נערי האוצר קובעים: תוספת שכר של 4 שקל לשעה לע&

[MiniMizer]

מיני, למה אתה מתעקש לדבר על חלוקת המשאבים בידי המדינה ורשויותיה השונות, בעוד שהדיון הוא בעיקר על חלוקת ההכנסה והפערים בכל האוכלוסיה, כלומר בעיקר המגזר הפרטי? שוב תסמונת ה"תסלחו לי רגע בזמן שאני מחליף את הטענה שמולי במשהו שיותר קל לי לתקוף, גם אם זה בכלל לא מה שנאמר במקור"?

אממ.... אולי כי הגבתי לתמיד מחייך ולא לך? שוב תסמונת ה"מדגדג לי באצבעות לכתוב שטויות"?

תמיד מחייך - לא ברור לי מה אתה מציע. האם אתה חושב שצריך לקצץ את סל התרופות על מנת להגדיל את תקציבי הסיוע לבני נוער במצוקה? אני חושב שתמצא לא מעט מתנגדים לגישה הזו.

יש עוגה, כל אחד מקבל חלק ממנה. מי יותר, מי פחות, בהתאם לשיקולים פוליטיים אלו ואחרים, וכנגזרת מסוימת של הלך הרוח הציבורי. כנראה שהממשלה הנוכחית (וכל ממשלות ישראל לדורותיהן למעשה) מעדיפות לתקצב ישיבות מאשר להגדיל את תקציב משרד הרווחה.

כנראה גם שמשרד האוצר מאמין שהשקעה בתשתיות או בבטחון או בחינוך חשובה יותר למדינה מאשר השקעה בבני נוער בעייתיים (שאולי תקטין את היקפי הפשיעה, ואולי לא). זה לא רק עניין של כסף, זה עניין של סדר עדיפויות.

גם אני חושב שיותר חשוב לבנות עוד שלוש סוללות טילי חץ מאשר לממן פעילויות בימי שישי לבני נוער אתיופים שיושבים על הברזלים ושותים אלכוהול זול. למעשה אני חושב שיש עוד הרבה דברים שצריך לתעדף לפני בני הנוער האתיופיים.. לא יקרה כלום אם ההורים שלהם יקחו עליהם קצת אחריות, הם הילדים שלהם, לא של המדינה.

[Artist]

"מדינת הרווחה" לא נלחמת או מצמצמת את העוני (האבסולוטי) אלא מעודדת אותו.

אמנם הפערים מצטמצמים אבל העוגה לא גודלת. - בסקנדינביה למשל הצמיחה היא אפס, האבטלה יותר גבוהה מישראל, והמציאות תאלץ אותם להפסיק לרמות את עצמם ולהוריד את רמת החיים. הדבר נכון במידה רבה לגבי שאר אירופה וארה"ב.

ביטוח לאומי, חינוך ציבורי, בריאות ציבורית, קצבאות, דמי אבטלה - כל אלה הם כלים לעידוד העוני.

[תמיד מחייך]

MiniMizer - אני לא אוהב שמכניסים מילים לפי ואני לא היחיד שטוען כך בדיון הזה, להשתמש בדמגוגיה זולה לא תועיל לאף אחד מאיתנו ולא ברור מהיכן הסקת את הרעיון שאני מעוניין לקצץ בסל התרופות כאשר נתתי לך דוגמאות מתאימות לקיצוץ ובחרת להתעלם מהם באלגנטיות של רקדנית בלט.

ולעניין - אתה בטוח שסוללת טילי חץ או גדוד טנקי מרכבה באים על חשבון בני נוער במצוקה אך הדברים יכולים להיות מתוקצבים אחד לצד השני (ולא מדובר רק בדוגמאות הפשוטות שהבאתי אלא מקרים הרבה יותר חמורים, חלקם הגדול נגרם באשמתה הישירה של המדינה כמו למשל עבריין מין צעיר שלא מטופל באף מסגרת ומסתובב ברחוב באין מפריע, אף הורה בעולם לא יכול למנוע ממנו לתקוף את הילד שלו אלא אם הוא יכלא את הילד שלו בבועה או יעקוב אחריו 24/7).

טענתך שכל ממשלות ישראל לדורותיהן העדיפו לתקצב ישיבות לעומת רווחה או חינוך די שגויה, בעיקר מכיוון שאין לך שום מקור רציני לבסס עליו את דברייך. לדוגמא, ממשלת רבין ב-1992 תקצבה בצורה יפה מאוד את החינוך והרווחה ולצערנו הכהונה שלו נקטעה בנסיבות מצערות מבלי שנראה את ההשלכות לטווח ארוך.

שוב ושוב אני יכול להסביר שתקצוב של עשרות מיליונים בשנה יכול להציל בני נוער רבים ומשפחות במצוקה אך הדברים נופלים על אוזניים ערלות. כנראה שעליי להסביר לך באופן שאתה מבין - פסיכולוג טוב לוקח בין 400 ל-500 ש"ח לפגישה. במידה ותשלח נער במצוקה לפסיכולוג נוער מתמחה, תוציא בסביבות 25,000 ש"ח בשנה ואם תספק לו מסגרת לצהריים כמו צהרון, ההוצאה תגדל בעוד כמה אלפי שקלים לשנה. אם הנער הזה ישהה בבית הכלא במשך אותה שנה, העלות שלו למדינת ישראל תהיה לפחות 90,000 ש"ח. ההבדל הוא כ-60,000 ש"ח לשנה עבור כל נער, לטובת קופת המדינה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%A9#.D7.9E.D7.93.D7.99.D7.A0.D7.99.D7.95.D7.AA_.D7.9B.D7.9C.D7.9B.D7.9C.D7.99.D7.AA

meirpolaris - ראוי שתספק דוגמא קצת יותר טובה ממדינות סקדינביה שכל אדם שפוי יסכים שרמת החיים בהן גבוהה ממדינת ישראל. איני יודע מדוע אתה ממציא נתונים ממוחך הקודח אך ראוי להעמיד אותך על דיוקך - נורבגיה מחזיקה בשיעור אבטלה של 3 אחוז, תוחלת החיים מתקרבת ל-80 שנה, הצמיחה ב-2010 צפויה להיות באיזור 2 אחוז (ישראל צופה צמיחה של 2.5 אך קצב גידול האוכלוסיה בישראל גבוה בהרבה לעומת כל מדינה מערבית אחרת כך שמדובר במשוואה שלילית מבחינת מדינת ישראל). בנוסף לכך, נורבגיה ומדינות סקדינביה מחזיקות עתודות נפט וגז טבעי שיספיקו לעשרות שנים ובינתיים מפתחות באיטיות תעשיות עשירות ידע כדי למנוע משבר עתידי בענף האנרגיה. ישראל לעומתה, מחזיקה עתודות של חרדים וערבים שבעוד כמה עשרות שנים ימוטטו לחלוטין את כלכלת המדינה עקב שיעור ההשתתפות בעבודה הנמוך מצד אוכלוסיות אלו בצד אחד ומתן הטבות כספיות פוליטיות בצד השני, שלא נדבר על המצב הסוציו-אקונומי הרע של שתי הקבוצות הנ"ל.

http://www.icpas.org.il/upload/File/1221-.pdf

[Artist]

טענתך שכל ממשלות ישראל לדורותיהן העדיפו לתקצב ישיבות לעומת רווחה או חינוך די שגויה, בעיקר מכיוון שאין לך שום מקור רציני לבסס עליו את דברייך. לדוגמא, ממשלת רבין ב-1992 תקצבה בצורה יפה מאוד את החינוך והרווחה ולצערנו הכהונה שלו נקטעה בנסיבות מצערות מבלי שנראה את ההשלכות לטווח ארוך.

הגדלת תקציב החינוך (שזה במילים אחרות השתלטות הממשלה על החינוך) גורמת בדרך כלל לירידה בהישגים הלימודים של התלמידים. זה מה שקרה בישראל (שתקציב החינוך שלה גבוה למדי) , באוסטרליה הכפילו פי 4 את ההשקעה לתלמיד וההישגים ירדו ,בצרפת העלו פי 3 וההישגים ירדו, בארה"ב ניסו את התוכנית הידועה לשמצה "No chid left behing" .

http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01712.doc

כמו בתחומים אחרים ,להשתלטות הממשלה על משהו אין תוצאות טובות.

meirpolaris - ראוי שתספק דוגמא קצת יותר טובה ממדינות סקדינביה שכל אדם שפוי יסכים שרמת החיים בהן גבוהה ממדינת ישראל. איני יודע מדוע אתה ממציא נתונים ממוחך הקודח אך ראוי להעמיד אותך על דיוקך - נורבגיה מחזיקה בשיעור אבטלה של 3 אחוז, תוחלת החיים מתקרבת ל-80 שנה, הצמיחה ב-2010 צפויה להיות באיזור 2 אחוז (ישראל צופה צמיחה של 2.5 אך קצב גידול האוכלוסיה בישראל גבוה בהרבה לעומת כל מדינה מערבית אחרת כך שמדובר במשוואה שלילית מבחינת מדינת ישראל). בנוסף לכך, נורבגיה ומדינות סקדינביה מחזיקות עתודות נפט וגז טבעי שיספיקו לעשרות שנים ובינתיים מפתחות באיטיות תעשיות עשירות ידע כדי למנוע משבר עתידי בענף האנרגיה.

http://www.icpas.org.il/upload/File/1221-.pdf

http://en.wikipedia.org/wiki/Cherry_picking

האבטלה בשבדיה 9.1%, הצמיחה: מינוס 4.6% ל 2009. אבטלה בפינלנד 9.0%, צמיחה ל 2009 מינוס 7.6%, אבטלה בדנמרק 7.3, צמיחה ב 2009 מינוס 4.3 (הכלכלה בדנמרק חופשית יותר). אבטלה בצרפת 10.1 צמיחה בסביבות 0. נזכיר שבעיית האבטלה שם היא בעיקר לצעירים. מדינות אלא לא יצליחו לשמור על רמת החיים שיש להם היום בשום אופן. והם גם יצטרכו לוותר על חלקים נרחבים ממדינת "הרווחה" כשהריביות יעלו והממשלות יתקשו לממן את עצמם.

סקנדינביה מחזיקה עתודות נפט וגז טבעי? לנו אין את הלוקסוס הזה.

[fungiman]

כמה הערות לגבי דברים שנאמרו כאן במהלך הדיון

*** אין תמיד קשר בין שכר של בכירים במשק או בכלל בעלי משכורות גבוהות לבין היכולות שלהם. הרבה מנהלים הגיעו למעמד שלהם בזכות קשרים אישיים, חברתיים וכו', בלי קשר להשגים בפועל, חלקם עם ממש רזומה שלילי של כשלונות ועדיין הם יושבים על ג'וב עסיסי - לעיתים בחברה ציבורית שרוב מניותיה בידי גופים מוסדיים (אנחנו האזרחים).

*** שלא לדבר שבמדינה יש הרבה אנשים שיושבים על משכורות יפות מאוד בזכות נפוטיזם טהור. לדוגמא בחברת החשמל ובנמלי הים והאוויר וכן קרובי משפחה של בעלי שליטה בחברות ציבוריות. אצל חלקם אין שום קשר בין הכישורים למשכורת.

*** זכותה של המדינה להגביל משכורתם של בכירים בחברות גדולות - לדוגמא על ידי סירוב להכיר כהוצאה מוכרת למס משכורות מעל סכום מסוים, או מתן עדיפות במכרזים ממשלתיים לחברות עם פערי משכורות מתחת לרף מסוים. המדינה גם יכולה פשוט להטיל מס "עשירים" מעל הכנסה מסוימת וכן מיסים מיוחדים על מותרות (מכוניות מעל רבע מיליון ש"ח, דירות מעל שני מיליון, תכשיטים, סיגרים, משקאות יקרים וכו'). כל הדברים הנ"ל מבוצעים בפועל במדינות שונות וחלקם אף הועלו כאופציה ואף יושמו בארה"ב (שם היו נהוגים תקופות מסוימות מיני מיסי עשירים).

*** לכל הכלכלנים בפורום - תביאו לי הוכחה נחרצת אחת שעליית ההתערבות של הממשלה במשק בדרכים המוזכרות מעלה ובדרכים אחרות "סוציאליסטיות" רחמנה לצלן (לא התערבות בתכנון, אלא התערבות בפערים), פוגעת בצמיחה. אולי יש דוגמאות נקודתיות, אבל אני בטוח שאין הוכחה שהדבר נכון תמיד (או אפילו ברוב המקרים) והנושא למיטב ידיעתי מצוי בפולמוס. בנתיים שני המשברים הכבדים ביותר במאה האחרונה (1929 שהסתיים למעשה רק בשנות הארבעים והנוכחי שטרם הסתיים) נבעו מהשתוללות פיננסית חסרת רסן.

[MiniMizer]

תמיד מחייך - אתה קורא את מה שאני כותב, ובאופן מדהים מצליח לפספס לחלוטין את הפואנטה.

כששאלתי אם אתה מציע לקצץ בסל התרופות לא התכוונתי לזה באופן מילולי, וגם לא התעלמתי מההצעה שלך. אם היית קורא את הפסקה הבאה לעומק, היית מבין (אולי).

א) הכסף לתקציב הרווחה צריך להגיע מאיפשהו, הוא לא צומח על עצים. כדי להגדיל את תקציב משרד הרווחה, חייבים לצמצם את התקציב של משהו אחר.

אתה טוען שממשלת רבין תקצבה גם את משרד הרווחה ואת הישיבות - וזו דוגמה מצוינת לראיית העולם הצרה שלך. כן, היא תקצבה גם את הישיבות וגם את הרווחה. אבל היא לא הייתה צריכה להקים סוללות חץ או למגן טנקים במעיל רוח או להקים חדר מיון ממוגן באשקלון. אתה מבין לאן אני חותר? אתה מצליח לקרוא בין השורות?

בכל רגע נתון יש אינסוף אילוצים שצריך להתחשב בהם. החסכון התאורטי של 60,000 ש"ח לנער שאתה מציע, בהכרח בא על חשבון משהו אחר - וכבר הסברתי לך שזה לא תמיד עניין של כסף, אלא עניין של חשיבות לאומית, כמו למשל חיסון נגד שפעת החזירים. אי אפשר לתת 100% לכולם, צריך להתפשר. ממשלת רבין התפשרה על X, ממשלת נתניהו מתפשרת על Y, ממשלת שרון התפשרה על Z. ובכל קנדציה של כל ממשלה, X, Y או Z צועקים ובוכים שאם הממשלה הייתה מקצצת ב(הכנס שקר-כלשהו כאן) רק (הכנס סכום כלשהו כאן), אז כל העולם היה הופך פתאום לורוד ודובוני אכפת לי היו מחלקים דולרים לכולם ברחוב.

ב) בוא נניח שכן הצלחנו למצוא מקור להגדלת תקציב הרווחה - עכשיו יש עוד דילמה; אם כבר יש כסף, למה לבזבז אותו דווקא על הרווחה? יש הרבה דברים אחרים שדורשים מימון ואולי הם חשובים יותר, מבחינת סדר העדיפויות הלאומי, מאשר משרד הרווחה.

fungiman - כמה נקודות למחשבה:

א) זה לא באמת משנה אם לדעתך בעל תפקיד בכיר בחברה כלשהי שווה את הכסף שהוא מקבל או לא. העובדה היא שמי שמשלם לו חושב שהוא שווה את הכסף הזה. ואין שום סיבה שאתה תקבע כמה אדם כלשהו צריך להרוויח. היום אתה טוען שזה לא הוגן שמנכ"ל סלקום מרוויח 150,000 ש"ח וצריך לקצץ את השכר שלו. מחר יבוא מישהו שיגיד שזה לא הוגן שאתה מרוויח 10,000 ש"ח וידרוש לקצץ את השכר שלך. בטווח זמן מספיק ארוך, החברה האנושית תתפורר.

ב) הגבלת משכורות לבכירים תוביל לכך שהמשכורות האלה יועברו בצורה של הטבות, במקום דרך תלוש. אז במקום לשלם מס הכנסה על משכורת של 100,000 ש"ח, אותו בן אדם ישלם מס הכנסה על משכורת של 50,000 ש"ח ויקבל עוד 50,000 ש"ח באופציות או בכל מני הטבות אחרות למיניהן.

ג) המשבר האחרון נבע דווקא מהתערבות הממשלה שרצתה שכל אזרח יוכל לרכוש בית - מדיניות שלא הוכיחה את עצמה, בשפת המעטה.

[Artist]

בנתיים שני המשברים הכבדים ביותר במאה האחרונה (1929 שהסתיים למעשה רק בשנות הארבעים והנוכחי שטרם הסתיים) נבעו מהשתוללות פיננסית חסרת רסן.

שני המשברים נבעו ממדיניות פיננסית חסרת רסן של זייפנות הכסף הממשלתית (בנק מרכזי) שיצר בועות פיננסיות ע"י יצירת אשראי זול באופן מלאכותי

[ariebel]

אתה קורא גם בקפה?

אני לא קורא בקפה, אבל זה עניין של הסתברות.

ולעניין - אתה בטוח שסוללת טילי חץ או גדוד טנקי מרכבה באים על חשבון בני נוער במצוקה אך הדברים יכולים להיות מתוקצבים אחד לצד השני (ולא מדובר רק בדוגמאות הפשוטות שהבאתי אלא מקרים הרבה יותר חמורים, חלקם הגדול נגרם באשמתה הישירה של המדינה כמו למשל עבריין מין צעיר שלא מטופל באף מסגרת ומסתובב ברחוב באין מפריע, אף הורה בעולם לא יכול למנוע ממנו לתקוף את הילד שלו אלא אם הוא יכלא את הילד שלו בבועה או יעקוב אחריו 24/7).

טענתך שכל ממשלות ישראל לדורותיהן העדיפו לתקצב ישיבות לעומת רווחה או חינוך די שגויה, בעיקר מכיוון שאין לך שום מקור רציני לבסס עליו את דברייך. לדוגמא, ממשלת רבין ב-1992 תקצבה בצורה יפה מאוד את החינוך והרווחה ולצערנו הכהונה שלו נקטעה בנסיבות מצערות מבלי שנראה את ההשלכות לטווח ארוך.

שוב ושוב אני יכול להסביר שתקצוב של עשרות מיליונים בשנה יכול להציל בני נוער רבים ומשפחות במצוקה אך הדברים נופלים על אוזניים ערלות. כנראה שעליי להסביר לך באופן שאתה מבין - פסיכולוג טוב לוקח בין 400 ל-500 ש"ח לפגישה. במידה ותשלח נער במצוקה לפסיכולוג נוער מתמחה, תוציא בסביבות 25,000 ש"ח בשנה ואם תספק לו מסגרת לצהריים כמו צהרון, ההוצאה תגדל בעוד כמה אלפי שקלים לשנה. אם הנער הזה ישהה בבית הכלא במשך אותה שנה, העלות שלו למדינת ישראל תהיה לפחות 90,000 ש"ח. ההבדל הוא כ-60,000 ש"ח לשנה עבור כל נער, לטובת קופת המדינה.

כפי שציינת בהמשך הפוסט שלך, הנטל על השכבה העובדת בישראל קשה מנשוא ועדיין(חרדים וערבים) ואתה מציע בעצם

עוד נטל שגולם במתן רווחה ענפה יותר, כאשר ברוב המקרים הנוער העברייני הזה צריך להיות מטופל ע"י המשטרה.

לדעתי דווקא עידוד של קפיטליזם חופשי יותר ייפתור לנו את כל הבעיות, כולל את הבעיה שציינת כאשר שירותים סוציאליים

יוכלו להנתן ע"י גופים פרטיים למטרות רווח.

למה תמיד לחפש להמציא כסף משום מקום? הוא לא מגיע מריק וזו נקודה שאני טוען שהרבה פיספסו כאן,

אני כן בעד להרים את המעמד הכלכלי של האזרח הקטן, אבל באמצעות קפיטליזם חופשי ותהליכים טבעיים

ולא בצורה מלאכותית.

[fungiman]

שני המשברים נבעו ממדיניות פיננסית חסרת רסן של זייפנות הכסף הממשלתית (בנק מרכזי) שיצר בועות פיננסיות ע"י יצירת אשראי זול באופן מלאכותי

ואני מבין שלהורדת הפיקוח על שוק המשכנתאות והתרופפות הפיקוח על המוסדות הפיננסיים, מדיניות התכנון לטווח (מאוד) קצר של הבנקים וחברות ההשקעה שנבעה מהרצון להציג רווחים מהירים (מהם נגזרו בונוסים), אובדן שליטה על נגזרות שניוניות ושלישוניות (שתוכננו מתוך מטרה להשיג רווחים מהירים יותר וגו') ועוד דברים דומים לא היו קשורים כלל.

מה שמאפיין את תקופות "הפריחה" שלפני המשברים - הן סוף שנות העשרים והן השנים 2006-2008 היא מדיניות כללית של הורדת רסני פיקוח, הורדת מיסים, תאוות בצע במידה שלא תאמן וחשיבה ותכנון לטווח קצר.

שוב פעם - הדעה שיש קשר ישיר בין יותר תכנון ויותר חלוקת משאבים לפגיעה בכלכלה לא הוכחה. אתה מנסה לטעון שמקור כל רע בפיקוח המרכזי - בין אם בפיקוח יתר שמוביל לקיפאון או בתת-פיקוח והתרת הרסנים (הורדת מיסים, הסרת פיקוח) שמובילה לבועה ואז לקריסה, התיזה שלך לא עקבית.

א) זה לא באמת משנה אם לדעתך בעל תפקיד בכיר בחברה כלשהי שווה את הכסף שהוא מקבל או לא. העובדה היא שמי שמשלם לו חושב שהוא שווה את הכסף הזה. ואין שום סיבה שאתה תקבע כמה אדם כלשהו צריך להרוויח. היום אתה טוען שזה לא הוגן שמנכ"ל סלקום מרוויח 150,000 ש"ח וצריך לקצץ את השכר שלו. מחר יבוא מישהו שיגיד שזה לא הוגן שאתה מרוויח 10,000 ש"ח וידרוש לקצץ את השכר שלך. בטווח זמן מספיק ארוך, החברה האנושית תתפורר.

ב) הגבלת משכורות לבכירים תוביל לכך שהמשכורות האלה יועברו בצורה של הטבות, במקום דרך תלוש. אז במקום לשלם מס הכנסה על משכורת של 100,000 ש"ח, אותו בן אדם ישלם מס הכנסה על משכורת של 50,000 ש"ח ויקבל עוד 50,000 ש"ח באופציות או בכל מני הטבות אחרות למיניהן.

ג) המשבר האחרון נבע דווקא מהתערבות הממשלה שרצתה שכל אזרח יוכל לרכוש בית - מדיניות שלא הוכיחה את עצמה, בשפת המעטה.

א) "המדרון החלקלק" הוא מושג שנוי במחלוקת. אפשר לקבוע רף שיהיה גבוה מספיק - לדוגמא פי 10 מעל המשכורת החציונית במשק (מדובר ב-50K לחודש) - שמעליו המשכורת לא תהיה מוכרת במס. החברה תוכל עדיין לשלם משכורות עתק, אבל הדבר יחשב לה כהוצאה מהנטו - כמו מתנה. לא אני המצאתי את הקונספט הזה ד"א.

ב) בגלל זה המחוקק (לא רק בארץ) קבע מיסוי לא רק על משכורת אלא על מגוון טובות הנאה אחרות. במיוחד בארה"ב "האולטרא-קפיטליסטית" הם מומחים באיתור ומיסוי כל טובת הנאה שכזאת. אתה כמובן יכול לנסות להתחמק, אבל רשות מיסים יעילה (כמו בארה"ב לדוגמא) תאתר את העבריינים ותשלח אותם לכלא.

ג) הממשלה הסירה חסמים ואיפשרה לחברות לתת הלוואות לאנשים עם מוניטין אשראי נמוך, החברות האלו נתנו הלוואות לא בגלל סיבות "סוציאליות" אלא בגלל שהם סחרו באותם חובות הלאה מתוך אמונה בעלייה מתמשכת של מחירי הנדל"ן. המשבר הלך והתבשל בזמן ממשל בוש - אחד הממשלים הנדיבים ביותר כלפי אילי ההון וכזה שהסיר בקרות רבות מהמוסדות הפיננסיים. אז בבקשה, בלי דמגוגיה.

[Guy King]

אנא גלה לנו את הסוד, כיצד אתה מחזיק דירה שכורה בתל אביב יחד עם חשמל, מים, אוכל וכבלים ב-1800 ש"ח. אלא אם אתה חי בדירת חדר בגודל 10 מ"ר, אוכל אך ורק בצבא ומשנורר כבלים מהשכנים, אני לא מצליח להבין כיצד הגעת לסכום הזה.

אני לא יודע האם הפתרון הוא להעלות את שכר המינימום, להגדיל את קצבת הבטחת ההכנסה או משהו אחר כי אני מתמחה בסוציולוגיה ולא בכלכלה. אני כן יודע שיש הרבה כסף בקופת המדינה שהולך לחרדים ולמתנחלים ללא הגיון כלכלי אלא רק בגלל שחיתות פוליטית. אם המדינה מחליטה שיש לה כסף לממן סלילת כביש, הקמת תשתית והקמת תשתית מים למאחז בלתי חוקי שגרים בו 20 אנשים בקושי, אז היא יכולה להקצות את המיליונים הללו כדי לפתור, ולו במעט, את הבעיה החברתית-כלכלית שיש במדינת ישראל ולצמצם את הפער החברתי בישראל שהוא בין הגבוהים במדינות המערב.

חלק ראשון - אני גר עם שני שותפים בדירת 3 חדרים בדרום ת"א. לא יודע מה גודל הדירה, אבל היא לא קטנה. אני ישן בחדר לבד ושני השותפים שלי ישנים באותו חדר. החדר שלי בגודל של בערך 12-13 מ"ר. דירה מרוהטת קומפלט, שכונה סבירה מינוס (בעיקר זקנה - בתים ותושבים - אבל זה עדיף על שכונה של מסוממים וערסים). שכ"ד 550 דולר לכל הדירה, כך שאני משלם 183 דולר. זה בערך 680 ש"ח לחודש. לא משלם ארנונה כי אני בחובה. אינטרנט, כבלים, מים, חשמל, גז - מתחלק ב-3, ככה שיוצא עוד בערך 220 לבנאדם לחודש, בערך 900 לחודש סה"כ שכ"ד+הוצאות. אוכל - יוצא לי 400 ש"ח. מירס - 30 שקל. מוצרי ניקיון וטיפוח (נייר טואלט, משחת שיניים, שמפו, קצף גילוח, דאורדורט) - 70 לחודש. ספרים, עיתונים - 70 לחודש. ביגוד והנעלה - 100 ש"ח. בילויים ושונות - 300 ש"ח. לא מחזיק מכונית. סה"כ: 1,800. פלוס-מינוס (בעיקר מינוס האמת..כלומר 1600-1700 יוצא לי לא מעט, 1900-2000 כמעט ולא).

חלק שני - סבבה. מסכים. חותם. צודק ב-100%. אבל מה אני ואתה יכולים לעשות בקשר לכך? בכל מקרה, בלי הדברים האלו המצב היה מעט משתפר. הפערים עדיין היו קיימים, אל תחשוב אחרת, אבל ברמה **מעט** יותר נמוכה. כן - רק מעט יותר נמוכה.[br]פורסם בתאריך: 18.03.2010 בשעה 21:48:34

---

נ.ב. ראוי לציין שאין לי שום דבר אישי נגד Guy King או כלכלנים אחרים אך הייתי רוצה לראות אותם חושבים קצת על הצד החברתי בתזה הכלכלית שלהם. מערכת הרווחה במדינת ישראל היא בקריסה טוטלית - אין מספיק עובדים סוציאליים, אין מספיק קציני נוער חוקרים, אין מספיק פסיכולוגים שמתמחים בטיפול בנוער. המדינה לא מעודדת אף אחד ללמוד את המקצועות הנ"ל וכנראה שמעדיפה לטמון את הראש בחול מאשר להתמודד עם הפצצה המתקתקת הזו.

אל תהפוך אותי למפלצת קפיטלסטית שצוחקת בהנאה למראה הומלסים מוזנחים ולמראה ילדים רעבים, רק כי זה מסתדר עם הגרפים שלומדים בתואר בכלכלה. אני לא בעד קפיטליזם חזירי. בכלל לא. מצד שני, אני מבין את ההשלכות - גם על האוכלוסיות החלשות - של מהלכים "סוציאליסטיים" כביכול. ע"ע העלאת שכר המינימום. שוב - מצטער שאני חייב להשמע יהיר - אבל אני רואה תמונה יותר רחבה מזו שרובכם יכולים לראות, וזה כי אני מבין יותר טוב השפעות של מהלכים כלכליים. ושוב - אין לי בעיה עם זה שאתם לא מבינים. אני, למעט כלכלה, לא מבין יותר מדי בנושאים אחרים. אני לא יכול להתווכח על פיזיקה, כימיה, רפואה, מחשבים או כמעט כל נושא מקצועי אחר. אבל בכלכלה אני מבין. ושוב - אין לי בעיה עם דעה נגדית משלי, אבל אני מבקש שמעלי ההצעות הנגדיות יביאו בחשבון את ההשכלות הכלכליות השליליות של הצעותיהם - ההשפעות השליליות גם על האוכלוסיות החלשות כאמור.[br]פורסם בתאריך: 18.03.2010 בשעה 21:59:30

---

א) הכסף לתקציב הרווחה צריך להגיע מאיפשהו, הוא לא צומח על עצים. כדי להגדיל את תקציב משרד הרווחה, חייבים לצמצם את התקציב של משהו אחר.

אתה טוען שממשלת רבין תקצבה גם את משרד הרווחה ואת הישיבות - וזו דוגמה מצוינת לראיית העולם הצרה שלך. כן, היא תקצבה גם את הישיבות וגם את הרווחה. אבל היא לא הייתה צריכה להקים סוללות חץ או למגן טנקים במעיל רוח או להקים חדר מיון ממוגן באשקלון. אתה מבין לאן אני חותר? אתה מצליח לקרוא בין השורות?

בכל רגע נתון יש אינסוף אילוצים שצריך להתחשב בהם. החסכון התאורטי של 60,000 ש"ח לנער שאתה מציע, בהכרח בא על חשבון משהו אחר - וכבר הסברתי לך שזה לא תמיד עניין של כסף, אלא עניין של חשיבות לאומית, כמו למשל חיסון נגד שפעת החזירים. אי אפשר לתת 100% לכולם, צריך להתפשר. ממשלת רבין התפשרה על X, ממשלת נתניהו מתפשרת על Y, ממשלת שרון התפשרה על Z. ובכל קנדציה של כל ממשלה, X, Y או Z צועקים ובוכים שאם הממשלה הייתה מקצצת ב(הכנס שקר-כלשהו כאן) רק (הכנס סכום כלשהו כאן), אז כל העולם היה הופך פתאום לורוד ודובוני אכפת לי היו מחלקים דולרים לכולם ברחוב.

זאת המציאות. אני למשל מנהל תקציב של יח' X, שעומד על XX,000,000 ש"ח, שאמור לכלכל X,X00 חיילים, קצינים, נגדים ואזרחים עובדי צה"ל. התקציב אמור למממן אוכל, דלק, חשמל, ציוד, הובלה, מחשוב, הכשרות מקצועיות, שירותי אחזקה וביטוחים ועוד. המטרה היא לבצע את הדברים החשובים והדחופים ביותר (אוכל) ברמה הכרחית בלבד, בהתאם לתקנות ולפקודות. אני כל הזמן חושב ובודק איך אפשר לחסוך כל שקל. זאת לא סיסמה, אני מתעסק בקטנות כגדולות. התפקיד שלי זה לנהל תקציב וגם לחסוך לצה"ל כסף, כשצה"ל=המדינה. אני לדוגמה מקצה תקציב מסויים לאוכל. האוכל לא ברמה גבוהה - אוכל צה"לי טיפוסי. יש לי אפשרות להקצות תקציב הרבה יותר גבוה לאוכל. בוודאי. כל אנשי היחידה יהיו מרוצים ברמות מטורפות. אבל אז אני אבטל לכולם את הקורסים. ולא יהיה כמעט ציוד באפסנאות. ואם צינור מים יתפוצץ לא יהיה לי כסף לתקן אותו. ואם מחשב יתקלקל אני לא אתקן אותו. אבל האוכל יהיה מצויין. ובוכים לי. בטח שבוכים. המטרה שלי זה לסנן ולהבין מה באמת קריטי, ומה זה הצגה בכדי לסחוט ממני תקציב לדברים לא חשובים באמת. לא פשוט לשכנע אותי, צריך להתאמץ. אבל ככה מנהלים תקציב בצורה טובה. אם הייתי "מוותר" ושולח וקונה לכולם מחשבים חדשים וריהוט חדש למשרד, כי הריהוט ישן והמחשבים כבר לא מהירים כמו פעם, הייתי עושה את תפקידי בצורה גרועה. כי במקרה הזה האוכל היה ברמה אפסית (באמת), ולא היו קורסים. אני מסכים לבצע משימות רק אם הן מחזירות את ההשקעה עליהן (כלומר הצעות כלכליות. חסכוניות) , ורק אם אני יכול למצוא להן תקציב פנוי.

המדינה עובדת בדיוק אותו הדבר. לזה היא שואפת. כמובן בהתחשב בפוליטיקה, בבירוקרטיה ובאיכות האנשים שנמצאים בכל תפקיד ותפקיד במדינה, ובהרכב הממשלה (יותר חרדים או פחות חרדים). ויש פספוסים. וניתן לקבל החלטות יותר טובות. אבל זה לא פשוט לתכנן ולבצע דברים שכאלו. באמת שלא. העולם התקציבי והכלכלי, לא פשוט. ההתנהלות בעולם הזה היא לא פשוטה. אל תהיו נאיביים כ"כ. אתם לא חייבים להסכים עם המדיניות הכלכלית, אבל בדרך כלל לא יותר מדי קשה להבין את ההיגיון, אם חושבים על זה לעומק.

[Artist]

ואני מבין שלהורדת הפיקוח על שוק המשכנתאות והתרופפות הפיקוח על המוסדות הפיננסיים, מדיניות התכנון לטווח (מאוד) קצר של הבנקים וחברות ההשקעה שנבעה מהרצון להציג רווחים מהירים (מהם נגזרו בונוסים), אובדן שליטה על נגזרות שניוניות ושלישוניות (שתוכננו מתוך מטרה להשיג רווחים מהירים יותר וגו') ועוד דברים דומים לא היו קשורים כלל.

מה שמאפיין את תקופות "הפריחה" שלפני המשברים - הן סוף שנות העשרים והן השנים 2006-2008 היא מדיניות כללית של הורדת רסני פיקוח, הורדת מיסים, תאוות בצע במידה שלא תאמן וחשיבה ותכנון לטווח קצר.

שוב פעם - הדעה שיש קשר ישיר בין יותר תכנון ויותר חלוקת משאבים לפגיעה בכלכלה לא הוכחה. אתה מנסה לטעון שמקור כל רע בפיקוח המרכזי - בין אם בפיקוח יתר שמוביל לקיפאון או בתת-פיקוח והתרת הרסנים (הורדת מיסים, הסרת פיקוח) שמובילה לבועה ואז לקריסה, התיזה שלך לא עקבית.

שווקי הפיננסים, המשכנתאות, והביטוח הם השווקים הכי עתירי רגולציה וניהול מרכזי בארה"ב.

להאשים את תאוות הבצע במשברים כלכלים זה כמו להאשים את כח המשיכה בהתרסקות מטוסים. כמובן שהייתה "לתאוות בצע" (או האינטרסים האנוכיים של יחידים וחברות) חלק בעניין - השוק מורכב מיחידים וחברות הדואגים לאינטרסים של עצמם. אבל בגלל שהגורם הזה קיים כל הזמן צריך לחפש מה גרם לכולם להיות "תאבי בצע" במיוחד בו זמנית.

האשם העיקרי הוא כמובן הבנק המרכזי שהוריד את הריבית ל 1% אחרי התפוצצות בועת הדוט-קום. ושהריבית על הכסף קטנה משמעותית מהאינפלציה הדבר משמש כסיבסוד ממשלתי ללקיחת סיכונים. ובנוסף לכך לאנשים יש פחות אינטרס לחסוך, מה שגורם לעלייה בביקושים, בועת דיור וכו'.

פרדי מיי ופרדי מק - היו מלכתחילה מוסדות ממשלתיים שנוצרו עבור הצורך ה "החברתי" לאפשר לאנשים להיות בעלי דירות. הבנקים הופרטו אבל הפכו להיות סוג מאוד מוזר של מוסדות פרטיים שמתנהלים לפי כללים רגולטוריים שנקבעו הד-הוק רק עבורם. כולם ידעו שאם הם יתקשו לעמוד בהתחייבויותיהם הממשל הפדרלי יציל אותם ולא יתן להם לפשוט רגל. "ולמרבה הפלא" כולם צדקו. הנה עוד סבסוד ממשלתי של לקיחת סיכונים.

רשויות דירוג האשראי - שלושה רשויות גדולות בשוק מפוקח במיוחד עם רקורד מפוקפק. מופעלות עליהם לחצים גדולים לדרג אג"ח כ AAA כדי שקרנות פנסיה יוכלו להשקיע בהם

בארני מאדוף - הרבה אנליסטים ועיתונאים חשדו בתרמית. היה אנליסט שהתלונן לרשות ניירות הערך האמריקאית על התרמית, והם לא מצאו שום דבר. לרשות ניירות הערך (SEC) יש מונופול ממשלתי, איזה מזל שהמלאכים מהממשלה משגיחים ומפקחים.

השפל הגדול - הבנק המרכזי יוצר אשראי זול במשך עשור, ושני נשיאים פרוגרסיבים מנסים להשתלט על המשבר בצורה שלומיאלית ומאשימים את השוק החופשי.

[תמיד מחייך]

הגדלת תקציב החינוך (שזה במילים אחרות השתלטות הממשלה על החינוך) גורמת בדרך כלל לירידה בהישגים הלימודים של התלמידים. זה מה שקרה בישראל (שתקציב החינוך שלה גבוה למדי) , באוסטרליה הכפילו פי 4 את ההשקעה לתלמיד וההישגים ירדו ,בצרפת העלו פי 3 וההישגים ירדו, בארה"ב ניסו את התוכנית הידועה לשמצה "No chid left behing" .

http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01712.doc

כמו בתחומים אחרים ,להשתלטות הממשלה על משהו אין תוצאות טובות.

ישראל הורידה את ההשקעה בתקציב החינוך מאז ממשלת רבין. שלא נדבר על כך שישראל היא כנראה אחת המדינות היחידות שמכינה את התלמידים למבחני פיז"ה, כמובן כדי להעלות את הציונים וליצור מצב שווא שקרי כלפי הציבור. אתה טוען "להשתלטות הממשלה על משהו אין תוצאות טובות", האם אתה יכול לתת לי מדינה שבה תחום החינוך פרטי לחלוטין או לפחות פרטי ברובו? גם בארה"ב קיימים תכני ליבה לבתי ספר פרטיים ואי אפשר ללמד מה שרוצים.

http://en.wikipedia.org/wiki/Cherry_picking

האבטלה בשבדיה 9.1%, הצמיחה: מינוס 4.6% ל 2009. אבטלה בפינלנד 9.0%, צמיחה ל 2009 מינוס 7.6%, אבטלה בדנמרק 7.3, צמיחה ב 2009 מינוס 4.3 (הכלכלה בדנמרק חופשית יותר). אבטלה בצרפת 10.1 צמיחה בסביבות 0. נזכיר שבעיית האבטלה שם היא בעיקר לצעירים. מדינות אלא לא יצליחו לשמור על רמת החיים שיש להם היום בשום אופן. והם גם יצטרכו לוותר על חלקים נרחבים ממדינת "הרווחה" כשהריביות יעלו והממשלות יתקשו לממן את עצמם.

סקנדינביה מחזיקה עתודות נפט וגז טבעי? לנו אין את הלוקסוס הזה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94

אני אשמח לדעת מהיכן הנתונים שאתה מצטט, לא מצאתי נתונים מעודכנים בשום מקום (ולכן גם איני יכול לסתור אותם). מצד שני ראוי לומר שדנמרק, שבדיה ופינלנד מציעות דמי אבטלה לתקופה של כמעט שנה כך שזה לא בדיוק מעודד יציאה לעבודה. הטענה שלך שהאבטלה במדינות הללו היא בעיקר בגיל צעיר נשמעת קצת מעודדת לעומת מדינת ישראל שבה נתקלתי ביותר מובטלים מבוגרים (מעל גיל 40) מאשר צעירים והרבה יותר קשה למצוא עבודה עבור מבוגר.

לגבי נתוני הצמיחה - מהו שיעור גידול האוכלוסיה? האם מדינות סקדינביה מתקרבות אפילו לחצי משיעור גידול האוכלוסיה במדינת ישראל? ראוי להתאים את אחוז הצמיחה לאחוז גידול האוכלוסיה ולאחר מכן לערוך השוואות. ומעניין שפיספסת את ההערה שלי לגבי עתודות החרדים והערבים שמדינת ישראל מחזיקה לעומת עתודות הנפט והגז הטבעי שמחזיקות מדינות סקדינביה.

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090507_1083582

תמיד מחייך - אתה קורא את מה שאני כותב, ובאופן מדהים מצליח לפספס לחלוטין את הפואנטה.

כששאלתי אם אתה מציע לקצץ בסל התרופות לא התכוונתי לזה באופן מילולי, וגם לא התעלמתי מההצעה שלך. אם היית קורא את הפסקה הבאה לעומק, היית מבין (אולי).

א) הכסף לתקציב הרווחה צריך להגיע מאיפשהו, הוא לא צומח על עצים. כדי להגדיל את תקציב משרד הרווחה, חייבים לצמצם את התקציב של משהו אחר.

אתה טוען שממשלת רבין תקצבה גם את משרד הרווחה ואת הישיבות - וזו דוגמה מצוינת לראיית העולם הצרה שלך. כן, היא תקצבה גם את הישיבות וגם את הרווחה. אבל היא לא הייתה צריכה להקים סוללות חץ או למגן טנקים במעיל רוח או להקים חדר מיון ממוגן באשקלון. אתה מבין לאן אני חותר? אתה מצליח לקרוא בין השורות?

בכל רגע נתון יש אינסוף אילוצים שצריך להתחשב בהם. החסכון התאורטי של 60,000 ש"ח לנער שאתה מציע, בהכרח בא על חשבון משהו אחר - וכבר הסברתי לך שזה לא תמיד עניין של כסף, אלא עניין של חשיבות לאומית, כמו למשל חיסון נגד שפעת החזירים. אי אפשר לתת 100% לכולם, צריך להתפשר. ממשלת רבין התפשרה על X, ממשלת נתניהו מתפשרת על Y, ממשלת שרון התפשרה על Z. ובכל קנדציה של כל ממשלה, X, Y או Z צועקים ובוכים שאם הממשלה הייתה מקצצת ב(הכנס שקר-כלשהו כאן) רק (הכנס סכום כלשהו כאן), אז כל העולם היה הופך פתאום לורוד ודובוני אכפת לי היו מחלקים דולרים לכולם ברחוב.

ב) בוא נניח שכן הצלחנו למצוא מקור להגדלת תקציב הרווחה - עכשיו יש עוד דילמה; אם כבר יש כסף, למה לבזבז אותו דווקא על הרווחה? יש הרבה דברים אחרים שדורשים מימון ואולי הם חשובים יותר, מבחינת סדר העדיפויות הלאומי, מאשר משרד הרווחה.

אני מודה שאיני יכול לראות את התמונה הכלכלית המלאה, מכיוון שאין לי הכשרה כלכלית (מלבד קורסים בכלכלה באוניברסיטה, כמובן שמדובר ביכולת ניתוח בסיסית בלבד). מצד שני, וכפי שכבר ציינתי, אתה אינך מסוגל לראות את התמונה החברתית, נתונים מספריים אינם יכולים לספר את הסיפור האמיתי.

חלק ראשון - אני גר עם שני שותפים בדירת 3 חדרים בדרום ת"א. לא יודע מה גודל הדירה, אבל היא לא קטנה. אני ישן בחדר לבד ושני השותפים שלי ישנים באותו חדר. החדר שלי בגודל של בערך 12-13 מ"ר. דירה מרוהטת קומפלט, שכונה סבירה מינוס (בעיקר זקנה - בתים ותושבים - אבל זה עדיף על שכונה של מסוממים וערסים). שכ"ד 550 דולר לכל הדירה, כך שאני משלם 183 דולר. זה בערך 680 ש"ח לחודש. לא משלם ארנונה כי אני בחובה. אינטרנט, כבלים, מים, חשמל, גז - מתחלק ב-3, ככה שיוצא עוד בערך 220 לבנאדם לחודש, בערך 900 לחודש סה"כ שכ"ד+הוצאות. אוכל - יוצא לי 400 ש"ח. מירס - 30 שקל. מוצרי ניקיון וטיפוח (נייר טואלט, משחת שיניים, שמפו, קצף גילוח, דאורדורט) - 70 לחודש. ספרים, עיתונים - 70 לחודש. ביגוד והנעלה - 100 ש"ח. בילויים ושונות - 300 ש"ח. לא מחזיק מכונית. סה"כ: 1,800. פלוס-מינוס (בעיקר מינוס האמת..כלומר 1600-1700 יוצא לי לא מעט, 1900-2000 כמעט ולא).

אין צורך בציטוט מלא של ההוצאות, בסך רציתי להראות לך שאדם מבוגר יותר (גיל 30-35 בערך) אינו יכול להתקיים מתקציב כזה או אפילו כמה מאות שקלים יותר מכך. ולא, אני לא יחשוב שזה ראוי אם תבקש מאדם בן 35 לגור יחד שותפים כדי לחסוך כמה מאות שקלים ובכך לגרום בפגיעה במצב החברתי שלו, בעיקר מבחינת היכרות עם המין השני.

אל תהפוך אותי למפלצת קפיטלסטית שצוחקת בהנאה למראה הומלסים מוזנחים ולמראה ילדים רעבים, רק כי זה מסתדר עם הגרפים שלומדים בתואר בכלכלה. אני לא בעד קפיטליזם חזירי. בכלל לא. מצד שני, אני מבין את ההשלכות - גם על האוכלוסיות החלשות - של מהלכים "סוציאליסטיים" כביכול. ע"ע העלאת שכר המינימום. שוב - מצטער שאני חייב להשמע יהיר - אבל אני רואה תמונה יותר רחבה מזו שרובכם יכולים לראות, וזה כי אני מבין יותר טוב השפעות של מהלכים כלכליים. ושוב - אין לי בעיה עם זה שאתם לא מבינים. אני, למעט כלכלה, לא מבין יותר מדי בנושאים אחרים. אני לא יכול להתווכח על פיזיקה, כימיה, רפואה, מחשבים או כמעט כל נושא מקצועי אחר. אבל בכלכלה אני מבין. ושוב - אין לי בעיה עם דעה נגדית משלי, אבל אני מבקש שמעלי ההצעות הנגדיות יביאו בחשבון את ההשכלות הכלכליות השליליות של הצעותיהם - ההשפעות השליליות גם על האוכלוסיות החלשות כאמור.

זה בדיוק מה שאני מעוניין - שמקבלי ההחלטות במדינת ישראל יתייעצו עם מומחים בתחומים שונים. נכון שמומחה לאיכות הסביבה אינו מבין בכלכלה אך הוא בהחלט יכול להבין מהי משמעות של קיצוץ עשרות מיליוני בתקציב של המשרד לאיכות הסביבה וכיצד ההשפעה מתבטאת בחלקים הקטנים ביותר. אני יכול להגיד שבזכותך הבנתי שקיימים סדרי עדיפויות כלכליים מעבר ליכולת הבנתי ושראוי להתחשב בהם לפני הצעה בעלת משמעות כספית גדולה למדינה/אזרחים.

[qwerty1987]

הקפצה קטנה...

נחמיה שטרסלר, מגדולי התומכים בקפיטליזם ושוק חופשי, בעד צמצום משכורות העתק של המנהלים.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1161870.html

[lev-27]

"מה עושה בן אדם ב-50 אלף שקל ביום?" מה אכפת לך מה אני עושה? מרפד כלוב אוגרים בשטרות 200 שקל. אין שום בעיה בשכר הבכירים. הבעיה נמצאת רק במוחם של אנשים שדוחפים את האף לכיס של אחרים.

[vic07]

הנה לב27 חזר להציג את משנתו, אלא שבהבדל מGuy King או מינימייזר הוא אפילו לא יכול להתהדר בהשכלה הרלוונטית לעניינינו. אם שני אלה עוד יכולים לתרץ את עמדותיהם בזה ש"אנחנו מבינים ואתם לא" (היהירה למרות כל ה"התנצלויות" של Guy King), שאותה אני עדיין לא מקבל בשיט (ונראה שגם נחמיה לא, ולא נראה לי שאתם יכולים להאשים אותו בחוסר הבנה בכלכלה) - הרי שאתה עושה זאת בעיקר מאטימות ורשעות.

לא אכפת לי מה אותו בכיר עושה ב50K ליום. אכפת לי על חשבון מי הוא מקבל אותם.