יSKYPC פשטו את הרגל ! - עמוד 9 - צרכנות - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

יSKYPC פשטו את הרגל !


gilboag

Recommended Posts

מיומנו של סטודנט לכלכלה:

1. לפשיטת רגל ממש אין קשר ישיר למידת המקצועיות וההבנה של הצוות. אין קשר ישיר לשירות הטוב.

2. למעשה הגורם העיקרי לפשיטת רגל של בית עסק הוא הפסדים או היעדר רווחיות. בתור מי שעוקב אחר השוק ומגמותיו לאורך זמן ולתמורות שבו, אני יכול להגיד בקלות שתחרות ומשחק לא חכם הם הגורמים שחיסלו את SKYPC. מי שזוכר, לקראת סופה היו הרבה ו/או מחירים טובים - מדי - שככל הנראה היו טובים ממה שהם יכלו לעמוד בהם ובאו על חשבון רווחים. חברה בהפסדים או חברה שלמרות תזרים המזומנים לא מסוגלת להפיק רווח לא שורדת.

3. על מנת להיות אטרקטיביות - להשיג יותר קונים ולהגדיל פדיון, החברות בוחרות באסטרטגיות של משחק אגרסיבי - שבשוק הזה מתבטאות בתחרות מחירים, האסטרטגיות האלו הן בדרך כלל אחת מהבאות:

1. הורדת אחוזי רווח - אני אוריד את המחיר, ארוויח פחות על כל מוצר אבל אגדיל את הכמות שאני מוכר. - כל החנויות בשלב זה או אחר נוקטות בשיטה זו. תוצאה - אחוזי רווח נמוכים. אחוזי רווח נמוכים מאד לאורך זמן יהרגו חברה / / חנות. בציניות משהו, פעם הבאה שאתם מבקשים הנחה מהחנות תחשבו על זה שSKYPC נסגרו כי הם נתנו יותר מדי הנחות.

2. יבוא מקבילי - החברה קונה את המוצרים מיבואן מקבילי - בזול יותר ממחיר היבואן הרשמי, ואז יכולה להרשות לעצמה לתמחר אותו נמוך ולשמור על אחוז רווח שהיא יכולה להנות ממנו. קורה לא מעט - במקרים לא מעטים, הלקוחות לא מודעים שבמקרה שצריך אחריות, האחריות שנותן היבואן הלא רשמי עלולה להיות הרבה פחות טובה מבחינת תנאים, כאשר ההפרש במחיר לא תמיד מצדיק את זה.

3. יבוא עצמי - חנות עושה יבוא של רכיב מסוים בעצמה מחו"ל - מוותרת על דמי התיווך שהיא משלמת ליבואנים ודי בדומה ליבוא עקיף יש לה בדרך כלל יותר מרווח תמרון עם המחיר, כך שגם כאשר היא קובעת מחיר אטרקטיבי אחוזי הרווח שלה נותרים משביעי רצון.

4. לעצם העניין - פה קבור הכלב - פחות אסטרטגיה של חנות, ויותר של סוג אחר של שחקן בשוק - יבואן, בהתנהגות שיש בה דמיון לקרטל / מונופול. יבואן המיבא סחורות מפעיל בעצמו חנות / חנויות אשר בהן הוא למעשה שוב לא צריך שום דמי תיווך, ומשווק את הסחורה שהוא מייבא כשיש לו מרווח תמרון רב של תמחור לאחר שהוא כאמור חוסך את דמי התיווך על מגוון מוצרים גדול למדי.

למה זה לא משחק "יפה"? יבואן הרי בדרך כלל משווק את הסחורה שלו למשווקים שבתורם משווקים את מוצריו לקהל הרחב. כאשר היבואן מחזיק את החנויות שלו במטרה למכור, נוצר פה ניגוד אינטרסים. מצד אחד היבואן משווק לחנויות וגובה מהן את דמי ה"תיווך", מצד שני הוא משווק את המוצרים בעצמו ונוקט לשם כך באסטרטגיה אגרסיבית של תמחור. אם נסכם, אני מוכר לך את המוצרים, אבל מוכר אותם בעצמי לקהל במחיר דומה למחיר שבו אני מוכר לך. למה זה גורם?

עבור החנויות שרוכשות ממנו:

I. אובדן רווחים עד הפסדים לחנויות שרוכשות מיבואן שמשחק כך.

II. נטישה של יבואן שמשחק כך.

עבור היבואן עצמו:

I. אובדן הכנסות כיבואן עקב ירידה בקניות הדילרים.

II. לחץ, שכן היבואן מתחייב לרכישה של כמויות גדולות מהיצרנים. אם הוא רוכש כמויות גבוהות אם המכירות שלו לא תואמות את גודל הרכישות שלו, ומשווקים לא רוכשים ממנו הוא נותר עם סטוקים - הפסד.

III. על מנת שיוכל למכור את הכמויות הנ"ל כדי לא להישאר תקוע איתן, האסטרטגיה היא כמובן - הורדת מחירים בחנויות שלו. שהיא שוב הפסד רווח.

IV. בדרך כלל ההיצע של חנויות היבואן מן הסתם מבוססות על הסחורה שהוא מייבא + השלמות למוצרים שחנות חייבת כדי להשלים את ההיצע שלה. תלוי כמובן ביבואן, ההיצע בדרך כלל לא מגוון מבחינת מספר הפירמות השונות שאת מוצריהן נראה במחירון שלו.

למה זה מזכיר התנהלות קרטלית / מונופוליסטית? כי המחיר בשוק נקבע כפונקציה של הלחץ (כמויות) של היבואן מחיר המקסימום שעדיין לא מאפשר למשווקים האחרים להרוויח מהמוצר. איפה אובדן עודף הצרכן - נחשף פחות למותגים שלא פעם מוצריהם טובים מאד, אצל המשווקים שמעדיפים כמובן לשווק מוצרים שלא הורסים להם את הרווחיות עליהם. אחרי הכל ליבואן יש אפשרות לקבוע מחיר במרחב נמוך שלא מאפשר לשאר השחקנים בשוק להתחרות. במרחב הזה המחיר הנבחר הוא כמובן המחיר המונופוליסטי/קרטלי תלוי אם מסתכלים על היבואן או על החנויות שלו ומה מחשבים כמתחרה בשוק. אגב, כמו שקורה לא אחת, לא חייבות להיות ממותגות תחת אותו שם. עוד פגיעה בעודף הצרכן היא החנויות שנסגרות עקב אי יכולת להתחרות - פחות תחרות - מאפשרת נתח עוגה גדול יותר לכל שחקן בשוק ומפחיתה את הלחץ על המחירים לרדת.

אישית אני מתפלא שלא נופלות יותר רשתות/חנויות גדולות עד כה. בהתחשב בתחרות הגיוני שנראה עוד התרסקויות בקרוב, שכן אני לא רואה שום ישועה של ממש. אגב, התרסקות אחת נמנעה לא מזמן לפי פרסומים בעיתוני כלכלה כאשר בעלי הון גדולים רכשו חלק ניכר מרשת אייבורי שהגיעה למצב של חוב.

הניתוח שלי של המגמה בשוק המחשוב, הוא שבעוד שבעבר - עד לפני כ5 שנים המדיניות השלטת הייתה בתרחבות ונפיצות של חנויות, הרי שבשנים האחרונות אנחנו רואים מגמה הפוכה - קיבוציות. ההתקבצות הזו לא בהכרח באה בסגירה של חנויות כמו שהיא באה באיחודים של חנויות או בחנויות שנקנות ע"י חנויות / מפעילים אחרים (בדרך כלל החנויות שמחליפות מותג / נמכרות היו פושטות רגל אחרת) והנ"ל עושים שימוש בשמם ובמוניטין שלהן, כאשר בפועל מדובר בחנויות / חברות שונות לגמרי. המגמה הזו הולכת ומתרחבת.

מי יודע אולי עוד תהיה גם עבודת סמינריון בנושא. מקווה שזה שפך אור לכל מי שנשאר המום.

לא ננקבו שמות במכוון למעט מה שפורסם בעיתונות.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 135
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

משתתפים בולטים בדיון

משתתפים בולטים בדיון

אבל גם ליבואן יש פערי תיווך, כיוון שברגע שהוא מוכר לקהל הרחב הוא הופך מיבואן, ליבואן+קמעונאי - הוא צריך לשכור שטחים לחנויות, לתחזק צוות מכירות ועוד ועוד.

כלומר, אני טוען(ואני לא מכיר את הנתונים, אני מודה ומתוודה) כי אחוז הרווח של קמעונאי שהוא לא יבואן על מוצר X מאוד דומה לאחוז הרווח של יבואן שהוא גם קמעונאי, על אותו מוצר X.

כמובן שאם ישנו יבואן שהוא גם קמעונאי וגם מפיץ את הייבוא לקמעונאים אחרים, נוצר פה תהליך ניגוד אינטרסים מעניין, בלשון המעטה - זה נשמע לי כמו רעיון קצת יותר מעניין לסמינריון :)

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

נתקלתי עכשיו בחנות שעובדת בצורה שונה

יש להם פינה קטנה במושב מחוץ לעיר, דוכן עם כמה מדפים.

אין להם מלאי לכן הם כנראה לא מסתכנים בכלום

אתה מזמין מהם והם מזמינים מהיבואן.

הייתי קונה של SKYPC היתה להם חנות גדולה במקום טוב עם הרבה מלאי.

למרות כל הנתונים הטובים משהו התפקשש ובאופן יחסי היו להם הרבה החזרות.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

במקום הראשון בנקים. במקום השני מי שמטפל בפירוק (רואה חשבון ועורך דין), במקום השלישי ספקים, במקום הרביעי עובדים ובמקום אחרון לקוחות. בדרך כלל הכסף נגמר במקום השני לכן הסיכוי של עובדים לקבל פיצויים מהבעלים קלוש עד לא קיים. עובדים יצטרכו לפנות לביטוח הלאומי. ביטוח לאומי משלם את המשכורות שלא שולמו ופיצויים במקרה של פשיטות רגל ופירוקי חברה.

כמעט - במקום הראשון המדינה. מיסים, עמלות, אגרות, וואטאבר. האוצר תמיד ראשון. אח"כ שיעבודים. כי נכסים משועבדים הם כבר לא של החנות. ואז הרשימה פחות-או-יותר כפי שכתבת, אם כי נדמה לי שהעובדים נמצאים גבוה יותר ברשימה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

כמעט - במקום הראשון המדינה. מיסים, עמלות, אגרות, וואטאבר. האוצר תמיד ראשון. אח"כ שיעבודים. כי נכסים משועבדים הם כבר לא של החנות. ואז הרשימה פחות-או-יותר כפי שכתבת, אם כי נדמה לי שהעובדים נמצאים גבוה יותר ברשימה.

פלונטר יושבים במרכז הרצליה אבל גם הם כמעט לא מחזיקים מלאי ומזמינים ללקוח כנגד הזמנה טלפונית או באתר.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

^^

פלונטר?

95% מכל חנויות המחשבים בארץ עובדות בצורה כזאת, ערך המלאי שלהם לא עובר כמה אלפי שקלים וזה לרוב ציוד היכפי זול כמו מדיות לצריבה כבלים מקלדות עכברים מצלמות רשת ותיקיות לדיסקים. מוצרים יקרים יותר או מוצרים שהמחיר שלהם משתנה בתדירות גבוהה כמו זיכרונות מעבדים וכד' בדרך כלל מזמינים אצל היבואנים רק ברגע שהלקוח עושה הזמנה. לא לוקחים סיכונים להחזיק מלאי של מוצרים כאלה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

^^

פלונטר?

אכן כן

הייתי קונה שלהם עוד בגילגול הראשון ועכשיו הופתעתי לראות אותם כדוכן בתוך מחסן של עגלות ילדים במושב בצרה.

עוד יותר הופתעתי לראות שם את יריב נחשון שהיה המייסד המקורי !!

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

וואאי כמה חפירות.

מה זה משנה לנו כצרכים אם אנו מקבלים בסופו של דבר אותו מוצר במחיר זול יותר.

זה אמור לבפגוע רק רק בבעלי עיניין. אם מיכאל מ-RSM מבין אותך טוב מאד ומוכן לעזור לך אולי זה אומר שגם הוא נמצא באותה בעיה כמו SKYPC?

נקודה נוספת למחשבה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

בכללי, כדאי להסתכל לטווח ארוך יותר מהאשר מהיד לפה. זה שהמחירים כרגע נמוכים אולי אטרקטיבי לצרכנים, אבל כשהמחירים נהיים נמוכים מדי, וזה בגלל שאחוזי הרווח נמוכים מדי, חברות נסגרות, וככל שיש פחות תחרות, המחירים מזנקים, כך שבמקום שתהיה יציבות, לאורך זמן אנחנו מקבלים מחיר נמוך כיום ובעוד 5-10 שנים ייתכן ונשלם הרבה יותר.

לא ממש הבנתי למה אתה מתייחס. מה הקשר למיכאל (מר קטורזה ;D ) מRSM?

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

זהו מצב רע של loose-loose situation.

כלקוחות מצבנו ממש לא מזהיר ובתכלס' אין בידינו לעשות משהו.

פשוט כורתים את הענף שאנחנו יושבים עליו ואנחנו מסתכלים ו.. מסתכלים...

אני דוקא חושב שהאשמים הכבדים הם היבואנים. גדולים כקטנים. הם מרוויחים הכי הרבה, עם הכי מעט תחרות (מישהו אמר קרטליזציה?) ולא תומכים בשום דרך בחנויות מקצועיות.

עכשיו כנראה גם פנדה מצטרפים לרשימה הזו.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...