nec_000
-
מספר הודעות
5377 -
הצטרפות
-
ביקר לאחרונה
-
Days Won
81
הודעות שנפתחו על-ידי nec_000
-
-
פה עוד מקור מוכר יחסית, שבמקרה טוען לתמונה דומה:
https://www.cpubenchmark.net/market_share.html
אז זה מחזק בליבי את ההערכה שכנראה הנתונים נכונים פלוס מינוס.
זה הנתח הכללי כולו:
ופה זה החלוקה רק של desktop שמראה כמעט 50/50:
ללא ספק תוצאות מאד מעניינות ודי מפתיעות. כי אם הן כוללות אל כל המעבדים, אז הן כוללות גם שוק מוסדי.
ואם אלו התוצאות כולל השוק מוסדי אז מצבה של AMD מרשים - עושה הרושם שהיא חזרה בנתח שוק לערכי 2004-6 .
איפה שהיא עדין חלשה מאד זה בשוק השרתים, והוא שוק ענק. שמה היא עדיין לא הצליחה לחדור וכנראה שמחיר
החדירה קשה במיוחד. ישנו חשש ופחד ברכש בתחום, שאני מכירהו מקרוב, גם אני רוכש לא מעט שרתים אצלנו
בארגון. ותמיד לוקח אינטל האמת שבישראל זה רק מה שיש בהיצע ממילא.
ואם אציע AMD לשקול, הדבר יתקבל בחשש כבד, שיצריך קודם עריכת פיילוט רציני ולהוכחת תאימות ואמינות.
לרוב אם לא חייבים מכורח ההרגל לא מתעסקים עם זה, וקונים את האמין והמוכח. פה ל AMD יהיה קשה מאד.
-
ופה יש לנו משהו מעניין, שמצאתי בשלוף:
https://www.statista.com/statistics/735904/worldwide-x86-intel-amd-market-share/
הוא מתאר יחס נתח שוק עולמי גלובאלי של 60/40
-
ציטוט של Moon-Mage
לא, חנות בגרמניה ממש לא קשורה לקניות של המגזר העסקי שעדיין שקוע עמוק באינטל ויש לכך המון סיבות
ציטוט של nec_000זה לא גוזר לנו מה קורה גלובאלית זה בטוח, אבל זה בהחלט מראה לנו מגמה קיימת בחלק מהשווקים ובחלק מהסגמנטים.
mindfactory מוכר לצרכנים פרטיים, לאנשים כמונוץ זה כמו KSP בארץ.
חבל שאתה יורה בלי לקרוא קודם, שזה בדיוק מה שכתבתי.
-
מה שאני מצרף כאן זה חינאמי, ולכן מותר. זה קיים ברשת להורדה ישירה כמובן אם רוצים גיגול מהיר מוצא את זה.
תקח, תקרא, זה 20 עמודים. תקציר נהדר. הוא מתייחס לסוגיה יפה, מראה שיתרונות טכניים שאולי נראים עוזרים בדקה
הראשונה שלך בעת כניסה לתחום, מתבטלים בשישים משהיכולת עולה כפונקציה של אימון והתמקצעות בו.
דומה הדבר לטענה, שמי שנמוך קשה לו יותר בכדורסל ולגובה יתרון ברור.
ספר את זה לספוט ווב. הוא יגיד לך שאתה טועה
-
מה שאני מסביר לך זה שהסביבה שלהם פגומה כמעבדה לביצוע מחקר נקי ומדויק.
בהזדמנות זו ראה מטה תקציר לספרו של דניאל קויל, תקציר ב- 2 דקות מאד מרשים. שגם שופך אור על סוגיית האימון והשפעה
על האיכות. ממה שמביא בפניך הינך למד, לאט ובשלבים, שהאמצעי/הסביבה/הכלי/מה שתרצה... זניחים כדי להגיע לאיכות ביצוע גבוה.
גם אם ניתן לשחקן עוד כמה מילישניות יותר או פחות, אחרי שהוא נעשה למאומן ומיומן, היתרון הראשוני שנתנו במילי שניות,
מתבטל בשישים לעומת פערי היכולת המקצועית שלו. ככל שהמיומנת עולה תנאי הסביבה פחתים בחשיבותם.
אם אתה שחקן מחשב, נגיד אוהב FPS אתה שם לב בוודאי שבין הדקה הראשונה שפגשת את המשחק נגיד דום המהיר והמאתגר
לבין השעה 10 שלך במשחק, אתה משחק פי כמה וכמה יותר טוב, עד שלעוד כמה FPS אין כבר השפעה על ביצועיך מאומה.
הנסיון שצברת מול המפלצות והתובנה איך יעיל לתקוף כל אחת מהן וקצב התנועה במפה שמאפשר לך להתחמק מאש, הם שעושים
את ההבדל בלי כל השוואה למהירות תגובת העכבר במילישניות אשר נעשית לשולית וזניחה עד גיחוך ממש
ברמת מיומנת גבוה שלך השחקן.
נגלן בקירקס יצליח ללכת עם עינים מכוסות אוזניות אוטומות ורגל קשורה מאחורי העורף, ולעבור הליכה על חבל שמתוח מקצה
הקרקס לצידו השני רק כי הוא מורגל לכך כבר אלפי פעמים משך שנים, בעוד שאתה שמעולם לא עשית הליכה על חבל,
בלי כל המגבלות הללו, הרי שתפול ולא תצליח לעבור את הקטע בכלל בפעם הראשונה.
מיומנות גבוה עולה בעוצמת ההשפעה שלה על התוצאה באלפי מונים, מאות אלפי מונים, מכל יתרון טכני כזה או אחר שנרצה
להקנות למשתמש. לכן שחקן שחשוב לו להיות הכי טוב במחשב, אם הוא משקיע את המשאבים על המקום הלא נכון, על העוד פריים
או פחות, חוטא למטרה לגמרי. הוא מתסכל על המקום הלא אפקטיבי, מכלה את זמנו על התפל. ואני אומר לך את זה כמי שעסק במחקר הזה.
למדנו שטייסי חיל האויר כלל לא מושפעים באיכות הטיסה והביצועים שלהם מה- latency וה FPS, שיכל להיות גם 30,
רצוי שאלו יהיו ברמת מינימאלית בסיסית סבירה מתחת ל 100 מילישניות. שלא תסטה משמעותית מיכולת סטיה סבירה.
ואם היה פגם באלו, הטייסים פשוט בצעו פיצוי עצמי ומהר מאד למדו את הדלתאות, עשו compensation. בצעו overshot
מקדים כדי לקבל את התגובה בזמן המדויק שהיו צריכים אותה.
מוח האדם הוא סתגלן ואם תכניס לו קושי, הוא מוצא עם הזמן והפרקטיקה דרך לבצע לו overide .
-
עוד קטע שלו מ- TED, הפעם 15 דקות עם עוד חומר מרחיב. הוא נוגע גם בתעשיית התעופה.
בסוף מבינים מהתקצירים האלו את החומרים המחקריים מהאקדמיה שהכל נשען עליה, מה זה גוזר עבורנו.
שאין קשר לאיכות הביצוע בגלל תכונה טכנית מולדת, או שמתקבלת "במתנה" ממחשב עם יותר FPS או מכלי
נגינה יותר טוב או אופניים איכותית יותר או מטוס טוב יותר, זה הכל איכות ביצוע שנובעת, מיכולת המוח שנולדת,
כתוצאה מאימון ולמידה. כמות אימון ואיכותו כמובן. האיכות נקבעת על ידי איכות המורה, שיטת ההוראה,
וקושי האמון. ויש שיטות מתוחכמות שלא נראות טריוואליות במבט ראשון, אבל התגלו לימים כאפקטיביות לקצר את
משך הלימוד. קרי מאד יעילות. ברשותי החומרים המלאים. בחלקם כמובן אסור לי לשתף, כי מסווגים או בעלי זכויות,
ובחלקם אוכל לשתף, את מי שרוצה במייל פרטי.
-
המשך חומר לידידנו no-one, קטע הרצאה קצרצר 7 דקות, של החוקר (שלנקקתי קודם). תשמע אותו הוא מעט מרחיב
הפעם בנושא זמן תגובה ומה מייצר אותו, וכמה זמן הוא חוסך למי שמיומן בו (100 מילישניות):
-
מה שמפריע במה שהם עשו, זה לא בודדו את הפרטר הנמחן מהמכונה, שזו טעות ראשונה.
שנית, המבחן שלהם הוא לא בקבוצה גדולה מספיק של נסיינים, לא נערך עם מספיק דגימות, כדי לאשש הדירות סטטסיטית,
לא נעשה בצורה עוורת כמו שצריך, ואחרי זה מחקר חוזר, כדי לאשר את נכונות המחקר הראשון.
מחקר זה דבר ארוך מתיש ולא זול. ומצריך אנשי מקצוע שמתכננים את המחקר/ניסו בצרוה נאותה.
מה שעשו שם זה קשקוש. יש שיטת לעריכת מחקר תקני קביל, זו תורה שלמה בפני עצמה. מי שמכיר מבין הרי.
לגבי הערתך היא נכונה, זכרון מוטורי זה בדיוק זה - אמון. האמון הרפטטיבי מאמן את הרכיב ששולט על האיבר גוף
במקרה זה הרכיב במוח ששולט על היד שתפעיל את העכבר/מקלדת. הרפטטיביות והצבר של אירועים שהאדם
מייצר, משפרים את פעילותו מאיטרציה לאיטרציה. אחרי כמות גדולה מאד של מקרים, ביצועיו משתפרים.
כדי לפתח מומחיות בתחום מסוים, קרי להיות רב אומן באותו תחום, ישנו צורך בכ- 10K שעות אימון בתחום האמור.
ובתחומים שבהם ישנם הרבה משתתפים בעולם, הרף גבוה יותר. שכן יש יותר מדי שכבר הספיקו לצבור 10K
שעות, עד שהרף הזה אינו יחודי עוד ביחס לקבוצת המתאמים בו בכללותם.
ואם אתה בתחום שכמעט אך אחד לא מתעסק בו, כנראה שגם ברף של 5K שעות תהיה די לבדך בצמרת שלו.
ל FPS או ל latency במקרה שהם מדגימים יש יותר השפעה על מגבלות המכונה עצמה, המחשב וקוד התוכנה,
מאשר ליכולתו של השחקן. את הבעיה האלמנטרית הזו פספסו מלכתחילה וזה מציק - זו חובבנות.
לכן במחקר תקני מבצעים נטרול של המרכיב הזה עם ציוד מתאים, כדי שלא תהיה בעיה טכנית כזו.
-
תתחיל מצפיה בזה, 3 דקות. תקציר לספרו המחקרי של Matt Syed אלוף אנגליה בטניס שולחן שהוא חלק מהחוקרים:
וככל שיעניינך, אעביר עוד. אתה עוד תודה לי
אני בטוח
-
אני לא אומר שליינוס משקר כי קיבל בקשיש, אתה מפספס לחלוטין את מה שאני מכוון אליו.
אני אומר שאין בידו כלים בכלל לבדוק את הנושא, בשל חוסר הבנה ידע ומתודולוגיה.
אפשר לבדוק המון דברים, אבל אם עושים חוחה ואטלולה, עשויים להגיע למסקנות מנותקות לחלוטין מרלוונטיות.
לא צריך לתת דוגמאות, בטוחני שתוכל לחשוב בקלות על כמה שכאלו לבד. לא קשה.
חוזר ואומר אני (במקרה יצא ככה ) איש מצקוע בתחום הזה, חלק מהקריירה שעברתי בצעירותי.
תן בי את האמון/הקרדיט שיודע משהו ויכול לעביר אליך - שתרוויח גם אתה. זו מתנה, זה בחינם.
אין קשר בין יכולתה של מכונה, לביצועיו של האדם. הביצוע כל כולו נשען על מיומנות נרכשת.
הרכישה תבצעת האמצעות האימון. השפעת latency או FPS על איכותו של שחקן בטלה בשישים על
תוצאות המשחק שיפגין. כמו שנעלי הספורט בקושי מדגדגים מיכולתו של שחקן בליגה NBA על ביצועיו במגרש.
אוכל לתת בידך האופניים הכי יקרות שבעולם, ביצועיך יתגמדו אל מול רוכב אופניים מקצוען שירכב על אופניים רגילות.
שואל אותך שוב, התרצה חומר PDF נחמד לקרוא להנאתך ?
רק תגיד ואעביר במייל.
אחרי סופש קריאה תשוב לכאן אחר לחלוטין. מלומד. מבין משהו מהנושא.
המום, ומלומד בסדר גודל מהאדם הרגיל שאין לו מושג ירוק.
מה אכפת לך.... רק תתחיל לקרוא חומר
-
בנתיים בגיגול מהיר מצאתי את זה, יחס מכירות של 1 ל- 8 בגרמניה אצל reailer אחד מוכר שמה:
https://www.techradar.com/news/amd-dominates-intel-in-cpu-sales-at-least-according-to-one-retailer
זה לא גוזר לנו מה קורה גלובאלית זה בטוח, אבל זה בהחלט מראה לנו מגמה קיימת בחלק מהשווקים ובחלק מהסגמנטים.
mindfactory מוכר לצרכנים פרטיים, לאנשים כמונוץ זה כמו KSP בארץ.
-
אני לא יודע אם בשוק המוסדי הגלובאלי זו טענה נכונה בהכרח עוד. בישראל כן, אבל ב- USA ?
אין ב- USA סנטימנטים או ערך מיתוגי מועדף לאינטל בקרב מנמ"רים שמחליטים על רכש.
גם לא באירופה למיטב ידיעתי הזהירה או באסיה. ישראל אינה דוגמא מייצגת בהיבט הזה את מה שקורה בעולם
הרחב. אצלנו אינטל זה משהו יחודי הנשען על מעורבותה של אינטל בכלכלה הישראלית ובהי טק הישראלי,
אז קונים אותה אלנו בבחינת כחול לבן ממש.
מעבר לכך בתחום desktop אין סכון ממשי/מהותי, זה אינו שרת שמרתיעה אם יתגלה לימים שאין יציבות הרמטית
או תאימות למשהו בתחום. לכן קשה לי להאמין שמנמ"ר בוושינגטון מבקש להמנע מרכש desktop של AMD
מההיבט הזה. הוא יקנה מה שנותן value for money באותו מכרז/בל"מ פרטני, והתודעה שריזן ו- AMD היום אינם
נחותים מאינטל כבר הגיע לכולם. גם למנמ"ר המבוגר רגע לפני פרישה לגמלאות, זה שכבר עייף ולא מעניין אותו כלום.
מעניין יהיה לבחון את נתח השוק של AMD בגזרת מחשבי OEM למגזר המוסדי. שוב, לא בארץ אלא בשוק הבינלאומי.
אנסה להשיג לנו חומר עדכני. ננסה לקבל תמונה.
-
you did not rest any case and did not convince a thinking man.
קבל פסקה שאולי ממנה תבין משהו, עד כמה אין בידך הבנה אלמנטרית את התחום אבל אינך אשם,
זה ככה בנחלת הכלל. זהו מקצועי לא נפנופי ידיים.
אחד משחקני הטניס שולחן הטובים בעולם (מבריטניה בשנות ה- 80) שנחשב לשחקן הכי מהיר תגובה,
נשלח למחקר. בדקו את זמני התגובה שלו. ציפו הנחה מקדימה והיא לראות זמן תגובה מהיר מהממוצע משמעותית.
בעוד שהממוצע של ספורטאים צעירים הוא כ- 200 מילשניות, זמן התגובה שלו היה חריג לרעה, 300 מילישניות.
אז קבלו סתירה להנחה. אבל ממש סתירה קשה.
המשך המחקר גילה את הסיבה שהוא מגיב מהיר יותר מכולם על שולחן הטניס, תראה כמה זה פשוט:
בשעתו כשהיה תלמיד צעיר בתחום טניס שולחן, עוד בבית הספר בקבוצתו, שמה היתה מגבלה טכנית
באולם אימונים. דחפו יותר מדי שולחנות והיתה צפיפות רבה. כתוצאה מכך הוא שיחק (בשל מגבלה זו) עם הגב לקיר
במרחק אפס מהשולחן, ולא היה ניתן להתרחק ממנו צעד אחורה כמקובל. בטניס שולחן לא משחקים עם האגן צמוד
לשולחן עצמו אלא חצי עד 1 מטר אחורה ממנו. וכשצריך גם הולכים אחורה כמה צעדים על מנת להגיב לכדורים
שמצריכים זאת. אבל זה לא היה זמין לו בתנאים שהציבו הרי.
המגבלה הטכנית הזו אילצה אותו ברבות השנים, לנסות לנחש טוב יותר על פי שפת הגוף של השחקן היריב,
לאן הוא כנראה הולך להכות את הכדור על השולחן. כי אחרת לא הספיק להגיב - לא היה מרחק תגובה הולם.
הוא הלך מראש ונעמד להגיב מבעוד מועד במיקום הנכון, מה שנקרא ניחוש מקדים והכנה לתגובה.
אחרי שאתה מתאמן כך 5 שנים - ועובר מאות אלפי אירועים עד שהמוח שלך מסוגל לפתח pasterns המסיעים
בידך להמר ברוב המקרים לאן יכו בכדור, בערך מחצית מהקרייה המקצועית שלך בתחילת הדרך כן = 5 שנים,
מסתבר, שחושיך מתאמנים על תרחיש כזה, שיתר השחקנים לא זכו לפתח. מכאן גדולתו.
זה לא שהו מהיר יותר הבינו, אלא שהוא קיבל אמון מיוחד (בשל תנאים אקראיים כמובן שנוצרו מבלי שחשבו מה
השלכתם בטווח הארוך) ואלו גרמו למוחו לפתח תכונה של "ניחוש מקדים" = prediction לאן השחקן הולך להכות
את הכדור. לא היתה ברירה למעשה, כשאתה צמוד לשולחן והקיר מאחור, לא מתאפשר ללכת צעד אחורה כמקובל
על מנת להגיב לאחר שהיכו בכדור, אלא אתה חייב להקדים תגובה לפני שהיכו בכדור.
מה למדנו מזה ?
שאין קשר לזמן תגובה מכאני נירולוגי, אלא יש קשר לאימון יעודי שמפתח מיומנות ספציפית יחודית, אגב כי אף אחד
בעולם לא מתאמן ככה. ולכן רק הוא החזיק ביתרון יחסי יעודי משלו. חשבו שהוא מהיר רפלקסים, הבינו בדיעבד
שהוא מבצע prediction לאן הכדור יעוף ויוצא לקרתו בהתאם.
גם הוא לא הבין זאת, עד שהחוקרים והוא, מצאו זאת תוך כדי תהליך החקירה.
לכשתרצה ידידי ללמוד מחקר בתחום הנדון ומה משפיע על מה, אני פה.
אוכל להעביר בשמחה גם חומרים ב PDF שברשותי.
השפעת הכלי/האמצעי שבידי הספורטאי/האמן/נגן/טייס.... על איכות הביצוע היא פחות מאלפית.
היא למעשה negligible.
99.9% זה אימון. משום שרק אמון מפתח את הרכיבים במוח, האחראים על השליטה המוטורית באברי
הגוף, ועל התורת ביצוע - שכפי שראינו דוגמא מעלה, התורה הסpציפית שהתאמן בה, הביאה אותו לפתח מיומנות
שנקראת prediction כמותה לא היתה למתחריו בתחום, משום שלא התאמנו עליה.
אחת הסבhות שטייסי חיל האויר הישראלי שלנו הם ברמה גבוה יחסית בעולם, היא משום שבבית ספר לטיסה בארץ
עבדו במתודולוגיה של מחקר ולמידה אקדמאית מחקרית מתמדת. האמור הביא אותנו (לרבות יבוא ידע מקדים מבריטניה
שעליו חיל האויר שלנו הוקם בבסיסו) להבנה, שאימון הוא המפתח לרמת ביצוע גבוה יותר כל דבר אחר, יותר מהכלי
עצמו ובפער בלתי ניתן לגישור.
נובע מכל האמור לעיל שהבאתי, מאד מתומצת על רגל אחת כדי להעביר פאונטה,
ששחקן מחשב תחרותי (או לא תחרותי) לא משנה איך נקרא לו, איכותו תלויה במשרין ברמת המיומנות שלו
אשר נובעת במישרין מהיקף ואיכות האימון שצבר, ואינה קשורה באיכות המחשב שבו משתמש.
דוגמא יפה לכך ומוכרת הסטורית, היא נגן רב אומן המבצע סולו בלתי נתפס ובסופו שובר את הכלי נגינה לרסיסים על
הבימה לקול שאגת הקהל - איך רסקת צ'לו במחיר 5 מיליון דולר נדהמו ?
אחרי זה הנגן רב האומן אומר להם להרגע, הצ'לו מחירו רק 200$. נכון שלא שמתם לב לפגיע כלשהי באיכות הנגינה ?
אז לימדו - הסיבה היא כי האיכות הביצוע של הנגינה נקבעת על ידי מיומנות הנגן גרידא, ולא בשל היכולת הטכנית של
הכלי עצמו אשר בטלה בשישים.
-
חבר יקר
מה שאתה מראה שמה זה קשקוש. זה לא מצקועי או מדעי. זה שווק.
ניסוי מדעי עורכים בצורה נכונה מתוקננת. נתחיל במעבדה שמדמה את מה שצריך נכונה, ומבדק הדירות.
מה שהם מראים שמה זה מגבלות של החומרה והמחשב, לא קשור לחושיו של אדם.
אני מכיר את מה שאתה מלנקק וצחקתי עליו עוד אז.
זמן התגובה של אדם צעיר סביבות גיל 20 הוא 200 מילישניות. יש מכונה שבודקת את זה.
אתה עומד מול נורה אדומה ולוחץ על כפתור מרגע שהיא נדלקת.
200 מילישניות זה מעולה. רוב האוכלוסיה יותר בכוון 250-300.
מעל גיל 35 זה הולך ונעשה איטי יותר כמובן.
ככה בודקים. אלא אם אתה מכיר מבדק אחר ומוזמן לשתף אותנו בו.
במטותא, no offence, אתה מציג בפני חומרים של ילדים. שהם חומרי שווק בכלל.
אני נותן לך מספיק כבוד להבין, שאין לך מה לאתגר מחקר רב שנים בתעשיה אוירית שפיתחה מאמנים לחיל האויר
הישראלי בשיתוף מומחים מנירולוגים ועד חוקרי מוח בתהליך, עם השטויות האלו שלנקקת.
נותן לך את הקרידט שאין לך מושג ירוק בנושא ושולח קשקשת לא רלוונטית.
-
ציטוט של No-One
שגיימרים (תחרותיים) רודפים אחרי כל טיפת FPS
אגב אהבתי את הביטוי הזה.
וכמה מכלל רוכשי מחשבים או כרטיסי מסך, הם גיימרים "תחרותיים", יש בידך הערכה ?
פחות מ- 1 למיליון.
היתר, 999,999 איש ממיליון, הם מה לעשות, למרבה הצער והתדהמה - רק גיימרים "רגילים".
כאלו אתה יודע, לא תחרותיים, רגילים. כמוך, כמו הבן שלי. או הבת שלי. כיף להם לשחק במחשב, לא מעבר.
התרצה את הטרמינולוגיה שאני נותן לכאלו "הרצים אחר פיסת ה FPS האחרונה ?"
במשפט מנומס, עצלנים שלא רוצים ללמד ולהתפתח.
במילה יותר גסה - סתם טמבלים.
ואני מוכן להראות להם וללמדם שעם 30FPS בלבד - רק זה לבדו מכניס תוספת latency של עוד כ- 20 מילשניות
יותר ממי שיש לו נגיד 100FPS , אני מכסח להם את הצורה. מכיוון שמה שחשוב הוא המיומנות, וזו נרכשת כתוצאה
ישירה מפרקטיקה אימון ותורת ביצוע. שום FPS או latency בכזה פער מזערי של 20 מילשניות לעומת ה- 200
הנדרשים לזמן תגובה אנושית, יסייעו במשהו.
למעשה הרבה יותר חשוב מזמן תגובה, ניקח שחקן מבוגר עם זמן תגובה של 300 מילישניות,
הוא עדיין ינצח את השחקן הצעיר בזכות הנסיון העודף בשעות משחק שיש לו על פני הצעיר.
אפשר לתת לך מכונית פורמולה 1 שמהירה לא ב- 1%, אלא ב - 20 אחוז מהשניה, ועדיין נהג מרוצים
מקצועי שזו הקריירה שלו, יבייש אותך על המסלול מרוץ בצורה מזעזעת שלא תבין מאיפה זה בא לך בכלל.
חוזר ואמר,
מיליוני גיימרים ילדים בעולם לא מבינים מהחיים שלהם כלום, הם ניזונים מתעשיה שלמה של הטעיה ושקר
שהיא בתכלס "שווק מוצרים" בכסות של "סקירה צרכנית". זה הכל.
הסוקר מתפרנס מהתחום זו הכנסתו. היצרן מוכר זו הכנסתו. וככה זה עובד.
בכל תחום צרכני. מכרטיסי מסך דרך מכוניות ועד ציוד דיג לחובבי התחום.
אני מחדש פה משהו ?
מה שחשוב לך כשחקן מחשב, שהיה והחלטת להגדיר עצמך כשחקן אינטסיבי נקרא לזה
ככה, זה שאם אתה רוצה להיות טוב במשחק, זה תתאמן והרבה. אבויה לרגע שתחשוב שה latency
משפר לך במשהו את היכולות משחק שלך. כי אז אתה עצלן ומכוון (במתוך בורות אך זה עובד) את הוקטור
והאנרגיהבמקום הלא נכון. סופך להיות שחקן גרוע.
אם רוצה חומר לימוד על הקשר שבין אמון לאיכות ביצוע, והעדר כל קשר לתשתית ואמצעים טכניים, אעביר.
-
זמן התגובה של אדם הוא מגודל 200 מילשניות ממילא, אם כבר להיות מדויקים. וגם זה רק בגילאים שהוא עודנו צעיר מספיק.
עוד 3 מילשניות יותר או פחות are indistinguishable. גם 10 מילשניות אגב. גם 30.
אני (במקרה כך יצא לך נבין) איש מדע שחקר את התחום ומבין בו מקצועית, כמי שפיתח וייצר בעברו סימולטורים מקצועיים
בתעשיה. בעיקר למערכת הבטחון. בשעתו חקרנו להבין משמעויות. רצינו לקשר בין יכולות המכונה לחושיו של האדם המפעיל
את הסימולטור. כדי לדעת מה ה- latency הנחוץ ומה קצב רענון התמונה הנחוץ להשגת האימון האיכותי ביותר שאפשר.
כסף לא היה חסר, סימולטור בודד ברמת מאמן מלא, עולה בין 10-50 מיליון דולר.
מה שציינת בסיפת דבריך היא תעשיית הונאה אחת שלמה שעובדת על גיימרים. גיימר הוא ילד/נער/מתבגר בן 20 במקרה הטוב.
הוא לא מבין אקדמאית בתחום המחקר הנדון כלום, לרוב לא מתעניין או לומד את זה כי לא מענין אותו. אין לו זמן להתעמק בכלום
שהוא רציני. הוא ניזון מתעשיית שקרים שלמה שדוחפת לו שטויות של FPS ומנסה לשכנע אותו שיש הבדל בביצועי המשחק שלו
אם ה FPS יעלה ב 10%. זה הכל. עצוב אבל זה מה יש.
מי שסובר שיורדים לו כמה מילשניות בודדות זה משנה לו את איכות המשחק או הביצועים הוא בור נבער ואפילו הייתי אומר
ככה בלי עדינות, שהוא אדיוט
אם כבר אמור לעניין אותו יותר latency שלא קשור בהכרח ב FPS.
אני מקווה שהחברים פה לא כאלו טמבלים כמו הגיימר הממוצע, בטח לא הוויתיקים שכבר למדנו אחד מהשני, אז אנחנו
נדבר בצורה של ידע מחשבה ומחקר. ומי שמוותר על זה לא נורא גם הולך. כל אחד יעשה מה טוב בשבילו.
-
בוא לרגע נדבר ברצינות של בני 40 ומעלה, ברשותך כמובן:
האם אתה סובר, או טוב מכך, יודע, שיש לך (או לכל אדם אחר עלי אדמות), יכולת להבחין בפערי FPS מסדר גודל של פלוס מינוס 10% ?
תן לי לשטוף לך את האמת המדעית בתחום:
שעד שאין פער מגודל 100%, קרי הכפלת בכמות הפריימים לשניה, אדם אינו מסוגל לאבחן את הפער בכלל.
טוטאלית לא מסוגל.
אז מה זה משנה אם המוצר מצד אחד יהיה 10% איטי יותר מהשני תגיד לי.
כאילו שההבדל בין 60 ל 66 הוא בר אבחנה. או בין 200 ל- 220.
זה דיון שנעשה לפילוסופי, אך מנותק לחלוטין ממציאות פרקטית.
המלך הוא עירום לחלוטין בהקשר הזה של גיימינג בעת המודרנית, אבל הי,
תעשיה שלמה מתפרנסת מהתפלפלות בקשקושים האלו אז מי אנו שנפריע לה.
-
עמית,
הנתונים שהבאת לא מדויקים.
צפה זה מעניין:
-
גם JAY שוטח את משנתו:
-
זה גרף מעניין, שמסביר לנו מדוע תמחרו את 5600X יקר - בגלל אינטל:
-
1
-
-
^כן.
הוא קורע לו את הצורה ב- cinebench והיתה שקופית שמראה את הפער בגיימינג, שגם שם הוא מנצח אותו.
ראה מטה ממצאים.
15% מהיר יותר ב- cinebench ב- single Core וכ- 30% מהיר יותר ב- multicore:
-
-
סקירה עם עוד קצת מידע וניתוח תמונת המצב החדשה כאן:
-
מתחילות להכתב פרודיות ביו טיוב (אלו המוכרות לחובבים מכל סבב שכזה) אודות התגובה של אינטל מהשקת ריזן 5000.
זה הולך להיות חזק הפעם. כשיצאו, נביא לחברים פה להנות ביחד איתנו.
אני כבר רואה את השני חברה האלו, הזקן עם השן אחת בפה, מתלוצץ עם המראיין ב- talk show מה קורה במשרדי
אינטל באותם רגעים. ואת זו שבה היטלר מגיב להשקת ריזן 5000 מהבונקר שלו. בדר"כ זה שהוא קנה מעבד דגל קודם,
נגיד 10900K ממש לפני כמה חודשים, ועכשיו מתפוצץ שעשו ממנו צחוק.
בכל סבבי השקה חדשים שכאלו, הפרודיות לטעמי הן ההנאה הכי גדולה.
ZEN3 - המידע הכי אחרון וטרי שיש
ב מעבדים, לוחות-אם וזכרונות
פורסם
פה מצאתי מקורות שגורסים כי נתח השוק של AMD ב- servers הגיע השנה ל- 10%
https://www.hardwaretimes.com/amd-server-market-share-grows-from-1-to-nearly-10-in-just-2-years/
https://www.datacenterdynamics.com/en/news/amd-hits-double-digit-server-market-share/