לפי מפת הדרכים העדכנית של ארגון ה-ASTC, כוננים קשיחים מכאניים צפויים להמשיך להשתכלל ולהגיע לנפחים אדירים בשנים הקרובות - עם קפיצה של יותר מפי עשר עד שנת 2025

לכתבה: http://hwzone.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%99%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%a0%d7%99-100tb-%d7%a2%d7%93/

מה מוזר בזה? בשנת 2005 הוצגו כונני ה500GB הראשונים. היום, ואנחנו עוד לא ב2015, יש כוננים של 6TB בתמחור סביר (של כ200 ש"ח לTB, כלומר מחיר זהה למחירם של כונני 2TB וזול יותר משל 1TB), וקיימים גם כונני 8TB, בינתיים בתמחור מטורף - כלומר, גידול של פי 12 עד פי 16 בתקופה של קצת פחות מ10 שנים. בקצב הגידול הזה אכן נגיע לכונני 100TB עוד עשור. ואכן, כונני הSSD בינתיים מתקשים להדביק את המכאניים הן במחירים והן בקיבולות - באותם 200 שקל שבהם ניתן לקנות טרהבייט מכאני, אפשר לקנות בממוצע רק 80GB של SSD. בעתיד הנראה לעין, אף אחד לא יחזיק את ספריית הסרטים שלו על SSD.

אין קושי כלל להדביק בקיבולת ועל זה אני יכול להיות ערב לכך. ב-2015 מתוכננים כונני SSD בנפח של עד 4TB לשוק הצרכני. 4TB בגודל 2.5 אינצ' ועובי 7 ממ.

זה גודל של אולי 10% מגודל קשיח סטנדרטי. אם תרצה יצרנית ליצור כונן NAND בגודל 3.5 אינצ' ובעובי של קשיח סטנדרטי, לא תהיה לה שום בעיה להכפיל את הנפח הגבוה ביותר שתמצא היום בכונן מכאני.

הבעיה היא שאף יצרנית. לא טושיבה, לא אינטל ולא סמסונג מתכוונת "לבזבז" כל כך הרבה שבבים ובקרים על כונן שאף אחד לא יקנה, כי זה לא יעלה לצרכן לא 100$ ולא 200$

צריך פריצת דרך בטכנולוגיית ייצור השבבים.

כזו שתאפשר עליה משמעותית בנפח פר צ'יפ.

אז אולי הפער יצטמצם.

השבבים התלת מימדיים של אינטל (מיקרון) אמורים להוביל דבר שכזה. שוב, אפילו בשבבים "דו-מימדיים" בתהליך 19 ננו-מטר שיוחלף בקרוב, אפשר לייצר כונן 2TB יחסית זול בתצורת 2.5 אינצ' 7 אינצ'.

הסיבה העיקרית שהם לא ימותו לדעתי והיא שאפשר לסמוך עליהם לאורך זמן ובמקרי קיצון (שריפה נניח).

גם אם קרה משהו לאלקטרוניקה המידע נשמר כקוטביות מגנטית "אנלוגית" על שטח הדיסקים.

גם לדעתי זה השיקול האמיתי - הם הוכיחו שהם אמינים לאורך זמן (כדיסק לשמור עליו דברים לטווח הארוך ולקרוא אחרי שנים, ולא רק כדיסק להעלאת מערכת ההפעלה בשימוש קבוע). הם אמינים בשביל מה שהם, נותנים נפח עצום והמחיר שלהם מאפשר למשתמש להרשות לעצמו RAID לשרידות המידע

אין הרבה מוטיבציה לדרוש נפחים ושרידות כאלה (ובמחיר כזה נמוך יחסית) מ SSD. גישת random access מורגשת בדברים כמו כונן מערכת הפעלה או ספריות temp של תוכנות עריכה כבדות, אבל בשביל זה לא נדרש נפח של TB-ים. המשתמש הביתי לא באמת מתעניין בגישת random access תוך ננו שניה לספריית האנימה שלו, ולמשתמשי שרתים כבדים יש דרישות אחרות ושיטות אחרות להשיג אותן. בטח שלא אכפת להם מ random access לגיבויים שעומדים כמה שנים בלי שנוגעים בהם, ומשנה שם רק שרידות/אמינות ונפח עצום ככל הניתן

עמידות בשריפה - בשביל משהוא כמו 150C חיצוניים אני מניח שאתה צודק, אבל בכמה מאות C דיסק קשיח יושמד כמו כל דבר אחר (התפשטות/התעוותות של פלאטות האלומיניום, וב 600C הוא פשוט נמס). בשריפה רצינית טמפ' יכולה להגיע ל 1000C ומעלה

גם בדיסקים קשיחים מה שמשנה לך זה האופטיקה ועיבוד תמונה ולא ה "מגה-" במקרה הזה מגהבייט ?

דיסקים קשיחים היום יחסית אמינים, אולי פחות אמינים ממה שהם היו ב 2006/2007, אבל מצבם לא רע בכלל. ואם אתה שומר עליהם חומר חשוב, פשוט תקנה דיסק קשיח נוסף ותחבר RAID, במקום לנסות להשקיע בדיסק יחיד - RAID 1 אפילו של 2 דיסקים פחות טובים עדיין יהיה אמין יותר, כי מה הסיכוי ש 2 הדיסקים ייהרסו בדיוק באותו זמן מגורם פנימי ? (לא דברים כמו ספק שיצא משליטה וחישמל אותם, כאן גם דיסק איכותי יחיד לא יעזור)

זמני גישה הם חשובים לחלק מהשימושים, ולא חשובים לחלק אחר. בשביל תפקיד כונן מערכת ההפעלה יש SSD, אז בשימוש זה כבר היום SSD הוא אופציה עדיפה על פני כונן קשיח .... ואני בכל מקרה לא רואה למה שהגדלת הנפח תביא להגדלת זמני הגישה לנתונים. אולי לא ימשיכו לשפר אותם כל כך אקטיבית, אבל אין סיבה שהם יירדו בהשוואה למה שכבר יש היום

עצם העובדה שיצרניות הקשיחים צריכות למלא אותם בהליום כדי להגיע לנפחים של 8 טרה מראה שכבר יש בעיה מאוד רצינית איתם מבחינת עתיד.

שלא לדבר על זה שהם התחילו לכתוב בלוקים שלמים כמו שעושים בססד אבל מהסיבה שהם לא יכולים לכתוב ביט בלי לפגוע גם בשכנים.

אולי יצליחו להגיע ל100 טרה, אני לא יודע, אבל זה כבר מתחיל להיות משוגע.

כונני SSD יעקפו את הכוננים הקשיחים תוך כמה שנים, המחירים כל הזמן יורדים.

הבעיה פה היא שככל שיורדים להליך ייצור קטן יותר, מספר מחזורי הכתיבה מחיקה יורד אז נראה מה יקרה כשיגיעו באמת ל8 טרה במחיר של מה שיש כיום בדיסקים קשיחים.

כמובן שגם המעבר ל TLC פגע משמעותית.

השאלה היא כמה מחזורי כתיבה אנחנו צריכים כלקוחות כדי להנות מהדיסק למספר שנים רב.

משתמש שרק רוצה לגלוש וקצת Word יוכל כנראה להחזיק מחשב i3 חדיש לשנים רבות בלי שזה יפריע לו. הרי הדרישות שלו נמוכות. ואז השאלה היא אם ה SSD ישמור על המידע הזה לכל הזמן הזה. ואני מדבר על SSDים היותר חדשים שישתמשו ב TLC ומעלה ועם הליך ייצור יותר קטן ממה שיש היום.

בסופו של דבר נצטרך טכנולוגיה חדשה כדי לפתור את הבעיות הקיימות.

יש הרבה פרגמנטציה בקבצים שנוגעים בהם כל הזמן, זה קורה בכונן מערכת ההפעלה ובקבצי הגדרות הפרופיל של המשתמש. אלה דברים שאמורים להימצא על SSD

דיסק קשיח ישמש בדרך כלל לדברים כמו הורדות, תמונות, קבצים גדולים שלא זזים הרבה. לא הולכת לקרות שם פרגמטציה משמעותית מספיק בשביל להפריע למישהוא

להזכירכם: ההצהרה הזו מתבסססת על טכנולוגיית החימום!

כשרכיב שמירת המידע מגיע לטמפ מסויימת, הוא מסוגל לקלוט פי כמה וכמה כמות מידע ממה שהוא יכול ... היום. _ (ומכאן הנפחים הגדולים)

רק להזכירכם

אם אתה רוצה אנלוגיה יותר טובה אז ראה

פרופלורים בהנעת מטוסים. היו, והיו הרבה זמן,

וכמובן שגם היום ישנם, אבל, אי שם בשלהי שנות 40 הגיעו למיצויים.

זו דווקא דוגמה מצויינת - אתה יודע למה עדיין יש בעולם עשרות אלפים של מטוסים מונעי פרופלור (בלי להכנס כרגע לאופן ההנעה של אותו פרופלור...), ממטוסי ססנה דו-מושביים פרטיים ועד להרקולסים שבשימוש חיל-האוויר? כי הם עונים בצורה טובה יותר על דרישות מסויימות (כמו הוזלת עלויות תפעול או או מהירות הזדקרות נמוכה המאפשרת שימוש במסלולים קצרים), לעומת מנועים "מתקדמים" יותר.

זהו בדיוק המצב עם הכוננים: כונני SSD עונים בצורה טובה על דרישות של מהירות, קיבולת\גודל פיזי, קיבולת\משקל או צריכת חשמל\קיבולת, אך נכשלים כשלון חרוץ בדרישת הקיבולת\עלות. בשימושים בהם חשובים המאפיינים ברשימה הראשונה, כמו דיסק למערכת הפעלה\סבאפים או ככונן במחשב נייד פרימיום דקיק וקל משקל, הSSD כבר היום דוחקים את הכוננים המכניים, למרות ההפרשים העצומים בעלויות. עם זאת, בתחום אכסון הנתונים הביתי, לנצח שיקול הקיבולת\עלות יהיה המרכזי, והיות וכיום במחירו של SSD 1TB יחיד (~2200 שקל בישראל) אני יכול לקנות 8TB בצורת 5X2TB RAID 5, אני לא רואה שום סיבה שSSDים ידחקו את המכאניים סופית בקרוב.

חארטה !!!

זה כמו מרוץ המגהפיקסלים במצלמות, כאשר מה שבאמת קובע זה האופטיקה

ועיבוד תמונה.

בחזרה לקשיחים - לא ראיתי שום התייחסות שלשיפור האמינות שלהם ( אולי כי אין )

ובזמני גישה שלהם קשיחים בנפחים האלה לא יהיו רחוקים מסיוט.

לצערי, החארטה היחידה פה היא התגובה שלך.

קודם כל לגבי מצלמות: בעשור האחרון סנסורים עשו קפיצה לא רק ברזולוציה כפי שאתה מציין, אלה גם עברו אבולוציה דרך טכנולוגיות שונות. זאת השפיע על תכונות כמו Dynamic Range, Noise Reduction וכו... זה נכון שלאופטיקה חשיבות כמו לסנסור, אבל להגיד חארטה זה חארטה.

דבר שני לגבי קשיחים. האנלוגיה שלך עקומה. המטרה היחידה של קשיחים היא אחסון של מידע, כמה שיותר מידע. לכן אם וכאשר הטכנולוגיה באמת תאפשר אחסון בנפח רב (ואמינות כמו היום), אפשר יהיה לומר שהמטרה העיקרית הושגה. שאר הפרמטרים הם אלה שמשניים ולא חשובים.

אמרתי זאת בעבר ואומר זאת שוב כאן.

לדעתי המצב האידיאלי הוא שילוב טכנולוגיות.

והדרך לעשות זאת היא לא ע"י כוננים היברידים, אלה דרך תחום מערכת הקבצים והתוכנה.

אפשר לפתח את מערכת הקבצים ומערכת ההפעלה כך שיוכלו לעשות שימוש אוטומטי ודינאמי בכל הכוונים והמשאבים במחשב.

תכונות כמו פיזור מקבילי של מידע על גבי כוננים, האצת CACHE בLEVEL 1 וLEVEL 2, ואפילו גיבוי קבצים מסוגים מסויימים או שסומנו ע"י משתמש, צריכות להיות חלק אינטגרלי מהמערכת.

מי יודע אילו טכנולוגיות איחסון מידע יגיעו בהמשך.

אולי נחזור לשלב צורבי דיסקים של 200GB כל אחד.

אולי בהמשך יהיה דיסק צריבה של 1TB.

אולי הדבר החם הבא הוא כונן אליו תוקעים כרטיסי זיכרון.

במקום להתמקד בכונן יחיד ובביצועיו, צריך להתמקד בניצול אופטימלי של מכלול אמצעי האיחסון והמשאבים.

את ההתמקדות במוצר יחיד תשאירו ליצרנים.

רעיון טוב, אבל מסוכן. ניסיתי בזמנו סידור דומה, עם כונן SSD שהיה אמור לתפקד כCACHE ולא כנפח אחסון בפני עצמו. הבעיה היתה שכנראה עקב בעיה כלשהי עם התוכנה שאיפשרה את הסידור הזה, אחרי אתחול המחשב לא היה מצליח להעלות את מערכת ההפעלה. התקנה - בסדר, אתחול ראשון להחלת ההתקנה - בסדר, עבודה עם הכונן החדש - בסדר, האתחול הבא - אין מחשב. כך כמה פעמים. זהו לא סיכון שאני מוכן לקחת.