רדון במצב מוצק יחסום טוב קרני X?

[orivice12]

או קרינה מיננת אחרת?

ובאיזה מהירות זזה קרינת X?

(אני די חדש בתחום, סליחה מראש אם יצאתי אהבל)

עריכה:

עוד כמה שאלות קטנות:

אני יקח כספית, יקפיא אותה, יקח את מה שקפוא ויעשה לזה ציפוי משוריין ממש חזק (שלא ידלוף שום דברק ויקבע את זה בנפח הזה.

אחרי שאני יוציא את זה מהקפאה, הציפוי/הכלוב יגיע לטמפרטורת החדר, כל עוד הוא לא נשבר גם כעבור שנה הכספית תשאר קפוייה? אם כן כמה זה מעשי? (מה הלחץ על הכלוב?)

שאלה אחרונה:

מספר פרוטונים/אלקטרונים יכול להשתנות? אם כן מתי?

אם אפשר להתייחס למשפט הזה: "אלקטרונים שבחומר מתנתקים" הסבר מויקיפדיה על מצב פלסמה

שאלה אחרונה חביבה:

שימוש במים בתור מוליך רגיל (כמו כל חוט) כאשר הם לא מחברים בין ה- וה+, יגרמו לקצר? אם כן מדוע

[Troubled_Martyr]

אני אנסה לענות על מה שהבנתי:

קודם כל, ראדון עובר למצב מוצק בטמפ' של מינוס 71 מעלות צלזיוס. אבל אני לא יודע להגיד עד כמה הוא יחסום קרינת X.

קרינת X היא קרינה אלקטרומגנטית, בדיוק כמו האור. לכן היא נעה במהירות האור.

לגבי הכספית, אני מניח שהתכוונת להקפיא כספית (מינוס 39 מעלות), כך שהיא תהיה בצפיפות גדולה יותר, ובעזרת הציפוי הקשיח לשמור על הצפיפות גם אחרי שהיא תחזור לטמפ' החדר. אז בשביל לשמור על כספית בטמפ' החדר במצב מוצק, צריך לחץ של מעל עשרת אלפים אטמוספירות, ולכן זה נראה לי לא מעשי.

לא הבנתי בדיוק את השאלה על האלקטרונים והפרוטונים. האם הכוונה למספרם ביקום? או אולי למספרם באטום?

באטום אפשר לשנות את מספר האלקטרונים (יינון). הכוונה היא שהאלקטרונים אינם "כבולים" עוד לגרעין האטום במשיכה חשמלית, ולכן הם מתנתקים ממנו.

מספר הפרוטונים באטום הוא קבוע בעקרון - המספר הזה מגדיר את סוג האטום.

עם זאת, איזוטופים רדיואקטיביים יכולים להתפרק ע"י פליטה של חלק מהגרעין, כלומר של פרוטונים ונויטרונים. אז הם הופכים ליסוד אחר.

גם את השאלה האחרונה על המים לא הבנתי.

[orivice12]

א. תודה על התשובות.

ב. לגבי הרדון שאלתי כי אני יודע שיש לו מספר אטומי גבוה, השזה מה שקובע את איכות החסימה.

ג. בקשר למהירות של קרני X, גם גלי רדיו הם אלקטרומגנטים לא? איך אתה מסביר שדיבור בפלאפון לא עובד במהירות האור ושידור רדיו איטי יותר מהטלויזיה/לוקח כמה שניות עד שהוא מגיע?

ד. עשרת אלפים אטמוספרות?!?!? אתה רציני?

איפה בודקים את זה לגבי חומרים שונים?

ה. השאלה בקשר למים היא פשוט אם אני מתשתמש במים בתור מוליך אם הם יגרמו קצר.

אני מנסה לחשוב על דוגמא, נגיד עכבר מחשב מחובר עם למחשב עם כבל + וכבל -.

אני רוצה לחתוך ל-2 את כבל ה+ לדוגמא (יכול להיות גם המינוס)

לגלף את שתי הקצוות שלו

וכל קצה לטבול קצת באותה כוס מים.

כך שהחיבור בין שתי הקצוות, יהיה דרך כוס המים.

[שניצל]

ג. בקשר למהירות של קרני X, גם גלי רדיו הם אלקטרומגנטים לא? איך אתה מסביר שדיבור בפלאפון לא עובד במהירות האור ושידור רדיו איטי יותר מהטלויזיה/לוקח כמה שניות עד שהוא מגיע?

...על מה לעזאזל אתה מדבר?

[orivice12]

כתבתי שאני חדש בתחום אז סליחה שאני כותב שטויות

קראתי בויקיפדיה וכתוב שהמהירות שגל אלקטרומגנטי זז מושפעת מהחומר בו הוא עובר

ופה כתוב שקרני X זזות במהירות האור, אז איפה התבלבלתי?

[שניצל]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8

רבים משתמשים במונח "מהירות האור" במשמעות של מהירות הקרינה האלקטרומגנטית בריק, אך מדויק יותר להתייחס למונח המפורש, "מהירות האור בריק", שכן מהירות ההתקדמות של הקרינה בתווך היא נמוכה יותר, בהתאם לתכונות התווך. היחס בין מהירות האור בריק לבין מהירותו בחומר הוא מקדם השבירה של החומר.

[motizkn]

הגלים האלקטרו מגנטים נעים במהירות האור בריק.

כמובן שמהירות ההתפשטות שלהם במרחב תלויה בחומר שבו הם מתפשטים.

(התפשטות הגל זה לדוגמא כמו גלים בים)

אין הבדלי מהירות בין גלי רדיו או גלים של פלאפון סלולרי.

ההבדל נובע מהרכיבים האלקטרונים והחומר שבו הגלים נעים.

לדוגמא גלים אלקטרומגנטים נעים מהר יותר במים מאשר באוויר.

[Troubled_Martyr]

ב. לגבי הרדון שאלתי כי אני יודע שיש לו מספר אטומי גבוה, השזה מה שקובע את איכות החסימה.

אתה צודק. עם עוד קצת מאמץ מצאתי את הנתונים על יכולות המיגון של ראדון מפני קרינה:

http://physics.nist.gov/PhysRefData/XrayMassCoef/ElemTab/z86.html

ובהשוואה לעופרת:

http://physics.nist.gov/PhysRefData/XrayMassCoef/ElemTab/z82.html

כלומר ראדון ממגן באופן דומה לעופרת, ואפילו טיפ טיפה יותר טוב.

הבעיה היא שאת המספרים בגרפים ובטבלאות שם צריך להכפיל בצפיפות של החומר, אבל לא הצלחתי למצוא מהי הצפיפות של ראדון כשהוא במצב מוצק. אפשר להניח שזה אכן יהיה חומר מיגון טוב (אבל כאמור לא מעשי, כי הוא הופך למוצק בטמפ' מאוד נמוכה).

ג. בקשר למהירות של קרני X, גם גלי רדיו הם אלקטרומגנטים לא? איך אתה מסביר שדיבור בפלאפון לא עובד במהירות האור ושידור רדיו איטי יותר מהטלויזיה/לוקח כמה שניות עד שהוא מגיע?

כל השידורים עוברים בעקרון במהירות האור. העניין הוא שיש בדרך רכיבים אלקטרוניים שונים שעושים עיבודים שונים והמרות של האות מצורה אחת לאחרת, וזו הסיבה לעיכוב בשידורי טלויזיה (בסלולרי אין ממש עיכוב - הרבה יותר פשוט לעבד קול).

ד. עשרת אלפים אטמוספרות?!?!? אתה רציני?

איפה בודקים את זה לגבי חומרים שונים?

נהוג להציג את הנתונים האלה בצרות דיאגרמת פאזות, שמציגה את המצב של החומר כתלות בטמפ' ובלחץ. חיפשתי בגוגל mercury phase diagram ומצאתי. הבעיה היא שראיתי את זה רק במאמרים רשמיים, שאינם פתוחים לכולם (אפשר לגשת אליהם דרך אוניברסיטאות, למשל). לכן לא בטוח שתוכל למצוא את זה בקלות לכל חומר שתרצה.

ה. השאלה בקשר למים היא פשוט אם אני מתשתמש במים בתור מוליך אם הם יגרמו קצר.

אני מנסה לחשוב על דוגמא, נגיד עכבר מחשב מחובר עם למחשב עם כבל + וכבל -.

אני רוצה לחתוך ל-2 את כבל ה+ לדוגמא (יכול להיות גם המינוס)

לגלף את שתי הקצוות שלו

וכל קצה לטבול קצת באותה כוס מים.

כך שהחיבור בין שתי הקצוות, יהיה דרך כוס המים.

אני מבין שאתה פשוט מתכוון להחלפה של קטע של חוט במים. אם כך, אז המים הם מוליך די גרוע, אבל הם לא יגרמו לקצר.

[orivice12]

או זאת תשובה

[orivice12]

אני לא חושב שזה מספיק חשוב בשביל לפתוח נושא חדש אז אני ישאל פה,

מה עדיף בין שני המצבים הבאים:

יש לי ערסל ו-4 עצים.

אני יכול לתלות את הערסל או על שני עצים במרחק 2 מטר אחד מהשני

או על שני עצים במצרחק 10 מטר אחד מהשני

העצים הערסל, החוט (סוג לא האורך), הבן אדם ששוכב בערסל והגובה שלו מהריצפה שזה מתוח - בכולם אותו הדבר

מבחינת לחץ על החוט ומבחינת לחץ על העצים

[Bashash]

^ מה!? אני לא מבין כלום...

[orivice12]

סליחה שכתבתי לא ברור, זה קורה לי יותר מדי פעמים.

ערסל-

http://www.ronitlevy.co.il/var/736/17550-%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%9C%201.jpg

עץ-

http://www.orianit.edu-negev.gov.il/irisbnto/sites/homepage/moreshet/Images/%D7%A2%D7%A5.gif

יש לי ערסל אחד ו2 זוגות עצים.

בזוג עצים אחד - המרחק בין 2 העצים קטן

בזוג העצים השני, המרחק גדול.

איפה עדיף לתלות את הערסל.

לפי הפרמטרים הבאים:

1- לחץ על החוט

2. לחץ על העצים

ובמצב שהחוט באותו גודל בשני המצבים. או בהנחה שמדובר בערסל אחר שההבדל בינו הוא רק אורך החוט.

בשני המקרים הבן אדם שישב בערסל יהיה באותו משקל, והגובה שלו מפני הקרקע יהיה אותו הדבר.

[Bashash]

מספר בחוטים לא משתנה, בגלל שזה חוט אין משמעות לזויות, המשקל של האדם לא משתנה, אני חושב שזה יותר קשור לאיך קושרים את החוט לעץ (פשוט לקשור טוב...). ככה זה ניראה לי הכל מקרה...

זה לא משנה באיזו אפשרות תבחר...

[orivice12]

מה הכוונה מספר בחוט לא משתנה?

ההבדל העיקרי הוא המרחק בין העצים (אורך החוט).

והזווית יכולה לקבוע אם המשיכה של העץ תהיה יותר למטה או יותר לכיוון הערסל (או שאני מתבלבל?)

[Bashash]

מה הכוונה מספר בחוט לא משתנה?

ה*חוטים... טעות...

ההבדל העיקרי הוא המרחק בין העצים (אורך החוט).

והזווית יכולה לקבוע אם המשיכה של העץ תהיה יותר למטה או יותר לכיוון הערסל (או שאני מתבלבל?)

כן, זה נכון, אבל בגלל שאלו חוטים זה לא משנה... זה יותר משנה את ההשפעה על העצים... אבל עץ זה דבר חזק לכן גם כאן לזויות כמעט ואין חשיבות...