הכוננים הקשיחים מסרבים למות: כונני 100TB בתוך עשור

[Art Tatum]

לא אמרתי שום דבר לגבי RAID 1.

רק הגבתי לעצם ההודעה שהוא כתב.

ברור שRAID 1 זה לא גיבוי, אלה רק יתירות.

לא נולדתי אתמול.

אני מתפלא עליך שאתה חושב שאני לא מבין את ההבדל בין RAID 1 לגיבוי.

אבל, ושוב אני חוזר לאותו המוטיב שלי בדיון, שילוב נכון של פונקציות תוכנתיות יכולות לספק את הכל במקביל.

גם ביצועים, גם יתירות, וגם גיבוי.

הכל יכול להיעשות אוטומטית(עם ברירות מחדל + אפשרויות ניהול משתמש), על מכלול הכוננים שנמצאים במחשב.

רק צריך לבנות מערכת קבצים חדשה, מובנית בתוך מערכת ההפעלה שמותאמת לעשות בדיוק את זה.

תיאורטית אפשר לעשות זאת גם עם מערכת הקבצים הקיימת, אך בהתחשב במטרה יש מקום גם לשיפור והתאמות גם במערכת הקבצים.

יבוא יום, אולי עוד 10 שנים, אולי עוד 20 שנה, שזה יהיה מובן מאליו וקיים בכל מערכת הפעלה.

אני יודע בביטחון מוחלט שזה יכל להיות כבר עכשיו קיים וזמין לכולם, אם רק היו משקיעים בזה מספיק רצון מחשבה ומעשה.

[se7en]

זו הסיבה שאני שומר גרסאות.

וחוצמיזה אני מרגיש יותר ביטחון כשלמידע שלי יש 3-4 עותקים "פיזיים".

הרייד 1 זה לארועים הלא קולוסיאליים בשוטף. (כמו כשל באלקטרוניקה של הקשיח עצמו)

והשני הרדיסקים שמגבים הכל פעם בחודש-חודשיים מגבים אותם. (שני מוקמות פיזיים שונים למצבי ארמגדון מזדמנים)

+ הגיבוי על הנייד.

זה מספיק.

[vic07]

אני מתפלא עליך שאתה חושב שאני לא מבין את ההבדל בין RAID 1 לגיבוי.

אבל, ושוב אני חוזר לאותו המוטיב שלי בדיון, שילוב נכון של פונקציות תוכנתיות יכולות לספק את הכל במקביל.

גם ביצועים, גם יתירות, וגם גיבוי.

דבריך דווקא מעידים על כך שאינך מבין מהו גיבוי. גיבוי הוא בהגדרה משהו שלא יושב על אותה המערכת כמו החומר המגובה, כך שכשל במערכת, קטסטרופלי ככל שיהיה (לרבות דברים שנעשו ע"י המשתמש עצמו!), לא יוכל בשום צורה לפגוע בגיבוי.

כונן היושב על אותו לוח אם ואותו ספק כוח, המנוהל על ידי אותה מערכת ההפעלה, לעולם לא יוכל לשמש כגיבוי. כך גם כל כונן שמתעדכן אוטומאטית בו-ברגע שנעשו שינויים ב"מקור", אפילו אם הוא עצמו לא יושב על אותה המערכת.

[Art Tatum]

זה כמו שתגיד ששרת גיבוי שיושב באותו החדר כמו השרת הראשי הוא לא שרת גיבוי, כי במקרה שריפה או נפילת מטאוריט שניהם יהרסו.

[Ash Binary]

זה קיים כבר היום : תוכנה או שירות במערכת ההפעלה שיוצרת עותקים של קבצי הנתונים. יכול להיות בזמנים קבועים מראש או כשקורה שינוי בקובץ

אם הגיבוי יוצא מהמחשב למקום בטוח (דרך הרשת, או דרך מדיות שהמתמש מעביר אליהן את הגיבוי אחת לזמן קבוע) ואם נשמרות גרסאות קודמות - כלומר כך שאם קובץ כלשהוא נמחק בטעות על ידי המשתמש או נהרס על ידי וירוס זה לא יביא לכך שהוא אוטומטית ייהרס (מיידית, או תוך זמן קצר מידי שבו אין וודאות שנעלה על הבעיה ונספיק לתקן אותה) גם בגיבוי, זה בהחלט יכול להיחשב כגיבוי

הבננו שחשוב שיהיה גיבוי וכו'. מה שהתחלנו ממנו (ושהעלתי בהודעה הקודמת) הוא אמינות דיסקים ואיך זה משפיע עלינו גם אם אנחנו עושים גיבויים :

1. שרידות המידע על המחשב הפעיל - בשביל שלא יאבד ממנו המידע בצורה שמחייבת הורדה שלו (נניח במקרה שהוא שרת) וכו בשביל לשחזר עליו גיבוי. כשאנחנו בוחרים דיסקים "אמינים" למחשב, אנחנו עושים זאת לא מכיוון שאין לנו גיבוי חיצוני, אלא כי אנחנו רוצים למנוע downtime

2. שרידות מידע בגיבוי - נניח שהוא שמור על דיסק קשיח חיצוני שמנותק מהמחשב רוב הזמן, אבל אנחנו רוצים שביום שבו כן נצתרך את המידע, לא נגלה פתאום שהדיסק החיצוני מת בזמן שהוא שכב מנותק בגלל שהשדות המגנטיים נחלשו מאז ששמרנו עליו את המידע

[se7en]

זה כמו שתגיד ששרת גיבוי שיושב באותו החדר כמו השרת הראשי הוא לא שרת גיבוי, כי במקרה שריפה או נפילת מטאוריט שניהם יהרסו.

אגב...מזכיר לי משהו.

לפני בערך 13 שנים עבדתי כטנאי מחשבים וציוד רשת במפעל ענקי (500 עמדות) וחוות שרתים שמנהלת ומגבה הכל בזמן אמת.

באמת מחוץ למפעל כ-400-500 מטר יש איזור מגודר ומתחתיו בונקר עם רובוט קלטות שמגבה את חוות השרתים.

2. שרידות מידע בגיבוי - נניח שהוא שמור על דיסק קשיח חיצוני שמנותק מהמחשב רוב הזמן, אבל אנחנו רוצים שביום שבו כן נצתרך את המידע, לא נגלה פתאום שהדיסק החיצוני מת בזמן שהוא שכב מנותק בגלל שהשדות המגנטיים נחלשו מאז ששמרנו עליו את המידע

סתם ככה לפני כמה חודשים מצאתי איזה דיסק ישן של-40GB של דברים עתיקים שלי והוא לא היה מחובר לפחות 7-8 שנים חיברתי אותו והכל כמו השארתי אותו אתמול.

בלי קשר לזה יש לי דיסקים שאיתי הרבה מאד שנים. (טפו טפו מה שנקרא, ברוך השם)

[Art Tatum]

ברור שיש יתרון מבחינת עמידותו של הגיבוי לתחרישים על פי מיקומו הפיזי.

רק הרגיז אותי ההכללה הטיפשית שגיבוי הוא לא גיבוי אלה אם כן הוא יושב בבונקר 400 מטר מהמקור.

לרוב המשתמשים הביתיים, הנוחות והחיסכון חשובים יותר מעמידות לתרחישים כמו שריפה.

בשבילם הגיבוי מטרתו להתמודד עם התקלקלות כונן המקור או המידע שעליו, והם לא צריכים יותר(ודאי כשזה בא על חשבון נוחות ועלויות).

כשיהיה לנו אינטרנט מהיר במדינה אז נתחיל לדבר על גיבוי ענן.

והבונקר, שישאר בבונקר.

[Ash Binary]

יש לי דיסקים שהם כנל

מצד שני האם ניתן לאמר אותו דבר על דיסקים קשיחים הרבה יותר צפופים של היום ? אולי במשך הכמה שנים האלה ההליום בכלל יברח מהדיסק ? האם ניתן לאמר זאת על SSD ?

[se7en]

יש לי דיסקים שהם כנל

מצד שני האם ניתן לאמר אותו דבר על דיסקים קשיחים הרבה יותר צפופים של היום ? אולי במשך הכמה שנים האלה ההליום בכלל יברח מהדיסק ? האם ניתן לאמר זאת על SSD ?

ואם ההליום יברח?

מה יקרה לקוטביות המגנטית?

[Ash Binary]

הראש יחרוש אותה / יעוף רחוק מהדיסק ברגע שתנסה להפעיל את הדיסק מחדש.....

[Art Tatum]

כשלים נדירים בכוננים לא צריכים להדאיג אף אחד שיש לו כמה כוננים, אם!!! המערכת הפעלה היתה יודעת לעשות יתירות וגיבוי אוטומטי לקבצי מערכת ההפעלה, תוכנות מותקנות שסומנו, וקבצים נוספים על פי בחירת משתמש.

ללא הגבלות קשות וצורך בתכנון מראש, וצרות צרורות בכל שינוי הכי קטן שיש.

למה אין לנו כלים נורמלים לעשות שימוש חכם בכוננים?

[Ash Binary]

למה נראה לך שאין ?

[Art Tatum]

יש כלים ברמה נמוכה, שדורשים התעסקות מרובה של המשתמש, ותכנון מראש, וחוסר גמישות.

מערכי הRAID הקיימים בנויים מאוד גרוע לטעמי.

הם לא יודעים לחשב את ביצועי הכונן, או את עומס הפעילות עליו.

אי אפשר להוסיף בקלות כוננים למערך, או להסיר כוננים בקלות מהמערך.

הם לא יודעים להתמודד עם מגוון של כוננים בנפחים שונים ובמהירוויות שונות.

אין עדיין כלים ברמה שאני רוצה שיהיו ויודע שאפשר ליצור.

[Ash Binary]

אם אתה לא יכול להיכנס להגדרות ולבחור את הפונקציה שאתה רוצה, אתה לא אמור לנסות לפתוח את המחשב בשביל להכניס את הכונן התחליפי. וכנראה שאתה גם לא צריך RAID אלא יכול להסתפק בשליחת קבצים לעצמך במייל כגיבוי

[Art Tatum]

אני מתכוון להגדיל או להקטין את המערך.

אני רוצה כלי שלא צריך הגדרה מראש לכוננים ריקים.

שאפשר להריץ ברמת התוכנה.

עם ביצועים טובים.

שאפשר להוסיף לו כוננים, להסיר כוננים, להגדיר אילו פונקציות יעשו על איזה מידע.

לבחור את תיקיית המשחקים למשל, ולהגדיר פרופיל האצה.

לבחור את תיקיית השמירות ולסמן אותם לגיבוי.

להגדיר לוינדוס ותקיית הPF גם גיבוי וגם יתירות וגם האצה.

משהו איטואיטיבי וחופשי.

אין שום דבר שמתקרב לזה.

בגלל זה אני אומר שצריך לשבת ולהמציא מערכת קבצים חדשה, ולפתח את מערכת ההפעלה לתיחכום הדרוש לביצוע פונקציות על הכוננים והמידע.

וזה לא צריך להיות תוכנה נפרדת, אלה חלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה והקבצים.