ואז באו חרדים שרצו לפרוש מהחברה הישראלית וחובותיה, והחליטו להטיל מום בקהילתם כדי למנוע מהם את האפשרות לצמוח מחוץ לגבולותיה.

ועשו שימוש בדברי הרב קוק, שלא זו היתה כוונתו כשאמר את הדברים.

^ מסכים לכל מילה

עכשו איזה דרכים אתה מציע לפרק את ה "מעמד מיוחד" הזה ?

אם היה לי פתרון פשוט, סביר שמישהו היה חושב עליו לפני. ישנם שני פתרונות שאני מצליח לראות, שניהם לא פשוטים. הראשון קיצוני וכלל לא ישים במשטר דמוקרטי, ועליו אני לא אפרט כרגע. הפתרון השני ישים לדעתי, אבל יקח שנים - במתווה של שינויי חקיקה הדרגתיים. אולי יהיה מוזר לך שאני מביא אנלוגיה דווקא מהתנ"ך, אבל לדעתי היא במקום: לפי המסופר, אלוהים גרם לבני ישראל לנדוד 40 שנה במדבר אחרי יציאת מצרים לא מתוך נקמנות, אלא בשביל שדור העבדות ימות - בשביל שהתודעה תשתנה. היום, אם יותר חרדים יצאו לעבודה, חלקם יעשה זאת רק כי הם חייבים וזה כלל לא יראה להם טבעי - אבל לילדיהם, שיראו שהוריהם עובדים, זה כבר לא יהיה "מוזר" - ואני חושב שזה תקף לכלל תחומי החיים.

מוזר לי שאני אומר את זה, אבל יכול להיות שעדיף שהמפלגות החרדיות יהיו בקואליציה הנוכחית (ובכך אנסה להחזיר את הדיון לנושא המקורי). במצב הדברים הקיים, כניסתן לקואליציה תחייב פשרות מרחיקות לכת מצידן, פשרות שאותן הן ייאלצו "למכור" לבוחרים שלהן.

ואני אמרתי לך לא להגיב על ציטוט שלך תדע מאיפה לקחו אותו ומה משמעותו. כשהייתי בצבא הביאו לנו מרצה שהקריא מכתב של הרב הנ"ל שבו הוא כותב שבשום פנים ואופן אין להתגייס לצבא ויש צורך לעשות את כל המאמצים האפשריים כדי להתחמק מהשירות. כשכולנו כבר היינו על סף התפוצצות המרצה הקריא את התאריך - 1915. זו אגרת שנכתבה בזמן מלחמת העולם הראשונה שאנגליה נסתה לגייס בכח יהודים לצבאה. כמו שאתה רואה כל דבר ניתן להוציא מהקשרו. המבחן הקובע הוא מבחן המעשה ובזה תלמידיו מצטיינים.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק היה ציוני אדוק ותרם רבות לפעילות הציונית , ותלמידו הישיר הרב משה צבי נריה הוא זה שייסד את מרכז ישיבות בני עקיבא שחרט על סמלו את "תורה ועבודה".

הוא נפטר לפני מלחמת העולם השנייה , ולכן הוא לא היה מתייחס לגיוס לצבא יהודי וישראלי , מכיוון שלא היה קיים צבא כזה.

אין ספק שהוא עודד לימוד תורה , אבל הוא בעצמו השתמש בחלק מהזמן שלו בשביל מעשים לטובת ארץ ישראל ובשביל לעזור ליהודים , ככל שהוא יכל בתקופה ההיא , והוא לא היה היחיד.

אני אגיב לשניכם ביחד. דבר ראשון לא לומר שלא יודעים מאיפה הציטוט. אגרות הראיה חלק ג' איגרת תת"י.

בקשר לדבריו הוצאו מהקשרם ושלא היה צבא יהודי שיכל לדבר עליו בואו ונקרא ביחד את הדוגמאות שהוא מביא באותה איגרת:

הוא מדבר על אברהם אבינו שלקח את אליעזר למלחמת מצווה וביטל אותו מתורה בשביל זה והוא אומר שעל זה אברהם אבינו נענש.

"ויותר מזה ראינו את גדולת האיסור לעשות אנגריא בתלמידי חכמים לכופם על יציאה למלחמה, אפילו על מלחמת מצוה גדולה מאד׳ שהרי אין לך מלחמת מצוה יותר גדולה מהמלחמה שערך אברהם אבינו נגד המלכים, שמן השמים הסכימו על ידו, עד אשר הורונו חז״ל בקבלתם שעל זה נאמד ״יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו״ (ישעיה מ׳׳א ב׳), וכמבואר בדבריהם ז״ל (תענית כ״א א׳), ומכל מקום אמרו (נדרים ל״ב א׳) מפני מה נענש אברהם ונשתעבדו בניו במצרים ארבע מאות שנה, מפני שעשה אנגדיא בתלמידי חכמים, שנאמד וירק את חניכיו ילידי ביתו, והם היו תלמידי חכמים העוסקים בתורה"

ובשביל שלא תגיד לי שמלחמתו של אברהם אבינו לא מספיק טובה עבורך, נמשיך לדומגא נוספת מאותו איגרת:

"וכשהיו אבותינו עומדים במעמד הצבאי היותר נמרץ, בכיבוש הארץ, נאמרה ליהושע התוכחה על אשר ביטל את הישיבה יום אחד, ושר צבא ד׳ אמר לו על של עתה באתי על שביטלתם תלמוד תורה"

כלומר בזמן יהושוע שכבשו את הארץ הם ביטלו תורה בגלל המלחמה ומלאך ירד משמיים בתביעה עליהם על זה. (אם על יום אחד תבעו אותם, מה היה קורה אם היו מבטלים שנה וחצי?)

ורק למקרה שגם יהושוע לא מספיק טוב לך, הרב מזכיר גם מלחמות נוספות על הגנת הארץ.

"וכל כך גדול הוא החטא של לחיצת תלמידי חכמים למלחמה עד שלא הניחו חז״ל מלבקר את מעשה מלך צדיק כאסא מלך יהודה ואמרו שנענש, שחלה את רגליו, (מלכים א^׳ ט״ו כ״ג), מפני שעשה אנגדיא בתלמידי חכמים כאמור (שם כ׳׳ב) והמלך אסא השמיע את כל יהודה אין נקי וישאו את אבני הדמה, ופירשו אין נקי שגם תלמידי חכמים קרא לעבודה זו, שהיתה צריכה לו לחזק את ערי ארצו במלחמתו עם בעשא."

כלומר מלך יהודה הצדיק אסא היה במלחמה עם בעשא, וגייס תלמידי חכמים לעזור לו בשמירה על ערי ארצו, ונענש על זה.

וכן הוא מביא דוגמא שחילים ביקשו מדוד המלך שלא יצא איתם למלחמה אלא ישאר ויתפלל עליהם במקום:

"והצלחת המדינה תלויה במלחמתה ע״י מה שנמצאים בה תלמידי חכמים העוסקים בתורה, שבזכותם המלחמה נוצחת, והם מועילים למדינה יותר מאנשי החיל הלוחמים. ולדוד אמרו החיילים שלא יצא למלחמה ״כי תהיה לנו מעיר לעזור״, ותרגם יונתן בצלותא- וכן פרשו רש״י ורד״ק והמצודות" (צלותא=תפילה בארמית מי שלא יודע)

והנה אחרון הוא עמשא שחי בזמן דוד ושלמה והיה עליו לקרוא אנשים למלחמה, ומוזכר באיגרת שעשה כהוגן שאפילו לא שאל את תלמידי החכמים אם הם רוצים לצאת למלחמה בשביל לא להפריע להם רגע אחד בלימודם

"מפני שהיה הצדק עם עמשא, שלא לקחת גם למלחמה נחוצה זו את העוסקים בתורה, להפריעם מהעסק הקדוש שעליו העולם עומד. ומבואר שלא רצה עמשא להטרידם בדבד המלחמה עד שלא הפסיקם ממשנתם גם לשאול אם ירצו ללכת בתור מתנדבים כיון שפתחו במסכתא. "

עכשיו, שאתה קצת יודע יותר מה שרשום באיגרת, אתה בטוח שגם בימינו דעת הראי"ה קוק היתה משתנה ממה שרשם על צבא אנגליה? כי המקורות שהוא מביא די מדברים על צבא יהודי ישראלי, ולכן אני נוטה לחשוב שאם היה כזה, הוא היה מתיחס גם אליו.

אתם אומרים שאם תלמידיו לא נוהגים ככה סימן שיש להם דרך אחרת להסביר את האיגרת. אדרבה אני אשמח אם תשאלו אותם מה הם אומרים על האיגרת הזאת ולמה הם מעודדים הסדר בכל מקרה.

ואגב אם הזכרתם תלמידים, על הרי"מ חרל"פ שמעתם? גם הוא היה תלמיד של הרב קוק והוא השתמש באיגרת זו ממש כשפעל מול שלטונות מדינת ישראל לשחרור בחורי הישיבות מהגיוס לצה"ל בזמן קום המדינה. (ראה ספרו של הרב מרדכי נויגרשל "למה הם שונים" וכן בספרו של שמחה רז "משמיע ישועה" על הרצי"ה קוק עמ' 270 פרק ח')

וזה גם המקום לציין שב"ה יש גם אנשים מישיבת מרכז הרב (אני מניח ששמעתם עליה, אתם יודעים, זאת הישיבה שהראי"ה קוק הקים) שאינם מתגיסים ועוסקים בתורה במקום, ושמעתי שמספרם עולה בתקופה האחרונה ואני מקווה שהשמועה הזאת נכונה.

חומצה צהובה - אני מת על אנשים שקוראים חצי משפט ומבססים עליו את כל השטויות שלהם. חשבת אולי שהתלמידים שלו כנראה מכירים אותו ואת כתביו קצת יותר טוב ממך ואם הם הולכים לשרת בצבא ומהווים חלק מהמדינה וכו' כנראה שזה מה שתורתו מלמדת?

א) אני לא צריך את הראי"ה קוק בשביל לבסס עליו את הדעות שלי. יש מספיק גדולים שאמרו כמוהו.

ב) לא קראתי חצי משפט קראתי את כל האיגרת ואני לא רואה הסבר אחר....

ג) קשה לי להאמין שתמצא התיחסות נוספת מתורתו לגיוס לצבא, הרי הוא נפטר לפני קום המדינה, ובאיגרת הזאת הדוגמאות די ברורות.

אבל אדרבה אתה מוזמן להאיר את עיני... באמת שאני אשמח. סלח לי שאין לי אמונה עיוורת בחלק מתלמידיו, אני מעדיף מקור.

(צינתי למעלה שיש לו מספר תלמידים שכן מקיימים את דיברי האיגרת בשלמות.)

שאלה אחרת : מאיפה הראיה קוק לקח את מה שהוא אמר ? מי היה המקור בשבילו ? או - אם הוא היה כל כך גאון שהוא החליט את זה לבד, מי אמר שהוא היה כל כך גאון ? ואם זה בהשוואה לעם הארץ באותה תקופה, האם זה גם בהשוואה לעם הארץ היום ?

שאלה אחרת : מאיפה הראיה קוק לקח את מה שהוא אמר ? מי היה המקור בשבילו ? או - אם הוא היה כל כך גאון שהוא החליט את זה לבד, מי אמר שהוא היה כל כך גאון ? ואם זה בהשוואה לעם הארץ באותה תקופה, האם זה גם בהשוואה לעם הארץ היום ?

בציטוטים שלו עצמם מצוינים המקורות לדבריו. הוא לקח את זה מהגמרא ומהתנ"ך.

לא הבנתי מתי דיברתי על עם הארץ, אולי אתה מתכוון לתלמיד חכם? אם כן אז הוא רושם מפורש מה הגדר של תלמיד חכם היום וזה אחד שעיקר העסק שלו הוא לימוד תורה, רשמתי את זה בהודעה הראשונה בה רשמתי את דבריו. אם לא אז תסביר מה הקשר עם הארץ.

יש לו מספר שו"תים שהוא חיבר בהלכה, ניתן ללמוד בהם ובשאר ספריו ולעמוד על טיבו. אישית לא עשיתי זאת אבל יצא לי ללמוד בספרים אחרים שניכר מהם שהמחברים שלהם הם גאונים שבקיאים בתורה בצורה יוצאת מן הכלל והם הזכירו אותו מספר פעמים והתחשבו בסברות שלו, לא היו מביאים את דבריו ומתיחסים אליהם אם הוא לא היה גאון בעצמו והיה טעם בדבריו, ככה החוכמה הזאת עובדת.

בכל אופן לי אישית זה לא ממש רלוונטי כי כמו שאמרתי אני לא מסתמך על הראי"ה קוק, אלא על שאר הגדולים שמנהיגים את ציבור שומרי המצוות היום.

השאלה שלי היא כללית. תורה (אותו חלק שלפי טענת התורה הגיע מאלוהים) יש אחת, ועל אותה תורה יש הרבה זרמים ביהדות מחרדים עד רפורמים. ההבדל הוא באיך הם קוראים אותה

אם כך כל הקביעות הנוספות (מה שייחודי לזרמים ספציפיים ביהדות ולא לכל היהדות) לא הגיעו מהתורה אלא מפירושים של רבנים/תלמידי חכמים/וכו. ואני רואה שהרבה מהדיונים שלכם מסתמכים על קביעות שלהם (לא רק קוק, סתם דוגמה)

למה בעצם אתם חושבים שהם authority בתחום ? למה לא יכול להיות שהם טועים ? אם הם יכולים אז איך מה שהם אומרים יכול להיות הסמכה לטיעונים אחרים ?

אז נענה באופן כללי:

כיוון שאנחנו יכולים ללמוד בספרים שלהם ולראות את המקורות שלהם, וזה מגיע אחורה עד לימודים מפסוקי התורה ממש.

כיוון שאנחנו עוסקים בתורה כל היום, ומאד מאד שמרנים, ברגע שמישהו מפרסם ספר או פסק הלכה שנוגד את המקורות, מיד מגלים את זה ויוצאים כנגדו וגם בדורנו קרו מיקרים.

בגלל זה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לסמוך על רבנים שמוציאים פסק הלכה מנומק. גם אם אני ספציפית לא למדתי את המקורות לא חסר אנשים שלמדו, ואם היו מוצאים בעיה כבר הינו שומעים על זה (אני מדבר כמובן על רבנים מפורסמים שידוע עליהם שהספרים שלהם כבר התקבלו בציבור, ושיש המון שלומדים בסיפריהם. אנחנו לא סומכים על כל "כתב עת" שאנחנו קוראים בלי לדעת מי הוא הכותב)

בנוגע לזרמים אתה צודק, יש סיבה למה אני לא רפורמי או דת"ל. כשחזרתי בתשובה ראיתי את המקורות של שני הצדדים ולא סמכתי על authoritY של רב כזה או אחר.

הסיבה שהבאתי את הראי"ה קוק היא בגלל שהוא מיצג את הציבור הדתי לאומי, שטוען שהוא ממשיך דרכו ומנופף בשם שלו בכל הזדמנות והבנתי שמי שאני מדבר איתו הוא דתי לאומי. לא הבאתי אותו בשביל לשכנע מישהו בצידקת דרכו של הראי"ה קוק, הבאתי אותו בשביל לשכנע מישהו שגם ככה מאמין בצידקת דרכו.

אבל, האם יש גבול עד לאיפה ה "מגדל" רלוונטי ? קח למשל את הרופורמים. התורה שלהם היא אותה תורה, רק כל מה שאחריי זה שונה

מנהגי הרפורמים לא מבוססים על הבנה אחרת בתורה, אלא על האמונה שהם יכולים לשנות מה שבא להם כדי שיתאים לעידן המודרני.

לדוגמה: תפילה בציבור וקריאת התורה הם לא מצוות שנכתבו בתורה שבכתב אלא תקנת חכמים. אם תקרא את המקורות לנושא תראה בבירור שמדובר על גברים בלבד - אשה לא מצטרפת למניין ולא עולה לתורה. ובכל זאת הרפורמים מצרפים אשה למניין ומעלים אותה לתורה, לא כי הם מבינים אחרת את מה שכתוב, אלא כי הם מאמינים שהחלק הזה בהלכה "לא מתאים" לעידן המודרני, וצריך לשנות אותו.

אין בעיה בשום זרם כל עוד עומד בכללים.12 השבטים ..לכל שבט היה דרך שונה בעבודת ה' אך בדרך ששמרה על הכללים.

הרפורמים ביטלו את המסורה ותורה שבעל-פה (משנה) .

לרפורמים אין שיטה אחידה ומסויימת, הם לא רואים את התורה כמסמך מחייב אלא רק כמקור השראה,ורובם לא מאמינים בתורה משמים, כך שהנחת היסוד שונה.איני מכיר קבוצה או שיטה שמקבלים את הנחת היסוד של תורה משמים כמסמך מחייב וחמור, ואעפ"כ סוברים שמותר להדליק אש בשבת.

או קח את הדתיים-לאומיים שהצבא מתאים להם כמו שהוא

אבל, האם יש גבול עד לאיפה ה "מגדל" רלוונטי ? קח למשל את הרופורמים. התורה שלהם היא אותה תורה, רק כל מה שאחריי זה שונה

המיגדל הזה מגיע אחורה עד הגמרא (תלמוד) שהועלה על הכתב לפני כ1600 שנה ששם ניתן לראות ברור איך לומדים הכל מהפסוקים בתורה עצמם כמו שאמרתי לך כבר.

אם יש זרמים מסוימים במאה\מאתיים שנים האחרונות ששברו את המיגדל הזה זאת בעיה שלהם ואין צורך לצאת מנקודת הנחה אוטומטית שהם צודקים.

אם זה כל כך מפריע לך תוכל להתחיל ללמוד ומהר מאד לגלות שיש רק דרך אחת נכונה, כמו שאני עשיתי.

אני בספק גדול אם אתה בכלל מאמין בקיומו של בורא שנתן תורה אז אני גם לא מבין מה אתה רוצה להשיג.

אמרתי בעצמי בתגובה לדוד משה שהסיבה שהדתיים לאומיים מתגיסים היא שהם יותר לאומיים מאשר דתיים, ואני לא חוזר בי, ואני חושב שהוחכתי את זה טוב מאד כשהראתי מה הרב שהם מתימרים לשאת את דיגלו אומר על תרומת התורה לעומת תרומת הצבא ואיפה יש לשים דגש.

הצבא לא מתאים להם ..וודאי שהם היו רוצים יותר.לא היה במקרה האחרון..עם החיילים הלאומיים שרצו לצאת בזמן שהיה הופעה של זמרות.

אצלם ללכת לצבא כהגנה על הארץ זה הכרחי ..כנראה גם אם התנאים לא הכי מקובלים. הם סוברים שהיום קיים המושג 'מלחמת- מצווה'.הוויכוח שלהם בא ממחלוקת הלכתית .

כשיבוא הלאומי ויציין מדוע כן.. אציין מדוע לא שייך היום 'מלחמת -מצווה' על ידי הצגת מקורות עם חז"ל .

גם חלקם יותר לאומים מאשר דתיים .אני מסכים מאוד עם yellow acid .

הרופרמים מראש מבטלים ועושים מה נוח. לך תראה את המזוזות בביתהם -כל אחד שם מה בא לו.כל אחד מפרש את הכתוב.בלי תורה שבעל-פה ומסורה לא ניתן לשמור (גם לדורות) באמת את התורה. איאפשר אפילו לקיים.

*כתוב בתורה: "זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך, הימול לכם כל זכר. ונמלתם את בשר עורלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם. ובן שמונת ימים יימול לכם כל זכר לדורותיכם יליד בית ומקנת כסף מכול בן נכר אשר לא מזרעך הוא. הימול יימול יליד ביתך ומקנת כספך והייתה בריתי בבשרכם לברית עולם" בראשית יז', פס' י' - יג'.

פסוקים אלה המחייבים על קיום מצוות ברית המילה מעלים מספר קושיות: כיצד מלים? מה קורה כשמילה נופלת בשבת - האם גם אז חייב למול? ושאלת השאלות: איפה נמצאת העורלה שאותה צריך למול?

התורה מגלה לנו שהעונש על מי שמבטל את מצוות ברית המילה הוא כרת, שהוא עונש חומר ביותר, וכמו שכתוב: וערל זכר אשר לא יימול את בשר עורלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר" שם, פס יד'.

נשאלת השאלה: כיצד התורה מטילה עונש כזה חמור של כרת, כאשר היא איננה מגלה לנו אפילו את הדבר הכי חשוב - איפה נמצאת העורלה שאותה צריך למול?

*כתוב בתורה: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם. ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם" במדבר טו', פס' לה'.

ושוב נשאלות אותם השאלות: כיצד מייצרים ציצית? מאיזה סוג של בד? מה בדיוק נחשב "כנף הבגד" לעניין ההטלה של הציצית בתוכו?

למעשה כל אדם שיעבור על כל התרי"ג מצוות, יגלה שלמעשה ללא תורה שבעל פה המלמדת מהם בדיוק אותם מלאכות שבת שאסור לעשותן, ואיפה בדיוק נמצאת העורלה שצריך למול, ואיך מקיימים מצוות ציצית - לא היינו יודעים כיצד לקיים את מצוות התורה.

שמות כד: "וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּורָה וְהַמִּצְוָה".

לוחות האבן, תורה שבכתב, והמצוה (פירושה)

כאשר מוזכרת כתיבה כל שהיא, מוזכרת תורה שבעל פה עמה: "כתוב זאת זכרון בספר, ושים באזני יהושע" שמות יז יד.

כתוב: כי-תאווה נפשך לאכול בשר - - - כאשר ציוויתיך".

והרי לא נמצא ציווי מפורש בתורה שבכתב לחיוב לשחוט ואיך וכו' וכו', מכאן ש"כאשר ציוויתיך" – כוונתו לכאשר ציוויתיך בתורה שבעל פה [רש"י, שם].

דברים פרק יב כ' כא'.

בכל אופן זה נושאים שצריך ללמדם וקשה כמה שורות

מדוע בעל-פה ,הסיבה - דקה 17:20 הרקע, דקה 22:45 הסבר.

http://www.arachim.co.il/VideoDetail.asp?MediaID=210

*סמכות החכמים:

צריך להבין ולדעת, שניתנה סמכות לחכמי ישראל בכל דור ודור לפסוק את הדין, לתקן תקנות ולגזור גזירות . ואין זה בכלל האיסור של להוסיף על התורה (פסוק מדבר על מצוות המעשיות שבתורה -כמו ציצית תפילין וכו' אסור להוסיף ולגרוע מהם ), אלא זה רצונה של התורה עצמה, כמו שכתוב מפורש בפסוקים: "כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך בו. ובאת אל הכוהנים הלווים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, ודרשת והגידו לך את דבר המשפט. ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה', ושמרת לעשות ככל אשר יורוך על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" דברים יז', פס' ח' - יא'.

ובדרשות הר"ן _דרוש החמישי נוסח ב' )כתוב: "וכבר נתבאר מכל זה, שאנו מוזהרים שלא לעבור על כל מה שיסכימו חכמי הדורות, ולפיכך העובר על אחד מהשבותין עובר בלא תעשה מן התורה...".

והנה התורה ציותה על חכמי ישראל לגזור גזירות ולתקן תקנות, על מנת שחוקי התורה ומשפטיה ישתמרו ויתקיימו בשלמותם וכדי להרחיק את האדם מן העבירה. וכך כתבה התורה : "ושמרתם את משמרתי" ויקרא יח', פס' ל' - ודרשו: "עשו משמרת למשמרתי" מועד קטן, דף ה' ע"א, כלומר: גיזרו גזירות ותקנו תקנות כדי שמצוותי וחוקותיי יתקיימו וישתמרו. ובלשון המשנה: "עשו סייג לתורה" פרקי אבות, משנה א'.

ולכן כאשר יש במהלך הדורות חידושים טכנולוגים, חכמי ישראל יושבים לדון בדבר ע"פ גדרי התורה, ומגיעים לכלל מסקנה, והעם מצווים לשמוע להם.

*לרפורמים אין הם זרם ביהדות שכן לא כל מי שצועק אני זרם יקבל הכרה כזו, קבוצה אלו הינן זרמים בכל ים שלא יהיה מלבד היהדות שכן זרם ביהדות חייב לקבל את שלשה עשר עיקרי האמונה על קרבם ועל כרעיהם כולל תורה שבעל פה משמים ומי שלא מקבל זאת אינו זרם ביהדות .

שבת -שלום.

רוני,

אין צורך להיכנס לוויכוח הלכתי האם יש היום מלחמת מצווה או לא, כי גם אם נאמר שיש זה לא עוזר להם במאומה כי אם תראה את המקורות שהבאתי מאיגרת תת"י תראה שהראי"ה מדבר בפרוש על 4 דוגמאות של מלחמת מצווה במטרה להוכיח את דבריו, וממילא אין שום סיבה לחלק בין צבא אנגליה לבין צבא אברהם אבינו או צבא יהושוע או צבא יהודי ישראלי בא"י.

אני מסכים שחלקם יותר לאומיים מאשר דתים. הראי"ה מציג את הלימוד כדבר הכרחי אף יותר מצבאי. משורש זה ,לא בא לבטל את הצבא. ואכן יש דתים לאומיים ששמים את הדגש הגדול על הצבא ..וזילזול יותר בתורה ..ועל כך טועים.