איך הסיגמה 70-300 APO ביחס ל-Tamron 70-300 Di LD? - צילום דיגיטלי - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

איך הסיגמה 70-300 APO ביחס ל-Tamron 70-300 Di LD?


Satlan

Recommended Posts

טוב מאחר שמדובר במנוע האיטי של הפנטקס, באמת שככל הנראה הייתי אומר ללכת על הTamron פשוט יש לה ביצועים טיפונת יותר טובים ביחס לתכנון הישן יותר של הסיגמא (שאותה אני מכיר טוב בגרסאות של קנוניקון) בכל אופן LD זה אותו דבר כמו APO ובגרסאות הAPO הסיגמא עדשה חדה ביותר עם צבעים יפים מאוד ביחס למחיר שלה.

אבל והדגש על אבל

ממליץ לך לגשת לחנות שמחזיקה את שתי העדשות במלאי (נניח פוטופילם) ותראה איזו מהן ממקדת יותר מהר עם המצלמה הספציפית שלך

מאחר ואיך שאני זוכר בגרסאות הישנות הטמרון היתה באמת איטית יותר בגרסאות של ניקון ומינולטה (וגם זולה יותר). ואיטית הרבה יותר בגרסא של קנון.

רצוי שתעשה את הבדיקה בשעה מאוחרת (אם אפשרות לעשות פוקוס החוצה לרחוב דרך החלון) במידה ותרגיש שאחת מהעדשות "מתקשה" להינעל יותר מהשניה

או לוקח לה יותר זמן להינעל (יש גם אלמנט של הרעש שהעדשה עושה בזמן שהיא ממקדת).

בגלל שברמה הבסיסית שלהן הן דומות מאוד מבחינה אופטית סביר להניח שלא תרגיש הבדלים אופטיים משמעותיים ביניהן.

לכן תבחר את זאת שננעלת וממקדת מהר יותר בתנאי תאורה נמוכים.

אם שתיהן עובדות באופן זהה, זה כבר עניין של טעם. צלם כמה בשתיהן (שתוכל להשוות צבעים בעין שלך, רצוי תמונת פורטרט אחת עם כל אחת מהן ותבחר את זאת שעשתה עליך את הרושם היותר נעים (זאת בעיקר שאלה של טעם).

אם אתה לא רוצה לבדוק בעצמך ושתיהן מהירות באותה מידה, לך על הטמרון.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

יש לי את הטמרון וזו עדשה אדירה ביחס למחיר

לא רוצה לאכזב אותך, אבל אין לך שום פרמטר לקבוע שהטמרון הספציפית הזאת היא עדשה אדירה למחיר.

להגיד דבר כזה גובל בלהשלות את עצמך.

היא אחלה עדשה (ובעולם הדיגיטלי איכות העדשה מאוד תלויה בגודל החיישן ובכמות הפיקסלים שבו) כך שאם אתה לא מצלם במצלמת FF או בפילם

מה שטוב לך על מצלמה של 10MP יכול להיות מעולה על מצלמה של 6MP ומתחת לכל ביקורת על מצלמה של 15MP ואני עוד מדבר על APS-C שעושה שימוש בעיקר

בחלקים הטובים של העדשה.

רוב עדשות ה70-300 הזולות (ובואו נודה שאלה נחשבות עדשות זולות) תוכננו במקור לעבוד עם מצלמות פילם בפורמט 35 מ"מ (FF בדיגיטלי) לכן קוטר ההיטל שלהן (שטח הכיסוי) מספיק גדול בשביל לכסות חיישן גדול. באופן טבעי כל העדשות מספקות איכות וביצועים גבוהים יותר במרכז מאשר בקצוות, שם בולטים יותר כל מיני סוגי עיוותים. ובאופן טבעי בעדשות הזולות יותר הבדלי האיכות האלה (וזה בבדיקות מעבדה) ניתנים לזיהוי. כמובן שיש גם עניין של אבחנת צבע, CR (אברציות צבע) השתברויות שנוצרות בגלל שימוש באלמנטים מפלסטיק (שעלות הייצור שלהם נמוכה מזאת של זכוכית G, ED, או FL) לכן לקחת מונחים של עולם המחשב ולנסות להתאים אותם לעדשות של מצלמות נראה לי קצת לא במקום. בניגוד למעבד בינוני לעדשה בינונית לא תוכל לעשות וכל מה שתרכיב עליה רק יוריד ויפגע באיכות הסופית של הדימוי שתקבל.

בדרך כלל עדשות ה70-300 שתוכננו במקור למצלמות FF יהוו תמורה טובה לעלותן הנמוכה יחסית על מצלמות APS-C בעיקר בגלל העובדה שמצלמות בפורמט הקטן יותר לא "רואות" את עיוותי הקצוות (הפינות) ובשביל ליפול על עדשת 70-300 גרועה בAPS-C צריך באמת מזל רע. לרוב העדשות האלה חדות יותר מעדשות הקיט הזולות וזה בולט במיוחד כשמשווים אותן בטווח ה70 מ"מ.

בניגוד ל70-300 עדשות הקיט תוכננו במקור להיות עדשות זולות והן מתאימות אך ורק לכסות חיישן של APS-C ושם ככל שתעלה בכמות הפיקסלים כושר ההפרדה המקסימלי של העדשה יבוא לידי ביטוי מהר יותר. כך שעדשת קיט שתוכננה במקור לעבוד עם מצלמת 6-10MP פשוט לא תספק את הסחורה במצלמות ה14-15MP

מאחר וכושר ההפרדה שלהן ירוד מכושר ההפרדה של החיישן עצמו. (מה שאומר שבחיישן מפורט יותר, האיכות הסופית שתתקבל תהיה ירודה מבחיישן נמוך יותר רק בגלל שהחיישן המפורט יותר רואה את המגבלות של העדשה והחיישן המפורט פחות פשוט לא רואה. ומה שהוא לא רואה, גם אתה לא רואה).

אלמנט נוסף שהופך את ה70-300 לכדאי במיוחד לצלמים בפורמט APS-C הוא הקרופ פקטור של 1.5-1.6 שבעצם הופך עדשה זולה של 70-300 לעדשת 105-450

טווח TELE שהופך להיות ליקר כשמדובר במצלמות פורמט מלא.

דבר נוסף וחשוב ביותר כשמשווים בין עדשות 70-300 "חדשות" (בישנות וביד שניה אין בעיה, כולן תוכננו לכסות FF)

יצרנים מסויימים שינו את התכנונים הקודמים של העדשות על מנת לייצר עדשות קלות יותר, קטנות יותר וכאלה שיפנו לתשומת לב הצרכן יותר דווקא בפרמטרים של גודל,

אין פסול בכך, אך כדאי לדעת שעשויים להיות "שיפורים" מהסוג הזה גם בעדשות 70-300 שבעצם תוכננו לעבוד באופן אופטימלי כ70-300 אך ורק על פורמט APS-C.

(וזאת בניגוד לפורמט EF-S או DX) מדובר בתכנונים עם ביצועים גבוליים שלא מיועדים לשוק הגבוה של מצלמות הFF (למרות שהן יעבדו על FF) קהל היעד שלהן הוא בעיקר שוק הAPS-C. לכן מומלץ גם לוודא שלא מדובר באיזשהו תכנון "חדש ומשופר לדיגיטלי" שבעצם התוספת בתווית מגיע עם שטח כיסוי נמוך יותר.

ומדוע אני כותב זאת?

א. מאחר שלחץ השוק בDSLR מושך לכיוון של FF, מה שאומר שככל הנראה בדור הבא נראה יותר מצלמות FF במחירים אטרקטיביים, מה שיהפוך את עדשות הAPS-C ללא רלבנטיות לשימוש בדגמים החדשים כאשר הדור הבא של צלמי DSLR שהתחילו בAPS-C יעבור לרכוש מצלמות FF הוא כמובן יצטרך לשדרג גם את העדשות.

ב. בניגוד לעולם המחשבים בו ישן הוא איטי ואם נתקעת עם ישן מקסימום תוכל לעשות או לשדרג חלק במערכת. במערכת DSLR הדבר היחיד שתשדרג עם הזמן

יהיה גוף המצלמה עצמה. העדשות ברוב המקרים יהיו טובות לשימוש גם בעוד 30 שנה ולא תהיה ירידה בביצועים שלהן. לכן תמיד כדאי להשקיע יותר בעדשה האיכותית ביותר שהתקציב מאפשר. לכן בגזרת ה70-300 הייתי בכל מקרה ממליץ לא לחסוך אלא לקפוץ מדרגה לקבוצת המחיר הבאה בקבוצה. (כמובן שלא בכל חברה קיימת קבוצת מחיר שניה, אבל בקנון בהחלט יש שלושה סוגים של עדשת 70-300 ושם בהחלט מומלץ לרכוש את הדגם היקר שכולל מייצב תמונה ומנוע אולטרסוניק וביצועים אופטיים מעט טובים יותר. בניקון תמיד מומלץ לרכוש את הדגמים שמכילים אלמנטים מזכוכית ED על עדשת הG הפשוטה. למרות שההפרש במחיר עשוי להיות כפול, אורך חיי עדשה כזאת במערכת של צלם (עדשה כזאת קונים אחת ל10-20 שנה בכל מקרה) מצדיק את התוספת במחיר כאשר בכל מקרה העדשה הזולה הופכת לכמעט חסרת ערך בשוק היד השניה. לעדשה האיכותית תמיד יהיה ביקוש בשוק הזה במחירים לא רעים בכלל.

לגבי עדשות מיצרניות אחרות, קרי:SIGMA,TOKINA,TAMRON ואחרות:

בתחום היצרניות החיצוניות שמייצרות עדשות תואמות חשוב להבין את ההבדלים בין החברות, את הצדדים הטובים והרעים של כל חברה.

למשל SIGMA מייצרת מוצרים תואמים בטכנולוגיית REVERSE ENGINEERING מה שאומר שלחברה עצמה אין קו ייצור שמבוסס על מפרט יצרן מקורי, אלא מדובר בפתרון שהחברה יצרה על פי פירוק וניתוח התהליך של היצרן המקורי. לכן בעדשות של SIGMA לקאנון וניקון ועכשיו גם לסוני ישנן לא מעט עדשות שמציעות מנוע אולטרסוני שנקרא HSM מה שהופך את מהירות המיקוד וההפעלה של העדשה למהיר ושקט יותר. כמו כן המעגלים החשמליים בעדשות האלה הן פרי תכנון וניתוח של SIGMA

לעומתם TAMRON עובדת בשיתוף עם היצרנים (מקבלת מפרט אלקטרוני מהיצרן) ומסיבה זאת אין לה אפשרות להשתמש בפטנטים של קאנון (USM) או AF-S של ניקון או SSM של מינולטה/סוני ולכן היא היתה צריכה לפתח מנוע כזה בעצמה, דבר שהיא בעצם לא עשתה ולכן עד עכשיו אין גרסאות מהירות לעדשות של טמרון. כנ"ל בטוקינה.

מבחינה אופטית שלושת החברות נחשבות לטובות וחלקן אף מייצרות עדשות מסויימות עבור יצרנים ידועים כגון: ניקון, קנון סוני ופנטקס (בעיקר את העדשות הזולות יותר).

באופן עקרוני אלמנטי הAPO של סיגמא נחשבים למשובחים ביותר שיש ומקורם זהה לאלמנטי הL בעדשות היקרות של קנון. (סיגמא במקרה היא בעלים של מכרות FLUORITE שממנה מייצרים את הזכוכית המיוחדת הזאת ולכן היא גם משווקת את החומר הגולמי ליצרניות אחרות).

כמו כן ישנו עניין הציפויים של כל עדשה והוא משתנה מיצרן ליצרן וניתן להבחין בכך בנקל בכמות הגוונים שמשתקפים מהעדשה עצמה (מקדימה ומאחורה)

עדשות שנראות לעין צבעוניות יותר בדרך כלל מכילות שכבות רבות של ציפויים שמעידים על השקעה גבוהה יותר בתהליך הייצור.

TOKINA למשל שייכת לקבוצת THK עמה נמנה אחד מיצרני הזכוכית האיכותיים בעולם שנקרא HOYA.

מאידך העדשות של TAMRON מצטיינות בעיצובים קלים וקומפקטיים יותר שלא פוגעים באיכות הבסיסית של העדשות (בייחוד בתחום האולטרה-זומים 28-200 28-300 18-200 18-250 וכו' שם בעיקר הצד החזק של החברה הנ"ל.

כמובן שמכל היצרנים הזכוכית של ZEISS נחשבת לאיכותית מכולן. (וגם ליקרה מכולן ויודע זאת היטב כל מי שניסה לרכוש משקפיים עם עדשות של ZEISS).

(עדשות ZEISS ניתן להשיג כיום לסוני עם כל הביצועים, לקנון ולניקון עם ביצועים אלקטרוניים חלקיים- החסרון הוא שהעדשות מאוד יקרות ולא קיימות בהרבה טווחים פופולריים).

לכן חשוב לבחון את העדשות האלה לפי מגוון הרבה יותר רחב של פרמטרים ובעיקר לא בגלל איזו ביקורת מקרית של

משתמש זה או אחר שבין היתר כבר רכש מוצר מסויים ובאופן טבעי משוחד לטובתו. וגם מלא מעט ביקורות באתרי הייתי מסתייג

וזאת מאחר שלא מעט מהאתרים הגדולים מורצים מאחורי הקלעים בחסות יצרן או משווק זה או אחר שבאופן טבעי יש לו אינטרס בביקורות שנוטות לכיוונם של המוצרים אותם הוא מייצר, מייבא או משווק (או נהנה ממתח רווחים גבוה יותר).

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

וואו חחח לקח לי חתיכת זמן לקרוא הכל.

בשורה התחתונה - אם אני לא יכול להגיע לחנות ולנסות בעצמי את העדשות - מה היית לוקח? את הסיגמה או הטמרון?

בשורה התחתונה? - אם אתה לא יכול להגיע לחנות ולנסות אותן בעצמך זה ממש לא משנה איזה מהן תבחר, בכל מקרה לא תדע איך הן באמת ביחס אחת לשניה על המצלמה שלך וביחס לעין שלך והכי חשוב איזו מהן באמת מתאימה לך יותר.

לכן אין בעצם משמעות טכנית לכל ההתלבטות הזאת, קח את זאת תהיה מרוצה, תקח את השניה תהיה מרוצה לא פחות.

אם אתה באמת מעוניין לדעת את התשובה תעשה את המאמץ המינימלי.

עדשות לא קונים ממרחק כמו שקונים מעבד או כרטיס מסך. עדשות בודקים לפני שקונים.

לשאלה איזו אני הייתי בוחר הייתי עונה שלא את זאת ולא את זאת, הייתי משקיע יותר ולוקח את הדגם הטוב ביותר של 70-300 שיש לפנטקס עצמה להציע

(כזה אני, אוהב את האופטיקה של פנטקס).

מאחר שאני לא עובד יותר בשביל יצרן זה או אחר, אני מצטער אבל אני לא הולך לבחור בשבילך.

אני משאיר את האתגר לך.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

איזה דגם טוב של 70-300 יש לפנטקס?

הינה קישורים ל-2 העדשות שבכל אחת מהן 5 אנשים סיקרו. הבעיות של הסיגמה נראות לי לא כל כך רציניות לעומת הטמרון. מה אתם אומרים

http://www.pentaxforums.com/userreviews/showproduct.php?product=353&cat=76

http://www.pentaxforums.com/userreviews/showproduct.php?product=321&cat=74

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

איזה דגם טוב של 70-300 יש לפנטקס?

אין.

הינה קישורים ל-2 העדשות שבכל אחת מהן 5 אנשים סיקרו. הבעיות של הסיגמה נראות לי לא כל כך רציניות לעומת הטמרון. מה אתם אומרים

http://www.pentaxforums.com/userreviews/showproduct.php?product=353&cat=76

http://www.pentaxforums.com/userreviews/showproduct.php?product=321&cat=74

אני אומר שמההשוואות שלי (עם K10D מושאלת) הטמרון נותנת תמורה מעולה לכסף ומהווה פשרה קטנה יותר מהסיגמה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

איפה זה מתבטא?כאילו,למה הטמרון מהווה פשרה קטנה יותר מהסיגמה. המון מתלוננים על CA פרינגינג ושות' , ואני עומד לצלם המון דברים קונטרסטיים. אני נוטה לקחת את הטמרון,אבל לא בלב שלם, גם בגלל הבעיות הטכניות וגם בגלל שאני לא מוצא את העדשה בפחות מ-1000 שקל.

את הסיגמה מצאתי ב-850, וגם זה, בקושי:\

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

למה? כי הטמרון יותר איכותית ב-300 מ"מ מאשר הסיגמה, דבר שבולט במיוחד בצמצם 5.6. וזה נכון גם לפי טסטים באתר photozone.de וגם לפי הטסטים שלי:

מתוך photozone.de:

טמרון 70-300 LD Di -‏ 1849 במרכז, 1489 בפינות

סיגמה 70-300 ‏APO - ‏ 1676 במרכז, 955 בפינות

קחו בחשבון ש-PZ ממליצים לא להשוות עדשות בין פלטפורמות שונות, כך שרצוי לא להתייחס להבדלים כאל משהו מוחלט ולגבות אותם עם מקורות מידע אחרים, כמו למשל הטסטים הבאים שערכתי עם פנטקס K10D. אני חושב שהתוצאות ממחישות יפה את הטסטים של photozone.de:‏

300 מ"מ, צמצם 5.6 (קרופ 100% - סיגמה מימין, טמרון משמאל):

post-4674-1206830799.jpg

300 מ"מ, צמצם 8.0:

post-4674-1206830874.jpg

300 מ"מ, צמצם 11:

post-4674-1206831321.jpg

היתרונות בחדות ובקונטרסט של הטמרון הרבה יותר משמעותיים בעיני מאשר היתרון של הסיגמה ב-PF.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

×
  • צור חדש...