vic07
-
מספר הודעות
6656 -
הצטרפות
-
ביקר לאחרונה
הודעות שנפתחו על-ידי vic07
-
-
מה שהכי הצחיק אותי בכל הסיפור הזה זה שהראשונים לקפוץ בצרחות ביבי-הון-שלטון היו חברי מפלגת העבודה, ששכחו לרגע שליו"ר שלהם יש "דירה" ב40 מליון.
-
כרטיסי Extreme HIGH END מעולם לא היו משתלמים, אבל ה480-470 לא משתלמים אפילו יותר, כשהם נותנים טיפה יותר ביצועים ממקביליהם מבית ATI (5850-5870), אבל עולים הרבה יותר, צורכים הרבה יותר חשמל ומתחממים לרמות מסוכנות מה שלא ממש תורם לאמינות - עד כדי כך היתה NVIDIA נואשת להוציא כרטיסים שינצחו במבחן הביצועים את ATI.
תעשה לעצמך טובה ותרד מזה וזהו - 4870X2 הוא לא כרטיס שצריך להחליף... ואם בכל זאת יש לך יותר כסף משכל, עדיין עדיף לקנות 5870 מאשר 480.
-
ועדיין, יש סיכוי סביר שהאדם שריסס את הכיתוב הספציפי שראית כלל לא היה שמאלני. זה שיש מתאם חלקי בין קבוצת השמאל לקבוצת הצמחונים, עוד לא מספיק כדי לקבוע ששמאלנות מאפיינת צמחונות או להיפך.
-
צמחונות או לגליזציה של סמים אינם קשורים לשמאל-ימין. אני מכיר מספיק מעשנים\צמחונים ימנים. חוץ מזה, כאשר ירססו "בשר זה רצח" על אטליז, אז ההשוואה תהיה יותר במקום.
-
לדעתי דווקא מדובר בדרך הכי פחות אלימה שמאפשרת לציבור (לא לפרקליטים, לכתבים או לשדרני טלויזיה למינהם, שאת דבריהם אנו שומעים או קוראים בכל מקרה ושדעתם אינה בהכרח קשורה לדעת הרוב) לדאוג שטל ומשפחתה שבינתיים מגינה עליה וממעיטה בחומרת מעשיה ידעו טוב-טוב מה רוב העם חושב על אנשים כמוה. אות קין בגרסה מודרנית.
-
אבל כשביום העצמאות נטורי קרטא שרפו את דגל ישראל אף אחד לא קם ופתח דיון "עד איפה הימין יכול להגיע".
נטורי קרתא אינם ימין. הם גם אינם שמאל מן הסתם - הם פשוט לא ישראלים.
-
אכן עוד לא קראתי את כל הטקסט. יטופל בהמשך.
רק דבר אחד קטן: "משתמטים אידיאולוגיים משלמים את המחיר על כך"? כך באמת הוא כתב... ואתה יודע, אם למשל המחיר היה העמדה מול כיתת יורים, אז באמת היתה למשפט הזה את המשמעות שהכותב מנסה לצקת בו. כל עוד מדובר בטרטור של כמה חודשים, אולי עם כמה מעצרים באמצע, שזה עדיין פחות "אי-נוחות" מפשוט להתגייס וזהו - איכשהו אני עדיין קורא לזה דמגוגיה.
-
הטקסט מציג עמדות של מחנה מאוד מסוים במגוון נושאים - אתה יכול להזדהות איתן, אתה יכול שלא להזדהות איתן, אתה יכול להזדהות איתן בחלק מהנושאים..
הייתי מקבל את הטענה הזו אם הכותב היה לפחות עקבי. כל עוד אין לו בעיה עם משתמטים "אידאולוגיים" אבל יש לו בעיה עם משתמטים סתם, כי הם פוגעים בסולידריות ובחלוקה השווה של הנטל (וזו רק דוגמה אחת מני רבות), אני לא מצליח להבין מהן בדיוק דעותיו ועמדותיו.
-
אם יכולתך לסנן דמגוגיה גבוהה יותר מזו של בן 14 ממוצע, הייתי אומר שהטקסט משיג בקרב קוראיו את ההפך הגמור ממה שהוא מנסה. העמדה נראת כמרכז-שמאל, למרות שבינתיים מצאתי שם אלמנטים גם מהימין (לרבות עמדות פאשיסטיות למהדרין, אלא שאני בספק שהכותב מבין זאת) וגם מהשמאל הקיצוני. בעיקר מדובר בבליל שטויות המלא, לצד כמה אמירות חכמות, בהמון דמגוגיה, הכללות מקוממות וסתירות פנימיות.
-
אני מבטיח לקרוא את הכל, למרות שכרגע כבר בשורה השניה אבד לי כל החשק לקרוא. "כשעלה השחר של האמפריה הישראלית..."? באמת? אתה מפרסם פה מסמך שמציג את ישראל כמדינה אימפריאליסטית, בדומה לטענות כל אויבינו מאז ומעולם?
אני מקווה שההמשך שפוי יותר.
-
הימין אינו חסין מטעויות - בעיקר כשהוא מיישם מדיניות שמאל... הוא אולי היה אדם דגול, אבל סבל מקוצר ראייה ולא הבין את ההשלכות ארוכות הטווח של אותו "שלום" בנסיבות הקיימות.
-
למרות שבד"כ אני דווקא די בעד חופש הביטוי, אנשים כמוה גורמים לי להצטער שעברה מן העולם המסורת של לשים ראשים על כידונים מעל חומות העיר.
-
איסתרא, איך אתה מעז לבלבל בשכל עם עובדות?
הרי השמאל מנסה לצייר תמונה לפיה הכל יהיה ורוד אם רק אנחנו נהיה בסדר, כאשר נחתום על נייר שכתוב עליו "שלום"...
-
האוכל של מקדונלס זו אשפה וצריך לתבוע אותם על זה שהם מעיזים לשווק את המזון שלהם כמזון איכותי.
אם הם יטענו שהם מגישים מנות גורמה, כמובן שצריך.
לב, המטרה שלי במקור לא היתה לנגח אותך... אני רק אומר, שבכל מקום שבו יש מוכר שמבין יותר ומעוניין בכסף מצד אחד וקונה שמבין פחות ומעוניין במוצר מהצד השני, יהיו בדיוק את אותן הבעיות ומאותה הסיבה. מוצר מקולקל אתה אומר? הרי הקונה יודע שבכל מקרה מדובר ברכב משומש, ושהוא לא מקבל אוטו חדש מהניילון. "קלקול", או "תקינות", הם מושגים יחסיים. האם אוטו שמאיץ טוב, נוסע חלק אבל אוכל שמן הוא אוטו תקול? אני בטוח שהשכנה בת ה-70 שלי תגיד שלא. האם מבחינתך צודק למכור לה את הרכב הזה כרכב תקין?
המוכר בסה"כ נמנע מלהגיד לקונה את כל האמת. אין הבדל מבחינתי בין מוכר שאומר "הכרטיס הזה טוב למשחקים חדשים" ושוכח לומר "על הגדרות נמוכות" לבין מוכר שאומר "האוטו נוסע מצויין" ושוכח לומר "אבל לא במהירות של כביש מהיר". זה לא עניין של תקינות - אי-תקינות אפילו. זה עניין של הפער בין התמורה לה הלקוח מצפה לכספו לפי דברי המוכר, לבין התמורה שהוא מקבל בפועל.
נכון, יש מקרים שבהם ישנה רמאות חד משמעית, כמו שקרים לגבי תאונות עבר, אך רוב "עיגול הפינות" בשוק הרכב נמצא בתחום האפור של ה"כשירות" המכנית של הסחורה, וכאן לרוב תמצא בדיוק את אותם סיפורי סבתא בשני השווקים - כשההבדל היחיד הוא שברכב זה עקב גיל או התעללות ואילו במחשב זה עקב חוסר יכולת התחלתי.
-
ואולי אוטו עם נזקי פח חמורים, גיר שלא מצליח לשלב חמישי, מנוע עם בעיות קומפרסיה ועוד שלל ירקות יספיק בהחלט להתניידות צנועה בתוך העיר? או שזו לא נסיעה מבחינת כבודו?
-
אה, בכלל לא. אין חנויות מחשבים שמוכרות 220GT בתור "כרטיס מצויין למשחקים" (במה זה שונה מלמכור אוטו חבוט בתור "אוטו שנוסע מצויין"?), אין בעל עסק (אהמ פנדה) שבוחר לקרוא לי שקרן באימייל (וזה עוד בלי שבאתי לחנות שלו עם מצלמה וצוות טלויזיה!), אין חנויות מחשבים שמבטיחות הרים וגבעות ולא מקיימות...
-
מה הקשר בין מחט לתחת? מאיפה המוח החולה שלך מביא את זה כל הזמן?
בכל דיון שנגע לרמאות או חאפריות בתחום המחשבים, הגנת בעוז על זכותם של בעלי החנויות והעובדים בהן למכור ללקוחות שאינם מבינים ציוד לא משתלם, לא מתאים או סתם גרוע, בטענה ש"המחשב עובד, אז הם לא מתלוננים", או לחילופין למנוע מלקוחות שירותי אחריות כי "הלקוח תמיד טועה\מנסה לדפוק את החנות". פתאום, כשמדובר במכוניות וראית כתבת תחקיר שמראה בעלי\עובדי חברות ליסינג שנהגו בדיוק כמו שתארת, אתה בשוק. השיא מבחינתי:
"אני לא עובד אצלך!!!" "אתה תשלם על זה!" "אני אגרור אותך למשטרה עשר פעמים!" "אני מוכן להפסיד 50 אלף שקל" גבר, הפסדת הרבה יותר מ-50 אלף שקל. מדהים כיצד האדם פגע במוניטין החברה בגלל אגו. לצערי זה לא יפגע בהם בטווח ארוך.
וזאת בהקשר של מכוניות, לאחר שבזמנו אמרת בהקשר של מחשבים
יש חוק. זכותך לתבוע. אם אתה צודק תזכה ותקבל פיצויים. אם לא אז לא. מה המטרה של הדיון הזה אם לא לבצע רצח אופי מוחלט בעסק רק בגלל שדפקו אותך. ותחסוך ממני את הבולשיט "אני רוצה להזהיר אחרים". תמכור אותו למישהו אחר. אתה מזכיר לי את הלקוחות שנעמדו באמצע החנות וצרחו כמו משוגעים "אל תקנו כאן!!&#@$!" רק כי הם לא קיבלו משהו שהם החשבו שהם אמורים לקבל. יש דרך להתנהל. אתה בחרת להתנהל בדרך הכי ישראלית שיש. רעש וצעקות. ברכותי.
אם אתה פוסל חנות על טעות אחת פעם במאה מכירות אז כל עסק אפשר להגדיר כישראלי מכוער.
ועכשיו פתאום נהיית מגן זכויות הצרכן וחבל לך שמה שראית בתחקיר "לא יפגע בהם בטווח ארוך"? תגיד, איך כל-כך הרבה צביעות נכנסת בבנאדם אחד?
-
לב-27, לפני שעברנו לדבר על התנהגות הנוסעים ברכבי ליסינג ודיברנו על התנהלות החברות עצמן, תיקח את ההודעות שלך בדיון הזה, תחליף "רכב" ב"מחשב" ו"חברת ליסינג" ב"חנות מחשבים", ואז תקרא את הודעותיך בדיונים העוסקים בעניין. אני מקווה שתבין כמה מטומטם אתה יוצא.
-
למרות שאני ימני בדעותי, יש משהו באמרה "he who trades liberty for security deserves niether and will lose both". כל דבר הוא חיובי במידה. חופש העיתונות הוא הכרחי כדי לנסות ולדאוג לכך שמי שנמצא בשלטון לא ינצל את עמדתו כדי לעשות לביתו על חשבון כלל העם (משהו שהתקשורת נכשלת בו כשלון חרוץ) ע"י הסתרת נתונים מקוממים. בכל מדינה כדוגמת סין השחיתות גואה, לאזרח הקטן כמעט בלתי אפשרי לבנות את עצמו ללא קשרים, כמעט כל פעולה בסיסית שכוללת עבודה מול הממשלה או רשות מקומית דורשת שוחד לפקידים בשביל שבכלל יסכימו לטפל בך וכו'.
רשמית, בסין של היום או ברוסיה הסובייטית הפשע אכן היה נמוך יותר, אבל א) זה נבע בעיקר מצנזור סטטיסטיקות לא מחמיאות וב) זה לא כלל עבירות של אלימות שרירותית מצד המשטרה או גורמים ממשלתיים אחרים, לרבות גביית שוחד בכוח או סגירת חשבונות אישיים באמצעות התג.
בקיצור, אם ראש העיר שלי קיבל שוחד במליונים, אני מעדיף שהוא יעוף מתפקידו בעקבות חשיפה עיתונאית ולא שהסיפור יושתק באמתלה של "שמירה על הסדר".
נחזור לעניינינו: אם ענת ואורי היו מסתפקים בפנייה לבג"ץ או אפילו פרסום בעיתון בגין מקרה שבו צה"ל עבר על פסיקת בג"ץ, ללא חשיפת פרטים מבצעיים, הייתי מגיב אחרת לעניין הזה - וזאת אפילו ללא קשר לשאלה האם אותה פסיקה היא הגיונית או לא והאם היה מותר להם לשפוט בעניין מלכתחילה. אם זה באמת היה המקרה, הייתי מפנה את כעסי לעבר בג"ץ על פסיקותיו ההזויות. אמנם חשיפה שכזו פוגעת תדמיתית בישראל, אך זו לא פגיעה שאני לא מוכן לעמוד בה בתמורה לאי-השתקת העיתונות החוקרת. תאמינו או לא, גם אני נגד מצב שבו הצבא קובע את סדר היום - אני פשוט חושב שזה גם לא מתפקידו של בג"ץ...
אז לא, הבעיה שלי בפרשה הנוכחית היא לא עם אותם 50 מסמכים שנוגעים לכאורה לעבירה על פסיקת בג"ץ (טענה שגם היא למיטב ידיעתי התבררה כלא נכונה בינתיים), אלא עם אותם מאות מסמכים סודיים שאין להם שום קשר לעבירות או שחיתות, ושמקום המצאם לא ידוע כרגע. אם יתברר שאכן אבד מידע שאינו משפטי אלא מבצעי נטו, מבחינתי צריך להעמיד את כל המעורבים הישירים בפרשה (לא ידוע לי האם ענת ואורי הם היחידים ושאין מעורבים נוספים) מול כיתת יורים, אחרי שיחולץ מהם בכל אמצעי שידרש כל הידוע להם בנוגע לתוכן המסמכים או מקום המצאם.
-
עומרי, חשבת לרגע על האפשרות שאותו "טרנספר" יכול לכלול קבלת אזרחות במדינה אליה הם עוברים?
-
היות וכל צד מתקשה להסביר במשפט אחד מהו מבחינתו הפתרון ארוך הטווח לסכסוך, נדמה לי שיותר קל לצייר את המפה הפוליטית בארץ אם נציין מהו לא הפתרון מבחינת כל "זרם":
ימין קיצוני: "שלום זה לא הדרך". אי אפשר לעשות שלום עם ערבים בשום תנאים שהם כי הם לא בנויים לזה וימשיכו לנסות להשמידינו, אסור לוותר על שום חלק בארץ (מבחינת חלקם, "כי אלוהים הבטיח לנו"), יש לסלק את הכובשים ערבים בכוח או ע"י "עידוד" הגירתם למדינות ערב, כי זה הדרך היחידה להבטיח את קיומינו כאן.
ימין: "התרפסות זו לא הדרך". אי אפשר לקוות להשיג שום התקדמות חיובית מבחינת ישראל בעזרת וויתורים, התנצלויות או "מחוות". הדרך היחידה היא לנהל דיאלוג מעמדה של כוח, כל עוד הערבים (הפלסטינאים) מבינים שלהם יש יותר להפסיד מהעדר הדיאלוג מאשר לנו - ויש לפעול בכל צורה שתדרש, לרבות לחימה, להבטחת המצב הזה. עסקאות מסוג "שטחים תמורת שלום" לא עובדות, הדבר היחיד שעובד זה "שלום תמורת שלום". "חילופי שטחים" זה עוד בסדר (לא כי זה צודק הסטורית אלא כי זה הפתרון הפרקטי היחיד הנראה לעין), אבל רק בתנאי שזה אומר שכל ה"התנחלויות" הגדולות נשארות בצד שלנו וכל הריכוזים הערביים הקרובים לקו מסתפחים לשטח הפלסטינאי - ובתנאי שלערבים הנותרים תינתן הברירה בין לעזוב ל"פלסטין" לבין לקבל את מדינת ישראל כמו שהיא. ניתוק כל הקשרים בין ישראל ל"פלסטין", כגון דלק או שירותים רפואיים, אלא אם מתקבלת תמורה מלאה בעדם. תגובה קשה ולא פרופורציונלית על כל פעילות טרור או הפרה של ריבונות ישראל, כדי ליצור הרתעה. בכל מקרה, אזורים אסטרטגיים כמו הגולן או קריטיים מבחינה הסטורית-תרבותית כגון העיר העתיקה, הנם מחוץ לכל חלוקה אפשרית ואינם נתונים לדיון.
מרכז: "מלחמה היא לא הדרך". אמנם גם הימין אינו חפץ במלחמה, אך מבחינתינו יש לתת חשיבות יתרה לסיום הסכסוך במהרה ובדרכי שלום גם אם זה ידרוש מאיתנו וויתורים טריטוריאליים או אחרים - חשוב לנהל את המשא-ומתן בכל עת, גם בזמנים קשים. לטובת המטרה הזו, יש לשקול הבלגה על אירועים "קטנים ומקומיים" ולפעול להרגעת הרוחות. עדיין, יש להבטיח שהפתרון המתקבל יבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית (במובן הלאומי, לא הדתי), בעלת גבולות ברי הגנה. לעיתים יש לעשות זאת בצעדים חד-צדדים דוגמת ההנתקות, אך לפעמים גם בפעולות צבאיות (מוגבלות) שיבטיחו את בטחונינו וריבונותינו.
שמאל: "כוח הוא לא הדרך". נכון, לישראל עדיין אין ברירה אלה להגן על עצמה מתוקפנות חיצונית אם וכאשר זו קורית, אך זה לא אומר שצריך לעשות הכל בכוח. חייבים לנסות להגיע לשלום ללא פעולות כוחניות (בעלות אלמנט של כפייה) על הצד השני או אוכלוסיה שמזדהה איתו. לא ניתן לדרוש מערביי הארץ להזדהות עם ישראל ולא ניתן לשלול את אזרחותם כך פתאום אחרי 40 שנה, ולכן יש להשלים עם המצב הקיים בגבולות הקו הירוק כפי שהוא שכן זהו "הרע במיעוטו". יש להמנע מצעדים שעשויים לפגוע באזרחים, גם במחיר של פגיעה בבטחון. במקום זאת, יש לנסות ולהבין את הצד השני ולפעול למען קירוב ושילוב, וכן למען החזרת "השטחים הכבושים" גם ללא תמורה מדינית מוגדרת מתוך הנחה שרק כך נבטל את הבסיס לגישתם של הערבים כלפי ישראל.
שמאל קיצוני: "ישראל היא לא הדרך". אי אפשר להקים מדינה על חורבות אוכלוסייה אחרת. למדינת ישראל במתכונתה הנוכחית ("יהודית") אין זכות קיום, כי מדובר בהגדרה גזענית מיסודה. המושג "בטחון" בהקשר הזה הוא פיקציה, שכן כל מה שנקבל בתמורה ל"התעמרות בפלסטינאים" זו איבה כלפינו. בעיית הפליטים נוצרה באשמת ישראל, וכך גם הסבל שנגרם להם מאז ועד היום, ולכן באחריותינו למצוא פתרון הוגן כלפיהם. יש לאפשר לכל קבוצה אתנית בישראל אוטונומיה תרבותית מלאה, ולמעשה להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה - לרבות איחוד משפחות בין ערביי ישראל לבין ערביי פלסטין. אני אישית מכיר מישהו (ישראלי ויהודי) שבכלל טוען שבמקום ישראל צריכה לקום כאן מדינה סוציאליסטית פלסטינאית.
ואיפה אתם עומדים?
-
אני חושב שהסיבה העיקרית לכך שהרבה קוראים לשמאל בימינו "בוגדים" (מסיבה מוצדקת או לא מוצדקת ובהכללה מוצדקת או לא מוצדקת) היא שבדומה למה שדויד אמר, מבחינת השמאל האידאולוגיה חשובה מספיק כדי לסכן את המדינה ואת היחסים עם אלה שעוד ידידינו בעולם ע"י עידוד לחץ מבחוץ שיעזור להם לבצע הפיכה שקטה. אחת הדוגמאות הבולטות מהזמן האחרון היא האמירה "יריקה בפרצוף של אמריקה" או משהו בסגנון (נאמר לאור אישור הבנייה במזרח י-ם דווקא בזמן ביקורו של ביידן), שאין היא שונה במאומה מילד שמעודד את חבריו ללכת מכות באמרו "ווי ווי מה הוא אמר עליך, אני לא הייתי מוותר". על כל החרמות שכמה מנציגיהם הבולטים יותר בחו"ל יזמו אני כבר לא מדבר אפילו...
עד שהשמאל לא יבין שהמשחק הדמוקרטי הוא משחק פנימי של השפעה על העמדות ודעת הקהל בתוך מדינתינו ולא חיצוני, כזה שמערב "לחץ חברתי לא מתון" מבחוץ, העמדה שלהם אינה לגיטימית בעיני אפילו אם הייתי מסכים עם עיקרי משנתם.
-
במסגרת השיח הפוליטי תמיד יש מקום לנסות לשנות את דעתו של הצד שכנגד, גם באמירות נוקבות. עובדה, אחד מהמשתתפים כאן השתכנע כבר שבניגוד לטענתו המקורית, ענת לא בדיוק תמימה בכל הסיפור הזה ועשתה את מה שעשתה כדי לפגוע.
-
קראת בכלל את הכתבה שQUERTY הביא, שאתה אומר שזה קורה כי "הוא שווה את זה"?
ניסיון בתיקון להב של מאורר
ב אלקטרוניקה ומודינג
פורסם
אם כבר אתה מדביק את הלהב, תנסה לפחות לטפטף כמות זהה (פחות או יותר) של דבק על שאר הלהבים באותו מרחק מהמרכז.