התייעצות לגבי רכישת כרטיס מסך לגיימינג - עמוד 2 - כרטיסי מסך - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

התייעצות לגבי רכישת כרטיס מסך לגיימינג


Azam

Recommended Posts

ציטוט של nec_000

איפה הימים שיכולנו לקטוף מלוחות היד השניה כרטיס מבוסס שבב הוואי R9-290/390 בפחות מאלף שח,

שמספק ביצועים שקולים ל- GTX1060, איפה... :S

 

כל התזזית הזו עם כריית המטבעות הוירטואליים יצרה כזה נזק לתחום שזה מרגיז, ואנו הצרכנים שאכפת לנו

באמת מהתחום ורוצים את החומרה בכדי לעשות עימה משהו מועיל, כמו להאיץ תלת מימד, יושבים בצד וממתינים

עד אשר עדת עדר הכורים תירגע, תשתה מים, תפנים את האיוולת, ותחזיר את הכרטיסים בחזרה לים (סליחה לשוק).

 

מעניין כמה זמן צריך לעבור, וכמה כסף צריך להישפך עד אשר יגלו לתדהמתם הכורים, שבשוק המסחר הוירטואלי

הם אינם מצליחים להחזיר לכיסם את ההוצאה עד כה של החומרה והחשמל.

 

מתישהו זה יבוא, השאלה רק מתי וכמה זמן נצטרך לסבול עד אז...

גם כשזה יקרה, תמיד יהיה מטבעות חדשים שיהיה משתלם לכרות. הרי (למיטב הבנתי) ככל שהמטבע פופולארי יותר, פחות משתלם לכרות אותו.

לפי דעתי מה שיקרה זה שיום יבוא וימציאו כרטיסים יעודיים לכריית מטבעות, וזה ימתן קצת את התיקרות כרטיסי הגיימינג.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

 

לי יש תחושה שכל המטבעות הוירטואליים זו הונאת פונזי ענקית, שאולי יצרניות המאיצים הגראפיים דחקו לשוק בכוונת מכוון,

ככה בשקט מאחורי הקלעים, הכל על מנת לתדלק את הביקושים למוצריהם.

 

שהרי החישוב המתמטי (תהליך הכרייה הוירטואלי) מייצר מוצר (תוצאה) שמכונה "מטבע", ותכלס אין לה שום ערך ממשי.

 

זה כמו שנכתוב את התשובה 2 שמייצגת את התוצאה של התרגיל 1 + 1. אך עם התוצאה הזו ("2") חוץ מלכתוב אותה על הנייר

אין משהו פרקטי או ממשי שניתן לבצע.

 

דומה הדבר לאספנות: יש כאלו שאוספים בולים, ערך ממשי אין לבולים זולת עיסוק שבאספנות שבהם. ערכם מושתת על כך

שיהיו גם בעתיד אספני בולים נוספים כמונו, שאוהבים את התחום ומעוניינים לאסוף בולים גם הם, ולכן יהיו מוכנים לרכוש מאיתנו

בולים שאספנו אנו בעבר. אך ברגע שאספני בולים נעלמים מהשוק העולמי (נגיד למשל טרנד שנגמר), הרי שערך האוסף שביידנו

נמחק, משום שאין למי למכור אותם הלאה.

 

חשוב להבין כי בכלכלה, הערך של מטבעות הראליים שהנפיקו מדינות (אותה חתיכת נייר או סכום מספרי שיושב בבנק) הינו בהבטחה

לנו כאוחזים באותם מטעות, שעוצמת הכלכלה הראלית שנמצאת מאחורי אותו המטבע, למשל הדולר האמריקאי, תתמוך בו.

קרי בהתאם לכוחו של השוק הכלכלי האמריקאי - לעמוד בהתחייבות לספק לנו האוחזים בדולר, שירותים וסחורות תמורתו.

זהו כל ערכו של מטבע: האמינות וההבטחה שיש לאוחז במטבע, שימצא תמיד מי שייתן בעבורו משהו מעשי/מוחשי כזה שנדרש

ונצרך ראלית בשוטף (מזון, חומרי גלם, מוצרים, שירותים...)

יש בנק מרכזי של אותה מדינה האחראי על שמירת וניהול ההתחייבויות במטבע זה וההמרות שלו. יש כלכלה ותעשייה אמיתית

לאותה מדינה שמוכנה לתת לנו סחורות ושירותים תמורת אותו מטבע שאותה מדינה מייצרת.

 

מנגד למטבע וירטואלי אין כל בנק מרכזי, אין מנפיק ואין כלכלה מאחוריו. אין התחייבות של איש לתת תמורתו מאומה.

ערכו תלוי אך ורק "באמון" האוחזים בו, שיגיעו גם מחר כאלו שממשיכים "להאמין" הלאה כמותם. נשים לב למונח "אמונה".

ממש בדומה לסדרת פונזי (למי שלא מכיר שיקרא על הנושא).

 

המשמעות המעשית היא (לדוגמא) שבעת חירום או משבר, כשיש מלחמה למשל וכל העכברים רצים להתחבא מאחורי כל חריץ

ונקיק זמינים, אין שום גורם שיהיה מוכן לתת תמורת המטבעות הוירטואליים מאומה: לא דלק, לא ברזל, לא . אלמנטים הכרחיים

לתפקוד משק או מדינה בעת משבר. בדיוק כשהיא (המדינה) בברוך ואף אחד לא מאמין בוודאות איך היא תצא מהמצב אחרי המלחמה,

ולכן לא ימכרו לה מאומה במטבע שלה עצמה, מטבע שמחר עשוי הרי להימחק באם הכלכלה של אותה מדינה נמחקה בשל המלחמה.

 

זו הסיבה שמדינות כמו אוחזות גם ביתרות גדולות של מטבעות זרים (כגון דולר אמריקאי), משום שבחירום (כשישראל

תחת מלחמה) בשעה שלא ברור לאף מדינה אחרת בעולם, מה יהיו תוצאותיה או מישכה של אותה המלחמה על הכלכלה הישראלית,

אף אחד לא יספק לישראל מוצרים ושירותים תמורת שקלים, אלא רק תמורת מטבע שיש להם ערבות כזו, שיש אפשרות לפדות אותו

ולהשתמש בו הלאה. הדולר האמריקאי נותן את אותה ערבות למוכרי חומרי גלם ומוצרים לישראל (שנמצאת תחת מלחמה), שיהיה

לדולר האמריקאי שיקבלו גם ערך, ללא קשר להשלכות המלחמה על המשק הישראלי.

 

 

לכל אלו שמאמינים כי מובטח שיהיה תמיד יש מי שייתן להם תמורת המטבעות הוירטואליים שבידם, המרה למטבע ריאלי אמיתי

כמו דולר אמריקאי למשל, חיים באשליה ובחוסר השכלה בסיסי במאקרו כלכלה. יבוא יום והם ילמדו שעור על בשרם, כשערך מטבע

וירטואלי המתנודד מעלה אלפי אחוזים תוך זמן קצר, לאחר מכן גם יודע להתרסק לערך 0 באותה מהירות שבא לעולם.

בועת הדוט קום של שנת 2000 היתה שעור מאלף כזה, כשלחברות ללא ערך ראלי ממשי נתנו הערכות שווי דמיוניות על ידי

ניפוח מניותיהם בשווקים, כאשר אין מאחוריהן כל הצדקה כלכלית ראלית. הבועה כזכור לכולנו התפוצצה - אשליית האמונה נגמרה.

 

 

סיכום:

כוחו של מטבע ראלי הוא בכלכלה הראלית שעומדת מאחורי אותה מדינה שהנפיקה אותו. קרי ההבנה שיש מי שיספק תמורתו מוצרים

ושירותים. מאחורי מטבעות וירטואליים אינה עומדת כלכלה מאומה, אין מדינה ואין בנק מרכזי, ערכו תלוי כל כולו רק באמונה (השברירית)

של האוחזים בו, שמחר יהיו מספיק אנשים כמותם שימשיכו להאמין באותה אשליה וירטואלית. זו בדיוק ההגדרה של פונזי,

שאינה חוקית במרבית ממדינות העולם (גם בישראל). כרגע הנושא של מטבעות וירטואליים עוד איכשהו עוקף את ההגדרה של

הונאת פונזי ולכן עדיין נחשב "כמותר". **לא ברור עם הנושא ימשיך לחמוק מתחת לראדר הרגולציה עוד זמן רב.

 

מטבעות וירטואליים והמסחר בהם, אינה אלא יצירת אויר בלוף מכלום, והמשך תחזוקתה של האמונה (על ידי בורים בכלכלה) 

ללא הבנה עקרונית מה המשמעות של מטבע ראלי והערבות שהוא מספק לאוחזים בו.

 

 

הערת אגב להמשך המחשבה בנושא:

מה הסיבה שערכם של מוצרים נדירים הוא רב, כגון יהלומים וזהב ?

ערכם הוא רק לא רק משום שהם נדירים, אלא משום שישנו צורך ראלי (קרי צורך מעשי פרקטי) בשימוש בהם:

אם זו תעשיית התכשיטים, ואם זו תעשיית ההי-טק שצורכת אותם כחומר גלם ליישומים רבים, בעיקר תעשיית האלקטרוניקה.

 

אך ברגע שיש מוצר נדיר, אך בכלכלה הראלית אין בו כל שימוש מעשי או ממשי, אזי ערכו אפס. אף אחד אינו אוסף אותו סתם

כדי לשים על המדף - אם אין לו בקושים. ואין בקושים אם אין בו שמושים.

 

כך שמי שינסה למדל את המטבעות הוירטואליים בדומה לזהב או יהלומים, וינסה לרמוז שבגלל נדירותם ערכם רב, יפספס את

אלמנט השימוש הפרקטי בהם שאינו קיים (כמו שראינו בתחילת הפוסט - אין מה לעשות עם חתיכת נייר שכתובה עליה התוצאה

של התרגיל שחושב).

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני לא מסכים. אשאל אותך שאלה:

מה ההבדל בין חתיכת נייר שכתוב עלייה "100", לבין כסף וירטואלי בסך אותו שווי?

העניין הוא - במה אתה מאמין.

 

טוב, אולי אתה צודק במשהו אחד לגבי המטבע הוירטואלי:

ציטוט של nec_000

ערכו תלוי אך ורק "באמון" האוחזים בו

הגיוני.. אבל כיום אתה מאמין שהחתיכת נייר הזאת שכתוב עלייה "100" שווה משהו, בדיוק כמו שמישהו אחר מאמין שהסכום שמופיע לו במסך, בחשבון הוירטואלי שלו, שווה משהו.

לחתיכת הנייר הזאת שאתה מאמין בה אין שום שווי כמו לזהב או יהלומים, זה סתם נייר..

לטענתי, בשני המקרים יכולים אנשים להחליט יום אחד שהם לא מאמינים בזה יותר (אם זה בכסף וירטואלי ואם זה בכסף ממשי). אבל הסיכוי אפסי שדבר כזה יקרה בשנת 2017, כאשר כל האנשים שחיים היום מכירים מציאות כזאת שבה יש כסף, והוא שווה (כמעט) כל דבר.

 

 

ציטוט של nec_000

המשמעות המעשית היא (לדוגמא) שבעת חירום או משבר, כשיש מלחמה למשל וכל העכברים רצים להתחבא מאחורי כל חריץ

ונקיק זמינים, אין שום גורם שיהיה מוכן לתת תמורת המטבעות הוירטואליים מאומה: לא דלק, לא ברזל, לא מזון. אלמנטים הכרחיים

לתפקוד משק או מדינה בעת משבר. בדיוק כשהיא (המדינה) בברוך ואף אחד לא מאמין בוודאות איך היא תצא מהמצב אחרי המלחמה,

ולכן לא ימכרו לה מאומה במטבע שלה עצמה, מטבע שמחר עשוי הרי להימחק באם הכלכלה של אותה מדינה נמחקה בשל המלחמה.

אם ו(חס וחלילה) דבר כזה קורה, גם תמורת כסף ממשי שום גורם בתוך המדינה לא ייתן "מאומה". מהבחינה הזאת אין פה שום הבדל.. ואל תגיד לי שההבדל נובע מכך שהמטבע הממשי נתמך על ידי החוק, כי החוק לא מעניין אף אחד במצבים קיצוניים כאלה.

מה שכן, למטבעות וירטואליים יהיה ערך זהה גם מחוץ לאותה מדינה שקורסת, דבר שאני רואה כיתרון במצב כזה.

אמרת בעצמך שמדינות כמו מחזיקות גם במטבעות זרים לשעת חירום. תחשוב שמטבע וירטואלי יאפשר לכל אדם להחזיק מטבע לשעת חירום. גם אם הוא לא יהיה שווה כלום בתוך המדינה, הוא יהיה זהה לערכו מחוץ למדינה.

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

שבת צהרים נעימה,

 

אין פה (לשאלתך) בשטר של 100 ש"ח עניין של "אמונה":

יש בנק ישראלי מרכזי, של מדינה עם כלכלה ותעשייה המייצרת תל"ג בן 324 מיליארד דולר בשנה,

שמבטיחים לך שתקבל תמורת ה- 100 ש"ח "שטר מנייר", מוצרים ושירותים באותו סכום.

היא כבר עושה כן מאז 1948 , משמע מדובר באמינות מוכחת של 70 שנה.

 

לא ימצאו רבים (אם בכלל) בעולם - שיאמרו לך שהם מפחדים מאחזקה בשטר 100 ש"ח

כי הם חוששים שלא יוכלו להמירו למוצרים ושירותים. לא רק להמירו ספציפית מול בנק ישראלי,

אלא גם לא מפחדים להמירו בבנק בכל מדינה נורמטיבית - אם זו ארה"ב או אירופה. בכל מקום

השקל מוכר ומכובד להמרה למטבע אחר.

 

מנגד אין שום בנק או מדינה שמבטיחים לך מאומה תמורת מטבע וירטואלי,

ואתה האוחז בו - חיי כולך על תקווה (להלן אמונה עיוורת שאינה מגובה במאומה - זו הגדרה של אמונה)

שברגע שתצטרך להמירם לכסף נזיל, כזה שכן ניתן לרכוש בו משהו, אזי גם יימצא מי שיהיה מוכן להמיר

לך אותו לכסף אמיתי.

 

עדיין ולמרות כל הרעש סביב , אף בית עסק רציני אינו מוכר לך בביטקוין סחורה או שרותים,

ואל תאחז ב- "100 עסקים קיקיוניים בכל העולם", שמוכנים כן למכור במטבע זה בתור ראיה למשהו.

אלו אינם אלא טיפה בלתי רלוונטית בעולם כלכלי, ובדרך כלל מדובר בבתי עסק שאם תשים לב,

אינם עסקים מכובדים או איכותיים במיוחד. לך תנסה לתדלק פה בארץ את המכונית שלך בביטקוין

או לשלם לחברת החשמל את החשבון החודשי שהוגש לך. או לרכוש ב ארה"ב חומרה

למחשבך בביטקוין.

 

זאת מעבר לעובדה שעסק שמכבד , נמצא בבעיה קשה של איך הוא רושם את העסקה בספרים ?

אין מסחר חוקי ורשמי במטבע הזה, אין בנק שניתן להפקיד בו את המטבע, אין שער המרה רשמי אל מול

רשויות המס, אין ומערכת סליקה של בתי עסק המסוגלות לתמחר ולהוציא חשבונית במטבע זה כנדרש בחוק המס.

 

המטבעות הוירטואליים התחילו לראשונה להיסחר ולהיות רלוונטיים אי שם באזור 2013. תקופה מאד קצרה

של הסטוריה ואין אפשרות ממשית להתבסס עליה כעל ראיה לאמינות כלשהי לאורך זמן.

 

אם תשאל אותי, את דעתי הצנועה כמובן, אזי בעשור הקרוב הנושא הזה יצא אל מחוץ לחוק בכל העולם בשל

כל מני שקולים, בכללם הונאת פונזי ברורה שזה מייצר - דבר שמוגד לחוק מזה מספר עשורי שנים,

כמו גם הגנה על הצרכן ההדיוט - שעלול לאבד כסף רב בהרפתקאה הזו של השקעה באויר חם ובדר"כ

הרגולטור מייצר הגנות על הצרכנים בכל מקום שזה נדרש.

אך מעל הכל, העניין הוא שמטבעות וירטואליים הם כלי להעלמת מס והלבנת הון. זהו הקטליזטור שהכי מהר

יגרום לבנקים מרכזיים בעולם להוציא את המטבעות הוירטואליים אל מחוץ לחוק, בתקופה שבה תאומי המס

בין המדינות על פני הגלובוס ומלחמת חורמה בהון שחור היא הטרנד העכשווי.

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני מסכים כמעט עם כל מילה שלך בתגובה הזאת, בקודמת פחות.

אני אישית לא משתמש ואין ברשותי חשבון של שום מטבע וירטואלי. הסיבה לכך היא שבאמת נכון להיום זה לא שמיש.

בוא נחכה כמה שנים ונראה לאן זה יתקדם. לדעתי יש שני אפשרויות, או שהביטקוין יצליח ויהיה ניתן להשתמש בו בכל מקום, או שהוא פשוט לא יהיה.

אני ממש בעד האופציה הראשונה כפי שכבר בטח הבנת, אני חושב שזה רעיון אדיר ואם הרעיון הזה באמת יתממש כמו שהרבה אנשים צופים, אנחנו רק נרוויח מזה.

ולגבי דעתך, אל תשכח שאנחנו במדינה דמוקרטית, בסוף כנראה שמה שהעם ירצה זה מה שיקרה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

@nec_000

 

אני מסכים עם כל מה שאמרת לגבי כך שמטבע הוא סביב אמונה, וזה כמובן נכון, יש לזה ערך רק כי אנשים חושבים שיש לזה ערך.

עם מטבע וירטואלי זה רק שאלה של איך העולם יגיב והאם בתי עסק גדולים (כגון או Newegg) יכבדו אותו בעתיד.

וכמובן שהכל סובב היצע וביקוש.

אמרת שאין לזה ערך מעשי ושימושי ולכן אין לזה הצדקה או סיבה שימשיכו לסחור בזה.

אבל לצערנו ראינו דוגמא דווקא בזמן האחרון שהיה לכך ערך מוחשי ותמורה פיזית, כאשר אלפי מחשבים הוצפנו בעזרת Ransomware

ואותם "חוטפים" ביקשו תשלום בעזרת Bitcoin, דבר שכמובן נוח עבורם בגלל שלא מדובר בכסף ממשי.

וזה גרם לערך המטבע לעלות המון בגלל הביקוש הרב שהיה עבורו.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

×
  • צור חדש...