מה עושים עם נותן שירות שמסרב לשלוח חוזה?

[vic07]

אולי די? ויק - זה היה חוזה אישי או כללי?

גם אם מדובר בחוזה "כללי", תמיד קיימות כמה וריאציות, בעיקר כשיש "מבצעי הצטרפות" למיניהם. כל מה שאני רוצה לדעת מהחוזה הזה הוא האם הסכמתי בחתימתי עליו לשלם מחיר "רגיל" ספציפי בתום תקופת המבצע, שכן אחרת הסכמתי לחידוש החוזה במחיר רגיל בתום המבצע, גם אם היתה כזו בחוזה, אינה תקפה.

ואגב, hero, היות שהחלטת אשכרה לתרום משהו לדיון הזה (ואני נוטה לחשוב שיש אנשים שראויים למעדר בראש הרבה יותר ממך) - כל ספק שירות חייב לטובתו שלו לשמור העתק של החוזה שהלקוח חתם עליו, לפחות לתקופה בה ניתן השירות. פרט לחוזה, אין לאותו ספק כל אסמכתא להסכמתו של הלקוח לשלם לו כספים כלשהם תמורת השירות, ובמקרה של מחלוקת שמגיעה לבית המשפט בנוגע לגובה התשלומים (או עצם קיומם) חובת ההוכחה, על פי החוק, היא על ספק השירות, לא הלקוח.

בכל מקרה, עדיין לא שלחו לי את מה שדרשתי. נראה שאצטרך להציק להם שוב בשבוע הבא.

[ag43]

אם זה כללי תחפש מישהו שחתם איתו באותה תקופה ותיקח ממנו את החוזה.

[vic07]

זה לא כזה פשוט, ag.

[ag43]

לא אמרתי שזה פשוט, הצעתי לך פתרון שאולי לא חשבת עליו. אם זה לא עוזר תמשיך הלאה.

[hero]

1. קודם כל השאלה לגבי המסמכים תלויה בעוסק. אני לא מכיר חובה כללית לשמור מסמכים. לגבי בנקים, עורכי דין, למשל, יש הוראות ספציפיות.

2. גם אם אתה רוצה לקבל העתק, אפשר לגבות ממך על זה תשלום (ואם אני בתור העוסק הייתי מקבל את המכתב שלך - ככה הייתי מוריד אותך ממני)

3. הדרך להוציא מסמכים ממישהו היא לתבוע אותו ולדרוש אותם במסגרת הליכי גלמ"ס. או לתבוע מישהו אחר ולדרוש שהם יתייצבו לעדות עם המסמכים.

4. כל ההתעסקות בנושא נראית לי מיותרת ובזבוז של זמנך היקר - אלא אם יש פה יותר מתהיות מחשבות והרהורים.

בברכה

[QttP]

בעצם מה שאתה אומר הוא שאם חתמת פעם על חוזה שירות כלשהו מישהו, והרשית לו לחייב אותך, הוא מבחינתו יכול להחליט לחייב אותך מתי שבא לו, בכמה שבא לו, בלי שיוכל או יצטרך להמציא אסמכתא לכך שהרשית לו לעשות כן? ושבלי הגשת תביעה רשמית אינך יכול לראות את אותו חוזה?

[hero]

בעצם אני אומר שאם חתמת על חוזה ואיבדת אותו, אתה בידיים של הצד השני. ושוב, לגבי עוסקים מסויימים יש חובה ספציפית.

[Demagh]

זה ממש לא נכון. בישראל עובד העיקרון המשפטי "המוציא מבחרו - עליו ההוחכה". כלומר, אם אני בא ודורש ממך לשלם לי ואתה לא מסכים, עלי להוכיח שאתה באמת חייב לשלם לי. אתה לא צריך להוכיח שאתה לא צריך לשלם לי.

מכאן, אם החברה דורשת תשלום ע"ס X שקלים, אני לא מסכים וטוען כי אני אמור לשלם X-Y שקלים, על החברה להוכיח שאני צריך לשלם X ולא X-Y.

[hero]

אתה צודק לגבי הכלל - א ב ל -

טועה ביישום שלו.

המחלוקת יכולה להגיע לבירור משפטי בשתי דרכים. כפי שתראה, במקרה הזה, רק הדרך השניה רלוונטית כי החוזה הסתיים.

1. הלקוח מפסיק לשלם לספק, והספק תובע את הלקוח. במקרה כזה, הספק הוא התובע, הוא המוציא מחברו, ובמידה והלקוח יכחיש את החיוב, הספק יצטרך להוכיח שהלקוח צריך לשלם לו X, ולצורך זה להציג את החוזה.

2. הלקוח חושב שנגבו ממנו תשלומים ביתר, והוא תובע את הספק. במקרה כזה, הלקוח הוא התובע, הוא המוציא מחברו, ויצטרך להציג אסמכתא לכך שהוא צריך לשלם Y, ולא X כפי שנגבה ממנו.

הוא יוכל לעשות זאת אם הוא ידרוש ויקבל את המסמך בהליכי גילוי מסמכים. בכל מקרה הנטלים עליו והוא המוציא מחברו. מה שכנראה מבלבל אותך הוא שבנסיבות כאלה, אם הספק לא יציג את החוזה ובית המשפט יסבור שזה לא ממניעים תמימים, יכול להיות שבית המשפט יזקוף את הסתרת המסמך לחובתו של הספק. דהיינו, יהפוך את נטל השכנוע (להבדיל - מנטל הראיה) ויקבל את תביעת ההשבה.

בברכה

[Animor]

ניתוח משפטי יפה!

[vic07]

יפה אולי, אבל אני לא בטוח שנכון. נניח ותבעתי מעסיק שלא שילם לי שכר - אני התובע, אני "המוציא מחברו". נניח ואני יכול להוכיח את היקף עבודתי. האם עלי להוכיח גם שלא שולם לי שכר? זה נשמע דומה למדי ש"תוכיח שאין לך אחות".

[ag43]

כן

[Animor]

כן, עליך להוכיח זאת.

חשוב על הכלל הזה גם מבחינה ערכית/מוסרית: אתה טוען בפני בית המשפט שמישהו רימה אותך או גזל ממך. ביהמ"ש מניח שאותו מישהו נהג כשורה, אלא אם כן אתה מוכיח אחרת.

אם הכלל היה הפוך, הוא היה מעודד אינסוף תביעות כאלה, ובכל אחת מהן הגורם הנתבע היה צריך להוכיח שהוא נהג כהלכה, או כדבריך ש"אין לו אחות".

או בשפת יום-יום: אתה קורא למישהו "שקרן" או "גנב"? תוכיח את זה.

[vic07]

הייתי מניח שבמקרים בהם אין לתובע כל אפשרות להוכיח את מלוא טענתו גם במקרה בו יכול להיות שהוא צודק (לך תוכיח שמשהו לא קרה או לא קיים) בעוד לנתבע יש דרך פשוטה וקלה להוכיח את ההיפך (כאשר ההפך אכן נכון, כלומר כאשר התובע טועה\משקר), פסיקת הוצאות משפט נגד התובע אמורה להיות האמצעי נגד תביעות סרק.

ניקח את הדוגמאות שלי למקום אבסורדי אף יותר: נניח שהזמנתי מוצר כלשהו באינטרנט. שילמתי. המוצר מעולם לא הגיע, למרות שהמוכר טוען שהמוצר נמסר. אתם באמת טוענים שבית המשפט ידרוש ממני, בתור התובע, להוכיח שהמוצר לא נמסר? הרי אין ולא יכולה להיות לטענה שכזו כל הוכחה...

[Animor]

זו באמת בעיה שהייתה עלולה להקשות מאוד על מסחר מקוון.

כדי להתגבר עליה ולייצר מסחר שוטף, איביי ופייפל למשל מבטיחים ללקוח החזר כספי ועוזרים לו מול המוכר במקרים כאלה.