לאן הגענו? תלמידים מפגינים נגד פיטורי מורה שטען בפני תלמידיו ש"ישראל שייכת לפלסטינים"

[vic07]

המציאות מוכיחה שאכן העולם אינו נוהג באופן "לוגי" בהקשר הזה, כמו שאתה אומר בעצמך - וזה מחזיר אותי בדיוק להודעה הקודמת שלי. לישראל אין שום סיבה מוצדקת ללמד את אזרחיה (ובטח שלא את העולם) את נקודת המבט של הצד השני, גם לא את ה1% שאולי נכון בטענותיהם.

ויש עוד משהו שאתה שוכח: גם אם אין אף טענה הסטורית שהיא 100% אמת, בהחלט יש טענות שהן 100% שקר. אם יש לך שתי טענות סותרות זו מול זו, סכום אחוזי האמת בהן לא בהכרח מגיע ל100%.

וכמובן, יש את הדבר שכל השמאלנים שוכחים - וגם אתה, היות שאתה חוזר שוב ושוב על השאלה "מהו הפתרון": אם יש מצב קיים כלשהו, שבו כל שינוי שנבצע יחמיר את המצב מבחינתינו (הכוונה היא לכל שינוי אפשרי), המשך המצב הקיים הוא ה"פתרון" העדיף. הערכה מחודשת להחלטה הזו יש לבצע רק כאשר יש סיבה מוצדקת לשנות את הנחות היסוד עליהן מתבססות ההערכות להשלכות של ההחלטה. עוד הם שוכחים שבמצב בו ישנם שני צדדים העויינים זה את זה, כל פעולה "חד צדדית" שניתן בפועל לבצע תהיה כזו שמועילה רק לצד שכנגד - אחרת הצד שכנגד יתנגד בכוח.

ניקח דוגמה פשוטה: קח שני אנשים, תציע להם 1000 שקל - אבל רק אם הם יסכימו על אופן החלוקה ביניהם. אחד מהם הוא אדם "הגיוני", שמציע לחלק שווה בשווה. השני מכריז שהוא לא יסכים לחלוקה בה הוא מקבל פחות מ800 שקל. איזה צעד "חד צדדי" יכול האדם הראשון לעשות, כדי לקבל לפחות חלק מהכסף? רק להסכים לתנאים שהציב האדם השני במלואם! אלא מה, התגובה של האדם השני להסכמה הזו תהיה "שיניתי את דעתי. אני לא אקח פחות מ900."

זה לא "תרגיל בלוגיקה" - זו המציאות. הנסיון הנאלח של השמאל להפריד בין מציאות ללוגיקה (והכוונה היא ללוגיקה של המציאות, כלומר אם המציאות אומרת ש3=1+1 הרי שזו הלוגיקה ה"נכונה") רק מראה עד כמה אנשים יכולים להתדרדר לתהומות של "wishful thinking".

[ag43]

qttp - באופן כללי אני מסכים עם רוב דבריך. הבעיה העיקרית שאתה תולה את האשם ב"סוג של אנשים". כמו שכבר ציינתי קודם - אי הלוגיקה מונחת בבסיסה של צורת המחשבה הפוסט מודרניסטית. כל השאר זה רק תוצאות של החינוך הזה.

[vic07]

אני מסכים, עם הסתייגות אחת: אי-הלוגיקה, או לפחות הנסיון להפריד בין "תרגילים לוגיים" למציאות, לא נכנסו ל"חינוך" במקרה. הם הונחו שם במכוון ע"י אלו המנסים לקדם עמדות מסויימות, עמדות שלא ניתן לקדם בקרב אלו שמתעקשים על הסקים לוגיים. זה אולי נשמע אורווליאני משהו, אבל זו אמת פשוטה: אם אתה רוצה לקדם תפיסת מציאות מסויימת בקרב הציבור, מנע ממנו כלים שעשויים להביאו לתפיסה שונה. התקשורת, למשל, מקיימת את ההגיון הזה על בסיס יומיומי.

[ag43]

אותם אנשים מאמינים בזה וזה מה שהוביל אותם לדעות האלו מלכתחילה.

[vic07]

כן, אבל יש כאן גם אלמנט של חוסר כנות: אני יכול להאמין בX בעוד שאתה מאמין בY, אני יכול לנסות לשכנע אותך כמיטב יכולתי - אבל אני לא בהכרח הולך לויקיפדיה ומוחק כל אזכור לY.

[ag43]

ודאי, אבל לא על זה הדיון.

[vic07]

אכן. הדיון הוא על:

1. האם למורה יש זכות להביע עמדה פוליטית בכיתה?

2. האם למורה יש זכות לטעון בפני תלמידיו טענות שנועדו להניעם לפעול נגד החברה בה הם חיים?

3. האם לאדםיש זכות להביע בפני החברה טענות השוללות את זכותה של החברה להתקיים ואז לדרוש מאותה החברה הגנה על זכותו להביע דעה זו ללא סנקציות כלשהן?

4. האם יש הגיון בלחפש "אמת אובייקטיבית" בוויכוח כלשהו כאשר הצד השני נמנע מכך במופגן?

[DXM]

קחו משפט חוכמה |(רוברט היילין):

לא מספיק לשקר בפנים חתומות: כל מי שיש לו מספיק חוצפה לרמות בפוקר יכול לעשות את זה. הדרך הראשונה לשקר בצורה אומנותית היא לומר את האמת - אבל לא את כולה. הדרך השנייה כוללת גם היא את אמירת האמת, אך היא קשה יותר: ספר את האמת לאמיתה, ואולי אפילו את כולה, אבל ספר אותה באופן כה בלתי משכנע עד שהמאזין יהיה בטוח שאתה משקר. הדרך השלישית לשקר היא לומר הרבה בלי לומר כלום.

הראשונה עושים הפלסטינים בצורה מושלמת, מספרים את האמת אך רק החלק המתאים להם.

השלישית עושים אנשי הימין הפוליטי, תאכלס הם מפטפטים יותר מדי ולא עושים כלום.

עד פה הכל תקין ומתסדר עם ההגיון.

הבעיה זו הדרך השניה, השמאל הפוליטי מבצע אותה, אבל בטעות!. הוא אומר את האמת, אבל עושה אותה בצורה כל כך לא משכנעת שכולם בטוחים שהוא משקר. אוסף הטענות ההזויות שלו, הכשל הלוגי שלו המובנה בטענות שלו, וסירובו המתמשך להודות בדבר היחיד שיסדר את טענותיו גורמים להמחשבה כי הוא משקר.

אני אישית חושב שאני נחשב איש שמאל, לא מהסרורים של שלום עכשיו וכאלה, אלא אצל הנורמלים.( ויק, בדיוק כמו שליכודיניק הוא איש ימין על אף שאינו חבר באגודה גזענית, לא חוקית כמו כ"ך האהובה עליך. כך גם אני יכול להיות שמאלני נורמלי ). הבעיה שהנורמלים נותנים לכל מיני חבורות של אנרכיסטים, לנכס לעצמם מונח שנקרא שמאל, כאשר הם בוגדים ותו לא. אותם הנרכיסטים אומרים את האמת, אך הם עושים אותה בצורה כל כך לא משכנעת שהיא פשוט נתפסת כשקר ואף עלילת דם אצל אנשי הימין. אני מאידך חושב שבהסבר דרכי הפעולה שלנו, קבלת העובדות כי אכן אין פרטנר ויחד עם זה ביצוע מהלכים שבאופן כללי אינם מנוגדים למרבית דעתו של העם, בהחלט היה ניתן לבצע פה הסכמי שלום, או לכל הפחות יצירת סטטוס-קוו קר בסגנון סוריה...

[Art Tatum]

[vic07]

DXM, אין שמאלנים "נורמליים". השוגים פחות מבינהם רואים את אותה המציאות שאני רואה, אך מבססים עליה תחזיות שאינן עומדות במבחן ההסטוריה (ומעדיפים להתעלם מראיות הסטוריות המצביעות על כך שתחזיתם שגויה). השוגים יותר גם רואים מציאות שונה לחלוטין, ולפיכך תחזיותיהם עוד יותר רחוקות מהמציאות האמיתית.

הרב כהנא, שעם חלק ניכר מעמדותיו אינני מסכים כלל ועיקר (אחרי הכל, הוא היה רב), אמר בעצם שלא ייתכן שלום אמיתי עם הערבים, שכן הם לעולם לא יקבלו את קיומה של מדינה יהודית לצידם, או, כשמדובר בערבים תושבי ישראל, לעולם לא יקבלו את זכותה של המדינה להתקיים כמדינת לאום יהודית. לא היה עדיין מאבק אחד ויחיד בהסטוריה האנושית המוכרת שהסתיים מבלי ששני הצדדים קיבלו את זכות הקיום של האחר כעובדה מוגמרת במקום כמשהו שיש "לתקן", או שאחד הצדדים הושמד כלאום ונטמע בעמים אחרים. את האפשרות הראשונה, בה דוגל השמאל הישראלי והשמאל העולמי המתון (אלו מבינהם שניתן להגדיר כשפויים), אני לא רואה מתרחשת כל עוד קיים האסלאם במתכונתו הנוכחית וכל עוד הציבור הערבי נותר דתי ברובו. את האפשרות השניה מנסה לקדם השמאל הקיצוני העולמי יחד עם הערבים עצמם, כמו גם הגורמים הסהרוריים יותר בשמאל הישראלי כמו אותו מורה שבגינו נפתח דיון זה, כאשר מבחינתם הלאום שיש להעלים (כלאום, אם כי לא מעט מהם היו שמחים לקחת את זה עוד כמה צעדים קדימה) הוא הלאום היהודי.

[JohnnyBravo]

נחכה לסיום ה'חקירה'.אף-אחד לא יודע בוודאות מה היה שם.

[vic07]

אתה מתכוון ל"חקירה" של רשת אורט, שהנהלתה כבר הודיעה שהמורה הודה שאכן אמר דברים כאלה לתלמידיו? איזה חקירה אתה עוד רוצה?

[2Fluffy4U]

ויק, אתה מציין שמעדיפים להתעלם מראיות היסטוריות המצביעות על כך שתחזיתם שגויה.

כאן אני לא מוכן לקבל את דבריך.

מי שמך לקבוע מהי התחזית המדויקת והנכונה? האם הינך רואה עתידות? האם הינך דטרמינסט כל יודע?

מה שאתה צריך להבין הוא שהמשקפיים דרכם אתה רואה את הדברים הם כאלו שנבנו על החינוך אותו קיבלת.

כפי שאתה תטען שההתנקות הינה טעות היסטורית על בסיס הראיות העובדתיות שלך, יגיע אדם אחר ויטען שההתנתקות היא חלק מאד חשוב שתורם ומקדם את החברה על בסיס הראיות העובדתיות שלו.

אתה מוזמן להתווכח איתו עד מחר למה אתה צודק והוא טועה, והוא יתווכח איתך למה הוא צודק ואתה טועה ולכל אחד יהיו טיעונים שעל פי הלוגיקה אגדירם כ - VALID. וזאת כי מדובר בהנחות עתידיות, שני הצדדים מניחים כיצד דברים יתפתחו, משערים ומנסים לנחש את העתיד ועל כן כל טיעון הוא קביל ואפשרי ואילו רק מציאות אחת תתרחש בסופו של דבר.. (ודרך אגב, אתה כן תתפתה לטעון את הטיעון האוטומטי של טילים על ישראל מעזה היום בגלל ההתנתקות, אך אני כבר אציג שהאדם מולך יגיד שטילים מעזה בראייה היסטורית והסתכלות לעתיד מטעמו זה מחיר נסבל, מה שכמובן אתה לא תסכים איתו וכך הלאה והלאה לעבר וויכוח סתמי עקב אמונותיהם וערכיהם הבסיסים של הצדדים הדנים)..

ולשאלותייך:

אכן. הדיון הוא על:

1. האם למורה יש זכות להביע עמדה פוליטית בכיתה? כן, כל עוד הוא לא מביע דעה אישית. אני מאד נהנה בדיונים עם חברים להציג לפעמים עמדה ימנית ולפעמים עמדה שמאלית על מנת להוביל דיון שפותח אופקים. זהו חלק חשוב מאד שלדעתי מרבית המורים בארץ כלל לא מוכשרים לעשייה וחבל מאד. (דרך אגב, בדיון הספציפי הזה אין ספק שאני מוצג יותר בספקטרום השמאלי אבל זה בעיקר כתוצאה מרצון לאזן את הטענות הימניות הקיצוניות שעולות פה לרב, ואין לי ספק שכשאני בקרב סביבה שמאלנית יותר אני מצטייר דווקא בתור ימני..)

2. האם למורה יש זכות לטעון בפני תלמידיו טענות שנועדו להניעם לפעול נגד החברה בה הם חיים? פוליטיקלי קורקט עדיף שלא. בפועל אני מאמין שכל אחד עושה/עשה/ יעשה זאת אפילו באופן לא מודע. אם אני סוציאליסט מובהק אני בהחלט עלול להעביר תכנים סוציאליסטיים לכיתתי חרף שלטונה הקפיטליסטי של מדינתי. אם אני קפיטליסט החי במדינה סוציאליסטית אין ספק שגם יזלגו דעותיי לכיתתי.

אם היינו חיים היום במצב בו הממשלה מבצעת תהליך שלום, נותנת שטחים על ימין ועל שמאל, האם אתה היית מסכים לכך שמורה יביע את דעתו כנגד המהלך הזה בצורה מתורבתת ומוסברת כהלכה? או שעליו להיות לויאלי לחלוטין לשלטון הנוכחי ולהסביר לכיתה מדוע החזרת השטחים תאפשר חיים של מנוחה ושלווה נצחית ודו קיום אוטופי בניגוד לאמונתו המלאה?

3. האם לאדם יש זכות להביע בפני החברה טענות השוללות את זכותה של החברה להתקיים ואז לדרוש מאותה החברה הגנה על זכותו להביע דעה זו ללא סנקציות כלשהן? אם אתה טוען שצריכות להיות סנקציות על אנשים העוסקים בהסתה אני איתך לחלוטין.

4. האם יש הגיון בלחפש "אמת אובייקטיבית" בוויכוח כלשהו כאשר הצד השני נמנע מכך במופגן? לא.

[vic07]

ויק, אתה מציין שמעדיפים להתעלם מראיות היסטוריות המצביעות על כך שתחזיתם שגויה.

כאן אני לא מוכן לקבל את דבריך.

מי שמך לקבוע מהי התחזית המדויקת והנכונה? האם הינך רואה עתידות? האם הינך דטרמינסט כל יודע?

לא, ומעולם לא טענתי זאת. מה שטענתי הוא (וברשותך אמנע מציטוט הפסקה השניה שלך שעוסקת בזאת), שמההסטוריה אפשר וצריך ללמוד. אם אתה מחפש להעריך את תוצאותיו של צעד חסר תקדים לחלוטין, אכן משימה קשה מוטלת לפניך, אבל אם הדבר שאתה שוקל לעשות כבר נעשה אי פעם, בנסיבות דומות, יהיה זה טיפשי להתעלם במופגן מהתוצאות דאז, ולקוות, על סמך הערכות שלהן דווקא אין שום "רקע היסטורי", לתוצאות אחרות. לזה התכוונתי כאשר דיברתי על "ראיות הסטוריות".

שאר דבריך בפסקה זו אינם עוסקים כלל וכלל בתחזית, אלא בהערכת מצב קיים בלבד. דברי לחלוטין לא התייחסו, למשל, לשאלה האם ירי רקטות מעזה הוא "מחיר נסבל" או לא, אלא לשאלה שנשאלה לפני היציאה מעזה לגבי הסבירות לביצוע ירי שכזה בעתיד. בעוד שניתן להמשיך ולהתווכח האם הירי נסבל או לא (כאמור, הערכת מצב קיים), עובדתית וחד משמעית מי שטען לפני ההנתקות שיהיה ירי כזה צדק לחלוטין, ואילו מי שטען שלא יהיה ירי כזה טעה לחלוטין. מי שצדק, ביסס את דעתו על ההסטוריה של הסכסוך, בין השאר על דרום לבנון למשל. אני עדיין מחכה לדעת על מה בדיוק היתה מבוססת הערכתו של מי שטעה, ובעיקר, למה אנו שוב שומעים הערכה זו בנוגע ליציאה אפשרית מיו"ש, בזמן שמונחת מול המעריכים כך ראיה הסטורית בנסיבות זהות לחלוטין שמצביעה על ההפך.

1. האם למורה יש זכות להביע עמדה פוליטית בכיתה? כן, כל עוד הוא לא מביע דעה אישית. אני מאד נהנה בדיונים עם חברים להציג לפעמים עמדה ימנית ולפעמים עמדה שמאלית על מנת להוביל דיון שפותח אופקים. זהו חלק חשוב מאד שלדעתי מרבית המורים בארץ כלל לא מוכשרים לעשייה וחבל מאד. (דרך אגב, בדיון הספציפי הזה אין ספק שאני מוצג יותר בספקטרום השמאלי אבל זה בעיקר כתוצאה מרצון לאזן את הטענות הימניות הקיצוניות שעולות פה לרב, ואין לי ספק שכשאני בקרב סביבה שמאלנית יותר אני מצטייר דווקא בתור ימני..)

כשדיברתי על הבעה פוליטית, מן הסתם התכוונתי לדעתו האישית של המורה.

2. האם למורה יש זכות לטעון בפני תלמידיו טענות שנועדו להניעם לפעול נגד החברה בה הם חיים? פוליטיקלי קורקט עדיף שלא. בפועל אני מאמין שכל אחד עושה/עשה/ יעשה זאת אפילו באופן לא מודע. אם אני סוציאליסט מובהק אני בהחלט עלול להעביר תכנים סוציאליסטיים לכיתתי חרף שלטונה הקפיטליסטי של מדינתי. אם אני קפיטליסט החי במדינה סוציאליסטית אין ספק שגם יזלגו דעותיי לכיתתי.

אם היינו חיים היום במצב בו הממשלה מבצעת תהליך שלום, נותנת שטחים על ימין ועל שמאל, האם אתה היית מסכים לכך שמורה יביע את דעתו כנגד המהלך הזה בצורה מתורבתת ומוסברת כהלכה? או שעליו להיות לויאלי לחלוטין לשלטון הנוכחי ולהסביר לכיתה מדוע החזרת השטחים תאפשר חיים של מנוחה ושלווה נצחית ודו קיום אוטופי בניגוד לאמונתו המלאה?

לא דיברתי כאן על הבעת דעה פוליטית לכאן או לכאן, כאשר לא ברור (תאורטית, כמובן) איזו מהגישות תועיל ואיזו מהגישות תזיק, וממש לא דיברתי על תמיכה בעמדת השלטון (או להפך). דיברתי בכוונה על דברים "מזיקים" במופגן, למשל עידוד ביצוע פשעים, עידוד גרימת נזק (מכוון) לזולת, או עידוד לפרק את המדינה, כמו המורה הנידון. שים לב - לא פירוק שלטונה הקיים של המדינה (שכן אז זה נכנס לסעיף הקודם), אלא המדינה עצמה.

3. האם לאדם יש זכות להביע בפני החברה טענות השוללות את זכותה של החברה להתקיים ואז לדרוש מאותה החברה הגנה על זכותו להביע דעה זו ללא סנקציות כלשהן? אם אתה טוען שצריכות להיות סנקציות על אנשים העוסקים בהסתה אני איתך לחלוטין.

בשני המקרים הקודמים סתם לא הבנת את דברי, כאן נראה שאני הוא האשם בבלבול. לא בהכרח דיברתי על "הסתה" כהגדרתה בחוק, ולא בהכרח דיברתי על סנקציות המוגדרות בחוק. נניח ויום אחד ניגש אלי בחור, בעודינו נמצאים בישראל, ואומר לי שחבל שבשואה נרצח רק חצי מהעם היהודי דאז ולא כולו. אין בדבריו "הסתה" - הדברים לא נאמרו מעל במה ציבורית לקהל שומעים שעשוי להיות מושפע מהדברים, ואף אין בהם קריאה או המלצה לפעולה כלשהי. האם לדעתך לאותו אדם יש זכות להגנה, מצד החברה היהודית על מוסדותיה, מפני הנטייה שלי לשבור לו את השיניים בו במקום? ואם אתה תטען שאלימות פיזית היא בכל מקרה עבירה, אם הייתי מעסיקו של אותו אדם, האם לאותו אדם ישנה זכות הגנה מפני רצוני לפטרו מיידית?

4. האם יש הגיון בלחפש "אמת אובייקטיבית" בוויכוח כלשהו כאשר הצד השני נמנע מכך במופגן? לא.

אם כך, תפסיק בבקשה לטעון שעל ישראל והישראלים "להבין" גם את "האמת" הערבית.

ואגב, אני מאוד סקרן לדעת באילו חוגים בדיוק אתה נחשב לימני.

[yonizaf]

תרשה לי גם להביע את דעתי בנוגע לשאלות שלך.

1. האם למורה יש זכות להביע עמדה פוליטית בכיתה?

כן, ובהסתייגות.

נתחיל מזה שמורה יכול להעביר לתלמידיו מידע שאיננו קשור ישירות לחומר הלימודים, אם ההקשר מתבקש או אם נשאל על כך ישירות, וזה כולל גם דעות אישיות (אבל לא בהכרח לספר לתלמידים את דעותיו מיוזמתו באופן קבוע ומחוץ להקשר, בזה יש טעם לפגם).

אבל: בהיות הגדרת התפקיד של מורה להעביר מידע בעל פה לתלמידים, הוא לא יכול להסתתר מאחורי "חופש הדיבור" ולהעביר לתלמידיו כל מידע שירצה, אלא הוא כפוף להגבלות שיטיל עליו המעסיק, ולא להעביר לתלמידים מידע שאיננו נכון (כמו ללמד ש1+1=3), או גם מידע אמיתי שהתלמידים לא אמורים לשמוע אותו (כמו לדבר עם ילדי כיתה א' על נושאים מיניים). ההגדרה של מה נכון ומה התלמידים אמורים לדעת נקבעת באופן טבעי ע"י האחראים עליו (מנהל ביה"ס וכדומה), ולכן למשל מורה בבי"ס דתי לא יוכל לומר לתלמידים דברים נגד הדת, כמו בדוגמה שהבאת.

עם זאת, דעות פוליטיות לא בהכרח יכנסו אוטומטית להגדרה הנ"ל, אלא אם כן מדובר בדעות בעייתיות בנושאים טעונים במיוחד או כאשר ידוע למורה שהנושא הספציפי הוא מחוץ לתחום.

ובנושא הנידון בכותרת, לדעתי לא שייך לפטר אלא אם כן היה אמור להיות ברור לגמרי למורה שאלו דברים שלא שייך להגיד (אם מצד היגיון בריא, מצד מדיניות ביה"ס שהובהרה למורים מראש, או שהמורה הוזהר אחרי שדיבר על הנושא בעבר).

2. האם למורה יש זכות לטעון בפני תלמידיו טענות שנועדו להניעם לפעול נגד החברה בה הם חיים?

השאלה בעייתית כי המשפט הנ"ל הוא פרשנות אישית שלך. איך אתה יכול להחליט למה "נועדו" הטענות? אתה תטען שאותו מורה אמר את הדברים במטרה להניע את התלמידים לפעול באופן מסויים, אבל אותו מורה יכול בהחלט לטעון שהטענות נועדו רק כדי לעורר את התלמידים לעובדה שיש צד שני למטבע ולא הכל שחור-לבן, ובעצם לעודד חשיבה פתוחה (ולא בהכרח לקבל את הדעה הספציפית).

הדבר שונה כמובן אם המורה מנסה לשכנע את התלמידים באופן פעיל באמיתות טענותיו, ולא מסתפק בהצגת דעתו בלבד, אבל זה לא מה שמשתמע מהשאלה.

3. האם לאדםיש זכות להביע בפני החברה טענות השוללות את זכותה של החברה להתקיים ואז לדרוש מאותה החברה הגנה על זכותו להביע דעה זו ללא סנקציות כלשהן?

בפירוש כן, זהו חלק בסיסי מחופש הדיבור. זכותו של כל אדם להביע כל דעה שהיא - קיצונית ככל שתהיה - בפני כל קהל שהוא.

זה כמובן בהנחה שהוא מסתפק בהבעת דעה ודבריו לא כוללים את אחד מסוגי הדיבורים האסורים לפי חוק, כמו: הסתה (שכנוע אדם באופן פעיל לעבור על החוק), לשון הרע (דיבור בגנותו של הפרט בנושא שאין בו עניין לציבור), הוצאת דיבה (דיבור בגנותו של הפרט כאשר התוכן הוא שקר), וכדומה.

(וכמובן, כמו בדוגמה של המורה המובאת למעלה, אם הבעת הדעה סותרת את מהות תפקידו של אותו אדם, הרי שיש למעסיקו את הזכות לפעול נגדו באופן סביר, בלי שיוכל לטעון ל"זכות הדיבור")

סתם לצורך הדוגמה, אם תאסור את הנ"ל, יוכלו לטעון שאסור לטעון בפני חברי הכנסת טענה בעד שינוי שיטת השלטון, היות וטענה זו שוללת את זכותה של אותה החברה (הכנסת) מלהתקיים. נראה לך?

4. האם יש הגיון בלחפש "אמת אובייקטיבית" בוויכוח כלשהו כאשר הצד השני נמנע מכך במופגן?

כמובן. כל אדם צריך לחתור לדעת את אמיתות כל העובדות הרלוונטיות על כל צדדיהן, לפני שהוא מתעסק בהעלאת טיעונים בכל דיון שהוא. כל טיעון שלא מתבסס רק על האמת האובייקטיבית, שוויו הוא כקליפת השום. דווקא העובדה שהצד השני מתעלם מהעובדות בטענותיו, היא זו שתהפוך את הטענות שלך לחזקות יותר מול שלו, כאשר הן מתבססות רק על האמת.

עם זאת, צריך לדעת להבדיל בין המושג "אמת" ל"צדק". גם אם אתה חותר לאמת אובייקטיבית, אין פירושו של דבר שאתה צריך לחפש גם את הצדק של הצד השני (כי הוא לא הולך לחפש את הצדק שלך), וגם לא "צדק אובייקטיבי" כלשהו (אין דבר כזה), אלא לנסות להגן על צדקת הצד שלך תוך שאתה מבסס את טיעוניך על האמת האובייקטיבית (כלומר שימוש בעובדות ברורות ומוכחות, ולוגיקה מוצקה).

דוגמה אקראית שנראית לי מתאימה לנושא, היא המלחמה התמידית בין בני האדם ליתושים.

מאז ומתמיד היתושים מצצו את דמם של בני האדם וגרמו להם לגירודים, בעוד בני האדם השתמשו בשיטות שונות ומשונות (ידיים, חשמל, חומרים כימיים) כדי לחסל את היתושים בהמוניהם. מי צודק?

בדוגמה הזו, ידיעת האמת האובייקטיבית תכלול לימוד מקיף של הסיבות להתנהגותם של היתושים, את הסיבה לזה שהם מוצצים דם, איך זה גורם לגירוד וכדומה. מהצד השני ישנה אפשרות להתעלמות מהאמת האובייקטיבית (לא ללמוד את הנושא ופשוט להאמין שהיתושים נגדך וזהו), או האפשרות הגרועה יותר, לנסות להסתיר את העובדות ולהתחיל למשל ללמד בבתי הספר שיתושים מוצצים דם מתוך הנאה סדיסטית של גרימת גירודים ואי נעימות לבני האדם.

כדי לטעון שאתה הצד הצודק, אין צורך בהעלמת העובדות או התעלמות מהן. גם בידע ברור שהיתושים מוצצים דם כדי לשרוד, עדיין זכותך המלאה לטעון שהצדק עמך. אין שום סיבה לטעון את טענות הצד השני בשאלה מי צודק, אלא להגן על האינטרסים שלך בלבד, היות שגם הצד השני הולך להגן על האינטרסים שלו. וטיעון פשוט מבוסס מציאות כמו "זכותי להגן על עצמי מגירודים" יהיה בעל משקל עדיף מטיעון שלכאורה חזק יותר אבל מבוסס על שקר/רגש כמו "היתושים שונאים אותי ומזיקים לי בכוונה ומרוע לב".