איתחול קוד פייתון ע"י לחיצה על מקש רווח

[i-pink]

כתבתי לשם הדוגמא את הקוד הפשוט הזה.

#! /usr/bin/env python
 import time

 while True:
 print 1
 time.sleep(2)
 print 2
 time.sleep(2)
 print 3
 time.sleep(2)
 print 4
 time.sleep(2)
 print 5
 time.sleep(2)
 print 6
 time.sleep(2)
 print 7
 time.sleep(2)
 print 8
 time.sleep(2)
 print 9
 time.sleep(2)
 print 10
 time.sleep(2)

מה שהוא עושה זה כל 2 שניות הוא מדפיס סיפרה מ1 עד 10, ושהוא מגיע ל10 הוא שוב מתחיל להדפיס מ1...

מה שאני מנסה לעשות זה שאני אלחץ על המקש רווח, זה יגרום לו להתחיל שוב מ1..

הפלט עכשיו נראה כך

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

וכו'..

אני רוצה ליצור את המצב הבא

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

1

2

3

4

5

***לחיצה על רווח***

1

2

3

4

5

6

7

8

***לחיצה על רווח***

1

2

3

4

וכו'..

אני לא ממש סגורה על איך לכתוב את זה...

[-LosNir-]

תעשי לולאה שסופרת מ 1 עד 10 עם Counter, ובלחיצה על רווח תאפסי את אותו ה Counter ל 1.

תחפשי בגוגל לאיך לקרוא מקש בפייתון.

[i-pink]

אני מחפשת משהו שממש יאתחל את הסקריפט, הרי המטרה הסופית שלי היא לא לספור עד 10, זו רק דוגמא לסקריפט בסיסי.

אני רוצה את היכולת לאתחל סקריפט כלשהו שיכתב, ע"י לחיצה על רווח

[שניצל]

בדיוק כמו שאמרו לך - שימי את כל הסקריפט בלולאה אחת גדולה.

בדרך כלל נהוג, אגב, להגדיר פונקציית main ולקרוא לה, דהיינו:

#! /usr/bin/env python
import time

def main():
 print 1
 time.sleep(2)
 // rest of the code...

main()

ואז במקרה שלך את יכולה פשוט לעשות את ה-main בלולאה.

אם את רוצה לחלוטין לקרוא לתוכנית מחדש (ככה שכל המשתנים הגלובאליים לדוגמה יימחקו, וכל ה-importים יתבצעו מחדש) אז הכי פשוט זה לקרוא לכל התכנית מחדש מבחוץ. נגיד, את יכולה להגדיר סקריפט נוסף שהוא יריץ את הסקריפט שלך בלולאה (באמצעות המודול subprocess).

[-LosNir-]

5 שניות של חיפוש בגוגל:

http://www.daniweb.com/software-development/python/code/260268/restart-your-python-program

[שניצל]

צודק, שכחתי מזה

[opbenesh]

בדיוק כמו שאמרו לך - שימי את כל הסקריפט בלולאה אחת גדולה.

בדרך כלל נהוג, אגב, להגדיר פונקציית main ולקרוא לה, דהיינו:

#! /usr/bin/env python
import time

def main():
 print 1
 time.sleep(2)
 // rest of the code...

main()

ואז במקרה שלך את יכולה פשוט לעשות את ה-main בלולאה.

אם את רוצה לחלוטין לקרוא לתוכנית מחדש (ככה שכל המשתנים הגלובאליים לדוגמה יימחקו, וכל ה-importים יתבצעו מחדש) אז הכי פשוט זה לקרוא לכל התכנית מחדש מבחוץ. נגיד, את יכולה להגדיר סקריפט נוסף שהוא יריץ את הסקריפט שלך בלולאה (באמצעות המודול subprocess).

אין לי הרבה ותק בפייתון, אבל לא נהוג לכתוב פעולות (להבדיל מהגדרות) בסקריפט שמיועד לשמש כספרייה, כי אז הקוד ירוץ ברגע שתעשה import, וכנראה יעשה דברים שלא רצית.

יש לזה פתרון:

import time

def main():
...

if __name__=='__main__':
main()

#! /usr/bin/env python

התוספת מוודאת שאם הסקריפט נקרא ישירות ע"י המשתמש השגרה main תופעל, ואם הוא נקרא בעקיפין (import) הוא לא יופעל.

לכל מי שרוצה דוגמא למה קורה כשלא עושים את זה, אני ממליץ לרשום import antigravity (:

[שניצל]

צודק, אם הסקריפט מיועד לשמש כספריה אז אכן עדיף לעשות מה שאתה עשית.

מצד שני, נראה לי שכדאי להפריד בין סקריפטים שנועדו לשמש בספריה וכאלו שלא. דהיינו, לעולם לא להריץ סקריפט של ספריה כאילו היה תכנית, ולעולם לא לעשות import לסקריפט שנועד להרצה.