה רוצה להגיד, לפי הפסיקה הזו, שכל האנשים שרחשו מערכת הפעלה מהנתבעים - אינם רשאים להחזיק בה?

[omrij]

אשמח לפירוט, אני לא מכיר רשימה כזו.

http://www.tourism-law.com/adhes1.htm

תקרא את סעיף החזקות

לגבי פסק הדין שהבאת: הנתבעים הם משווקים שנתבעו כמפיצים עותקים גנובים של מערכת ההפעלה. בית המשפט מצא כי:

1. העדויות והראיות מעידות כי הרשיונות נרכשו על ידי הנתבעת בדרך מפוקפקת, שהיתה ברורה לכל הצדדים, וכי כל הצדדים לעיסקה היו ערים להיותם של הרשיונות פיקטיביים ובכל זאת בחרו ``לעצום עיניים``.

2. הרשיונות שנתפסו אצל הנתבעת היו מסוגים שאינם מופצים כלל על ידי התובעת והם שונים בצורתם ובתוכנם מן הרשיונות המקוריים

היות ולא מדובר על צד שלישי תמים, אלא על הגנבים עצמם(או שותפיהם), העניין לא רלווטי לויכוח, היות ומוסכם שמול הגנבים עצמם ניתן לנקוט בצעדים ממשיים.

אתה רוצה להגיד, לפי הפסיקה הזו, שכל האנשים שרחשו מערכת הפעלה מהנתבעים - אינם רשאים להחזיק בה?

המסקנה שציטטתי לא קשורה למה שכתבת, זוהי מסקנה כללית המדברת על הפרת זכויות יותרים ותקנת השוק

[br]פורסם בתאריך: 24.10.2008 בשעה 22:10:54

---

דוגמה נוספת

http://rcip.co.il/wps/portal/!ut/p/_s.7_0_A/7_0_9N

הנתבעות טענו שלא היה ידוע להן כי המוצרים אשר רכשו הם מוצרים מפירים. בית המשפט דחה טענה זו וקבע שחוק הפטנטים מטיל אחריות מוחלטת בשאלת ההפרה ולא ניתן להתגונן בטענת חוסר מודעות לאקט המפר. כמו כן פסק בית המשפט שתקנת השוק איננה חלה במצב בו קיים פטנט רשום שכן אין תום לב במקום בו לא נעשתה בדיקה של מרשם הפטנטים.

על פי קביעה זו כל רכישה של כל מוצר אשר יתכן ויש בו זכויות קניין רוחני החייבות רישום, מחייבת בדיקה במרשם המתאים. קביעה זו מטילה נטל כבד על הרוכשים, במיוחד הרוכשים "הקטנים" אשר רוכשים מוצר בודד או מוצרים בודדים, ועלולה לחתור תחת המטרה הכלכלית אותה מבקשת "תקנת השוק" להשיג. בית המשפט היה ער לבעיה זו וקבע שפתרונה ימצא במידת הפיצוי שיפסק במקרה של הפרה. כלומר, מודעותו של המפר לקיומו של פטנט רשום תילקח בחשבון בעת קביעת שיעור הפיצויים.

תשליך מהמקרה של פטנט ובדיקה שלו מול רשם הפטנטים

למקרה של רשיון שמתלווה למדבקת הרשיון

(הרי האדם הסביר מצפה לקבל אסמכתא על רשיון שהוא רכש במיטב כספו)

שלא לדבר על כך שהאדם הסביר צריך לפקפק כשהוא רוכש רשיון במחיר שאינו במחיר השוק,

והיה סמוך ובטוח שמערכת הפעלה פרוצה אינה נמכרת במחיר השוק של המוצר.

[qwerty1987]

המסקנה שציטטתי לא קשורה למה שכתבת, זוהי מסקנה כללית המדברת על הפרת זכויות יותרים ותקנת השוק

היא קשורה לשאלה ששאלתי:

אתה רוצה להגיד, לפי הפסיקה הזו, שכל האנשים שרכשו מערכת הפעלה מהנתבעים - אינם רשאים להחזיק בה?

לגבי חוזים אחידים, תנאי 7:

(7) תנאי המטיל את ההוכחה על מי שנטל זה לא היה עליו אילולא אותו תנאי;

כעת מיקרוסופט דורשת מהמשתמש להוכיח כי המערכת שברשותו חוקית, במקום ההיפך.

[omrij]

1.הוספתי בעריכה מקרה נוסף

2.בהחלט, עפ"י הפסיקה, כל מי שרכש מהם מערכת הפעלה אינה רשאי להחזיק בה

3.איפה יש תנאי כזה בחוזה של מיקרוסופט?[br]פורסם בתאריך: 24.10.2008 בשעה 22:20:15

---

אגב, "החשכת המסך"

Computers with Windows XP failing an online WGA validation check will have their desktop background go black, which is not the same as the "black screen" in the general sense. The black desktop background will not impact the computer's functions or lead to a shutdown. For example, if you are writing a document on Microsoft Word and the desktop background suddenly goes black, it will not affect your computer's operations or cause you to lose currently-active files," Microsoft China's customer service staff recently cleared up the misunderstanding for some users.

וככה זה נראה:

[br]פורסם בתאריך: 24.10.2008 בשעה 22:34:47

---

כלומר, אין פה בכלל חסימה של המשתמש (בשום צורה)

פשוט הרקע של הדסקטופ הופך לשחור כל שעה, לא משנה כה אתה משנה אותו

זה לא יותר "מנדנוד" של מיקרוסופט

If you have not heard by now, Microsoft's more aggressive version of its Windows Genuine Advantage tool has ignited a firestorm of protest in China. In August, Microsoft warned that it will be rolling out a new version of WGA that will take a more proactive role in "informing" users of non-genuine versions of its Windows XP operating system. Such systems will get nagged by an indelible on-screen message, as well as have their background forcibly switched to black on an hourly basis

.

[qwerty1987]

1+2. אין לי את הידע המתאים להתווכח עם פסיקה של בית משפט, לכן אקבל זאת שתקנת השוק אינה חלה על מוצרים בעלי זכויות יוצרים בכלל, ומערכות הפעלה של מיקרוסופט בפרט. לכן לא אוכל מהדוגמא של כסף גנוב(מיטלטלין) להסיק דבר לגבי מערכת הפעלה גנובה(מוצר בעל זכויות יוצרים). עם זאת, אני חייב לציין שלדעתי החוק בעניין הזה דפוק - אבל זה לויכוח אחר.

השאלה שנותרה פתוחה - עכשיו כשמוסכם שעפ"י חוק כל מי שברשותו מערכת גנובה, אשם במידה מסוימת, האם רשאית מיקרוסופט לנהוג כשריף ולהעניש אותם?

קביעה זו מטילה נטל כבד על הרוכשים, במיוחד הרוכשים "הקטנים" אשר רוכשים מוצר בודד או מוצרים בודדים, ועלולה לחתור תחת המטרה הכלכלית אותה מבקשת "תקנת השוק" להשיג. בית המשפט היה ער לבעיה זו וקבע שפתרונה ימצא במידת הפיצוי שיפסק במקרה של הפרה. כלומר, מודעותו של המפר לקיומו של פטנט רשום תילקח בחשבון בעת קביעת שיעור הפיצויים.

מכאן אני מבין, כי בית המשפט הוא שאמור לקבוע את שיעור הפיצוי ולא מיקרוסופט. למרות שמיקרוסופט רק מונעת שימוש עתידי בתוכנה ולא דורשת פיצויים, המשתמש עלול להפסיד כסף או דברים אחרים כתוצאה מאי יכולת להשתמש במחשבו.

3. אילולא הסעיף המאפשר למיקרוסופט לחסום את מערכת ההפעלה(שוב במידה וקיים, במידה ולא - ברור שהפעולה לא חוקית) החשודה כגנובה, היה עליה להוכיח כי המערכת אצל המשתמש אכן כזו, ברגע שהמערכת נחסמה, נטל ההוכחה עובר אל המשתמש הנדרש להוכיח מול מיקרוסופט(ובמידה שאינו מצליח, אז בבית המשפט) כי המערכת שברשותו היא חוקית.

[omrij]

קודם כל, הוספתי דברים בעריכה

כשהמשמעותי ביותר בהם הוא שמיקרוסופט בסה"כ משנה את הרקע של הדסקטופ לשחור כל שעה

השאלה שנותרה פתוחה - עכשיו כשמוסכם שעפ"י חוק כל מי שברשותו מערכת גנובה, אשם במידה מסוימת, האם רשאית מיקרוסופט לנהוג כשריף ולהעניש אותם?

מכאן אני מבין, כי בית המשפט הוא שאמור לקבוע את שיעור הפיצוי ולא מיקרוסופט. למרות שמיקרוסופט רק מונעת שימוש עתידי בתוכנה ולא דורשת פיצויים, המשתמש עלול להפסיד כסף או דברים אחרים כתוצאה מאי יכולת להשתמש במחשבו.

כבר דנו בעניין הזה,

חברת חשמל גילתה שהשתמשת בכרטיס אשראי מזוייף בשביל לשלם את חשבון החשמל,

היא מנתקת אותך מהחשמל ובמקביל פונה לבית המשפט לקבלת פיצויים,

היא לא צריכה להשאיר לך את החשמל עד שבית המשפט יפסוק לה פיצויים.

3. אילולא הסעיף המאפשר למיקרוסופט לחסום את מערכת ההפעלה(שוב במידה וקיים, במידה ולא - ברור שהפעולה לא חוקית) החשודה כגנובה, היה עליה להוכיח כי המערכת אצל המשתמש אכן כזו, ברגע שהמערכת נחסמה, נטל ההוכחה עובר אל המשתמש הנדרש להוכיח מול מיקרוסופט(ובמידה שאינו מצליח, אז בבית המשפט) כי המערכת שברשותו היא חוקית.

במשפט הישראלי/העברי נטל ההוכחה מוטל על "המוציא מחברו"

מיקרוסופט לא העבירה את נטל ההוכחה ללקוח, נטל ההוכחה מראש היה של הלקוח

[qwerty1987]

כבר דנו בעניין הזה,

חברת חשמל גילתה שהשתמשת בכרטיס אשראי מזוייף בשביל לשלם את חשבון החשמל,

היא מנתקת אותך מהחשמל ובמקביל פונה לבית המשפט לקבלת פיצויים,

היא לא צריכה להשאיר לך את החשמל עד שבית המשפט יפסוק לה פיצויים.

היות והגענו למסקנה שדין מוצרים בעלי זכויות יוצרים ופטנטים, שונה מדין דברים אחרים - דוגמא זו אינה רלוונטית.

במשפט הישראלי/העברי נטל ההוכחה מוטל על "המוציא מחברו"

מיקרוסופט לא העבירה את נטל ההוכחה ללקוח, נטל ההוכחה מראש היה של הלקוח

אני לא יודע מה אומר "המוציא מחברו". אני כן יודע, שאם מאשימים אותי בגניבה, נטל ההוכחה הוא על המאשים, והיות ומדובר בעבירה פלילית, יש גם להוכיח זאת מעבר לכל ספק סביר. לדעתי הפרת זכויות יוצרים היא מקרה דומה.

[omrij]

היות והגענו למסקנה שדין מוצרים בעלי זכויות יוצרים ופטנטים, שונה מדין דברים אחרים - דוגמא זו אינה רלוונטית.

אוקיי, אפשר לתת גם דוגמה מעולם הקניין הרוחני:

שילמת לספק האינטרנט שלך בכרטיס אשראי מזוייף,

הוא בתגובה ניתק אותך משירות האינטרנט וכמובן גם חסם גישה לתיבת הדואר שהוא סיפק לך

כלומר גם ממחשב אחר, שבעליו שילמו עבור שירות האינטרנט נמנעת ממך כניסה לתיבת הדואר

(ובדיוק כמו במקרה מיקרוסופט, התיבה לא שייכת לך אלא לספק האינטרנט, היא מאפשרת לך להשתמש בתיבה במסגרת החוזה ביניכם)

אני לא יודע מה אומר "המוציא מחברו". אני כן יודע, שאם מאשימים אותי בגניבה, נטל ההוכחה הוא על המאשים, והיות ומדובר בעבירה פלילית, יש גם להוכיח זאת מעבר לכל ספק סביר. לדעתי הפרת זכויות יוצרים היא מקרה דומה.

לאחר שמיקרוספט מבצעת בדיקת WGA ומזהירה את המשתמש, נטל השכנוע עובר אליו...

[qwerty1987]

אוקיי, אפשר לתת גם דוגמה מעולם הקניין הרוחני:

שילמת לספק האינטרנט שלך בכרטיס אשראי מזוייף,

הוא בתגובה ניתק אותך משירות האינטרנט וכמובן גם חסם גישה לתיבת הדואר שהוא סיפק לך

כלומר גם ממחשב אחר, שבעליו שילמו עבור שירות האינטרנט נמנעת ממך כניסה לתיבת הדואר

(ובדיוק כמו במקרה מיקרוסופט, התיבה לא שייכת לך אלא לספק האינטרנט, היא מאפשרת לך להשתמש בתיבה במסגרת החוזה ביניכם)לאחר שמיקרוספט מבצעת

תיבת דואר אלקטרוני, היא שירות מסוים, כמו השקמה טלפונית אוטומטית(לא מצליח לחשוב על משהו יותר קרוב), לא מדובר כאן לא על פטנט ולא על מוצר בעל זכויות יוצרים.

לאחר שמיקרוספט מבצעת בדיקת WGA ומזהירה את המשתמש, נטל השכנוע עובר אליו...

שוב, אילולא היה סעיף בחוזה המאפשר למיקרוסופט לבצע צעד זה, חובת ההוכחה הייתה נשארת על מיקרוסופט.