מעניין לקרוא. מדריך מפורט וטוב.

מדהים לראות שבזמנו קניתי מסכי U2711 וגם U3011 של דל בדי הרבה כסף והיום הם לא מעודכנים בטכנולוגיות החדשות.

מדהים, גם 3 שנים אחרי המדריך שכתבת מלמד אנשים תודה!

הטבלה התחתונה בפתיחת השרשור הזה מחורבשת, אנא תקנו אותה.

מכיוון שזה פוסט נעוץ שאמור לעזור לכל מי שמבקר בפורום – אשמח להוסיף מספר פרמטרים שחשובים לצלמים ולעוד אנשים. פותח הפוסט מוזמן להוסיף למדריך שלו ולערוך ולקצר לפי ראות עיניו.

 

כיסוי צבע -gamut שזה למעשה מרחב הצבעים שהמסך תומך בו וחשוב לציין כמה אחוזים ממנו תומך המסך. למעשה כמה צבעים ועד לאיזה רמה של רוויה הם יכולים להגיע ועוד כמה דברים. יש כמה סטנרדטים בשוק עם מטרות שונות ואציין כמה.

 

SRGB הוא מרחב הצבעים שנחשב להכי מתאים לכלל האוכלוסיה. הוא נחשב לסטנדרט של האינטרנט ומומלץ לצלמים ולשאר האוכלוסיה. הוא לא נחשב למרחב צבעים רחב, אף על פי שרוב המסכים של כלל האוכלוסיה עדיין לא תומכים ב100 אחוז ממנו (כמובן שיש כאלה שתומכים אפילו ביותר). הרבה תוכנות ודפדפנים מיישרים לאט לאט קו לנהל את מערך ניהול הצבעים שלהם לפי התקן הזה. כלומר תמונות ואלמנטים ירונדרו לפי SRGB  אלא אם כן מוטמע פרופיל אחר.

סטנדרטים אחרים לדוגמא שהם רחבים יותר – Adobe rgb, dci-p3  ולהם ייעוד אחר בעולם הוידאו, אנימציה ועוד. צלמים יוכלו לנצל את המרחב צבעים האלה רק בהדפסות וזה גם אומר שייאלצו ליצור 2 עריכות שונות של הקובץ.

 

סטיית צבע – נמדדת כDelta-e  ולמעשה מדובר בעד כמה הצבעים שונים ממה שהם אמורים להיות. לרוב דגמי המסכים לא מצוינת הסטייה הממוצעת שתקבלו ישירות מהמפעל, שווה להתייחס לאלה שכן. לרוב הדגמים המיינסטרים שייציינו שכן יש סטיית צבע נומינלית נמוכה המדד יהיה בסביבות Delta e של 3 או 2 כמינימום. ניתן להגיד שמדד ממוצע של 2 נחשב לסביר ואפשר לערוך איתו. 1 ומטה נחשב למעולה וכמה שפחות זה עוד יותר מדויק. ברוב המסכים ניתן לשפר את סטיית הצבע על ידי כיול בעזרת מכייל חיצוני שבעזרת תוכנה מציג צבעים על המסך ומודד באותו זמן את הפלט. לאחר מכן התוכנה מייצרת פרופיל תיקון צבע למסך. החברות המוכרות בתחום הם X-RITE  שעליה אני ממליץ והחברה השנייה מהחברות לקהל הרחב היא Datacolor שעושה את מכיילי הSpyder. אציין שיש גם מסכים יקרים שיש להם אופציה לכיול מובנה במסך. אשמח לציין את התוכנה displaycal שהיא תוכנה opensource שמאפשרת דיוק ומגוון אפשרויות שנעולות בתוכנות של המכיילים הזולים יותר וגם בהרבה מקרים מדויקת מהתוכנות של היקרים יותר.

 

 

PWM (Pulse-Width Modulation) מדובר על טכנולוגיה שאתם לא רוצים ממש במסך שלכם. ולצערכם רוב חברות המסכים משתמשים בה. למעשה מסיבות כאלה ואחרות המסך בחלקיקי זמן שנמדדים בherz מתכבה ונדלק. אתם לא רואים את זה קורה בעין אבל כאשר המסך שלכם מוגדר למהירות איטית שנמדדת בעשרות herz או מעט יותר (פעימות לשנייה), אתם אולי תרגישו אותה יותר בלי לדעת למה. הכיבוי וההדלקה המהירה יכולה לגרום לכאבי ראש ועייפות לעיניים בשימוש ארוך. לרוב כאשר תורידו את הבהירות של המסך אז זה יהיה יותר נוכח. ניתן למדוד את רמת הPWM רק על ידי כלים מיוחדים (לפעמים תוכלו להיתקל בה כשתצלמו במהירות תריס מהירה במצלמה). לרוב מהירות גבוהה יותר שבה זה קורה לדוגמא 22000 herz נחשבת לפחות משפיעה על עייפות וכאבי ראש. כמובן שעדיף שהמסך לא ישתמש בה בכלל ויש מסכים רבים שלא משתמשים בטכנולוגיה הזאת.

 

בהירות מקסימלית  רוב היצרנים אוהבים או לא אוהבים לציין את הבהירות המקסימלית של המסך שנמדדת בcd/m² וחשוב להבין משהו לגבי זה. זה הפך להיות סטנדרט שהרבה מסכים מציינים שהם מגיעים לתווך של 300 cd/m² ויותר, וכן זה עוזר כשנמצאים בשמש וכדומה. אבל חשוב לציין שעל מנת להגיע לדיוק צבעים נכון בין היתר גם להדפסה, יש לרוב להיות בטווח של רק בין 80 ל120 cd/m^2.  כל דבר לגופו כמובן.

 

פיזור הבהירות במסך Brightness uniformity  למעשה אפילו במסך שלנו לא כל חלק זהה לאזור אחר בו. פינה שמאלית אולי בהירה יותר מהפינה הימינית וכדומה. על ידי מכיילים ניתן למדוד ולראות את פיזור הבהירות במסך הוא שווה לכל אורכו או ההפך. תחשבו לדוגמא שאתם צריכים לצייר קיר בעיפרון ואפילו שנראה לכם במסך שהתצוגה חלקה, במעבר למסך אחר או הדפסה תגלו שיש אזורים שצבעתם יותר או פחות. אציין שלרוב המסכים הסבירים הבעיה הזאת היא יחסית שולית. לרוב המדד נמדד באחוזים.

 

 

 

נערך 2021 במרץ 114 שנים על-ידי N.R

לצערי, אי ניתקל בהרבה צלמים שבכלל לא מכירים את כל מה שכתבת.

גם יוצרי תוכן למיניהם.

לא יודע מי למד מה ואיפה, אבל כל התחום הזה די מוזנח

בקרב אלה שכן מחויבים אליו.

אני לא בא בטענות למשקי בית.

אני משער שהרבה צלמים לא מתקרבים לרעיון של ניהול צבע עד שהם מבינים שמשהו אצלהם לא בסדר כשהם רואים את הצילומים שלהם מודפסים או במסכים אחרים.

גרפיקאים לדוגמא קולטים מהר יותר שמשהו לא בסדר, כי בלימודים הם נדפקים הרבה בהדפסה וגם שם אם הם לא נופלים על מישהו שרוצה לשבת ולהסביר להם, אז הם גם קצת ירחפו וכנראה יחליטו לקנות מקבוק וכדומה בלי שהם מבינים שגם הוא לא הכי מכוון (אם בכלל בכמה סדרות) ולרוב ייקח זמן ושנים עד שיבינו איך לנהל נכון את הקבצים שלהם.

אבל לצערי מהניסיון שלי אז בארץ גם לא משקיעים יותר מדי בלימודי גרפיקה גם במכללות והאוניברסיטות הכי נחשבות (אני לא מדבר על צילום אפילו) על ניהול צבע וסגירת קבצים (מדבר מניסיון של שנים בעבודה מול סטודנטים וגם גרפיקאים עם וותק).

אציין רק שפרמטרים כמו PWM, כיסוי צבע ובהירות מקסימלית הם משהו שמאפיין דגם מסוים של פאנל. לעומת זאת, סטיית צבע ואחידות פיזור הבהירות יכולים להשתנות גם מיחידה ליחידה של אותו מסך.

יופי !

עכשיו הסטיקי קרוב לשלמות !

מצרף עוד פרמטר חשוב וזה HDCP על כל גרסאותיו (High-bandwidth Digital Content Protection). למעשה מדובר בתקן המאפשר שימוש בתכני וידאו מוצפנים כגון וידאו מסטרימינג  (Netflix) וכדומה. נכון להיום יש חשיבות לגרסת התקן שמאפשרת שימוש במדיה חדישה יותר. לדוגמא תקן 2.2 הוא הראשון שמאפשר שימוש וצפיה במדיה של 4k. אמנם כבר קיים גם תקן 2.3 שתומך גם ב8k. אם תשתמשו בתקן קודם כגון 1.4 אז הסרטים שלכם בנטפליקס יוצגו ברזולצית fhd בלבד. עכשיו כדי שתוכלו להנות מרזולצית 4k בנטפליקס לדוגמא – תיאלצו שגם המסך 4k  שלכם יתמוך בhdcp 2.2 לפחות וגם כרטיס המסך.

להלן עוד בנושא HDCP -

https://en.wikipedia.org/wiki/High-bandwidth_Digital_Content_Protection

 

 

הדגמה במפרט הטכני -

https://www.dell.com/en-us/shop/dell-32-curved-4k-uhd-monitor-s3221qs/apd/210-axkm/monitors-monitor-accessories#techspecs_section

 

 

וכאן, למרות שהמסך חדש יחסית, התקן לא עדכני

( בדגמים המוקדמים הוא בכלל לא מופיע בנתונים, לא שזה מפריע לעורכים / צלמים  )

https://www.dell.com/il/en/business/p/dell-u2419h-monitor/pd

מאמר מושקע מאוד מקצועי ויסודי. תודה רבה

יש מסכי מחשב שיש להם פאנל qd-oled/woled 

יש הרבה שינויים / חידושים.

הן בחומרה והן בתקנים.

 

הגיע הזמן לעדכן את כל הפורומים הטכניים והסטיקי שלהם בהתאם.