עזרה עם חישוב של צריכת חשמל - ספקים ומארזים - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

עזרה עם חישוב של צריכת חשמל


Omri Bazelet

Recommended Posts

החלק הגדול ביותר של צריכת חשמל הוא על ידי המעבד והכ מסך

לשתיהם יש נתון שנקרא TDP = Thermal Design Power, הספק מקס' בהתאמה למגבלות ההתחממות, במהירויות סטוק. מכיוון שמעבד וכ מסך הופכים את כל החשמל שהם מקבלים לחום, הנתון הזה זהה גם לצריכת החשמל המקס' במהירויות סטוק

ניתן למצוא אותו לכל מעבד או כ מסך - למעבדים של אינטל יש את ark באתר של אינטל, למעבדים של כל החברות וכ מסך יש את wikipedia

באוברקלוק (כלומר, הפעלה מעבר ליכולות המתוכננות) הרכיב יכול לעבור את ה TDP ויש לחשב את צריכת החשמל (של המעבד, הכ מסך, מה שבאוברקלוק) ידנית :

P  = P stock * [F  / F stock] * [V  / V stock]^2

ברוב המחשבים יתר החומרה דיי אותו דבר - וניתן לאמר שהיא בערך :

מחשב בסיסי ביותר - 40W

מחשב ממוצע - 50W

מחשב מתקדם ללא - 60W

מחשב מתקדם שיש בו חומרה באוברקלוק בינוני - עד 90W

אם יש לך חומרה שאין במחשבים אחרים - כמות גדולה יותר משמעותית (מעל 2) של דיסקים קשיחים, משאבת מים וכו' - יש להחשיב אותם בנוסף לפי ההספק שלהם

למחשב ממוצע הכלל מסתכם ל :

TDP מעבד + TDP כ מסך + 50W יתר החומרה

בבחירת ספק יש להכפיל את ההספק המחושב במקדם ביטחון. מקדם הביטחון הוא תחום שיש בו הרבה "אמוציות", אין כללים חד משמעיים, אבל בכללי :

- מקדם ביטחון לא יהיה קטן יותר מ 1.25x בכל מצב שהוא

- בדרך כלל אם ספק איכותי, אני ממליץ משהוא כמו 1.4x - 1.5x

- אם הספק באיכות גבוהה והמחשב לא יהיה במאמץ מקס' רוב הזמן, ניתן להוריד במידה מסויימת

- אם המחשב יעבוד בסביבה חמה יותר מהרגיל יש להעלות את מקדם הביטחון

. . . . ושיקולים אחרים אם צריך, שלא כתובים באף מקום . . . .

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אם אתה רוצה מדוייק אתה צריך משהו כזה

http://www.buy2.co.il/o/1101c016-bb31-4959-a79d-0b05425f8fde

http://www.wallashops.co.il/mobile/gdp.aspx?ai=2626942

האתר של החנות ירד, תתקשר אם זה מעניין אותך. בשימוש במחשב יש הבדל גדול בצריכת חשמל בין מאמץ למנוחה. יש גם בחו"ל כאלה שעולים פחות בלי הארקה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני מחשב בצורה הישנה, קוראים לה בפועל.

שיטת בפועל כוללת התעלמות מוחלטת מהנתון המגוחך שיצרניות קוראות לו TDP.

הדרך לחשב דברים בשיטת בפועל היא לבדוק לפי ביקורות בהן נבדקים המוצרים במעבדה כמה חשמל הם צורכים במקרים של שימוש רגיל וגם שימוש קיצוני, ולפי זה לחשב את דרישת ספק הכח.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

נתון הבפועל, הוא זה שאינו רלוונטי לטווח ארוך

ביקורות "בפועל" - הרצת משחקים לא יצפו מראש מה תהיה צריכת החשמל המקס' של החומרה, כשהמשחקים החדשים שיוצאים הולכים לנצל אותה יותר ויותר ביעילות - יותר צריכת חשמל. ביקורות שמריצות בנצ'מארקים לצריכת חשמל מקסימלית יתנו תוצאה אמינה יותר, אבל גם קרובה יותר ל TDP

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

החלק הגדול ביותר של צריכת חשמל הוא על ידי המעבד והכ מסך

לשתיהם יש נתון שנקרא TDP = Thermal Design Power, הספק מקס' בהתאמה למגבלות ההתחממות, במהירויות סטוק. מכיוון שמעבד וכ מסך הופכים את כל החשמל שהם מקבלים לחום, הנתון הזה זהה גם לצריכת החשמל המקס' במהירויות סטוק

ניתן למצוא אותו לכל מעבד או כ מסך - למעבדים של אינטל יש את ark באתר של אינטל, למעבדים של כל החברות וכ מסך יש את wikipedia

באוברקלוק (כלומר, הפעלה מעבר ליכולות המתוכננות) הרכיב יכול לעבור את ה TDP ויש לחשב את צריכת החשמל (של המעבד, הכ מסך, מה שבאוברקלוק) ידנית :

P  = P stock * [F  / F stock] * [V  / V stock]^2

ברוב המחשבים יתר החומרה דיי אותו דבר - וניתן לאמר שהיא בערך :

מחשב בסיסי ביותר - 40W

מחשב ממוצע - 50W

מחשב מתקדם ללא - 60W

מחשב מתקדם שיש בו חומרה באוברקלוק בינוני - עד 90W

אם יש לך חומרה שאין במחשבים אחרים - כמות גדולה יותר משמעותית (מעל 2) של דיסקים קשיחים, משאבת מים וכו' - יש להחשיב אותם בנוסף לפי ההספק שלהם

למחשב ממוצע הכלל מסתכם ל :

TDP מעבד + TDP כ מסך + 50W יתר החומרה

בבחירת ספק יש להכפיל את ההספק המחושב במקדם ביטחון. מקדם הביטחון הוא תחום שיש בו הרבה "אמוציות", אין כללים חד משמעיים, אבל בכללי :

- מקדם ביטחון לא יהיה קטן יותר מ 1.25x בכל מצב שהוא

- בדרך כלל אם ספק איכותי, אני ממליץ משהוא כמו 1.4x - 1.5x

- אם הספק באיכות גבוהה והמחשב לא יהיה במאמץ מקס' רוב הזמן, ניתן להוריד במידה מסויימת

- אם המחשב יעבוד בסביבה חמה יותר מהרגיל יש להעלות את מקדם הביטחון

. . . . ושיקולים אחרים אם צריך, שלא כתובים באף מקום . . . .

א. תודה על המידע המעניין. נהנתי לקרוא וגם למדתי משהו.

ב. אמרת בסוף שמקדם הביטחון לא יעלה על 1.25x בכל מצב שהוא. אבל אם הספק איכותי לעשות 1.4.

מה ההגדרה לסביבה חמה מהרגיל? הוא בעיקר בחדר חסר המזגן שלי.

ג. אמרת בחישוב הבסיסי עוד לפני הכפלת מקדם הביטחון שיש להוסיף עוד 50w ~ בשל היותו מחשב ממוצע ואם זה מחשב מתקדם אז להוסיף 60w~

מה הופך מחשב למתקדם שצריך להוסיף לו עוד 10 וואטים?

אתן לך את הדוגמה שלי.

למשל.

אני רוצה לחשב

כרטיס gtx970. שהוא עם נון רפרנס.

5 סטיקים של ראם 1333 מגה-הרץ.

2 הארדיסקים

ssd

מעבד i7 950

וכל השאר שלא ממש מיוחדים ממחשבים אחרים.

נ.ב היה מישהו שאמר לי שבספקים יש דבר בלאי טבעי שכאילו מוריד מסה''כ הוואטים שיש לו מידי שנה?

מה זאת אומרת והאם זה בכלל, תכלס. נכון?

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

מה המטרה שלך?

לבחור ספק או לדעת כמה המחשב שלך צורך בפועל

מהשקע?

לבחור ספק.

אבל אני שונא את המחשבונים האלה בשקל.

אני רוצה לחשב בעצמי,

כאשר אדע כמה וואט המערכת תצרוך, אבחר ספק לפי יעילותו

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

כדי לדעת כמה כרטיסי מסך צורכים בעת משחק, תשתמש בביקורות כרטיסי מסך ב-Techpowerup. שם הסוקר משתמש במדידה משקעי ה- וה-6\8PIN ישירות.

במעבדים זה דיי פשוט. המעבדים החדשים מוגדרים 84W, אבל זה כולל חלק מאוד שמן של כ-30% בתוך המעבד שהוא נטו הליבה הגרפית המובנית. בלעדיו, אפשר להתייחס אליהם כבעלי צריכת חשמל של 65W. החריגות כאן קטנות וזה לא משנה.

כל השאר זה יחסית לא הרבה, ונע באיזור 50W, תלוי בחומרה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אמרתי שמקדם הביטחון לא יירד מתחת ל 1.25x. ניתן להעלות אותו לכמה שרוצים

מקדמי הביטחון לא מחושבים מאיפה שהוא, והם גם לא ממש כללים כתובים. יותר מכל דבר אחר, הם שילוב לא מסודר של נתונים אמפיריים ואמוציות. ובכלל, אמוציות הם חלק משמעותי בדברים שאני כותב וגם במה שעובר בראש אצל המהנדסים שבונים ספקים ב seasonic. לא הכול מחושב על פי נוסחאות

ה 1.25 הגיע מכלל לא כתוב שתופס לרוב מערכות החשמל "הרגילות" : במערכת חשמל (חוטים, מפסקים אוטומטיים וכו) שבנויה תיאורטית להספק מקס' X, יקרו תקלות לא צפויות אם היא במציאות תעבוד בהספק של X. ניסיון מראה שכמות התקלות יורדת בצורה משמעותית אם לא מעמיסים אותה מעל 4/5 מהמקס' - ניתן לרדת יותר, אבל התוספת באמינות כבר קטנה בהשוואה לירידה בהספק (ההנחה היא שרוצים להוציא מהמערכת כמה שיותר) ולא מורגשת. במקרה שלנו, אנחנו רוצים לפתור את הבעיה ההפוכה - בשביל הספק נתון X שאנחנו נוציא, מה אמור להיות הספק המערכת שתתאים לנו כך שהיא תתאמץ ב 4/5 מהמקס'. החישוב אם כן הוא 1/(4/5) = 1.25

הכלל הזה סוג של חל גם על ספקי כוח, אבל בספקי כוח יש רכיב אחד שבגללו השיקולים משתנים : קבלים. לרוב הרכיבים האלקטרוניים האחרים יש אורך חיים "אינסופי" (ארוך יותר מהזמן שהמערכת תהיה בשימוש). בקבלים, הוא באותו סדר גודל ויכול להיות אפילו יותר קצר כלומר - הקבלים הם הרכיב היחיד שצפוי להגביל את אורך החיים של המערכת ברוב המקרים. אנחנו רוצים אם כן להאריך אותו עד כמה שניתן

(אוקי הם לא היחיד, יש גם את המאוורר שנשחק אם הזמן, אבל בהרבה מקרים הוא חי יותר מהקבלים, וגם אם לא, ניתן להחליף אותו דיי בקלות)

אם למשהוא יש אורך חיים מוגבל, כלל לא כתוב שני אומר שהוא תלוי בטמפרטורה בצורה אקספוננציאלית : שינוי של 10C בטמפ' מביא לשינוי של X2 באורך החיים. עלייה ב 10 מעלות מקצרת את אורך החיים פי 2, עלייה ב 20 מעלות מקצרת את אורך החיים פי 4, והכלל נכון באותה מידה גם בכיוון השני. כמובן עד גבול מסויים, לא כשמשהוא נמס או קופא וכו'. אף אחד לא באמת חישב את הנתון של ה 10C, אבל המציאות מראה שהכלל הזה נכון בהרבה מקרים שנראה שאין ביניהם קשר : אורך חיים של קבלים, אורך חיים של בידוד פלסטיק על חוטי חשמל, וכן הלאה. אבל מה שמעניין אותנו כאן הוא לא ה 10C אלא פשוט זה שאורך החיים של קבלים מושפע בצורה כזאת קיצונית משינויי טמפרטורה

לא באמת ניתן לקשר בין העמסה של ספק וטמפרטורה של קבלים בתוכו. יותר מזה, לא ניתן לקשר בין טמפרטורה של אוויר שיוצא מהספק וטמפרטורה של קבל כלשהוא שעומד בפינה חמה בפנים - כך שהנתונים של טמפ' אוויר שיוצא מהספק בביקורות לא ממש אומרים משהוא. מסתם דברים שראיתי / נגעתי / הרחתי, נראה שטמפ' מתחילות לעלות משמעותית יותר ב 1/3 העליון של ההספק. כלומר, "כלל ה 4/5" לספקים (שהוא כבר ממני אישית) הולך להיראות יותר כמו 2/3. מקדם הביטחון המתאים הוא 1/(2/3) = 1.5, אפשר להקל קצת לכיוון ה 1.4 זה לא כזה הבדל

יש דבר כזה כמו ירידה בהספק אם הזמן - סוג של. אולי רק אני, אבל אני רואה את זה פחות בתור ירידה בהספק, יותר בתור המהירות שבה אורך החיים של הקבלים עובר

כשהקבלים תקינים, הספק יכול להיחשב כתקין כמו חדש גם אחרי עבודה של כמה שנים

כשהקבלים לא תקינים, יכולות להיות בעיות יציבות - בדרך כלל מורגשות יותר במאמץ גבוה, אבל הן קשורות לסיום חיי הקבלים ולא לירידה "נורמלית והדרגתית" בביצועים. איך שאני רואה את זה, כשקבל יורד בביצועים - האנרגיה שמתבזבזת הופכת לחום (על הקבל), ההתחממות מקצרת יותר את הקצת שנשאר לקבל לחיות, הביצועים שלו יורדים מהר יותר, הוא מתחמם יותר, וכן הלאה - הוא ימשיך וייהרס סופית במהירות הולכת וגדלה

בגלל זה אני לא ממש מתייחס לדברים כמו "בביקורת הוא עמד בהספק המקס' שלו", "בביקורת הוא הצליח להחזיק 100W מעל המקס'" וכדומה, או הורדה בהספק של הספק "בגלל שמציאותית החומרה לוקחת פחות". הספק יכול להחזיק, אבל ככל שהוא במאמץ גבוה יותר אורך החיים של הקבלים יהיה קצר יותר. מקדם הביטחון שאני מוסיף מגיע לא בשביל להיות בטוח כשהספק חדש, אלא בשביל להאריך את אורך החיים של הקבלים למקס' - בטמפ' נמוכות קבלים איכותיים יכולים להחזיק 10-15 שנים ויותר. אם אורך חיים כזה הספק יכול לעבור כמה מחשבים בלי שתצתרך כל הזמן לשאול "האם הוא עדיין נותן את אותו הספק"

50-60W הולכים על דברים כמו לוח (ציפסט, ממירי מתח), , דיסקים, מאווררים .... כל הדברים שלוקחים בסדר גודל של 1.5W (מאוורר) עד 15W (ממיר מתח גדול, דיסק קשיח מהיר) ואין משמעות לחשב אותם במדוייק כי הטעויות בחישוב יהיו גדולות יותר מהערך המחושב עצמו. 50W וכו' נראים לי כמו גבול עליון נורמלי

ההבדל בין מחשב בסיסי ומחשב יותר מתקדם יכול להיות בסוג המעבד (יותר מאמץ על ממירי המתח - יותר צריכת חשמל שלהם), כמות של סטיקים , יותר מאווררי מארז וכו

באוברקלוק יש מאמץ גבוה יותר משמעותית על ממירי המתח בלוח ובכ מסך, לעיתים קרובות מעל מה שהם בנויים להחזיק והם עובדים בצורה פחות יעילה בתנאים כאלה = יותר צריכת חשמל בהתאמה

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

http://www.buildcomputers.net/power-consumption-of-pc-components.html

עבור כרטיס מסך ומעבד אתה יכול למצוא במדויק. תעשה רשימה ונתקדם משם.

מה שאני עושה:

עבור מסילות 12V

מחבר צריכה של כרטיס מסך ומעבד ומכפיל ב0.9 את התוצאה מכפיל ב1.4

עבור שאר המסילות:

מחבר הכל ומכפיל ב0.9 וב1.4

****ההסבר הבא מתייחס לספקים שמה שרשום הוא continuous power (ספק שמסוגל לתת את ההספק הרשום עליו בצורה טובה לאורך זמן) במידה ולא הייתי מגדיל את מקדם הבטחון.

עכשיו נותר לבחור ספק, שים לב על ההספק הכולל ב12V, לפעמים הההספק של כל המסילות ביחד קטן מכל מסילה לחוד.

לשים לב להספק המותר של מסילות ה12V עם שאר המסילות ביחד, בדר"כ זה נמוך מהחיבור של שניהם.

אלה הדברים החשובים בלי קשר להספק המוצר של הספק.

לדוגמא יצא לך אחרי הכפלות ב12V 450W ובשאר המסילות 70W, ספק שנותן ב12V 450W וסה"כ 480W לא מתאים, ספק שנותן 400W ב12V וסה"כ 550W גם לא מתאים, צריך ספק שנותן לפחות 450W ב12V וסה"כ לפחות 520W.

ברור שבפועל ההפרשים שציינתי לא משמעותיים כי יש מקדמים זה לצורך הדוגמא

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

כל ההסבר - שלי לפחות - מניח ספקים שהם continuous power ואיכותיים. יש הרבה ספקים שהם לא, שם צריך לדעת לספק הספציפי מה הוא באמת יכול להחזיק, או, האם הוא בכלל ראוי לשימוש. יש כאלה שה continuous power שלהם לא נתון, יש כאלה שבהם הוא נתון אבל שקרי, וכן הלאה

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

כל ההסבר - שלי לפחות - מניח ספקים שהם continuous power ואיכותיים. יש הרבה ספקים שהם לא, שם צריך לדעת לספק הספציפי מה הוא באמת יכול להחזיק, או, האם הוא בכלל ראוי לשימוש. יש כאלה שה continuous power שלהם לא נתון, יש כאלה שבהם הוא נתון אבל שקרי, וכן הלאה

טוב תודה על העזרה

עכשיו בואו נעשה את זה דוגרי.- מעשית

מעבד- לפי אינטל הtdp שלו זה 130w

כרטיס מסך gtx970 נע בין 150w-200w בהתאם לדגם הנון רפרנס.

עכשיו אני מתכנן לעשות אוברקלוק לכרטיס המסך, כך שיהיה שווה בביצועיו לgtx980 בפחות כסף. הרבה פחות

אז יש לי מערכת מתקדמת כיוון שיש לי:

5 סטיקים של ראם

2 הארדיסקים

ssd אחד

ואיזה 5 מאוררים בnzxt h440

כלומר יש לי מערכת מתקדמת עם אוברקלוק בינוני- 90w

כלומר

130+200+90

420 וואט

אבל תמיד צריך לעשות מקדם ביטחון

לכן

420*1.5

אם אני צודק

ואז יצא שבמקסימום אם אני בוחר דגם שצורך 200w של כרטיס מסך

יוצא 630 וואט.

כלומר אם אני מחשב לפי יעילות

למשל הספק fsp raider 650w הוא בתקן סילבר

ובעל יעילות של 88 אחוזים. כלומר יש לו איזה 572 וואט שאני יכול להכניס אליו.

מה שלא מתאים לי.

ואם ארצה את הספק שלהם של 750w עם אותה היעילות

יוצא 660 ואט שאפשר לנצל מה שיישאר 30 וואט של אוויר.

אני נותן לו מספיק אוויר ככה?

ואם זה לא מספיק זאת אומרת שאני צריך ללכת על 750w בתקן גולד בשביל שיתאפשר לי?

כלומר כבר צריך לקנות משהו כזה?

http://www.plonter.co.il/detail.tmpl?sku=SS-750MK3

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

×
  • צור חדש...