שובו של הביטקוין וחבריו: כרטיסי Radeon RX נחטפים מהמדפים

[dd7]

ציטוט של marco789

 

 65% מהאנשים בעולם מחטטים באף ואף אחד עדין לא מצא זהב כריית של זהב אמיתי דורשת משאבים רבים ציוד כבד ויקר מאד כמויות אדירות של דלק ביום אחד ועלויות עובדים גבוהות וכשמוצאים זהב סוף סוף מתברר שהזהב לא מכסה את ההוצאות זה אני יודע בוודאות כי הייתי נוכח הרבה פעמים ולא ממש ראיתי אנשים שיכולים להגיד שמרויחים זאת הבהלה לזהב יש בעבודה הזו יותר הימור מאשר רווח בקיצור מחלה שצריך להתרחק מימנה כמה שיותר מהר 

אתה מגזים,

יש אנשים שקונים מערכת גיימיניג ב-8K ויותר,

אם אפשר לכרות ואולי להרוויח בעתיד, זה סוג של הימור, אבל בטח שלא בהלה...

[TheHwGeek]

תגידו - שמתם לב שאין גם בארץ? אין בKSP ובאייבורי המעט שיש כעת מוכרים את ה480/580 בכמעט 1700 שקל!!!

מזל שלא מכרתי את הRX 470 שלי ף-), עכשיו הוא שווה הרבה יותר ממה שהיה חדש!

עריכה!

תיראו מה קורה בחו"ל! עברו את ה700$!

 

[nec_000]

 

הזדמנות פז ייחודית קצרת מועד ל- AMD לעשות קופה יפה, אם רק ישכילו להכות בברזל ומיד.

 

R9-390 MSI Gaming באחריות לעוד שנה וחצי, שמור אצל יקה פוץ עם אריזה מקורית וכל תכולתה מישהו ?

בהלצה כמובן 

 

** לא מוכר - ללא קשר למצב השוק דהיום

[djelectric]

לא אמור להיות קשה למכור R9 290 וR9 390 היום. הם כורים מאוד מהר. עם קצת אוברקלוק סיפרו לי שמצליחים לסחוט 32+ מגה-האש איתם, שזה משמעותית יותר ממה שמקבלים עם RX 580. (תקנו אותי אם אני טועה)

אם אני לא טועה, יש לי כרגע שלושה כאלה.

[Epidem]

OC = צריכת חשמל יותר גבוהה+שחיקה יותר מהירה של הכרטיס.

אני חושב שגם RX580 יוכל לסגור 32 מגה-האש אם עושים OC ושינוי תזמוני זכרונות בצורה איכותית.

[nec_000]

לא כדאי לבצע כרייה תחת OC, משום שהביצועים משתפרים באחוזים בודדים, אך צריכת החשמל עולה בעשרות אחוזים במיוחד

אם מנסים לכרות "על הקצה" שהכרטיס מסוגל עוד לתפקד בו.

 

הגרף מטפס ביחס לא כדאי מבחינת ביצועים להספק חשמלי.

 

כנקודת מוצא מומלץ שתישארו עם תדר ברירת מחדל בעת כרייה, ואפילו נסו לחפש מתח עבודה מעט נמוך יותר, כזה שהכרטיס עדיין עובד

ולא נתקע - מה שנקרא undervolting. ככה תחסכו חשמל, חום, בלאי, רעש, והביצועים יהיו אפקטיביים ביחס כרייה לקילוואט חשמל.

 

כורים מומחים שבונים חוות גדולות, עושים לכרטיס Underclock וגם undervolt על מנת לשפר דרמטית את יחס הביצועי כרייה להספק חשמלי נדרש.

 

זה נעשה כך:

מורידים את תדר עבודת הכרטיס נגיד ב X, נגיד לחצי, (600Mhz במקום 1200) ומורידים את הוולטז' דרמטית מטה, והצריכה החשמלית 

יוצאת הרבה פחות מחצי אך הביצועים נשארים על חצי. המטרה לקבל יחס הספק כרייה להספק חשמלי גדול לעין שעור. בדיוק כפי

שמריצים יצרני המעבדים את המעבדים שלהם במחשבים ניידים, אותו עקרון.

 

במעבד סנדי ברידג' ארבע ליבות, הספק בתדר מלא 3.7ghz צורך 95 וואט, אך ב- 1.6ghz יורד לרק 5 וואט.

קרי בערך חצי ביצועים תמורת רק 5% צריכת חשמל.

מובא כדוגמא להבנת העקרון.

 

[omrij]

 

אתה בטוח שאתה מהנדס?

 

מתמטיקה בסיסית קשה לך להבין...

 

היחס כרייה/קילוואט הוא חשוב, אבל לא קריטי, כל עוד התוספת השולית היא חיובית.

 

 

נניח בשביל ההמחשה שבמצב טבעי אתה מצליח להוציא מטבע אחד בחודש ששווה 2000 שח והחשמל עולה לך 500. האם היית מוכן לעשות כמו אותם "כורים מקצועיים" ולהוריד את הביצועים בחצי (כלומר לכרות 1000 שח בחודש) ובתמורה לחסוך 300 שח בחשמל?

 

במקרה הראשון הרווחת 1500 שח ובשני 800 שח.

 

כנ"ל לגבי אוברקלוקינג, נניח ש15% אוברקלוק מוסיף 30% בצריכת החשמל. עדיין משתלם לעשות אוברקלוק.

 

 

מחיר הכרטיס והבלאי שלו הם שוליים בנישה הזאת.

 

 

[Epidem]

כל RX470 שלי עושה 28MH/s
ואני משלם כל חודש 315 שח על חשמל.

אם אני מבטל את כל הUNDERVOLD ונעשה OC אני אשיג 29-30MH/s
החשבון חשמל שלי יהיה 400 שקל בחודש. 

הרווח יהיה ב50 דולר יותר עם הOC

אבל אתה גם שוחק את האימאימא של הכרטיסים אם אתה עושה OC. הם ילכו תוך שנה...

יש לי אותם כבר שנה ולא רואים שום שחיקה עדיין עובדים על אותם מתחים יציב. אני לא צריך לקנות מערכת חדשה כל שנה.

[nec_000]

ציטוט של omrij

 

אתה בטוח שאתה מהנדס?

 

מתמטיקה בסיסית קשה לך להבין...

 

 

 שב פעם אחת בסבלנות, קרא, אולי תלמד משהו:

 

אם מחיר הכרייה נעשה בלתי כדאי בשלב מסוים מבחינה כספית, כאשר הקושי בכריה ב- bitcoin עלה מעבר לסף מסוים,

ונוצר בשל כך מצב שמחיר המטבע הנמכר בשוק, היה נמוך מעלות החשמל שנדרשה על מנת להפיקו,

וזה מה שאירע בשלב מסוים בביט קוין, הדרך החידה להמשיך ולכרות בצורה ריווחית היתה באמצעות ייעול יחס הכרייה

ליחידת חשמל, ולהציב את האיזון בנקודה חדשה שנעשתה רווחית מחדש.

 

כדי לבצע זאת עשו בדיוק את שהוסבר כאן על ידי הח"מ.

ובכדי לפצות על ירידת ההספק מכרטיס בודד בשל underclock, התרחבו לרוחב על ידי הוספת עוד מאיצים לחוות הכריה.

המירו עלות חשמל בעלות חומרה.

 

אך אתה עסוק רק בלזלזל באחרים, בירידה לשפת רחוב פושטקית, ומכך מסגיר את גילך הצעיר בקלות ואת סגנונך הפרחי.

 

מזלנו שאינך אלא חבר פורום בדימוס, שכן מאז יותר טוב כאן - כשחסר תרבות דיון אינו יושב על ההגה עוד (את הנזק שלך

כבר עשית בעבר מספיק). תזכיר לנו כבר כמה הצבעות מינוס קבלת בכל פעם שסיגלת לעצמך את סגנון ההתדברות שהדגמת

בשבוע האחרון ?

ועדיין לא הפנמת את המסר...   ?

 

 

בפעם הבאה שתמשיך לפגוע, או להעליב חבר פורום מן המניין, או לבצע לו דלגיטימציה, ו/או לעבור על חוקי הפורום הפורמליים

כפי שהנך עושה בכל פוסט שלך (פותח בקריאת גנאי לחבר האחר ואז פונה לתוכן שרצית להציג),

אפנה ישירות למנהל הנוכחי ואבקשו להתערב ולהגלות מפה את פיך המלוכלך.

ואל תחשוב שחברות עבר שלך בסגל המנהלים תסייע בידך. יתרה על כך, אל תחשוב שלא אתפתה להראות בפומבי את שכתבו אלי

במערכת המסרים ב- 4 עיניים (בעבר) חברי הנהלה אחרים, שהתנצלו בשימך על סגנון התבטאותך בפורום, ורשמו מה הם חושבים

אודות סגנון התנהלותך. בכך תראה באמת מה חשבו הקולגות שלך עליך. הראשון שבהם יהיה nemesis (מצלצל מוכר ?)

 

 

[omrij]

האיומים שלך מגוחכים כמעט כמוך.

אתה מוזמן להעלות איזה צילום מסך שאתה רוצה ו/או לפנות למנהלים.

אני לא מנהל פה, לא הייתי אף פעם.

הייתי מודרייטור לפני אולי 8-9 שנים (אפילו יותר)

אני שמח שאתה מתבשם מהפלוסים/לייקים שאתה מקבל.

 

שוב, יותר לאט כדי שתבין.

כל עוד העלות השולית חיובית, הטיעון שלך פשוט שגוי. צריך לשאוף למקסם את הדלתא בין הכרייה לעלות, לא למקסם את היחס כרייה/צריכה. אלו שנ דברים שונים.

[nec_000]

 

omrij,

לצערנו הנך עדיין טועה:

 

כאשר בכרייה משקלה של עלות החשמל נעשית כבירה, אז ה- shift בחישוב העלויות ייצור עובר להיות כבד יותר

על מרכיב עלות החשמל בנוסחה, ונעשה קל יותר על מרכיב עלות הון החומרה בנוסחה.

 

במצב דברים שכזה, עדיף לרכוש קצת יותר חומרה (בכדי לפצות על הספק נמוך יותר ליחידת חומרה)

אך להקטין משמעותית את עלות החשמל של תהליך הייצור.

 

הנה דוגמא קטנה ממוספרת ומפושטת בכדי להבין את העקרון:

נניח שהכריה הגיע כאמור לקושי כזה, שבקושי ניתן להרוויח עוד כאשר עובדים עם המאיץ הגראפי בתדר עבודה

דיפולטי שלו, או שאף עברנו ממש את העלות הכדאית ולא ניתן להרוויח מאומה מהתהליך.

 

במצב דברים שכזה, נניח לשם הדוגמא שהגענו למצב בו עלויות הייצור מתפלגות כדלקמן:

90% הולך לטובת עלות החשמל, ורק 10% לטובת עלות החומרה.

 

עכשיו,

מספיק שמורידים את תדר עבודת הכרטיס ב- 10% סדר גודל, דבר שמאפשר לבצע undervolt של נניח 10% (דוגמא

עקרונית לאו דווקא מדויקת) ובשל כך גם משיגים את הורדת הצריכה החשמלית ב- 25 אחוז (בפועל היא יורדת מאד

מהר. עבור כל X אחוז הורדה בתדר ובמתח יורד הרבה יותר מ- X אחוז בהספק הנצרך, זוהי נוסחה פולינומיאלית),

 

ובכדי לפצות על אבדן התדר ב- 10 אחוז, מרחיבים את חוות המאיצים הגראפיים בעוד כ- 10% מאיצים (לערך).

 

בואו נראה מה יוצאת העלות לפני ואחרי השינוי:

במקור העלויות היו 100%, זה הרפרנס, שהתחלקו 90% לחשמל ו- 10% לחומרה. קרי עלות 100 נקודות.

 

מה השינוי שביצענו ייצר:

עלות החומרה עלתה רק ב- 10%, בשעה שעלות החשמל להפקת מטבע ירדה ב- 25% .

 

המרכיב שמקודם היה החומרה נזכור עמד על 10% מהתקורה הכוללת, ועלה איפה מ- 10 ל- 11 נקודות,

כאשר המרכיב של עלות החשמל ירד מ- 90 ל- 67.5 נקודות (הפחתה של 25%).

 

סה"כ איפה 11 + 67.5 יוצא 78.5 נקודות, לעומת 100 נקודות עלות מקודם.

 

הצלחנו להוריד את העלות ייצור מ- 100% רפרנס שלפני השינוי, קרי 100 נקודות,

ל- 78.5 נקודות לאחר השינוי. זוהי הפחתה של כ- 21.5 אחוזים לעומת עלויות היצור טרום השינוי.

 

סיכום:

כדי לדעת עד כמה כדאי להוריד את תדר העבודה, ובעטיו את החיסכון המתקבל כפועל יוצא מירידה בצריכת החשמל,

וכמה חומרה יש להוסיף על מנת לפצות, יש לבנות משוואה שבה סוכמים את סך החשמל הנצרך (כאן צריך את משוואת עקום

הנצילות של החומרה כפונקציה של מתח עבודה) ואת סך עלות החומרה הראשונית לרכישה, לגזור אותה, ולמצוא את

נקודת האופטימום.

 

זה ידידי, בפיזיקה (או כלכלה) שיטת מציאת פתרון באמצעות מתמטיקה דיפרנציאלית

(אתה הרי מומחה לשוקי ההון, אמור להכיר את דרך החישוב הזו לא כך ?)

 

עכשיו ממתין לזלזולך החוזר - כהרגלך.

או ליותר מכובד היה ותתעשט פעם ראשונה בחייך, ותכתוב לפנינו את הנוסחה ותראה את הפתרון.

לנוחיותך עשיתי את העבודה - נתתי לך את המשוואה הנדרשת על מגש של כסף. לך נותר רק למלא אותיות

ומספרים ולפתור.

 

[omrij]

 

 

 

 

הדוגמה שלך מתאימה לרוב המוצרים בשוק, היא לא רלוונטית כשמייצרים "כסף". (או מוצר אחר עם ביקוש גמיש)

 

 

 

 

במקרה כזה, כמו שכבר אמרתי צריך למקסם את ההפרש בין העלויות חשמל ליכולת הכרייה. וזה לא יקרה בהורדת התדר משמעותית (בהינתן מחירי החשמל בארץ למשל).

 

 

 

 

 

 

 

כמו שזה לא נכון לגבי מאיץ אחד או שניים במחשב כרייה ביתית, זה לא ישתנה בחווה בדיונית (שבה משתמשים בcpu/gpu ולא בשבבים יעודיים.)

 

 

אבל נראה אותך משכנע מישהו שכורה להוריד בחצי את התדר של הgpu שלו כדי לחסוך בחשמל, זה יהיה משעשע.

 

 

[nec_000]

omrij,

 

במטותא, שמור על כבוד שהנך מתיימר להחזיק בקרב הקורא, כמי אשר מתיימר כמותך לבוא מעולם הכספים (הצהרה עצמית שלך).

עדיין כתבת דברים לא נכונים לחלוטין והתוספת בסוף "יהיה משעשע" מהצד עושה אותך ל...

 

הדוגמא שניתנה קודם על ידי החתום מטה - היא העלות המעשית והמדויקת אשר ממדלת את מפעל יצור כריית מטבעות

לא תאורתית, לא מנותקת מהמציאות, אלא אחד לאחד ואין בילתה. היא אינה תלויה באמצעי של הכרייה, האם זה GPU, CPU,

או רכיב ASIC ייעודי. שכן נוסחת הנצילות בצד שמאל של המשוואה, תהיה הנוסחה של המרכיב ההנדסי שמייצר את הכרייה

ללא תלות מאיזה סוג הוא.

 

כאשר עלות החומר היא הכבדה, נגיד 90% והחשמל זול רק 10%, אם נבדוק במשוואה שניתנה על ידי המהנדס (מתמטיקאי ליתר דיוק)

ואז יתכן ויקרה המצב שאתה ציינת, בו כדאי יותר להמהיר כנראה את הכרטיסים ולהרים את צריכת החשמל עד כמה שניתן,

שהרי החשמל זול ולא אכפת ממנו כל כך, בשעה שהחומרה יקרה ורצוי לרכוש ממנה כמה שפחות.

 

ובמקרה ההפוך שבו משקל החשמל גדול והחומרה קטן, הרי שהנוסחה תצביע על כדאיות להרחבת גודל חוות המאיצים

תמורת פשרה בהספק החשמל הנצרך.

 

לא תתחמק מכך, עכשיו שתי אפשרויות :

או שאתה מרים את הכפפה ומראה לנו את אופן החישוב במדויק באמצעות הנוסחה שקבלת, וכך זוכה לכבוד מהקהל

(וגם ממני - מבטיח),

או שהנך מרכין ראש ואומר "אוקי, קבלתי, למדתי משהו בתחום הפקת פלט באמצעות רכיב עיבודי (מכונת חישוב טרנזיסטורית)",

וכך זוכה גם כן לכבוד מהקהל (וגם ממני - מבטיח).

 

הדבר הבא שאציע לך כמשהו יותר קל לבצוע - כשלב מקדים להקמת הנוסחה:

זה קח את הנתונים הבאים - יהי משקל החומרה 50% מסך העלות ומשקל החשמל גם הוא 50%, הראה דוגמא מפושטת

בדומה לזו שהח"מ הדגים קודם, והראה איך וכמה כדאי להוריד את צריכת החשמל, וכמה להתרחב במאיצים גראפיים, בכדי

לקבל נקודת שיווי משקל חדשה וטובה יותר. הראה דוגמא עקרונית... או אם תרצה, הראה בכמה יש להוריד את החשמל והתדר

וכמה להרחיב את חוות המאיצים, כדי להתכנס לערך חדש של 80% עלות הפקה מאשר טרום השינוי.

 

ככה תרגיל כדי לשחק עם הערכים ולחוש אותם. זה יהי פרודוקטיבי שכן היה ותרצה להיכנס לנושא בעתיד, לכרייה, או מישהו

מהחברים ירצה, יוכלו לדעת איך לחשב את עלות המפעל והתהליך בטרם כניסה לפרויקט ואת כדאיותו.

 

ואולי אחרי התרגיל הזה שתעשה, לראשונה (יש תקווה ?) תתחיל ללמוד לכבד ולא לזלזל באחרים. כי כרגע זו היא הבעיה הכי

כבדה בצידך, שעשתה אותך לבן שיח בלתי נסבל. הנני עדיין תולה תקווה שאוכל לסייע להחזירך לדרך הישר בהיבט הזה.

[omrij]

 

 

 

 

יש פה מישהו בת'רד שכורה ביטקוין, תשכנע אותו לעשות דאונקלוק ל50% כמו שכתבת בשביל למקסם תשואה

 

 

 

 

כמובן שזה לא כלכלי אבל אתה מוזמן לנסות לשכנע אותו.

 

 

 

 

 

 

 

המספרים בעולם האמיתי הם הפוכים, החשמל הוא הזול והחומרה היא היקרה.

 

 

 

 

נניח שתיקח מכשיר כזה

 

 

 

 

 

 

 

https://www.amazon.com/gp/aw/d/B01MCZVPFE/ref=mp_s_a_1_1?ie=UTF8&qid=1497131061&sr=8-1&pi=AC_SX236_SY340_FMwebp_QL65&keywords=antminer+s9&dpPl=1&dpID=41s0VAixWZL&ref=plSrch

 

 

 

 

עולה לך 3,000 דולר וצורך~ 1.5kw/h

 

 

 

 

במחירי חשמל של היום זה חשבון חשמל של פחות מ600 שח בחודש. (לא מדבר על חשמל למפעלים או על סין ששם זה כמעט חינם)

 

 

 

 

 

 

 

במיוחד בעולם הביטקוין בו לא רצים מרתון והקושי מכפיל את עצמו כל הזמן, זה פשוט חסר הגיון לא לנצל את החומרה.

 

 

 

 

 

 

 

אין טעם בכלל לבצע את החישוב שהצעת, כי זה הפסדי לייצר את הביטקוין בתנאים האלו בקושי הקיים היום.

 

 

 

 

https://www.cryptocompare.com/mining/calculator/btc?HashingPower=30&HashingUnit=GH%2Fs&PowerConsumption=200&CostPerkWh=0.15

 

 

ושוב, אתה מתעלם מהעובדה שאתה מייצר "כסף"

 

זה שונה לגמרי ממפעל שמייצר שוקולד

 

אם התפוקה השולית ב100% או ב120% היא עדיין חיובית, זה יהיה יותר רווחי. וזה בלי להכנס לעלויות של מקום.

 

 

 

 

 

[nec_000]

 

 

לצערי אינך מבין את העסק בבסיסו,

ולא באשמתך חלילה, זה קורה משום שאינך מהנדס ולא מתמטיקאי - כך מובן מהתוכן שהנך מעלה אשר מעיד על כך,

ולראיה נוספת, גם מעיד על עצמך שעוסק בשוק ההון ולא במדעים מדויקים, או פיתוח או מחקר בתחום הנדסי/פיסי,

מחשבי/אלקטרוני, הנחוץ להבנת המודל.

 

העקרון הוא בכלל הפוך מדבריך והמשוואה מראה זאת:

ככל שהקושי של הנוסחה לפתור ולקבל יחידת כרייה עולה, והיא הרי עולה בקצב פולינומיאלי או אקספוננציאלי,

הרי שמשקלו של החשמל בתהליך הייצור עולה באותו קצב (פולינומאלי או אקספוננציאלי), בשעה שהחומרה מחירה

נותר זהה (לינארי).

ולכן ככל שהקושי עולה, הרי שהכדאיות היא להורדת תדר העבודה ולהתרחב לרוחב מבחינת מעבדים, שכן המשחקים עם

התדר ומתח העבודה מניבים שפור ייעול התהליך בקצב פולינומיאלי גם הוא, קצב שרק הוא מסוגל לפצות על קצב עליית הקושי

בכריית המטבע, בשעה שרכישת עוד חומרה לבדה עולה רק בקצב לינארי הרי ואינה יכולה לפצות לבדה.

וזו בדיוק המתודה ועקרונות היסוד שלפיהן פעלו (ופועלות) חוות כריה מקצועיות.

 

זה עובד כך:

עלות החשמל אינה תלויה במרכיב שמבצע את הכרייה. לא מעניין אותנו מי הוא. מעניין אותנו כמה חשמל הרכיב צורך ליחידת פלט

שהוא יודע לייצר. סוכמים כמה פלט נדרש בכדי להשלים כרייה של יחידת תוצר, נגיד מטבע אחד, וכך מקבלים את יחס הפלט/כסף שמקבלים מהמפעל.

 

החישוב של החשמל הוא איפה עלות יחידת חשמל ליחידת פלט/תוצר. זה יכול להיות CPU, GPU, רכיב ASIC ייעודי, כל רכיב ונצילותו שלו.

 

אחר כך יש את נצילות הרכיב פנימה מבחינה חשמלית (שוב לא משנה מי הוא), העיקר שיש לנו את גרף הנצילות שלו ליחידת תדר כפונקציה

של מתח חשמלי, קרי כמה פלט/תוצר הוא מפיק ליחידת תדר/מתח בכל אחד ואחד מהתדרים והמתחים שבהם הוא עובד בין מינ' למקס'.

 

בדר"כ רכיבי asic הם בעלי נצילות דומה אשר מתלכדת זו לזו לא משנה אם זה CPU, GPU, או ASIC ייעודי....

שכן כולם באופן דומה/זהה - הטכנולוגיה הטרנזיסטורית שולטת בכל אחד מהם בבסיסם.

 

**הגדולה של הנוסחה של הנצילות למתח/תדר, זה שהיא מתנהגת פולינומיאלית ומשכך פותחת בפנינו כר אפשרויות נרחב, לבצע

ייצור גם בתנאים שבהם הכדאיות מוטלת בספק או קשה במיוחד.

 

הנוסחה של עלות החומרה הנדרשת היא לינארית וגם בה לא מעניין אותנו סוג החומרה, אלא כמה עולה יחידה אחת שלה.

ההכפלה היא איפה לינארית: X יחידות גורר X הכפלה של התפוקה המצרפית של כל היחידות יחדיו.

 

הנוסחה שהביא לפניך המתמטיקאי מתאימה לכל מערכת, תהייה זו מתבססת על GPU, על CPU, או על ASIC ייעודי,

ואפשר להחליפם בספור זה בזה והמשוואה עדיין תהיה תקפה.

 

לגבי בחור כזה או אחר שמבצע כרייה בדוגמה שהבאת, בהחלט ניתן להיכנס לפרמטרים שבהם הוא עובד, בכללם לבחון כמה חשמל צורך

האמצעי שהוא עובד עימו ליחידת פלט, ולחשב במדויק, כתלות בעלות יחידת החומרה שברשותו, האם עבורו יהיה נכון לרדת לחצי תדר

במכונה שעימה הוא עובד, ובעטיה להוריד את צריכת החשמל לבערך 5% (נגיד סדר גודל) ואז לרכוש עוד מכונה אחת נוספת בכדי לפצות,

וככה להרוויח יותר או לא, בעיקר בזכות הורדה דרסטית של עלות החשמל המצרפי של שני המעבדים לבערך 10% מהמצב של לפני כן.

 

 

כך שלשאלתך אכן ניתן לחשב במדויק את הכדאיות עבורו, ושלא לשאלתך, תקוותי שמתחיל להבין כבודו ולו בקצת איך העסק הזה מתנהג

ואיך מחושב. ואם יש לכבודו עדיין ספק בדברים שהובאו לפניו מבחינה מדעית או הנדסית או חישובית, שיואיל בטובו להעבירם לבחינת

גורם שלישי המוסכם עליו, כדי שיקבל אישרורו או לאו.

 

ואחרי שיקבל אשרור יחזור לפה, ויכנס מחדש לפוסט שתלה לפני שעתיים ובו שאל במגמת זלזול "אם כותב שורות אלו מהנדס בכלל,

והאם יודע משהו במתמטיקה..."     ויתנצל על שהעלה את סגנון התנהלותו זה.

דע: להתנצל ולתקן זוהי אינה חולשה - אלא חוזקה שמראה (גם) על בגרות, בדיוק כמו שחבר פורום אחר elik העמיד על טעותו כותב

שורות אלו רק לפני שבוע קל, בהקשר של תדר ומעבדים, ושלח אותו (קרי אותי) לעשות שעורי בית שרק למדתי מהם והכל בזכותו.

מה שאני עשיתי אז שים לב וקבל דוגמא (חפש בפורם תמצא):

זה להודות לו, להעריכו, ולבקש שיעבור על דבריי ששוכתבו בנושא ההוא מחדש, על מנת שיתן הערות נוספות ותיקונים ככל שימצא.