למה רואים בדויד המלך גיבור למרות שהיה חרא של בן אדם ?

[Yehudaa]

לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.

ב בְּבוֹא-אֵלָיו, נָתָן הַנָּבִיא-- כַּאֲשֶׁר-בָּא, אֶל-בַּת-שָׁבַע.

ג חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ; כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, מְחֵה פְשָׁעָי.

ד הרבה (הֶרֶב), כַּבְּסֵנִי מֵעֲו‍ֹנִי; וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי.

ה כִּי-פְשָׁעַי, אֲנִי אֵדָע; וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד.

ו לְךָ לְבַדְּךָ, חָטָאתִי, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ, עָשִׂיתִי:

לְמַעַן, תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ-- תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ.

ז הֵן-בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי; וּבְחֵטְא, יֶחֱמַתְנִי אִמִּי.

ח הֵן-אֱמֶת, חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת; וּבְסָתֻם, חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי.

ט תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר; תְּכַבְּסֵנִי, וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין.

י תַּשְׁמִיעֵנִי, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה; תָּגֵלְנָה, עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ.

יא הַסְתֵּר פָּנֶיךָ, מֵחֲטָאָי; וְכָל-עֲו‍ֹנֹתַי מְחֵה.

יב לֵב טָהוֹר, בְּרָא-לִי אֱלֹהִים; וְרוּחַ נָכוֹן, חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.

יג אַל-תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ; וְרוּחַ קָדְשְׁךָ, אַל-תִּקַּח מִמֶּנִּי.

יד הָשִׁיבָה לִּי, שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ; וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי.

טו אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ; וְחַטָּאִים, אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ.

טז הַצִּילֵנִי מִדָּמִים, אֱלֹהִים-- אֱלֹהֵי תְּשׁוּעָתִי:

תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי, צִדְקָתֶךָ.

יז אֲדֹנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח; וּפִי, יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ.

יח כִּי, לֹא-תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה; עוֹלָה, לֹא תִרְצֶה.

יט זִבְחֵי אֱלֹהִים, רוּחַ נִשְׁבָּרָה:

לֵב-נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה-- אֱלֹהִים, לֹא תִבְזֶה.

כ הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ, אֶת-צִיּוֹן; תִּבְנֶה, חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם.

כא אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי-צֶדֶק, עוֹלָה וְכָלִיל;

אָז יַעֲלוּ עַל-מִזְבַּחֲךָ פָרִים.

מבחינת ההלכה לא חטא דוד , כל היוצא למלחמה רושם גט לאשתו שמה לא יחזור .ותיהיה עגונה .

אבל עדיין לא היה ראוי אותו מעשה 'ואותו (אוריה) הרגת בחרב בני עמון' , ששם עבודה זרה היה חקוק עליה כמו שאומר הזוהר .

לכן נאמר לדוד מעשה כבשת הרש . וכאשר גזר ואמר "חי ה' כי בן מוות הוא " כן נגזר לו ומת לו בנו .

יש על מעשה הזה אין סוף דרושים מחכמי ישראל בכל הדורות וכולם באותה דעה

שבת שבע היתה ראויה לדוד מששת ימי בראשית

ובגלל זה מבת שבע יצא שלמה המלך ע"ה

שהתנך מעיד עליו שהשם יתברך אוהב אותו ולכן ניתנה לו המלכות "וישב על כסא השם" אומרים חז"ל מלך על דרי מעלה ודרי מטה .

בכל יום ויום יצרו של אדם מתחדש עליו להמיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול לו .

לכן גם משה חטא גם אברהם ('ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינום 400 שנה' ) וגם כל אחד ואחד מגדולי הצדיקים בכל הדורות

ורק משיח צדקנו ינצח את מידת הדין לגמרי וישבית את יצר הרע וחילותיו שהשורש שלו הוא במידת הדין , כי ' אין מיתה בלא חטא ואין יסורים בלא עוון ' .

אומרים חז"ל , אמר דוד לפני הקב"ה תמחל לי על מעשה בת שבע וככה ילמדו ממני בני ישראל לעשות תשובה על החטאים , והקב"ה שמע את בקשתו ומחל לו .

" נאום הגבר הוקם על " שהקים עולה של תשובה .

[fungiman]

בתנ"ך כתובים דברים מביכים. מה לעשות - התנ"ך עוסק בבני-אדם ושם דגש גם על המגרעות והחולשות שלהם.

ככל שהדבר מביך יותר ככה נכתבים עליו יותר תלי-תילים של פרשנויות המנסות למסך ושבש ולצמצם את המבוכה.

לדוגמא - מקרה דינה ושכם, רחב הזונה, שיר השירים וכמובן סיפור דוד ובת-שבע.

סיפור דוד ובת-שבע כתוב בתנ"ך באופן מאוד ברור, בשפה פשוטה ואפילו הסופר שהוא מאוד בעד בית-דוד לא מסתיר מורת רוחו מהמעשה.

לאחר שהממסד הדתי המציא את מוסד המשיח-בן-דוד, וכן בתקופות שבהם נזקקו לדמות מיתולוגית לאומית, עלתה בעיה מאוד רצינית עם דמותו המוסרית של דוד ועל כן נעשה ניסיון למרק את דמותו ככל הניתן.

אומרים חז"ל , אמר דוד לפני הקב"ה תמחל לי על מעשה בת שבע וככה ילמדו ממני בני ישראל לעשות תשובה על החטאים , והקב"ה שמע את בקשתו ומחל לו .

מחל לו? הבן הראשון מבת-שבע מת, אמנון אנס את תמר ונרצח, אבשלום נהרג, המלוכה נקרע מידי רחבעם נכדו. זאת מחילה? המלך דוד מת שבור ורצוץ...

[rroonnii]

WhiteRhino

תתכונן להודעה [כנראה לקראת ערב ] . .

אגב ,אחד הדברים שציטטת - מראים שאף דוד רק לה' חטא "לְךָ לְבַדְּךָ, חָטָאתִי" [ אביא עוד פירוט בתגובה הראשית שאשלח ] וכמובן בעוד עניינים.

גם לא כל הרעות שבאו לדוד -הם בגלל אותו חטא , גם שה' סולח ישנם חטאים המביאים יסוריים.

במקרה החטא [לא על אשת איש - גם מטעם המשל של הנביא נתן אין זכר לזה אלא למשהו הדומה "לגזל" אני כבר אפרט ] שילם ארבעתיים: 1. תינוקו הראשון מת 2. תמר נאנסה 3. אמנון בכורו - מת 4.אבשלום בנו - מרד בו והומת.

מבחינתי הדבר המדהים הוא כלפי האדם עצמו- זה שאדם שאף פעם לא עבר על כל התנ"ך ולמידה כל המושגים וכו'.. ,לא מכיר [ מאמין ] בדברים שהתנ"ך עצמו מכיר -כמו מציאות אל מציאות גילגול, מציאות של מלאך [ שליח ] , תורה שבעל פה, הכרות של מסורת העוברת מרב לתמיד .לדוגמא שרש"י מתחיל לפרש -הוא אינו מתחיל מאפס [שהוא ריק ] אלא אחרי שיודע את התורה כולה .

ישנו מושג 'מדרש אגדה ' שאינו בא לתאר היסטוריה אלא להעביר מסרים, [כמו עניין הציפור ]...

בקיצר אמשיך אחר -כך .....

[ToMuSH]

חברה זה לא דיון דת ואמונה נוסף

אז בבקשה לא לזהם אותו

עכשיו אני אטיסט אבל לא מעונין לנהל וויכוחים מיותרים

בכל מקרה מתארים לנו את דוויד המלך כאיזה גיבור ישראל

אבל יצא לי לקרוא קצת אליו כי התחלתי לצפות ולקרוא קצת על הסטוריה וארכאולוגיה

והתברר לי שדוויד המלך חוץ מהדברים המוכרים לכולנו דוגמת הקרב עם גולית

עשה גן חרא של דברים

לדוגמה באחד המקרים הוא ראה אישה של אחד ה"קצינים" שלו שהיו במלחמה וחשק בה

עכשיו יש חילוקי דעות עם אנס אותה או רק בעל אותה שהקצין היה במלחמה (הסיפור עם בת שבע )

בכל מקרה היא ניכנסה להריון

אז הוא ניסה לגרום לאותו קצין לשכב איתה שלא תיתגלה הבגידה

זה לא צלח אז הוא עשה מהלך שגרם לאותו קצין ועוד מספר לוחמים למות בקרב ואז התחתן עם בת שבע

בכל מקרה אני לא יודע איך זה ניראה לכם -אבל לי זה ניראה חרא של בן אדם

אי אפשר להסביר לך את זה, כי רמת האיי-קיו שלך נמוכה מדי. כמו שאמר Rhino - ואמר בצורה יפה מאוד, יש להוסיף - כל אדם חוטא, מה לעשות. אז אתה חושב שאתה יכול להתנשא מעל דוד המלך? אני ממש לא חושב. אני לא מבין את ההגיון בלפתוח דיון כזה... מחשבה של דקה אחת בודדת והיית מגיע לאותה מסקנה - כל אדם חוטא, אפילו משה רבנו, שלא נכנס לארץ ישראל בגלל חטאו - והוא היה הקרוב ביותר לקב"ה, אז שדוד לא ייחטא? לא קיים דבר כזה. אבל כמו שאמרתי, ראיתי בדיונים אחרים איך את מגיב ובאיזו צורה, ופשוט לא נראה לי שתבין את זה, ואני רציני. או שאתה משתדל ממש ממש טוב להביא טיעונים לא מבוססים מפאת חוסר בידע בנושא עליו דנים, או ש... תשלים בעצמך.

ובנאדם, קצת כבוד - אתאיסט או לא - אתה עדיין יהודי, אני מבקש ממך לערוך את הכותרת ולהעיף משם מיד את המילים "חרא של בן אדם".

[realmagic]

קצת כבוד, אעלק...

הצלחת להצחיק אותי - אתה לא זה שיש לו בחתימה שאיפה של מישהו לעשות מעשה מגונה בעצמו? טול קורה מבין עיניך...

[Rhx]

אי אפשר להסביר לך את זה, כי רמת האיי-קיו שלך נמוכה מדי. כמו שאמר Rhino - ואמר בצורה יפה מאוד, יש להוסיף - כל אדם חוטא, מה לעשות. אז אתה חושב שאתה יכול להתנשא מעל דוד המלך? אני ממש לא חושב. אני לא מבין את ההגיון בלפתוח דיון כזה... מחשבה של דקה אחת בודדת והיית מגיע לאותה מסקנה - כל אדם חוטא, אפילו משה רבנו, שלא נכנס לארץ ישראל בגלל חטאו - והוא היה הקרוב ביותר לקב"ה, אז שדוד לא ייחטא? לא קיים דבר כזה. אבל כמו שאמרתי, ראיתי בדיונים אחרים איך את מגיב ובאיזו צורה, ופשוט לא נראה לי שתבין את זה, ואני רציני. או שאתה משתדל ממש ממש טוב להביא טיעונים לא מבוססים מפאת חוסר בידע בנושא עליו דנים, או ש... תשלים בעצמך.

ובנאדם, קצת כבוד - אתאיסט או לא - אתה עדיין יהודי, אני מבקש ממך לערוך את הכותרת ולהעיף משם מיד את המילים "חרא של בן אדם".

מה אתה רוצה ממנו? מה הקשר יהודי או לא? הבן אדם לא מאמין באלוהים(וכן אני חושב שהתנ"ך זה בולשיט), "דוד המלך" או לא - יש לו את הזכות לקרוא לו איך שירצה.

מעניין, דווקא לי נראה שאתה זה עם האייקיו הנמוך פה..

[Neev]

רוני אם אני מבין את טענתך אדם לעולם לא יוכל לפרש את התנ"ך אם הוא לא מאמין במה שמתואר בו.

יש לי לזה שתי נקודות התייחסות:

1. גם אתה לא לוקח את התנ"ך כפשוטו נכון? אתה נזקק לפרשנות, כלומר גם אתה לא מאמין אחד לאחד במה שמתואר בו (ודוד הוא מקרה מצוין, תראה כמה תלי תלים של פרשנויות עוסקות בו דווקא משום שהסיפור התנ"כי לא מספק את השקפת העולם של האדם שמצד אחד מאמין בתנ"ך ומצד שני חש אי נוחות גדולה לנוכח המתואר שם.

2. בגדול אתה בהחלט צודק אדם שלא קרא את התנ"ך ולא מכיר אותו טוב, יכולת הפירוש שלו נפגעת- מצד שני בתנ"ך יש סיפורים שונים מתקופות שונות שלא קשורים אחד לשני ואין סיבה שלא לפרש אותם בנפרד (כלומר אדם בהחלט יכול לפרש קטעים בתנ"ך ללא ידיעת נניח שיר השירים).

בנוסף דווקא האמונה יכולה לעוור את הפרשנים.

ואגב הערה אחרונה- התנ"ך כספר הוא לא יותר של הרב עובדיה מאשר הוא שלי (ואגב לצורך העניין גם לא יותר של הרבי מילובביץ' מאשר של צ'ו מין האו מסין).

[יואב גולדהורן]

קצת כבוד, אעלק...

הצלחת להצחיק אותי - אתה לא זה שיש לו בחתימה שאיפה של מישהו לעשות מעשה מגונה בעצמו? טול קורה מבין עיניך...

אכן, הוא הוציא את הציטוט מהקשרו ולמרות שביקשתי דרך הפרטי שיסיר אותו הוא סירב. FINE, לא כואב לי. אבל אם הוא מתחיל לדבר על כבוד, זה באמת אבסורד.

[david11]

קרנפ

לא הייתה הלכה בזמן דויד המלך

ההלכה היא תאוריה שהתפתחה כתוצאה מהמשבר העמוק שחווה עם ישראל כתוצאה מהכיבוש והגלות .

דוד היה ראש כנופיה בתכלס .

אני בטוח שאם תחפש תמצא עובדות ארכיאולוגיות

כאן הבאתי לך קישור אם בא לך לחקור

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3314122,00.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3424992,00.html

בקיצור קרירי אתה צריך להבין שהכול זה חארטה , קידום מכירות של הכת הרבנית .[br]פורסם בתאריך: 6.10.2010 בשעה 17:23:46

---

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3128738,00.html

[rroonnii]

רוני אם אני מבין את טענתך אדם לעולם לא יוכל לפרש את התנ"ך אם הוא לא מאמין במה שמתואר בו.

יש לי לזה שתי נקודות התייחסות:

1. גם אתה לא לוקח את התנ"ך כפשוטו נכון? אתה נזקק לפרשנות, כלומר גם אתה לא מאמין אחד לאחד במה שמתואר בו (ודוד הוא מקרה מצוין, תראה כמה תלי תלים של פרשנויות עוסקות בו דווקא משום שהסיפור התנ"כי לא מספק את השקפת העולם של האדם שמצד אחד מאמין בתנ"ך ומצד שני חש אי נוחות גדולה לנוכח המתואר שם.

2. בגדול אתה בהחלט צודק אדם שלא קרא את התנ"ך ולא מכיר אותו טוב, יכולת הפירוש שלו נפגעת- מצד שני בתנ"ך יש סיפורים שונים מתקופות שונות שלא קשורים אחד לשני ואין סיבה שלא לפרש אותם בנפרד (כלומר אדם בהחלט יכול לפרש קטעים בתנ"ך ללא ידיעת נניח שיר השירים).

בנוסף דווקא האמונה יכולה לעוור את הפרשנים.

ואגב הערה אחרונה- התנ"ך כספר הוא לא יותר של הרב עובדיה מאשר הוא שלי (ואגב לצורך העניין גם לא יותר של הרבי מילובביץ' מאשר של צ'ו מין האו מסין).

כוונתי להכיר באותם דברים -כי אז זה יותר עוזר.

ברור שהתנ"ך מיועד לכולם. אבל כמו כל דבר, מי שיש לו ניסיון וידע עשוי להצליח יותר בפרשנות.

צודק ,לא שצריך לדעת הכל לפני שניגשים, אבל זה בהחלט מועיל. צריך לקחת בחשבון שיש אספקטים שאנחנו עשויים לפספס.

התנ"ך כפשוטו ופרשנות אינם שני הפכים. פשט ודרש אלו מושגים שדורשים המון ליבון, וגם אותם אי אפשר לפרש באופן פשטני. שיקולים מסברא ושיקולים לשוניים מעורבים כדי ליצור את הפשט. לא נכונה ההנחה שהפשט הוא מילולי בלבד. אגב, זה נכון לכל טקסט.

דבר זה אומר שכל פרשנות מניחה הנחות יסוד ברקע, ואי אפשר להשתחרר מהן. גם פרשנות לא מסורתית מניחה המון הנחות [ לא פחות מזו המסורתית ] . כבר עמדו על כך בתורת הפרשנות הכללית [ הרמנויטיקה ]. לכן ההצגה הדיכוטומית בשאלותיך אינה נכונה. היא פשטנית מדי. בעיניי השאלה החשובה היא איזו פרשנות היא סבירה לפי סברא ושיקולים לשוניים גם יחד ואיזו לא. אנחנו לא בוחרים בין לשון לסברא.

מה שכן חשוב הוא ההבחנה בין פשט ודרש. הפשט מטרתו להבין את כוונת הכתוב [ משיקולים שונים ומגוונים ], והדרש מטרתו שונה, ולכן הכלים שלו הם אחרים. אין תחרות בין פשט ודרש, שכן התורה מתפרשת בכל הצורות גם יחד.

כל זה נכתב באופן טלגרפית, שכן נושאים אלו דורשים המון ליבון. הם נוגעים לא לידיעת תנ"ך אלא להרמנויטיקה.

עכשיו ראה איך זה עוזר שיש ידע מקיף [ חז"ל ]. - כמה שאלות שעלו כאן בדיון.

*

"וישלח דויד וידרוש לאישה. ויאמר: הלוא זאת בת שבע בת אליעם, אשת אוריה החיתי". שם, פס' ג'.

א. שאלה חשובה עולה מן המקרא הזה: וכי מה לו לדוד המלך לדרוש מיהי האישה, שכן אם הוא חשק בה ומוכן אפילו לשכב עם אשת איש [ וכפי שטוענים הטועים שהוא עשה], אזי שייקח אותה בכוח, ומה זה משנה אם היא אשת איש או לא? ואילו מיד כאשר נודע לו לדוד מה טיבה של האישה הוא קורא בקול [1]: "הלא זאת בת שבע... אשת אורייה החיתי", מדוע הוא כה שמח שהיא אשת איש? מה דוד בא ללמדנו בקריאת מיותרת זאת, והרי כידוע אין אות מיותרת במקרא.

בשביל לענות על שאלה זאת נצטט את דברי חז"ל במסכת שבת דף נו', עמ' א', וכך כתוב: "אמר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל היוצא למלחמת בית דוד, כותב גט כריתות לאשתו".

[ יש גם מסורת שעוברת בעל פה, ויש ידע היסטורי שעובר בין הדורות. כמו שהיום אנחנו יודעים כל מיני דברים על הדור הקודם שאולי בעתיד הידע הזה ייעלם [ אם הוא לא יהיה כתוב במקור הקאנוני שבן הדור הבא יפגוש ].התנ"ך לא בהכרח כותב כל פרט באירועים שהוא מתאר, ובודאי לא את כל הפרטים ההיסטוריים לגבי כל התקופה.

לאור דברי חז"ל אלו, קריאתו של דוד מובנת בהחלט: הלא [ הרי ] זאת בת שבע, בדיוק לתשובה זאת חיכיתי, וכעת אני יודע שהיא מותרת, מפני שבעלה זה אוריה החיתי הנמצא בשדות הקרב, ולכן הוא בוודאי כתב גט כריתות לבת שבע [ כדרכם של היוצאים למלחמות בתקופת דוד המלך ] , וממילא היא מותרת.

חוץ מהמסורת לכך ,חז"ל גם מציינים [מסכת שבת נו,א] גם מכאן - אודות דוד ואחיו במלחמת שאול נגד הפלישתים - "ואת עשרת חריצי החלב האלה תביא לשר האלף ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תקח [ שמ"א יז,יח. ] " דברים המעורבים בינו לבינה - גט .

ב. שאלה שנייה שעולה מן הפסוק היא זאת: אם בת שבע אכן הייתה גרושה ואין מרות בעל עליה, אזי מדוע מייחס אותה הכתוב לאורייה החיתי?

על שאלה זאת ענה הרב מרדכי נויגרשל [2], וכך כתב: "ברור אפוא שבת שבע הייתה גרושה, ואין לשאול אם כן מדוע מכנה אותה הנביא "אשת אורייה החיתי" שכן בלשון המקרא אישה נקראת "אשת בעלה" גם אחרי מותו וגם אחרי שנישאה לאחר, דוגמת אביגיל אשת דוד שהנביא מכנה "אשת נבל הכרמלי" שנים אחרי מות נבל ונישואיה לדוד שמואל ב', פרק ג', פס' ג'. ובמקומות נוספים" [3].

*ישנו מושג 'מדרש אגדה ' שאינו בא לתאר היסטוריה אלא להעביר מסרים, [ כמו עניין הציפור ]

כתוב בפסוק: ויהי לעת הערב, ויקום דויד מעל משכבו ויתהלך על גג בית המלך, וירא אישה רוחצת מעל הגג...". שמואל ב', פרק יא'', פס' ב'.

התיאור שעולה מן המקרא הוא שדוד המלך ראה אישה רוחצת, וכידוע בלשון הקודש המילה "הסתכלות" מורה על עיון והרגש עמוק, בעוד "ראיה" [ דהיינו פעולת הראיה ] היא דבר הנעשה בעלמא ושטחית מאוד [4], וחכמי ישראל שבוודאי ידעו שדוד המלך בוודאי לא התכוון אפילו לראותה , לימדו [ מתוקף המסורת שהייתה בידם ] שבעצם היא נתגלתה לנגד עיניו במקרה, על-ידי תחבולה של יצר הרע, וכמו שמשמע מדברי התלמוד במסכת סנהדרין, דף ק"ז, עמ' א'.

*

בקשר ל'כבשת הרש' :

"וישלח ה' את נתן אל דויד, ויבוא אליו, ויאמר לו: שני אנשים היו בעיר אחת, אחד עשיר ואחד רש. לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאוד, ולרש אין כול, כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה, ויחייה, ותגדל עימו ועם בניו יחדיו, מפיתו תאכל ומכוסו תשתה, ובחיקו תשכב, ותהי לו, כבת. ויבוא הלך לאיש העשיר, ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו, לעשות לאורח הבא לו, וייקח, את כבשת האיש הרש, ויעשה לאיש הבא אליו. וייחר אף דויד באיש מאוד. ויאמר אל נתן: חי ה' כי בן מוות האיש העושה זאת, ואת הכבשה, ישלם ארבעתיים, עקב אשר עשה את הדבר הזה, ועל אשר לא חמל". שמואל ב', פרק יב'', פס' א' – ו'.

א. "משל כבשת הרש, נתן הנביא בא להוכיח את דוד המלך, המשלים שהמוכיח משתמש בהם על מנת להמחיש חטאים שבצעו שומעי לקחו, לא יהיו קלים מהחטא עצמו. קל וחומר במשל כבשת הרש שלא היה סתם משל מוסרי, נתן רצה שדוד עצמו יפסוק את דינו בלא להיות נוגע בדבר, על ידי שלא ידע למי הכוונה, לפיכך שומה היה על החטא שבמשל להיות זהה לחלוטין לחטאו של דוד המלך. נבדוק מה חטא האיש העשיר שבמשל כבשת הרש, הוא לקח את כבשת הרש ושחטה, מדובר, לכל היותר, בגזל, איסור שלכל הדעות קל יותר מגילוי עריות ומשפיכות דמים, אבל מהמשל משמע שלא הגזל היה העיקר, שאם כן למה צריך לתאר בצבעים נרגשים את היחס המיוחד שהיה בין העני לכבשתו, נראה שגם אם העשיר שילם לרש על הכבשה עדיין המעשה מכוער, וזאת הנקודה, המעשה נראה מכוער, וזה כנראה היה חטאו של דוד במעשה בת שבע, לא יותר, ודאי לא גילוי עריות " [5].

ב. ובכל זאת, אם מה שעשה העשיר במשל כבשת הרש אינו כה חמור, ובוודאי שעונש מיתה אין על כך, מדוע דוד אמר "חי ה' כי בן מוות האיש העושה זאת"?

בעל הפירוש "מצודת דוד" , וכך כתב: "רצה לומר: ולזה הוא בן מות, על אשר לא חמל על רוב עוניו, ולכן חייב מיתה בחוק משפט המלך". כלומר, אע"פ שלעשיר אין משפט מוות מדאורייתא (מהתורה), אבל דוד המלך, שמכוח סמכותו כמלך, היה בידו לחרוץ את גזר דינו של העשיר כפי ראות עיניו.

ג. הגם שנתן הנביא הוכיח את דוד על מעשה בת – שבע, לבסוף הוא הסכים לגמרי עם הנישואים שבין דוד ובת שבע, וכמו שמעיד הפסוק: "וינחם דויד את בת שבע אשתו, ויבוא אליה, וישכב עימה. ותלד בן, ותקרא את שמו שלמה, וה' אֲהֵבוֹ. וישלח ביד נתן הנביא, ויקרא את שמו ידידיה - בעבור ה'". שמואל ב', פרק י"ב, פס' כד' – כה'.

*

"ויאמר דויד אל נתן: חטאתי לה'". שמואל ב', פרק יב'', פס' יג'.

ובכל זאת, חז"ל אומרים לנו שאף על פי שדוד ובת שבע נועדו זה לזה, דוד הקדים את השעה, ולא המתין לזמן הנכון, ועל כך בא לו כל הצער, וזה לשון התלמוד [7]: "תנא דבי רבי ישמעאל: ראויה הייתה לדוד בת שבע בת אליעם [ להיות לו לאישה ], אלא שאכלה פגה, [ דהיינו שלקחה לפני זמנה, כאדם האוכל תאנה שעדיין לא הבשילה כל צרכה [ פגה ], ועל כך בא לו כל הצער ]". וכבר אמר שלמה המלך [8] : "לַכֹּל זְמָן. וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם".

.................................................

[1] המדייק היטב בפסוק שומע כי את הקריאה הזאת אמר דוד, ולא השליח שנשלח לברר. כך כתבו מספר מפרשים, וראו בפירוש השוטנשטיין למסכת סנהדרין, דף קז', ע"א, בהגה מספר 11.

[2] מרצה ידוע במחשבת ישראל ופילוסופיה יהודית, מכהן כיו"ר ארגון "יהדות מזווית שונה" העוסק בפרסום עמדת היהדות בנושאים אקטואליים מגוונים כגון מחשבת ישראל לדורותיה, וכן במדע, ארכיאולוגיה, שואה וכיו"ב. חיבר מספר ספרים העוסקים בנושאים שעומדים בבסיס הרצאותיו.

[3] פירושו של הרב מ. נויגרשל לספר 'באר הגולה' של המהר"ל מפראג, עמ' 591. בהוצאת "יהדות מזווית שונה".

[4] ולכן, אע"פ שההלכה אוסרת להסתכל על נשים, וכמו שכתב הרמב"ם: "אסור לאדם להסתכל בנשים..." משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"א הלכה כ"א, עם זאת היא מתירה [ לדוגמה ] לראות מלכה מאומות העולם בשביל לברך עליה ברכת "שחלק מכבודו לבשר ודם", הברכה שמברכים על ראיית מלכים ומלכות [ למקורות בדבר החיוב לברך על המלכה ראה: הרב שמואל הלוי וואזנר, שו"ת שבט הלוי, חלק א' סימן לה ].

[5] פירושו של הרב נויגרשל לספר 'באר הגולה' של המהר"ל מפראג, עמ' 590. בהוצאת "יהדות מזווית שונה".

[7] מסכת סנהדרין, דף קז', ע"א, עם ביאור השוטנשטיין בסוגריים.

[8] קהלת ג', פס' א'

............

עריכה:

הוספות.

" וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו, וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ, וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ, [ שלא היה כאן חטא נידה ] וַתָּשָׁב אֶל בֵּיתָהּ. וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתִּשְׁלַח וַתַּגֵּד לְדָוִד וַתֹּאמֶר: הָרָה אָנֹכִי". דוד המלך בדק קודם כל האם בת שבע מותרת או אסורה, האם היא אשת איש, האם היא טהורה או נידה.

כמו כן צויין קודם נתן הנביא לא הציג שום דבר המזכיר חטא אשת איש ,

"וינחם דויד את בת שבע אשתו, ויבוא אליה, וישכב עימה. ותלד בן, ותקרא את שמו שלמה, וה' אֲהֵבוֹ. וישלח ביד נתן הנביא, ויקרא את שמו ידידיה - בעבור ה'"

לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.

ב בְּבוֹא-אֵלָיו, נָתָן הַנָּבִיא-- כַּאֲשֶׁר-בָּא, אֶל-בַּת-שָׁבַע.

ג חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ; כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, מְחֵה פְשָׁעָי.

ד הרבה (הֶרֶב), כַּבְּסֵנִי מֵעֲו‍ֹנִי; וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי.

ה כִּי-פְשָׁעַי, אֲנִי אֵדָע; וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד.

ו לְךָ לְבַדְּךָ, חָטָאתִי, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ, עָשִׂיתִי: - - - דוד חטא רק כנגד ה' .

לְמַעַן, תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ-- תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ.

ז הֵן-בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי; וּבְחֵטְא, יֶחֱמַתְנִי אִמִּי.

ח הֵן-אֱמֶת, חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת; וּבְסָתֻם, חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי.

ט תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר; תְּכַבְּסֵנִי, וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין.

י תַּשְׁמִיעֵנִי, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה; תָּגֵלְנָה, עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ.

יא הַסְתֵּר פָּנֶיךָ, מֵחֲטָאָי; וְכָל-עֲו‍ֹנֹתַי מְחֵה.

יב לֵב טָהוֹר, בְּרָא-לִי אֱלֹהִים; וְרוּחַ נָכוֹן, חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.

יג אַל-תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ; וְרוּחַ קָדְשְׁךָ, אַל-תִּקַּח מִמֶּנִּי.

יד הָשִׁיבָה לִּי, שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ; וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי.

טו אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ; וְחַטָּאִים, אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ.

טז הַצִּילֵנִי מִדָּמִים, אֱלֹהִים-- אֱלֹהֵי תְּשׁוּעָתִי:

תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי, צִדְקָתֶךָ.

יז אֲדֹנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח; וּפִי, יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ.

יח כִּי, לֹא-תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה; עוֹלָה, לֹא תִרְצֶה.

יט זִבְחֵי אֱלֹהִים, רוּחַ נִשְׁבָּרָה:

לֵב-נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה-- אֱלֹהִים, לֹא תִבְזֶה.

כ הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ, אֶת-צִיּוֹן; תִּבְנֶה, חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם.

כא אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי-צֶדֶק, עוֹלָה וְכָלִיל;

אָז יַעֲלוּ עַל-מִזְבַּחֲךָ פָרִים.

דוד נענש כי המעשה היה מכוערעל אף שכוונתו היית טובה -שידע ברוח קודשו שממנה יצא לו הבן שלמה - וכיוון שהקדים לה (לקח אותה מהר לעצמו) -נענש.

[Yehudaa]

רוני אל תשתמש בתו הזה '[' ואחריו ' ]'

כדי שלא יקרה לך ככה

[attachment deleted by admin]

[rroonnii]

כן, תיקנתי.

[fungiman]

אז ככה -

דוד "ראה" אשה רוחצת על הגג. מה שהוא "ראה" הספיק לו מספיק על מנת לדרוש בפרטי האשה. (נכון שדוד יכל פשוט לקחת את האשה בכוח, אבל גם למלכים יש מגבלות כוח ועניינים של פוליטיקה לדאוג להם).

מתברר שהאשה אשת-איש - כך כתוב מפורשות. כך שבנקודה זאת דוד היה צריך להניח לעניין והמקרא לא היה אמור כלל לדרוש בעניין.

אבל - דוד החליט לפתות את האשה ולשכב איתה. באים המפלפלים וטוענים שבאותו רגע לא הייתה נשואה כי ניתן לה גט על תנאי ושאר ירקות. אפילו אם כן (ואין לכך שום תימוכן מחוץ לפרשנויות מאוחרות יותר) מדובר במעשה לא מוסרי בעליל.

אחר כך דוד ניסה לתחמן ולשלוח את אוריה לשכב עם אשתו (אם מה שהוא עשה היה בסדר - למה הוא התעקש לעשות את זה?) הפרשנויות מנסות לגלגל את האשמה כאן על אוריה שהעז להמרות את פי המלך לשכב עם אשתו וכמו מפקד טוב המזדהה עם חייליו סירב לשכב במיטה עם אשתו בזמן שאנשיו תקועים בשטח.

נראה ד"א שאוריה היה סוג של גנרל ודמות בעל מעמד (גם היה גר במקום קרוב לארמון כיאה לבעל מעמד) - מה שאולי מסביר מדוע דוד לא יכל לעשות עם בת-שבע מה שהתחשק לו.

אחרי שכשל ניסיון התחמנות - המקרא מציין באופן שדי לא משתמע לשתי פנים שדוד דאג שאוריה יהרג. למה לכל הרוחות, אם לדוד אין מה להסתיר והכל כשורה, שהוא יעשה דבר כזה? למה לשלוח מפקד טוב לההרג? לדוד, שנמצא באותה העת בעימותים צבאיים יש עודף של גנרלים נאמנים?

הראיות מאוד לא מחמיאות לדוד.

לגבי משל כבשת הרש - אני אוהב איך הפרשנים השונים לפעמים בוחרים לראות את המשל כפשוטו (כמו במקרה זה) או כמשל (כמו במקרים אחרים) - לפי איך שנוח להם.

מדובר במשל - כל הנאום מוצג כמשל מתחילתו עד סופו. הנמשל הוא עצם מעשה הגזל - לא הכבשה לכל הרוחות! גזל היא עברה חמורה מאוד בהלכה העברית.

אין לי בעיה עם דוד המלך - הוא היה בסך הכל בן-אדם מאוד מוכשר והאמת שיחסית למלך באותם ימים לא היה יותר מדי מושחת. יש לי בעיה עם אופן הפרשנות היצירתי מאוד שרואים בממסד הדתי פעם אחר פעם. מה הבעיה להכיר בכך שדוד חטא? האם אין בכל שיעור מוסרי חשוב - על כוח להשחית, על גזל? אף אדם אינו מושלם, אף אדם אינו מעל החוק - גם המלך וגם דוד המלך. במקום זה כל השיבושים והזיבולים האלו. למה?

[rroonnii]

זהו ההבדל בן תגובה [ דף קודם -שהיא עוד די קצרה כי משיבה רק לכמה שאלות שעלו כאן המשתמשים ] עם מקורות שחז"ל מציינים מהתנ"ך ולמידה על אותו מקרה מהו בדיוק החטא ומסורת העוברת [ לדוגמא תורה שבעל פה -שאחר כך נכתבה מכוח הצרות שהיו ]

תאמת, כל דבר זה דיון בפני עצמו - אז מי שרוצה סקירה מהירה http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=10020

לדוגמא:רש"י קודם לכתיבת פרושו למד את כל התורה המצויה בידינו. מדרשים, גמרא, ספרי הגאונים.וכו'.. ומתוך דבריהם כתב את פרושו. כל ההסברים וההבנה בתורה. עברו מרב לתלמיד בעל פה תוך שינון מתמיד עקב האיסור לכתוב את התורה שבעל פה.

רק מימי רבי יהודה הנשיא הותרה כתיבת התורה שבעל פה, ונכתבה המשנה. עקב הצורה הזאת של העברת התורה היה נדרש שינון מתמיד ודיוק כיון שאי אפשר היה לעלות על הכתב את הדברים.

חיכתי לקינוח כדי להראות כמה חשוב להכיר במציאות בורא ושנתן תורה [מכוח אותו תנ"ך ]-כי בתורה כתוב ללכת אחר חכמים - יודע האל שהם אלו המעבירים את המסורת ישרה.

"ועשית ככל אשר יורוך"...

אז מי שרוצה לפרש איך שבא לו ועוד בלי מקורות - שיבושם לו.

[stone cold]

אני מסכים עם fungiman

הראה זה ברור שהגט הזה היה גט רק למקרא שלוחם ימות או ילקח בשבי בקרבות

במילים אחרות גט פיקטיבי כל עוד אותו אדם חי

ודוויד בעל את בת שבע עוד שבעלה היה בחיים

מה שמתגלגל מאוחר יותר בכלל מרגיש כמו איזה משהו מהמאפיה

לפי החוקים של אז דוויד היה צריך להענש במוות למרות שהוא מלך

אבל הוא עשה תרגיל מלוכלך להתחמק מזה

לפלפל את זה בכל מיני הסברים ניראה לי סוג של ליפות את מה שקרה

בעניין זה שרוצה שאני ישנה את הכותרת

לא אני לא ישנה אבל גם לא יתחיל ליכנס לוויכוח

העובדה היא שדוויד בעל את בת שבע שהיתה אשה של מישהו אחר -מבחינתי חרא של בן אדם

הענישה המתוארת אחרי המעשה לא אופכת אותו לצדיק מבחינתי כמו שעברין שהיה בכלא לא אפך לצדיק בגלל זה