שטוח עדיין יכול להיות עגול כאשר במרכז שלו הוא כדור - כמו גלקסיה

איך היקום, שהוא מרחב תלת מימדי, נמצא על מישור דו מימדי...?

הכוונה בשטוח - היא שאין לו עקמומיות. כלומר קווים מקבילים לא יפגשו, סכום זוויות במשולש יהיה 180 מעלות, ובאופן כללי יותר חוקי הגיאומטריה האוקלידית מתקיימים.

גם כשמדברים על יקום עגול/בעל עקמומיות, מתכוונים לכך שהכל נמצא לכאורה על מעטפת כדור/משטח עקמומי - גם משטח דו מימדי.

אני מניח שיש דרכים מתמטיות לתאר מצב זה, אך איני בקיא בתחום.

[attachment deleted by admin]

קל להסתכל על היקום כמעטפת שטוחה - בין אם כמישור 'קווי' או בין אם כשטח פנים של כדור. המתמטיקה גם פשוטה בהרבה במצב כזה, אך עדיין זו רק תאוריה. עדיין אין ביסוס אמפירי לכאן או לכאן.

ואגב, תורת המיתרים(שגם היא בגדר תאוריה ולא הוכחה אמפירית, ספק אם בכלל ניתן להוכיחה כך) צופה 26 מימדים (25 של מרחב ואחד של זמן), ולא 4 כפי שנטען כאן (וכפי שמוצג ברוב התאוריות הפיזיקליות, בעיקר הקלאסיות ומראשית המאה ה-20).

לגבי רמב"ם - יסלח לי העכביש אך הציטוט שהובא הוא מתון ביותר. אלה דברים שנאמרו בהתאם לתקופה ההיא, וסה"כ אין שום איסור על מחקר מדעי ש'יסתור' כביכול את התורה המילולית. הלך הרוח הזה דווקא נשמע לי מאוד ליברלי ולגיטימי. זה שישנם(ואני מדגיש, ישנם, לא כולם) רבנים שלוקחים את דברי הרמב"ם למקומות אחרים. ובכן, זהו טבע האדם - לסלף עובדות לנוחיותו.

תורת המיתרים הכי "מקובלת" כרגע חוזה 11 מימדים. בכל מקרה הם מקופלים וממש קטנים

אתה יודע שיש המון ורסיות. זה נע בין 10-26 אם אני לא טועה.

26 היה בתיאוריה המקורית (שמאד מוגבלת ולא תקפה למעשה)

היום זה 10 ו11.

אם זה נכון אז אתה יותר מעודכן מוויקיפדיה.

אבל אני חושב שגם 10-11 זה מספיק.

אוקיי, אבל התכוונתי למימדים של מרחב. המימד הרביעי הוא הזמן והוא לא קשור לצורה של היקום (עד כמה שאני מבין לפחות..)

אבל הוא בהחלט קשור לצורתו של המרחב. אי אפשר להפריד בין המרחב לזמן, אליבא דאיינשטיין.[br]פורסם בתאריך: 24.04.2009 בשעה 00:34:03

---

הכוונה בשטוח - היא שאין לו עקמומיות. כלומר קווים מקבילים לא יפגשו, סכום זוויות במשולש יהיה 180 מעלות, ובאופן כללי יותר חוקי הגיאומטריה האוקלידית מתקיימים.

גם כשמדברים על יקום עגול/בעל עקמומיות, מתכוונים לכך שהכל נמצא לכאורה על מעטפת כדור/משטח עקמומי - גם משטח דו מימדי.

אני מניח שיש דרכים מתמטיות לתאר מצב זה, אך איני בקיא בתחום.

היקום, שוב לפי איינשטיין, לא אוקלידי. יתכן מצב בו המסלול הקצר בין שתי נקודות לא יהיה קו ישר ושקווים מקבילים יפגשו. זה הוכח בתצפיות בזמן ליקוי חמה בתחילת המאה שעברה והיום משתמשים באפקטים שנובעים מכך לתצפיות אסטרונומיות.

אגב, אנקדוטה נחמדה: רימן, המתמטיקאי שפיתח את הגאומטריה הלא-אוקלידית עליה התבסס איינשטיין, עשה את זה כתרגיל מחשבתי ותו לא, כיוון שהיה ברור לכל שהמרחב הוא אוקלידי.

מתוך ויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Universe

Spacetime appears to be smooth and simply connected, and space has very small mean curvature, so that Euclidean geometry is accurate on the average throughout the Universe. Conversely, on a quantum scale spacetime is highly turbulent.

איינשטיין אכן ניסח את תורת היחסות הכללית המדברת על מרחב עקום. אין זה אומר שהיקום כזה. הניסוי עם ליקוי החמה (לפחות המפורסם שבהם) הראה ששדה גרוויטציוני משפיע על אור - כלומר מעקם את המרחב.

אור מושפע ע"י גרוויטציה?

אם יש מספיק כוח משיכה, אפשר למשוך את האור לכיוון שלו?

כן. אם המסה מספיק גדולה ביחס לרדיוס, יתכן אף שאור לא יוכל "לעזוב" גוף כלשהו - מה שנקרא חור שחור.

פותח הדיון:

זוהי שאלה שאף אחד לא יוכל לענות עליה, ישנן רק שתי השערות עם כל מיני זיבולי מוח מסביבן (כך זה נדמה, לפחות, למי שלא מבין בדבר):

1. יש סוף.

2. אין סוף.

לא נכון

יש תשובות רבות

כמו למשל קץ מתהווה

או אספקטים שונים של מרחב

כמו למשל סוף חלקי / יחסי

או המשכיות על תנאי או לפעמים סופי ולפעמים אין סופי ועוד

היקום הוא מרחב בו הכל יכול לקרות / להיות / להתהוות /להתקיים ומוזר שמישהו יקח את היקום כמובן מאליו .

אוקיי, יש לי פיתרון. מישהו פה ילך לעשות תואר בפיזיקה ויסביר לכולנו הכל. מי מתנדב?