חברים מובילים

הבנתי את הראש שלך. אז אתה צודק, זו באמת לא 'גניבה' במובן המילולי שאפשר ללכת להגיש נגדה תלונה במשטרה. אבל בשפה העממית שלנו, 'גניבה' זה כשאתה לוקח סכום שעבר את הרף המוסרי שראוי לקחת, ורובנו לא צרכנים טיפשים - גם אם אתה מתחיל את הפוסט שלך עם דוגמאות שמנסות להציג אותנו ככאלה, כי תאמין או לא - אני די בטוח שכולנו אנשים די רציונאליים ויודעים מהי גניבה. אל תתפלא אם יותר אנשים בת'רד הזה יבחרו עוד יותר להימנע מקנייה מהחנויות בארץ כשאתה נופל עלינו עם ה-passive aggressive הזה. ישראל וכלכלה חופשית הן לא צמד מילים שבאות ביחד, אנחנו מדינה של מונופולים \ דואופולים. הרבה ריקבון יש כאן - אנחנו משלמים הרבה יותר מהאירופאים ומקבלים מעט יותר. תרבות "קומוניסטית", תרבות "סוציאליסטית קיצונית", סליחה? אתה מדבר כאילו מישהו מסובב לכם היבואנים (מניח שאתה כזה, כי אתה נשמע כמו SHILL למרות שאני לא רואה טייטל בשם המשתמש שלך) את היד ומכריח אתכם למכור לנו במחירים כאלה ואחרים - אנחנו פשוט 'נצביע עם האשראי'. ואנחנו נבקר את מדיניות התמחור פה בארץ ככל שנרצה, כי אין פה צנזור סטייל צפון קוריאה שמונע מאיתנו להשוות עם אירופה וארה"ב ולהבין כמה עושקים אותנו בישראל. אם אפשר לסכם את ההודעה שלך, זה משהו בסגנון "כדאי לכם לממן את היבואנים בארץ, ודיר בלאק אם תבקרו את המחירים שלהם - תלושים ככל שיהיו, יא ישראלים חצופים". כשיצאו הכרטיסים נראה איפה הכי משתלם לקנות. אם תרדו מהעץ כשהמחירים מחו"ל יגיעו - מה טוב. אני בעד לפרנס ישראלים ולעשות לעצמי חיים קלים על הדרך, אבל שפגט בשביל הייבואנים בארץ אני לא אעשה.

כפיר מכה שנית (או בפעם המאה, איבדתי את הספירה). מוכיח כל פעם מחדש שהוא ילד קקה שמקומו ב-FXP.

נכתב על ידי חבר הפורום nec_000, בתאריך 29.10.2020 **ישנו אישור הכותב לבעלי האתר, להשתמש במאמר שלהלן ככל שיראו לנכון, ובתנאי שיזכירו את הכותב בעת הפרסום/השמוש. לפנינו מאמר אודות הטכנולוגיה החדשה פורצת הדרך, אשר הוטמעה לראשונה בדור החדש של כרטיסי המסך. במאמר נבין מה היא, מדוע היא נכנסה לתמונה, מה הגדולה והגאונות שבה, איזו בעיה שורשית היא באה לפתור בתעשיה הגראפית, ומדוע היה ניתן להטמיעה לראשונה רק עתה (מבחינה טכנולוגית), ומדוע למעשה מעתה ואילך יאמצו אותה כולם. רקע: כולנו שמענו אתמול בעת השקתה של סדרת RX6000 החדשה של נוידיאה, אודות טכנולוגיה חדשה ושמה infinity cache. הבנו שזה משהו ש- AMD הטמיעה במוצר החדש, אבל לא הבנו איך זה בדיוק עובד, מדוע, ומה זה עושה. אז היום כולנו נבין ונבין היטב. קודם כל למען הפשטות המילה infinity היא מיתוגית, אין לה משמעות. ואנו נקרא למנגון בצורה הכי פשוטה ונכונה טרמינולוגית, cache. המאמר מובא לטובת החברים, השכלת ידיעתם והרחבת הנושא, לתת הסבר ברמה אקדמאית (אך מתומצתת) כזו שיכולה להכנס בדף אחד מרוכז, ולהעביר את התורה. ברמה שעושה סדר ומאפשרת בידי החובב המצוי, להבין את הנושא ברמה טובה. רקע הסטורי: לפני עשרות שנים נולד לראשונה כרטיס המסך הראשון שאפשר בידי המחשב להציג על גבי מסך את הפלט המבוקש. בהתחלה היה מדובר רק בטקסט, וזה הספיק כדי שהוא יוכל לדבר ישירות מול ה- RAM האיטי ולא היה נדרש לכלום מעבר. אך לימים נכנס צורך להציג לא רק טקסט פשוט, כי אם יכולת גראפית מורכבת יותר, שהולידה קושי: אחד המשאבים הכבדים ביותר שנצרכים בעבוד גראפי הינו תעבורת זכרון גבוהה וגדולה. אנו נסביר בהמשך מדוע. לכן כרטיסי המסך נאלצו עם השנים להפסיק ולהשתמש בזכרון RAM הגנרי של המחשב (שהיה איטי מדי עבור משימה הזו), ולהתחיל ולעבוד בעזרת זכרון מהיר שהורכב על גבי כרטיס המסך עצמו. זה שימש כ- buffer זכרון יעודי (ומהיר) לשמוש המעבד הגראפי גרידא, באופן dedicated. הוא היה מהיר יותר בסדר גודל מה RAM של המחשב. קראו לו זכרון גראפי. לימים שמו נקבע כ- Vram. בכך אפשרו בידי המעבד הגראפי (שכיום קוראים לו GPU) מהירויות גישה גבוהות ורוחבי פס משודרגים ביחס לאלו שיכול היה לספק לו RAM רגיל של המחשב. הרוחב פס המשודרג אפשר בידי ה- GPU לבצע עבודת עיבוד תמונה אפקטיבית. בלעדיה ה- GPU היה למעשה במצב starvation - חנוק ורעב ל- DATA. במהלך השנים חוק מור הראה שמדי 24 חודשים (כשנתיים) ישנה הכפלה בקצב הכח/עיבוד של המעבדים הגראפיים. הסיבה להכפלה מבוססת על קפיצת מדרגה ברובד הליטוגפריה אחת לשנתיים בממוצע גס, שאפשרה להכניס פי 2 טרנזיסטורים באותו גודל שבב, (וכמובן תוספת קלה לתדר העבודה). בזכות שניהם ביחד, זו הביאה ליידי הכפלת ביצועים של פי 2 (לפחות) מדי אטרציה (שנתיים). הבעיה היא, שבעוד ששבבי העיבוד הגראפי מעלים את הספקם כמתואר לעיל בקצב מהיר ואקספוננציאלי, לא כך מתאפשר לבצע בנושא רוחב פס הזכרון העומד לרשותו של המעבד הגראפי. משום שבזכות הקטנת הליטוגרפיה פי 2 בכל אטרציה, לצערנו לא מתקבלת מכך הכפלה מקבילה ברוחב פס הזכרון, אלא רק הכפלת נפח הזכרון, שהיא אינה המשאב הבעייתי בספור שלפנינו. בואו נראה למה מוביל מצב שכזה ברבות השנים: בעוד שמדי אטרציה, אחת לשנתיים כאמור, הכח החישובי שמתאפשר לקבל מהמעבד הגראפי מוכפל, לא ניתן היה לספק עבורו קצב עליה זהה ומקביל גם של הכפלת רוחב פס הזכרון. וכך נוצר עם הזמן פער, שמצד אחד הכח העיבודי הולך וגדל בקצב מהיר של פי 2, בעוד שרוחב הפס גדל בעצלתיים. נוצר מה שנקרא התרחקות משאב אחד מהשני שלא יכל להדביק את הקצב שלו. אז במשך השנים נתנו לבעיה הזו מענה בדמות הטכניקות הבאות: הכפלות הולכות ונשנות של רוחב הפס גישה לזכרון בסיביות: עלו מ- 64 סיביות ל- 128, לאחר מכן ל- 256, וכך עד 512... ובסוף הגיעו לתקרת זכוכית כזו, שהיא מגבלת היכולת לדחוף trace-ים נוספים על גבי לוח PCB של כרטיס מסך בודד. עצרו (פחות או יותר) במגבלה של 512 נתיבים (traces) בלוח PCB. מעבר לכך מורכב ויקר מדי. כמו כן נקטו בעוד שיטה, והיא העברת יותר מידע בכל פעימת שעון. בהתחלה זכרון עבד ב- SDR, שזה כתיבה או קריאה של סיבית בודדת פר קלוק. לאחר מכן עברו ל- DDR, שזה כתיבה אחת וקריאה אחת של סיבית פר קלוק. לימים עברו בדור GDDR5 לשתי כתיבות ושתי קריאות של סיבית פר קלוק ובסה"כ 4 סיביות לפעימה. כיום אנחנו כבר בדור GDDR6X שהגדיל את האמור לשמוש ב- 4 bit פר פעימה, שמשמעותם 16 ערכים שונים פר קלוק. האמור מייצג סיגנל מאד קשה לשליטה ולאמינות. שכן סיגנל 4 סיביות משמעותו 16 ערכי מתח שונים בכל פעימה, ולכן קרובים מאד זה לזה, כך שהזיהוי מה היה הערך הנכון הולך ונעשה קשה לבקר. המשימה מצריכה אבחנה מאד עדינה בצד הבקר אשר מובילה לשגיאות לא מעטות. יש גבול בעבוד אותות חשמליים ואנו מתקרבים לגבול הזה בצעדי ענק. ולנסות להמשיך ולעלות מכאן הלאה מתחיל להיות אתגר קשה במיוחד, על גבול הלא מעשי או הלא כדאי טכנית. שיטה נוספת שדי מוצתה עד הטיפה האחרונה בעשור האחרון היא דחיסת מידע, בתחילה בצעו ברמת lossless ולאחרונה הגדילו לבצע אף ברמת lossy compression, הכל במטרה לנסות ולחלוב כל טיפת מיץ אחרונה שניתן על מנת לתת בוקטור של רוחב פס הזכרון, מענה כלשהו אפקטיבי לקצב המסחרר שבו המעבדים הגראפיים מתקדמים ונוסקים מעלה, בעת שהזכרון לא מצליח להדביק אותו בקצב מספק. כל השיטות לעיל, הרחבת רוחב הפס בסיביות (עד 512), שמוש בסיגנלים מורכבים להעברת יותר מידע פר קלוק לזכרונות (4 סיביות), דחיסת מידע, הגיעו בעת המודרנית לקצה גבול היכולת, עד כדי שלא ניתן להתקדם עוד רבות בנושא, וחייבים, ממש חייבים למצוא שיטה חדשה ופורצת דרך בכדי להתגבר על מגבלת רוחב פס הזכרון והמעבד הגראפי הרעב. הבינו, בלי רוחב פס שימשיך ויעלה על מנת לתמוך בהספק העיבודי שהולך ועולה, לא נוכל להתקדם בעבוד הגראפי ונגיע לסטגנציה. השיטה החדשה שנמצאה: שמוש בזכרון מטמון. הבעיה הגדולה בעבוד גראפי היא כאמור כמויות הזכרון האדירות שהעבוד הזה מצריך. הסיבה שנדרשת כמות זכרון רבה נובעת מכך, שגודל הקלט הוא ענק. מרחב טקסטורות גדול וכבד והוא זה ששותה את רוב רובו של נפח הזכרון הלכה למעשה. הוא זה שמציבים אותו ב- buffer של הכרטיס, להלן ידוע בשמו Vram. כי אם היו שומרים אותו בזכרון הכללי של המחשב (ב- RAM) כבר הבנו מההסבר מעלה, למעבד הגראפי היתה נגישות מאד איטית אליו, ולכן רוב הזמן המעבד הגראפי היה מבלה בהמתנה על סרק למידע שיגיע אליו. או בקיצור, היינו נתקלים בנצילות מאד נמוכה במעבד הגראפי ובביצועים עלובים. לכן במקור הומצא ה- VRAM, על מנת להביא קרוב למעבד הגראפי את כל המידע הנחוץ לו לשם עבודתו, כדי שיוכל לעבוד מהר ולא יסבול מהרעבה ל- DATA. זה הרי היה טפשי אילו יש מעבד חזק, שכל הזמן ממתין למידע ולכן עבודתו מעוכבת. היות והזכרון הנצרך כאמור הוא גדול נפח, וטקסטורות צורכות את רובו הגדול והמכריע, לא היתה שום דרך לייצר למעבד גראפי נפח זכרון מטמון ממש עליו, בנפח כזה, שיכל להחזיק את כל אותו מידע שנחוץ. מה שהיה טוב ומתאים לעולם המעבדים CPU, זכרון מטמון קטנצ'יק, אינו מתאים ליישומים גראפיים. למעבד CPU מספיקים נפחי מטמון קטנים מאד, זה אופן העבודה שלו, ששונה מעבוד גראפי, שמצריך מטמון ענקי כדי להיות רלוונטי. ולכן כל משך עשרות השנים היכולת להטמיע זכרון מטמון, לא היתה אפשרית או מעשית במעבדים גראפיים. רק עתה משהליטוגרפיה לראשונה הגיע לרמה של 7nm, מתאפשרת צפיפות טרנזיסטורים מספקת שמקנה את האפשרות להחזיק כמות גדולה דייה של טרנזיסטורים בשבב אחד. הדבר אפשר בידי יצרני המאיצים הגראפים את האפשרות הטכנית כן להטמיע זכרון מטמון מספק מבחינה פרקטית במעבד הגראפי. המעבד הגראפי הראשון בעולם, להלן החלוץ הטכנולוגי שמטמיע זכרון מטמון (בנוסף ל- Vram), כשכבת ביניים, הוא ליבת Big Navi הידועה בשם הקוד Navi21. ליבה זו היא מגודל כ- 500 (פלוס) מ"מ רבועים, שכוללת כמות אדירה של 26 מיליארד טרנזיסטורים, מתוכם מוקצים כ- 6 מיליארד (רבע מכל הנדל"ן של השבב) לטובת זכרון מטמון בגודל 128MB. 128 מגה בייט, הם 128 מיליון bytes. ב- byte יש כידוע 8 סיביות, ולכן 128Mbytes הם בעצם 1,024 מגה ביטים, או 1.024 מיליארד ביטים. נדרשים באלקטרוניקה שבבית מהסוג הנדון, על מנת לאכסן מידע של סיבית אחת, כ- 6 טרנזיסטורים. ולכן 1.024 מיליארד ביטים, צורכים 6 מיליארד טרנזיסטורים על מנת לייצגם. להלן מובנת אותה הקצאה בגודל 6 מיליארד טרנזיסטורים, הנדרשים להלקח מהנדל"ן של השבב, לטובת מערך זכרון מטמון בגודל 128Mbytes. מדוע רק עתה לראשונה התאפשר להטמיע את זכרון המטמון במעבד גראפי ? משם שאם נלך רק דור ליטוגראפי אחד אחורנית, לדור של 14/16nm, נוכל לראות שכרטיסי המסך המבוססים עליו היו מגודל של כ- 11 מיליארד טרנזיטורים לכל היותר (השבבים הגדולים שבהם). ברור שאם נדרשת הקצאה של 6 מיליארד טרנזסיטורים (מתוך 11), נוצר מצב שיותר ממחצית השבב הולכת לפח רק עבור הזכרון מטמון, כך שלא היתה נשארת כמות מספקת של טרנזיסטורים לטובת מרכיב העיבוד הגראפי של השבב. אך כיום כאשר הליטוגרפיה לראשונה מאפשרת הטמעתם של לא פחות מ- 26 מיליארד טרנזיסטורים בשבב בודד, הקצאת רבע מהם לטובת הנושא (6 מתוך 26) הופכת לאפשרות מעשית ליישום. כי נשארו בשבב עדיין 20 מיליארד טרנזיסטורים לטובת העבוד הגראפי וזו כמות מספקת. יחס של 25% לטובת מטמון ו- 75% לטובת עבוד זהו יחס שלראשונה נעשה למעשי. וזה משהו שלא היה ניתן לבצעו בעבר, בגלל שלא היתה אפשרות לכזו צפיפות גדולה של טרנזיסטורים בשבב בודד, ואילו היו כן מעיזים להטמיע cache גדול דיו, לא היו נותרים מספיק טרנזיסטורים זמינים ליתר צרכי השבב. עולה השאלה החכמה הבאה: מה מיוחד כל כך בזכרון מטמון בגודל 128MB, שהוא מספר הקסם, שלא היה אפשר לבצעו בגדלים קטנים יותר מ- 128MB למשל ? קצת הבנה איך פעולת עבוד גראפי מתרחשת (במתומצת): ישנם כמה שלבים של עבוד עד לבניית התמונה, ואנו נדבר מאד בפשטות כדי להקל על עובי היריעה. המעבד הגראפי מקבל מהמעבד הראשי סט הוראות לביצוע ובניית תמונה. בכללן קודקודים שמרכיבים את הפוליגונים, ואת הטקסטורות, שכאמור נשמרות אצלו מקומית ב- Vram. כל מה שהכרטיס מסך מקבל מהמעבד הוא שומר קרוב אליו ב- Vram כדי שיוכל להרכיב מהם את התמונה במהירות וללא עכובים או המתנות, ה- VRAM הוא משטח העבוד המהיר והפרטי של המעבד הגראפי. בשלב הראשון המעבד בונה מהקודקודים את הפוליגונים (מצולעים תלת מימדיים), שנקרא השלב הגאומטרי. בשלב הבא הוא מרנדר את הפאות של הפוליגונים, קרי מצייר וצובע אותם. הוא מצייר/צובע אותם מהטקסטורות שמרכיבות את אותו אובייקט (טקסטורה היא פיסת תמונה). כלומר הוא לוקח טקסטורה ופורש אותה על פני פיאת המצולה. המושג המתמטי כאן הוא טרנספורמציה לינארית ממרחב דו מימדי של התמונה (הטקסטורה) למרחב תלת מימדי שהוא הפאה (הפוליגון). יש עוד כמה שלבים כמובן, שלבי ביניים, ושלב אחרי הרסטריזציה (רנדור הפאות מהטקסטרות) בכללן חישובי תאורה וכדומה... לא נכנס במאמר הנוכחי מעבר, למרות שהנושא מאד מעניין, אך בעיקר משום שכרגע זה אינו הסקופ הרלוונטי לכותרת הדיון. מה שאותנו מעניין להבין והכי חשוב זה, שהשלב של הרנדור (שזה לקחת את הטקסטורות וציורם/פריסתם על גבי הפאות) זהו השלב הכי כבד במונחי צריכת זכרון, קרי IO מול VRAM. ככל שצרכו יותר רזולוציה, או צרכו יותר פריימים לשניה, צריכת העיבוד מוכפלת באופן לינארי ועימה מוכפלת הצריכה של רוחב פס הזכרון. שכן כל פעולת עבוד של פיקסל מצריכה קריאתו מהמפה של הטקסטורה, וכתיבתו על פאת הפוליגון המתאימה. קריאה, עבוד, כתיבה... וחוזר חלילה פיקסל אחר פיקסל. ופי X יותר פיקסלים, מצריך פי X יכולת עיבוד (שזה קל להשיג הבנו כבר) אך גם פי X רוחב פס זכרון. הם הולכים יד ביד וצמודים האחד לשני. המעבד לא יכול לעבד עוד פיקסל, באם הזכרון לא מאפשר לו לקרוא אותו. והוא לא יכול לכתוב עוד פיקסל על הפוליגון, באם הזכרון לא מאפשר לו לכתוב אותו. הבעיה שלנו והמגבלה היא, שלא ניתן לשפר את רוחבי פס הזכרון באותו קצב שניתן לשפר את המעבד הגראפי. להלן בעיית הרעב לרוחב פס זכרון. אחת הדרכים החדישות לפרוץ את תקרת הזכוכית ברובד הבעייתי שהוא כאמור רוחב פס זכרון, היא לצור משהו מהיר יותר מה VRAM, להלן זכרון מטמון. זהו זכרון שקרוב עוד יותר למעבד הגראפי ומורכב עליו ממש, שהוא בעקרון, לא מוגבל עוד, וגדל בעוצמתו במישרין עם גדילת השבב עצמו. יותר טרנזיטורים מובילים ליותר גודל שאפשר להקצות כמטמון, אבל גם ליותר רוחב פס, משום שרוחב הפס בזכרון מטמון הוא לינארי לתדר הפעולה של השבב, ולכמות ה- interconnects שבנו על השבב עצמו, בין הזכרון מטמון לבין הבקר זכרון שיושב בשבב עצמו גם הוא. מדוע אם כן 128MB זכרון מטמון זהו הרף, שלראשונה נותן גודל מספק, ולא היה אפשרי להתספק בהרבה פחות מכך ? משום שמרגע שניתן לבצע שתי פעולות יסוד עקרוניות, והן החזקת לפחות טקסטורה אחת שלמה כל כולה בתוך הזכרון מטמון, ומרגע שניתן להחזיק frame בודד בשלמותו בתוך הזכרון מטמון בו זמנית, לראשונה ניתן למעשה לבצע את כל החישובים הנחוצים לרנדורה של תמונה אחת שלמה, רק באמצעות הזכרון מטמון, וזה מה שהיו צריכים כסף מינימאלי להגיע אליו. frame בודד מגודל HD שזה 1080P, ללא דחיסה, הוא 2 מליון פקסלים לערך, ביצוג 32 סיביות לפיקסל, מניב 64 מיליון ביטים, שהם 8 מיליון bytes, שמשמעותם 8MB זכרון נצרך להחזקתו. ובתמונה בגודל 4K הסכום מוכפל כידוע פי 4, קרי 32MB נצרכים להחזקת פריים בודד. די מהר מבינים פה משהו כזה, שכדי לבצע את כל עבודת החישובים הנדרשת לטובת פריים מלא, נפח זכרון מסדר גודל של 128MB, הוא הסף המבוקש להבטיח, שהכל נכנס בתוכו בו זמנית. הכרטיס הגראפי לוקח במצב שכזה טקסטורה אחת בודדה, מכניס את כל כולה לזכרון מטמון, קרי קורא אותה רק פעם אחת בלבד מה VRAM, שנגיד היא צורכת כמה מגביטים, והוא מתחיל לצייר פיקסל אחר פיקסל ממנה ולכתוב אותם ל- frame buffer, כאשר כל כולם יחדיו מצליחים להתכנס בו זמנית לנפח זכרון מטמון בגודל 128MB שהוקצע למעבד הגראפי. 128MB זהו איפה הנפח המינמאלי הפרקטי הראשון, שמאפשר את העסק הזה לעבוד (גם) ב- 4K. נפחים קטנים יותר מכך מקשים, עד כדי לא מאפשרים לבצע את הכל בבת אחת, ומכלים את כל החוכמה וראציונאל שבשמוש בזכרון מטמון. אמרנו שלא נכנס לעומק בכל תהליך העבוד הגראפי, ישנם כמובן עוד שלבים וזה לא רק ציור טקסטורות, אך נסתפק בכך שנסביר, שכל החישובי ביניים של כל יתר השלבים, וחישובי התאורה בסוף ושות'... עורכים את החישובים שלהם ללא צריכת נפח זכרון גדולה, והם יכולים לבצע purge לאחר סיומם ולהזרק החוצה מהזכרון מטמון ולפנותו, כי אין צורך בהם עוד. מה שחשוב להבין זה, שהצרכן הכבד ביותר זהו שלב הרסטריזציה, או שלב הרנדור, שמשמעו ציור הטקסטורות על פני הפאות של הפוליגונים. ואם נכנסת טקסטורה שלמה אחת ב- cache וגם פריים שלם ב cache בו זמנית, זה הגודל הכי קריטי בכל התהליך. וזה מה שמתאפשר באמצעות זכרון מטמון בגודל 128MB , ולא כל כך מתאפשר בגדלים קטנים מכך. לכן היו צריכים להמתין עד שנת 2020 וש- 7nm תיוולדנה, כדי שיהיה אפשרי מעשית/פרקטית לבנות cache בגודל מינימאלי מספק. מעטה הכרטיס הגראפי טוען טקסטורה אחת ל- cache, מסיים לרנדר את מאות ואלפי הפוליגונים שהיא משמשת לציורם באותה תמונה, ואז הוא זורק אותה מהזכרון מטמון, טוען את הטקסטורה הבאה בתור וחוזר חלילה עד שסיים עם כולן. נוכל לשים לב שבשיטה הזו, כל טקסטורה נקראת רק פעם אחת פר תמונה שלמה, לא משנה כמה פוליגונים יש בה. המעבד לא יסיים עם הטקסטורה שב- cache עד אשר יסיים לצייר את כל הפוליגינום שטקסטורה זו משמשת לציורם, שזה מאות ואלפי פעמים בתמונה בודדת. נוכל מיד להבין, שנפח רוחב פס הזכרון בכוון read מול ה- VRAM שנחסך פה הוא באלפי מונים. שפור דרמטי. ובצד הכתיבה, נזכורה שה- frame buffer אינו יושב ב- VRAM עוד (שמשמעו שלכל כתיבת פיקסל חייב לרשם ב- VRAM מידע) אלא יושב כולו ב- cache גם הוא, מה שאומר שאין כתיבות ל- VRAM. המעבד מצייר את כל הפיקסלים ישירות ב cache עד גמר הפקת מלוא הפריים כולו, ומשם שולח אותו למסך. החסכון ברובד כתיבה גם הוא מסדר גודל של אלפי מונים. למעשה באמצעות עבודה ישירה מול cache שמספק את כל הנחוץ כמשטח עבודה לבנייתה של תמונה אחת מלאה, הורדנו את תעבורת הזכרון הנצרכת מול ה- vram למשהו קטן בסדר גודל ממה שהיה נדרש לפני כן. כבר מובן מה הגאונות שהדבר הזה מייצר לנו. פרצנו את תקרת הזכוכית של רוחב פס הזכרון, זה שמעיב על מעבדים גראפיים מאז הולדת התחום הגראפי לפני עשרות שנים, והעברו את הבעיה לתוך השבב עצמו, ששם קל לטפל בה, שם המגבלה כמעט ואינה קיימת היות והזכרון מטמון גדל בביצועיו במישרין לשפורי הליטוגרפיה עצמה. הללויה. חישובי רוחב פס להבנת העסק: AMD בחרה בהטמעה הטכנית שלה, כאמור בשבב Navi21, ליישם רוחב פס מטמון של 4096 סיביות. משמע שבכל פעימה (בכל קלוק) הוא מאפשר כתיבה או קריאה של 4096 סיביות. בגלל שזכרון מטמון עובד בשיטת SDR הוא גמיש יותר מ- DDR ובוודאי גמיש יותר מכל השיטות שלאחריו, ויכול לבצע כתיבה או קריאה פר קלוק כרצונו. מנגד DDR מחייב כתיבה אחת וגם קריאה אחת, אך לא שתיים מאותו הסוג. למעשה DDR זה חצי רוחב פס לכל פעולה read/write שמציגים אותם ביחד כחיבור, אך בפועל זה מטעה. אותן המגבלות חלות גרוע עוד יותר על GDDR5 וכיום GDDR6X. כי שם זה יותר מרק קריאה אחת וכתיבה אחת, זה כמה מכל סוג ביחס של חצי חצי. אז הנה עוד יתרון של cache שהוא מסוג SDR ולא מוגבל. הוא יכול לנצל את 100% שלו רק לקריאה או רק לכתיבה ולא נדרש להתפשר על חצי מכל סוג לכל היותר. האמור משפר עוד יותר את התעבורה בפרקטיקה המעשית. השבב Navi21 מחושב מבחינת רוחב פס, ככזה העובד בתדר עבודה ממוצע טיפוסי מגודל 2150mhz, שאלו 2150 מיליוני קלוקים בשניה. ולכן רוחב הפס זכרון שנוצר אל מול ה- cache הוא 4096 סיביות כפול 2150 מיליון = 8.8 מיליארד ביטים בשניה. נחלק ב-8 ונקבל 1.1 מיליארד bytes בשניה או בקיצור, 1100Gbyte לשניה. רוחב הפס זכרון הכללי של ה- VRAM בכרטיס זה הוא 256 סיביות בתצורת GDDR6 שמשמעותה 16bit per clock per pin. או במלים אחרות 512GByte בלבד. אנו רואים שזכרון המטמון למעשה יותר מאשר מכפיל את רוחב פס התעבורה הזמין לליבת המעבד, כעת ליבת המעבד הגראפי הלכה למעשה רואה כמשטח עבודה, מהירות מטורפת של כ- 1100Gbyte לשניה ועוד מסוג מועדף שכולו SDR. לשם השוואה, מהירות רוחב הפס של rtx3090 באמצעות 384 ביט זכרון GDDR6X מהיר במיוחד 19.5bit per clock per pin היא רק 936Gbyte (שמוגבלת כאמור לחצי כתיבה וחצי קריאה בלבד). קרי הטמעת זכרון מטמון חלוצי זה מאפשר בידי Navi21 לזכות לרוחב פס אפקטיבי גדול עוד יותר משמעותית מזה שיש לכרטיס הדגל RTX3090. למעשה כרגע המצב הוא, שליבתו של Navi21 מקבלת יותר רוחב פס משהיא מסוגלת לעבד אותו במלוא תפוקתה. זה שהרוחב פס האמור מוגבל ל- רק 128MB נפח כבר די מובן לקורא, לא ממש מפריעים פה, היות ובכל שלב בעבוד הגראפי על מנת להשלים את מלוא התמונה, הנפח הזה מספק את צרכי השיטה/הטכניקה שבה פועל עבוד גראפי. הוא לוקח ל- cache את מה שהוא צריך לתמונה אחת, מבצע את הכל ב- cache, ואז זורק לפח אחרי שסיים את מה שלא צריך. זאת עד להשלמת תמונה אחת שמוכנה לשדור למסך. AMD התבקשה לתאר לפנינו מה המקבילה של רוחב הפס הזה לעומת השיטה של פעם (המסורתית), ולכן בנתה את השקף הבא שמיד נסבירו - גלגלו מטה לאחרי התמונה: בעמודה השמאלית רוחב פס המתקבל רק באמצעות שמוש מסורתי בשבבי זכרון מסוג GDDR6, ברוחב 256 סיביות, במהירות 16bit per clock per pin, שמייצר רוחב פס 512Gbyte לשניה. כמובן בעמודה האמצעית זה אותו הדבר רק פי אחד וחצי, קרי 384 סיביות, שמייצר 768Gbyte לשניה. ובעמודה הימנית הם לקחו את הרוחב פס של הזכרון מטמון מגודל 1100Gbyte בשילוב הפוטנציאל הנוסף שמספק הזכרון הגנרי Vram שהוא בעצמו 256 סיביות (512Gbyte), יוצא 1100 + 512 = 1612Gbyte סה"כ. ואם נחלק את הערך 1612 בערך של העמודה השמאלית 512 נקבל את היחס שהם כתבו שהוא פי 3 סדר גודל גס. והנה לנו גאונות, שהיא די טריויאלית ופשוטה להבנה, קיימת למעשה בעולם החישוב והעבודי מאז ומתמיד, זכרון מטמון, שלראשונה בזכות ליטוגרפיה מספיק מתקדמת, מאפשרת הטמעת cache פרקטי ואפקטיבי דיו לצרכים גראפיים, במעבד גראפי. משהו שלא היה ניתן לבצע עד שהליטוגרפיה המודרנית נולדה. מכיון שהשיטה הזו כל כך דרמטית ופורצת דרך מבחינה טכנולוגית ויישומית, היא תאומץ מעתה על ידי כל התעשיה בכלל, נוידיאה ואינטל גם. היא פשוטה, זולה, אפקטיבית, וקלה למימוש. אין אפשרות להגן עליה גם בפטנט. cache זה cache וזה ישן יותר מכל החברים פה בפורום. מעתה לא תהיה תלויה עוד טכנולוגיית העבוד הגראפית, במגבלה של השבבי זכרון ורוחב הפס (בסיביות) שממנו מורכב ה- VRAM, שמעתה יוכל להיות איטי הרבה יותר וזול - קרי להשתמש גם בזכרונות איטיים וזולים להטמעה, ובתנאי שנפח הזכרון cache - מהירותו וגודלו מספקים ומשלימים את רעבו של המעבד הגראפי, לקצב קריאות וכתיבות המספקים לרנדורה של תמונה בדידה. בדור הבא של הליטוגרפיה, כנראה 5nm, שיאפשר בעוד שנה שנתיים את הדור כרטיסים הבא, יכפילו את כמות הטרנזיסטורים מאזור 26-28 מיליארד שבו הוא נמצא כיום (26 מיליארד ל- navi21 ו- 28 מיליארד ל- GA102) לאזור 50 מיליארד טרנזיטורים. במצב שכזה יתאפשר בידי כרטיסי המסך להקצות אף יותר מ- 6 מיליארד טרנסיטורים לטובת זכרון מטמון, כמו למשל 12 מיליארד טרנזיטורים לטובת זכרון מטמון בגודל 256MB, מרכיב שישפר עוד יותר את גמישות היכולת הסדר וההביצוע שבו המעבד הגראפי עושה את עבודתו. שכן כשיש לרשותנו כבר 50 מיליארד טרנזיסטורים בשבב, הקצאת 12 מיליארד מתוכם עדיין מותירים 38 מיליארד למרכיב העבודי של השבב. היחס 12 לעומת 38 הוא יחס סביר. יבצעו בחינה מה האופטימום בהיבט הזה, ביחס שבין cache לכח עיבוד, ובהתאם יחליטו כמה cache אופטימאלי להקצות במעבד הגרפי. *ככל שהחברים יבקשו להכנס לדון ולהעמיק בנושא, ו/או להכנס לתחומים שנאמר במאמר ככאלו שלא נרחיב עליהם כעת, תרגישו חופשי לשאול ולחפור. אעשה כמיטב יכולתי והשכלתי את התחום להשיב ולהרחיב. **כותב המאמר הינו בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב, כאשר אחת מהתמחויותיו בקרירה הינם חישוביות ועבוד גראפי בעולם המחשובי.

CSM פירושו מצב תאימות לאחור ל-BIOS ישן. במילים אחרות: MBR ולא GPT. לא מצב UEFI. זאת הסיבה שהמערכת לא עולה. חסרה המחיצה המתאימה בדיסק. יש כלי מובנה ב-Windows שמאפשר להמיר אבל קיים סיכון מסוים לאובדן מידע. לפני שתתחיל מומלץ ליצור Image של הדיסק עם תוכנה כמו Macrium Reflect כדי שיהיה אפשר לשחזר אם משהו ישתבש. הוראות להמרת המחיצות בדיסק כאן. התייחס לפרק השני שמסביר כיצד לעשות את זה מתוך שולחן העבודה. האפשרות החלופית היא להתקין את המערכת מחדש לאחר שכיבית את מצב CSM ב-UEFI (מה שיוביל לכך שהיא תותקן במצב UEFI).

אני התחברתי השבוע אליהם עם ספק של בזב"ל (לקוח ראשון ונכון לעכשיו היחידי בקריית מלאכי ), ההתקנה עלתה לי 450, בינתיים האופציה שיש זה או הראוטר BE שלדעתי לא הכי שווה כי בתור ראוטר הוא פח אשפה אחד גדול!, (היה אולי יותר נחמד אם תיהיה אפשרות לקבל מהתשתית מתאם סיב אופטי לחיבור rj45 על מנת לחבר נתב מחברה אחרת באופן פרטי במקום הראוטר be שמאוד מאוד מוגבל באפשרויות שלו כמו ביטול BCYBER, הגדרת dmz, שינוי scope לאחד אחר נורמלי יותר, שינוי dns של גוגל, בינתיים אני עובד עם פתרון mesh חיצוני ולא של בזק), שחייגתי אל התמיכה הטכנית של בזק אמרו לי שיש עוד דגם מסויים שהם כן עובדים איתו אבל לא מצאתי שום דבר חוץ מחוברת הוראות באינטרנט, צירפתי PDF עם 3 דגמים מורשים בבזק, הדגם האחרון ברשימה אמרו לי שהוא זה שתופס, סוג החיבור של התשתית של בזק זה GPON ONT SC APC (החיבור שבמסגרת הירוקה ולא הכחולה!!!!) העניין עצמו שאם אני יחבר משהו אחר אז אמרו לי בתמיכה שלא יוכלו לעזור לי אם יהיה לי תקלות, עוד עניין, בזק רק בהתחלת הדרך ואין לתמיכה הטכנית שלהם תשובות בנוגע לאיך שזה עובד אז יוצא מצב שאם אתה קונה מתאם סיב אופטי שמתאים לחיבור האופטי של בזק אתה לבד במערכה, כבר חרשתי כמה מקומות באינטרנט לגבי מה שמתאים ומה לא, מה שמצאתי אונליין עם משלוח עד נכון לעכשיו זה שני דגמים של ubiquiti ufiber שבאחד מהם יש לו אופציה לPOE, דגם אחד של huawei ועוד אחד של ZTE, קיים ראוטר מסוים של TP LINK עם חיבור GPON מתאים אבל אין שום דרך לקנות אותו אונליין. gpon.pdf עדכון: היום קניתי מתאם סיב אופטי של TP LINK ביחד עם ראוטר VR600, חיברתי גם שני מתגים שעובדים בג'גהביט את כל הרשת הקיימת בבית, במקרה של הWIFI בבית אני עובד עם MESH חיצוני (3 קופסאות), הגדרתי את מה שצריך מבחינת פתיחת פורטים והקצאת IP לפי כתובת MAC, החלפתי SCOPE לאחד אחר שאני רגיל אלייו עוד מתקופת הTD-W9970 והכל עובד פיקס, מחר אני אחזיר לבזק את הראוטר שלהם וסלאמת

אני בעד קוד פתוח, וזה נהדר שAMD מתבססת עליו ולא על כלים קנייניים. הבעיה היא שהיא לא מתבססת עליו כי היא תומכת קוד פתוח, היא מתבססת עליו כי אין לה ברירה. לNVIDIA יש מחלקת תוכנה מפותחת מאוד, והתעשייה מכירה ומנוסה עם הכלים שלהם. האלטרנטיבות של AMD הן לא כאלה שהיא יצרה. הזכרת ML. יש שתי אפשרויות - CUDA הקנייני של NVIDIA או OpenCL שהוא קוד פתוח. AMD תומכת בOPENCL, אבל לא כי הוא טוב יותר או משהו. OPENCL הוא לא שלה, לא היא פיתחה אותו וגם NVIDIA תומכת בו. למעשה, NVIDIA התחילה עם CUDA וOPENCL בא הרבה אח"כ. מה שגורם שכמו שציינתי כאן בעבר, הכלים של התעשייה עובדים בעיקרם עם CUDA. במשחקים המצב קצת שונה, כי יש לנו את DIRECTX שמיקרוסופט מתקננת. אבל העיקרון זהה: NVIDIA היא חברת חומרה, אבל התוכנה שלה טובה מאוד. הייתי אפילו מעז ואומר שהיא חברת תוכנה לא פחות מחברת חומרה. לAMD לעומת זאת, אין את היתרון הזה. ככה זה גם מול אינטל, אגב: גם אינטל וגם NVIDIA עוזרות למפתחי קומפיילרים/משחקים ומנועי משחק בהתאמה. ואתה יכול לנחש למי הן מתאימות במיוחד... AMD לא עושה את זה למיטב ידיעתי. עריכה: לדוגמה, אינטל מפתחת את ICC (INTEL C/C++ COMPILER), משתתפת בV8 (מנוע JS של גוגל שמורץ בכרומיום וNODEJS), וכנ"ל בGCC וCLANG (לגבי האחרונים אני לא 100%). היא גם משתתפת בקבלת ההחלטות. AMD לא (כנ"ל). אבל בכל זאת יש תקווה לאופטימיות, כי הינה למרות שאינטל משקיעה בתוכנה וAMD לא, AMD הצליחה לעקוף את אינטל... או שלא. בל נשכח שלמרות שאינטל מאפטמזת עבור המעבדים שלה, הארכיטקטורה זהה. מה שלא נכון לגבי כרטיסי המסך. עריכה 2: לא שזה מדד, אבל בדקתי את מספר הרפויזוטוריס בגיטהאב. לNVIDIA יש 214, מתוכם 26 forks (כלומר 188 שלה). לאינטל 715, מתוכם 21 forks (כלומר 694 שלה). לAMD יש - נחש! 22, מתוכם 9 forks. סה"כ 13 שלה. לאינטל יש פי 53.3846154 רפוס שלה ולNVIDIA פי 14.4615385. זה נותן קצת סדר גודל.

עדיף תסיר את הDriver Booster לאלתר, הוא עושה רק צרות.

עזוב, הוא איש מקצוע. הוא מבין יותר ממך. למעשה, הוא מבין יותר ממך בכל דבר. בכלכלה, בפסיכולוגיה, בכל מה שקשור לטכנולוגיה ולמדעי המחשב. חבל רק שהוא לא למד איך לכתוב פסקאות בפורום בלי לרדת שורות במקומות רנדומליים שהופכים את קריאת הפוסטים שלו לסיוט אחד גדול גם אם לא נתייחס לנטייה הביזארית למריחה, חזרה על דברים, ניסיון מגוכח לשימוש בשפה גבוהה (שהיה קצת יותר מרשים לולא היה מלווה בהמוני שגיאות כתיב). בנוסף, חייבים לציין את העריכה האובססיבית של פוסטים ישנים כך שאי אפשר להגיב אליהם בלי להראות אידיוט כי הפסקה אליה התייחסת נמחקה (טיפ: תמיד לצטט אותו). ושורה תחתונה, לכו לגנוב משחקים כי זה מה שהוא עושה עם כל הניסיון רב השנים שלו בתעשיה.

אוי תנוח יא חתיכת טרחן זקן ומטורלל. אל תשליך עלי את התסביכים שלך. לך ליד 2 לקנות קצת מאוררים יד שניה ולנקות אותם. אם אתה חושב שיש לי איזה סנטימנט לאחת החברות כי רכשתי מוצר של אחת מהן, אתה לגמרי לא בכיוון. לא אגיע אליו כי: 1. קורונה. 2. יש לי דברים טובים יותר לעשות עם הזמן שלי. 3. לא יהיו לי בעיות לישון גם אם הכרטיס שלי יתגלה כלא הכי מהיר ביקום. אלוהים אדירים כמה שאתה פוץ.

מה נסגר עם ההודעות האלה? מה הן תורמות? פורנו של קופסאות כרטיסי מסך? לא כל כך ברור לי...

אם כן, בשעה טובה סיימנו מקצה ראשון ובו למדוד את שמונת הכותרים שבדקנו במקור על 6800xt כך שיש לנו רפרנס להתיחסות והשוואה האחד מול השני. אנו מאד שמחים שהתעקשנו למצוא כרטיס 3080 טוב, ולא הסתפקנו רק בכרטיס הראשון שפתחנו EVGA, כי מצאנו בכרטיס השני ASUS שתפסנו איקזמפלר כזה, שבכל השוואה אינטרנטית שמוצאים ברשת, למעשה נחשב לכרטיס המהיר ביותר שיש = golden sample ומשכך הוא הנציג הכי מכובד שאפשר לחשוב עליו עבור האכיטקטורה של אמפיר. יתרה על כך, הוא מסייע בידנו לתת אמדן לא רע גם ליכולותיו של כרטיס 3090 במידה לא מבוטלת, כי הוא מהיר ממנו בחלק מהמצבים, וזו היתה מטרת העל שלנו במקור. בהעדרו של 3090 תחת היד, השגנו הכי קרוב לכך שאפשר בנסיבות הנוכחיות ואין מאושרים מאיתנו. אנו מאד מקווים שהחברים מעריכים את העבודה הקשה של lanzar שנמשכת שעות וימים כמו גם ההוצאה הכספית הלא מבוטלת שהושקעה ברכש הכרטיסים. הבינו, מדובר פה בעשרות רבות של אלפי שקלים ורק על זה מגיע ל- lanzar שאפו אחד ענק. זה הרבה יותר ממה שעיתונאי בתחום עושה מכספו שלו. כל המדידות שבמקצה הראשון הן 1440P. ובהמשך נעלה גם ב- 4K כמובן, יתכן עוד הערב (אם נספיק). **lanzar, ה- 3080 אסוס הזה, שים עליו מדבקה וסמן אותו, הוא עובר אלי כשאתה מסיים איתו ואתה לא מעביר אותו לאף לקוח או חבר אחר. השם שלי כתוב עליו דיר באלאק. נציין כי בפוסט הנוכחי נצרף עתה כאן - רק את המדידות העדכניות של ה- 3080, היות וכל המדידות של ה- 6800xt נמצאות ממילא בשרשור הנוכחי עוד בתחילתו, בעמודים 1-6. כך שמי שמעוניין שיגש לשם להציץ - אין טעם להעלותם שוב פעם וחבל על המקום שזה תופס בפורום. כמו כן לאחר הצגת המדידה של ה- 3080, נשים את טבלת היחוס להשוואה, כדי שנעמוד אחר השפור שהשגנו על ה- 3080 לעומת הדיפולט של הכרטיס בתדר סטוק וכפי שמדדו ליאור/TPU. בכותר Gears5 מוציא 3080 שלנו 146.2FPS, וזאת בהשוואה ל- 170.8FPS שהוציא ה- 6800xt. נובע איפה שה 6800xt מהיר ב- 16.8% בבדיקה הזו. זו המדידה של TPU באותו כותר שבחרנו להתיחסות בשרשור הנוכחי: בכותר horizon מוציא 3080 שלנו 136FPS, וזאת בהשוואה ל- 142FPS שהוציא ה- 6800xt. נובע איפה שה 6800xt מהיר ב- 4.4% בבדיקה הזו: זו המדידה של ליאור באותו כותר. נשים לב שה- 3080 המומהר שלנו עוקף את 3090 גרסאת OC של אסוס, אצלנו הוא הוציא 136FPS בכותר הזה: בכותר red dead redemption מוציא 3080 שלנו 105.6FPS, וזאת בהשוואה ל- 116FPS שהוציא ה- 6800xt. נובע איפה שה 6800xt מהיר ב- 9.8% בבדיקה הזו: זו המדידה של ליאור באותו כותר. נשים לב שה- 3080 המומהר שלנו עוקף את 3090 גרסאת OC של אסוס, בפער בלתי נתפס: אצלנו הוא הוציא 105.6FPS בעוד שה- 3090 בקושי 82.6. תראו עד כמה תורמת המהרה ופלטפרומה ריזן 5000 חזקה, ואולי גם דרייברים עדכניים שיצאו מאז ושפרו עוד משהו לך נדע: בכותר hitman2 מוציא 3080 שלנו 131.5FPS, וזאת בהשוואה ל- 146.2FPS שהוציא ה- 6800xt. נובע איפה שה 6800xt מהיר ב- 11.1% בבדיקה הזו: בכותר hitman השתמשנו כרפרנס בעבודתו של TPU שהיה קל יותר לבצע רפרנס מולה כי פרמטרי הריצה היו אפשריים להעתקה זהה, וגם פה ה- 3080 שלנו טס יפה ופותח פער מרשים מעל 3080 בסטוק. אצלנו 131.5 לעומת 122.8 בסטוק אצלו: בכותר assassin's creed odyssey מוציא 3080 שלנו 91FPS, וזאת בהשוואה ל- 95FPS שהוציא ה- 6800xt. נובע איפה שה 6800xt מהיר ב- 4.4% בבדיקה הזו: פה כרפרנס עבודתו של ליאור, ה- 3080 המומהר שלנו עוקף את 3090 OC של אסוס עם 91FPS: בכותר borderlands מוציא 3080 שלנו 110FPS, וזאת בהשוואה ל- 137FPS שהוציא ה- 6800xt. (נזכיר במקרה דנן שהכרטיס השני 6800xt , המהיר יותר שלנו, בבדיקת sanity הוציא 138, אבל אנחנו נשתמש בתוצאה 137 כתוצאה המייצגת כמובן). נובע איפה שה- 6800xt מהיר ב- 24.5% בבדיקה הזו: וזו המדידה של ליאור כרפרנס להשוואה. שפרנו, אבל לא דרמטי במקרה הזה: בכותר metro מוציא 3080 שלנו 109.93FPS, וזאת בהשוואה ל- 118.4FPS שהוציא ה- 6800xt. נובע איפה שה 6800xt מהיר ב- 7.7% בבדיקה הזו: כאן השוואה כרפרנס המדידות של ליאור. הצלחנו באמצעות ה- 3080 המומהר להשתוות לביצועיו של ה- 3090 OC של אסוס: בכותר tombraider מוציא 3080 שלנו 168FPS, וזאת בהשוואה ל- 177FPS שהוציא ה- 6800xt. נובע איפה שה 6800xt מהיר ב- 4.3% בבדיקה הזו: אלו המדידות של ליאור. גם פה נשים לב שה- 3080 המומהר שלנו פתח פער יפה מעל 3090 גרסאת OC של אסוס: אלו אם כן סך 8 המדידות, שמציגות לנו את אחד מכרטיסי ה- 3080 היותר טובים שיש למצוא, ולא רק זאת אלא שאם נשווה את התוצאות למדדי היחוס שהיו אצל ליאור ואצל TPU, הרי ששפרנו משמעותית ברוב המקרים, בעיקר בגלל שהמהרנו את ה - 3080 שלנו ולא במעט, וגם בגלל שהפלטפורמה שלנו היא ריזן 5000 מאופטמזת כפי שצריך, ולא האינטלים המיושנים שעליהם ליאור ו- TPU מדדו, אשר פגעו בביצועים במיוחד ב- 1440P איפה שהפלטפורמה והמעבד אינטל מהווים צוואר בקבוק. אנחנו מאד מרוצים ממה שלמדנו היום, הריזן 5000 וההמרה לכרטיס 3080 משמעותיים מאד לנושא. עכשיו ממתינים למדידות 4K ונראה מה קורה שם לעומת מדדי היחוס. השארו בהאזנה

פוסט הזוי. קנית רכיבים לא מחשב, לכן האחריות תהיה לכל רכיב בנפרד. עקרונית הוא עשה לך טובה שבדק בשבילך את מקור הבעיה, מבחינתו היה יכול לומר לך לשבור את הראש בזיהוי הרכיב הפגום ולהביא רק אותו לבדיקה. זיכוי כספי מלא על הרכיב במידה ואין רכיב זהה או שווה ערך זה מעל ומעבר מבחינת החנות. לבקש זיכוי כספי על כל הרכיבים שקנית בנפרד לאחר שעשית בהם שימוש זו דרישה מגוחכת ומטופשת.

@zone glideאני אצא פה קצת nec ואגיד לך משהו ממקום של "ללמד אותך". הבעיה בחוסר החלטיות שלך נובעת מחוסר נסיון בעולם החומרה. תמיד אפשר לחכות ותמיד יש משהו מעבר לפינה. חכה לRTX4080, תקבל לפרצוף הודעה נוספת של nec בינואר 2022 על כך שבעצם ה5080 והמוצר הבא של AMD זה הדבר האמיתי ושם תהיה קפיצה ענקית בביצועים. או שאולי רק תחכה ל3080 עם יותר VRAM כי זה נורא חשוב ובכל זאת אנחנו רוצים להחזיק במחשב שני עשורים שלמים, רק אל תשכח שעד שיהיה כרטיס כזה, כבר ממש מעבר לפינה יהיה בכלל 3080 Ti SuperDuper או כל רפרש מומצא אחר של אנוידיה אז אולי תחכה עוד קצת. אני זוכר אותך עוד לפני שנה שואל על שדרוג המחשב הענתיקה שלך, אני מניח שבזמנו לא שדרגת כי החלטת לחכות לדור הבא, עכשיו אתה שוב שוקל לחכות לדור הבא. קנה מה שאתה צריך ותפסיק לתת לאנשים פה להכניס אותך לחרדות על מה שיגיע עוד שנתיים. לא משנה מה תבחר לקנות ומתי, תוך 6-12 חודשים יבוא משהו שיגרום לרכישה שלך להיראות מצחיקה. אני קניתי 3060 ti וקיבלתי למעשה 2080 super שמישהו אחר לפני אולי כמה חודשים שילם עליו כפול. ושנה הבאה גם הכרטיס שלי יובך בבנצ'מרקים ע"י כרטיס שעולה חצי. זה מה יש, זה עולם החומרה, אם אתה לא מסוגל לקבל את זה אל תקנה טכנולוגיה. אם הגעת עד לפה, זה השנקל שלי לגבי המצב שלך אחת ולתמיד כי באמת בחיים לא ראיתי אדם שמורח רכישה של חומרה כ"כ הרבה, ודואג כ"כ הרבה לגביה.

טוב תחשוב על העתיד, תקנה 3080TI עם 20 ג'יגה ב5000 שקל. עוד שנתיים תקבל RTX4060 ב2000 שקל שנותן את אותם ביצועים. מה אני בא להגיד? צרכן שרוצה לקבל תמורה למחיר מראש לא קונה את הכרטיסים האלה, אתה רוצה לבטח את עצמך לעתיד? קח 2000 שקל שים אותם בצד, לך קנה RTX3060 כשהוא יוצא ועוד שנתיים קח את ה2000 שחסכת עכשיו ותקנה 4060. גם חסכת כסף, גם תקבל ביצועים דומים בעתיד אך עם טכנולוגיה חדשה יותר, וגם תוכל למכור את הכרטיס הנוכחי שלך כשעדיין יש לו ערך טוב בשוק ולהחזיר חלק מהסכום. אולי אפילו אתה לא נותן לעצמך להישאר עם כרטיס מסך בלי אחריות במערכת. אז מה המסקנה? למה לקנות 3080TI עם 20 ג'יגה? כי אתה רוצה את הביצועים שהוא מציע. לא מחר, היום.

16GB זכרון זה גימיק פי 2 יותר גדול מRT ובטח שDLSS שזה בכלל הגיים צ'יינגר העיקרי אצל נוידיה היום ולא הRT עצמו. ביום שאתה תצטרך 16GB בכרטיס מסך שלך, אפילו ברזולוציית 4K, הוא כבר יהיה כזה ענתיקה מבחינת כוח חישוב שהוא כבר מזמן לא נמצא במחשב שלך, הוחלף בכרטיס מסך חדש דנדש. גימיק מוחלט וגם AMD יודעת את זה, הסיבה היחידה שזה בכלל 16 ולא איזה מספר צנוע יותר כמו ה10 של נוידיה זה כי AMD רצתה לדבוק באותו רוחב באס של 256 ביט. אין שום ספק שנוידיה בינתיים ניצחה את הדור הזה. גם למי שלא מתרשם מRT, זה עדיין מציע יותר כאן ועכשיו מאשר מה ש16GB מציע כאן ועכשיו - שזה כלום ושום דבר. ולDLSS אין שום מענה מהצד האדום, רוב המשחקים הרציניים שיושקו בשנים הקרובות יתמכו בזה וזה ביצועים בחינם לגמרי. הייתי אומר שה16 ג'יגה האלה מועילים מחוץ לגיימינג למי שעובד עם כ. המסך שלו באופן כלשהוא אבל גם שם יתרון ברור ומובהק לנוידיה ברוב התחומים בגלל תוכנה ופיצ'רים הרבה יותר טובים. נוצר מצב שבתחומים שאולי כן היית רוצה את זה (ML לדוגמא) אף אחד לא רוצה כרטיס של AMD בכל מקרה.

שלום רב חברי הפורום היקרים! עבר זמן רב (6.5 שנים) מאז שהתקנתי מעבדי Xeon על לוחות הLGA771 שעובדים עד היום (תזכורת למי שרוצה להיזכר - קישור) היום אני מגיע אליכם עם התקנה נוספת שעשיתי במחשב (בניגוד לרצון אינטל), וזה שדרוג ה6700K שהיה ברשותי עד כה ל9900K על לוח Z170 (שאינו נתמך רשמית). יש לציין כי איני לוקח אחריות על מדריך זה וכל אחד מבצע אותו ביוזמתו האישית תוך הבנת הסכנות הכרוכות בתהליך. המדריך המלא להתקנה נמצא כאן: https://linustechtips.com/topic/1118475-guide-running-coffeelakerefresh-cpus-on-skykabylake-motherboards/. שימו לב כי ישנם כמה עדכונים (עקב עדכון תוכנת CoffeTime לגרסת 0.92) והבחנות נוספות שגיליתי במהלך הנסיונות להתקין את המעבד. כל לוח אם דורש התקנה שונה, אך לטובת ההבהרות למדריך כאן אציין את הדגשים עבור לוחות Gigabyte 1. קודם הורידו את קבצי הBIOS ואת תוכנת Coffetime 0.92 כפי שמופיעה במדריך, יחד עם תוכנת הFlashProgrammingTool) FPT). מקמו אותן בתיקיות בכונן C 2. הכינו את הביוס באמצעות התוכנה עם הרשאות מנהל, כפי שמופיע בתמונה הבאה: שימו לב כי יש לעדכן גם את הME ואת הVBIOS +GOP כדי שיוכלו לפעול עם המעבדים (וגם הMicrocodes המתאימים, ולוודא שנשמר!). בתווית הEXTRA אישית הוספתי הרחבת זכרון ל128GB שיהיה. גם חשוב - בMAC1 הוסיפו את כתובת הMAC של כרטיס רשת האינטל ברשותכם ושמרו לעצמכם את המספר (אפשר למצוא במאפייני כרטיס הרשת) 3. במידה ומערכת ההפעלה שלכם מותקנת על NVME, והNVME בפורמט MBR ולא GPT - תצטרכו להמיר אותו לGPT לפני ביצוע המוד, באמצעות מצב RECOVERY עם פקודת MBR2GPT: 3. מעולה, יש לכם את הביוס, כונן הSSD בפורמט המתאים ואתם מוכנים לצריבה. לפני כן אנא וודאו שיש לכם BIOS גיבוי (לפני עריכה) בדיסק און קי אם תצטרכו להחזיר אחורה דרך הביוס (אני הייתי צריך). עכשיו יגיע השלב של שימוש בFPT כדי לצרוב את הביוס (בלוחות אחרים הדרך יכולה להיות שונה, כמו שימוש בProgrammer), כפי שמופיע במדריך. חשוב לא לנתק את המחשב מהחשמל בשלב הזה אחרת הביוס יהיה Corrupted. לאחר סיום הצריבה, אתם מוכנים להתקין את המעבד. 4. כבו את המחשב דרך הFPT בלבד באמצעות הפקודה fptw64 -greset, ולפני שהמחשב מספיק להידלק שוב כבו אותו ואל תתנו לו להידלק. נתקו אותו מהחשמל והוציאו את הסוללה. 5. לפני התקנת המעבד, יהיה עליכם לכסות חלק מהפינים שלו בהתאם ללוח (Gigabyte מכסים הכי הרבה), ולחבר חלק מהם (תלוי בלוח): להלן ההדבקה שעשיתי באמצעות מוכר אדיב מאליאקפסרס שהביא גם פינצטה: 6. התקינו את המעבד על הלוח. שימו את הקירור לרגע ווודאו שהלוח עולה (אם אתם יכולים, אני נעזרתי בנורות המספרים של הלוח כדי לוודא שהוא עולה) לפני שאתם מרכיבים הכל (אם לא עולה יכול להיות שלא שמתם את הביוס כמו שצריך, או שלא שמתם את הקודים כמו שצריך). אם הוא עולה, כבו אותו והרכיבו את המחשב. 7. וודאו שהקירור יושב כראוי והדליקו את המחשב, כנסו לביוס 8. מעולה, כמעט סיימתם! במקרה שלי המעבד היה במתח גבוה מדי (1.4VCORE) דבר שהעמיס על הVRM בעומס וגם להם לקרוס. זה כמובן חריג והVCORE צריך להיות נמוך יותר. בביוס השתמשו בAdaptive Vcore והורידו 0.100V לפחות (במקרה שלי, שחקו עם זה כדי לראות שהמעבד לא מקבל יותר מדי מתח) ובדקו את היציבות. נטרו את הטמפרטורה של הVRM והמעבד באמצעות HWinfo 9. תתחדשו נ.ב - הMugen 2 הוותיק שלי (שעוד קירר את הQ9300) מקרר את המעבד הזה היטב (יותר טוב מה6700K! תודות לכך שהמעבד מולחם לIHS בניגוד ל6700K) והוא חרישי. אני מקבל פריימים יותר גבוהים ויציבים יותר עם המחשב, אחי יכול לקודד סרטים במהירות גבוהה פי 2, ואני יכול להיות עם ראש שקט לעוד כמה שנים עד שאצטרך לשדרג. המחשב יציב לאחר שסידרתי את המתחים. היה מאוד מהנה ושווה! רק וודאו כי יש לכם לוח עם VRM מספיק טוב לכך ותהיו מוכנים למורכבות התהליך. חבל שאינטל לא נתנו לנו פשוט להתקין את המעבד בדרך נורמלית (כי כמו שאתם רואים, הוא עובד מעולה), אבל בשביל זה יש Modding אשמח לסייע בכל שאלה/בקשה! בברכה, אור כהן

אני חושב על להקדיש זמן לחקר תפוסת VRAM, קאשינג של VRAM במנועי משחק מודרניים, ולמה חשיבה קונבנציונאלית במונחי תפוסת VRAM עלולה להטעות. לא בטוח שיהיה פופולארי במיוחד, אבל תוהה כמה זה מתבקש.

אם כבר @captaincaveman העיר (ובצדק) ל @aviv00 אז אני ארשה לעצמי להעיר גם כאן שאומרים "אדרבה" ולא "עד רבה". מקור המילה הוא בארמית, למי שתהה. זו לא הפעם הראשונה, לכן אני מעיר...

היום רשמית יוצאים לאוויר העולם מעבדי Ryzen 5000 של AMD המהווים נקודת מפנה היסטורית עבור יצרנית המעבדים. לקחנו לביקורת את ה-Ryzen 9 5950X ונדהמנו מעוצמתו האדירה - כל המספרים כאןלכתבה

הליבה הכי איטית אצלי מגיעה ל-4750 והמהירות עוברות את ה-5GHZ. מטורף

בבקשה בואו לא ניכנס כאן לפסים אישיים. לדעתי, הדיון מעניין וחשוב. אם @napoleon45 חושב אחרת, שיערב לו. הוא מוזמן לא להיכנס לכאן. אם אתה רוצה להסביר מדוע @nec_000 טועה, גם בשמחה. רק בבקשה, תן הסבר מדעי וטכני, בדיוק כשם ש @nec_000 הסביר בצורה מדעית מדוע זה כן חידוש ופריצת דרך.

הודעתי לאשתי שהערב אני מגיע הביתה מוקדם, שתכין לי אבטיח טרי עם בולגרית בחדר משפחה/טלויזיה, לידו פיצוחים, בקבוק קולה זירו קר, מגבת הפועל עולה אדום, ושתיקח את הילדים החוצה לאן שהוא... העיקר שיהיה לי שקט. שאלה מדוע ? אמרתי לה משחק גמר הפועל נגד מכבי. שלא יעזו להפריע לי

הזייה. מגיע בן אדם, נרשם לפורום, מחרבן על סדרה בתור הפעולה הראשונה והיחידה שלו באתר. עד כדי כך משעמם לך?

אי אפשר לפצל כל דיון לאלף תתי דיונים, תרצה או לא זה דיון על סיבות לקנייה או אי קנייה. עדיף יהיה שהמנהלים פשוט יאחדו את האשכולות

יש פה גם דרך ההגדרות ושל וינדוס וגם כמה המלצות על תוכנות. https://www.headphonesty.com/2020/07/play-music-through-speakers-while-using-headphones/

מוזר שנתקלתי בדיון הזה רק עכשיו אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. הלקוח קנה כמה חלקים, אחד הם מת, היבואן הרשמי לא מחזיק את זה יותר, הצענו זיכי כספי מלא על המוצר התקול ונתקלנו בהרבה מאוד זמן של מריבות טלפוניות. לא היה לנו שום פיתרון שמצא חן בעינייו והלוח שלו היה אקזוטי ולא נפוץ וברגע שליבואן הרשמי של אסוס אין פיתרון כל שיכולנו הוא לתת לו זיכוי אצלנו או להשיב לו את כספו עבור החלק הדפוק. יש לנו התייחסות ספציפית לבעייה של מוצרים שיוצאים מהמחזור והשבת הסכום ששולם עבורם. אנחנו נתקלים בסיפור בעיקר אחרי מעבר של כמה דורות טכנולוגיים והפסקת יצור של מוצרים כאלה ואחרים וכך הדבר גם בלוח שבידיו. ואם היו עוברים כמה ימים מיום הקנייה עד יום המוות יתכן שהיינו נוהגים אחרת אבל כשמוכרים מאות מחשבים בחודש וחלקים מתים לעיתים לא ניתן להחזיר ללקוח את כל קנייתו אלא רק את מחיר החלק הפגום/תקול/חולה. לצערי אין לי הקלטות של השיחות הללו אבל זרמו הרבה מאוד מים רעים בדיון על מה מגיע ללקוח במקרה שכזה. ולצערנו הרב הוא לא קיבל את דעתנו. שמחתי לקרוא את שלל התגובות פה שלא הבינו גם איפה הבעייה בהחלטתנו ולגבי בעיות החנייה אצלנו אין סיבה לחנות באמת. אנחנו יודעים לקחת מוצר תקול למעבדה ישירות מהאוטו וגם להחזיר מוצר לרכב גם במקרה של תיקון וגם הזמנה חדשה. זה כתוב יפה ובולט בדף הכתובת שלנו. חג שמח

AMD מנגבת את הרצפה עם המוצר של אינטל, ממש כך. חדי עין יוכלו להבחין בשיפורים, לא רק בתחום הביצועים, אלא בתחום חשוב מאד והוא תחום האבטחה וההצפנה של כל שכבות הוירטואליזציה, פתרון שלאינטל אין מענה עבורו. משכך AMD תקטוף כמות אדירה של מכירות, כיום סייבר הוא נושא מאד רגיש, מי שיש לו מענה לנושא, זוכה בעסקה:

פעם ראית גבר,מחוזר ע"י שתי נשים, מעיף אחת מהנשים כי אחת מהן אמרה לו שהיא היית כאן קודם? לא! זה נוח להם וזה ברור לכולם! לא מבין על מה הדיון שהכל ברור פה. המניה עולה, הביקוש עולה, המנהלים מרוויחים, בעלי המניות מרוויחיים. המנהלים זורקים לנו משפטים כמו "אכפת לנו מאוד מהגיימרים אנחנו נעשה כל מה שנוכל על מנת להעלות את האספקה" (פחות אמין מזה שהאקסית שלי אמרה לי זה לא אתה זה אני), פוליטקאים, וזהו זה טבעו של עולם. שחררו תלמדו את העולם תקבלו אותו ובעיקר תפסיקו לחשוב שהדיונים שלכם בפורומים גורמים למכונת הכסף להפסיק לנוע.

AMD מובילה בתחרות הקאש כי בנתיים נווידיה לא עשתה את זה. נכון, זה לא תירוץ וזה אכן נותן בוסט לביצועים אבל בשורה התחתונה מה שמשנה זה הביצועים. מצידי שבתוך הכרטיס יהיו גמדים שעושים חישובים עם נייר ועפרון, כל עוד זה נותן לי ביצועים טובים (כמובן שיש עוד פרמטרים כמו כח, מחיר, זמינות...) לא אכפת לי איך. בוא נתן לנוודיה הזדמנות להגיב עם מנגנון משלה כדי לראות של מי יותר טוב וכמובן מי מציג ביצועים יותר טובים בשורה התחתונה. זה די דומה לסיפור עם ריי טרייסינג. כרגע AMD מפגרת מאחורי נווידיה באחוזים דו סיפרתיים. אבל זה כי זה הדור הראשון שלהם בתחום הזה. כנראה בדור הבא יהיו יותר חזקים פלוס תמיכה של יותר משחקים

לא מבין את הנראטיב הזה של "Fine Wine". אני לא יודע באיזה קהילות אתה מסתובב, באלה שאני מסתובב בהן זו בעיקר בדיחת רשת שכזאת. אפשר לקרוא לזה "דרייברים שמשתבחים עם הזמן"... אפשר גם לקרוא לזה דרייברים גרועים בDAY 1 שמשאירים ביצועים על השולחן ולוקח לAMD שנה+ לתקן, בעוד שהדרייברים של אנוידיה טובים מיום ההשקה. איך הזדקנו כרטיסי הVEGA 56\VEGA 64 אגב? ומה עושים בעלי הRadeon 7 היום עם ה16GB האימתניים שלהם, מישהו שאל לשלומם? או ששכחנו שהכרטיסים האלה קיימים כמו AMD בערך. התבגרו פחות כמו יין, יותר כמו חלב. אכן משתבחים עם השנים לעומת ה"הזנחה" של אנוידיה שסדרת GTX1000 בת ה4 שנים שלה עדיין תופסת את רוב מוחלט של נתח השוק ומציעה ביצועים מצוינים.

טוב יאללה. בוא נתחיל מthreads וlock, זה יותר פשוט. threads משמשים בתפקיד מאוד פשוט: הרצת קוד במקביל. ניקח כדוגמה את Word. מעבד התמלילים שומר את המסמך כל עשר דקות (ניתן לקינפוג). עכשיו, נניח שיש לי מסמך ענק, עם המון גרפיקה. כמה ענק? היו לי מצגות בעבר שלקח כמה דקות לשמור. אני ממש לא רוצה שסאמצע שאני עובד, בדיוק אחרי שעלה לי איזה רעיון מדליק (כי בכל זאת, חוק מרפי) הWord יתקע פתאום למשך שתי דקות בניסיון נואש לשמור את המסמך למקרה של הפסקת חשמל או מי יודע מה. אם דבר כזה היה קורה לי... לא הייתי מקנא במתכנתים של Microsoft. בכל מקרה, זו הסיבה שWord מפעיל את השמירה האוטומטית בthread נפרד. ככה אני לא אתקע (ליתר דיוק, לא ארגיש שאני נתקע. עוד על זה בקרוב), אבל המסמך יישמר למקרה שמרפי יחליט להציג את כוחו. עכשיו, יש שתי סיבות להריץ קוד במקביל. למעשה, שלוש, אבל על השלישית אדבר בהמשך. הראשונה היא, אם אני רוצה ששתי פעולות יבוצעו "כאילו במקביל". זו הדוגמה של הWord, ושלא במפתיע, הרבה פעולות שעלולות לתקוע את הUI מבוצעות בthread נפרד. למעשה, כל פעולה שיכולה לקחת יותר מכמה אלפיות השנייה כדאי לבצע בthread נפרד. השנייה היא חישוב מסובך, אלגוריתמית. נגיד שאני צריך לבדוק אם מספר גדול מאוד הוא ראשוני, ואני רוצה לעשות את זה בשיטה הנאיבית של בדיקת כל המספרים עד השורש אם הם מחלקים. למה בשיטה הגרועה הזו? כי אני אוהב לעצבן את הלקוחות שלי. הבעיה היא, שאומנם אני אוהב לעצבן את הלקוחות, אבל לא את הבוס (בכל זאת, הוא יכול לפטר). אז אני מחלק את העבודה: אני אוציא נגיד 4 threads, כל אחד יבדוק רבע אחר של המספרים. האם זה יועיל או אולי יזיק? תלוי, כמובן. התשובה הנצחית. אם יש לך מספיק ליבות במעבד, מערכת ההפעלה תשמח לתת לכל thread ליבה משלו, ואז כמובן הדברים יהיו מהירים יותר. אבל אם לא, מערכת ההפעלה עדיין תרצה לרצות אותך, ולכן היא תשתמש בליבה אחת לכמה threads: כל קצת זמן היא תחליף ביניהן, מה שנקרא context switch. ככה זה נראה שהדברים מתבצעים במקביל. זה עוזר לבעיה הראשונה (של הWord), אבל לא לשנייה. הcontext switch יאט את העבודה, כי למעבד יש עוד עבודה עכשיו לבצע. לכן בבעיה הזו בד"כ בודקים כמה ליבות יש למעבד ועושים spawn באותו מספר threads. יש שפות תכנות\סביבות עבודה שעושות את זה אוטומטית, כמו Go. שים לב שבד"כ במחשב רצות עוד כמה עשרות תוכניות, וכל אחת גם רוצה זמן מעבד, וזה עשוי להשפיע על העניין. הכל טוב ויפה. אז מה זה lock? או, זה קשור לשאלת השאלות: המלצר (לא צוחק. יש על זה בעיה של דייקסטרה עם פילוסופים ומלצר). בוא ניקח דוגמה פשוטה יותר. תריץ את קוד הC# הבא (לפני זה תוודא שאתה מבין אותו, למקרה שלא ידעת Task.Run מריץ thread חדש (לא מדויק אבל לא קריטי) וTask.WaitAll חוסם (blocks) את הthread הנוכחי עד שכל הthreads המצוינים הסתיימו): using System; using System.Threading.Tasks; public static class Program { private static int _Counter = 0; public static void DoWork() { for (int i = 0; i < 1_000_000; i++) { _Counter++; } } public static void Main() { Task t1 = Task.Run(DoWork); Task t2 = Task.Run(DoWork); Task.WaitAll(t1, t2); Console.WriteLine("{0:n0}", _Counter); } } הכנתי לך dotnetfiddle כאן. תיכנס לקישור וRun. אני מחכה. ................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................ טוב. הרצת? תריץ שוב. ושוב. ושוב. עשר פעמים. שיב לב לתוצאה! ................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................ מה קרה כאן? לא רק שהתוצאה היא לא 2 מיליון כמצופה, היא משתנה בין פעמים! מה נסגר?? אז כדי ממש להבין מה נסגר, צריך להיכנס לאסמבלי. אל תדאג, לא אתעלל בך. אשאיר את האסמבלי לפעם אחרת. במקום זאת אנסה להסביר מה קרה במילים (ההסבר פשטני במכוון, אל תטיפו לי על זה, אני יודע): כשאתה עושה ++, המעבד לא ממש יכול להיכנס לזיכרון ולהוסיף אחד. זה עניין מסובך יותר. קודם כל, צריך לקחת את הערך מהזיכרון. אחר כך, תוסיף 1. בסוף, תחזיר לזיכרון את הערך החדש. עכשיו, אם מבצעים את זה בלולאה, זה ממש בזבוז. למה לטעון כל פעם את הערך? עדיף לטעון פעם אחת בהתחלה ולשים פעם אחת בסוף. בוא נדמיין את זה: אני מתחיל את thread 1. הוא מתחיל לרוץ. טוען את _Counter מהזיכרון. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. .... טוב. הגיע תורו של thread 2. הוא מתחיל לרוץ. טוען את _Counter. נגיד שבשלב הזה thread 1 בוצע כבר 50 אלף פעמים, אז _Counter מכיל 50 אלף. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. ... בחזרה לthread 1. מוסיף 1 - ל_Counter שלו שהוא עדיין 50 אלף! מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. ... וככה זה הולך. אם thread 1 יסיים ראשון, התוצאה תהיה מיליון. אם 2, התוצאה תהיה מיליון וחמישים אלף. עכשיו אפשר גם להבין למה הערכים השתנו בין הרצות: זה תלוי על איזה ליבה כל thread רץ - אולי במקרה thread 2 רץ על ליבה מהירה יותר, ולכן יסיים ראשון ויפסיד במירוץ? (כן כן, ראשון. זו לא טעות. תקרא שוב ותבין). זה תלוי בטמפרטורה של המחשב, במהירות הליבות, באם האנטי ווירוס מריץ סריקה בדיוק עכשיו ובאלף ואחת דברים נוספים. מירוץ. זה בדיוק מה שקורה כאן. זו גם הסיבה לשם של המונח: race condition. אל תזלזל בעניין. מרכזיית הטלפונים של Bell (אם אני זוכר נכון, לא הצלחתי למצוא בגוגל) קרסה בגלל race condition בלתי צפוי. ב1985 עד 1987 מספר אנשים מתו מסרטן בגלל race condition (מקור). איך מונעים את העניין? אנחנו צריכים איזו דרך להגיד למעבד: "חביבי, אל תמהר לשום מקום. אם מישהו אחר עסוק עם העניין עכשיו, תרגיע. חכה שהוא יסיים". ובכן, למרבה המזל, יש דרך כזו. הרבה, למען האמת. נתעסק באחת: locking. הרעיון הוא כזה: אנחנו יוצרים אובייקט שבד"כ נקרא mutex (ר"ת של mutual exclusion) או שם דומה. לפני שניגשים למשאב המשותף (_Counter, במקרה שלנו), אנחנו "נועלים" את הmutex, ומשחררים אותו כשאנחנו מסיימים. אם אנחנו מנסים לנעול mutex שכבר נעול ע"י thread אחר, הthread שלנו נחסם עד שהאחר משחרר את המנעול שלו. זה לא תופס זמן מעבד: זה מבוצע ברמת מערכת ההפעלה ובמידה מסוימת אפילו המעבד. הינה זה בC#: using System; using System.Threading; using System.Threading.Tasks; public static class Program { private static int _Counter = 0; private static Mutex _Mutex = new Mutex(); public static void DoWork() { for (int i = 0; i < 1_000_000; i++) { _Mutex.WaitOne(); _Counter++; _Mutex.ReleaseMutex(); } } public static void Main() { Task t1 = Task.Run(DoWork); Task t2 = Task.Run(DoWork); Task.WaitAll(t1, t2); Console.WriteLine("{0:n0}", _Counter); } } וכרגיל יש קישור כאן. יש לC# כלי להפוך את זה לנוח יותר: המשפט lock: using System; using System.Threading.Tasks; public static class Program { private static int _Counter = 0; private static object _CounterLock = new object(); public static void DoWork() { for (int i = 0; i < 1_000_000; i++) { lock (_CounterLock) { _Counter++; } } } public static void Main() { Task t1 = Task.Run(DoWork); Task t2 = Task.Run(DoWork); Task.WaitAll(t1, t2); Console.WriteLine("{0:n0}", _Counter); } } והקישור: https://dotnetfiddle.net/UJENnV. זה מיתרגם לקוד הבא: using System; using System.Threading; using System.Threading.Tasks; public static class Program { private static int _Counter = 0; private static object _CounterLock = new object(); public static void DoWork() { for (int i = 0; i < 1_000_000; i++) { bool lockWasTaken = false; try { Monitor.Enter(_CounterLock, ref lockWasTaken); _Counter++; } finally { if (lockWasTaken) { Monitor.Exit(_CounterLock); } } } } public static void Main() { Task t1 = Task.Run(DoWork); Task t2 = Task.Run(DoWork); Task.WaitAll(t1, t2); Console.WriteLine("{0:n0}", _Counter); } } https://dotnetfiddle.net/L7Z5QW. מכאן אתה יכול להבין למה הייתי צריך אובייקט נפרד מ_Counter לlock - צריך reference type, כי אחרת הוא יועתק ולא נוכל לרכוש מנעול. ואחרון חביב, למקרים נפוצים כמו פעולות אריתמטיות יש לנו את המחלקה Interlocked: using System; using System.Threading; using System.Threading.Tasks; public static class Program { private static int _Counter = 0; public static void DoWork() { for (int i = 0; i < 1_000_000; i++) { Interlocked.Increment(ref _Counter); } } public static void Main() { Task t1 = Task.Run(DoWork); Task t2 = Task.Run(DoWork); Task.WaitAll(t1, t2); Console.WriteLine("{0:n0}", _Counter); } } https://dotnetfiddle.net/Ks6Tt1. זה גם מהיר יותר כי locking זה איטי, וInterlocked מיתרגם להוראה ברמת המעבד (לפחות בx86). הערה חשובה: רוב המחלקות ב.NET, כולל מחלקות האוספים, אינן thread-safe. יש לנו את System.Collections.Concurrent עבור מחלקות אוספים שהן כן. טוב, די לעכשיו. כתבתי הרבה. על async/await בהמשך... המשך יבוא.

גם אם היה משחק אחד בלבד בכל העולם שתומך כרגע בDLSS וRT זה עדיין היה משחק אחד יותר שבו אתה מקבל תועלת כלשהוא מאשר כמות המשחקים שבהם יש תועלת מ16GB זכרון. כך שאין כאן שום סתירה. @zone glide יש כמה דברים שאתה צריך להבין לגבי DLSS - א. זה לא משהו שנולד אתמול, אנוידיה עובדת על זה כבר שנים ולקח הרבה זמן עד שזה הגיע למקום שזה נמצא בו היום. ב. DLSS בנוי על אלגוריתמי בינה מלאכותית ולמידת מכונה, תחום שנוידיה היא ענקית בו (לא מדובר בחברה שעוסקת רק בלתת לך FPS במשחקים) ומשקיעה בו המון כסף למחקר ופיתוח. לא מדובר בטכניקת upscale טיפשה שתמיד הייתה קיימת. ג. DLSS עובד עם חומרה ייעודית על הכ. מסך, הליבות tensor של נוידיה שמיועדות ספציפית לdeep learning. אין לAMD מקביל. כשאתה רואה את כל זה לא מן הנמנע שלAMD ייקח מספר דומה של שנים להעמיד מקביל ראוי לDLSS שלקח לDLSS בעצמו להתבשל עד לנקודה שאנחנו נמצאים בה היום.

לחמם את החדר בחורף.

אחלה ביקורת. חבל שאתם לא משלימים את התמונה עם תוספת של מעבד 4/4 ומעבד 4/8. הרי אם אני נמצא באתר הזה כנראה שכבר יש לי מחשב ואני שוקל האם כדאי לי לשדרג. מה שחסר לי פה זאת השוואה שתראה לי פלוס מינוס איפה המעבד שלי עומד מול מושא הביקורת. ממש חסר פה גם i3 דור 10 ואם הולכים עוד צעד הייתי גם בודק אותו ללא ht לטובת בעלי i5 ישנים שתוהים אם זה הזמן לשדרג

לאותו קהל יעד שתרופות הומאופתיות מכוונות אליו.

מדהים מה שתחרות יכולה לעשות... כל פעם מקבלים לזה הוכחות מחדש...

כשאינטל רוצה חתיכה מ-AMD: אינטל CEO צולם מאחורי הקלעים:

אני מאמין שהם יתייחסו אליהם רק אם מצבם טוב משל NVIDIA.

לא טענתי שאם תשחק מול שרוואד, כשאתה עם מחשב קצה והוא עם 386 של פעם, תנצח אותו כי לך שלך חזק יותר. הפן הכישרוני הוא קיים ועיקרי, אבל לא קשור לדיון האם לייטנסי מורגש או לא. עובדתית כן. ונמאס לי להאריך בנושא, הבוחר יבחר. ואם יורשה לי להתשמש במשלים שלך: קונים מחשב חזק כדי להתחרות מאותה סיבה שאם תשלח את הבן שלך לקבוצת כדורגל, לא תשלח אותו לא עם כפכפים ולא עם רד-בק, ותסמוך על זה שהכשרון יתגלם מעצמו, אלא עם נעלי סטופקס איכותיות וטובות. ולא תשלח את הבן שלך ללמוד פינג פונג כדי לשחק כמו הבריטי לעיל, עם מטקה מהכל בשקל, כדי שילמד בעצמו. ולא תצא לרייסינג עם פיאסטה גיר רגיל, כי אתה כבר יודע להעביר הילוכים יפה ולזרוק קלאץ' כשאתה יוצא מסיבוב, כי העיקר הוא הכישרון. הכישרון הוא עיקרי, אבל הוא לא מקנה לך יכולת לותר על כלים טובים ונכונים להשתמש בהם. ישנם שגיימינג זה הנאה עבורם, שיקנו מחשב מבוסס 2600K מאלי אקספרס ויהנו, לגיטימי. מי שזה ספורט עבורו, ומשחק תחרותי, (ותחרותי אין פירושו להניף גביעים בחוף המערבי בארה"ב), אלא משחק ומתחרה שיטתית בזמנו הפנוי, ומצליח להגיע לרמה ביצועית טובה, מה שנקרא בלשון המקצועית K/D גבוה (בין 2-3) מוכן להשקיע המון כסף בכדי להמנע מהסיטואציות שמוצגות בסרטונים לעיל, החל מראוטר שמאפשר בחירת שרתים קרובים (מחיר ב 4 ספרות), מנוי ל EXITLAG עם תשלום חודשי כדי לקבל VPN עם חיבור שמזהה אוטומטית לתעדף שרתים בכדי לקבל פינג נמוך, וכלה בכרטיס מסך, מסך מתאים, עכבר עם זמן תגובה 1MS וכיוצ"ב. לטעון שתשחק עם 30 FPS ותנצח בוודאי והכל כישרון זו בורות, הכישרון הוא החלק היותר דומיננטי במרכיבי ההצלחה, אבל לא הכל מתחיל ונגמר שם. עם כל הכבוד למלך הפינג פונג שעשה הסבה לקאוצ'ר. תשחק עם מערכת עם פינג 250-300 מול מישהו עם 50, אתה תזרוק את המקלדת על הקיר מתסכול. אתה כותב מפרספקטיבה של מה שזה יהיה שאתה עושה במערכת הביטחון\חייל האוויר אני כותב בתור גיימר שחי נושם ובועט את ה"נישה" הבלתי נישתית ומיינסטרימית של גיימינג בתור ספורט ותחרות. ובזה סיימתי.

הנה השוואה של הסדרה החדשה לעומת היוצאת: 5950 עולה 799$, בשעה ש- 3950 עלה 749$ (התיקרות של 50$ או כ- 6.7%) 5900 עולה 549$, בשעה ש- 3900 עלה 499$ (התיקרות של 50$ או כ- 10%) 5800 עולה 449$, בשעה ש- 3700 עלה 329$ (התיקרות של 120$ או כ- 36% אאוץ, זה מה שצפיתי) 5600 עולה 299$ בשעה ש- 3600 עלה 199$ (התיקרות של 100$ או כ- 50% אאוץ בריבוע!) במעבדים הזולים 6 ו- 8 ליבות היתה התיקרות משמעותית של 100$-120$ לערך. במעבדים החזקים היתה התיקרות זוטרה יחסית של רק 50$. שעוד יותר קטנים לאור זאת, שמחירי מעבדים אלו מלכתחילה יקרים יותר, ולכן 50$ באחוזים לעומתם זה מעט. אני מבין מזה של AMD יש קלף מאד חזק וממילא רוב המכירות זה ב- 6/8 ליבות לצרכנים ביתיים, אז הם ממקסמים כרגע את הריווחיות. מצד שני, במעבדים היותר יקרים שנמכרים בכמויות קטנות יותר -> בעיקר ל- power users, שמה הם לא משתוללים, כי בלי מחיר מפתה, יהיה קשה להגיע (כנראה) לנפחים גבוהים, שזה מה שהם מחפשים כרגע. להכות בברזל כל עוד הוא חם, כל עוד אינטל עדיין לא מציבה מענה תחרותי והשעון מתקתק, זו ההזדמנות לעשות כסף. בגלל ההתיקרות החזקה במעבדים 6/8 ליבות והתיקרות קטנה למדי במעבדים 12/16, נוצר מצב שהפער התמחירי בין הזולים ליקרים הצטמצם, עד כדי שיש לנו "חוק התמורה השולית העולה". הדבר יגרום ללא מעט צרכנים לשקול, אולי שווה לשלם עוד X אחוזים, בשביל לקבל יותר מ- X אחוז ליבות ? בהחלט מחשבה יפה אשר באה למקסם את היקפי המכירות בסבב הזה. אהבתי. נשים לב, יושב משתמש שלא חשב לרגע לקנות יותר מ- 8 לבות. הוא לא צריך יותר מ- 8 ל PC בבית שלו בשביל קצת משחקים ועבודה ב- desktop. אבל באים אומרים לו. שמע: עוד 100$ כן, זה עולה 549 במקום 449, לא תעלה למעבד 12 ליבות ? מפתה מאד. הכל במטרה לגרום לכמה שיותר צרכנים לעשות בדיוק את השקול הזה ולפזול למעבד היקר יותר גם אם הם לא צריכים כזה. זה עוד 100$ לכיס של AMD, בשעה שהפער בעלת היצור אפסי עבורה. זה פחות מ 20$ תוספת לעלות יצור, תמורת עוד 100$ גביית הכנסה מהלקוח.

הבעיה שלי איתו היא שהוא fanboy וחלק גדול מההדלפות שלו ממקורות מהימנים כביכול בעבר התבררו כחירטוט. גם אם הוא צודק פעם ב... גם שעון מקולקל מראה את השעה נכון פעמיים ביום.

1. אתה טועה לגבי founder ו-reference. לפחות בדור הזה מדובר בכרטיסים שונים בעיצוב שונה מהרבה בחינות. 2. בהשקה המחירים אף פעם לא היו ב-msrp. יש ביקושים גבוהים והמוכרים מנצלים את זה. הוא טוען שזה מכוון ומגיע כבר מ-NV, אני טוען שהוא חרטטן ושזה מגיע מהתחנה האחרונה, המוכר בחנות. שנינו מציגים הוכחות באותה רמת אמינות. בחר אתה למי להאמין.

גונבים זה כאשר אתה קם בבוקר ובמקום בו קשרת את האופנוע יש רק שרשרת חתוכה. גונבים זה כשאתה הולך בשוק ומישהו מתנגש בך ואחרי זה אתה מבין שחסר ארנק . גונבים זה כשאתה מחליף כמה עוזרות בית בתקופה מסויימת ולאחר כמה חודשים מבין שחסר תליון יהלום יקר . מחיר מומלץ לצרכן הוא - נא לתקוע בחצוצרה - מחיר מומלץ לצרכן ! בכלכלת שוק חופשי מחירים מושפעים מהיצע וביקוש ( זמינות מתחבאת בתוך היצע ) . אם חנות\יבואן שמבקשים מחיר יותר גבוה במועד ההשקה הם גנבים אז כל צרכן שאי פעם רכש מוצר במבצע או בהנחה מתחת למחיר המומלץ לצרכן הוא גם גנב. לקנות מוצר במחיר הנמוך מהמחיר המומלץ לצרכן זאת גניבה בדיוק כמו הדרישה למחיר יותר גבוה. להקצין , לפני כחודשיים חבר פורום רכש לוח z490 בהנחה של בערך 500 ש"ח בכלל טעות ברורה בKSP. כל מי שראה את הפוסט דרבן אותו לרוץ לקנות את הלוח לפני שKSP מתקנת את המחיר . מה נעשה איתו ? נסקול או נעלה על המוקד? מה נעשה עם כל מי שעודד אותו ? לפני מספר חודשים אני וחבר פורום נוסף רכשנו מסך ב 3,000 ש"ח כל אחד. שווה כל שקל , בעיקר בגלל שזה מסך שהמחיר המומלץ לצרכן שלו הוא בערך 4000 ש"ח . האם הייתי אמור להתקשר לחנות ולבקש שיתקנו את המחיר כלפי מעלה ? לא היה אכפת לי אם זאת טעות או חיסול מלאי, קניתי . גם אני גנב ? הגישה שמי שמבקש מחיר גבוה יותר מאחרים הוא 'גנב' מקורה בתרבות סוציאליסטית קיצונית\קומוניסטית וצריכה להיפסק. מקורה בתקופה שבה לעובד היה אסור לבקש שכר יותר גבוה מעמיתיו . בהינתן 0 צרכנים שמוכנים לרכוש מוצר במחיר יותר גבוה מהמחיר המומלץ לצרכן , ימכרו 0 מוצרים במחיר גבוה מהמחיר המומלץ לצרכן. הצרכן הוא שקובע את המחיר בסופו של דבר. גיימינג זה תרבות פנאי , תרבות פנאי זה מותרות .מותרות הינם המוצר הראשון שבו חנות\יבואן ירשו לעצמם להגדיל רווח. הם יודעים שעל כל לקוח שלא ירכוש מוצר עד שהוא לא יהיה בסייל , יש לקוח שירכוש את המוצר במחיר פרימיום ביום ההשקה. ומי שאחראי על הזמינות הנמוכה זה NVIDIA , אם היא הייתה רוצה שתהיה זמינות גבוהה ושכל המוצרים ימכרו ב MSRP, הם היו מחכים עם ההשקה עד שהיו להם במלאי מספיק כרטיסים לענות על כל הביקוש בכל העולם אבל השוק בעולם אינו עובד ככה. לגבי היומיום - כאשר רוכשים מוצר באמזון וניואג , מעבר לתקופה קצרה בהתחלה האחריות והשירות הם בין הלקוח לנציג הרשמי של החברה בארה"ב. אמזון וניואג לא סופגים את עלויות ההתעסקות עם המוצר בטווח הארוך וזה מקטין להם עלויות . אני לא יודע מה קורה באירופה, אבל אני חושב שגם שם זה כך . אז עוד לפני ההתייחסות לגודל השוק אליו הם פונים ההשוואה שלהם אל מול חנות ויבואן מקומי אינה הוגנת . זה שלקוח לא רוצה לממש את האחריות לא משנה את העבודה שהחנות מחוייבת לתת אותה ולכן היא משקללת אותה בתמחור .

קח את זה - https://www.tms.co.il/ASX8200PNP-512GT-C

אין לי מושג. אני מקווה שב-17 בספטמבר, ב-24 בספטמבר ו-"מתישהו באוקטובר" הזמן בינתיים משמש לבניית מערכת בחינות חדשה, סט רחב של מבחנים (גם עבודה) וטחינת מבחנים מסביב לשעון של סט כרטיסי המסך הקיים בשבוע הקרוב

הויכוח פה לגבי מפתחות שנרכשו מחנויות דיגיטליות ברשת. וכפי שכבר כתבתי לפני וצירפתי כתבה עם שאלות מול מיקרוסופט, אין בעיה של חוקיות חד משמעית לגבי הפעלה עם מפתח שנרכש במחיר זול. אם תקראו בין השורות את ההסכם, תיווכחו שאין שום איום מישפטי על לקוח שרכש דרך צד שלישי. עדכון: התקשרתי לפני כמה דקות לתמיכה של MS, לבעיה במערכת במחשב של הבן שלי (רק ניסיון)... לאחר אימות של המפתח שנרכש מאתר סיני! אושרתי על ידם כמשתמש חוקי לכל דבר. לכן, המסקנה שלי אם אתה משתמש ביתי, אין סיבה שתשלם 680 ש"ח על WIN10.

קרא -> https://is.gd/xhB6pF רוצה מערכת חוקית עם אקטיבציה חוקית ממיקרוסופט - תרשם לתוכנית Insider של Windows

https://www.reddit.com/r/Amd/comments/epmvtc/what_mhz_ram_speed_for_ryzen_5_3600_is_best/ https://www.tomshardware.com/reviews/amd-ryzen-3000-best-memory-timings,6310.html הנה ספציפית לגבי 3600, ואין לי זמן ליותר מזה, זזתי לעבודה. לא נראה לי שמישהו ימליץ לה על לוח B550 וזכרון פחות מ3000MHZ, לדעתי גרוע. לא צריך יותר מצ'יפסט B450, היא לא עושה OC וזה סתם כסף לפח. 970EVO הוא NVME יקר בטירוף שלא נועד לגיימינג כלל ועיקר, עיקר אפקט המהירות שלו מתבטא בהעתקת קבצים גדולים - יוצרי תוכן\עריכת וידאו וכו'. לגיימינג הוא לא יתן לה שום תוספת ביצועים, לרדת מזה. מסך 27" FHD?! הרזולוציה האידאלית ל27" היא QHD. FHD הולך על מסכי 21-24". תמהני אם אתה באמת מונח בפרטים של מה שאתה ממליץ עליו באמת זזתי לעבודה. בהצלחה לכולם.