קצת על מבחני שמיעה עיוורים

[Kurt]

יש לי קצת זמן פנוי ולכן בחרתי לכתוב פה בפורום, משהו שמצריך הרבה מאמץ בשבילי מפאת הקושי להתנסח.

אל תיהיו קשים איתי, זאת פיסת הטקסט הראשונה וכנראה האחרונה שאני יכתוב בסדר גודל כזה. המטרה שלי היא נטו

להעשיר את הידע של המשתמשים בפורום כהכרת תודה על השנים הרבות שבהם הם העשירו את שלי. בחרתי תחום שהוא

שנוי במחלוקת בכדי להראות את הצדדים השונים בעניין ואולי לעורר פה דיון, שזה תמיד דבר טוב.

נניח שהייתם מגישים כוס יין או משקה קל לחבר ומבקשים ממנו לטעום ולחוות דעה על המשקה. תשובה סבירה תיהיה "טעים", "מגעיל", "לא משהו".

ואם החבר היה עונה: "אני לא יכול להגיד לך אם המשקה טעים או לא מבלי לדעת קודם מי ייצר אותו, מה הוא מכיל, וכמה הוא עולה." כנראה שהייתם

נשארים חסרי מילים. בתחום האודיו, לעומת זאת, זוהי תופעה שבשגרה.

אין צורך להרחיב על חשיבות המותג בחיים המודרנים והשפעתו על אופן החשיבה שלנו, שכן ברור לכולנו שחלק ניכר ממחיר המוצר הוא המותג. בנישה המצומצמת

של ציוד אודיו ברמה גבוהה, מותגים מנופחים לעיתים מכל פרופורציה. מבחני שמיעה עיוורים עוזרים לנו להגיע להערכה מדוייקת יותר, ללא קשר למוצר שעומד לפנינו. אולם במועדון האוזניים הזהובות, ישנה התנגדות נחרצת למבחנים מסוג זה, מכמה סיבות.

לוגיסטית

שני המכשולים העיקריים בנוגע להקמת מבחן עיוור הם יצירת סביבת האזנה מתאימה והתקנה תואמת. החדר חייב להיות בגודל ובאיכות מספקת לכך

שהרכיב שאנו בוחנים ישאר בפוקוס ולא יבלע באקוסטיקה של החדר. כמו כן, הרכיב חייב להיות מתואם למערכת הכוללת מבלי להוסיף משתנים נוספים

שעלולים להטות את התוצאות. אנו נרצה להעריך את הרכיב והוא בלבד.

בחינה של רכיבי מקור, כבלים, ואלקטרוניקה אחרת לא טומנת בחובה מכשולים רבים. רמקולים לעומת זאת, מקשים על הדבר.

הסאונד של הרמקול מושפע מהמיקום שלו בחדר. פיזיקלית שני רמקולים לא יכולים לתפוס את אותו השטח באותו זמן, וגם אם נרצה לבחון שני רמקולים

זהים קרוב לודאי ששני הדגימות ישמעו אחרת בשל המיקום השונה בחדר.

זוהי בעיה שלא פשוט להתגבר עליה. מועצת המחקר של קנדה (NRC) משתמשת ברמקולים במיקומים שונים כאשר ניתנת חוות דעת על התוצאות מכל מיקום

ובסוף נעשים ממוצעים. זוהי שיטה לא מדויקת, אבל היא עובדת די טוב.

בחברת הרמקולים harman/kardon בנו חדר האזנה שלם שבנוי לשמיעה עיוורת. חצי מהחדר הוא מערכת אוטומטית שבלחיצת כפתור מזיזה רמקולים

לאותו מיקום ובעלת וילון מיוחד שויזואלית הוא אטום אבל שקוף מבחינה אקוסטית.

עלינו לדאוג גם שהמבחן עיוור משני הצדדים, כלומר גם המפעיל שעורך את הניסוי או כל אחד בחדר ההאזנה ובסביבתו הקרובה של המאזין

לא ירמוז לו בשפת גוף, בתת מודע או באיזשהו סימן אחר על מקור הדגימה. לשם כך ישנן מערכות מתוחכמות, חלקן פחות חלקן יותר,

העושות את הבחירה בעזרת שבב הבוחר דגימה באקראי. רוב המערכות המתקדמות תוכננו במיוחד על ידי ארגונים המעוניינים ברמה גבוהה של אמינות ודיוק.

אן מוצגת מערכת ישנה למדי של חברת QSC שירדה מייצור ב-2004.

סטטיסטית

///

ניקח לדוגמה מבחן ABX פשוט, שבו נתונות שני דגימות א' וב', ודגימה לא ידועה X שהיא או א' או ב' , ועל המאזין לזהות אותה ע"י

השוואה לא' ולב'. אם בניסוי כזה שערכתי פעם אחת גיליתי שהמאזין צדק, כלומר זיהה בהצלחה את דגימה X בתור א' או ב',

האם זה מוכיח משהו? לא. הסיכוי לזיהוי הוא 50-50, כמו בהטלת מטבע.

אבל אם נחזור על הניסוי 10 פעמים ונקבל 10 תשובות נכונות, האם יכול להיות שזה מזל? כן. והסבירות לכך שזה יקרה היא אחד ל-1024.

כלומר המטרה שלנו בניסויים כאלה היא לדאוג לכך שמקדם ההצלחה "המזויפת", הצלחה שנבעה ממקריות, יהיה קטן ככל האפשר.

אולם, מתמטית זה אולי יראה יפה, אבל במבחן המציאות קשה להאזין לאותם קטעים פעמים רבות, וכאן נכנס הגורם האנושי לתמונה.

אם נרצה לשפר את הדיוק ולבצע את הניסוי 20 פעמים, אולי נוריד את מקדם הזיוף לאחד למיליון, אבל עייפות האוזן תשבש את התוצאות.

///

פסיכולוגית

///

במאמרו בנושא של Robert Harley, עורך The Absolute Sound, הוא טוען כי אלה המבצעים מבחני שמיעה עיוורת לא עושים זאת

מתוך מניעים טהורים למציאת האמת אלא מתוך ניסיון להכפיש ציוד אודיו יוקרתי שלטענתם אין הצדקה למחירו. טוען הוא גם כי

תוצאות המבחן העיוור מובילות למסקנות שגויות גם כשהמניעים נטולי אינטרסים ומביא לדוגמה מקרה של רשות הרדיו בשוודיה.

רשות הרדיו שקלה האם codec בעל bit-rate נמוך שהוצע ע"י איגוד השידור האירופאי היה מספיק טוב כדי להחליף את שידורי הFM האנלוגיים

באירופה.

לשם כך הם פיתחו מבחן האזנה עיוור שבה המאזין שמע תחילה את הדגימה הלא מעובדת, ולאחר מכן שמע שני דגימות נוספות והיה צריך

להחליט מי מהן עובדה דרך הcodec. המבחן כלל 60 "מאזינים מומחים" על פני 20,000 בחינות במשך שנתיים. רשות השידור הודיעה

ב1991 שלאחר בדיקות מקיפות נמצא שהcodec עומד בתקנות וראוי להחליף את תדר הFM הותיק. לאחר ההחלטה, שלחה הרשות

קלטת מוזיקה שעברה אותו עיבוד לבארט לוקנטי, אז נחשב מומחה עולמי לאודיו דיגיטלי ועמד בראש מועצת אד הוק שנועדה לבחון

באופן עצמאי קודקים בעלי ביט רייט נמוך. בעזרת שיטת האזנה גלויה ומסורתית שמשתמשים בה באופן קבוע בכדי להעריך איכות קול,

לוקנטי זיהה מייד עיוות בצליל. לאחר להודיע לרשות על הארטיפקט (צליל מונוטני בתחום של 1.5khz), מאזינים ברדיו של שוודיה,

שכבר החל את השימוש בקודק המדובר, לפתע שמעו גם הם את הצליל.

ורך המגזין חתם בכך שהאזנה עיוורת מעוותת את תהליך ההאזנה וחסרת ערך בקביעת איכות הקול.

///

מחקר של חברת harman, לעומת זאת, קובע כי התפיסה שלנו את הקול תלויה משמעותית באם אנחנו רואים את המערכת או לא.

הם בדקו 4 זוגות של רמקולים(G,D,S,T), באופן עיוור ובאופן גלוי, והתוצאות לפניכם

השערות

אם ההבדלים בשמיעה עיוורת וגלויה הם עד כדי כך גלויים, מדוע רבים בסצינת האודיופיליה נמנעים מהאזנה עיוורת כמו מאש?

ובכן, סיבה אחת יכולה להיות השלילה על הסף. רובם של אלה שלא מעוניינים לערוך האזנה כזאת מעולם לא השתתפו במבחן

מאורגן היטב. בנושא זה הידע שלהם מגיע מתוך מה שהם "יודעים" או מה שהם מניחים לגבי בליינד טסט, ולא מה שחוו באופן אישי.

סיבה נוספת היא הפחד. לא בלתי סביר לחשוב שאנשים רבים שתופסים את עצמם בעלי "שמיעה יוצאת דופן" לא ירצו שיגלו שהיא

לא כל כך יוצאת דופן, כשיבחינו שהם לא מסוגלים להגיע לאותם מסקנות בשמיעה עיוורת כמו בגלוייה. בפרט מבקרי ציוד, שכל תפקידם

הוא להלל או לצנן ציוד כזה או אחר, לא מעוניינים "לקחת סיכונים" בעבודתם ולהתגלות כנביאי שקר.

בחינה עיוורת מתייחסת לשיטה של הסתרת הזהות של מוצר מסויים מהמבקר בשעת מבחן, בכדי לבטל דעות אישיות אסוציאטיביות בקשר ליצרן, לדגם, מחיר

מראה וכו'. זוהי שיטה הנפוצה בכל תחום מטעימת יינות ועד ניסויים רפואים. בקהילה המדעית, זאת הדרך העיקרית שבה ניתן

לערוך מבחנים שתוצאותיהם יתקבלו באיזושהי מידה של אמינות. חברות רבות המייצרות ציוד hi-fi עורכות בעצמן מבחנים עיוורים לכל דגם העומד לצאת כשוק כחלק מתהליך הפיתוח והמחקר שלהם. ניתן היה לחשוב שכך הדבר גם בקהילת האודיופיליה, ובפרט במבקרים, אבל זה לא המקרה.

אם התעשייה הזאת תלמד להשען יותר על האזנה עיוורת מאשר התעסקות בלהשאר קליקה יוקרתית ואטומה, כולנו נרוויח ביקורות אמינות

יותר ומוצרים טובים יותר, אבל כנראה שזה לא יקרה בקרוב.

///

מקורות:

http://www.avguide.com/forums/blind-listening-tests-are-flawed-editorial

http://www.goodsound.com/editorial/200906.htm

http://seanolive.blogspot.com/2009/04/dishonesty-of-sighted-audio-product.html

http://www.hydrogenaudio.org/forums/index.php?showtopic=16295

http://blog.szynalski.com/2009/07/27/should-we-care-about-abx-test-results/

http://en.wikipedia.org/wiki/Codec_listening_test

[anatoli]

לדעתי התנסחת יפה מאוד

אני שמח לראות שאני לא היחיד שמנסה מדיי פעם לכתוב דברים שיתרמו לפורום, ואני מקווה שעם הזמן הדביק בראש הפורום יכיל כמות גדולה של מידע איכותי ורלוונטי שנכתב על ידי כלל חברי הפורום.

כל הכבוד על ההשקעה, אני בטוח שזה ייתן הרבה מידע לאנשים חדשים, ואולי גם ללא מעט ותיקים בתחום (ולשמחתנו אין אצלנו הרבה פלצנים בפורום, אז זה לא יהפוך לויכוח כמו שהיה קורה בפורומים אחרים).

Anatoli.

[yossi126]

מאמר מעולה

בהחלט תרם להבנה מעמיקה יותר של העניין.

אהבתי את חדר ההאזנה של הרמן, גאוני משהו

[DannyGG]

תודה רבה על ההשקעה בכתיבה של המאמר,אני לא מוצא שום סיבה שמישהו יהיה קשה איתך באמת היה מעניין לקרוא