בזמן האחרון - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

חברים מובילים

  1. Moon-Mage

    Moon-Mage

    משתמש רשום


    • נקודות

      303

    • מספר הודעות

      4,525


  2. A-10

    A-10

    משתמש רשום


    • נקודות

      261

    • מספר הודעות

      2,514


  3. captaincaveman

    captaincaveman

    משתמש רשום


    • נקודות

      160

    • מספר הודעות

      5,071


  4. napoleon45

    napoleon45

    משתמש רשום


    • נקודות

      147

    • מספר הודעות

      8,949


Popular Content

Showing content with the highest reputation since 26/06/20 ב הודעות

  1. הבנתי את הראש שלך. אז אתה צודק, זו באמת לא 'גניבה' במובן המילולי שאפשר ללכת להגיש נגדה תלונה במשטרה. אבל בשפה העממית שלנו, 'גניבה' זה כשאתה לוקח סכום שעבר את הרף המוסרי שראוי לקחת, ורובנו לא צרכנים טיפשים - גם אם אתה מתחיל את הפוסט שלך עם דוגמאות שמנסות להציג אותנו ככאלה, כי תאמין או לא - אני די בטוח שכולנו אנשים די רציונאליים ויודעים מהי גניבה. אל תתפלא אם יותר אנשים בת'רד הזה יבחרו עוד יותר להימנע מקנייה מהחנויות בארץ כשאתה נופל עלינו עם ה-passive aggressive הזה. ישראל וכלכלה חופשית הן לא צמד מילים שבאות ביחד, אנחנו מדינה של מונופולים \ דואופולים. הרבה ריקבון יש כאן - אנחנו משלמים הרבה יותר מהאירופאים ומקבלים מעט יותר. תרבות "קומוניסטית", תרבות "סוציאליסטית קיצונית", סליחה? אתה מדבר כאילו מישהו מסובב לכם היבואנים (מניח שאתה כזה, כי אתה נשמע כמו SHILL למרות שאני לא רואה טייטל בשם המשתמש שלך) את היד ומכריח אתכם למכור לנו במחירים כאלה ואחרים - אנחנו פשוט 'נצביע עם האשראי'. ואנחנו נבקר את מדיניות התמחור פה בארץ ככל שנרצה, כי אין פה צנזור סטייל צפון קוריאה שמונע מאיתנו להשוות עם אירופה וארה"ב ולהבין כמה עושקים אותנו בישראל. אם אפשר לסכם את ההודעה שלך, זה משהו בסגנון "כדאי לכם לממן את היבואנים בארץ, ודיר בלאק אם תבקרו את המחירים שלהם - תלושים ככל שיהיו, יא ישראלים חצופים". כשיצאו הכרטיסים נראה איפה הכי משתלם לקנות. אם תרדו מהעץ כשהמחירים מחו"ל יגיעו - מה טוב. אני בעד לפרנס ישראלים ולעשות לעצמי חיים קלים על הדרך, אבל שפגט בשביל הייבואנים בארץ אני לא אעשה.
    7 points
  2. כפיר מכה שנית (או בפעם המאה, איבדתי את הספירה). מוכיח כל פעם מחדש שהוא ילד קקה שמקומו ב-FXP.
    6 points
  3. נכתב על ידי חבר הפורום nec_000, בתאריך 29.10.2020 **ישנו אישור הכותב לבעלי האתר, להשתמש במאמר שלהלן ככל שיראו לנכון, ובתנאי שיזכירו את הכותב בעת הפרסום/השמוש. לפנינו מאמר אודות הטכנולוגיה החדשה פורצת הדרך, אשר הוטמעה לראשונה בדור החדש של כרטיסי המסך. במאמר נבין מה היא, מדוע היא נכנסה לתמונה, מה הגדולה והגאונות שבה, איזו בעיה שורשית היא באה לפתור בתעשיה הגראפית, ומדוע היה ניתן להטמיעה לראשונה רק עתה (מבחינה טכנולוגית), ומדוע למעשה מעתה ואילך יאמצו אותה כולם. רקע: כולנו שמענו אתמול בעת השקתה של סדרת RX6000 החדשה של נוידיאה, אודות טכנולוגיה חדשה ושמה infinity cache. הבנו שזה משהו ש- AMD הטמיעה במוצר החדש, אבל לא הבנו איך זה בדיוק עובד, מדוע, ומה זה עושה. אז היום כולנו נבין ונבין היטב. קודם כל למען הפשטות המילה infinity היא מיתוגית, אין לה משמעות. ואנו נקרא למנגון בצורה הכי פשוטה ונכונה טרמינולוגית, cache. המאמר מובא לטובת החברים, השכלת ידיעתם והרחבת הנושא, לתת הסבר ברמה אקדמאית (אך מתומצתת) כזו שיכולה להכנס בדף אחד מרוכז, ולהעביר את התורה. ברמה שעושה סדר ומאפשרת בידי החובב המצוי, להבין את הנושא ברמה טובה. רקע הסטורי: לפני עשרות שנים נולד לראשונה כרטיס המסך הראשון שאפשר בידי המחשב להציג על גבי מסך את הפלט המבוקש. בהתחלה היה מדובר רק בטקסט, וזה הספיק כדי שהוא יוכל לדבר ישירות מול ה- RAM האיטי ולא היה נדרש לכלום מעבר. אך לימים נכנס צורך להציג לא רק טקסט פשוט, כי אם יכולת גראפית מורכבת יותר, שהולידה קושי: אחד המשאבים הכבדים ביותר שנצרכים בעבוד גראפי הינו תעבורת זכרון גבוהה וגדולה. אנו נסביר בהמשך מדוע. לכן כרטיסי המסך נאלצו עם השנים להפסיק ולהשתמש בזכרון RAM הגנרי של המחשב (שהיה איטי מדי עבור משימה הזו), ולהתחיל ולעבוד בעזרת זכרון מהיר שהורכב על גבי כרטיס המסך עצמו. זה שימש כ- buffer זכרון יעודי (ומהיר) לשמוש המעבד הגראפי גרידא, באופן dedicated. הוא היה מהיר יותר בסדר גודל מה RAM של המחשב. קראו לו זכרון גראפי. לימים שמו נקבע כ- Vram. בכך אפשרו בידי המעבד הגראפי (שכיום קוראים לו GPU) מהירויות גישה גבוהות ורוחבי פס משודרגים ביחס לאלו שיכול היה לספק לו RAM רגיל של המחשב. הרוחב פס המשודרג אפשר בידי ה- GPU לבצע עבודת עיבוד תמונה אפקטיבית. בלעדיה ה- GPU היה למעשה במצב starvation - חנוק ורעב ל- DATA. במהלך השנים חוק מור הראה שמדי 24 חודשים (כשנתיים) ישנה הכפלה בקצב הכח/עיבוד של המעבדים הגראפיים. הסיבה להכפלה מבוססת על קפיצת מדרגה ברובד הליטוגפריה אחת לשנתיים בממוצע גס, שאפשרה להכניס פי 2 טרנזיסטורים באותו גודל שבב, (וכמובן תוספת קלה לתדר העבודה). בזכות שניהם ביחד, זו הביאה ליידי הכפלת ביצועים של פי 2 (לפחות) מדי אטרציה (שנתיים). הבעיה היא, שבעוד ששבבי העיבוד הגראפי מעלים את הספקם כמתואר לעיל בקצב מהיר ואקספוננציאלי, לא כך מתאפשר לבצע בנושא רוחב פס הזכרון העומד לרשותו של המעבד הגראפי. משום שבזכות הקטנת הליטוגרפיה פי 2 בכל אטרציה, לצערנו לא מתקבלת מכך הכפלה מקבילה ברוחב פס הזכרון, אלא רק הכפלת נפח הזכרון, שהיא אינה המשאב הבעייתי בספור שלפנינו. בואו נראה למה מוביל מצב שכזה ברבות השנים: בעוד שמדי אטרציה, אחת לשנתיים כאמור, הכח החישובי שמתאפשר לקבל מהמעבד הגראפי מוכפל, לא ניתן היה לספק עבורו קצב עליה זהה ומקביל גם של הכפלת רוחב פס הזכרון. וכך נוצר עם הזמן פער, שמצד אחד הכח העיבודי הולך וגדל בקצב מהיר של פי 2, בעוד שרוחב הפס גדל בעצלתיים. נוצר מה שנקרא התרחקות משאב אחד מהשני שלא יכל להדביק את הקצב שלו. אז במשך השנים נתנו לבעיה הזו מענה בדמות הטכניקות הבאות: הכפלות הולכות ונשנות של רוחב הפס גישה לזכרון בסיביות: עלו מ- 64 סיביות ל- 128, לאחר מכן ל- 256, וכך עד 512... ובסוף הגיעו לתקרת זכוכית כזו, שהיא מגבלת היכולת לדחוף trace-ים נוספים על גבי לוח PCB של כרטיס מסך בודד. עצרו (פחות או יותר) במגבלה של 512 נתיבים (traces) בלוח PCB. מעבר לכך מורכב ויקר מדי. כמו כן נקטו בעוד שיטה, והיא העברת יותר מידע בכל פעימת שעון. בהתחלה זכרון עבד ב- SDR, שזה כתיבה או קריאה של סיבית בודדת פר קלוק. לאחר מכן עברו ל- DDR, שזה כתיבה אחת וקריאה אחת של סיבית פר קלוק. לימים עברו בדור GDDR5 לשתי כתיבות ושתי קריאות של סיבית פר קלוק ובסה"כ 4 סיביות לפעימה. כיום אנחנו כבר בדור GDDR6X שהגדיל את האמור לשמוש ב- 4 bit פר פעימה, שמשמעותם 16 ערכים שונים פר קלוק. האמור מייצג סיגנל מאד קשה לשליטה ולאמינות. שכן סיגנל 4 סיביות משמעותו 16 ערכי מתח שונים בכל פעימה, ולכן קרובים מאד זה לזה, כך שהזיהוי מה היה הערך הנכון הולך ונעשה קשה לבקר. המשימה מצריכה אבחנה מאד עדינה בצד הבקר אשר מובילה לשגיאות לא מעטות. יש גבול בעבוד אותות חשמליים ואנו מתקרבים לגבול הזה בצעדי ענק. ולנסות להמשיך ולעלות מכאן הלאה מתחיל להיות אתגר קשה במיוחד, על גבול הלא מעשי או הלא כדאי טכנית. שיטה נוספת שדי מוצתה עד הטיפה האחרונה בעשור האחרון היא דחיסת מידע, בתחילה בצעו ברמת lossless ולאחרונה הגדילו לבצע אף ברמת lossy compression, הכל במטרה לנסות ולחלוב כל טיפת מיץ אחרונה שניתן על מנת לתת בוקטור של רוחב פס הזכרון, מענה כלשהו אפקטיבי לקצב המסחרר שבו המעבדים הגראפיים מתקדמים ונוסקים מעלה, בעת שהזכרון לא מצליח להדביק אותו בקצב מספק. כל השיטות לעיל, הרחבת רוחב הפס בסיביות (עד 512), שמוש בסיגנלים מורכבים להעברת יותר מידע פר קלוק לזכרונות (4 סיביות), דחיסת מידע, הגיעו בעת המודרנית לקצה גבול היכולת, עד כדי שלא ניתן להתקדם עוד רבות בנושא, וחייבים, ממש חייבים למצוא שיטה חדשה ופורצת דרך בכדי להתגבר על מגבלת רוחב פס הזכרון והמעבד הגראפי הרעב. הבינו, בלי רוחב פס שימשיך ויעלה על מנת לתמוך בהספק העיבודי שהולך ועולה, לא נוכל להתקדם בעבוד הגראפי ונגיע לסטגנציה. השיטה החדשה שנמצאה: שמוש בזכרון מטמון. הבעיה הגדולה בעבוד גראפי היא כאמור כמויות הזכרון האדירות שהעבוד הזה מצריך. הסיבה שנדרשת כמות זכרון רבה נובעת מכך, שגודל הקלט הוא ענק. מרחב טקסטורות גדול וכבד והוא זה ששותה את רוב רובו של נפח הזכרון הלכה למעשה. הוא זה שמציבים אותו ב- buffer של הכרטיס, להלן ידוע בשמו Vram. כי אם היו שומרים אותו בזכרון הכללי של המחשב (ב- RAM) כבר הבנו מההסבר מעלה, למעבד הגראפי היתה נגישות מאד איטית אליו, ולכן רוב הזמן המעבד הגראפי היה מבלה בהמתנה על סרק למידע שיגיע אליו. או בקיצור, היינו נתקלים בנצילות מאד נמוכה במעבד הגראפי ובביצועים עלובים. לכן במקור הומצא ה- VRAM, על מנת להביא קרוב למעבד הגראפי את כל המידע הנחוץ לו לשם עבודתו, כדי שיוכל לעבוד מהר ולא יסבול מהרעבה ל- DATA. זה הרי היה טפשי אילו יש מעבד חזק, שכל הזמן ממתין למידע ולכן עבודתו מעוכבת. היות והזכרון הנצרך כאמור הוא גדול נפח, וטקסטורות צורכות את רובו הגדול והמכריע, לא היתה שום דרך לייצר למעבד גראפי נפח זכרון מטמון ממש עליו, בנפח כזה, שיכל להחזיק את כל אותו מידע שנחוץ. מה שהיה טוב ומתאים לעולם המעבדים CPU, זכרון מטמון קטנצ'יק, אינו מתאים ליישומים גראפיים. למעבד CPU מספיקים נפחי מטמון קטנים מאד, זה אופן העבודה שלו, ששונה מעבוד גראפי, שמצריך מטמון ענקי כדי להיות רלוונטי. ולכן כל משך עשרות השנים היכולת להטמיע זכרון מטמון, לא היתה אפשרית או מעשית במעבדים גראפיים. רק עתה משהליטוגרפיה לראשונה הגיע לרמה של 7nm, מתאפשרת צפיפות טרנזיסטורים מספקת שמקנה את האפשרות להחזיק כמות גדולה דייה של טרנזיסטורים בשבב אחד. הדבר אפשר בידי יצרני המאיצים הגראפים את האפשרות הטכנית כן להטמיע זכרון מטמון מספק מבחינה פרקטית במעבד הגראפי. המעבד הגראפי הראשון בעולם, להלן החלוץ הטכנולוגי שמטמיע זכרון מטמון (בנוסף ל- Vram), כשכבת ביניים, הוא ליבת Big Navi הידועה בשם הקוד Navi21. ליבה זו היא מגודל כ- 500 (פלוס) מ"מ רבועים, שכוללת כמות אדירה של 26 מיליארד טרנזיסטורים, מתוכם מוקצים כ- 6 מיליארד (רבע מכל הנדל"ן של השבב) לטובת זכרון מטמון בגודל 128MB. 128 מגה בייט, הם 128 מיליון bytes. ב- byte יש כידוע 8 סיביות, ולכן 128Mbytes הם בעצם 1,024 מגה ביטים, או 1.024 מיליארד ביטים. נדרשים באלקטרוניקה שבבית מהסוג הנדון, על מנת לאכסן מידע של סיבית אחת, כ- 6 טרנזיסטורים. ולכן 1.024 מיליארד ביטים, צורכים 6 מיליארד טרנזיסטורים על מנת לייצגם. להלן מובנת אותה הקצאה בגודל 6 מיליארד טרנזיסטורים, הנדרשים להלקח מהנדל"ן של השבב, לטובת מערך זכרון מטמון בגודל 128Mbytes. מדוע רק עתה לראשונה התאפשר להטמיע את זכרון המטמון במעבד גראפי ? משם שאם נלך רק דור ליטוגראפי אחד אחורנית, לדור של 14/16nm, נוכל לראות שכרטיסי המסך המבוססים עליו היו מגודל של כ- 11 מיליארד טרנזיטורים לכל היותר (השבבים הגדולים שבהם). ברור שאם נדרשת הקצאה של 6 מיליארד טרנזסיטורים (מתוך 11), נוצר מצב שיותר ממחצית השבב הולכת לפח רק עבור הזכרון מטמון, כך שלא היתה נשארת כמות מספקת של טרנזיסטורים לטובת מרכיב העיבוד הגראפי של השבב. אך כיום כאשר הליטוגרפיה לראשונה מאפשרת הטמעתם של לא פחות מ- 26 מיליארד טרנזיסטורים בשבב בודד, הקצאת רבע מהם לטובת הנושא (6 מתוך 26) הופכת לאפשרות מעשית ליישום. כי נשארו בשבב עדיין 20 מיליארד טרנזיסטורים לטובת העבוד הגראפי וזו כמות מספקת. יחס של 25% לטובת מטמון ו- 75% לטובת עבוד זהו יחס שלראשונה נעשה למעשי. וזה משהו שלא היה ניתן לבצעו בעבר, בגלל שלא היתה אפשרות לכזו צפיפות גדולה של טרנזיסטורים בשבב בודד, ואילו היו כן מעיזים להטמיע cache גדול דיו, לא היו נותרים מספיק טרנזיסטורים זמינים ליתר צרכי השבב. עולה השאלה החכמה הבאה: מה מיוחד כל כך בזכרון מטמון בגודל 128MB, שהוא מספר הקסם, שלא היה אפשר לבצעו בגדלים קטנים יותר מ- 128MB למשל ? קצת הבנה איך פעולת עבוד גראפי מתרחשת (במתומצת): ישנם כמה שלבים של עבוד עד לבניית התמונה, ואנו נדבר מאד בפשטות כדי להקל על עובי היריעה. המעבד הגראפי מקבל מהמעבד הראשי סט הוראות לביצוע ובניית תמונה. בכללן קודקודים שמרכיבים את הפוליגונים, ואת הטקסטורות, שכאמור נשמרות אצלו מקומית ב- Vram. כל מה שהכרטיס מסך מקבל מהמעבד הוא שומר קרוב אליו ב- Vram כדי שיוכל להרכיב מהם את התמונה במהירות וללא עכובים או המתנות, ה- VRAM הוא משטח העבוד המהיר והפרטי של המעבד הגראפי. בשלב הראשון המעבד בונה מהקודקודים את הפוליגונים (מצולעים תלת מימדיים), שנקרא השלב הגאומטרי. בשלב הבא הוא מרנדר את הפאות של הפוליגונים, קרי מצייר וצובע אותם. הוא מצייר/צובע אותם מהטקסטורות שמרכיבות את אותו אובייקט (טקסטורה היא פיסת תמונה). כלומר הוא לוקח טקסטורה ופורש אותה על פני פיאת המצולה. המושג המתמטי כאן הוא טרנספורמציה לינארית ממרחב דו מימדי של התמונה (הטקסטורה) למרחב תלת מימדי שהוא הפאה (הפוליגון). יש עוד כמה שלבים כמובן, שלבי ביניים, ושלב אחרי הרסטריזציה (רנדור הפאות מהטקסטרות) בכללן חישובי תאורה וכדומה... לא נכנס במאמר הנוכחי מעבר, למרות שהנושא מאד מעניין, אך בעיקר משום שכרגע זה אינו הסקופ הרלוונטי לכותרת הדיון. מה שאותנו מעניין להבין והכי חשוב זה, שהשלב של הרנדור (שזה לקחת את הטקסטורות וציורם/פריסתם על גבי הפאות) זהו השלב הכי כבד במונחי צריכת זכרון, קרי IO מול VRAM. ככל שצרכו יותר רזולוציה, או צרכו יותר פריימים לשניה, צריכת העיבוד מוכפלת באופן לינארי ועימה מוכפלת הצריכה של רוחב פס הזכרון. שכן כל פעולת עבוד של פיקסל מצריכה קריאתו מהמפה של הטקסטורה, וכתיבתו על פאת הפוליגון המתאימה. קריאה, עבוד, כתיבה... וחוזר חלילה פיקסל אחר פיקסל. ופי X יותר פיקסלים, מצריך פי X יכולת עיבוד (שזה קל להשיג הבנו כבר) אך גם פי X רוחב פס זכרון. הם הולכים יד ביד וצמודים האחד לשני. המעבד לא יכול לעבד עוד פיקסל, באם הזכרון לא מאפשר לו לקרוא אותו. והוא לא יכול לכתוב עוד פיקסל על הפוליגון, באם הזכרון לא מאפשר לו לכתוב אותו. הבעיה שלנו והמגבלה היא, שלא ניתן לשפר את רוחבי פס הזכרון באותו קצב שניתן לשפר את המעבד הגראפי. להלן בעיית הרעב לרוחב פס זכרון. אחת הדרכים החדישות לפרוץ את תקרת הזכוכית ברובד הבעייתי שהוא כאמור רוחב פס זכרון, היא לצור משהו מהיר יותר מה VRAM, להלן זכרון מטמון. זהו זכרון שקרוב עוד יותר למעבד הגראפי ומורכב עליו ממש, שהוא בעקרון, לא מוגבל עוד, וגדל בעוצמתו במישרין עם גדילת השבב עצמו. יותר טרנזיטורים מובילים ליותר גודל שאפשר להקצות כמטמון, אבל גם ליותר רוחב פס, משום שרוחב הפס בזכרון מטמון הוא לינארי לתדר הפעולה של השבב, ולכמות ה- interconnects שבנו על השבב עצמו, בין הזכרון מטמון לבין הבקר זכרון שיושב בשבב עצמו גם הוא. מדוע אם כן 128MB זכרון מטמון זהו הרף, שלראשונה נותן גודל מספק, ולא היה אפשרי להתספק בהרבה פחות מכך ? משום שמרגע שניתן לבצע שתי פעולות יסוד עקרוניות, והן החזקת לפחות טקסטורה אחת שלמה כל כולה בתוך הזכרון מטמון, ומרגע שניתן להחזיק frame בודד בשלמותו בתוך הזכרון מטמון בו זמנית, לראשונה ניתן למעשה לבצע את כל החישובים הנחוצים לרנדורה של תמונה אחת שלמה, רק באמצעות הזכרון מטמון, וזה מה שהיו צריכים כסף מינימאלי להגיע אליו. frame בודד מגודל HD שזה 1080P, ללא דחיסה, הוא 2 מליון פקסלים לערך, ביצוג 32 סיביות לפיקסל, מניב 64 מיליון ביטים, שהם 8 מיליון bytes, שמשמעותם 8MB זכרון נצרך להחזקתו. ובתמונה בגודל 4K הסכום מוכפל כידוע פי 4, קרי 32MB נצרכים להחזקת פריים בודד. די מהר מבינים פה משהו כזה, שכדי לבצע את כל עבודת החישובים הנדרשת לטובת פריים מלא, נפח זכרון מסדר גודל של 128MB, הוא הסף המבוקש להבטיח, שהכל נכנס בתוכו בו זמנית. הכרטיס הגראפי לוקח במצב שכזה טקסטורה אחת בודדה, מכניס את כל כולה לזכרון מטמון, קרי קורא אותה רק פעם אחת בלבד מה VRAM, שנגיד היא צורכת כמה מגביטים, והוא מתחיל לצייר פיקסל אחר פיקסל ממנה ולכתוב אותם ל- frame buffer, כאשר כל כולם יחדיו מצליחים להתכנס בו זמנית לנפח זכרון מטמון בגודל 128MB שהוקצע למעבד הגראפי. 128MB זהו איפה הנפח המינמאלי הפרקטי הראשון, שמאפשר את העסק הזה לעבוד (גם) ב- 4K. נפחים קטנים יותר מכך מקשים, עד כדי לא מאפשרים לבצע את הכל בבת אחת, ומכלים את כל החוכמה וראציונאל שבשמוש בזכרון מטמון. אמרנו שלא נכנס לעומק בכל תהליך העבוד הגראפי, ישנם כמובן עוד שלבים וזה לא רק ציור טקסטורות, אך נסתפק בכך שנסביר, שכל החישובי ביניים של כל יתר השלבים, וחישובי התאורה בסוף ושות'... עורכים את החישובים שלהם ללא צריכת נפח זכרון גדולה, והם יכולים לבצע purge לאחר סיומם ולהזרק החוצה מהזכרון מטמון ולפנותו, כי אין צורך בהם עוד. מה שחשוב להבין זה, שהצרכן הכבד ביותר זהו שלב הרסטריזציה, או שלב הרנדור, שמשמעו ציור הטקסטורות על פני הפאות של הפוליגונים. ואם נכנסת טקסטורה שלמה אחת ב- cache וגם פריים שלם ב cache בו זמנית, זה הגודל הכי קריטי בכל התהליך. וזה מה שמתאפשר באמצעות זכרון מטמון בגודל 128MB , ולא כל כך מתאפשר בגדלים קטנים מכך. לכן היו צריכים להמתין עד שנת 2020 וש- 7nm תיוולדנה, כדי שיהיה אפשרי מעשית/פרקטית לבנות cache בגודל מינימאלי מספק. מעטה הכרטיס הגראפי טוען טקסטורה אחת ל- cache, מסיים לרנדר את מאות ואלפי הפוליגונים שהיא משמשת לציורם באותה תמונה, ואז הוא זורק אותה מהזכרון מטמון, טוען את הטקסטורה הבאה בתור וחוזר חלילה עד שסיים עם כולן. נוכל לשים לב שבשיטה הזו, כל טקסטורה נקראת רק פעם אחת פר תמונה שלמה, לא משנה כמה פוליגונים יש בה. המעבד לא יסיים עם הטקסטורה שב- cache עד אשר יסיים לצייר את כל הפוליגינום שטקסטורה זו משמשת לציורם, שזה מאות ואלפי פעמים בתמונה בודדת. נוכל מיד להבין, שנפח רוחב פס הזכרון בכוון read מול ה- VRAM שנחסך פה הוא באלפי מונים. שפור דרמטי. ובצד הכתיבה, נזכורה שה- frame buffer אינו יושב ב- VRAM עוד (שמשמעו שלכל כתיבת פיקסל חייב לרשם ב- VRAM מידע) אלא יושב כולו ב- cache גם הוא, מה שאומר שאין כתיבות ל- VRAM. המעבד מצייר את כל הפיקסלים ישירות ב cache עד גמר הפקת מלוא הפריים כולו, ומשם שולח אותו למסך. החסכון ברובד כתיבה גם הוא מסדר גודל של אלפי מונים. למעשה באמצעות עבודה ישירה מול cache שמספק את כל הנחוץ כמשטח עבודה לבנייתה של תמונה אחת מלאה, הורדנו את תעבורת הזכרון הנצרכת מול ה- vram למשהו קטן בסדר גודל ממה שהיה נדרש לפני כן. כבר מובן מה הגאונות שהדבר הזה מייצר לנו. פרצנו את תקרת הזכוכית של רוחב פס הזכרון, זה שמעיב על מעבדים גראפיים מאז הולדת התחום הגראפי לפני עשרות שנים, והעברו את הבעיה לתוך השבב עצמו, ששם קל לטפל בה, שם המגבלה כמעט ואינה קיימת היות והזכרון מטמון גדל בביצועיו במישרין לשפורי הליטוגרפיה עצמה. הללויה. חישובי רוחב פס להבנת העסק: AMD בחרה בהטמעה הטכנית שלה, כאמור בשבב Navi21, ליישם רוחב פס מטמון של 4096 סיביות. משמע שבכל פעימה (בכל קלוק) הוא מאפשר כתיבה או קריאה של 4096 סיביות. בגלל שזכרון מטמון עובד בשיטת SDR הוא גמיש יותר מ- DDR ובוודאי גמיש יותר מכל השיטות שלאחריו, ויכול לבצע כתיבה או קריאה פר קלוק כרצונו. מנגד DDR מחייב כתיבה אחת וגם קריאה אחת, אך לא שתיים מאותו הסוג. למעשה DDR זה חצי רוחב פס לכל פעולה read/write שמציגים אותם ביחד כחיבור, אך בפועל זה מטעה. אותן המגבלות חלות גרוע עוד יותר על GDDR5 וכיום GDDR6X. כי שם זה יותר מרק קריאה אחת וכתיבה אחת, זה כמה מכל סוג ביחס של חצי חצי. אז הנה עוד יתרון של cache שהוא מסוג SDR ולא מוגבל. הוא יכול לנצל את 100% שלו רק לקריאה או רק לכתיבה ולא נדרש להתפשר על חצי מכל סוג לכל היותר. האמור משפר עוד יותר את התעבורה בפרקטיקה המעשית. השבב Navi21 מחושב מבחינת רוחב פס, ככזה העובד בתדר עבודה ממוצע טיפוסי מגודל 2150mhz, שאלו 2150 מיליוני קלוקים בשניה. ולכן רוחב הפס זכרון שנוצר אל מול ה- cache הוא 4096 סיביות כפול 2150 מיליון = 8.8 מיליארד ביטים בשניה. נחלק ב-8 ונקבל 1.1 מיליארד bytes בשניה או בקיצור, 1100Gbyte לשניה. רוחב הפס זכרון הכללי של ה- VRAM בכרטיס זה הוא 256 סיביות בתצורת GDDR6 שמשמעותה 16bit per clock per pin. או במלים אחרות 512GByte בלבד. אנו רואים שזכרון המטמון למעשה יותר מאשר מכפיל את רוחב פס התעבורה הזמין לליבת המעבד, כעת ליבת המעבד הגראפי הלכה למעשה רואה כמשטח עבודה, מהירות מטורפת של כ- 1100Gbyte לשניה ועוד מסוג מועדף שכולו SDR. לשם השוואה, מהירות רוחב הפס של rtx3090 באמצעות 384 ביט זכרון GDDR6X מהיר במיוחד 19.5bit per clock per pin היא רק 936Gbyte (שמוגבלת כאמור לחצי כתיבה וחצי קריאה בלבד). קרי הטמעת זכרון מטמון חלוצי זה מאפשר בידי Navi21 לזכות לרוחב פס אפקטיבי גדול עוד יותר משמעותית מזה שיש לכרטיס הדגל RTX3090. למעשה כרגע המצב הוא, שליבתו של Navi21 מקבלת יותר רוחב פס משהיא מסוגלת לעבד אותו במלוא תפוקתה. זה שהרוחב פס האמור מוגבל ל- רק 128MB נפח כבר די מובן לקורא, לא ממש מפריעים פה, היות ובכל שלב בעבוד הגראפי על מנת להשלים את מלוא התמונה, הנפח הזה מספק את צרכי השיטה/הטכניקה שבה פועל עבוד גראפי. הוא לוקח ל- cache את מה שהוא צריך לתמונה אחת, מבצע את הכל ב- cache, ואז זורק לפח אחרי שסיים את מה שלא צריך. זאת עד להשלמת תמונה אחת שמוכנה לשדור למסך. AMD התבקשה לתאר לפנינו מה המקבילה של רוחב הפס הזה לעומת השיטה של פעם (המסורתית), ולכן בנתה את השקף הבא שמיד נסבירו - גלגלו מטה לאחרי התמונה: בעמודה השמאלית רוחב פס המתקבל רק באמצעות שמוש מסורתי בשבבי זכרון מסוג GDDR6, ברוחב 256 סיביות, במהירות 16bit per clock per pin, שמייצר רוחב פס 512Gbyte לשניה. כמובן בעמודה האמצעית זה אותו הדבר רק פי אחד וחצי, קרי 384 סיביות, שמייצר 768Gbyte לשניה. ובעמודה הימנית הם לקחו את הרוחב פס של הזכרון מטמון מגודל 1100Gbyte בשילוב הפוטנציאל הנוסף שמספק הזכרון הגנרי Vram שהוא בעצמו 256 סיביות (512Gbyte), יוצא 1100 + 512 = 1612Gbyte סה"כ. ואם נחלק את הערך 1612 בערך של העמודה השמאלית 512 נקבל את היחס שהם כתבו שהוא פי 3 סדר גודל גס. והנה לנו גאונות, שהיא די טריויאלית ופשוטה להבנה, קיימת למעשה בעולם החישוב והעבודי מאז ומתמיד, זכרון מטמון, שלראשונה בזכות ליטוגרפיה מספיק מתקדמת, מאפשרת הטמעת cache פרקטי ואפקטיבי דיו לצרכים גראפיים, במעבד גראפי. משהו שלא היה ניתן לבצע עד שהליטוגרפיה המודרנית נולדה. מכיון שהשיטה הזו כל כך דרמטית ופורצת דרך מבחינה טכנולוגית ויישומית, היא תאומץ מעתה על ידי כל התעשיה בכלל, נוידיאה ואינטל גם. היא פשוטה, זולה, אפקטיבית, וקלה למימוש. אין אפשרות להגן עליה גם בפטנט. cache זה cache וזה ישן יותר מכל החברים פה בפורום. מעתה לא תהיה תלויה עוד טכנולוגיית העבוד הגראפית, במגבלה של השבבי זכרון ורוחב הפס (בסיביות) שממנו מורכב ה- VRAM, שמעתה יוכל להיות איטי הרבה יותר וזול - קרי להשתמש גם בזכרונות איטיים וזולים להטמעה, ובתנאי שנפח הזכרון cache - מהירותו וגודלו מספקים ומשלימים את רעבו של המעבד הגראפי, לקצב קריאות וכתיבות המספקים לרנדורה של תמונה בדידה. בדור הבא של הליטוגרפיה, כנראה 5nm, שיאפשר בעוד שנה שנתיים את הדור כרטיסים הבא, יכפילו את כמות הטרנזיסטורים מאזור 26-28 מיליארד שבו הוא נמצא כיום (26 מיליארד ל- navi21 ו- 28 מיליארד ל- GA102) לאזור 50 מיליארד טרנזיטורים. במצב שכזה יתאפשר בידי כרטיסי המסך להקצות אף יותר מ- 6 מיליארד טרנסיטורים לטובת זכרון מטמון, כמו למשל 12 מיליארד טרנזיטורים לטובת זכרון מטמון בגודל 256MB, מרכיב שישפר עוד יותר את גמישות היכולת הסדר וההביצוע שבו המעבד הגראפי עושה את עבודתו. שכן כשיש לרשותנו כבר 50 מיליארד טרנזיסטורים בשבב, הקצאת 12 מיליארד מתוכם עדיין מותירים 38 מיליארד למרכיב העבודי של השבב. היחס 12 לעומת 38 הוא יחס סביר. יבצעו בחינה מה האופטימום בהיבט הזה, ביחס שבין cache לכח עיבוד, ובהתאם יחליטו כמה cache אופטימאלי להקצות במעבד הגרפי. *ככל שהחברים יבקשו להכנס לדון ולהעמיק בנושא, ו/או להכנס לתחומים שנאמר במאמר ככאלו שלא נרחיב עליהם כעת, תרגישו חופשי לשאול ולחפור. אעשה כמיטב יכולתי והשכלתי את התחום להשיב ולהרחיב. **כותב המאמר הינו בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב, כאשר אחת מהתמחויותיו בקרירה הינם חישוביות ועבוד גראפי בעולם המחשובי.
    6 points
  4. CSM פירושו מצב תאימות לאחור ל-BIOS ישן. במילים אחרות: MBR ולא GPT. לא מצב UEFI. זאת הסיבה שהמערכת לא עולה. חסרה המחיצה המתאימה בדיסק. יש כלי מובנה ב-Windows שמאפשר להמיר אבל קיים סיכון מסוים לאובדן מידע. לפני שתתחיל מומלץ ליצור Image של הדיסק עם תוכנה כמו Macrium Reflect כדי שיהיה אפשר לשחזר אם משהו ישתבש. הוראות להמרת המחיצות בדיסק כאן. התייחס לפרק השני שמסביר כיצד לעשות את זה מתוך שולחן העבודה. האפשרות החלופית היא להתקין את המערכת מחדש לאחר שכיבית את מצב CSM ב-UEFI (מה שיוביל לכך שהיא תותקן במצב UEFI).
    5 points
  5. אני התחברתי השבוע אליהם עם ספק של בזב"ל (לקוח ראשון ונכון לעכשיו היחידי בקריית מלאכי ), ההתקנה עלתה לי 450, בינתיים האופציה שיש זה או הראוטר BE שלדעתי לא הכי שווה כי בתור ראוטר הוא פח אשפה אחד גדול!, (היה אולי יותר נחמד אם תיהיה אפשרות לקבל מהתשתית מתאם סיב אופטי לחיבור rj45 על מנת לחבר נתב מחברה אחרת באופן פרטי במקום הראוטר be שמאוד מאוד מוגבל באפשרויות שלו כמו ביטול BCYBER, הגדרת dmz, שינוי scope לאחד אחר נורמלי יותר, שינוי dns של גוגל, בינתיים אני עובד עם פתרון mesh חיצוני ולא של בזק), שחייגתי אל התמיכה הטכנית של בזק אמרו לי שיש עוד דגם מסויים שהם כן עובדים איתו אבל לא מצאתי שום דבר חוץ מחוברת הוראות באינטרנט, צירפתי PDF עם 3 דגמים מורשים בבזק, הדגם האחרון ברשימה אמרו לי שהוא זה שתופס, סוג החיבור של התשתית של בזק זה GPON ONT SC APC (החיבור שבמסגרת הירוקה ולא הכחולה!!!!) העניין עצמו שאם אני יחבר משהו אחר אז אמרו לי בתמיכה שלא יוכלו לעזור לי אם יהיה לי תקלות, עוד עניין, בזק רק בהתחלת הדרך ואין לתמיכה הטכנית שלהם תשובות בנוגע לאיך שזה עובד אז יוצא מצב שאם אתה קונה מתאם סיב אופטי שמתאים לחיבור האופטי של בזק אתה לבד במערכה, כבר חרשתי כמה מקומות באינטרנט לגבי מה שמתאים ומה לא, מה שמצאתי אונליין עם משלוח עד נכון לעכשיו זה שני דגמים של ubiquiti ufiber שבאחד מהם יש לו אופציה לPOE, דגם אחד של huawei ועוד אחד של ZTE, קיים ראוטר מסוים של TP LINK עם חיבור GPON מתאים אבל אין שום דרך לקנות אותו אונליין. gpon.pdf עדכון: היום קניתי מתאם סיב אופטי של TP LINK ביחד עם ראוטר VR600, חיברתי גם שני מתגים שעובדים בג'גהביט את כל הרשת הקיימת בבית, במקרה של הWIFI בבית אני עובד עם MESH חיצוני (3 קופסאות), הגדרתי את מה שצריך מבחינת פתיחת פורטים והקצאת IP לפי כתובת MAC, החלפתי SCOPE לאחד אחר שאני רגיל אלייו עוד מתקופת הTD-W9970 והכל עובד פיקס, מחר אני אחזיר לבזק את הראוטר שלהם וסלאמת
    5 points
  6. אני בעד קוד פתוח, וזה נהדר שAMD מתבססת עליו ולא על כלים קנייניים. הבעיה היא שהיא לא מתבססת עליו כי היא תומכת קוד פתוח, היא מתבססת עליו כי אין לה ברירה. לNVIDIA יש מחלקת תוכנה מפותחת מאוד, והתעשייה מכירה ומנוסה עם הכלים שלהם. האלטרנטיבות של AMD הן לא כאלה שהיא יצרה. הזכרת ML. יש שתי אפשרויות - CUDA הקנייני של NVIDIA או OpenCL שהוא קוד פתוח. AMD תומכת בOPENCL, אבל לא כי הוא טוב יותר או משהו. OPENCL הוא לא שלה, לא היא פיתחה אותו וגם NVIDIA תומכת בו. למעשה, NVIDIA התחילה עם CUDA וOPENCL בא הרבה אח"כ. מה שגורם שכמו שציינתי כאן בעבר, הכלים של התעשייה עובדים בעיקרם עם CUDA. במשחקים המצב קצת שונה, כי יש לנו את DIRECTX שמיקרוסופט מתקננת. אבל העיקרון זהה: NVIDIA היא חברת חומרה, אבל התוכנה שלה טובה מאוד. הייתי אפילו מעז ואומר שהיא חברת תוכנה לא פחות מחברת חומרה. לAMD לעומת זאת, אין את היתרון הזה. ככה זה גם מול אינטל, אגב: גם אינטל וגם NVIDIA עוזרות למפתחי קומפיילרים/משחקים ומנועי משחק בהתאמה. ואתה יכול לנחש למי הן מתאימות במיוחד... AMD לא עושה את זה למיטב ידיעתי. עריכה: לדוגמה, אינטל מפתחת את ICC (INTEL C/C++ COMPILER), משתתפת בV8 (מנוע JS של גוגל שמורץ בכרומיום וNODEJS), וכנ"ל בGCC וCLANG (לגבי האחרונים אני לא 100%). היא גם משתתפת בקבלת ההחלטות. AMD לא (כנ"ל). אבל בכל זאת יש תקווה לאופטימיות, כי הינה למרות שאינטל משקיעה בתוכנה וAMD לא, AMD הצליחה לעקוף את אינטל... או שלא. בל נשכח שלמרות שאינטל מאפטמזת עבור המעבדים שלה, הארכיטקטורה זהה. מה שלא נכון לגבי כרטיסי המסך. עריכה 2: לא שזה מדד, אבל בדקתי את מספר הרפויזוטוריס בגיטהאב. לNVIDIA יש 214, מתוכם 26 forks (כלומר 188 שלה). לאינטל 715, מתוכם 21 forks (כלומר 694 שלה). לAMD יש - נחש! 22, מתוכם 9 forks. סה"כ 13 שלה. לאינטל יש פי 53.3846154 רפוס שלה ולNVIDIA פי 14.4615385. זה נותן קצת סדר גודל.
    5 points
  7. עדיף תסיר את הDriver Booster לאלתר, הוא עושה רק צרות.
    5 points
  8. עזוב, הוא איש מקצוע. הוא מבין יותר ממך. למעשה, הוא מבין יותר ממך בכל דבר. בכלכלה, בפסיכולוגיה, בכל מה שקשור לטכנולוגיה ולמדעי המחשב. חבל רק שהוא לא למד איך לכתוב פסקאות בפורום בלי לרדת שורות במקומות רנדומליים שהופכים את קריאת הפוסטים שלו לסיוט אחד גדול גם אם לא נתייחס לנטייה הביזארית למריחה, חזרה על דברים, ניסיון מגוכח לשימוש בשפה גבוהה (שהיה קצת יותר מרשים לולא היה מלווה בהמוני שגיאות כתיב). בנוסף, חייבים לציין את העריכה האובססיבית של פוסטים ישנים כך שאי אפשר להגיב אליהם בלי להראות אידיוט כי הפסקה אליה התייחסת נמחקה (טיפ: תמיד לצטט אותו). ושורה תחתונה, לכו לגנוב משחקים כי זה מה שהוא עושה עם כל הניסיון רב השנים שלו בתעשיה.
    5 points
  9. אתה ממשיך לשחק בקקי ..... וואללה, עם האנרגיה שהשקעת בכל הפוסטים שלך על נסיונות להפיק מחומרה דפוקה ביצועים של מחשב על, יכולת להפוך כבר עופרת לזהב. אבל לא, אתה בשלך. לבריאות, זכותך המלאה.
    4 points
  10. ההמתנה הארוכה מגיעה לקיצה ומעבדי Alder Lake הופכים לזמינים עבור כולם - האם אינטל הצליחה במשימתה להשיב את כתר הביצועים לחלקה? צללנו לבחינה מעמיקה של דגמי Core i5 ו-Core i9 החדשים!לכתבה
    4 points
  11. אוי תנוח יא חתיכת טרחן זקן ומטורלל. אל תשליך עלי את התסביכים שלך. לך ליד 2 לקנות קצת מאוררים יד שניה ולנקות אותם. אם אתה חושב שיש לי איזה סנטימנט לאחת החברות כי רכשתי מוצר של אחת מהן, אתה לגמרי לא בכיוון. לא אגיע אליו כי: 1. קורונה. 2. יש לי דברים טובים יותר לעשות עם הזמן שלי. 3. לא יהיו לי בעיות לישון גם אם הכרטיס שלי יתגלה כלא הכי מהיר ביקום. אלוהים אדירים כמה שאתה פוץ.
    4 points
  12. מה נסגר עם ההודעות האלה? מה הן תורמות? פורנו של קופסאות כרטיסי מסך? לא כל כך ברור לי...
    4 points
  13. אם כן, בשעה טובה סיימנו מקצה ראשון ובו למדוד את שמונת הכותרים שבדקנו במקור על 6800xt כך שיש לנו רפרנס להתיחסות והשוואה האחד מול השני. אנו מאד שמחים שהתעקשנו למצוא כרטיס 3080 טוב, ולא הסתפקנו רק בכרטיס הראשון שפתחנו EVGA, כי מצאנו בכרטיס השני ASUS שתפסנו איקזמפלר כזה, שבכל השוואה אינטרנטית שמוצאים ברשת, למעשה נחשב לכרטיס המהיר ביותר שיש = golden sample ומשכך הוא הנציג הכי מכובד שאפשר לחשוב עליו עבור האכיטקטורה של אמפיר. יתרה על כך, הוא מסייע בידנו לתת אמדן לא רע גם ליכולותיו של כרטיס 3090 במידה לא מבוטלת, כי הוא מהיר ממנו בחלק מהמצבים, וזו היתה מטרת העל שלנו במקור. בהעדרו של 3090 תחת היד, השגנו הכי קרוב לכך שאפשר בנסיבות הנוכחיות ואין מאושרים מאיתנו. אנו מאד מקווים שהחברים מעריכים את העבודה הקשה של lanzar שנמשכת שעות וימים כמו גם ההוצאה הכספית הלא מבוטלת שהושקעה ברכש הכרטיסים. הבינו, מדובר פה בעשרות רבות של אלפי שקלים ורק על זה מגיע ל- lanzar שאפו אחד ענק. זה הרבה יותר ממה שעיתונאי בתחום עושה מכספו שלו. כל המדידות שבמקצה הראשון הן 1440P. ובהמשך נעלה גם ב- 4K כמובן, יתכן עוד הערב (אם נספיק). **lanzar, ה- 3080 אסוס הזה, שים עליו מדבקה וסמן אותו, הוא עובר אלי כשאתה מסיים איתו ואתה לא מעביר אותו לאף לקוח או חבר אחר. השם שלי כתוב עליו דיר באלאק. נציין כי בפוסט הנוכחי נצרף עתה כאן - רק את המדידות העדכניות של ה- 3080, היות וכל המדידות של ה- 6800xt נמצאות ממילא בשרשור הנוכחי עוד בתחילתו, בעמודים 1-6. כך שמי שמעוניין שיגש לשם להציץ - אין טעם להעלותם שוב פעם וחבל על המקום שזה תופס בפורום. כמו כן לאחר הצגת המדידה של ה- 3080, נשים את טבלת היחוס להשוואה, כדי שנעמוד אחר השפור שהשגנו על ה- 3080 לעומת הדיפולט של הכרטיס בתדר סטוק וכפי שמדדו ליאור/TPU. בכותר Gears5 מוציא 3080 שלנו 146.2FPS, וזאת בהשוואה ל- 170.8FPS שהוציא ה- 6800xt. נובע איפה שה 6800xt מהיר ב- 16.8% בבדיקה הזו. זו המדידה של TPU באותו כותר שבחרנו להתיחסות בשרשור הנוכחי: בכותר horizon מוציא 3080 שלנו 136FPS, וזאת בהשוואה ל- 142FPS שהוציא ה- 6800xt. נובע איפה שה 6800xt מהיר ב- 4.4% בבדיקה הזו: זו המדידה של ליאור באותו כותר. נשים לב שה- 3080 המומהר שלנו עוקף את 3090 גרסאת OC של אסוס, אצלנו הוא הוציא 136FPS בכותר הזה: בכותר red dead redemption מוציא 3080 שלנו 105.6FPS, וזאת בהשוואה ל- 116FPS שהוציא ה- 6800xt. נובע איפה שה 6800xt מהיר ב- 9.8% בבדיקה הזו: זו המדידה של ליאור באותו כותר. נשים לב שה- 3080 המומהר שלנו עוקף את 3090 גרסאת OC של אסוס, בפער בלתי נתפס: אצלנו הוא הוציא 105.6FPS בעוד שה- 3090 בקושי 82.6. תראו עד כמה תורמת המהרה ופלטפרומה ריזן 5000 חזקה, ואולי גם דרייברים עדכניים שיצאו מאז ושפרו עוד משהו לך נדע: בכותר hitman2 מוציא 3080 שלנו 131.5FPS, וזאת בהשוואה ל- 146.2FPS שהוציא ה- 6800xt. נובע איפה שה 6800xt מהיר ב- 11.1% בבדיקה הזו: בכותר hitman השתמשנו כרפרנס בעבודתו של TPU שהיה קל יותר לבצע רפרנס מולה כי פרמטרי הריצה היו אפשריים להעתקה זהה, וגם פה ה- 3080 שלנו טס יפה ופותח פער מרשים מעל 3080 בסטוק. אצלנו 131.5 לעומת 122.8 בסטוק אצלו: בכותר assassin's creed odyssey מוציא 3080 שלנו 91FPS, וזאת בהשוואה ל- 95FPS שהוציא ה- 6800xt. נובע איפה שה 6800xt מהיר ב- 4.4% בבדיקה הזו: פה כרפרנס עבודתו של ליאור, ה- 3080 המומהר שלנו עוקף את 3090 OC של אסוס עם 91FPS: בכותר borderlands מוציא 3080 שלנו 110FPS, וזאת בהשוואה ל- 137FPS שהוציא ה- 6800xt. (נזכיר במקרה דנן שהכרטיס השני 6800xt , המהיר יותר שלנו, בבדיקת sanity הוציא 138, אבל אנחנו נשתמש בתוצאה 137 כתוצאה המייצגת כמובן). נובע איפה שה- 6800xt מהיר ב- 24.5% בבדיקה הזו: וזו המדידה של ליאור כרפרנס להשוואה. שפרנו, אבל לא דרמטי במקרה הזה: בכותר metro מוציא 3080 שלנו 109.93FPS, וזאת בהשוואה ל- 118.4FPS שהוציא ה- 6800xt. נובע איפה שה 6800xt מהיר ב- 7.7% בבדיקה הזו: כאן השוואה כרפרנס המדידות של ליאור. הצלחנו באמצעות ה- 3080 המומהר להשתוות לביצועיו של ה- 3090 OC של אסוס: בכותר tombraider מוציא 3080 שלנו 168FPS, וזאת בהשוואה ל- 177FPS שהוציא ה- 6800xt. נובע איפה שה 6800xt מהיר ב- 4.3% בבדיקה הזו: אלו המדידות של ליאור. גם פה נשים לב שה- 3080 המומהר שלנו פתח פער יפה מעל 3090 גרסאת OC של אסוס: אלו אם כן סך 8 המדידות, שמציגות לנו את אחד מכרטיסי ה- 3080 היותר טובים שיש למצוא, ולא רק זאת אלא שאם נשווה את התוצאות למדדי היחוס שהיו אצל ליאור ואצל TPU, הרי ששפרנו משמעותית ברוב המקרים, בעיקר בגלל שהמהרנו את ה - 3080 שלנו ולא במעט, וגם בגלל שהפלטפורמה שלנו היא ריזן 5000 מאופטמזת כפי שצריך, ולא האינטלים המיושנים שעליהם ליאור ו- TPU מדדו, אשר פגעו בביצועים במיוחד ב- 1440P איפה שהפלטפורמה והמעבד אינטל מהווים צוואר בקבוק. אנחנו מאד מרוצים ממה שלמדנו היום, הריזן 5000 וההמרה לכרטיס 3080 משמעותיים מאד לנושא. עכשיו ממתינים למדידות 4K ונראה מה קורה שם לעומת מדדי היחוס. השארו בהאזנה
    4 points
  14. פוסט הזוי. קנית רכיבים לא מחשב, לכן האחריות תהיה לכל רכיב בנפרד. עקרונית הוא עשה לך טובה שבדק בשבילך את מקור הבעיה, מבחינתו היה יכול לומר לך לשבור את הראש בזיהוי הרכיב הפגום ולהביא רק אותו לבדיקה. זיכוי כספי מלא על הרכיב במידה ואין רכיב זהה או שווה ערך זה מעל ומעבר מבחינת החנות. לבקש זיכוי כספי על כל הרכיבים שקנית בנפרד לאחר שעשית בהם שימוש זו דרישה מגוחכת ומטופשת.
    4 points
  15. @zone glideאני אצא פה קצת nec ואגיד לך משהו ממקום של "ללמד אותך". הבעיה בחוסר החלטיות שלך נובעת מחוסר נסיון בעולם החומרה. תמיד אפשר לחכות ותמיד יש משהו מעבר לפינה. חכה לRTX4080, תקבל לפרצוף הודעה נוספת של nec בינואר 2022 על כך שבעצם ה5080 והמוצר הבא של AMD זה הדבר האמיתי ושם תהיה קפיצה ענקית בביצועים. או שאולי רק תחכה ל3080 עם יותר VRAM כי זה נורא חשוב ובכל זאת אנחנו רוצים להחזיק במחשב שני עשורים שלמים, רק אל תשכח שעד שיהיה כרטיס כזה, כבר ממש מעבר לפינה יהיה בכלל 3080 Ti SuperDuper או כל רפרש מומצא אחר של אנוידיה אז אולי תחכה עוד קצת. אני זוכר אותך עוד לפני שנה שואל על שדרוג המחשב הענתיקה שלך, אני מניח שבזמנו לא שדרגת כי החלטת לחכות לדור הבא, עכשיו אתה שוב שוקל לחכות לדור הבא. קנה מה שאתה צריך ותפסיק לתת לאנשים פה להכניס אותך לחרדות על מה שיגיע עוד שנתיים. לא משנה מה תבחר לקנות ומתי, תוך 6-12 חודשים יבוא משהו שיגרום לרכישה שלך להיראות מצחיקה. אני קניתי 3060 ti וקיבלתי למעשה 2080 super שמישהו אחר לפני אולי כמה חודשים שילם עליו כפול. ושנה הבאה גם הכרטיס שלי יובך בבנצ'מרקים ע"י כרטיס שעולה חצי. זה מה יש, זה עולם החומרה, אם אתה לא מסוגל לקבל את זה אל תקנה טכנולוגיה. אם הגעת עד לפה, זה השנקל שלי לגבי המצב שלך אחת ולתמיד כי באמת בחיים לא ראיתי אדם שמורח רכישה של חומרה כ"כ הרבה, ודואג כ"כ הרבה לגביה.
    4 points
  16. טוב תחשוב על העתיד, תקנה 3080TI עם 20 ג'יגה ב5000 שקל. עוד שנתיים תקבל RTX4060 ב2000 שקל שנותן את אותם ביצועים. מה אני בא להגיד? צרכן שרוצה לקבל תמורה למחיר מראש לא קונה את הכרטיסים האלה, אתה רוצה לבטח את עצמך לעתיד? קח 2000 שקל שים אותם בצד, לך קנה RTX3060 כשהוא יוצא ועוד שנתיים קח את ה2000 שחסכת עכשיו ותקנה 4060. גם חסכת כסף, גם תקבל ביצועים דומים בעתיד אך עם טכנולוגיה חדשה יותר, וגם תוכל למכור את הכרטיס הנוכחי שלך כשעדיין יש לו ערך טוב בשוק ולהחזיר חלק מהסכום. אולי אפילו אתה לא נותן לעצמך להישאר עם כרטיס מסך בלי אחריות במערכת. אז מה המסקנה? למה לקנות 3080TI עם 20 ג'יגה? כי אתה רוצה את הביצועים שהוא מציע. לא מחר, היום.
    4 points
  17. 16GB זכרון זה גימיק פי 2 יותר גדול מRT ובטח שDLSS שזה בכלל הגיים צ'יינגר העיקרי אצל נוידיה היום ולא הRT עצמו. ביום שאתה תצטרך 16GB בכרטיס מסך שלך, אפילו ברזולוציית 4K, הוא כבר יהיה כזה ענתיקה מבחינת כוח חישוב שהוא כבר מזמן לא נמצא במחשב שלך, הוחלף בכרטיס מסך חדש דנדש. גימיק מוחלט וגם AMD יודעת את זה, הסיבה היחידה שזה בכלל 16 ולא איזה מספר צנוע יותר כמו ה10 של נוידיה זה כי AMD רצתה לדבוק באותו רוחב באס של 256 ביט. אין שום ספק שנוידיה בינתיים ניצחה את הדור הזה. גם למי שלא מתרשם מRT, זה עדיין מציע יותר כאן ועכשיו מאשר מה ש16GB מציע כאן ועכשיו - שזה כלום ושום דבר. ולDLSS אין שום מענה מהצד האדום, רוב המשחקים הרציניים שיושקו בשנים הקרובות יתמכו בזה וזה ביצועים בחינם לגמרי. הייתי אומר שה16 ג'יגה האלה מועילים מחוץ לגיימינג למי שעובד עם כ. המסך שלו באופן כלשהוא אבל גם שם יתרון ברור ומובהק לנוידיה ברוב התחומים בגלל תוכנה ופיצ'רים הרבה יותר טובים. נוצר מצב שבתחומים שאולי כן היית רוצה את זה (ML לדוגמא) אף אחד לא רוצה כרטיס של AMD בכל מקרה.
    4 points
  18. שלום רב חברי הפורום היקרים! עבר זמן רב (6.5 שנים) מאז שהתקנתי מעבדי Xeon על לוחות הLGA771 שעובדים עד היום (תזכורת למי שרוצה להיזכר - קישור) היום אני מגיע אליכם עם התקנה נוספת שעשיתי במחשב (בניגוד לרצון אינטל), וזה שדרוג ה6700K שהיה ברשותי עד כה ל9900K על לוח Z170 (שאינו נתמך רשמית). יש לציין כי איני לוקח אחריות על מדריך זה וכל אחד מבצע אותו ביוזמתו האישית תוך הבנת הסכנות הכרוכות בתהליך. המדריך המלא להתקנה נמצא כאן: https://linustechtips.com/topic/1118475-guide-running-coffeelakerefresh-cpus-on-skykabylake-motherboards/. שימו לב כי ישנם כמה עדכונים (עקב עדכון תוכנת CoffeTime לגרסת 0.92) והבחנות נוספות שגיליתי במהלך הנסיונות להתקין את המעבד. כל לוח אם דורש התקנה שונה, אך לטובת ההבהרות למדריך כאן אציין את הדגשים עבור לוחות Gigabyte 1. קודם הורידו את קבצי הBIOS ואת תוכנת Coffetime 0.92 כפי שמופיעה במדריך, יחד עם תוכנת הFlashProgrammingTool) FPT). מקמו אותן בתיקיות בכונן C 2. הכינו את הביוס באמצעות התוכנה עם הרשאות מנהל, כפי שמופיע בתמונה הבאה: שימו לב כי יש לעדכן גם את הME ואת הVBIOS +GOP כדי שיוכלו לפעול עם המעבדים (וגם הMicrocodes המתאימים, ולוודא שנשמר!). בתווית הEXTRA אישית הוספתי הרחבת זכרון ל128GB שיהיה. גם חשוב - בMAC1 הוסיפו את כתובת הMAC של כרטיס רשת האינטל ברשותכם ושמרו לעצמכם את המספר (אפשר למצוא במאפייני כרטיס הרשת) 3. במידה ומערכת ההפעלה שלכם מותקנת על NVME, והNVME בפורמט MBR ולא GPT - תצטרכו להמיר אותו לGPT לפני ביצוע המוד, באמצעות מצב RECOVERY עם פקודת MBR2GPT: 3. מעולה, יש לכם את הביוס, כונן הSSD בפורמט המתאים ואתם מוכנים לצריבה. לפני כן אנא וודאו שיש לכם BIOS גיבוי (לפני עריכה) בדיסק און קי אם תצטרכו להחזיר אחורה דרך הביוס (אני הייתי צריך). עכשיו יגיע השלב של שימוש בFPT כדי לצרוב את הביוס (בלוחות אחרים הדרך יכולה להיות שונה, כמו שימוש בProgrammer), כפי שמופיע במדריך. חשוב לא לנתק את המחשב מהחשמל בשלב הזה אחרת הביוס יהיה Corrupted. לאחר סיום הצריבה, אתם מוכנים להתקין את המעבד. 4. כבו את המחשב דרך הFPT בלבד באמצעות הפקודה fptw64 -greset, ולפני שהמחשב מספיק להידלק שוב כבו אותו ואל תתנו לו להידלק. נתקו אותו מהחשמל והוציאו את הסוללה. 5. לפני התקנת המעבד, יהיה עליכם לכסות חלק מהפינים שלו בהתאם ללוח (Gigabyte מכסים הכי הרבה), ולחבר חלק מהם (תלוי בלוח): להלן ההדבקה שעשיתי באמצעות מוכר אדיב מאליאקפסרס שהביא גם פינצטה: 6. התקינו את המעבד על הלוח. שימו את הקירור לרגע ווודאו שהלוח עולה (אם אתם יכולים, אני נעזרתי בנורות המספרים של הלוח כדי לוודא שהוא עולה) לפני שאתם מרכיבים הכל (אם לא עולה יכול להיות שלא שמתם את הביוס כמו שצריך, או שלא שמתם את הקודים כמו שצריך). אם הוא עולה, כבו אותו והרכיבו את המחשב. 7. וודאו שהקירור יושב כראוי והדליקו את המחשב, כנסו לביוס 8. מעולה, כמעט סיימתם! במקרה שלי המעבד היה במתח גבוה מדי (1.4VCORE) דבר שהעמיס על הVRM בעומס וגם להם לקרוס. זה כמובן חריג והVCORE צריך להיות נמוך יותר. בביוס השתמשו בAdaptive Vcore והורידו 0.100V לפחות (במקרה שלי, שחקו עם זה כדי לראות שהמעבד לא מקבל יותר מדי מתח) ובדקו את היציבות. נטרו את הטמפרטורה של הVRM והמעבד באמצעות HWinfo 9. תתחדשו נ.ב - הMugen 2 הוותיק שלי (שעוד קירר את הQ9300) מקרר את המעבד הזה היטב (יותר טוב מה6700K! תודות לכך שהמעבד מולחם לIHS בניגוד ל6700K) והוא חרישי. אני מקבל פריימים יותר גבוהים ויציבים יותר עם המחשב, אחי יכול לקודד סרטים במהירות גבוהה פי 2, ואני יכול להיות עם ראש שקט לעוד כמה שנים עד שאצטרך לשדרג. המחשב יציב לאחר שסידרתי את המתחים. היה מאוד מהנה ושווה! רק וודאו כי יש לכם לוח עם VRM מספיק טוב לכך ותהיו מוכנים למורכבות התהליך. חבל שאינטל לא נתנו לנו פשוט להתקין את המעבד בדרך נורמלית (כי כמו שאתם רואים, הוא עובד מעולה), אבל בשביל זה יש Modding אשמח לסייע בכל שאלה/בקשה! בברכה, אור כהן
    4 points
  19. אני חושב על להקדיש זמן לחקר תפוסת VRAM, קאשינג של VRAM במנועי משחק מודרניים, ולמה חשיבה קונבנציונאלית במונחי תפוסת VRAM עלולה להטעות. לא בטוח שיהיה פופולארי במיוחד, אבל תוהה כמה זה מתבקש.
    4 points
  20. אם כבר @captaincaveman העיר (ובצדק) ל @aviv00 אז אני ארשה לעצמי להעיר גם כאן שאומרים "אדרבה" ולא "עד רבה". מקור המילה הוא בארמית, למי שתהה. זו לא הפעם הראשונה, לכן אני מעיר...
    4 points
  21. היום רשמית יוצאים לאוויר העולם מעבדי Ryzen 5000 של AMD המהווים נקודת מפנה היסטורית עבור יצרנית המעבדים. לקחנו לביקורת את ה-Ryzen 9 5950X ונדהמנו מעוצמתו האדירה - כל המספרים כאןלכתבה
    4 points
  22. הליבה הכי איטית אצלי מגיעה ל-4750 והמהירות עוברות את ה-5GHZ. מטורף
    4 points
  23. בבקשה בואו לא ניכנס כאן לפסים אישיים. לדעתי, הדיון מעניין וחשוב. אם @napoleon45 חושב אחרת, שיערב לו. הוא מוזמן לא להיכנס לכאן. אם אתה רוצה להסביר מדוע @nec_000 טועה, גם בשמחה. רק בבקשה, תן הסבר מדעי וטכני, בדיוק כשם ש @nec_000 הסביר בצורה מדעית מדוע זה כן חידוש ופריצת דרך.
    4 points
  24. הודעתי לאשתי שהערב אני מגיע הביתה מוקדם, שתכין לי אבטיח טרי עם בולגרית בחדר משפחה/טלויזיה, לידו פיצוחים, בקבוק קולה זירו קר, מגבת הפועל עולה אדום, ושתיקח את הילדים החוצה לאן שהוא... העיקר שיהיה לי שקט. שאלה מדוע ? אמרתי לה משחק גמר הפועל נגד מכבי. שלא יעזו להפריע לי
    4 points
  25. הזייה. מגיע בן אדם, נרשם לפורום, מחרבן על סדרה בתור הפעולה הראשונה והיחידה שלו באתר. עד כדי כך משעמם לך?
    4 points
  26. אי אפשר לפצל כל דיון לאלף תתי דיונים, תרצה או לא זה דיון על סיבות לקנייה או אי קנייה. עדיף יהיה שהמנהלים פשוט יאחדו את האשכולות
    4 points
  27. תלוי באיזה סטרטאפ ובאיזה תפקיד. מומחים בתחומים חשובים עם הבנת עומק ורוחב יהיו נחשקים בכל גיל. לאיזה נזק אתה מתכוון? אני יכול לחשוב על שני דברים - ברור שמי שמתחיל לעבוד בגיל 30 יצבור פחות וותק ופחות כסף ופחות פנסיה ממי שמתחיל בגיל 20, אבל השאלה הרלוונטית פה היא כמובן ההשוואה לתחומים אחרים. נגיד שאתה מתחיל בגיל 30 עם משכורת של 20K, בעוד שמי שהתחיל בגיל 20, יהיה באותו גיל כמוך כבר עם משכורת של 30K וצבירה מכובדת. נכון שיש לו יתרון על פניך, אבל אם האלטרנטיבה האישית שלך היא עבודה אחרת ששם אתה תמשיך להרוויח (נגיד) 15K - אז איפה הנזק? יש כמובן עניין של יציבות. אם אתה במקום של קביעות, אז אפילו עם שכר נמוך יותר, יכולים להיות לזה יתרונות לטווח ארוך. הדבר השני הוא שאולי אתה חושש שאם תתחיל בגיל 30, אז לא תספיק לרכוש ידע וניסיון ולהתמקצע עד שתגיע לגיל שבו קשה לתת תפוקה של שעות רבות, ואז תהיה לא תחרותי מול אלה שיש להם יותר ניסיון. זה כן משהו שיש לחשוב עליו, אך לא הייתי קורא לזה "נזק", זה יותר סיכון לעומת סיכוי. וזאת, בסופו של דבר, העצה הנכונה. זה לא קשור למקצוע, אלא למקום העבודה הספציפי שאתה עובד בו לעומת המקום שבו אתה גר. עשרות אלפי אנשים בהייטק מתקיימים באותה מציאות בדיוק. עניין של בחירה, סדרי עדיפויות ונכונות להשקיע כדי להתבסס במקום שעשוי להיות יותר מתאים. זה נכון במידה מסוימת, אבל הסיבה שצריך איזושהי אהבה (או הייתי אומר, "זיקה" למקצוע) זה שאם אין לך בכלל, זה פשוט לא תחום שתוכל להצליח בו. זה לא עבודה בתור קופאי או שומר או פקיד בנק, או פקח תברואה, שאפשר להיות פחות או יותר רובוט, לעבוד לפי שבלונה, לבוא לדפוק כרטיס ולצאת. זו עבודה שדורשת יצירתיות ומחשבה על בסיס קבוע. אין לך סיכוי אם אתה לא בא עם רצון מסוים (וכמובן גם יכולת, אך לדעתי זה משהו שכל אחד עם אינטליגנציה תקינה יכול לפתח).
    4 points
  28. הפרשנות שלך לא נכונה, הבדיקות של אותם אתרים הן מדידות של מהירות התעבורה בפועל זאת אומרת הן בודקות את השילוב של התשתית והספק, הן לא מסוגלות להפריד בין השניים.
    4 points
  29. די נו... זה מעייף כבר כל המנטרה הזאת. אפשר לחשוב, מוצרי אפל לא סובלים מבעיות של באגים ואבטחה, במיוחד "ספארי" שמאפשר כניסה חופשית להאקרים. תזכיר לי איזה אייפון זה שקיבל עדכון והפך למכשיר "צב" איטי בכוונה... בקיצור חבר, אין הבדלים משמעותיים בין אייפון למכשר אנדרואיד למעט המחיר.
    4 points
  30. לא מבין למה מישהו חושב ש-AMD יכולה\צריכה\אמורה "להתנהג" שונה מאינטל... זו עוד חברה גלובלית, קפיטליסטית, מונפקת בבורסה שעשתה, עושה ותעשה כל מה שתוכל כדי להציג כמה שיותר רבעונים חיוביים. פשוט ביזנס, אל תחפשו שם חברים.
    4 points
  31. נכון, אין מה לעשות, איכות עולה כסף. ומי שרוצה איכות יצטרך לשלם עליה. אף על פי שבמונחים של היום הפרשי המחירים נאמדים בכמה עשרות שקלים, בנקודת הרכישה (שהייתה איפשהו ב-2018) ה-SSD של Silicon Power היה VFM מעולה, ולכן ראיתי בו רכישה משתלמת. למעשה, עצם כתיבת שורות אלה, שמתבצעת במחשב בו הכונן פועל, מוכיח לי את זה שוב. לגבי שרידות - כל עוד אין סטטיסטיקה שיכול להציג שחור על גבי לבן שיכולת השרידות של כונני Silicon Power נמוכה מדי, אני לא חושב שאפשר לקבוע אמינות/שרידות. בטח לא בהתבסס על ניסיון של שניים שלושה אנשים שהגיבו כאן לאורך הדיון. מיותר לציין שאין יצרנית שחפה מבעיות, לאנשים יש תקלות עם כוננים מכל הסוגים ומכל הדגמים. ייתכן ש-Silicon Power מציגה אמינות נמוכה יותר, אבל זה בהחלט בגדר השערה. וגם אם ישנה אמינות נמוכה יותר, הרי שיש לברר עד כמה נמוכה יותר, האם רמת האמינות תואמת את רמת המחירים. לגבי ביקורות - אני חושב אחרת. אדם שאוהב את המוצר שלו, יהנה ממנו וישכח מקיומו. אדם שסובל מהמוצר שלו - ידאג שאחרים יוודעו על כך. כלומר רוב הסיכויים שאדם ירוץ לפרסם ביקורת שלילית על מוצר לא טוב מאשר שאדם ידאג לפרסם משהו טוב על מוצר שנהנה ממנו. הרי זו הבמה שלו להביע את מורת רוחו כלפי המוצר שרכש.
    4 points
  32. שמעת את זה מטמבלים שלא מבינים מהחיים שלהם ומנסים להפיץ פייק ניוז בהקשר של החיסון, וכדי להישמע אמינים מתבלים את השטויות שהם פולטים במונחים מדעיים או פסאודו מדעיים. SHEDDING הוא השם של התופעה בה אדם נגוע בוירוס מעביר אותו לאחרים. זו הדרך העיקרית בה covid מופץ. בהקשר של חיסוני קורונה, מכיוון שאף אחד מהם לא מכיל גרסה חיה או חיה מוחלשת של הוירוס, אין שום דרך בה virus shedding יכול לקרות כתוצאה מהחיסון. אני רוצה להאמין שאתה לא אחד הטמבלים האלה שהזכרתי במשפט הראשון, ולא כתבת את השאלה הזו כדרך "מתוחכמת" להפיץ זבל.
    3 points
  33. המפרט שקיבלת סביר-, המארז ממש יקר ביחס למה שהוא נותן וגם ספק הכוח סופר יקר ולא טוב יותר מספקים שעולים משמעותית פחות, האיחסון ממש לא ברור, יש דיסק פיצפון של 256 ב220 שקל?! במקום SSD של 1T ב500~ שלפחות ייתן לך להתקין משחקים עליו בנוסף גם הקירור של המעבד סופר אולטרה יקר בלי להיות טוב יותר מקירור שעולה מאות שקלים פחות(זה גם אם נתעלם מהעובדה שה5600X הוא מעבד סופר יעיל וקריר שלא צריך קירור במעל 150 שקל). אם אתה מתכנן להשאר עם המחשב מספר רב של שנים גם הייתי משדרג ל5800X או מחליף ל10850K והמסך שהומלץ לך סבבה, אבל אני הייתי הולך על הDell S2721DGF או Gigabyte M27Q. אני הייתי הולך על משהו בסגנון הזה: https://tms.co.il/246215 ומקסימום בעתיד מוסיף זיכרון אם תראה בזה צורך. רק רציתי להוסיף שבKSP היה את הדל עד ממש לא מזמן ב1700~ שקל והוא טוב בערך כמו המסך ששמתי פה ועולה פחות שהוא במלאי. אם אתה מעדיף AMD אז תחליף את הלוח והמעבד באלו.
    3 points
  34. גרף מעניין אבל המסקנה שלך קצת "בעייתית" (לא בקטע מזלזל חלילה) מעניין אותי להבין איך הגעת למסקנה שברף של 7000-8000 נקודות קושי, הכרייה תפסיק להיות כדאית והכרטיסים ישוחררו חזרה לשוק יד שניה? זה שכוח העיבוד מוכפל בכל דור זה אמירה קצת בעייתית. כי זה לא בהכרח נכון וגם בדור הזה (קפיצה בין דור 20 לדור 30) הקפיצה היא לא כפולה וזאת הייתה אחת הקפיצות הכי גדולות בהיסטוריה (שיפור מדור לדור). אז הנחת הבסיס הזאת לדעתי קצת מוטעת. אבל גם אם כן, אתה לא יכול לדעת שגם עקומת הקושי עולה בצורה ליניראית מול העליה בכח החישוב. כלומר גם אם כח החישוב מכפיל את עצמו כל דור, זה לא באמת אומר שרמת הקושי תכפיל את עצמה גם. אז המספר שהצבת כמטרה (7000-8000 נקודות קושי) הוא לאו דווקא נכון. אם כבר, אז לפי מה שאני רואה בגרף, מחודש יולי 19 רמת הקושי הוכפלה מאיזור ה2000 נקודות לאיזור ה4000 נקודות היום. ועדיין הכרייה בעיצומה. אני חושב שהגרף לא מראה נתון מאוד חשוב וזה מחיר כל מטבע. כלומר גם אם הרמת הקושי תעלה ל10,000 אבל המחיר של כל מטבע ינסוק למליון דולר ליחידה, אז עדיין יהיה משתלם לכרות (בכוונה מספרים קיצוניים לצורך ההמחשה). הכדאיות של כריה (כמו כל עסק רגיל) מורכבת מ2 פרמטרים בלבד (שבתורם מתפרקים לעוד פרמטרים). והם הכנסות (שווי המטבע ורמת הקושי שמכתיבה כמה מטבעות ישוחררו בכל יחידת זמן) מול הוצאות (מחיר החומרה, שטח רצפה שהריג תופס, החשמל...). הגרף הזה מראה רק נתון אחד. לדוגמה אם מחיר החשמל יעלה, זה יוריד את כדאיות הכריה. אם מחיר החומרה יעלה זה יוריד את הכדאיות. אם מחיר המטבע יעלה זה יעלה את הכדאיות וכו....
    3 points
  35. הבעיה להבנתי מחולקת לשני ווקטורים: במישור של נוידיאה זו תחרות מול הכורים והם מה לעשות, מוכנים לשלם הרבה יותר מצרכן ביתי/פרטי, כי זה משתלם לדעתם בהיבט העסקי, כמכונה בפס היצור שהם צריכים במפעל שלהם וכך הם מודדים אותה. גם אם משלמים כפול על המכונה כן, זה עדיין עושה להם רווחים. ולכן הם די הורגים את השוק הזה לצרכנים ביתיים שאינם מוכנים/מסוגלים לשלם כפליים על המוצר. במישור של AMD, המוצרים שלה בדור הזה פחות אטרקטיביים לכריה (לשמחתנו), אבל הבעיה היא אחרת, היצע בצד היצור. AMD הצליחה לקבל נתח של 150 אלף פרוסות סיליקון ברבעון מ- TSMC וזה כבר מאד מרשים, אך לא מעבר לכך למרות שהיתה יכולה לנצל גם כפליים אם רק היה מוקצה עבורה. היתרה של היצור ב- 7nm הולכת ללקוחות אחרים של TSMC , שגם הם צריכים את תשתית היצור הזו למוצריהם. מתוך ההקצאה ש- AMD קיבלה ל- 150 אלף פרוסות סיליקון ברבעון, 120 אלף משוריינות ליצור שבבי הקונסולות של מקרוסופט וסוני, נתח שמן בגודל 80% כאמור, וזאת כפועל יוצא מהתחייבויות חוזיות של AMD כלפיהן לספק כ- 9 מיליון מעבדים ברבעון. קצב שנתי של 36 מיליון. שזה הקצב שהקונסולות מוכרות גלובאלית בשנה רגילה. בשנה של קורונה גם זה לא מספיק ויש חוסרים בקונסולות על המדפים. מה שמשאיר נתח קטן בלבד של רק 20% (30 אלף פרוסות סיליקון) עבור כל היתר ש- AMD מייצרת, בכללו מעבדים וכרטיסי מסך, לכל הסגמנטים כולם גם יחד, קרי גם לשרתים, גם לניידים. ומשכך, היקף כרטיסי המסך ומעבדי ריזן 5000 לצרכן הביתי/פרטי, הוא היקף קטן מאד, כנראה סדר גודל של רק עשירית ממה שהיה אמור להיות אלמליי. וזו התוצאה. לצערנו הרב זה לא הולך להשתנות בזמן הנראה לעין, ההתחייבות של AMD להמשיך לספק שבבים לקונסולות קיימת במקביל ולא נגמרת, והתפוקה אצל TSMC ב- 7nm לא הולכת לגדול עוד, משום שהם עברו לדור 5nm . מה שאומר, שמי שרוצה עוד נתח יצור אצל TSMC צריך להזמין כבר הקצאה על הפס יצור של 5nm במחיר שהוא בשמיים, וזה מה יש. אלא, שכרגע את כל היצור ב- 5nm שותה אפל ודי לא נותנת לאף אחד אחר לקחת כלום. כל מפעל חדש שמתחיל לייצר 5nm כרגע אפל לוקחת לעצמה את מלוא ה- capacity שלו. היא מוכנה לשלם הכי הרבה כסף מכולם, ו- TSMC כמובן בוחרת בלקוח הכי רציני/גדול/כבד שמשלם הכי הרבה מכולם להלן אפל. זו אחת הסיבות שמוצרי אפל יקרים אגב, לא רק זו, אבל אחת מני סבות רבות. לקוחותיה משלמים פרמיה על מנת לרכב על הליטוגרפיה הכי חדשה שיש בתעשיה. אייפון זה מוצר פרימיום והמעבד שלו A14 מיוצר ב- latest lithography שיש = 5nm כיום. בדואופול של יצור שבבים בעולם, המצב של סמסונג די דומה, יש לה 8nm היותר מיושן מה שהצליחה נוידיאה לתפוס השנה, ויש לה 5nm ההכי חדש וההכי יקר, שרק לקוחות ענקים ועשירים כמו qualcomm יכולים להרשות לעצמם לממן. לכן לא נשארו ל- AMD ולנוידיאה יותר מדי ברירות. אנחנו כנראה נסחוב על התשתית הזו 7/8nm שנה שלמה והחוסרים ימשיכו לשלוט בשטח, כל עוד בום הכריה הזה לא יגמר. לפחות בצד של נוידיאה יש תקווה, שאם הכריה תגמר, הבעיה תפטר. בצד של AMD אין אופק אופטימי בשנה הקרובה ועד שהיא תוכל להקצות לעצמה משהו מפרוסת 5nm אצל TSMC. וגם כאשר כבר כן תקבל נתח, זה יהיה מעט ויקר כי כולם ילחמו על הקצאה אצל TSMC בליטוגפריה הזו. לכן הדור הבא ש- AMD מתכננת על 5nm , בכללו ריזן 6000 ו- RDNA3, ככל הנראה גם הוא יסבול מ- shortages משמעותיים בדיוק כפי שסובלים היום על 7nm מוצריה הנוכחיים. אנחנו בעידן שיש רק שתי ספקיות ליטוגרפיה מתקדמת TSMC וסמסונג, וכל התעשיה ואחותה רוצים אותן. אז יש היצע מוגבל, יש בקוש בשמיים (שילוב כריה + דור קונסולות חדש שהושק + קורונה שחברו להן שלושתן יחדיו באותה עת), ואנחנו בבעיה. עד שמשהו מהמשולש הזה לא ירד מהשולחן, החוסרים לא יעצרו.
    3 points
  36. פעם ראית גבר,מחוזר ע"י שתי נשים, מעיף אחת מהנשים כי אחת מהן אמרה לו שהיא היית כאן קודם? לא! זה נוח להם וזה ברור לכולם! לא מבין על מה הדיון שהכל ברור פה. המניה עולה, הביקוש עולה, המנהלים מרוויחים, בעלי המניות מרוויחיים. המנהלים זורקים לנו משפטים כמו "אכפת לנו מאוד מהגיימרים אנחנו נעשה כל מה שנוכל על מנת להעלות את האספקה" (פחות אמין מזה שהאקסית שלי אמרה לי זה לא אתה זה אני), פוליטקאים, וזהו זה טבעו של עולם. שחררו תלמדו את העולם תקבלו אותו ובעיקר תפסיקו לחשוב שהדיונים שלכם בפורומים גורמים למכונת הכסף להפסיק לנוע.
    3 points
  37. הוא עדיין כרטיס טוב אם אתה קונה אותו בשביל הפיצ'ר העיקרי שלו - לשרוף תיקנים שזחלו לך לתוך המארז.
    3 points
  38. AMD מובילה בתחרות הקאש כי בנתיים נווידיה לא עשתה את זה. נכון, זה לא תירוץ וזה אכן נותן בוסט לביצועים אבל בשורה התחתונה מה שמשנה זה הביצועים. מצידי שבתוך הכרטיס יהיו גמדים שעושים חישובים עם נייר ועפרון, כל עוד זה נותן לי ביצועים טובים (כמובן שיש עוד פרמטרים כמו כח, מחיר, זמינות...) לא אכפת לי איך. בוא נתן לנוודיה הזדמנות להגיב עם מנגנון משלה כדי לראות של מי יותר טוב וכמובן מי מציג ביצועים יותר טובים בשורה התחתונה. זה די דומה לסיפור עם ריי טרייסינג. כרגע AMD מפגרת מאחורי נווידיה באחוזים דו סיפרתיים. אבל זה כי זה הדור הראשון שלהם בתחום הזה. כנראה בדור הבא יהיו יותר חזקים פלוס תמיכה של יותר משחקים
    3 points
  39. אני לא אמרתי שזה דבר רע. נתתי לך פרספקטיבה במטרה לעזור כי אני רואה שאתה מופיע בהרבה שרשורים ושואל אנשים שונים שאלות דומות. אם זו התגובה, אז באמת אפסיק לנסות לעזור.
    3 points
  40. לא מבין את הנראטיב הזה של "Fine Wine". אני לא יודע באיזה קהילות אתה מסתובב, באלה שאני מסתובב בהן זו בעיקר בדיחת רשת שכזאת. אפשר לקרוא לזה "דרייברים שמשתבחים עם הזמן"... אפשר גם לקרוא לזה דרייברים גרועים בDAY 1 שמשאירים ביצועים על השולחן ולוקח לAMD שנה+ לתקן, בעוד שהדרייברים של אנוידיה טובים מיום ההשקה. איך הזדקנו כרטיסי הVEGA 56\VEGA 64 אגב? ומה עושים בעלי הRadeon 7 היום עם ה16GB האימתניים שלהם, מישהו שאל לשלומם? או ששכחנו שהכרטיסים האלה קיימים כמו AMD בערך. התבגרו פחות כמו יין, יותר כמו חלב. אכן משתבחים עם השנים לעומת ה"הזנחה" של אנוידיה שסדרת GTX1000 בת ה4 שנים שלה עדיין תופסת את רוב מוחלט של נתח השוק ומציעה ביצועים מצוינים.
    3 points
  41. טוב יאללה. בוא נתחיל מthreads וlock, זה יותר פשוט. threads משמשים בתפקיד מאוד פשוט: הרצת קוד במקביל. ניקח כדוגמה את Word. מעבד התמלילים שומר את המסמך כל עשר דקות (ניתן לקינפוג). עכשיו, נניח שיש לי מסמך ענק, עם המון גרפיקה. כמה ענק? היו לי מצגות בעבר שלקח כמה דקות לשמור. אני ממש לא רוצה שסאמצע שאני עובד, בדיוק אחרי שעלה לי איזה רעיון מדליק (כי בכל זאת, חוק מרפי) הWord יתקע פתאום למשך שתי דקות בניסיון נואש לשמור את המסמך למקרה של הפסקת חשמל או מי יודע מה. אם דבר כזה היה קורה לי... לא הייתי מקנא במתכנתים של Microsoft. בכל מקרה, זו הסיבה שWord מפעיל את השמירה האוטומטית בthread נפרד. ככה אני לא אתקע (ליתר דיוק, לא ארגיש שאני נתקע. עוד על זה בקרוב), אבל המסמך יישמר למקרה שמרפי יחליט להציג את כוחו. עכשיו, יש שתי סיבות להריץ קוד במקביל. למעשה, שלוש, אבל על השלישית אדבר בהמשך. הראשונה היא, אם אני רוצה ששתי פעולות יבוצעו "כאילו במקביל". זו הדוגמה של הWord, ושלא במפתיע, הרבה פעולות שעלולות לתקוע את הUI מבוצעות בthread נפרד. למעשה, כל פעולה שיכולה לקחת יותר מכמה אלפיות השנייה כדאי לבצע בthread נפרד. השנייה היא חישוב מסובך, אלגוריתמית. נגיד שאני צריך לבדוק אם מספר גדול מאוד הוא ראשוני, ואני רוצה לעשות את זה בשיטה הנאיבית של בדיקת כל המספרים עד השורש אם הם מחלקים. למה בשיטה הגרועה הזו? כי אני אוהב לעצבן את הלקוחות שלי. הבעיה היא, שאומנם אני אוהב לעצבן את הלקוחות, אבל לא את הבוס (בכל זאת, הוא יכול לפטר). אז אני מחלק את העבודה: אני אוציא נגיד 4 threads, כל אחד יבדוק רבע אחר של המספרים. האם זה יועיל או אולי יזיק? תלוי, כמובן. התשובה הנצחית. אם יש לך מספיק ליבות במעבד, מערכת ההפעלה תשמח לתת לכל thread ליבה משלו, ואז כמובן הדברים יהיו מהירים יותר. אבל אם לא, מערכת ההפעלה עדיין תרצה לרצות אותך, ולכן היא תשתמש בליבה אחת לכמה threads: כל קצת זמן היא תחליף ביניהן, מה שנקרא context switch. ככה זה נראה שהדברים מתבצעים במקביל. זה עוזר לבעיה הראשונה (של הWord), אבל לא לשנייה. הcontext switch יאט את העבודה, כי למעבד יש עוד עבודה עכשיו לבצע. לכן בבעיה הזו בד"כ בודקים כמה ליבות יש למעבד ועושים spawn באותו מספר threads. יש שפות תכנות\סביבות עבודה שעושות את זה אוטומטית, כמו Go. שים לב שבד"כ במחשב רצות עוד כמה עשרות תוכניות, וכל אחת גם רוצה זמן מעבד, וזה עשוי להשפיע על העניין. הכל טוב ויפה. אז מה זה lock? או, זה קשור לשאלת השאלות: המלצר (לא צוחק. יש על זה בעיה של דייקסטרה עם פילוסופים ומלצר). בוא ניקח דוגמה פשוטה יותר. תריץ את קוד הC# הבא (לפני זה תוודא שאתה מבין אותו, למקרה שלא ידעת Task.Run מריץ thread חדש (לא מדויק אבל לא קריטי) וTask.WaitAll חוסם (blocks) את הthread הנוכחי עד שכל הthreads המצוינים הסתיימו): using System; using System.Threading.Tasks; public static class Program { private static int _Counter = 0; public static void DoWork() { for (int i = 0; i < 1_000_000; i++) { _Counter++; } } public static void Main() { Task t1 = Task.Run(DoWork); Task t2 = Task.Run(DoWork); Task.WaitAll(t1, t2); Console.WriteLine("{0:n0}", _Counter); } } הכנתי לך dotnetfiddle כאן. תיכנס לקישור וRun. אני מחכה. ................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................ טוב. הרצת? תריץ שוב. ושוב. ושוב. עשר פעמים. שיב לב לתוצאה! ................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................ מה קרה כאן? לא רק שהתוצאה היא לא 2 מיליון כמצופה, היא משתנה בין פעמים! מה נסגר?? אז כדי ממש להבין מה נסגר, צריך להיכנס לאסמבלי. אל תדאג, לא אתעלל בך. אשאיר את האסמבלי לפעם אחרת. במקום זאת אנסה להסביר מה קרה במילים (ההסבר פשטני במכוון, אל תטיפו לי על זה, אני יודע): כשאתה עושה ++, המעבד לא ממש יכול להיכנס לזיכרון ולהוסיף אחד. זה עניין מסובך יותר. קודם כל, צריך לקחת את הערך מהזיכרון. אחר כך, תוסיף 1. בסוף, תחזיר לזיכרון את הערך החדש. עכשיו, אם מבצעים את זה בלולאה, זה ממש בזבוז. למה לטעון כל פעם את הערך? עדיף לטעון פעם אחת בהתחלה ולשים פעם אחת בסוף. בוא נדמיין את זה: אני מתחיל את thread 1. הוא מתחיל לרוץ. טוען את _Counter מהזיכרון. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. .... טוב. הגיע תורו של thread 2. הוא מתחיל לרוץ. טוען את _Counter. נגיד שבשלב הזה thread 1 בוצע כבר 50 אלף פעמים, אז _Counter מכיל 50 אלף. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. ... בחזרה לthread 1. מוסיף 1 - ל_Counter שלו שהוא עדיין 50 אלף! מוסיף 1. מוסיף 1. מוסיף 1. ... וככה זה הולך. אם thread 1 יסיים ראשון, התוצאה תהיה מיליון. אם 2, התוצאה תהיה מיליון וחמישים אלף. עכשיו אפשר גם להבין למה הערכים השתנו בין הרצות: זה תלוי על איזה ליבה כל thread רץ - אולי במקרה thread 2 רץ על ליבה מהירה יותר, ולכן יסיים ראשון ויפסיד במירוץ? (כן כן, ראשון. זו לא טעות. תקרא שוב ותבין). זה תלוי בטמפרטורה של המחשב, במהירות הליבות, באם האנטי ווירוס מריץ סריקה בדיוק עכשיו ובאלף ואחת דברים נוספים. מירוץ. זה בדיוק מה שקורה כאן. זו גם הסיבה לשם של המונח: race condition. אל תזלזל בעניין. מרכזיית הטלפונים של Bell (אם אני זוכר נכון, לא הצלחתי למצוא בגוגל) קרסה בגלל race condition בלתי צפוי. ב1985 עד 1987 מספר אנשים מתו מסרטן בגלל race condition (מקור). איך מונעים את העניין? אנחנו צריכים איזו דרך להגיד למעבד: "חביבי, אל תמהר לשום מקום. אם מישהו אחר עסוק עם העניין עכשיו, תרגיע. חכה שהוא יסיים". ובכן, למרבה המזל, יש דרך כזו. הרבה, למען האמת. נתעסק באחת: locking. הרעיון הוא כזה: אנחנו יוצרים אובייקט שבד"כ נקרא mutex (ר"ת של mutual exclusion) או שם דומה. לפני שניגשים למשאב המשותף (_Counter, במקרה שלנו), אנחנו "נועלים" את הmutex, ומשחררים אותו כשאנחנו מסיימים. אם אנחנו מנסים לנעול mutex שכבר נעול ע"י thread אחר, הthread שלנו נחסם עד שהאחר משחרר את המנעול שלו. זה לא תופס זמן מעבד: זה מבוצע ברמת מערכת ההפעלה ובמידה מסוימת אפילו המעבד. הינה זה בC#: using System; using System.Threading; using System.Threading.Tasks; public static class Program { private static int _Counter = 0; private static Mutex _Mutex = new Mutex(); public static void DoWork() { for (int i = 0; i < 1_000_000; i++) { _Mutex.WaitOne(); _Counter++; _Mutex.ReleaseMutex(); } } public static void Main() { Task t1 = Task.Run(DoWork); Task t2 = Task.Run(DoWork); Task.WaitAll(t1, t2); Console.WriteLine("{0:n0}", _Counter); } } וכרגיל יש קישור כאן. יש לC# כלי להפוך את זה לנוח יותר: המשפט lock: using System; using System.Threading.Tasks; public static class Program { private static int _Counter = 0; private static object _CounterLock = new object(); public static void DoWork() { for (int i = 0; i < 1_000_000; i++) { lock (_CounterLock) { _Counter++; } } } public static void Main() { Task t1 = Task.Run(DoWork); Task t2 = Task.Run(DoWork); Task.WaitAll(t1, t2); Console.WriteLine("{0:n0}", _Counter); } } והקישור: https://dotnetfiddle.net/UJENnV. זה מיתרגם לקוד הבא: using System; using System.Threading; using System.Threading.Tasks; public static class Program { private static int _Counter = 0; private static object _CounterLock = new object(); public static void DoWork() { for (int i = 0; i < 1_000_000; i++) { bool lockWasTaken = false; try { Monitor.Enter(_CounterLock, ref lockWasTaken); _Counter++; } finally { if (lockWasTaken) { Monitor.Exit(_CounterLock); } } } } public static void Main() { Task t1 = Task.Run(DoWork); Task t2 = Task.Run(DoWork); Task.WaitAll(t1, t2); Console.WriteLine("{0:n0}", _Counter); } } https://dotnetfiddle.net/L7Z5QW. מכאן אתה יכול להבין למה הייתי צריך אובייקט נפרד מ_Counter לlock - צריך reference type, כי אחרת הוא יועתק ולא נוכל לרכוש מנעול. ואחרון חביב, למקרים נפוצים כמו פעולות אריתמטיות יש לנו את המחלקה Interlocked: using System; using System.Threading; using System.Threading.Tasks; public static class Program { private static int _Counter = 0; public static void DoWork() { for (int i = 0; i < 1_000_000; i++) { Interlocked.Increment(ref _Counter); } } public static void Main() { Task t1 = Task.Run(DoWork); Task t2 = Task.Run(DoWork); Task.WaitAll(t1, t2); Console.WriteLine("{0:n0}", _Counter); } } https://dotnetfiddle.net/Ks6Tt1. זה גם מהיר יותר כי locking זה איטי, וInterlocked מיתרגם להוראה ברמת המעבד (לפחות בx86). הערה חשובה: רוב המחלקות ב.NET, כולל מחלקות האוספים, אינן thread-safe. יש לנו את System.Collections.Concurrent עבור מחלקות אוספים שהן כן. טוב, די לעכשיו. כתבתי הרבה. על async/await בהמשך... המשך יבוא.
    3 points
  42. אהלן, לפני חודש שאלתי מי מעוניין בביקורת על יעילות הטכנולוגיה הזאת ברמה הרפקטית אקצר ואומר שמבחינתי הסיבה לשימוש בSSD CACHE הוא בשביל שאוכל לאחסן את כל המשחקים שלי במקום אחד, שזה צורך לפחות 4TB שהמחיר של SSD כזה הוא באיזור 2000 ש"ח הכי זול, לכן רציתי HDD רגיל לצורך האחסון אבל לא רציתי שזמני הטעינה יהיו גבוהים, אלא כמה שיחותר קרובים לSSD שאפשר לפני שאפרסם כאן את הבנץ' מארק היחיד שעשיתי (CRYSTAK DISK MARK) אציין, שאינני משתמש בSTOREMI למרות שאני על פלטפורמת AMD, כי החלטתי לנסות לשלב בין SSD CACHE לבין RAID 0 והפלטפורמות של אינטל וAMD פשוט לא תומכות בזה, אם תרצו יותר פרטים על איך עשיתי זאת וכו', בשמחה. לסיכום ומעבר לתמונות רצוי לציין שכל השילוב הזה הוא מאוד "בעייתי" מבחינת אמינות של שמירה על קבצים, יש לי עוד HDD ששלפתי מNAS ישן של 4TB שמשמש כMIRROR, וגם ככה רוב הקבצים שלי הם משחקים שמגובים בענן. אז יאללה לתמונות למעלה רואים את הבייסמארק שלי שהוא HDD רגיל למעלה ניתן לראות מהירות של שני כונני HDD בRAID 0 בלי SSD CACHE והנה התכלס שלנו, משהו מוזר שאציין זה שלפעמים SEQ1M מגיע ל600 ולפעמים נוח לו על 400-500, לא ברור לי מה גורם לתנודה הזו. זמני טעינת משחקים צולמו אבל אין לי ידע בעריכת וידאו, ניסיתי... יש לי את ההקלטות אבל אין לי ממש סבלנות ללמוד עריכה, אולי מישהו פה ירצה את הקליפים ויהפוןך אותם לסרטון יוטיוב או משהו, לא ממש בוער לי. כן אציין שזמני הטעינה מעט טובים יותר מאשר הSSD הרגיל שלי שהוא יחסית ישן להבדיל מהSSD שמשמש כCACHE. כל מה שרציתי להשיג זה ספריית משחקים 4TB במחיר של HDD ועוד קצת לSSD קטן, שיטענו מהר, והמטרה מבחינתה הושגה במלואה. מקווה שמישהו יפיק מדיון זה תועלת אם פתאום למישהו עולה רעיון לבנצ'מארק כתבו לי כאן ואשתדל לבצע אותו. אם מישהו תוהה מה המפרט שלי, הוא מצויין בפרופיל שלי, גם ככה כתבתי כאן הרבה לא הרגשתי שזה נחוץ פשוט.
    3 points
  43. מדהים מה שתחרות יכולה לעשות... כל פעם מקבלים לזה הוכחות מחדש...
    3 points
  44. כשאינטל רוצה חתיכה מ-AMD: אינטל CEO צולם מאחורי הקלעים:
    3 points
  45. אני מאמין שהם יתייחסו אליהם רק אם מצבם טוב משל NVIDIA.
    3 points
  46. גם אם נצא מנקודת הנחה שהתוספת בביצועים היא באמת כזאת גדולה , כמה זה שזה מרשים הרבה יותר חשוב מה יהיה בסוף היחס עלות תועלת. אם אני משווה דור נוכחי של ריזן מול אינטל בגימנייג למשל , אז לאינטל יתרון די גדול ב FHD עם 2080TI אבל ב 2K היתרון כבר ממש זניח. אני משער ששיפור ביצועים משמעותי בריזן יתורגם במקרה הטוב ליתרון משמעותי ב FHD עם 2080TI ויתרון זניח ב 2K. מאחר ואף אחד לא קונה 2080TI או 3080 בשביל FHD אז היתרון של הריזן לא יבוא לידי ביטוי בדיוק כמו שהיתרון של אינטל לא בא לידי ביטוי היום. לדעתי העליה במחירים ממש מורידה מההשקה הזאת ובגלל זה אני לא מתלהב ממנה. מה שיקרה בסוף זה שלמשתמש ממוצע יהיה עדיף לקנות מעבד אינטל יותר זול מאשר לקנות ריזן ובכללי רמת המחירים של מעבדים בסגמנט הביניים תעלה.
    3 points
  47. מטרת פוסט זה היא לתת רעיון של מיקום כרטיסי מסך בעוצמת העיבוד התלת מימדית שלהם בהשוואה לכרטיסי מסך אחרים בשוק כרטיסי המסך מחולקים לקטגוריות שונות על פי רמת הביצועים הכללית שלהם ורלוונטיות לשוק של היום. כל קטגוריה מסודרת מהחלשים לחזקים בה לפי שורות הבהרות חשובות א - הדירוג הוא מאוד סכמתי ומסתמך על מספר מקורות ברחבי הרשת בנוסף לבדיקות שנעשו על ידי. ב - לא כל כרטיס שמדורג מעל שני יהיה חזק ממנו בכל משחק! כרטיסי מסך שונים בנויים שונה וביצועיהם שונים במשחקים שנבנו שונה ג - לא תמצאו כאן את כל כרטיסי המסך בהסטוריה, אלא את הפופולאריים ביותר בישראל שנמצאים בשימוש בעיקר ב-5 השנים האחרונות ד - כל קבוצת כרטיסים בשורה מכילה ממוצע ביצועים דומה לכרטיסים שבאותה שורה, ירידת שורה בדרך כלל תסמל קפיצת ביצועים משמעותית אינטל - כחול AMD Radeon - אדום Nvidia Geforce - ירוק כהה סדר הליבות הגרפיות בדירוגים נקבע מהחלש לחזק ומבוסס על ממוצע ביצועים על פי מספר מקורות ברחבי הרשת. הוא מתיחס לרמת הבסיס של כרטיסי המסך לפני המהרה. כדאי לשנן את הטבלא, זה יעזור לשלוף תשובות מהמותן. למציאה מהירה כדאי לבצע חיפוש בעמוד עם Ctrl + F לדגם הרצוי. חשוב להדגיש שהמטרה בכל שורה היא שהפרש הביצועים בין כרטיסי המסך באותה השורה לא יורגש כלל ומתבטא לרוב בשינוי חד אחוזי נמוך D Class תצוגה בסיסית, וידאו FullHD 1080P ומשחקי רטרו ואינדי Intel HD 510 | Intel HD 4600 | Geforce GT 710 | Intel HD 520 | Intel HD 610 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Intel HD 530 | Intel HD 620 | Intel HD 630 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Geforce GT 640 | Geforce GT 730 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Radeon HD 7750 | Intel Iris 6200 - i7 5775C | Geforce GT 1030 DDR4 C Class גיימינג ב-720P הגדרות בינוניות, 1080P הגדרות נמוכות. וידאו FHD ו-4K* לפי תמיכה [עיינו באתר היצרן בשביל לוודא תמיכה ב-4K] Geforce GTX 650 | Geforce GT 740 GDDR5 | Ryzen 3 2200G Vega 8 | Ryzen 3 3200G Vega 8 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Radeon HD 7770 | Geforce GT 1030 GDDR5 | Radeon RX 550 | Ryzen 5 2400G Vega 11 | Ryzen 5 3400G Vega 11 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Geforce GTX 750 | Radeon RX 460 | Ryzen 5 5600G Vega 7 | Ryzen 7 5700G Vega 8 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Geforce GTX 750 Ti | Geforce GTX 650 Ti Boost --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Radeon R7 360 | Radeon HD 7850 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Radeon R7 370 | Geforce GTX 660 | Geforce GTX 950 B Class וידאו 4K. החלש ביותר מתאים לגיימינג ב-720P, החזק ביותר לגיימינג ב-1080P הגדרות בינוניות Radeon HD 7870 | Radeon R9 270X | Radeon RX 560 2GB --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Geforce GTX 660 Ti | Radeon HD 7950 | Geforce GTX 1050 | Geforce GTX 760 | Radeon RX 560 2GB --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Geforce GTX 670 | Geforce GTX 960 | Radeon R9 380 | Radeon HD 7970 | Geforce GTX 680 | Geforce GTX 1050 Ti | Radeon RX 560 4GB | Intel + Radeon Vega M GL --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Geforce GTX 770 | Radeon HD 6990 | Radeon R9 280X | Intel + Radeon Vega M GH | Geforce GTX 1650 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Geforce GTX 780 | Radeon R9 290 | Radeon RX 470 A Class וידאו 4K ו-8K (סדרות GTX10 ו-RX), הגדרות גבוה ב-1080P, הגדרות בינוניות-נמוכות ב-2560X1440 ניסיתי ככל האפשר לסדר את הקטגוריה הזאת לפי עוצמות. ההפרש בכח העיבוד בין החלש ביותר בה לבין החזק ביותר לא גדול במיוחד. כל ארבע השורות הראשונות חולקות אותם 10% ביצועים הפרש במשחקים רבים בממוצע. Geforce GTX 780 Ti | Geforce GTX 970 | Geforce GTX 1060 3GB --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Geforce GTX TITAN | Geforce GTX 690 | Radeon R9 290X | Geforce GTX TITAN Black | Radeon R9 390 | Radeon RX 570 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Radeon RX 480 | Geforce GTX 1060 6GB | Geforce GTX 980 | Radeon R9 390X --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Radeon R9 Fury X | Radeon R9 Fury | Radeon R9 Fury | RX 5500 OEM | GTX 1650 Super | Radeon RX 6500 XT --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Radeon R9 295X2 | Geforce GTX 980 Ti | Geforce GTX TITAN X | Radeon RX 5500 XT 4GB | Radeon RX 580 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Radeon RX 590 | Geforce GTX 1660 | Radeon RX 5500 XT 8GB --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Radeon RX Vega 56 | Geforce GTX 1070 | Geforce GTX 1070 Ti | Geforce GTX 1660 Ti | Geforce GTX 1660 Super | GeForce RTX 3050 S Class וידאו 4K ו-8K הגדרות גבוהות 1080 144Hz הגדרות בינוני-גבוה 2560X1440 Geforce RTX 2060 6GB | Radeon RX Vega 64 | Geforce GTX 1080 | Radeon RX 5600 XT --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Radeon RX 5700 | Radeon RX 6600 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Geforce RTX 2070 | Geforce RTX 2060 Super | Radeon RX 5700 XT | Geforce RTX 3060 12GB --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Radeon VII | Geforce GTX 1080 Ti | Geforce RTX 2070 Super | Radeon RX 6600 XT --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- TITAN X (Pascal) | TITAN X p | Geforce RTX 2080 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Geforce RTX 2080 Super | TITAN V | Geforce RTX 3060 Ti | Radeon RX 6700 XT --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Geforce RTX 2080 Ti | TITAN RTX | Geforce RTX 3070 S+ Class הקרם דה-לה קרם של כרטיסי המסך. תפסו אותם אם תוכלו. הגדרות מירביות 2560X1440 144Hz הגדרות גבוהות 3840X2160 Radeon RX 6800 | Geforce RTX 3070 Ti --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Geforce RTX 3080 | Radeon RX 6800 XT --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- Geforce RTX 3090 | Radeon RX 6900 XT | Geforce RTX 3080 Ti | Geforce RTX 3090 Ti דירוג כרטיסים אחרונים ב-2560X1440 - מקור - Techpowerup.com חישוב אחוזי בין שני ערכים מתבצע בחילוק של הגדול בקטן כפול 100 פחות 100
    3 points
  48. יש לי איפון 6 פלוס כבר 5 שנים אבל אני עובר ל REALME בקרוב הסיבה היחידה זה המחיר בשביל OLED 6.5 אינצ צריך להוציא 5 אלף שקל לפחות לפני זה הייתי עם ANDROID 5 שנים ההבדל ביציבות של IOS בזמנו היתה ממש מורגשת היום בטח יש הרבה פלאפונים שבאים עם ANDROID נקי ויציב מאוד והפרש מחירים על גבול הטירוף ככה שאין סיבה מוצדקת מספיק ללכת על האיפון אלא אם כן זה מתאים לך וגם מתאים לתקציב
    3 points
×
  • צור חדש...