נורת כספית משנות השמונים שעדיין עובדת ועשתה למעלה מ-120,000 שעות(!)

[Googleness]

כמה שנורת LED הם חסכוניות בחשמל, זה לא שווה את זה לדעתי, מתקלקלות בתדירות הרבה הרבה יותר גבוהה (אולי זה בכלל מתוכנן ככה שנצרוך עוד?).

קנינו בבית את כל החברות של נורות הLED, מהזולות עם חברה לא מוכרת עד היקרות עם חברה מוכרת ושום דבר לא באמת שינה משהו.

אני קונה נורות במצבעים של 10 ש"ח במחסני תאורה וכאלו... זה מגיע עם אחריות לשנה+ ואם הן נשרפות אני חוזר לחנות ומחליף בחינם.

[Ash Binary]

היעילות של לד דומה לזאת של פלורסצנט, בנורות "ביתיות" יכולה להיות גם נמוכה יותר. אבל יצרני הלד לפעמים פשוט מרמים בכל מיני צורות בשביל להציג את זה אחרת - למשל בנורת לד שמאירה בכיוון מסויים, בקטע שהם כותבים שהיא כמו ליבון X W, הם יתעלו מכך שהליבון מאירה לכל הכיוונים וחלק מהאור שלה מוחזר מהתקרה ומגיע גם הוא למקום שצריך להאיר

ואני גם מעלה שאלה האם החיסכון התיאורטי הזה באמת משתלם מול ההשפעה עלינו מהכמויות העצומות של אור כחול שהדברים האלה פולטים

[none77]

בלד אני קונה רק 2700k יש להם פחות אור כחול, למרות שעם השעות שאנשים מול מסכי מחשב טלוויזיה ופלאפון אני בספק כמה זה משנה, בטלפון שמתי אפליקציה עם פילטר, יש גם למחשב f.lux

[Ash Binary]

זאת לא שאלה של 6500K vs 2700K. לד 2700K פולט כמות משמעותית של כחול בתחום צר, כזאת שפלורסצנט 2700K וגם של 6500K יכול רק לחלום עליה

[none77]

לפי מה שקראתי הוא פולט פחות מלד 4000k

[Ash Binary]

כל הלדים הלבנים הם לד כחול שפולט בתחום צר של כחול + חומר פלורסצנטי שפולט בתחום רחב של כתום. כל שיש יותר חומר פלורסצנטי יש יותר כתום, גוון האור יורד לאזור ה K הנמוך יותר, והחלק של הכחול מתוך האור הכולל נמוך יותר, זה צפוי

אבל עדיין, החלק של הכחול באור הוא בתחום צר והכמות שלו דיי משמעותית

[none77]

אני תמיד בעד להפחית מה שניתן, אבל שמסתכלים על מחשב, פלאפון, טלוויזיה באופן ישיר זה לא גרוע יותר מאור ברקע?

כל מה שציינתי לד.

[Ash Binary]

הבעיות מהאור הכחול כפי שאני הבנתי אותן (אני לא מומחה לביולוגיה) :

1

האור הכחול קשור אצלנו להפסקת הייצור של ההורמון מלטונין שקשור לשינה

תחת אור שמש (שמכיל גם אור כחול), שמיים כחולים וכו' הגוף לא מייצר את ההורמון ואנחנו במצב "יום". בלילה אנחנו בחושך (על פי הטבע), באור של אש (במשך מאות אלפיי שנים), ליבון (במשך 100 שנים האחרונות), הגוף מייצר את ההורמון ואנחנו עוברים למצב "לילה" - כלומר לא רק השינה עצמה, אלא גם התהליכים של שחזור עצמי וגדילה שמתרחשים בזמן שאנחנו ישנים

תחת אור כחול (וייתכן שגם לזמן מה אחרי חשיפה לאור כחול ממסך או מתאורה לפניי השינה, כי תהליכים בגוף לוקחים זמן להגיב) הייצור של ההורמון ממשיך לא להתרחש, והגוף שלנו לא לגמרי במצב הנכון לשינה : יתכן שאנחנו נירדם מעייפות אבל תהליכים כלשהם לא התחילו כמו שהם אמורים להיות בגלל שההורמון לא נמצא בזמן שהתחלנו לישון

2

ברשתית של העין שלנו יש קולטים של אור, כאלה שרגישים לבהירות (דקים) ושרגישים לתחומי אורכי גל מסוימים (גדולים יותר). הם עובדים פחות או יותר על ידיי ייצור של חומר כלשהוא וקליטה שלו. כשהתא קולט את האור (הבהירות או אור באורך גל המתאים לתא שרואה צבע), הייצור של החומר יורד/מפסיק ומפסיק להיקלט על ידיי מה שאמור לקלוט אותו

אם לתת יותר מידי אור לקולט (כמו במקרה של הסתכלות על מקור אור ממש בהיר) ניתן לפגוע בו - זמנית (עד שהוא יתאושש ויתחיל שוב לייצר את החומר) או בצורה קבועה, תלוי בכמות האור ובזמן החשיפה. התא רגיש לתחום אורכי גל מסויים, ומושפע מחשיפה לאור באותם אורכי גל

האור הכחול מלד מרוכז כולו סביב אורך גל יחיד (וזה קריטי כי גוונים אחרים באור הלבן הם תוצאה של תערובת הכחול הזה + האור מהחומר הפלורסצנטי), בזמן שלמקורות אור אחרים יש כמה קווים חלשים יותר של כחול וצבעים קרובים אחרים כמו סגול, גווני ירוק וכו' (פלורסצנט, כספית), ספקטרום רציף ללא קו כחול מיוחד כלשהוא (ליבון, הלוגן), או ספקטרום צר אבל לא כחול (נתרן)

ריכוז כזה של אור באותו אורך גל אומר שכל האור הזה פוגע באותם קולטים, וקל יותר להגיע למצב שיש יותר מידי אור בשבילהם (אבל לא בשביל האחרים, כך שבממוצע האור לא נראה בהיר מידי). בסוגי נורות אחרים יש פחות אור באותו תחום כחול צר ויותר בצבעים קרובים, למשל הירוק של פלורסצנט או ליבון הוא אכן ירוק, אז הראייה שלו לא מערבת עוד ועוד את הקולטים הכחולים אלא את הקולטים הירוקים

האור הצהוב של נתרן (מה שמשמש לתאורה של כבישים) לא יוצר תופעה כזאת, אני חושב כי הראייה שלנו רגישה יותר לאור צהוב ולכן נדרש פחות אור בשביל שנראה באותה בהירות, ואורך הגל (ומכאן האנרגיה של פוטון) בתחום הצהוב נמוכה יותר מזאת של כחול לכן בנוסף גם כל פוטון מביא כמות אנרגיה נמוכה יותר

ההרגשה שלי תחת תאורת לד היא שאני מאמץ את העיניים יותר, וזה לא נראה קשור לכמות האור (זה לא קורה לי תחת אור חלש של CFLים למשל). אני חושב שאני פשוט מרגיש קצת את ההשפעה של התופעה השניה. לדעתי הגוף שלנו מנסה לתת התראה אם משהוא לא בסדר לפניי שיקרה נזק, וייתכן שכך מתבטאת ההתראה שלו לאור הכחול

אני משתמש במסך ישן יותר אם תאורת רקע CCFL, ותאורת פלורסצנט/CFL לחדר/לבית. פלאפון הוא כנראה לא פקטור משמעותי כי הוא קטן וגם כמות הזמן שמסתכלים עליו נמוכה מאוד

מבחינת ייצור מלטונין, אין לי שמץ מה ההשפעה של מסך - אם המוח "מבין" שמה שנמצא בתוך המסך תופס רק חלק קטן משדה הראייה והוא לא מה שקורה מסביב בכללי, או שלא

מבחינת כמות אור, חשוב להתאים את התאורה הכללית בחדר לבהירות של המסך (חוץ ממתי שרוצים חושך כמו בזמן צפייה בסרטים). גודל האישון נקבע לפי הממוצע של הבהירות מכל התמונה הכללית, אז עלינו לתת לו להתאים את עצמו לבהירות שקרובה לזאת של המסך, ולא לממוצע של מסך מואר + חדר חשוך (כשרוב התחום של שדה הראייה הוא החדר). זה נכון לכל מסך, בין אם הוא מואר בלד או לא

מבחינת איך שדברים נראים תחת האור, ב LCD נראה לי יהיה הבדל פחות מורגש, כי חלון ה LCD עצמו (מה שמראה את התמונה) משפיע על הספקטרום של מה שיכול לעבור - המסך בכל מקרה לא יתקרב לכמות הגוונים/צבעים שייתכנו בעולם האמיתי, אז התאורה האחורית בתוך מסך כנראה לא הרבה יותר מגבילה מעבר אליו

[yosi b]

בינארי ההסברים מעניינים מאוד ומקיפים כתמיד.

תענוג. תודה.

משתמשים בקריפטון

לא ידעתי שיש גז כזה באמת... וזה באמת מסוכן לסופרמן???

[ag43]

רק בלילה.

[se7en]

בינארי ידידי.

קודם כל תודה רבה על כל האינפורמציה שמוגשת מונגשת בטוב טעם ובדעת כהרגלך.

רק תוספת לעניין ההשבתה המובנית.

בסוגי הנורות האחרים ובכל יתר מכשירי החשמל/אלקטרוניקה אתה צודק לחלוטין

זה ממש לא מוגבל למכשירי אלקטרוניקה וחשמל. (שאז יותר קל להחביא דבר כזה)

זה בכל דבר, פשוט ומורכב כאחד.

דבר ששמתי לב אליו זה הצירים של כל מיני מכשירים.

בעבר גם אם המכשיר היה עשוי פלסטיק (לא של היום 0.1מ"מ...בקליט חזקה) לפחות הצירים היו עשויים מתכת.

היום כל הצירים פלסטיק זול ושביר במיוחד...והאבסורד שגם במכשיר עם חלקי מתכת שמים ציר פלסטיק (מכונות תספורת למשל)

אני רואה את זה על צירי המסחטה (תפוזים הכתומה האורגינל) של שנות השישים (משוריינת כולה בקליט וצירי נירוסטה ניראית חדשה) ולזבאללה שקונים היום שהציר נשבר אחרי איזה 300 תפוזים.

גם בלנדרים ובכל דבר אחר.

מניאק מי שיש לו סולידווקרס עם סימולציות של חוזק חומרים ונקודות שבירה ושכל, והוא מנצל את כל זה כדי להכשיל.

טיפש מטופש שמקלקל את העולם והיה עדיף שיהיה מובטל.

[none77]

בנארי, רציתי להתחיל לבדוק על cfl של אוסרם ואז נזכרתי במאמר שקראתי.

http://www.gaash.com/page_20149

ברור שיש להם אינטרס.

https://greenwashinglamps.wordpress.com/2012/08/30/blue-light-hazard/

[Ash Binary]

המאמר באנגלית היה מעניין. גם חידש לי על החלק של פוקוס האור הכחול במרחק שונה מאורכי גל אחרים על ידי עדשת העין (זה קורה בכל עדשה, אבל לא ציפיתי לכך שההשפעה של זה בעין מורגשת)

ההסבר של CELMA במאמר לא מסדר את הנקודות הבעייתיות שהעליתי :

1

לא את כל הזמן שאנחנו מעבירים תחת תאורה מלאכותית, אנחנו מעבירים במשרדים ללא חלונות המתוארים על ידי CELMA

מהרגע שאנחנו יוצאים מהמשרד אנחנו עוברים בחוץ (תחת אור של השקיעה, תאורת שבילים/כבישים וכדומה), נמצאים בבית (תחת מקור אור שנמצא בבית) וכן האלה. אנחנו לא צריכים שבכל המקומות האלה התאורה תהיה דמויית אור יום, כי אז לא באמת נשאר זמן ל "לילה". גם הזמן שלפני השינה עצמה (שבו אנחנו אולי מטיילים בחוץ, הולכים למקומות, או סתם יושבים בבית) הוא חלק מהלילה ותהליכים מסוימים צריכים להתחיל בו בשביל להמשיך לתוך שעות השינה כראוי

2

תחום האור הכחול של לד הוא צר ורציף, ברוחב שנכנס כולו בתוך תחום הרגישות של קולט כחול ברשתית העין. במקורות אור אחרים מדובר בכמה קווים שחלק מהם רחוקים יותר אחד מהשני (סגול, גווני ירוק בקצה הכחול של הירוק), כלומר גם אם בסך הכול כמות האור מגוונים דומים לכחול (או שיוצרים ביחד כחול) היא דומה, הם יפגעו בקולטים שונים

ספציפית, הם טוענים שהירידה באזור ה 490nm בלד מפצה על כמות האור הכחול באזור ה 450nm, כך שבסך הכול כמות האור הנכללת מתחת לגרף של סף ה blue hazard זהה למנורת ליבון

אלא מה... הרגישות של כל 3 הקולטים בעין (S, M, L) ל 490nm כמעט אחידה - כלומר אותו חלק מהאנרגיה שבליבון נמצא באזור ה 490nm, יפגע ב 3 סוגים שונים של קולטים. בלד יש פחות 490nm ויותר 450nm שפוגע כולו בקולטים הכחולים בלבד

גרף הרגישות של הקולטים השונים בעין - https://en.wikipedia.org/wiki/Cone_cell

[none77]

http://www.ledsmagazine.com/articles/iif/2013/07/doe-issues-fact-sheet-on-led-lighting-and-the-hazards-of-blue-light.html

[Ash Binary]

והטיעון העיקרי הוא שאם אנחנו נחשפים לאור בהיר מידי אנחנו נגיב בלהסתכל לכיוון אחר. תחת טיעון כזה אתה יכול להסתכל גם על ריתוך ולא יקרה לך כלום..... הבעיה היא בחשיפה מתמשכת על פני שעות בכל יום לכמות אור שהיא לא _כזאת_ גבוהה כמו הסתכלות ישירה על המנורה, ושנחשבת ללא מזיקה (על סמך הידע שהיה לנו לפני שהתחילו להופיע לדים בכל מקום)