תאונת דרכים, מלפני עשור - רות דוד פ.מחוז, גל בק ז&quot;ל ושני פלטי שולץ (29/11/15)

מחבר

- Share

פרשת 15 חוקרי רשות המיסים.

למה אתה חושב שהיא הייתה שה תמים בעת כהונתה כפרקליטה ולאחר שסיימה את שירותה הציבורי נהייתה מושחתת ומשחיתה ?.

הוכח כבר שפישר העניק לה מתנות, בעת כהונתה כפרקליטה.

בנוסף, ישנם החלטות תמוהות רבות בתיקים שהסנגור היה פישר.

הילה גרסטל בודקת.

מצד שני זה אכן בעייתי להוכיח דבר שכזה. אני מזכיר לך שמדובר באנשים שמכירים את החוק בצורה מצויינת.

בנוסף, אתה שוכח שמי שתובע אותה כרגע זו פרקליטות ת"א - אנשים שהיא מינתה !.

אני לא מאמין ביותר משלושה צירופי מקרים :

הנה ארבעה צירופי מקרים, שמערבים את רות דוד בעת כהונתה כפרקליטה פלילית:

התאבדות דוד וינר, בעת רות דוד, פרקליטת המחוז .

תיק זאב רוזנשטיין נבדק. (גם פה).

שוקי משעול ויוסי וסרמן.

יותר מדי צירופי מקרים והנחות כאשר פישר סנגור..

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

vic07

- Share

לא סתום, מקובע. אני לא מחפש להעליב אותך בכינויים שאינך ראוי להם, אבל גם לא אבזבז את זמני על הסברים שיזכו להתעלמות.

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

Animor

- Share

למה אתה חושב שהיא הייתה שה תמים בעת כהונתה כפרקליטה ולאחר שסיימה את שירותה הציבורי נהייתה מושחתת ומשחיתה ?.
הוכח כבר שפישר העניק לה מתנות, בעת כהונתה כפרקליטה.
בנוסף, ישנם החלטות תמוהות רבות בתיקים שהסנגור היה פישר.
הילה גרסטל בודקת.
מצד שני זה אכן בעייתי להוכיח דבר שכזה. אני מזכיר לך שמדובר באנשים שמכירים את החוק בצורה מצויינת.
בנוסף, אתה שוכח שמי שתובע אותה כרגע זו פרקליטות ת"א - אנשים שהיא מינתה !.

1. כנראה לא הבנת עד הסוף את מה שכתבתי, אז אחזור על הדברים מכיוון שונה, בתקווה שהפעם תרד לסוף דעתי.

ההבדל בין הגשת כתב אישום לאי הגשת כתב אישום במקרה של רות דוד הוא הראיות. יש ראיות טובות לפשעים שהיא ביצעה עם רונאל פישר בהיותה סניגורית, ולכן הוגש כתב אישום. כרגע אין ראיות מספיקות לעבירות שעברה בזמן כהונתה כפרקליטה, לכן לא מוגש כתב אישום. ולא, אני ממש לא חושב שהיא שה תמים. מאוד יכול להיות שהיא התחילה עם השחיתות בזמן כהונתה, זה בהחלט סביר.

כלומר, זה שלא מוגש נגדה כתב אישום על דברים שעשתה או לא עשתה כפרקליטה, זה לא הוכחה לכך שהמערכת מושחתת מהיסוד ויש לזרוק אותה לפח, אלא בסך הכול מופע של איך שמערכת החוק עובדת - צריך ראיות ברף גבוה כדי להרשיע, ולכן כל עוד אין כאלה ראיות, לא תהיה הרשעה (וכתוצאה מכך לא יוגש מלכתחילה כתב אישום). ובמלים אחרות: הסיבה לכך שלא הוגש כתב אישום על תקופת כהונתה, היא בגלל שהמערכת בנויה באופן מודע ומכוון כך שיהיה קשה להרשיע וקל לזכות. הרציונל הפשטני הוא שעדיף 100 אשמים בחוץ מאשר חף מפשע אחד בפנים. תן למשפט הזה לחלחל קצת, כי הוא בכלל לא טריביאלי.

2. העובדה שכן הוגש כתב אישום נגד רות דוד, נגד אולמרט ונגד שועי עולם ובכירים רבים מלמדת שהמערכת ממש לא רקובה עד כדי כך שצריך לזרוק אותה ואת כל המדינה לפח, כמו שאוהבי הקונספירציות כאן טוענים. שהרי אם היה כך, מעולם לא היית שומע על פרשיית הולילנד, המעטפות, קצב, רונאל פישר ורות דוד, ליברמן וחבריו, ביביטורס, הירשזון, דרעי, פואד בן אליעזר, שרון, ראשי העיריות הרבים ועוד ועוד ועוד. במציאות קיצונית כמו שאתה מתאר אותה, האנשים האלה היו ממשיכים לעשוק את כספי הציבור ולקבל שלמונים באין מפריע ובין יודע.

3. ברור שיש עוד המון שחיתות שעדיין לא התגלתה, ואולי גם לא תתגלה בקרוב. וברור באותה מידה שיש אנשים שכולנו "יודעים" שהם מושחתים או לפחות יש לנו חשדות מוצקים, אבל מערכת החוק לא יכולה להם, משום שאין נגדם ראיות מספיקות. לא סתם אולמרט כמעט יצא בלי כלום באחד התיקים נגדו, אבל ברגע ששולה זקן "פתחה" עליו, פתאום דנים מחדש, הרשעה, עונש מאסר בפועל. כי גם כשמשהו נראה מאוד "ברור" לאנשים ברחוב, כדי שהוא יהפוך להיות עובדה משפטית, הדרך מאוד רחוקה. זו שיטת המשפט שלנו, לטוב ולרע.

צירופי מקרים, כמו שהצגת, הם לא ראיה שתרשיע מישהו. כתבות בעיתון כנ"ל. גם עברו הפלילי של אדם לא יגרום להרשעה. אתה יודע, אגב, שבמשפט פלילי אסור להביא בפני השופטים את העבר הפלילי של הנאשם לפני הכרעת הדין? החשש הוא שהדבר יטה אותם לכיוון הרשעה, אולי לא מוצדקת. יש לכך חריגים, אבל זה הכלל.

וכדי שזה יהיה ברור עוד יותר, אני אסכם את הרעיון: העובדה שיש פרשיות שלא נחקרות או שנחקרות ובסופן אין כתב אישום, לאו דווקא מלמדת על שחיתות כוללת במערכת, אלא על הדרישות המחמירות שהמערכת מביאה בפני רשויות התביעה, משום החשש מפני הרשעת חפים מפשע. והדרישה הזו שרירה וקיימת גם כאשר כל העולם יודע שמדובר בפושע.

4. תיקון טעות שלך: כתב האישום נגד רות דוד הוגש בכלל בירושלים ע"י מח"ש (שהיא חלק מפרקליטות המדינה). ממש לא ע"י פרקליטות מחוז ת"א. באמת נראה לך שיתנו לפרקליטות מחוז ת"א לנהל תיק נגד פרקליטת המחוז לשעבר? המערכת יודעת לעשות את ההפרדות האלה.

בדיוק כמו שמח"ש היא חלק ממשרד המשפטים ולא חלק מהמשטרה, כך שיוכלו לחקור תלונות נגד שוטרים בלי השפעה חיצונית ובלי ניגוד עניינים.

5. אז מה בעצם עושים כשאין ראיות שאפשר להביא במשפט פלילי, אבל המערכת יודעת שמדובר בפושע מסוכן לציבור? בדרך כלל - אין מה לעשות, זה החוק. רק במקרים מיוחדים וחריגים, החוק מאפשר לנקוט פעולות מיוחדות נגד העבריין. זה בדיוק הרציונל של מעצר מנהלי בעבירות ביטחוניות נגד המדינה, כלי שמשתמשים בו לא מעט נגד מחבלים. הראיות נגדם סודיות, אבל שר הביטחון יכול לעצור אותם לחצי שנה אם הם באמת מסוכנים לביטחון המדינה.

- - - תגובה אוחדה: - - -

לא סתום, מקובע. אני לא מחפש להעליב אותך בכינויים שאינך ראוי להם, אבל גם לא אבזבז את זמני על הסברים שיזכו להתעלמות.

אני חושב שאם תנסה, תגלה שאני דווקא פתוח לשמוע. היו אפילו מקרים בהם שיניתי את דעתי בעקבות מידע שעלה בדיונים כאן. למשל, מקרה זדורוב.

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

QttP

- Share

נקודה אחת למחשבה (אם פספסתי אותה בתוך הויכוח שלכם - מצטער):

אתה אומר שהרבה מושחתים לא נענשים כחוק משום שקשה להוכיח שחיתות, ומשום חזקת החפות שהיא מאפיין מרכזי וקריטי במערכת החוק והמשפט שלנו. אלה טיעונים ידועים ומקובלים.

אך מערכת בריאה היא לאו דווקא כזו שבה כל מושחת נשפט ונזרק לכלא. לא באמת צריך את זה. מספיק שיהיו נורמות שכשיש ספק כלשהו לטוהר מידותיו של אדם מהווים עילה לפיטוריו / הדחתו מהתפקיד ומעמדת הכוח - כדי שהמצב יהיה הרבה יותר טוב.

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

Animor

- Share

זו עמדה מאוד בעייתית. אתן לך סתם דוגמה: מה תעשה אם מחר מישהי במקום עבודתך תעליל עליך שהטרדת אותה מינית? האם תרצה שיפטרו אותך מבלי שיצטרכו להוכיח את אשמתך?

או שאולי עובד שנוטר לך טינה על משהו יעליל עליך שלקחת משהו לכיסך? בשני המקרים יתעורר ספק כלשהו לגביך, אפילו אם הנטייה תהיה להאמין לך.

ככל שאדם נמצא בתפקיד יותר בכיר, כך יימצאו יותר מנוולים שישמיצו אותו וילכלכו עליו.

אנחנו באמת רוצים שכל מי שרק מתלוננים נגדו (וכבר יש ספק באשר לטוהר מידותיו), יישא אות קלון ויאבד את מקום עבודתו? לדעתי, לא רק שזה לא יהפוך את המצב לטוב יותר, זה ירע אותו במידה רבה.

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

Second Edition

מחבר

- Share

אופטופיק :

רק תרשו לי לערער על הקביעה שבישראל חזקת החפות מיושמת.

מי שטוען את זה, אינו יודע מה באמת קורה בכותלי ביהמ"ש בישראל.

חיפשו איך להוריד את הנתון המזעזע של 98.5% הרשעה, אז שיחקו עם המספרים.

הוסיפו את אלה שנהרגו, נעלמו, ירדו למחתרת ועוד..

הורידו את אלה שכרעו תחת רגלי הפרקליטות והגיעו להסדר עימה.

בנוסף, התעלמו משיטת המצליח במערכת המשפט ובמקום למדוד הרשעות פר אדם החלו למדוד הרשעות פר אישום.

*שיטת מצליח = תפסנו אותך ועכשיו נאשים אותך בכל מה שאנחנו יכולים. שקול לניסיון הרג של נמלה עם יו.אס.אס טרומן והצי המלווה שלה. בדיחה.

והדובדבן שבקצפת -

הורידו גם את אלה שהפרקליטות תבעה ובמהלך המשפט הגיעה למסקנה שאין לה די ראיות בשביל ניצחון.

מה עשתה הפרקליטות ?.

ביטלה את כתב האישום !.

כלומר, הפרקליטות הגיעה למסקנה שהנאשם יזוכה ובשביל לא לשלם לברנש המסכן הוצאות משפט ועינוי דין - נסוגה מכתב האישום.

במאמר מוסגר,

אחוז ניכר משופטי ישראל הם יוצאי הפרקליטות ומחלקות התביעה השונות.

הם אלה שניצבו בפני הסנגורים עד לפני מינויים לכס המשפט.

בהנחה, ששופטי ישראל אינם מלאכים מגן-עדן, אבצע הנחה משמימה שחלקם בעל איבה מקצועית מסויימת לסנגור.

כתבה בנושא.

לכל הפחות, יש כאן בעיתיות של נראות.

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

vic07

- Share

אני חושב שאם תנסה, תגלה שאני דווקא פתוח לשמוע. היו אפילו מקרים בהם שיניתי את דעתי בעקבות מידע שעלה בדיונים כאן. למשל, מקרה זדורוב.

אוקיי, ננסה. חזקת החפות, מטרתה למנוע מצב בו חף מפשע נכנס לכלא, ולכן מוצב רף הוכחה גבוה הנדרש להרשעה. אלא מה, אותו מצב, בו חף מפשע עשוי להיות מורשע בעבירה שלא ביצע, רלוונטית בעיקר לפשעים אלימים בהם אין הוכחה חותכת לזהות המבצעים. אז, בהעדר אותו רף הוכחה גבוה, ייתכן מצב בו אדם שכלל אינו קשור לפשע ימצא עצמו בכלא סתם כי היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, ולעיתים אפילו לא זה. אלא מה, כשמיישמים את אותו ההגיון כשמדובר בפשעי צווארון לבן (פשעים כלכליים או שחיתות למיניה), מגיעים למצב אבסורדי: במצב כזה, השאלה היא לא מי ביצע את העבירות, אלא כמה מהמעשים (שמבצעם ידוע) עונים להגדרה של עבירה וניתנים להוכחה - ולכן אין "חף מפשע", אלא "אשם שמידת אשמתו אינה חד משמעית". כשהעבירה לכאורה היא מעשה בודד, אני מסכים שיש לדרוש את אותו רף הוכחה גבוה, אבל כשמדובר בשנים על גבי שנים של שחיתות, זה אבסורד שהמעורבים יקבלו תקופות מאסר קצרות ולפעמים אפילו לא זה רק כי 5% בלבד מכלל מה שהם עשו ניתן להוכיח ברמת הוודאות הנדרשת.

לדעתי, ככל שמספר מקרי העבירה לכאורה גבוה יותר, כך רמת ההוכחה הנדרשת צריכה לרדת - עשויות להיות במקרה ראיות נסיבתיות נגד אדם שמואשם בעבירה בודדת למרות שהוא חף מפשע, אבל כשמדובר בחמישים מעשי עבירה, הסבירות שהראיות הנסיבתיות מצביעות על אותו אדם בכל 50 הארועים במקריות מוחלטת היא אפס. קל וחומר זה צריך להיות המצב בו אדם מורשע בחלק מהמעשים שיוחסו לו גם לפי רף ההוכחה הקיים - האם ראוי, בגלל "חזקת החפות", להאמין שבעוד שהוא אשם באותם מעשים אך חף מפשע בכל המקרים האחרים בהם הראיות "החלשות" מצביעות עליו?

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

QttP

- Share

זו עמדה מאוד בעייתית. אתן לך סתם דוגמה: מה תעשה אם מחר מישהי במקום עבודתך תעליל עליך שהטרדת אותה מינית? האם תרצה שיפטרו אותך מבלי שיצטרכו להוכיח את אשמתך?
או שאולי עובד שנוטר לך טינה על משהו יעליל עליך שלקחת משהו לכיסך? בשני המקרים יתעורר ספק כלשהו לגביך, אפילו אם הנטייה תהיה להאמין לך.
ככל שאדם נמצא בתפקיד יותר בכיר, כך יימצאו יותר מנוולים שישמיצו אותו וילכלכו עליו.
אנחנו באמת רוצים שכל מי שרק מתלוננים נגדו (וכבר יש ספק באשר לטוהר מידותיו), יישא אות קלון ויאבד את מקום עבודתו? לדעתי, לא רק שזה לא יהפוך את המצב לטוב יותר, זה ירע אותו במידה רבה.

הטרדה מינית היא לא עבירת שחיתות, כך שלטעמי אינה רלוונטית לשמירה על טוהר המערכת, ואין צורך להתייחס אליה באופן שונה מאשר כיום.

באופן כללי - אני גם לא חושב שכל פיפס וכל שיחת טלפון אנונימית צריכה להיות עילה לפיטורין / העברה מתפקיד. כפי שאתה יודע, יש מרחק גדול בין שמועות לבין בסיס עובדתי להרשעה בבית משפט. איפשהו בתחום הזה נמצא התחום שבו כל בר-דעת מבין שהיה משהו לא תקין, אבל אי-אפשר להרשיע. בתחום הזה אפשר לפעול.

כמו שאמרת - כדי להוכיח שחיתות משפטית צריך לא רק בסיס עובדתי מוצק, אלא גם כוונת זדון, והרבה מהמקרים נופלים בדיוק פה. מספיק שתהיה נורמה שאומרת שבמקרה שהייתה התנהלות לא תקינה, האדם לא יכול להישאר בתפקידו, ולא משנה אם זה במקרה או בזדון. ואם הוא רוצה לתבוע על כך שנעשה לו עוול - שהוא יוכיח מעבר לספק סביר שהוא היה בסדר.

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

Animor

- Share

אוקיי, אם אני מבין את כוונתך, מה שאתה מבקש כבר קיים במקומות עבודה (במגזר הציבורי בטוח). קוראים לזה "דין משמעתי" , וזה הליך פנימי שמתקיים במקום העבודה.

אפשר להשעות, לפטר וכו'.

ויק, הבנתי את כוונתך ואגיב מאוחר יותר.

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

QttP

- Share

אוקיי, אם אני מבין את כוונתך, מה שאתה מבקש כבר קיים במקומות עבודה (במגזר הציבורי בטוח). קוראים לזה "דין משמעתי" , וזה הליך פנימי שמתקיים במקום העבודה.

בדיוק. קיים, אבל הוא פנימי, בדלתיים סגורות, לא חשוף כלל כלפי חוץ ונתון לסמכותה הבלעדית של ההנהלה. במערכות שבהן יד רוחצת יד, אין להליך זה שיניים.

ייתכן שיש צורך בהסדרת חקיקה / תקינה שתחייב ביצוע הליך כזה ואולי גם בגלוי, בתפקידים שבהם יש פוטנציאל שחיתות. אולי גם עם סמכות חיצונית.

ברור שתוכל להביא לי טיעונים למה זה בעייתי וכו'. אני לא מתיימר לטעון שיש לי פתרון סגור ומושלם שאפשר מחר להגיש כהצעת חוק וליישם. אני רק מנסה להציג קו מחשבה מסוים.

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

Animor

- Share