nec_000
-
מספר הודעות
5377 -
הצטרפות
-
ביקר לאחרונה
-
Days Won
81
הודעות שנפתחו על-ידי nec_000
-
-
גם פה בפורום אחד החברים נכווה וסיפר, גם בקורות ברחבי הרשת של אנשים שקנו ודווחו ממצאים.
למחיר הזול ישנה משמעות הנדסית בעולם התעשיה, הדבר מתבטא בתקציב פיתוח, יצור, בקרת איכות, וביצועים.
זה מוצר זבל לאשפתות המנסה לקטוף מכירות באמצעות מחיר ברצפה.
עבור מוצר שאמינותו חשובים מאד, כי מחזיק הרי חומר שלא רוצים לאבד,
אני מוסיף את ה- 100 ש"ח וקונה בטוח כמו samsung evo או Crucial mx, שני היצרנים המובילים בסגמנט הביתי.
מי שמוכן לשים כספו על קרן הצבי, בבקשה - זה כסף שלו וחומר שלו שילך לאבוד.
שלא יבוא אחרי זה ויגיד למה לא הקשיב לאזהרות בשביל לחסוך כמה גרושים בדרך.
בנתיים גלגל מטה וקרא קצת מה כותבים כאלו שלא כל כך מרוצים:
-
1
-
-
בשום פנים ואופן לא לגעת בכונן הזה.
מרביתם מתקלקלים תוך שעות מרגע הרכבתם במחשב. חלקם מגיעים DOA.
המון אזהרות ברשת - לשמור מרחק.
זה הזול יתפוצץ לנו בפרצוף.
-
בנתיים משתף את החברס,
למי שצריך כונן SSD קטן (במונחים של היום) רק 240GB עבור מערכות לא יקרות, או עבור מערכות יותר רציניות אך כאלו שמעבר
למערכת ההפעלה ועוד קצת, לא צריכות הרבה מקום אחסון ב- SSD עצמו דווקא, שכן את היתר ממילא שמים בכונן HDD גדול,
אזי יש עתה במחיר רצפה של ממש כונן מעניין, העושה עבודה לא רעה בכלל - בטח תמורת הכלום כסף שהוא עולה:
רק 47.43$ כולל משלוח עד הבית לישראל (אין מע"מ בסכומים כאלו). סה"כ 172 ש"ח:
הסיבה למחיר הזול מתבססת על הנקודות הבאות:
א. הוזלה רבתי בכל כונני SSD ככלל ואשר גם דגם זה נהנה ממנה
ב. מחיר שהוא מתחת לסף 75$ ולכן פטור ממע"מ (כדאי לנצל זאת)
ג. כונן entry level (דרגת כניסה) שהוא מסוג DramLess , המוזיל את המחיר עוד קצת לעומת כוננים שכן כוללים Dram כ- buffer.
יצוין כי לחסרון הטכני הזה השפעה מינורית עד שולית לחלוטין בעבודה יומיומית עם מחשב ביתי. עיקרה בה לידי ביטוי בקצבי
כתיבה קצת יותר איטיים מכונן SSD כזה, שכן כולל Dram כ- buffer.
במחיר 172 שקלים זוטרים בהחלט - ואף אחד אינו יכול להתווכח על העובדה שזה באמת כלום כסף,
לקבל היום כמעט רבע טרה נפח אחסון flash מהיר, שעליו יושבת מערכת ההפעלה (פלוס ההתקנות הבסיסיות המהותיות סביב לה שעימם עובדים
ביום יום כמו תוכנות אופיס ושות'...) אשר מטיסות את ביצועי המחשב לעומת מצב שאין בו SSD בכלל, זו חוויה נעימה וללא ספק מומלצת.
הכונן הזה הוא המלצה נהדרת (גם) לשדרוג מחשב ישן שאין בו SSD בכלל ובכסף זול. שדרוג שישנה את חווית העבודה עם המחשב משמעותית.
קישור לאחת הסקירות אודות הכונן הזה שמצאה אותו ראוי מאד:
http://vishveshtech.blogspot.com/2017/04/kingston-a400-240gb-ssd-review.html
**כדי שלא יפחדו הקוראים מכונן DramLess:
במבחני עבודה עיוורים שעשו לנסיינים אנושיים, נמצא כי לא ניתן לחוש בהבדל ביצועים בין כונן כזה לבין כונן פרימיום (נגיד כמו Samsung evo).
פערי הביצועים המדידים (ברובד פעולת כתיבה כאמור) באים ליידי ביטוי רק בבנצ'ים עצמם, ו/או בהפעלת יישומים מקצועיים כאלו,
המייצרים הרבה כתיבות של קבצים קטנים.
אלו אינם מאפיינים עבודת משתמש שגרתית בסביבת שולחן העבודה, שבה עיקר הפעולות הן קריאה, העלאת מערכת ההפעלה,
או פתיחת חלון או תכנית (וורד למשל).
אגב למי שאין רצון להזמין מאמזון, אפשר לקנות בארץ דרך plonter במחיר 178 ש"ח (כרטיס אשראי) או 174 ש"ח (במזומן),
שהם מחירים המתחרים באמזון בהחלט:
https://www.plonter.co.il/detail.tmpl?mfgsku=SA400S37/240G&affiliate=Kingston
-
לא יודע מי מהחברים מודע לכך, אך במהלך החודשיים האחרונים לערך חלה צניחה דרמטית של כ- 35%
במחירי כונני SSD ברמה רוחבית. למשל כונני חצי טרה שהיו מתומחרים עד לא מזמן באזור 130$ נפלו למחיר 85-89$ בלבד באמזון,
הן מאת סמסומנג, הן מאת Crucial, ומכל יתר היצרניות גם:
מדובר במגמה עולמית הנובעת מהצפת השוק בשבבי NAND , ולכן התוצאה.
במידה והמגמה תמשכנה, צפויה במקביל גם הוזלה נגגרת במחירי זכרונות DDR:
https://www.minitool.com/news/oversupply-of-nand-flash-memory.html
זוהי בהחלט תקופה מצוינת לצרכן להתקדם לכונן SSD במחיר נמוך מבעבר.
כמו כן המתנה נוספת צפויה להניב המשך הוזלות, אז למי שאינו ממהר יש למען מה להמתין עוד.
להערכתי ברבעון הקרוב אנו נראה המשך ירידת המחיר לכוון מתחת 75$ לכונן חצי טרה (וזה מאד קרוב לשם)
אלמנט שיאפשר רכישתו באמזון מבלי לשלם מע"מ אפילו
אז כרגע אנחנו סביב 400 וקצת ש"ח מחיר הכונן עם המע"מ, אך אם כאמור המחיר ירד ל- 75$ , אזי שבלי מע"מ מחיר
הכונן ירד ל- 300 ש"ח בלבד לצרכן....
-
בנוסף לכל מה שנאמר כבר, רק רציתי להוסיף שתמיד יש אופציית היד2. שהיא רלוונטית עוד יותר כאשר מדובר ב"החיית" המחשב הישן... יש לפעמים מציאות פה ושם
מצטרף:
הייתי בודק אפשרות להשיג מעבד מרובע ליבות, אולי גם הגדלת זכרון, וכמובן כרטיס מסך עדכני יותר.
בימים אלו שכל החדשות על סדרות המעבדים הגראפיים החדשים עושות כותרות בתקשורת, החלה עונת השדרגת
לדגדג בקרב צרכנים רבים: הרבה מציעים כרטיסי מסך מסדרות HD5000 ו- GTX400.
העניין מביא להיצע מחירים לא רע - ישנם כרטיסים ראוים בכמה מאות שקלים.
כרטיסים אלו יכולים לסחוב בשקט את השנה הקרובה (ואולי אף יותר תלוי מה תקח).
-
היות ואפליקציות כמו OCCT וכמו furmark מבצעות פעולות סינטטיות "חריגות באופיין" (במטרה לחמם את המעבד הגראפי למקסימום האפשרי)
זאת באמצעות טכניקה שאיננה מיושמת ע"י אפליקציות תלת מימד נורמטיביות, כל נסיון לביצוע בדיקות טרמיות באמצעותן אינו ראוי
ואינו מדמה שמוש נורמטיבי.
מטרת מאיץ תלת מימד הינה לצייר תמונה תלת מימדית תחת אפליקציות רגילות בזמן אמת, ולא לבצע רינדור סיננטי "לצרכי חימום",
אלא אם התנור בבית התקלקל וישנו צורך למצוא ממלא מקום זמני.
הנני ממליץ בחום רב, על מנת לבדוק טמפ' מעבד גראפי באופן "נכון", יש להריץ אותו באפליצקיה תלת מיימדית נורמטיבית,
אפילו 3DMark מתאימה, ולבדוק טמפ' ממוצעת ומקסימלית.
הרצה של כ- 15-30 דקות מספיקה מעל ומעבר, על מנת להתקל בטמפ' המקסימלית שקרובה דיה למקסימום התאורטי שקורה בזמן שמוש.
אם הכרטיס בהרצה זו מגיע לטמפרטורה תקינה טיפוסית, דיינו. זה כל מה שצריך לבדוק.
נ.ב
אם מישהו מתעקש לעשות מהמעבד הגראפי טוסטר, חבל על האנרגיה והזמן שהוא מבזבז על OCCT,
לא יותר יעיל פשוט להשתמש בברנר על גז :2gunsfiring:
-
הצוואר בקבוק הכי גדול כאן הוא המסך.
-
גודל הזכרון של כרטיס המסך אינו נשען עוד על רזולוציה כיום - כאשר הנפחים מדברים בג'יגות.
מאידך גודל הזכרון הדרוש נשען בעיקר על הטמעת הטקסטורות כפי שבאות ליידי ביטוי באפליקציות השונות,
או עבור הרצת anti-aliasing בטכניקת supersampling (טכניקה שבעקרון לא משתמשים בה בשל עלות הביצועים שהיא גובה).
במשחקים הכי חדישים נכון ל- 2011/12 נצפו צריכות זכרון עד כדי 1.5GB, ולאור השקתם של כרטיסי 2GB בשנה החולפת
ואף 3GB בחודש האחרון, סביר להניח שהשנים - 2012/13 תסמנה לראשונה את רף המעבר מצד האפליקציות לשמוש בנפחים אלו.
זאת אומרת, אם תרכוש כיום כרטיס של 1GB זכרון, אזי עבור אלפיקציות שיצרכו יותר (בשל הטקסטורות), תאלץ להוריד בהגדרות האפליקציה
את רמת הטקסטורות מהרמה המלאה לרמה נמוכה יותר.
אם אתה שואל את דעתי, היה ויש ברשותך היכולת לבחור כעת, עשה מאמץ ללכת על 2GB שכן בהמשך הדרך חלופה זו תתברר כמועדפת.
-
אישית לא מצאתי ערך מוסף ל phsyX, מה גם שניתן לרכוש ביד שניה איזה כרטיס NVIDIA משומש בכמה גרושים
ולצרפו למחשב (ככרטיס מסך שני) רק כדי לקבל יכולות phsyX.
-
כשהייתי ילד היה לי Apple IIe והמשחק שהכי אהבתי לשחק הוא rescue raiders שפותח ע"י sir tech (פיתחו גם את jagged alliance ) . גם montezuma היה פופולרי בזמנו. לשכן שלי היה Commodore 64 שהיה בו משחק דונלד דאק מגניב שהיתה עובד וקונה דברים לפארק השעשועים . אחרי זה על הxt היה לי את rogue (חשבתי שרק אני משחק בו) היה לי גם double dragon 2 ו bubble bobble שזכור לי ששיחקתי בהם. אחרי איזה נקודה עברנו לארה"ב ושידרגנו ל486 באיזה נקודה והיה לי בהתחלה civ1 ואחר כך קנו לי master of magic וmaster of orion את לXCOM נכנסתי בשלב קצת יותר מאוחר שיחקתי גם בהמון muds כמו bat mud ,medievia ויותר מאוחר הרבה moral decay . בסוף התיכון התחילו להכנס הMMORPG , היה לי ולאחי בהתחלה את UO ואחר כך עברנו לשחק ב everquest 1 לתקופה די ארוכה - אחי התקדם יותר ובסוף הוא מכר את מה שהיה לו בשביל כסף אמיתי והקנה ps2 .
בכל הזמן הזה התעניינתי בRogue like וניסיתי די את כולם . הכי אהבתי את Omega וגם adom מצוין לא התחברתי לnethak או moria/angband . יש לי גם משחק השרדות שנקרא URW ששיחקתי אז שעדיין מתעדכן היום . למזלי פעם היה יותר זול להרשם לכל החיים אבל היום יש אפשרות לקנות גרסה אחת או גרסה עם כמה עדכונים (לרוב יש עדכון גדול פעם בשנה) .
איך שאתה מזכיר לי נוסטלגיה - אצל הבן דוד, כל הקיץ הגדול, rescue raiders (על מוניטור ירוק), את קוד ה- cheat אתה זוכר ?
"poppy"
ואתה מקבל כמה פסילות או כסף שאתה רוצה בלחיצה על המקש המתאים.
אחד המשחקים הגדולים בכל הזמנים בתולדות עולם משחקי המחשב, שפרסם את האפל IIe חזק.
עד היום אפשר לאמר שקשה לשחזר את ההצלחה שהוא יצר בקרב קהילת חובבי ז'אנר משחקי המלחמה.
-
טוב, אני כנראה זקן יותר מרובכם... Star Control 2
אתה עוד ילד...
השנה 1981, מחשב sharp, המשחק space invaders - אמצעי צפיה - חיבור לטלויזיה, חומרה:48Kb RAM.
אמצעי אחסון: טייפ קלטות מובנה בגוף אחוד עם מקלדת (כלל גם מדפסת 4 צבעים מובנת בגוף - מי היה מאמין).
בין לבין אצל חברים או שכנים, מכשיר Atari של תחילת שנות ה- 80, מכשיר שכמעט כל בית ישראלי רכש בשעתו.
אמצעי האחסון היה כרטיס אלקטרוני (בגודל של חפיסת סגריות) שמזכיר במידה רבה את ה- flash card של ימנו.
המשחק: Tanks. היה במשחק באג ידוע בחומת הגנה שניתן תוך כדי התנגשת בזוית ומקום מסוים להופיע בצד השני.
היה גם את המשחק המפורסם עם שני קווים שבינהם רץ כדור (די מרובע) ולזה קראו טניס. (מזכיר את טטריס של ימנו במידה מסוימת).
לאחר מכן ב- 83/4 קבלתי את הקומודור 64 המפורסם, רשימת משחקים ? you name it, החל מ archon, קומנדו, ומה לא...
מה שהקומודור עשה אז לפני כמעט 30 שנה עם בסה"כ 64KB זכרון ומקסימום 8 ספרייטים בו זמנית על המסך.
פלטת צבעים של 16 בלבד שהיתה אז נחשבת מדהימה, היה באמת גם ירוק גם כחול גם צהוב, ואפילו אפור או חום.
זה פשוט לא יאמן - התכנתים אז נאלצו לעבוד יעיל בכדי להוציא תוצרים יפים מכל כך מעט אמצעים שעמדו לרשותם:
עיינו ערך times of lore של שנת 88 שהיה כבר שיא רמת האפליקציות למחשב מדגם זה.
ההנאה אז ממשחקים היתה הרבה יותר גבוהה ממה שמקבלים כיום, אז היה למשחקים גם תוכן ומשחקיות שמשכו את המשתמשים.
לפחות שיפור אחד הקומודור סיפק ביחס לשרפ הקודם לו, הוא הגיע (אצלי) עם כונן דיסקטים 5 ורבע אינץ סינגל דנסיטי,
כך שזמן הטעינה לכל אפליקציה ירד מכ- 10 דקות טיפוסיות לכדי דקה שתיים סדר גודל.
צריכים גם לזכור שאז לא היה אינטרנט, ובישראל לא ממש ניתן היה להשיג תוכנות ליגליות בחנויות ואת הרוב היה צריך להביא מארה"ב.
בהתאם מה שהתפתח זה שוק העתקות והעברה מיד ליד: כמה שהיו לך יותר קשרים עם מכרים בתחום, כך יכולת להגדיל
את ספריית האפליקציות שהיו לך. אז להשיג משחק זה היה משהו מיוחד: לעיתים היתה צריך לחפש בנרות עד שיכולת להשיג
אפלקציה, שבארה"ב כבר נמכרה ורצה מספר חודשים בשוק. למי שהיה קשר עם אנשים בארה"ב/אירופה היה יתרון.
התפתח אז שוק של סחר חליפין במשחקים: תתן לי את המשחק הזה ובתמורה אתן לך את ההוא.
לימים חבר טוב שגר כמה שנים בארה"ב ולאחר מכן חזר לארץ, הביא איתו מחשב amiga - זה היה הרולס רויס של המחשבים
בתחום המולטימדיה. בשעתו עלה משהו כמו 4000$, היה לו אפילו כונן קשיח, כאשר 4000$ היה כמו משכורת טיפוסית של 6 חודשים
בארץ בשנות ה- 80. על המפלצת שלו בזמנו, ישבנו לילות רבים מתענגים על פלטת צבעים של 32 בו זמנית (מתוך בנק של 4096).
להזכירנו זה היה בימים ש IBM החזיקו רק יכולת של 4 צבעים בו זמנית (מתוך 16) עם כרטיסי מסך CGA.
-
הנכם מתווכחים וויכוח סרק מיותר.
חלה הגנה על ספק באם הוא אינו מסוגל לספק מוצר חלופי בקרות אירוע מסוג אחריות,
וזאת בשל נסיבות שאינן בשליטתו, כמו למשל משבר עולמי בשרשרת האספקה שתולדתו באסון טבע.
הפתרון מצד הספק יבוא רק כאשר המערכת תחזור למצב בו הספק יחזור לקבל סחורה.
למען הסר ספק בררתי תשובה זו עם עו"ד עמית לעבודה, על מנת שלא אטעה אף אחד והתשובה תהה מדויקת.
-
וואו איזה מחיר
:o כולי תקווה שזה ירק והתייצב בתחום המחיר של 1000-1090 ש"ח למעבד החזק בסידרה אחרת
ה- phenom II x6 1100T עולה רק 945 ש"ח.
וה- Phenom II x6 1055T עוד יותר זול - 790 ש"ח.
-
השרשור מעט יוצא מהמסלול, אך אם כבר נכנסים "לסוגיית המחיר" בהקשר לנדון,
אזי נכון לעת כתיבת שורות אלו (16.10.11) ה- 2500k עולה 880 ש"ח בלבד
(היה לפני כן 950) וזאת לאחר הפחתת מחיר שנצפתה בימים האחרונים (על ידי) ב- KSP.
האם מדובר בטעות במחירון - במיוחד לאור זאת שה- 2500 הרגיל מתומחר אצלהם
ב- 940 ש"ח ? שאלה טובה ושווה להרים אליהם טלפון לבדוק.
עדכון ליום 17.10.11
הבוקר הם תקנו את הטעות והמחיר של 2500k עלה ל 995 ש"ח.
-
אני שותף לדעתך שלא צפויים שינויים של שמיים וארץ ושיותר מדובר בשיפור היציבות, כוונון עדין של ה-OC ודברים דומים, אך מעניין לראות אם תהיה אופטימיזציה מסוימת, ואם כן, עד כמה ובאיזה היבט.
אני מעריך שתוך זמן לא רב יצא עדכון למערכת ההפעלה חלונות 7 ונגזרותיה השונות במיוחד מבוססות שרת, במידה ויש שם מקום לשיפור.
אני צופה שיצרני חומרה יעדכנו את הדרייברים שלהם גם כן.
אני צופה שאפליקציות יקבלו ויצרני תוכנה יוציאו, עדכונים לתוכנות שלהם על מנת שידעו לעבוד יעיל יותר עם המעבד החדש.
כמה שיפור נקבל, אם ובכלל, זו שאלת מיליון הדולר. באם המצב כרגע הוא שלא מנוצלת ארכיטקטורת המעבד במלואה,
אזי יש מקום לשפור כזה או אחר.
-
אני חייב לזוז, אז קראתי מעט מהלינקים שצורפו. (אני אקרא עוד בהמשך) התמקדתי בעניין ה OC.
מה שראיתי כאן:
Battlefield 3 Beta - התוצאות לא הגיוניות. ה 2600k מקבל תוצאות יותר גרועות תחת OC של 1.4Ghz מאשר בתדר stock.
יתכן ומדובר בטעות סופר, בה בשגגה רשמו את התוצאות הפוך, כך שאלו הטובות יותר מן הסתם הם של המצב תחת OC ולא להפך.
בכל אופן זה מה שמניח את הדעת.
-
כמה התפתחויות מהימים האחרונים - יש סיכוי שהלוחות בביקורות מגבילים את המעבד
http://www.overclock.net/amd-cpus/1141188-asus-crosshair-v-formula-board-may.html
שימו לב להבדל הביצועים בין לוח GB ללוח אסוס
http://i435.photobucket.com/albums/qq77/AAdeath/bulldozer/1212.jpg
ויש כמה ביקורות מחמיאות יותר מהאחרות
http://www.hardocp.com/article/2011/10/11/amd_bulldozer_fx8150_gameplay_performance_review/2
http://www.rage3d.com/reviews/cpu/amd_fx_8150/index.php?p=7
יכול להיות שעם עדכוני ביוס וכו' מעבדי הFX יצאו עם ידם על העליונה
ההבדלים (בכל האמור ל- FX8150) מתחת לסטיית התקן וזניחים לחלוטין.
הבדל קל שנמצא, ככל הנראה מקורו נובע משילוב של אחד (או יותר) מהבאים:
1. תדר עבודה שונה
2. מהירות זכרון שונה
3. כמות זכרון שונה
4. סביבת ריצה בכל האמור לדרייברים, מצב מערכת ההפעלה, וכיוצא בזאת...
5. מתודות מבחן שונות
אם הנך שואל אותי, אז דעתי היא שהבוחנים השונים קבלו מ AMD ערכת reviewer לאחר שזו עברה בדיקה מקיפה לתקינותה
והתאמתה למעבד החדש. כל אפשרות אחרת הינה בלתי מתקבלת על הדעת מחברה מסדר גודל של AMD.
מלאכת שווק מוצר חדש כדוגמת הבולדוזר ("מעבד הדגל") שעתיד היצרן תלוי בו במידה רבה, הינה מלאכה שנעשית
לאחר מחשבה מעמיקה ובדיקת איכות ברמה גבוה, על כן היה בטוח שהיצרן דאג לשלוח לבוחנים ציוד בדוק תקין ומעודכן כיאות.
מהאמור לעיל, לא הייתי ממליך לנו (כמו לכל אחד אחר שחושב בכוון זה), לתלות יותר מדי תקוות שיהיו שינויים ברי משמעות כפועל יוצא
מעדכונים אלה ואחרים שיצאו לביוס לוחות האם (או דומיו).
אם כבר שיפורים ברי משמעות יכולים להיות יותר בכוון של:
א. מערכת הפעלה שתדע לגשת ולנצל טוב יותר את התצורה "היחודית משהו" של הבולדוזר.
ב. בקידוד אפליקציות שיאפשר להן לעבוד "נכון יותר" עם המעבד החדש.
ג. בדרייברים מעודכנים למכלולים השונים (כמו למשל כרטיס מסך) ושבהם עשויה להיות השלכה או אינטראקציה עם עבודת המעבד.
-
ואני אוסיף גם קצת משלי:
א. דווקא בכל האמור למשחקים, משום מה אף אחד לא הזכיר, אבל עיקר המשחקים הדורשניים מבחינת כח עיבוד אלו הם משחקי התלת מימד.
ככאלו, עיקר המעמסה שבהם נופלת על יכולות עיבוד התמונה, ולא על יכולות עיבוד ה- CPU. במקרים שכאלו, פחות קריטי אם מעבד אחד איטי
יותר מהשני בכ- 20-30% וכל עוד המעבד האיטי יותר - עדיין מסוגל להניב כמות פריימים מספקת, כך שצוואר הבקבוק בכלל נופל על הכרטיס
הגראפי ולא על המעבד.
בנקודה זו של יכולות עיבוד גראפיות, היות ורוחב הפס של הבולדוזר הוא כפול מרוחב הפס של הסנדי ברידג' (32 PCI LANES לעומת 16)
אזי יתכן שבמשחקי תלת מימד כבדים תוך הגדרת איכות גראפית מקסימאלית, שלא לדבר על הפעלה באמצעות שני מאיצים גראפיים
(SLI/CrossFire) או יותר, יתכן שדווקא ידו של הבולדוזר תצא על העליונה (וכמה bench-ים רמזו לכוון זה).
דהיינו רוצה לומר: שבדיקת benchmark על משחק תלת מימדי תוך בידוד פרמטר ה- CPU במשוואה, וזאת באמצעות רזולוציה מינימאלית תוך
הגדרות גראפיות בלתי מעמיסות, אומנם תספר "אבסולוטית" מיהו המעבד החזק יותר, אך תחטא בכך למטרה - עת שמה היא במובן מסוים את
הדגש שלא במקום הנכון, קרי שלא על צוואר הבקבוק בשרשרת ההפקה.
ב. הבולדוזר ככלל איננו כשלון כלל ועיקר. הבולדוזר הוא מענה של AMD לתחרות. AMD כ- Underdog מול המתחרה (היחידה למעשה
שקיימת) אינטל, הצליחה להוציא מוצר שמצמצם (כמו בכל מחזור) את הפער שאינטל פתחה, וככזה הוא את שלו עושה - מסייע לשמור על
התחרות.
זכות קיומו של בולדוזר היא באם מחירו ישקף נכונה את ביצועיו ביחס למתחרה. לא כולם צריכים "לקסוס", נזכור שמירב השוק בכלל מסתפק
"בטויוטה". רוצה לאמר: אם בולדוזר (רק לשם הדוגמא) מספק בממוצע 80% מביצועי אינטל 2500k, אזי תמחורו במחיר של בערך
80% ממחירו של 2500K הינו מחיר סביר בהחלט וכזה שיניב לAMD נתח שוק ראוי. זה כל מה שאנחנו הצרכנים צריכים, שהתחרות תשמר,
ש AMD ימשיכו "להציק" לאינטל ולהטרידם, שימשיכו לגרום לאינטל לחשוב מה לעזאזל הם צריכים לעשות כדי להשאר כל הזמן מובילים, ואיך
לאמץ את הפדחת בתמחור המעבדים כל עת ש AMD משיקה דור חדש.
ג. לצרכנים בסביבת עבודה, שבה הבולדוזר יכול להפגין ביעילות את יתרונותיו היחסיים, ואלו הם לרוב אפליקציות כפי שנאמר מרובות נימים
(בעיקר שרתים), הפלטפורמה הזו בהחלט קורצת (יותר מאינטל) במחיר. אחד הרמזים שעומדים לנגד עיננו כי AMD כוונה את הטופולוגיה של
בולדוזר בכלל לתחום השרתים, זו כמות ה L3 cache (שחוזרת על זו של ה L2 cache) - שניהם ב- 8MB
זו על פניו נראית כיתירות בלתי נדרשת כלל ועיקר לאפליקציות שרצות ב PC, או בזבוז משווע של טרנזיסטורים אשר מוביל ליחס
הספק/טרנזיסטור נמוך ל PC ממוצע.
לעומת זאת זו דווקא כן הטופולגיה הנכונה עבור אפליקציות שרת, ואין לי ספק שלשם כך הוא תוכנן. תעשה נכון AMD לו תשיק מעבד בולדוזר
בנגזרת שמתאימה לתחום ה- PC ובו תבטל אף לחלוטין את ה L3 (באם ה L2 עומד על 8MB בלאו הרי). בכך תחסוך AMD כסף רב:
תקטין את גודל המעבד, תקטין את כמות הטרנזיסטורים שבו, תקטין את צריכת הזרם שלו, תעלה את יחס ההספק/טרנזיסטור, את יחס
ההספק/זרם, תוזיל את עלות יצורו של המעבד, ועל כן תוכל למוכרו במחיר נמוך יותר, אולי עד כדי הצבתו במחיר תחרותי דווקא מול סדרת
מעבדי אינטל הזולים יותר I5-2300 ? אולי כפולי הליבה (כמו למשל ה Icore3) ?
במקרה שכזה הבולדוזר יתן value for money עדיף, במיוחד על רקע העובדה שהוא בר המהרה בעוד שהמקבילות
של אינטל במחירים הללו לא. בסגמנטציה שכזו, אינטל תהה חייבת לעשות משהו...
-
ערכת את ההודעה המקורית שלך כל כך הרבה פעמים שלא הספקתי לקרוא חצי ממנה לאחר ששלחתי את הפוסט.
וחבל על האותיות, אין טעם להסביר לי משהו כשלא טרחת לקרוא את הפוסט שלי כמו שצריך.
1. שוב, אם אתה קורא למודול של בולדוזר ככולו ליבה, אתה טועה. באותה מידה, אפשר לקחת קלאסטר שלם מיחידת עיבוד אצל כרטיסי המסך, ולקרוא להם ליבה אחת. אז אני שואל אותך, איך אתה קורא למודול אחד?
2. תקרא שוב, אמרתי שה-fetcher מסוגל לשלוף עד 4 סט הוראות לכל נים, ולעבוד עם שני נימים בו זמנית. ככה שאין פה ממש צוואר בקבוק.
3. איפה לעזאזל קראת שכתבתי שנים = ליבה? אמרתי בצורה הכי פשוטה שיש וכנראה שלא קראת נכון (ואני גם לא מבין מדוע אתה נתקע על זה כל כך), לכל יחידת עיבוד / ליבה יש נים משלה.
4. אני לא מסכים איתך;
יש לך שני יחידות מבצעות בכל מודול, לכל יחידת מבצעת יש ארבעה צינורות מידע. AMD קוראת להם ליבות בגלל שכל אחד מהם מסוגל לעבד את המעמסות מה-integer.
AMD בחרו לקטרג את המעבדים הללו כמתומני ליבות בגלל ש-95% מהתוכנות כיום שרצות על x86 בנויות ע"ג interger.
ז"א שב-95% מהמקרים, הליבות יעבדו בצורה עצמאית, fetcher ישלוף הוראות לכל נים מכל יחידת מבצעת, והנקודה הצפה תעבוד עם שני הנימים במקביל, כאשר כל אחד מקבל 128bit, ושניהם עובדים בצורה עצמאית.
הפעם היחידה בהם שני ליבות בולדוזר כן יתנגשו, תקרה כאשר שני הנימים יתבקשו לעבוד עם 256bit FP (שגם ככה סט ההוראות האלו מאוד שכיח כיום), ואז הנקודה הצפה תוכל לקבל רק נים אחד, ובמצב הזה כן יהיה לך צוואר בקבוק.
המעבד הזה מתנהג כמעבד מתומן ב95% מהמקרים וככזה צריך להתייחס אליו.
יוסי נכבדי,
1. א. אתנצל על שהנני נאלץ לחזור בשנית על שכתבתי כמה פוסטים מוקדם יותר ואדגיש כי: גם אם נלך לשיטתך, "הטעות" וודאי שלא "אצלי",
אין כאן ענין "אישי". היות והנני נשען על ההגדרות שמקובלות בנדון מבחינה מקצועית/אקדמית, אזי טעות גם אם יש כזו - נמצאת באקדמיה
אשר היא זו שהגדירה מהוא "מעבד" וכנגזרת מכך מהיא הגדרתה של "ליבה". על כן אבקשך שלהבא תפנה את טענותיך בנדון שלא כלפי,
אלא כלפי קבוצה רחבה של אנשים שזהו תחום עיסוקם בדיספלינה המונחת לפנינו.
ב. כמו כן אמליץ שבנוגע לדוגמא שהנך מנסה להביא מתחום העיבוד הגראפי - לא נכנס. ולו מפאת העניין, כי מעבד תמונה (GPU) הינו
"חיה" שונה בתכלית. מדובר במקרה זה בעיבוד מקבילי, בטרמינולוגיה שונה, אין לערבב מין שאינו במינו. היה ותרשה רוחב היריעה,
אשמח להכנס לנושא זה (מעבדים גראפיים) בהזדמנות או בהקשרים אחרים.
2. חד משמעית לא: בכל מודול בבולדוזר קיים מנגנון fetcher בודד, שמסוגל לשלוף את הדרוש לכל המודול יחדיו
ולא לכל אחת מיחידות האינטרג'ר בו זמנית (לעניין זה אפנך לקרוא את הטופולגיה ומנגנוני הסנכרון של הבולדוזר).
מנגנון ה- fetching נאלץ לשרת: בפעימה אחת את אחת מיחידות האינטג'ר, ובפעימה השניה את היחידה השניה. כלומר:
לכל היותר יחידת ה fetching מסוגלת לשרת את כל אחת משתי יחידות העיבוד האינטג'ריות, אחת לכל שני מחזורים.
היות וההנחה היא שמרבית הפעולות ב- Int לוקחות בלאו הרי יותר ממחזור אחד ובממוצע כ- 2-3 מחזורים, על כן אין כאן למעשה
צוואר בקבוק ואותה יחידת fetch בודדה אמורה להספיק ולשרת את שתי יחידות ה- Int בשוטף.
התאוריה הזו נכונה בחלק מהמצבים, אך לא בכולם - אלא רק באלו שבהם אכן פעולת היחידות לוקחת יותר משני מחזורים לפחות.
3. מה ש- AMD מכנים אותו בטעות טרמינולוגית "ליבה", הוא למעשה לא אחר מאשר "יחידת עיבוד אינטרג'רית" - הא ותו לא.
בנגוד לכך, ההגדרה הטרמינולוגית התקינה היא: ליבה = מעבד.
מעבד הינו מכלול גדול "בסדר גודל" מיחידת עיבוד אינטג'רית, ולמעשה מכיל עשרות (עד מאות) מרכיבים ותת יחידות המחוברות להם יחדיו,
לרבות זכרון מטמון שמשרת אותן.
במודול של בולדוזר ישנו שיתוף של כמעט הכל, למעט כפילות חלקית וצרה בלבד והיא ביחידת עיבוד האינטג'ר. אין ראיה חזקה לכך יותר מאשר
זו, שהיתירות שבנדון למעשה דרשה לא יותר מאשר תוספת זעומה (יחסית) של טרנזיסטורים. הרי אם מוסיפים למודול עוד "סדר גודל" של 10%
טרנזיסטורים בכדי ליתר את חלק ממנגנוניו, וודאי ברור לכל בר דעת - שאין כאן "הכפלה" של ליבה או משהו שקרוב לכך.
אין ארוחות חינם וחוקי הפיסיקה משחקים כאן כינור ראשי.
במודול אחד בבולדוזר לא רק שזכרון מטמון L1 ו- L2 משותפים, אלא חשוב מכך, גם יחידת ה FP משותפת, וחשוב עוד יותר, יחידת ה- prediction משותפת.
*על כן ברשותך לא אכנס (עימך) "לויכוח" פומבי - על ההגדרה הטרמינולוגית מהיא ליבה. בטוחני שכל קורא המעוניין לרדת לעומקם של דברים,
ישכיל לדלות מהכתוב כאן את עקרונות הבסיס, ואם ירצה, יחפש ברשת חומר מקצועי רלוונטי שיסייע בידיו להכנס לעובי הקורה.
4. הסברך בסעיף זה (לצערי הרב כמובן) אינו נכון. טענותיה של היצרנית לדבר כך, שב- 95% מהמקרים הפעולות הנדרשות מהמעבד הן
אינטג'ריות בבסיסן ורק 5% הן אחרות, הינה טענה שגויה. היחס בפועל שונה ומשתנה כתלות בשמוש המחשב ובאפליקציות שרצות עליו.
בנושא זה אין איזה ממוצע אוניברסלי שאפשר לפגוע בו, שכן אין דין שרת exchange כדין תחנת PC שמריצה אפליקציות שונות בתכלית,
או כדין תחנת עבודה לעיבוד גראפי למשל.
בכלל, יש המציירים יחס ממוצע אוניברסלי בין פעולות Int לפעולות FP (למשל), ככזה העומד על 60\40. אז מי פה צודק ? AMD דווקא ?
וכל זאת רק משום שזה משרת נקודתית את האינטרס הנוכחי שלה, לשכנע את הצרכן כי דווקא בחירתה שלה בטופולוגיה שהטמיע בבולדוזר
היא הנכונה ?
על כל זאת נוספת התמונה הבאה והיא, שכל אחת משתי יחידות העיבוד האינטג'ריות (שיש במודול) אינן יחידות שוות ערך לזו הבודדת
כמו שיש (למשל) במעבד של אינטל (בכל אחת מליבותיו). ומדוע זה כך: משום שבבולדוזר כל אחת משתי יחידות העיבוד האינטג'ריות, חולקות:
- זכרון מטמון משותף (אל תבלבל את משטח העבודה בן 16KB לכל יחידת Int, זה איננו זכרון ה- L1)
- רוחב פס fetching משותף, וכבר הסברתי לעיל שזה נושא כן רלוונטי - היכן שהפעולות נוטלות פחות משני מחזורים
- וחשוב עוד יותר, מנגנון prediction משותף.
על כן, 8 יחידות העיבוד האינטג'ריות של הבולדוזר אינן חזקות "פי שניים" מאשר 4 יחידות עיבוד אינטג'ריות, ולו מפאת שיתוף המשאבים
הכה דרסטי שתואר לעיל, אשר מוביל בתורו להפחתת ניצולת.
למעשה, אחוז הנצילות בהפעלת 8 יחידות Int בבולדוזר, לעולם לא מצליח להגיע ל 100% הכפלת ביצועים ביחס ל- 4 יחידות Int
(למעט במקרים מאד יחודיים), ועל כך יעידו אולי יותר מכל, כל אותם מבחני ה- bench השונים שאליהם נחשפנו בימים האחרונים.
אם הנך מצליח לקבל את כל האמור לעיל עד כה, וודאי הנך מסוגל כעת להתרשם - שהגדרתה של AMD את מעבד הבולדוזר כמעבד "מתומן
ליבות", הינה במקרה הטוב ראיה "קצת" עקומה של הדברים, ובמקרה הפחות טוב, לא יותר מאשר אימרה שיווקית - שדי מובן כי היא פונה יותר
לאדם מהשורה או זה שאינו בקיא ברזי התחום ברמה המקצועית/אקדמאית.
-
nec_000;
אין מעבד עצמאי.
אני לא יודע מי קובע מה, אבל אם אתה קורא למודול עצמו יחידת עיבוד אחת, יש לך טעות.
לכל ליבה יש נים משלה, וזכרון L1 משלה.
ה-fetch יכול לשלוף ארבעה סט של הוראות לכל נים בצורה מקבילית, בדומה ל-SB (פנום II לצורך ההשוואה יכול לשלוף רק עד 3). ככה שה-fetch לא ממש מהווה בעייה, ושטח הקידוד הוכפל אאל"ט.
ואני לא כל כך מבין מה אתה מנסה לומר? זה בדיוק מה שאמרתי, שני יחידות העיבוד יכולות להריץ שני נימים שונים בו זמנית.
hyper threading ו-CMT אולי נשמע דומה, אבל הם לא, ובטח שלא מניבים את אותם תוצאות.
תאורטית (וידוע לי שהמצב במציאות שונה לגמריי), בעזרת CMT, הליבה השנייה תפיק 80% ביצועים (ב12% תוספת שטח, לעומת 5% של אינטל), ובגלל ש-hyperthreading חולק את כל המשאבים בין שני הנימים, ולא רק את ה-FP, התפוקה בעזרת HT תהיה עד 20% לכל נים נוסף.
אענה לכל אחת מטענותיך על פי סדר הופעתן:
1. יש "לי" טעות ?! הנני עובד לפי הגדרות המקצוע בתחום. אם יש טעות היא וודאי שלא אצלי שכן לא "אני" הגדרתי את הנושא.
2. אם כלשונך היכולת בבולדוזר הינה לשלוף (בכל מחזור) כמות זהה של הוראות/דטה כמו זו של
מעבד 4 ליבות המתחרה, אזי כבר ענית לעצמך על השאלה מהוא ההספק המצרפי התאורטי
מקסימלי של מעבד הבולדוזר ביחד, וכי הוא למעשה חסום בסך המצרפי של כל מנגנוני ה- fetch בכל
מחזור. אם הסך המצרפי אינו עולה על זה של המתחרה, לא עשינו כלום.
*אם יחידת fetch אחת משרתת יותר סיליקון, היא "תרעיב" את הסיליקון העודף ותקטין את יעילות המעבד.
זה כמו מנוע שהכפלת לו את מספר הבוכנות, אך לא סיפקת לו מנגד מזרקי דלק/קרבורטורים נוספים על מנת
להזין אותן.
3. שני נימים בו זמנית איננו אומר שתי ליבות. עושה הרושם שאינך בקיא בהבדל בין thread (נים) ל-
process (תהליך) זהו הבדל אקוטי. עד שלא תרד לסוף הדעת בעניין זה, יקשה עליה להבין את המשמעות.
4. אציע שתקרא בשנית את כל התייחסותי הקודמת על מנת להבין, לא רק מדוע אין בבולדוזר 8 ליבות
(שזה משני בחשיבותו) אלא חשוב הרבה יותר מכך, שהנושא אם כבר אז דווקא פועל לרעתו ולא לטובתו.
שכן שני מעבדים בעלי הספק ביצוע שווה ערך, זה שמכיל פחות ליבות עיבוד (קרי פחות יחידות עיבוד מקבילות)
הוא הטוב יותר מבין השניים כפועל יוצא מנצילות גבוהה יותר.
הסבר על קצה הלשון:
דמיין לעצמך מעבד בעל n יחידות עיבוד מקביליות, ששווה בהספקו המצרפי למעבד אחד בעל ליבה בודדת.
הרץ במעבד זה תהליך בודד, הרץ שני תהליכים... עד שתריץ n תהליכים. במעבד בעל n הליבות מתקבלת
נצילות השואפת ל- 100% רק באם מורצים עליו בו זמנים n תהליכים ובתנאי שכולם מצליחים למלא את כל
אחת מליבותיו בעומס זהה.
ככל שמורצים על המעבד בעל n הליבות פחות תהליכים - נצילותו הולכת ויורדת דרסטית. למשל, מעבד בעל
8 ליבות שמקבל תהליך בודד, נצילותו יורדת כדי רק 12.5% - זוהי נצילות גרוע.
דהיינו: בנושא ליבות (עיבוד מקבילי) כל המוסיף גורע. עיבוד מקבילי לא רק שפוגם בביצועי המערכת כאשר
אין כל ליבותיו מלאות בעבודה, אלא שהוא מאלץ את מערכת ההפעלה ואת המתכנת - לעשות מאמצים אלגוריתמיים
כבירים - על מנת לפזר את המטלה/ות באופן הומוגני ככל שניתן על פני ליבותיו. מעבד בעל ליבה בודדת אינו
מאלץ את מערכת ההפעלה כמו גם את המתכנת, לשבור את הראש ולחשוב על פתרונות אלגורתימיים יצירתיים
בכדי לממש את נצילות המעבד היטב, שכן לא משנה מה נזרוק לעברו, הוא תמיד יהה ב- 100% ניצול של העבודות
שזרקנו לעברו.
ברדוקציה מהירה לסוגית מעבד 8 ליבות אל מול מעבד 4 ליבות כאשר שניהם בעלי הספקים (מצרפיים) זהים:
רק כאשר שני המעבדים יועמסו ב- 8 תהליכים (שווי משקל), נצילות המעבד בן 8 הליבות תשתווה לזה בן 4 הליבות.
בכל שאר המקרים (שזה למעשה 99% מהמצבים במחשב PC רגיל), מעבד 4 הליבות יהה נציל יותר ולכן יספק ביצועים עדיפים.
-
מבחינה הגדרתית בבולדוזר יש 8 ליבות, לא 4. אלו ליבות אמיתיות לחלוטין.
אתה לא יכול לקרוא למודול ליבה. באותה מידה אתה יכול לקרוא לכל קלאסטר בשבבים של כרטיסי המסך ליבה אחת.
זה ששני הליבות חולקות את ה-L2 cache ו-FPU לא הופך אותם לליבה אחת. לשניהם עדיין יש מתזמן משלהם, ושני יחידות חישוב.
שני נימים בכל מודול אחד מפיקים 180% לעומת נים בודד. זה אומר ששניהם מקבלים פגיעה של 10% כל אחד משיתוף משאבים.
אולי אין עצמאות "מוחלטת", אבל עדיין יש לך תוספת של 80% (תאורטית) לעומת ליבה בודדת.
צר לי מכובדי, אך טעות בידך ואינך אשם בכך, AMD הצליחה לבלבל רבים וטובים. היא עשתה זאת כאשר היא פונה בעיקר לאוזן
הלא מלומדת בתחום, ובעיקר בשל שיקולי שווק - שכן 8 בוכנות במנוע נשמע יותר סקסי או יותר עסיסי מ- 4 לאוזן הדיוטה
(ובכלל קרא עד הסוף לקבל הסבר מדוע זה דווקא פחות טוב בניגוד לדעת המופשטת).
לענייננו:
ליבה בהגדרתה היא מעבד עצמאי. את ההגדרות לא AMD קובעת, אלא הרגולציה קובעת. במקרה דנן הרגולציה זו האקדמיה.
ליבה מוגדרת כיחידת עיבוד שעונה לשתי ההגדרות יסוד הבאות:
1. איננה תלויה באף אחת מהיחידות האחרות. קרי: מסוגלת להריץ פרוסס עצמאית לחלוטין.
2. איננה משתפת אף רכיב עד לרמת ה- L2 cache (כולל).
מודול במעבד הבולדוזר מכיל לא רק L2 משותף, אלא גם L1 משותף, יחידות רבות נוספות כמו fetcher, כמו FP unit, ועוד...
הרי מספיק שיחידת ה fetch וה cache משותפות - על מנת שרוחב הפס יתחלק בין שתי יחידות העיבוד במודול ובכך להאיט
כל אחת מהן עד כדי מחצית.
נוסף על כך, שתי יחידות העיבוד המקבילות שרצות בתוך מודול במעבד הבולדוזר, אינן יכולות להריץ שני פרוססים נפרדים,
אלא שני טרדים נפרדים. תקוותי כי הנך מודע להבדל.
אם לסכם, שכפול יחידות עיבוד Integer בתוספת 16kb זכרון עיבוד, עדיין לא הופך את הרכיב לליבה נוספת עם הכבוד לכך.
עצם העובדה שכאשר שתי היחידות עובדות, אין הכפלה מלאה של הביצועים, זו בעצם ה-סתירה לטענה שהן שתי ליבות,
שכן שתי ליבות בהגדרה, חייבות לספק 200% שיפור ביצוע לעומת ליבה אחת - כאשר כל אחת רצה על פרוסס נפרד ובלתי תלוי.
טענת השיפור ב- 80 אחוז עליה הצבעת (שלקוחה מתוך טענה של AMD עצמה) הינה שגויה, שכן השיפור משתנה ממצב
אחד למצב אחר כתלות באלגוריתם הממומש וכתלות במערכת ההפעלה.
מה ש AMD הטמיעו בבולדוזר, דומה "ברעיונו הבסיסי" ל- hyper threading של אינטל, רק שאלו ממשו את זה באופן שונה.
מבחינת "ממוצע השיפור באחוזים", 8 יחידות עיבוד הטרדים (באינטג'ר) שהטמיעו AMD בבולדוזר, יניבו סדר גודל דומה ל-8 יחידות
עיבוד "ההיפרטרד" שיש במעבדים של אינטל, עם יתרונות לכאן ולכאן כתלות באלגוריתם הממומש.
יחד עם כל האמור לעיל את המשתמש הסופי, "הנתון כמה בוכנות יש במנוע" (ליבות) לא אמור לעניין.
כמה "בוכנות" יש במנוע זהו עניין למהנדס. את המשתמש מעניין: מהו ההספק שהמנוע נותן, שכן המשתמש צורך את ההספק.
*אם מצליחים לספק יותר הספק (יותר כח חישובי), למה שזה יהיה איכפת למשתמש אם הוא מושג ע"י ליבה אחת, או על ידי מיליון ליבות ?
נזכיר כי הסיבה השורשית לריבוי ליבות מלכתחילה היתה, מגבלה טכנית להמשיך ולחזק את יחידת העיבוד הבודדת בקצב הדרוש.
למעשה "ריבוי הליבות" איננה מטרה בפני עצמה, אלא פתרון טכני שנובע מאילוץ והכל במטרה להמשיך ולהכפיל את יכולות החישוב מדי 24 חודש,
משהו שלא ניתן היה להמשיך בו מבלי לפרק את העיבוד לעיבוד מקבילי.
אם כבר נכנסנו לשאלה המסומנת לעיל בכוכבית (ושעליה נתתי נגיעה בראשית תגובתי), אזי נציין, שבעקרון אם כבר אז עדיף ליבה אחת
מאשר מספר רב של ליבות - כאשר ההספק המצרפי שלהם זהה.
ומהיא הסיבה לכך: "שהניצולת" של יחידת העיבוד הבודדת עולה על הניצולת של מספר יחידות העיבוד - שצירוף הספקם שווה ערך לה,
וכמו כן היא פחות תלויה בקידוד יעיל, ולמעשה מתאימה לכל אלגוריתם ללא תלות במימושו.
דהיינו: אילו אפשר היה לספק את אותו הספק שמתקבל ממספר ליבות, וזאת באמצעות ליבה בודדת, דווקא זו הבודדת עדיפה.
כך שגם אילו לבולדוזר כן היו 8 יחידות עיבוד עצמאיות, מה שמכונה 8 ליבות אמיתיות, אזי זו לא היתה מחמאה להתגאות בה
מצד היצרן, אלא דווקא נחיתות ביחס למעבד (שווה הספק אליו) ואשר מסתפק "רק" ב-4 ליבות לשם השגת אותה מטרה. שכן
זה עם פחות הליבות, הוא מעבד נציל יותר עם פחות מגבלות ואילוצים.
בעקרון, המדד הנכון להשוות ביצועים בין שתי פלטפורמות ובהנתן ליטוגרפיה זהה, זהו מדד ה IPC, ומדד ההספק לטרנזיסטור
או מדד הספק ליחידת זרם חשמלי.
-
לבור ועם הספר, נכון מה שציינת.
אם כי לי מפריע הבלבול הטרמינולוגי בו AMD הצליחה להדביק את הצרכן/החובב בתחום:
בבולדוזר מבחינה הגדרתית אין 8 "ליבות", יש 4 ליבות.
מה שAMD קוראת לו "מודול" הוא למעשה "ליבה".
ליבה בהגדרתה, הינה מעבד עצמאי שאין לו תלות בשאר הליבות, וכמו כן אין הוא מכיל רכיבים משותפים.
עד רמת ה cache level 2 (כולל) חייבת להיות עצמאות מוחלטת למעבד/ליבה.
למעשה, AMD בנתה מעבד 4 ליבות - כך שבכל ליבה היא הכניסה יתירות מסוימת לחלק מהפונקציות,
אותן היא מעריכה/חישבה כפונקציות בעלות השימוש התדיר/התכוף ביותר (למשל 2 יחידות חישוב integer).
הייתי מעדיף שנשתמש בטרמינולוגיה הנכונה, אחרת נייצר בלבול.
-
מישהו עשה את זה ולפי הגרפים שלו יש שיפור משמעותי.
כאן:
http://www.xtremesystems.org/forums/showthread.php?275873-AMD-FX-quot-Bulldozer-quot-Review-%284%29-!exclusive!-Excuse-for-1-Threaded-Perf.
רשמת "שיפור משמעותי" אך התכוונת, להפחתת ביצועים אך פחות ממחצית.
מה שרואים כאן, זה שברגע שבכל מודול עובדת רק יחידת נים אחת במקום השתיים, הביצועים יורדים - אך לא במחצית.
וזה גם הגיוני, שכן הפרונט של כל ליבה נשאר זהה - שם שום דבר לא כובה.
למעשה כובתה שלא מחצית המערכת, אלא פחות ממחציתה: במקום 2 מיליארד הטרנזיטורים, כמות הטרנזיטורים שנשארה פעילה
עומדת על כמיליארד פלוס.
זוהי למעשה מבחינה הגדרתית, מעבד שמורכב מארבע ליבות ולא שמונה.
-
1. ארצה להסב את תשומת לב הקורא, שבאותן דוגמאות (שגם הועלו כאן בשרשור קודם לכן על ידי אחד הכותבים) ובהן ניסו "לצמצם את
הפערים" המוצגים לכאורה בין ה FX8150 למעבדים של אינטל, או במטרה להראות שה FX8150 לכאורה מהיר יותר "בבנצ'ים ספציפיים",
אולי לא שמתם לב, אך מעבדי אינטל הורצו בתדר בסיס = 3.3ghrz במקרה של 2500 (3.4ghrz במקרה של ה 2600) בעוד שהבולדוזר
הורץ בתדר הבסיס שלו.
זוהי השוואה שגויה שכן בתדר בסיס, FX8150 מתחיל גבוה יותר מה defualt של סנדי ברידג'.
ככלל, אף צרכן של מעבדי אינטל מסדרת k אינו רוכש את המעבדים הללו על מנת להריצם ב- default clock.
מי שרוכש מעבד אינטל מסדרה k רוכש אותו על מנת להמהיר אותו - השכחנו זאת ?
על כן ההשוואה הנכונה תהה איפה: להשוות את ה fx8150 לסנדי-ברידג' כאשר שניהם מושווים בסביבת הריצה.
אפשר לבצע זאת באותה מהירות בדיוק, או במקסימום האובר קלוק שניתן להשגה על כל אחד מהם.
היות והן אינטל והן הבולדוזר מצליחים בקירור אויר קונסרווטיבי להגיע לאזור 4.5 - 4.6ghrz שניהם גם יחד,
אזי השוואה במהירות שעון זהה תהה לגיטימית לפי כל קנה מידה.
2. במספר אתרים יותר מקצועיים (יותר אקדמיים במובן זה) בהתאם לאמור לעיל בצעו איפה את השוואה בדיוק באופן שתארתי מעלה:
גם הם הבינו שעל מנת לבצע השוואה "נכונה" יש צורך להשוות תפוחים לתפוחים. אלו השוו IPC - שזה מהירות שני המעבדים באותו תדר.
שם נמצא כי כמעט בכל מדד או יישום טיפוסי, הפלטפורמה של אינטל עדיפה.
המקומות הבודדים שבהם הפלטפורמה של AMD הצליחה להתמודד באופן מכובד, קרי שקול ל- 2500k, זה באותם מקומות
בהם יתירות החומר של הבולדוזר נתנה את אותותיה. הרי בל נשכח, יש שם פי שניים חומרה:
שני מיליארד טרנזיסטורים לעומת אחד מיליארד טרנזיסטורים בלבד לסנדי ברדיג' של אינטל.
אם לאחר ששני המעבדים הם בעלי ליטוגרפיה זהה בת 32nm, והבולדוזר הטמיע פי שניים טרנזיסטורים למשימה, עדיין ב- 98% מהמקרים הוא
איטי יותר במלאכה (ולא במעט לצערנו הרב), אני חושב שהתמונה די ברורה: כל נסיון לשחק עם התוצאה ימינה או שמאלה, זהו משחק לא רציני
שבכל טכניקת מדידה מדעית או תקנית - לא מתקבל בעין סבירה.
3. בולדוזר מהווה אכן התקדמות של AMD בחלק מהמישורים ביחס לפנום הקודם, אך בחלק מהמקרים מהווה הליכה אחורה.
בעתיד, פלטפורמה זו כבסיס להתפתחות מעבדי ההמשך של היצרן, יתכן ותוביל למקומות טובים יותר - את זה נדע בעוד מס' שנים.
נכון לנקודת הזמן הזו, נכון לאוקטובר 2011, בייחוד לאור העובדה שהתמחור שהוצג הוא מעל 2500k של אינטל (245$ לעומת 217$)
תמחור שבאופן מובהק איננו ראלי לאור הביצועים שהמעבד מציג, בולדוזר הוא no go למרבית הצרכנים.
קשה יהיה למצוא סביבת עבודה שבה הבולדוזר עדיף, שכן קשה לראות משתמש בתחום הPC שעובד רק עם איזה 3 אפליקציות בודדות בתחום
העיבוד, שהן במקרה רק ה- 3 שבהן הבולדוזר כיכב לטובה.
בעקרון, תמחורו של בולדוזר ב X אחוז מתחת ל 2500k, כאשר x הוא "מ-מ-ו-צ-ע" הביצועים שלו מתחת ל 2500k, יהיה תמחור ראלי ונכון.
במקרה שכזה הבולדוזר וודאי שאיננו "כשלון", אלא מוצר שמניב ביצועים כאלו וכאלו במחיר כזה וכזה. תמחורו צריך לשקף נאמנה את התוצר
שהוא מניב.
4. לנו כצרכנים חשוב שתהייה תחרות ואת זה ככל הנראה כולם מבינים כיום היטב, לאחר שפרופ' טרנכטנברג ופרופ' זליכה (בעקבות המחאה
החברתית) לימדונו, שרק תחרות משמרת מחירים סבירים לצרכן.
הבולדוזר הוא צעד גדול ל- AMD, אך לצערנו צעד קטן לעולם המחשוב.
כל עוד הבולדוזר יצליח "לשמור את AMD במשחק", קרי לאפשר בידה לשמור על פער סביר ולא רחוק מדי מאחורי מובילת התחום,
ובכך להמשיך ולספק לאינטל תחרות (בסגמנט כזה או אחר של השוק כפונקציה של מחיר), דיינו - אנחנו את שלנו הרווחנו.
**הכותב מתמטיקאי בוגר מדעי המחשב.
בברכת חג שמח לכולם
:o 
צניחה דרמטית במחירי כונני SSD
ב אמצעי אחסון
פורסם
המותגים המומלצים, שלא במפתיע brand names עם מוניטין ארוך שנים בתחום זכרונות:
https://www.amazon.com/ospublishing/story/0b5ec2dd-aa4f-4201-a5e7-fdf0338db8fd?ref=sr_1_4_acs_osp_osp22-0b5ec2dd-aa_lp&qid=1538944732&sr=1-4-acs&tag=reviewedoap-20&ascsubtag=0b5ec2dd-aa4f-4201-a5e7-fdf0338db8fd&linkCode=oas&cv_ct_id=amzn1.osp.0b5ec2dd-aa4f-4201-a5e7-fdf0338db8fd&cv_ct_pg=search&cv_ct_wn=osp-search&pd_rd_wg=q3JGq&pf_rd_r=E72W9WWMXFQV1K7MBW52&pd_rd_w=IIxpe&pd_rd_r=7027221f-2757-4c03-afaa-083276ea9be0&pf_rd_i=ssd+500gb&pf_rd_m=ATVPDKIKX0DER&pf_rd_s=desktop-sx-inline&pf_rd_t=301&pf_rd_p=53b688eb-671a-4acd-886f-dc89fa36d3d2