הכוננים הקשיחים מסרבים למות: כונני 100TB בתוך עשור

[mrraz]

להערכתי לכוננים הקשיחים יקח הרבה זמן למות

לדוגמא סרטים בפורמט 4K הולכים לתפוס נפחים עצומים

נצטרך מדיה זולה ובעלת נפח כדי לאחסן אותם.

[Art Tatum]

רעיון טוב, אבל מסוכן. ניסיתי בזמנו סידור דומה, עם כונן SSD שהיה אמור לתפקד כCACHE ולא כנפח אחסון בפני עצמו. הבעיה היתה שכנראה עקב בעיה כלשהי עם התוכנה שאיפשרה את הסידור הזה, אחרי אתחול המחשב לא היה מצליח להעלות את מערכת ההפעלה. התקנה - בסדר, אתחול ראשון להחלת ההתקנה - בסדר, עבודה עם הכונן החדש - בסדר, האתחול הבא - אין מחשב. כך כמה פעמים. זהו לא סיכון שאני מוכן לקחת.

פה הדמיון שלך מגביל אותך.

למה לא לעשות שילוב של האצה וגיבויים אוטומטית?

מערכת ההפעלה תהיה מגובת כך שלא משנה מה יקרה היא תוכל לעלות ולעבוד.

בנוסף היא תהיה מפוזרת כדי להאיץ אותה במידה והתנאים מאפשרים.

אז היא תתפוס 50-60% יותר.

כשיש לך שני הרדיסקים של 2TB(סתם דוגמה) וSSD, כמה עשרות גיגה לפה ולשם לא באמת מזיזים.

מה שחשוב זה הביצועים והאמינות.

ואפשר להשיג את שניהם עם ניהול חכם של אותו המערך המתקדם עליו אני מדבר.

קבצי וידאו למשל, אם יהיו מחולקים בין כוננים אז מוות של כונן אחד יגרום לאיבוד כל הקבצים.

לכן אפשר לעשות שהמערך יזהה כברירת מחדל את סוגי הקבצים ואופי השימוש.

ויאפשר גם הגדרות משתמש לקיסטום קצת חכם ומותאם יותר לשימושו.

והמערכת תדע לכתוב במקביל כדי להאיץ כתיבה, ואז להזיז(לבד) בזמן IDLE את המידע על פי תוכנית המתאר.

אני מדבר על השלב הבא במערכת קבצים מתקדמת, ומערכת הפעלה חכמה.

שילוב של כל הידע המצטבר ליצירת מופת.

כל מה שאתה יכול לחשוב עליו.

כל הסיבות והשיקולים.

הכל אפשר להכניס כשיטת עבודה באותה מערכת קבצים/הפעלה חדשה.

ואפשר לחשוב על הרבה דברים שאפשר לעשות יותר טוב.

כל כך הרבה... שזה ממש מעצבן אותי שמערכת הקבצים ומערכת ההפעלה לא מתפתחות אפילו קצת בהתאם לציפיות שלי.

לעזאזל אפילו פעולות העתקה שנוצרו ע"י משתמש דרך סייר הקבצים של הוינדוס, שמיועדות כולן להיכתב לאותו הכונן, הוינדוס לא יודע להכניס לרשימה לביצוע לינארי כדי לא להוריד ביצועים וליצור פרגמנטציה.

כבר 15 שנה שאני מדבר על העניין הספציפי הזה.

כל כך פשוט, כל כך הגיוני, כל כך קל ליישום.

ושום כלום.

כמה פעמים העתקתי דברים לDOK, והייתי צריך לחכות! שפעולה תסתיים כדי להכניס פעולות נוספות.

במקום לסיים תוך דקה את תהליך הניהול שלי ולחזור אחרי כמה דקות לתוצאה מושלמת, השיטה המפגרת של הוינדוס מעכבת ומטרידה אותי שוב ושוב.

מה צריך יותר מזה כדי להוכיח שהחשיבה מאחורי מערכת ההפעלה והקבצים אצל מיקרוסופט, היא ברמת פיגור גבוהה ביותר.

ולצערי, ככל הידוע לי, גם במערכות הפעלה אחרות הסיפור די דומה.

אולי יש קצת התקדמות פה ושם באופן יחסי בדברים ספציפים, אבל סך הכל זה לא מספיק.

[Ash Binary]

ויק אלה באגים. זה לא אומר שהמימוש לא יעבוד כמו שצריך אחרי שיסדרו את הבעיות

אבל לדעתי האוטומציה הזאת פשוט מיותרת, ניתן לחלק את זה בצורה קשיחה הכי פשוטה ברמה של תיקיות

דברים שצריכים באמת random access הם קבצי מערכת ההפעלה וכן הגדרות המשתמש (dotfiles, application data, local settings, temp וכו). כל אלה נכנסים בקלות ב SSD בנפח שיש היום בלי צורך בסלקציה למי יש מקום ולמי לא

כל היתר הם קבצים גדולים יחסית (הורדתוץ, סרטים, תמונות). בהם הזמן של הגישה לקובץ קטן בהשוואה לזמן שלוקח לקרוא את תוכן הקובץ, לכן מהירות ה random access חסרת משמעות, משנה רק מהירות הקריאה הסדרתית. אז את הדברים האלה ניתן לשים על דיסק קשיח

[Art Tatum]

לא רק שניתן(ועדיף) לשים על דיסק קשיח, גם ניתן לפתח את מערכת ההפעלה לעשות זאת בעצמה ללא צורך בניהול משתמש פדנטי.

יש מספיק הבנות מתחום האיחסון והקבצים, כדי להפוך את הנושא לעניין של מערכת ההפעלה בלבד, ולאפשר למשתמש חוויה פשוטה מהירה ואינטואיטיבית.

יש צורך ברפורמה רדיקלית לכל נושא מערכת הקבצים וניהולם.

[Ash Binary]

אין צורך ברפורמה במערכות קבצים, יש צורך שיבחרו וישתמשו במערכות קבצים נורמליות. כמו NTFS, ולא כמו הדבר הפאתטי הזה בשם EXFAT שבברירת מחדל לא מכיל journal ואפילו לא גיבוי מלא של טבלת הקבצים, ועדיין דוחפים אותו כ "אופטימלי לכונני פלאש" ......

כל מה שמעבר לזה - ניתן לפתרון ברמה של תיקיות, אין כאן כל מדע מתקדם או צורך בתחכום מצד מערכת ההפעלה. כלומר, מעבר לפעולות בסיסיות כמו mounting קשיח של מחיצה לתיקיה, שמערכות הפעלה יודעות לבצע כבר עשרות שנים

כל התקן אחסון - ובכלל כל התקן טכנולוגי בהיותו התקן טכנולוגי, יכול למות בצורה פתאומית ללא כל התראה. אם אתה לא רוצה שהוא יקח איתו את כל המידע שלך, אתה צריך גיבוי, וכזה שלא סביר שייהרס בו זמנית אם האחסון המקורי (כמו ספק שמתפוצץ ומעיף את כל הקשיחים ב RAID, אז ה RAID ממש עזר לך....)

[se7en]

אין צורך ברפורמה במערכות קבצים, יש צורך שיבחרו וישתמשו במערכות קבצים נורמליות. כמו NTFS, ולא כמו הדבר הפאתטי הזה בשם EXFAT שבברירת מחדל לא מכיל journal ואפילו לא גיבוי מלא של טבלת הקבצים, ועדיין דוחפים אותו כ "אופטימלי לכונני פלאש" ......

כל מה שמעבר לזה - ניתן לפתרון ברמה של תיקיות, אין כאן כל מדע מתקדם או צורך בתחכום מצד מערכת ההפעלה. כלומר, מעבר לפעולות בסיסיות כמו mounting קשיח של מחיצה לתיקיה, שמערכות הפעלה יודעות לבצע כבר עשרות שנים

כל התקן אחסון - ובכלל כל התקן טכנולוגי בהיותו התקן טכנולוגי, יכול למות בצורה פתאומית ללא כל התראה. אם אתה לא רוצה שהוא יקח איתו את כל המידע שלך, אתה צריך גיבוי, וכזה שלא סביר שייהרס בו זמנית אם האחסון המקורי (כמו ספק שמתפוצץ ומעיף את כל הקשיחים ב RAID, אז ה RAID ממש עזר לך....)

בדיוק על זה דיברתי.

אם יעוף הספק עם כל הרייד במקרה של הדיסקים המידע עדיין שם...במקרה של SSD המידע יעוף יחד איתו.

[yonizaf]

אז הנה עוד אנלוגיה , הפעם מעולם הררכב -

אובכן, רק להזכירכם ,גולשים יקרים, שמזה זמן רב ישנו מנוע

לרכב עם 3 חלקים נעים. כן, עם כל מה שמשתמע מזה.

תשאלו איפה הוא ?

עמוק במרתפי יצרניות הרכב, שמאוד לא רוצות לראותו במכונית כל שהיא,

ואני אתן לכם קרדיט שתבינו לבד למה.

אני מניח שאתה מדבר על מנוע רוטורי (ונקל). אז מה שכתבת ממש לא נכון. בהחלט יצרו ועדיין מייצרים מכוניות (ספורט בעיקר) עם מנוע כזה. הסיבה שהוא לא הפך ל"מנוע להמונים" היא כי לא הכל ורוד, ויש לו כמה בעיות משמעותיות (כולל אמינות לאורך זמן). במשך הזמן נעשו וייעשו עוד מאמצים למצוא פתרונות לבעיות השונות של המנוע, אבל הוא עדיין רחוק מהשלב שבו תוכל לשלב אותו במכוניות "רגילות".

[se7en]

מי שעדיין מדבר על מנוע בעירה פנימית (על שלל סוגיו) חושב עמוק בתוך הקופסא.

טכנולוגיה עתיקה ולא יעילה שמונשמת מלאכותית כבר כמה עשורים מסיבות ידועות.

לעניין הקשיחים.

זה מה יש כרגע.

וזו הדרך הבטוחה ביותר כרגע לשמור מידע.

וגם הזולה.

[Ash Binary]

אמינות היא לא משהוא ליניארי במימד יחיד, יש כמה דברים שהיינו רוצים מכונן שאנחנו קוראים לו אמין והם שונים אחד מהשני :

1. הכונן בוודאות לא מת פתאומית במשך אורך חיים של X שעות עבודה. כלומר, לאחר X-0.001 שעות שבהן הכונן עובד, המידע שלנו עליו שלם ובטוח

2. הכונן בוודאות לא מאבד את המידע במשל תקופת אחסון של X שנים. כלומר, לאחר X-0.001 שנים שבהן הכונן עומד במחשב כבוי בלי מתח, המידע שלנו עליו שלם ובטוח

3. הכונן בוודאות לא מאבד את המידע שלו בתנאי סביבה X. (במשמעות של ניתן לקרוא ממנו את הנתונים על ידי חיבור כבל SATA, או במשמעות של ניתן לקרוא ממנו את הנתונים על ידי חברת שחזור)

1

דמיין פיר אנכי מבטון בגובה 100 מטר, ומרחב פנימי של 1x1m בדיוק

אתה מתקרב לקצה העליון של הפיר, ובלי להסתכל זורק לתוכו 2 מחטים ששטח הנקודה החדה שלהן 0.0001mm^2. ידוע לך רק שהמחטים אכן נפלו לתוך הפיר ויגיעו לתחתית

מה הסיכוי שהמחטים יפגעו באותה נקודה ?

אני רוצה לפשט עד כמה שניתן לכן אני אחשב את זה כ "סדר גודל" ולא בדיוק (כלומר, בלי התייחסות לדברים בסיסיים כמו שהמחט עגולה, שהיא פוגעת בנקודה אחת ולא 2 נקודות קטנות יותר וכו)

מחט 0 נופלת ומשאירה נקודה במקום שבו היא פגעה, בגודל 0.0001mm^2

מחט 1 צריכה לפגוע בנקודה בגודל 0.0001mm^2 מתוך ריבוע ששטחו 1000000mm^2. הסיכוי הוא 0.0001/1000000 = 10^-10

נניח עכשו מחט תיאורטית, ששטח הנקודה החדה שלה הוא 0. הסיכוי ש 2 המחטים יפגעות באותה נקודה הוא 0, כי אם למחט אין עובי לנקודת הפגיעה אין גודל

שטח הפיר מתאר את הזמן, וכל מחט מתארת אירוע. כמו מוות (נניח פתאומי לחלוטין, בלי רעשים או נתוני SMART שיכולים לשמש בתור אזהרה) של דיסק קשיח או SSD.

כל דיסק קשיח שעובד ימות מתישהוא. אבל הסיכוי שהוא ימות עכשו ---> | הוא 0. אם אתה מסמן בתחתית הפיר נקודה (בגודל 0) אם לורד, ואז זורק את המחט (בגודל 0), הסיכוי שהיא תפגע בנקודה היא 0. אבל היא חייבת לפגוע איפה שהוא, והיית יכול לסמן בטעות את הנקודה ההיא אם הלורד...

אתה מוסיף עכשו דיסק נוסף ב raid 1 (גיבוי), וזורק את מחט 1. נניח שאין השפעות חיצוניות שיכולות להרוס את המערכת כולה בו זמנית, כלומר אנחנו מתעניינים רק בתקלות פנימיות של הדיסקים

היא לא תפגע בנקודה של מחט 0

האם זה מספיק ? זה לא. כשמחט 0 פוגעת ודיסק 0 מת, אתה עכשו פגיע - המידע שלך נמצא בדיסק 1 בלבד. עליך להספיק לדעת שיש תקלה, לקנות דיסק קשיח חדש, לחבר אותו ולהעתיק אליו את המידע כולו לפני שתקרה תקלה בדיסק 1. הזמן שלוקח לעשות את כל זה הוא R. אם המרחק בין נקודות הפגיעה של מחטים 0 ו 1 קטן מ R המידע אבוד

אם 2 דיסקים, כבר ניתן לראות שהסיכוי לתקלה נמוך מאוד - גם אם דיסקים שלא מובטח לנו שיחזיקו שעות ראשונות אם 0 תקלות

עכשו תוסיף דיסק שלישי, ותזרוק מחט שלישית. מספיק ש 2 מתוך המחטים יפגעו במרחק גדול מ R אחת מהשניה, בשביל שהמידע שלך יישאר שלם. ככל שאתה מוסיף דיסקים, אתה מעלה את הסיכוי שלפחות אחת מהן תיפול במרחק R או יותר מאחת מהאחרות

2

דיסקים קשיחים כן שומרים על המידע שלהם שנים ועשרות שנים (עד כמה שאנחנו יכולים לאמר זאת - הדיסקים שהיו לפני 10 שנים היו בנפחים 40GB..160GB, והם שונים טכנולוגית מאלה של היום). אבל את הדוגמה אני אתן מאמצעי שמירת נתונים אחר שהוא ממש לא

RAM של מחשב מורכב ממערכים מלבניים גדולים של קבלים. כל קבל מחובר דרך מוספט לקו נתונים

לשמירת 0 פורקים את הקבל, על ידי חיבור קו הנתונים לאדמה והפעלת המוספט בצורה רגעית

לשמירת 1 טוענים את הקבל, על ידי חיבור קו הנתונים למתח (למשל 1.8V ב DDR2) והפעלת המוספט בצורה רגעית

כל יתר הזמן המוספט כבוי, ומחזיק את הקבל מנותק מקו הנתונים. הקבל אמור להישאר כפי שהוא (טעון או לא) ולא להיות מושפע ממה שעובר בקו (תקשורת של בקר הזיכרון מול קבל אחר ברגע זה)

לקריאת הערך מהקבל מחברים את המוספט ומעגל מדידת מתח מודד את המתח מקו הנתונים. בכך המטען יוצא מהקבל, כלומר מייד לאחר קריאת הערך צריך לכתוב את אותו ערך לקבל מחדש, שוב במתחים נקיים של 1.8V ו 0V. המבנה שעושה את זה נמצא בתוך הציפ עצמו

אבל מה קורה לקבל בזמן שהוא מנותק מקו הנתונים ? (ובקו עוברת תקשורת של 0ים ו 1ים מול הרבה קבלים אחרים עד ששוב יחברו את הקבל הזה)

אלקטרונים הם חלקיקים קוונטיים, ככאלה ההתנהגות שלהם אקראית

בקבל טעון, יכול להיות אלקטרון שפתאום הופך להיפראקטיבי (ללא סיבה מוגדרת, סתם התנגש באלקטרון אחר וקיבל תוספת אנרגיה קינטית), ויש מצב שאלקטרון היפראקטיבי כזה יצליח לחדר דרך המוספט ולצאת לקו הנתונים שבחוץ, או שאחד מבחוץ ייכנס פנימה. בקבל טעון הוא יכול גם אוליי לקפוץ דרך המבודד בין + ו - של הקבל ולעבור מה - ל +, או לנסות לקפוץ ולהישאר תקוע במבודד בלי להגיע לצד השני. בקבל לא טעון, אלקטרון שהיה תקוע מקודם במבודד יכול פתאום להשתחרר ולצאת ל 1 מהצדדים

בחוץ כל קבל ספציפי מחובר לקו הנתונים זמן קצר, ובזמן הזה עוברים בקו הרבה אלקטרונים. אחד יותר או אחד פחות לא ישפיע יותר מידי

הקבל כן עומד זמן משמעותי כשהוא מנותק מהעולם, וקורות בו תופעות אם אלקטרונים שתיאורטית לא אמורות לקרות. אם הקבל היה טעון ב 1.8V המתח עליו "ייעלם" בהדרגה, אם הוא היה ב 0V, הוא ילך וייטען בהדרגה "מכלום". אם זה ימשך, הקבלים יגיעו לערך בינוני שבו לא ברור כבר אם זה אמור להיות 1 או 0

בשביל להציל את המידע עלינו לתפוס את התאים מוקדם ככל האפשר, ולחדש את המידע שבהם. בציפ ה RAM מובנית מערכת שעושה את זה : אחת לזמן מתוכנן מראש (שבו המתח עדיין אמור להיות קריא וברור, נניח 1.7V ו 0.1V) היא קוראת את המידע משורה של קבלים, ממירה אותו ל 0 ו 1, וכותבת 0V ו 1.8V בהתאמה לאותם קבלים מחדש. אם המערכת תעבוד בצורה קבועה ובזמן המידע יישאר שלם

תהליכים קוונטיים (מו אם אלקטרונים) הם אקראיים. ככל שאינטל מורידים את ה nm ואנחנו מקבלים חומרה קטנה יותר, מהירה יותר וחסכונית יותר, צריך פחות אלקטרונים בשביל לעשות הבדל. בפרט, צריך פחות אלקטרונים היפראקטיביים שיהיו בטעות באותו קבל ובאותו זמן בשביל להפוך 0 ל 1. סטטיסטית בזמן שבין 2 כתיבות מחדש זה לא אמור להספיק לקרות, אבל כשהדברים מתקרבים לגודל של חלקיקים בודדים הסטטיסטיקה כבר לא עובדת....

גם בייצור הקבלים בציפים לא נוצרו שווים - וטכנולוגית לא ניתן לייצר אותם שווים. איפה שהוא יצא שבטעות האטומים של החומר הנוסף לסיליקון (שמערבבים לסיליקון בשביל ליצור מוליך למחצה מסוג P או N) עומדים מקבץ קרוב אחד לשני וזה בטעות קרה בתוך המוספט של 1 מהקבלים, אז כשהגודל של המוספט כולו הוא כמה מאות אטומים או פחות, זה הופך אותו להרבה יותר קל לקפיצה בשביל אלקטרונים היפראקטיביים כשהוא אמור להיות כבוי. איפה שהוא הגיעו אטום לא שייך לחומר המבודד בין 2 לוחות הקבל, ויצר "מלכודת" שאלקטרון יכול להיתקע בה בקלות. וכן הלאה

ואז, אנחנו מקבלים מחשב שאחת לחודש מקבל מסך כחול, אבל עובר בהצלחה את כל בדיקות המאמץ. יש שם איזה שהוא קבל שבו מספיקים פחות אלקטרונים היפראקטיביים בשביל להפוך 0 ל 1, אז אצלו צירוף מקרים כזה קורה אחת לכמה ימים וב 1/10 מהמקרים נופל על נתון קריטי שמביא למסך כחול (או אחת לכמה חודשים לכך שפתאום יש כמות לא נכונה של xp במשחק), כשבאחרים (שיצאו "נורמליים") צירוף מקרים של מספיק אלקטרונים היפרקאטיביים קורה אחת לכמה שנים, והסיכוי שהוא יביא למסך כחול במשך כל חיי המחשב נמוך מ 1/2. ו memtest86 לא באמת משפיע על המוטיבציה של האלקטרונים, לכן אתה יכול להריץ אותו במשך חודש ולא למצוא כלום

ב RAM שמשמש למטרות חשובות, יש תא זיכרון נוסף - ECC. נשמר בו 0 או 1 בשביל לבדוק זוגיות מול התאים האחרים, בכל קריאה של התוכן. כשקוראת תקלה, ובהנחה שהיא קרתה בתא זיכרון יחיד בלבד, ניתן לקבל התראה על כך. כשהמחשב משמש לתכנון של גשר, תקלה כזאת תביא להודעת שגיאה - ולא לכך שהגשר ייבנה אם הנתונים הלא נכונים ויתמוטט מאוחר יותר

בגלל תופעול כאלה לא מספיק סתם גיבוי, אלא גיבוי על גיבוי - בהנחה שאתה מונע עד כמה שניתן השפעות מבחוץ ובודק לעיתים קרובות מספיק את תקינות הדיסקים, אתה צריך להספיק למצוא תקלה בדיסק 0, לקנות ולחבר דיסק חדש, ולהעתיק אליו את המידע מדיסק 1, לפניי שגם דיסק 1 ימות. אין לך דרך למנוע את זה - רק להקטין את הסיכוי על ידי הגדלת כמות העותקים ו/או הקטנת הזמן שבו אתה פגיע (על ידי החזקת דיסק ספייר בהישג יד, בדיקה של תקינות הדיסקים לעיתים קרובות יותר וכו')

3

אמינות של "הוצאת מידע על ידי חיבור SATA" - זו שאלה של טכנולוגיה, ומה הפגיעה הצפויה. ל SSD יש סיכוי גבוה יותר לעמוד בנפילה של המחשב הנייד לרצפה, ול HDD יש סיכוי גבוה יותר לעמוד ב EMP (נראה לי)

אמינות של "הוצאת מידע על ידי חברת שחזור" - לא באמת מעניין. כשאתה מתכנן מערכת אחסון נתונים אמינה המטרה שלך היא לא להגיע למצב של חברת שחזור. וחוצמזה, את הכסף שאתה תשלם על שחזור מידע (שאוליי יצליח ואוליי לא), היית יכול להשקיע מהתחלה בפתרון גיבוי טוב יותר ולהעלות הרבה יותר את שרידות המידע שלך

יכול להיות שניתן לבנות "פרימוס" כפי שאתה רוצה. אבל יש איתו בעיות אחרות. הוא יהיה יותר מידי יקר (יותר משווי המידע שעליו ....), יותר מידי בנפח אחסון קטן בשביל גודל חיצוני (כמה כאלה תוכל למקם בבניין נתון של datacenter, בהשוואה לדיסקים קשיחים רגילים ?), והרבה סיבות אחרות למה הוא לא שימושי לכלום חוץ מלהשאיר את הגרסה הדיגיטלית של ציורים על קירות של מערה לארכיאולוגים של אלפי השנים הבאות

[Milford Cubicle]

RAID 1 אפילו של 2 דיסקים פחות טובים עדיין יהיה אמין יותר, כי מה הסיכוי ש 2 הדיסקים ייהרסו בדיוק באותו זמן מגורם פנימי ? (לא דברים כמו ספק שיצא משליטה וחישמל אותם, כאן גם דיסק איכותי יחיד לא יעזור)

או וירוס שמוחק לך את כל הקבצים או סתם כי בטעות מחקת בהיסח הדעת את הקובץ הלא נכון וגילית את זה רק אחרי שכבר דרסת אותו.

זאת בדיוק הסיבה שגיבויים חשובים לא עושים עם RAID (שבכלל לא מיועד לגיבוי אלא לשרידות שזה משהו שונה לגמרי). גיבויים עושים על כונן נפרד ובתזמונים קבועים או ondemand, לא ב-mirroring.

[se7en]

לא כל כך הבנתי למה "

גיבויים חשובים לא עושים עם RAID

".

במה הרייד גורע?

[בור ועם הספר]

אם הגיבוי צמוד למקור (למשל נמצאים שניהם באותו מחשב) אז זה לא נקרא גיבוי. גיבוי זה העתקה מתוזמנת למדיה חיצונית שנשמרת באופן בטוח ונפרד מהמחשב (חשוב למשל על פריצה לבית וגניבת מחשב)

לעניין הנושא המקורי : "מיום שנחרב בית המקדש ניתנה נבואה לשוטים ולתינוקות" ועשר שנים במיחשוב זה בהחלט נבואה.

[se7en]

אם הגיבוי צמוד למקור (למשל נמצאים שניהם באותו מחשב) אז זה לא נקרא גיבוי. גיבוי זה העתקה מתוזמנת למדיה חיצונית שנשמרת באופן בטוח ונפרד מהמחשב (חשוב למשל על פריצה לבית וגניבת מחשב)

לעניין הנושא המקורי : "מיום שנחרב בית המקדש ניתנה נבואה לשוטים ולתינוקות" ועשר שנים במיחשוב זה בהחלט נבואה.

הבנתי.

ולא זו הייתה כוונתי.

כוונתי מחשב גיבויים נפרד עם רייד ליתר ביטחון.

[Art Tatum]

אם הגיבוי צמוד למקור (למשל נמצאים שניהם באותו מחשב) אז זה לא נקרא גיבוי. גיבוי זה העתקה מתוזמנת למדיה חיצונית שנשמרת באופן בטוח ונפרד מהמחשב (חשוב למשל על פריצה לבית וגניבת מחשב)

לעניין הנושא המקורי : "מיום שנחרב בית המקדש ניתנה נבואה לשוטים ולתינוקות" ועשר שנים במיחשוב זה בהחלט נבואה.

הגזמת.

גיבוי זה עותק נוסף למקור.

זה לא משנה אם הכונן גיבוי נמצא במחשב או בארון או בענן.

אולי זה לא מגן משריפה או מקריסת הבניין, אבל זה עדיין גיבוי.

לדעתי הפתרונות נמצאים ברמת התוכנה.

יש יותר מקום לשיפור שם, ממה שיש מקום לשיפור בכוננים.

כן מבחינת ביצועים ונפח כמובן שכוננים ימשיכו להשתפר.

אך בצד התוכנתי יש וואקום גדול מאוד שצריך למלא.

הרבה אפשרויות חזקות ומועילות שאינן מיושמות כראוי.

[Milford Cubicle]

לא כל כך הבנתי למה "

גיבויים חשובים לא עושים עם RAID

".

במה הרייד גורע?

הוא לא גורע, הוא פשוט לא יעיל לגיבויים.

כי אם גונבים לך את המחשב - הלכו הגיבויים.

כי אם מתפוצץ לך המחשב והכל נשרף - הלכו הגיבויים.

כי אם נמחקו לך הקבצים בטעות (טעות אנוש/וירוס) - הלכו הגיבויים.

אין בעיה שתשים RAID1 בנוסף לגיבוי החיצוני, אבל מה בדיוק אתה מצפה שהוא יתרום לך?

- - - תגובה אוחדה: - - -

הגזמת.

גיבוי זה עותק נוסף למקור.

זה לא משנה אם הכונן גיבוי נמצא במחשב או בארון או בענן.

אולי זה לא מגן משריפה או מקריסת הבניין, אבל זה עדיין גיבוי.

לא יעזור לך בית דין, RAID1 זה בהגדרה לא גיבוי. זה מיועד לשרידות, חד וחלק. לא לגיבוי.

אם יש לך שני כוננים ב-RAID1 אין לך "עותק נוסף למקור", יש לך את אותו מקור על שני כוננים פיזיים שונים. זה לא עותק נוסף.

אם תדרוס בטעות קובץ קיים - לא יהיה לך גיבוי עבורו. זאת ההגדרה ל"אין גיבוי".