לא שמרתם על האקדח שלכם, הוא נגנב ובוצע באמצעותו רצח? עדכון - מקרה חדש ומרתיח לא פחות

[QttP]

בבקשה, דוגמה, אחת האחרונות:

http://www.kalir.co.il/Articles-Tari/t1120.html

שיקרו לביטוח, הביטוח לא רצה לשלם (למרות שהכיסוי לא תלוי בשקר), בית המשפט פסק על הביטוח לשלם את מלוא התגמולים, וגם הערעור של חברת הביטוח נדחה. אפילו פסקו החזר אגרת משפט למבוטחים, רק לא חייבו בהוצאות משפט נוספות (אילו?). זה היה ה"עונש" על השקר. ללא ספק עונש לא מידתי, הגובל בהתעללות.

אני לא נאיבי. אני יודע שחברות הביטוח מתנהלות כנבלות לעיתים קרובות, ואני יודע שיש שופטים גרועים. אני פשוט לא עיוור מרוב שנאה כמוך.

[Ash Binary]

לגבי הדוגמה הקיצונית שלך: זה שונה בתכלית ממקרה בו לא הייתה או הופעלה אזעקה, שכן החוק אינו מחייב להתקין אזעקה. אבל החוק בהחלט מחייב את בעל הרכב לא להשאיר אותו פתוח, עם המפתח בסוויצ'/מונע ללא השגחה. זה מסוכן, לא סביר ופשוט מזמין אסונות. ומה אם ילד היה נכנס לרכב ומחליט לצאת לסיבוב? לבעל רכב יש חובת זהירות כלפי כל העולם לגבי הרכב שלו, והוא צריך לנהוג בסבירות. החוק והשכל הישר קובע מה סביר ומה לא. אם בעל הרכב נהג בניגוד לחוק, בחוסר סבירות והתרשל, אז כן - הוא צריך לטעמי לשאת בחלק מהנזק. שוב אדגיש - בניגוד למה שנפסק, החלק הזה צריך, לדעתי, להיות קטן יחסית, שכן מרב האשמה היא על הגנב. אבל בהחלט יש לרשלנות הזו תרומה לתוצאה הסופית השלילית והיא צריכה לבוא לידי ביטוי.

החוק גם קובע בדיוק מה העונש שבעל הרכב יקבל על רקע תעבורה/פלילי

כל מה שמעבר לזה ? חד וחלק לא. הגנב גנב את הרכב, איך הוא עשה זאת הוא פרט שולי ביותר, ומרגע שהוא נכנס לרכב האחריות היא עליו ועליו בלבד

אנשים צריכים להיות אחראים למעשים שלהם, ולא לדברים שלא היתה להם שליטה עליהם :

לבעל הרכב 1. היתה בחירה להשאיר את הרכב מונע ופתוח או לא. 2. לא היתה בחירה אם לרכב שלו יבוא שוטר וייתן דוח, או גנב ויגנוב אותו : האחריות של בעל הרכב היא על 1 בלבד והחוק קובע בדיוק מהי. אני לא רואה איך האחריות שלו משתנה בין האפשרויות של מה קרה ב 2

לגנב 1. היתה בחירה לגנוב או לא לגנוב (כפונקציה של המצב בו בעל הרכב השאיר את הרכב, אבל ההחלטה הסופית היא של הגנב בלבד). 2. היתה בחירה לנהוג בפראות או לא, לצאת למרדף או לא, להיות שיכור על ההגה או לא (אם הוא היה במקרה הזה), ובכך להביא לתאונה או לא : הגנב אחראי לחלוטין גם ל 1 וגם ל 2

הגישה של "הפעולות של בעל הרכב עודדו את הגנב לגנוב" - אני לא הולך לקבל אותה, בדיוק כמו שאני לא הולך לקבל את כל הוריאציות של חלוקה "שוויונית יותר" באחריות בין אנשים שביצעו או לא ביצעו עבירות שונות, גם אם הקשר בין העבירות הוא שאחת איפשרה את השניה. אם הבאנו את האקדחים כדוגמה, בעל הרכב לא הכריח את הגנב לגנוב את הרכב באיומי אקדח, וכל מה שמעבר לזה פשוט לא רלוונטי

בנוסף, אני לא חושב שכל מה שלדעת מישהוא מסוכן, צריך להיות אסור

אם אתה משאיר את הרכב מונע ופתוח והולך, אתה לוקח את הסיכון שהוא ייעלם. זאת בחירה שלך אם לעשות זאת : אם אתה מחליט שמתאים לך ללכת לשניה לשלם /להיכנס לשרותים מבלי לכבות את הרכבאתה צריך לשים את הרכב בניוטראל/Park ולהרים ארמברקס, ואם אתה לא מבין את זה בעצמך אתה לא כשיר לנהוג ברכב

אתה צריך להיות מוכן לכך שאם חברת הביטוח מחייבת ממך לשמור על הרכב (ולא להפקיר אותו למשל) והפרת את זה, היא תשלח אותך לכל הרוחות ולא תכסה לך שקל ממחיר הרכב שנגנב. אבל זה לא נותן לה את הזכות לדרוש ממך כסף נוסף כלשהוא

אם אתה משאיר ילד ברכב :

1. אתה לוקח אחריות המקרה שהילד יעשה לך GTA, אבל אתה לוקח את אותה אחריות בדיוק במשך כל הזמן שהילד בבית והמפתחות בהישג יד שלו (ומכיוון שהילד קטין האחריות על כל מה שהוא עושה היא עליך כעל הורה)

2. אתה לוקח סיכון שאולי יחטפו לך את הילד, אבל אתה לוקח את אותו סיכון בדיוק גם אם היית משאיר את הילד לעמוד מחוץ לרכב. אולי תיקח את הילד איתך לתוך השרותים בשביל שלא יחטפו אותו ? יש גבול לפרנויות

אני בהחלט לא חושב שלהשאיר ילד ברכב (ללא בעיות התנהגות ידועות, מספיק גדול בשביל להבין שלא מורידים את הארמברקס כשאבא לא נמצא, ובשביל לפתוח חלון או לצאת אם חם לו) הוא מעשה לא נכון

[omrij]

בהרבה (רוב?) מהדוגמאות שם הפסיקה היתה כנגד חברות הביטוח (ובצדק).

לגבי תקופת ההתיישנות, לא רואה בעייתיות מיוחדת שהיא "רק" 3 שנים. מקרי רכוש הם פשוטים, אם לא קיבלת את הכסף תוך תקופה קצרה ממועד הגשת התביעה, יש לך עוד (כמעט) 3 שנים להגיש תביעה, אם אתה מחכה שימרחו אותך שלוש שנים אתה אדיוט.

כמו שכבר כתבתי מקודם, הייתי שמח אם היו סנקציות בחוק כנגד חברות הביטוח על גרירת מבוטחים לבית משפט ללא סיבה מוצדקת (שיטת מצליח). אבל תלונות יש להפנות למחוקק/רגולטור.

[Animor]

בינארי, אתה קצת מבלבל בין המשפט הפלילי לבין דיני נזיקין. במשפט הפלילי אתה תישא באחריות למה שאתה עצמך עשית (גם במחדל). זו בדיוק הסיבה בשלה כותרת הדיון הזה שגויה מן היסוד.

דיני הנזיקין בודקים אם ביצעת עוולה כלשהי, כאשר העוולה הנפוצה ביותר הנה עוולת הרשלנות. אם היית רשלן ואך ורק בגלל רשלנותך נגרם נזק לגורם אחר, אתה תצטרך לפצותו. כמובן שיש להוכיח מספר אלמנטים לא פשוטים עד להוכחת הרשלנות: שהייתה לך חובת זהירות, שאדם סביר יכול היה לצפות את הנזק, שיש קשר סיבתי בין המעשה שלך לבין הנזק וכדומה.

ויק ואתה מנסים לבחון את דיני הנזיקין במובנים של משפט פלילי, ולכן זה מבלבל אתכם.

אמנם יש חפיפה מסוימת ברציונלים, אבל יש גם שוני גדול.

נסה לקרוא קצת על הרציונלים שמאחורי דיני הנזיקין בהקשרים אלה: המונע הזול, נוסחת לרנד הנד, התמריצים שדיני הנזיקין אמורים להחיל על האוכלוסיה, יעילות כלכלית. אולי זה ישכנע אותך בהיגיון שבדברים.

טעות נוספת מהותית שיש לך היא הקשר שאתה עושה בין תביעת בעל הרכב לבין תביעת חברת הביטוח. חברת הביטוח היא לא זו שדורשת מבעל הרכב לשלם, בניגוד למה שכתבת. היא עצמה נתבעת בפסק הדין הזה.

הניזוק תבע גם את בעל הרכב וגם את חברת הביטוח. את בעל הרכב בגלל רשלנות ואת חברת הביטוח בגלל ביטוח צד ג' שהיה לרכב.

ומה לעשות שביטוח צד ג' אינו חל על שימוש לא מורשה ברכב? לכן חברת הביטוח אינה חייבת. למה אפשרו לה מלכתחילה לנסח חוזה כזה? כי יש לה כוח והשפעה על הרגולטור, וראה מה שכתבתי לויק בעניין זה.

בעל הרכב צריך לשלם כי הוא התרשל. אין לו חבות פלילית, אלא נזיקית. בשביל להרשיע בפלילים צריך הרבה יותר מכך, אבל בשביל לחוב נזיקית (כלומר כספית), המשפט מסתפק ברף נמוך יותר - מספיקה רשלנות, על מובנה המשפטי.

כאמור, לדעתי פסק הדין מוטעה בכך שהוא משית את כל הנזק על בעל הרכב, בעוד שלדעתי היה צריך לחייב אותו רק באחוז מסוים.

זה לא קשור לפרנויות. זה קשור לחוק ולסבירות הפעולה. במקרה הזה, החוק אוסר במפורש על השארת רכב באופן הזה ובנוסף, זה גם מעשה לא סביר.

ונקודה אחרונה בניסיון הבהרה של פסק הדין: אם הרכב היה נגנב באופן "רגיל" (בלי רשלנות של בעל הרכב), לא ניתן היה לתבוע את בעל הרכב, גם אם הגנב היה הורס חצי מדינה בבריחתו.

[Art Tatum]

שאני אבין.

האיש התקשר למשטרה.

המשטרה ביצעה מרדף.

ואז הגנב תוך כדי מרדף התנגש, ועל זה בעל הרכב אמור לשלם?

זאת אומרת שעדיף לא להתקשר למשטרה?

[Milford Cubicle]

בכל מקרה

עדיף לא להתקשר למשטרה. שלא ירביצו לך או משהו, בכל זאת אנחנו בישראל.

אגב גם מבחינת ביטוח עדיף לך שהרכב יגנב וזהו. אם הרכב פשוט נגנב ונעלם אתה מקבל מהביטוח מחיר מחירון. אם הרכב נמצא (ונהרס בדרך...) אתה מקבל רק החזר על תיקון ונשאר עם רכב שעבר תאונות קשות ומחיר השוק שלו התרסק.....

[vic07]

אתם שוכחים שאם יתגלה שבעל הרכב היה עד לגניבה ולא התקשר למשטרה, חברת הביטוח תמהר לטעון שהוא לא עשה מאמץ סביר להקטין את נזקיו ותבקש לשלול ממנו את כלל סכום הביטוח, ויימצא השופט שיסכים איתם. הכל חלק מאותה השיטה, כמובן.

[Art Tatum]

רגע.. רגע..

אם אני גנב רכב, ואני נכנס לרכב כשהמפתחות בפנים ונוסע, אז מותר לי להתנגש ולהרוס את מה שאני רוצה מבלי שתהיה לי אחריות פלילית לנזק לרכוש?

או שרק על הנזק לרכב עצמו אני לא אחראי?

[vic07]

להבנתי, היות ונראה שהגנב לא תכנן לבצע תאונה (שהרי הוא קיווה להמלט כשהרכב שלם, מן הסתם), לא ניתן להאשים אותו מבחינה פלילית בנזק לרכוש. אפשר להאשים אותו מבחינה כלכלית, כמובן, אבל מסתבר שיש שופטים שבוחרים בדרך הקלה ומאשימים את בעל הרכב.

[Animor]

הגנב אחראי גם מבחינה פלילית וגם מבחינה נזיקית, לנזק. בעל הרכב יכול לתבוע את הגנב ולקבל ממנו את כל הסכום שהוא נדרש לשלם. וזה גם מה שהוא עשה, קרא בפסק הדין - זה נקרא הודעה לצד ג'.

הבעיה היא שספק אם הוא יוכל להוציא כסף מהגנב הזה.

[vic07]

השופט למעשה קבע שמי שאחראי נזיקית מול הנפגע הוא בעל הרכב, והגנב פטור לחלוטין מהאחריות הזו. מבחינתו, הגנב אחראי מול בעל הרכב בלבד.

[Animor]

זה לא נכון ונובע מחוסר הבנה שלך את פסק הדין.

[vic07]

מה פספסתי, אם כך?

התביעה נגד הנתבע 1 (הוא בעל הרכב) מתקבלת. בהיעדר מחלוקת לעניין הנזק, ישלם הנתבע 1 לתובע את שווי הרכב לפי חוות דעת השמאי, בסך של 10,900 ש"ח, וכן את שכר טרחת השמאי, בסך של 900 ש"ח, ובסך הכל 11,800 ש"ח. לסכום זה ייתוספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (8.7.2014) ועד ליום פסק הדין. לא ראיתי לפסוק פיצוי בגין נזק לא ממוני. כמו כן יישא הנתבע 1 בהוצאות התובע בסך של 1,000 ש"ח. בסכום זה הבאתי בחשבון שהתקיימו שלוש ישיבות. התביעה נגד הנתבעת 2 (חברת הביטוח) נדחית, בנסיבות העניין ללא צו להוצאות. בירור ההודעה לצד שלישי (הגנב) שהגיש הנתבע 1 ימשך כסדרו.

בעל הרכב בינתיים צריך לשלם את מלוא שווי הרכב לנפגע, ועניינו מול הגנב יידון במועד מאוחר יותר. כשאתה מאשים אחרים ב"חוסר הבנה", לפחות תשתדל לא לצאת אדיוט.

[omrij]

הנהג ובעל הרכב אחראים ביחד ולחוד לכל הנזק. זה לא שבעל הרכב אחראי בלעדית, ולכן בעל הרכב יכול לתבוע ולהיפרע על חלקו של הנהג באחריות.

אז הגנב לא "פטור לחלוטין" ובעל הרכב לא "אחראי נזיקית"

[Animor]

שוב אתה יורד לשפה נמוכה, פשוט לא יכול להימנע מזה, נכון?

אבל אשיב בכל זאת.

כתבת שהגנב פטור לחלוטין וזה לא נכון. למעשה, הגנב הוא האחרון בשרשרת של מי שצריך לשלם, הוא היחידי שאין לו אל מי לחזור והוא יהיה חייב לשלם את הנזק, ככל שיצליחו להוציא ממנו את הכסף.

בעל הרכב נתבע בגלל רשלנותו ושלח הודעה לצד ג' - הגנב. זה בגלל שהניזוק הגיש תביעה נגד בעל הרכב ונגד חברת הביטוח, ולא ישירות נגד הגנב. סדרי הדין האזרחי הם כאלה שתחילה נקבע אם הנתבע חייב לתובע. אם כן, יש מעין היפוך תפקידים. הנתבע הופך למעין תובע והצד השלישי הופך למעין נתבע. יכול להיות גם צד רביעי וחמישי, אבל ככל שאתה בסוף השרשרת, יש לך פחות גורמים לחזור אליהם ולתבוע מהם את הכסף שאתה חייב למי ש"מעליך".

זכותו של הניזוק לבחור את מי הוא תובע נזיקית, ואחד השיקולים הוא לתבוע את מי שיוכל לשלם. הוא יכול היה לתבוע את שלושתם ביחד ולחוד, לכאורה.

בדרך בא הלך הוא לקח סיכון מסוים, כי אפשר היה לקבוע שבעל הרכב לא אחראי לנזק ואז הוא היה מפסיד בתביעה.

לסיכום: הגנב ממש לא פטור וסביר מאוד שייקבע בהמשך ההליך שהוא חייב לפצות את בעל הרכב, לפחות על חלק מהסכום, אם לא על כולו.