מסגרת אשראי

[quantum03]

חוץ בנקאי זה כרטיס שהונפק ישירות על ידי חברת האשראי , למשל כרטיס מועדון עם אשראי של שופרסל.

אין קשר בין מסגרת אשראי למסגרת חשבון.

יכולים להיות לי 3 כרטיסי אשראי עם מסגרת של 30 אלף לכולם ביחד , ואפילו בלי מסגרת חשבון (אפשרות להיכנס למינוס) , אשראי זה כמו כל הוראת קבע , מה שחשוב זה שיהיה אפשר לגבות את הכסף מחשבון הבנק.

[yonizaf]

אין קשר בין מסגרת אשרי למסגרת חשבון.

מלבד העובדה שקוראים להם באותו שם. אין דבר כזה "מסגרת חשבון", גם לאפשרות להיכנס למינוס בחשבון הבנק קוראים "מסגרת אשראי", ומכאן הבלבול.

[quantum03]

אני יודע שקוראים לזה "אשראי" , אבל אז איך תבין למה התכוונתי? אולי הייתי צריך לכתוב מסגרת אשראי של חשבון הבנק , אבל זה סתם ארוך.

[לוח שנה]

חוץ בנקאי זה כרטיס שהונפק ישירות על ידי חברת האשראי , למשל כרטיס מועדון עם אשראי של שופרסל.

אין קשר בין מסגרת אשראי למסגרת חשבון.

יכולים להיות לי 3 כרטיסי אשראי עם מסגרת של 30 אלף לכולם ביחד , ואפילו בלי מסגרת חשבון (אפשרות להיכנס למינוס) , אשראי זה כמו כל הוראת קבע , מה שחשוב זה שיהיה אפשר לגבות את הכסף מחשבון הבנק.

אגב, למה באמת הם מוכנים לתת כאלו מסגרות בלי לחשוש שלא תוכל לעמוד בהחזר התשלומים?

[omrij]

כי זה כלכלי להם

הם לוקחים בסביבות 1% מכל עסקת אשראי

בנוסף הם לוקחים ריביות עושק על קרדיט ועל הלוואות קצרות

זה מכסה להם נזקי אשראי של 1.5-2 אחוז ומשאיר להם עוד רווח.

[xc1te]

לא.

מסגרת האשראי היא על כל העסקה, אתה לא יכול לקנות משהו ב-36 אלף שקל ב-36 תשלומים עם מסגרת אשראי של 1,000 שקל.

מה בנוגע לחברות הסלולר שמוכרות לך מכשירים ב-4 אלף ש"ח ומחלקות את זה ב-36 תשלומים? אני עשיתי את זה כשיש לי מסגרת של 2,000 שקל. קשור איכשהו להוראת קבע שהם עושים? סתם מעניין אותי.

[quantum03]

במקרה של חברות הסלולר אתה מתחייב לחברת הסלולר , וכל חודש אתה משלם להם חלק מהסכום בחשבונית , זה לא תשלומים רגילים.

זאת אומרת שאתה תשלם כל חודש 111 ( 4000 חלקי 36) , ומבחינת חברת האשראי אתה תראה את זה כתשלום יחיד , ולא כתשלומים.

[לוח שנה]

כי זה כלכלי להם

הם לוקחים בסביבות 1% מכל עסקת אשראי

בנוסף הם לוקחים ריביות עושק על קרדיט ועל הלוואות קצרות

זה מכסה להם נזקי אשראי של 1.5-2 אחוז ומשאיר להם עוד רווח.

חברות האשראי לוקחות כ4% מהעסקה. בגלל זה חלק מהחנויות עושות הנחה למזומן.

[hero]

קצת סדר -

יש מסגרת אשראי בנקאית - משמעותה -

עד לאיזו משיכת יתר (אוברדרפט) הבנק יכבד תשלומים מהחשבון שלך אצלו. במידה וחרגת ממסגרת האשראי הקבועה בחשבון הבנק, הבנק רשאי והוא בפועל יסרב לחיוב. כיום בנק ישראל מחייב את כל כל הבנקים להחתים את הלקוח על מסגרת אשראי מסויימת, אחרת לא לאפשר חריגת יתר בכלל. בפשטות, אוברדרפט הוא מצב שאתה לווה כסף מהבנק (ומכאן אתה משלם ריבית על המינוס).

כמו כן, יש מסגרת אשראי בכרטיס האשראי - משמעותה -

1. בכרטיס אשראי (להבדיל מכרטיס חיוב (דביט) שלא מקובל בארץ), חברת האשראי משלמת עבור העיסקה, ורק לאחר מכן מחייבת אותך בהתאם לתנאי כרטיס האשראי. המשמעות היא, בפשטות, שחברת האשראי נותנת לך הלוואה קצרה עד למועד החיוב. מכיוון שחברת האשראי רוצה להגביל את הסיכון שלה מכך שהיא לא תוכל לגבות ממך את הכסף במידה ולא תוכל להחזיר את ההלוואה, היא קובעת לך רף עליון לעסקאות (כולל, בלי קשר לתשלומים). זו מסגרת האשראי בכרטיס האשראי. דהיינו, המסגרת קובעת את מקסימום הסיכון שחברת האשראי מוכנה לקחת על עצמה כלפיך בתקופת חיוב אחת (חודש). במילים אחרות, חברת האשראי לא מסכימה שתהיה חייב לה יותר מסכום מסויים בכל רגע נתון בתקופת החיוב. מסגרת האשראי נקבעת בינך לבין חברת האשראי והיא נוהגת לבקש כמה מסמכים כמו יתרת עו"ש או מצב פקדונות, תלושי משכורת אחרונים וכדומה, ואין בהכרח קשר בין המסגרת בבנק לבין המסגרת בחברת האשראי. זה נכון לכרטיסים חוץ בנקאיים (לפחות).

2. בכרטיסי אשראי בנקאיים (כרטיס אשראי שהונפקו על ידי הבנק), למרות שאין הכרח (למיטב ידיעתי) שככה זה יהיה, בד"כ המסגרות יהיו דומות. זאת, משום שהכרטיס מקושר ישירות לחשבון שלך. נאמר פה שהבנק וחברת האשראי יכולות להגדיל אחת על חשבון השניה. באופן אישי אני לא מכיר דבר כזה. יחד עם זאת, מכיוון שבמצב כזה כרטיס האשראי ותנאיו הם חלק מהחשבון שלך ממש (להבדיל ממצב של כרטיס חוץ בנקאי בו אתה מייפה את כוחה של חברת האשראי לחייב ולזכות (בעיקר) את החשבון, זה הגיוני שבמידה וחברת האשראי רואה שינוי במצב החשבון שלך והסיכון שלה ממך גדל, היא תודיע לך באופן חד צדדי (ובהתאם להסכם) שהיא מקטינה את מסגרת האשראי שלך.

3. עסקת "תשלומים" גם היא עסקת אשראי, דהיינו הלוואה. בשביל להבין מה ההשפעה של עסקה כזו על מסגרת האשראי צריך קודם כל להבין מי הגורם המממן. המקרה הראשון הוא שהמממן הוא הלקוח (דהיינו, עסקת תשלומים בקרדיט), ואז למעשה הלקוח לווה מחברת האשראי את מלוא החיוב, והוא פורע אותו, לה, בתשלומים עיתיים בתוספת ריבית. למיטב ידיעתי הלוואה כזו אכן כפופה למסגרת האשראי. המקרה השני הוא שהמוכר הוא גם המממן, שזה כמו העסקה עם חברת הטלפוניה. בעיסקה כזו החברה נותנת לך הלוואה על מלוא הסכום (משלמת לעצמה), ומחייבת אותך מידי תקופה בהחזרי ההלוואה. חברת האשראי משמשת כאמצעי לביצוע התשלום במקרה כזה (ולמיטב ידיעתי במקרה כזה העיסקה המלאה לא תוספת לך את מלוא המסגרת), וגם אם אתה רואה בדף החשבון שזה "תשלום X מתוך Y" זה עדיין לא בהכרח חלק מהמסגרת, יכול להיות פשוט שהם מתואמים עם המוכר שלך לגבי המחיר הכולל של העסקה האמיתית (להבדיל מהעיסקה המימונית, קרי מספר התשלומים וגובהם) ומספר התשלומים בה.

אגב, עמלת הסליקה (עמלה שחברת האשראי גובה מכל עסקה שנעשית באשראי), היא, למיטב ידיעתי, בערך 2% (לא 1% ולא 4% כמו שנאמר לעיל). מכאן גם ההנחה בגובה 2% שאתה רואה על תשלום במזומן "שטרות" בחנויות מסויימות.

כל האמור לעיל הוא למיטב ידיעתי והבנתי וללא שום התחייבות.

ראו: : https://www.cal-online.co.il/he-IL/Cal/Live_Wisely/Tips/Pages/credit.aspx

https://www.cal-online.co.il/he-IL/Cal/Live_Wisely/Tips/Pages/prisatashlomim.aspx

[Milford Cubicle]

לא תמיד זה אותה מסגרת

לי יש כרטיס חוץ בנקאי שהמסגרת שלו גבוהה משמעותית מהמסגרת בחשבון

הסיכון במקרה הזה הוא על חברת האשראי ולא על הבנק (מבחינת הבנק זו עוד הוראת קבע שמקסימום לא תכובד)

ברור שבכרטיס חוץ בנקאי (!) אין קשר למסגרת של חשבון הבנק, זאת בדיוק הפואנטה שלו

אני דיי בטוח שלא על כזה אנחנו מדברים פה.

ויש לו מסגרת אשראי שונה ונפרדת מזו של חשבון הבנק עצמו. למעשה, באותו הזמן שקיבלתי את הכרטיס לא היתה לי בחשבון עצמו מסגרת אשראי בכלל.

אתה מפספס את הנקודה. ברור שהיא יכולה להיות "שונה ונפרדת" מזאת של מסגרת העו"ש - הרי זה בדיוק מה שאמרתי - שאתה יכול להעביר סכומים מפה לשם בצורה דיי גמישה.

מלבד העובדה שקוראים להם באותו שם. אין דבר כזה "מסגרת חשבון", גם לאפשרות להיכנס למינוס בחשבון הבנק קוראים "מסגרת אשראי", ומכאן הבלבול.

אין פה שום בלבול, אלא לכל היותר סמנטיקה.

הבנק שלך קובע לך מסגרת אשראי מסויימת, בהתאם לרמת ההכנסה הקבועה שלך, לבטחונות שלך, לערבויות שלך וכו'.

אתה יכול לנצל את כולה למסגרת כרטיס האשראי אם העו"ש שלך בפלוס, ואתה יכול לעבוד עם מסגרת נמוכה יותר בכרטיס האשראי ואת ההפרש להקדיש לגודל המינוס המאושר בעו"ש.

2. בכרטיסי אשראי בנקאיים (כרטיס אשראי שהונפקו על ידי הבנק), למרות שאין הכרח (למיטב ידיעתי) שככה זה יהיה, בד"כ המסגרות יהיו דומות. זאת, משום שהכרטיס מקושר ישירות לחשבון שלך. נאמר פה שהבנק וחברת האשראי יכולות להגדיל אחת על חשבון השניה. באופן אישי אני לא מכיר דבר כזה.

זה בהחלט אפשרי ובהחלט קיים.

אם הבנק החליט להקצות למישהו לצורך הדוגמה 20 אלף שקל אשראי, הוא יכול להתחלק בצורת 15 אלף מינוס בעו"ש וכרטיס אשראי עם מסגרת של 5 אלף, או לחלופין בדיוק להיפך, או 10 ו-10, או כל קומבינציה אחרת.

אתה מוזמן לפנות לבנק שלך ולשאול אותו מה ניצול האשראי הנוכחי שלך - אתה תראה שהם יכניסו לחישוב את: 1. כל ההלוואות שלך; 2. המינוס שלך בעו"ש; 3. מסגרת האשראי שלך.

אם לצורך הדוגמה אתה יושב "על הגבול", ואתה מעוניין להגדיל למשל את מסגרת העו"ש שלך, אתה תראה שהבנק בהחלט צפוי להסכים לזה במידה ותקזז את הסכום שאתה רוצה להוסיף - ממסגרת כרטיס האשראי שלך.

כל הדברים שאני כותב הם מניסיון מוכח בפועל.

המקרה השני הוא שהמוכר הוא גם המממן, שזה כמו העסקה עם חברת הטלפוניה. בעיסקה כזו החברה נותנת לך הלוואה על מלוא הסכום (משלמת לעצמה), ומחייבת אותך מידי תקופה בהחזרי ההלוואה. חברת האשראי משמשת כאמצעי לביצוע התשלום במקרה כזה (ולמיטב ידיעתי במקרה כזה העיסקה המלאה לא תוספת לך את מלוא המסגרת), וגם אם אתה רואה בדף החשבון שזה "תשלום X מתוך Y" זה עדיין לא בהכרח חלק מהמסגרת, יכול להיות פשוט שהם מתואמים עם המוכר שלך לגבי המחיר הכולל של העסקה האמיתית (להבדיל מהעיסקה המימונית, קרי מספר התשלומים וגובהם) ומספר התשלומים בה.

זה נכון חוץ מהעובדה שזה לא נכון לגבי חברות הסלולר. שם לא מדובר ברכישה רגילה בתשלומים, אלא בהתחייבות מול החברה ובתשלומים בודדים קבועים וחודשיים באופן נפרד. בפירוט החיובים זה לא מופיע כעסקת תשלומים אלא כעיסקה בודדת לאותו החודש בלבד.

(יכול להיות שזה השתנה בתקופה האחרונה מאז שנכנס האיסור להתחייבות וכו')

[omrij]

חברות האשראי לוקחות כ4% מהעסקה. בגלל זה חלק מהחנויות עושות הנחה למזומן.

אני דיברתי על הממוצע

הממוצע שלהם הרבה יותר נמוך מ4%

קרוב ל1.5%

כשאתה משלם לבזק, ליס, לחברת חשמל ו לעירייה הם משלמות פחות מאחוז. חנות קטנה משלמת יותר. בממוצע זה אחוז וקצת. (לפי הדוחות האחרונים)