לדעתכם צריך להחזיר את הסנקציות למי שמשתמט מהצבא?

[Vaz]

היה לך דיכאון קליני בגלל הצבא? או שלא קשור ?

אני מקווה שהעבר הזה לא מפריע לך בקבלה לעבודות ?

רק אם אתה תלך לעבודה שמבקשים בה לחתום על ויתור סודיות הם יכולים לדעת שהיתה לך נכות נפשית נכון ?

היחס בישראל למי שיצא על 21 הוא כאילו כאל משוגע..נראה לי שבארץ שלנו לא התקדמו כל כך

הרי בארצות הברית כמעט כולם שם לוקחים כדורים..

אנשים עם בעיה נפשית כזו או אחרת יכולים לעבוד ,

ופה בארץ מנסים לזרוק אותם על המערכת ,

מקווה שאין לך בעיות עכשיו במציאת עבודה וכל זה

[תמיד מחייך]

כמה ימים אחרי שהתגייסתי הגעתי למצב נפשי קשה והקב"נית שפגשתי בטירונות קבעה שיש לי קשיי הסתגלות והורידה לי את הפרופיל מ-82 ל-64 נפשי. אחרי שסיימתי את הטירונות הגעתי לקב"ן בתל השומר והוא קבע שיש לי דיכאון קליני והפרעות חרדה שהתפרצו עקב הגיוס שלי לצה"ל, לפי האבחנה של הפסיכולוגית שהייתה לי לאחר מכן באזרחות היה לי דיכאון סמוי והוא התפרץ כאשר התגייסתי. בסופו של דבר אחרי מספר חודשים ובעקבות בקשה של המפקד הישיר שלי החלטתי לצאת על 21 נפשי ולטפל בעצמי באזרחות, האמת היא שניסיתי להישאר בצבא עד כמה שניתן אבל המפקד שלי אמר שאני חייב לצאת מהצבא אחרת זה ייגמר ברע.

לגבי עבודה זה כמעט ולא מפריע לי, רק בעבודה אחת (באיזה קיוסק) רצו אנשים שעשו שירות צבאי מלא אבל זו ממילא עבודה שמשלמים בה שכר מינימום אז לא הטריד אותי. עבדתי ב-012 קווי זהב ושם ידעו על כל העבר הנפשי ולא היה איכפת להם. לא רק זאת, חלק מהמדריכים בקורס שעשיתי שם לא עשו בכלל צבא ולא נראה שלמישהו שם היה איכפת. עכשיו אני עובד בדפי זהב ושם גם יודעים שלא סיימתי צבא ואין להם בעיה עם זה, הם מודעים לכך שזה עקב משבר שהיה לי ולכן לא הייתה להם בעיה לקבל אותי לעבודה. בנוסף לכך הייתי בראיונות עבודה באל על, בחברות הסלולריות ובעוד כמה חברות גדולות וכולן הזמינו אותי לראיון עבודה למרות שראו בקורות החיים שלא סיימתי צבא. ואני לא הייתי היחיד באותם ראיונות שלא סיים צבא, היו כאלו שבכלל לא עשו צבא מסיבותיהם שלהם ולא נראה לי שזה הפריע למישהו באותן חברות...

אני אישית מעודד אנשים לעשות שירות צבא מלא או שירות לאומי אם קיבלת פטור מהצבא אבל בו זמנית אני ממליץ לאנשים שאם הם מגיעים לרגע שבו הם חושבים ברצינות על התאבדות בגלל שהם נמצאים בצבא אז רצוי שהם יקבלו טיפול מיידי ואם זה לא עוזר אז שיצאו מהצבא, אני לא חושב שמישהו צריך להגיע לנסיון התאבדות רק בשביל לרצות אנשים אחרים שלא מבינים בשיט מה עובר עליו וחושבים שאפשר לטפל בהכל במסגרת הצבא.

[ariebel]

חחח...קיוסק זה בהחלט עבודה מכובדת שראויה לסינון

של אנשים איכותיים שסיימו 3 שנים מלאות בצבא.

בטח היית מקבל שם עדיפות אם היית יוצא סיירת

[Chymes]

כמה ימים אחרי שהתגייסתי הגעתי למצב נפשי קשה והקב"נית שפגשתי בטירונות קבעה שיש לי קשיי הסתגלות והורידה לי את הפרופיל מ-82 ל-64 נפשי. אחרי שסיימתי את הטירונות הגעתי לקב"ן בתל השומר והוא קבע שיש לי דיכאון קליני והפרעות חרדה שהתפרצו עקב הגיוס שלי לצה"ל, לפי האבחנה של הפסיכולוגית שהייתה לי לאחר מכן באזרחות היה לי דיכאון סמוי והוא התפרץ כאשר התגייסתי. בסופו של דבר אחרי מספר חודשים ובעקבות בקשה של המפקד הישיר שלי החלטתי לצאת על 21 נפשי ולטפל בעצמי באזרחות, האמת היא שניסיתי להישאר בצבא עד כמה שניתן אבל המפקד שלי אמר שאני חייב לצאת מהצבא אחרת זה ייגמר ברע.

לגבי עבודה זה כמעט ולא מפריע לי, רק בעבודה אחת (באיזה קיוסק) רצו אנשים שעשו שירות צבאי מלא אבל זו ממילא עבודה שמשלמים בה שכר מינימום אז לא הטריד אותי. עבדתי ב-012 קווי זהב ושם ידעו על כל העבר הנפשי ולא היה איכפת להם. לא רק זאת, חלק מהמדריכים בקורס שעשיתי שם לא עשו בכלל צבא ולא נראה שלמישהו שם היה איכפת. עכשיו אני עובד בדפי זהב ושם גם יודעים שלא סיימתי צבא ואין להם בעיה עם זה, הם מודעים לכך שזה עקב משבר שהיה לי ולכן לא הייתה להם בעיה לקבל אותי לעבודה. בנוסף לכך הייתי בראיונות עבודה באל על, בחברות הסלולריות ובעוד כמה חברות גדולות וכולן הזמינו אותי לראיון עבודה למרות שראו בקורות החיים שלא סיימתי צבא. ואני לא הייתי היחיד באותם ראיונות שלא סיים צבא, היו כאלו שבכלל לא עשו צבא מסיבותיהם שלהם ולא נראה לי שזה הפריע למישהו באותן חברות...

אני אישית מעודד אנשים לעשות שירות צבא מלא או שירות לאומי אם קיבלת פטור מהצבא אבל בו זמנית אני ממליץ לאנשים שאם הם מגיעים לרגע שבו הם חושבים ברצינות על התאבדות בגלל שהם נמצאים בצבא אז רצוי שהם יקבלו טיפול מיידי ואם זה לא עוזר אז שיצאו מהצבא, אני לא חושב שמישהו צריך להגיע לנסיון התאבדות רק בשביל לרצות אנשים אחרים שלא מבינים בשיט מה עובר עליו וחושבים שאפשר לטפל בהכל במסגרת הצבא.

סיימתי שירות צבאי מלא ואני לא רואה שום יתרון על פני אדם שלא סיים צבא. פשוט לאף אחד לא אכפת. אפילו תעודת שחרור לא ביקשו.

[ariebel]

בסדר, כשאתה הולך לצבא צריך להיות ברור לך

שזה לא למען תועלת אישית.

גם במסגרת הצבאית עצמה, יש מקרים לא מעטים

שמישהו בעייתי מקבל ת"ש יותר טוב ונהנה יותר

בעוד שחייל טוב יותר לעיתים מעמיסים עליו עוד ועוד

ונטפלים אליו יותר.

[Chymes]

זה ברור, אבל מבאס לתת 3 שנים למדינה רק כדי לגלות שאתה נמצא בעמדת נחיתות בהשוואה למשתמט/חייל שיצא על נפשי/ אי התאמה או כל דבר אחר.

[ariebel]

בעמדה נחותה? למה אתה קורא עמדה נחותה?

בסדר, תרמת למדינה

אף אחד לא ישפוט אותך על זה שאתה לא מרוויח

14,000 שקל בגיל 21 ובגיל 25 כבר להקים משפחה

ולעזוב את הבית של ההורים.

אני מכיר המון אנשים שבגיל 24-25 עדיין חיים עם ההורים שלהם

ונעזרים בהם כלכלית תוך כדי למידה באונ' וכיו"ב.

זה כמו שתגיד, שהיי! מה שווה לי ללמוד? הרי זונה

מרוויחה יותר ממני, אני אלך להיות זונה או סוחר סמים.

או שאתה באמת רוצה להתחלף במקומות עם בנאדם

שיש לו בעיות בריאותיות/נפשיות עד כדי כך חמורות

ששיחררו אותו מצה"ל?

אתה אף פעם לא יכול לדעת איך זה להיות בנעליים של מישהו אחר.

[תמיד מחייך]

זה ברור, אבל מבאס לתת 3 שנים למדינה רק כדי לגלות שאתה נמצא בעמדת נחיתות בהשוואה למשתמט/חייל שיצא על נפשי/ אי התאמה או כל דבר אחר.

לא תמיד, אצלי למשל הייתי צריך למצוא דרך יצירתית להסביר את החור של השנתיים וחצי בקורות חיים שלי (אותם שנתיים וחצי שבהן לא הייתי מסוגל לעבוד בגלל המחלה). אתה לעומת זאת יוצא מהצבא וכמעט כל חברה תזמן אותך לראיון עבודה שהרי יש לך ניסיון של 3 שנים במשהו מסויים. ותאמין לי שזה יותר מבאס לגלות שהצבא לא מעוניין להשקיע אפילו שקל בטיפול במחלה שלך, מחלה שהחמירה בגלל הגיוס שלי לצבא, ומעדיף שתצא על 21 ותטפל בבעיות שלך עם פסיכולוג אזרחי על חשבונך.

[Merrymoon]

צר לי להגיד לך אבל אין לך מושג קלוש מהחיים לגבי 100 אחוז נכות נפשית - לי הייתה (עם דגש על הייתה, כרגע אני בריא כמו שור) נכות נפשית של 100 אחוז בעקבות הדיכאון הקליני שהיה לי ומעולם לא פגשתי מחלקה סגורה מבפנים וגם לא הייתי מועמד לאשפוז, רגיל או כפוי. פגשתי גם כמה אנשים בביטוח לאומי (כאשר באתי לעדכן את הסטטוס שלי אצלהם) שגם להם הייתה נכות נפשית של 100 אחוז וגם הם לא היו מעולם מאושפזים במחלקה סגורה, חלק מהם אפילו עבד בעבודה דרך פרויקט השיקום של מדינת ישראל.

אני סרבתי להוציא נכות, רצו לאשפז אותי אשפוז כפוי אז לפי מה שאתה אומר, זה שגם אני יכולתי לקבל 100% נכות. אבל אני לא רוצה כי אז יגבילו את יכולת ההכנסה שלי בשביל קצבה שלא שווה ת'תחת. אני מעדיפה להתמודד עם השדים שלי.

בכל אופן, אני שמחה לראות עוד מישהו שלא מתבייש לדבר על קושי נפשי ואפילו מחלת נפש ודכאון עמוק/קליני ועוד בחור. ברגע שנפסיק לראות את זה כחולשה ונתחיל להבין את זה במקום לראות את זה כמשהו שיש להתבייש בו, אנחנו נצליח לשקם יותר פגועי נפש.

[McMerc]

יש לי שאלה אליכם.

אתם מודעים למצב שאתם נמצאים בו עוד לפני אבחון כלשהו?

כלומר, אתם הבחנתם שאתם מרגישים גרוע?

או יותר נכון, מה הרגשתם?

[תמיד מחייך]

אני סרבתי להוציא נכות, רצו לאשפז אותי אשפוז כפוי אז לפי מה שאתה אומר, זה שגם אני יכולתי לקבל 100% נכות. אבל אני לא רוצה כי אז יגבילו את יכולת ההכנסה שלי בשביל קצבה שלא שווה ת'תחת. אני מעדיפה להתמודד עם השדים שלי.

בכל אופן, אני שמחה לראות עוד מישהו שלא מתבייש לדבר על קושי נפשי ואפילו מחלת נפש ודכאון עמוק/קליני ועוד בחור. ברגע שנפסיק לראות את זה כחולשה ונתחיל להבין את זה במקום לראות את זה כמשהו שיש להתבייש בו, אנחנו נצליח לשקם יותר פגועי נפש.

מאיימים בנשק האשפוז הכפוי במקרים רבים שלא לצורך, כנראה שכך זה היה גם במקרה שלך (אני מכיר מקרה של בחור שנפרד ממישהי והיא בתגובה התקשרה לפסיכיאטר שלו לשעבר ו"סידרה" לו אשפוז כפוי, הפסיכיאטר המחוזי אפילו לא בדק את הבחור ושלח צוות ימ"מ לביתו על מנת להביא אותו לאשפוז. דרך אגב הסיפור הוא אמיתי לחלוטין, תעשו חיפוש בגוגל על אייל ניר).

אני בהחלט מסכים איתך שצריך לדבר על זה, כאשר אני מסביר על המקרה שלי לאנשים שלא מכירים אותי לעומק (כמובן שאני לא מספר את זה לכל אחד ברחוב אלא לאנשים שאני חושב שיכול להיות לי קשר איתם) הם פתאום נפתחים לצורת מחשבה חדשה ומבינים שמחלות נפש זה לא שחור ולבן.

לגבי הקצבה הסיבה היחידה שלקחתי אותה היא על מנת לטפל את הטיפולים הפסיכולוגיים, משרד הביטחון אמרו שהם יממנו לי את הטיפולים רק אחרי שאני אזכה בתביעה נגדם ומכיוון שתביעה כזו עלולה להימשך מעל לשנה העדפתי לתבוע את ביטוח לאומי. ואם כבר מדברים על עבודה אז יש פרויקט שיקום של ביטוח לאומי שבו מעסיקים עובדים/עבדים נכי נפש תמורת חצי ואפילו פחות משכר מינימום ואף אחד לא פוצה פה, בחלק מהמקרים מדובר בעובדים שנותנים תפוקה מלאה ולמרות זאת הם מקבלים שכר משפיל (כשאני רציתי להיעזר בשירותי השיקום הם שלחו אותי לעבודה שבה הייתי צריך לעמוד על הרגליים 8 שעות ביום, עם הפסקה של חצי שעה. השכר שהציעו לי היה משפיל במיוחד - העובד המצטיין באותו מפעל הגיע לשכר של 1000 ש"ח בחודש וכדי להגיע לתפוקה שלו צריך לעבוד ברצף ועם ריכוז גבוה במיוחד. זה היה הגורם לכך שויתרתי על שיקום דרך המדינה והתחלתי לעבוד בעבודות רגילות).

[rk666]

וואי, איזו זו*ה...

זה מוגזם.

[Merrymoon]

זה נותן לי רעיון... >

יש לי שאלה אליכם.

אתם מודעים למצב שאתם נמצאים בו עוד לפני אבחון כלשהו?

כלומר, אתם הבחנתם שאתם מרגישים גרוע?

או יותר נכון, מה הרגשתם?

כן, זה קשה, אתה מרגיש לפעמים שאינך יכול להתמודד אבל אין לך ברירה, העולם ממשיך להסתובב והוא לא מחכה לך ואתה ממשיך להאיץ בעצמך עד שאתה נשבר.

[אלימלך אגוז]

יש לי שאלה אליכם.

אתם מודעים למצב שאתם נמצאים בו עוד לפני אבחון כלשהו?

כלומר, אתם הבחנתם שאתם מרגישים גרוע?

או יותר נכון, מה הרגשתם?

בהתחלה מדחיקים, אחרי זה מודעים למצב ומתעלמים עד שאוזרים כח ומתחילים לטפל בזה או שנשברים ו...