עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • מי אנחנו?

    שלום אורח/ת!

     
    שים לב - על מנת להשתתף בקהילה שלנו, להגיב ולפתוח דיונים חדשים, עליך להצטרף כחבר רשום.

    החברים שלנו נהנים מיתרונות רבים, כולל היכולת להשתתף בדיונים, להנות מהגרלות ומבצעים לחברי האתר, ולקבל מידי שבוע את התכנים הבולטים שלנו ישירות במייל.

    לא אוהבים שמציקים לכם במייל? ניתן להירשם לאתר אך לוותר על הרישום לעידכוני המייל השבועיים.

nec_000

"מדוע לקנות עתה מחשב חדש זהו רעיון רע"

Recommended Posts

ומה דעתכם על החוק הפולני ?

אמנם לא הפולנים המציאו את שכתוב ההיסתוריה,

אבל עדיין ......

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

מעניין מה יש לו לומר:

 

 

נערך על-ידי nec_000

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

אכן אליק,

השוק של מסחר במטבעות וריטואליים אינו מפוקח ואינו מבוקר.

היות וכל בעל חשבון יכול לאחוז בכמה חשבונות שירצה, ואף אחד לא יודע מי הוא בעל החשבון בפועל (כי לחשבון אין בעלים),

יכול אתה כבעל מספר חשבונות - למכור מעצמך לעצמך "עסקות דמה", ולייצר מכירות מדומות. הכל כדי להעלות את השער מלאכותית.

אלו הן הקפיצות הקטנות שאנו רואים אחת לכמה שעות - משהו שאינו אפשרי בשוק המניות האמיתי ,

הרגולציה שם מונעת הרצת מניות טכנית.

 

אגדיל לומר:

אתה יכול למכור מעצמך לעצמך ביטקוין, ואפילו לא להעביר כסף דולרי מנגד כדי לסגור את העסקה. אתה כאילו מוכר

על הנייר אך לא מעביר דולרים. זה מסחר מדומה לחלוטין ומפוברק מיסודו. ואף אחד לא מבקר אותו.

 

אין לי ספק שחלק גדול מהעליות שראינו בתקופת העליות הגדולות, היה למעשה הונאה של טכנוקרטים שמכרו מעצמם

לעצמם, ולא באמת רכישות של אנשים ששמו דולרים. חלק מהנסיון הנואש כרגע לייצב את המצב זה אותו טריק.

 

נערך על-ידי nec_000

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

אגב אנו שומעים על אנשים רגילים שמנסים לצאת ואינם מצליחים:

הברוקרים קיבלו הוראת מכירה מהם, אך משיבים להם בצער "שאין בשוק קונים בכלל".

מה שנקרא נתקעו חזק.

 

אז איך זה מסביר לנו את הקפיצות הללו מדי כמה שעות כלפי מעלה באופן מתוזמן בגרף כפי שציינת גם, אם אין קונים ?

זוהי אינה אלא עוד ראיה מחזקת לכך שאלו "מכירות דמה", ולא ביקושי אמת למטבע מצד אף גורם.

אלו "עושי השוק" שקונים מעצמם לעצמם, לא באמת מזרימי בקושים למטבע.

 

זאת אומרת, "שהשער האמיתי" שבו ניתן למכור הוא נמוך יותר "מהשער המדומה" שעושי השוק כרגע מנסים לייצר.

לכן אם מישהו מנסה בפועל למכור - הוא פשוט אינו יכול. מה שרזמתי עליו קודם יותר בשרשור זה (לפני שבוע-שבועיים לערך):

שזו אחת הבועות הכי מוזרות אי פעם - אולי כי אינה נסחרת בבורסה האמיתית ולכן ישנה הרצת מניות בערך המטבע.

קרי שיתכן ותהיה קריסה כזו, שתאופיין על ידי כך שאנשים לא יוכלו לצאת (קרי לא יוכלו למכור) בשעה שהשער תאורטית

על הנייר יראה גבוה. 

 

הדבר רק מחזק את הנקודה למי שלא הכיר את משמעות שוק ההון והבורסות, עד כמה חשובה הרגולציה שהתפתחה בו

במהלך מאות השנים. רגולציה שמבטיחה לנו כי השער של נייר הערך מייצג מסחר אמיתי ולא משחקים בנדמה לי.

 

והעיקר כל הילדודס אצו רצו נגד הממסד כבני טיפשעשרה המתמרדים כנגד ההורים, המורים, וכל מה שאפשר:

אז רצו מערכת חוץ בנקאית וחוץ בורסאית ללא רגולציה, ומתן לשוק אפשרות "לחופשיות מלאה" ללא פקוח.

וציינו שהבלוק-ציין הוא קסם ואין בילתו במתן חופש ודרור מלא.

 

אז הנה להם חופש מלא: משחקים במסחר בשיטת הנדמה לי וזה עובד "נהדר". אפילו השער של המסחר מפוברק מיסודו.

זה בהנחה שמי שמפרסם את השער, גם אמין עלינו כן. עוד נקודה שאף אחד לא באמת מפקח עליה ומוודא שהיא אמת.

 

לקראת התמוטטות ומחיקת אנשים תרתי משמע, הנואשות עשויה להובילם לעשות הרבה פוילשטיקים במערכת המסחר

מתוך תקווה להציל משהו מהונם. ככל שמתקרבים לשעת המוות של הדבר הזה, כמות ההונאות תתעצם.

נערך על-ידי nec_000

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

שאלה טובה. ונבואה כידוע נתנה לשוטים.

 

אני רוצה לקוות שאם זו "ההתפוצצות הגדולה", ואם לא יעשו יותר מדי משחקי חוחה ואיטלולה

והשער הרשום יקרוס בזמן סביר (כמה שבועות), אז הערכה מאד גסה תהיה שתוך כמה חודשים העסק

יתיישר וכרטיסי המסך יחזרו לשוק. הייתי שמח אם עד אפריל-מאי העסק יסתדר.

בואו נקווה.

 

נערך על-ידי nec_000

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים
ציטוט של Guy950

אז מתי נתחיל לראות GTX 1080ti בחצי מחיר?

 

לא רלוונטי. כרטיסי קצה שכאלה שנחשבים פרימיום מבחינת ומחיר דווקא מושפעים פחות מתנודות כאלה.

 

בנושא המטבעות הוירטואליים - אני הרווחתי ממכירה 2200 דולר במצטבר. מעולם לא האמנתי בדבר הזה ואני עדיין צוחק היום בדיעבד.

כל "החוזים" למיניהם.. הם בערך 90 אחוז מהאנשים ששמו בזה כסף בזמן העליות ויצאו החוצה. במקרה, אני אחד מהם.

 

אני מקווה שאף אחד לא הפסיד סכומים או משהו, לא נעים אני מכיר מקרוב כמה בודדים.

 

כרטיסי המסך יחזרו בהדרגה למחירים שפויים כמו שאמרנו כבר קודם שזה זמני והבהלה ונושא המנופולים הוא שגוי.

 

אחלה שבת !

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

נוריאל רוביני...   מישהו מכיר ?

השקיעו את דקת הקריאה וראו מי הוא האיש:

https://en.wikipedia.org/wiki/Nouriel_Roubini

 

בקצרה בעברית:

בעל תואר דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת הראוורד. נחשב למאקרו כלכלן בינלאומי אחד החזקים שבהם, דעתו בתחומי כלכלה

מובאת לציבור באמצעי התקשורת הכלכליים בכללם גם bloomberg. מרצה בבית הספר לניהול באוניברסיטת ניו-יורק (אחד

המוסדות העולמיים החזקים בתחום מדעי הכלכלה), ועוד..... תקציר מרחיב באנגלית:

 After receiving a BA in political economics at Bocconi University, Milan and a doctorate in international economics at Harvard University, he became an academic at Yale and a visiting researcher/advisor at the International Monetary Fund (IMF), the Federal Reserve, World Bank, and Bank of Israel. Much of his early research focused on emerging markets. During the administration of President Bill Clinton, he was a senior economist for the Council of Economic Advisers, later moving to the United States Treasury Department as a senior adviser to Timothy Geithner, who in 2009 became Treasury Secretary.

 

הנה לנו 2 דקות מראיון טרי עימו ב- bloomberg:

 

המחזה משעשעת על הבועה - ראיתי לנכון לשתף לטובת ההומור:

 

 

נערך על-ידי nec_000

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

תשמעו ספור מעניין מאד שהגיע אלי עכשיו ומאיר את ההתעסקות במטבעות וירטולאיים מעוד כוון:

ב- GPB בארץ ישנו לקוח כבד (כולם שם כבדים מי פחות ומי יותר).

 

בחודש האחרון זה מבקש להוציא מחשבון הבנק שלו 2 מיליון ש"ח ולהעבירם לברוקר של בארה"ב במטרה לרכוש מטבעות .

הרגולציה מחייבת את הבנק בארץ לתעד את ההעברה, ולבקש הצהרה מבעל החשבון לאן הוא מעביר את הכסף ולאיזו מטרה.

הכל כחלק מהמלחמה בהלבנת הון.

 

הלקוח ציין "לביטקוין". הסבירו לו שאם הוא העברה כזו המשמעות היא, שזה כסף שמבחינת הרגולטור (המדינה ורשות המיסים)

נכנס "לבור שחור" שלא יוכל לחזור ממנו בחזרה למערכת הבנקאות בארץ. קרי שיבין שהוא מוציא כסף לבן וצובע אותו בשחור.

למרות כל האזהרות שקיבל, הוא התעקש, מילא טפסים והכסף הועבר לבקשתו לברוקר בארה"ב.

 

עבר שבוע והוא התחרט (מעניין באמת למה) וביקש לבצע את הפעולה בכוון ההפוך - להחזיר הכסף לחשבון הבנק GPB בארץ.

הבנק מודיע לו על סרוב לפי הוראות הרגולציה: 

כסף מביטקוין (לפי טפסי ההצהרה שלו על פיהם יצא החוצה), נצבע "בשחור" ולא מוחזר עוד.

 

זאת אומרת, שעכשיו תקועים לו 2 מיליון שח אצל ברוקר בארה"ב ולא ניתן לחלצם בחזרה. עכשיו הוא בברוך.

אך תהיו רגועים, השמועה מספרת שבמקרה יש לאותו אדם 70 מלש"ח כך שזו אינה אלא מכה קלה בכנף עבורו (3% בלבד מסך החשבון).

 

אך בכל זאת אני שואל, החוכמה לתקוע 2 מלש"ח ככה בטפשות ועכשיו לשבור את הראש איך לצאת מהברוך... לא חבל ?

כמו כן לא ניתן להעביר את הכסף מברוקר לחשבון אמריקאי, אם אתה אינך בעצמך אזרח אמריקאי (הרגולציה ששם).

בקיצור בעיה אמיתית שהוא יתמודד עימה הלאה.

 

מובא כלקח מעניין מרגולציה מודרנית.

 

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ללא קשר, הנה כתבה טריה מ- Ynet:

 

"מוכרים בלבד? המטבעות הוירטואליים בשבוע של צניחה"

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5079819,00.html

נערך על-ידי nec_000

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

 

אני נשאל על ידי חברים, אז במקום להשיב רק להם בפרטי מוצא לנכון לשתף אות כולנו עם החומרים.

זה מעניין, מלמד, שימושי, ומרתק.   קצת על בועות ובכללו:

 

א. חמשת הבועות הגדולות בהסטוריה

https://www.investopedia.com/articles/personal-finance/062315/five-largest-asset-bubbles-history.asp

 

ב. חמשת השלבים בחיה של בועה

https://www.investopedia.com/articles/stocks/10/5-steps-of-a-bubble.asp

 

ג. האם בועת המטבעות הוירטואליים דומה יותר לבועת הנדלן של ארה"ב 2008, או יותר לבועת ה- dotcom של 99

https://www.investopedia.com/news/cryptocurrency-bubble-more-housing-or-dotcom/

 

ד. חמש דרכים איך לזהות בועות ולהמנע מהן

https://www.investopedia.com/financial-edge/1209/5-ways-to-spot-the-next-stock-bubble---and-avoid-it.aspx

נערך על-ידי nec_000

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

 

לאחר שקראתם את הלינקים המובאים מעלה בהקשר של בועות,

נביא לפנינו תרגיל דוגמא ללימוד בועה שקל לזהותה (במניה ספציפית), כזו שכולנו פה (חובבי המחשוב) מכירים:

מניית חברת נוידיאה.

 

תחילה נציץ על גרף מחיר המניה של חברת נוידיאה לאורך השנים, וננתח את שווי המניה.

ננסה להבין האם מדובר במחיר בועתי או לא, ולגזור מכך את הכדאיות להשקעה בה.

 

תחילה נציץ על גרף מחיר המניה ההסטורי המלא - קרי מאז שהחברה נוסדה אי שם בשנות ה- 90 ועד היום

כדי לקבל רושם ראשוני עקרוני:

image.png.a5b6d29b704dc291196c0efe04ace9f4.png

 

ועכשיו נציץ על שווי המניה במרוצת חמש השנים האחרונות בלבד, כדי להבין מה קרה "בתקופה הטריה והעדכנית" יותר שלה:

 

image.png.8ed8d11621aadf3a9dba8045f4971a13.png

 

אנו רואים שבחמש השנים האחרונות מחיר המניה עלה משער סביבות 20 דולר למניה "סדר גודל", לשער 230 סדר גודל

פי 10 (1000%).

 

נשאל את השאלה הבאה:

האם נוידיאה הכפילה את עצמה במכירות, או ברווחים, או בכל פרמטר עסקי כזה או אחר מדיד, ברמה מסדר גודל של

פי 10 ב- 5 השנים האחרונות ?

התשובה היא שלא קרוב אפילו. החברה לכל היותר עלתה במכירותיה וברווחיה "באזור" חיוג של עד פי 2 סדר גודל.

הממצא הזה כבר מכוון אותנו להבין, שכנראה משהו לא מתכנס לפנינו לערכים סבירים או הגיוניים.

 

עכשיו נסתכל על הדבר הבא והוא על מכפיל השווי רווח (המכונה יחס P/E בג'רגון מונחי שוק ההון) וזה עומד על 58.42

אך מה זה אומר לנו ?

 

לאנשי עסקים ומשקיעים ישנה מקובלה עקרונית בתעשיה, שאם רכשו חברה, ישנו תכנון עסקי שהוא להחזיר את ההשקעה בתוך

פרק זמן טיפוסי העומד על בין 7 ל- 10 שנים. משמע הדבר, שאם השקענו 100 שקלים ברכישת החברה, נרצה בתוך אותו חלון

פרק זמן שהוזכר להחזיר בחזרה את אותם 100 השקלים.

 

היות וחברה מרוויח סכום כסף מסוים טיפוסי/תוחלתי מדי שנה, יהיה זה הסכום X, אזי על ההשקעה שלנו בסך 100 שקלים,

לחלקה ל- 7 שנים או 10 שנים, בכדי להתכנס לערך X כלשהו. בואו נחפש את הערך X:

100 חלקי 7 יוצא סביבות 14 שקלים, ו- 100 חלקי 10 יוצא 10 שקלים.

משמע שאנו מבקשים להשקיע בחברה שמרוויחה בין 10 לבין 14 שקלים בשנה סדר גודל.

זאת על מנת שתוך 7-10 שנים תחזור לנו ההשקה הראשונה בסך 100 השקלים עימה יצאנו לדרך.

 

יחס השווי רווח איפה (יחס PE) יהיה בין 10 ל- 14 סדר גודל.

וזה מכפיל השווי רווח.

 

אם מתבוננים על ממוצע יחס המניות PE ההסטורי, זה שפרוס על מאות שנים בהן הבורסות נמדדו, נראה שהוא עומד סביבות

ערכים אלו (ליתר דיוק על 15 - לא נכנס כרגע להסבר מדוע דווקא 15)

משמע שחברות בממוצע הסטורי אכן מתכנסות לערך העסקי המקובל של החזרת התשואה. 

 

כיום כאמור מנייתה של נוידיאה נסחרת סביב מכפיל של 58.4 .

משמע שמי שיקנה את החברה כיום לפי שווי מנייתה בשוק ההון, יקחו לו סביבות 58 שנה על מנת להחזיר את השקעתו.

(קצת פחות בנחה שהחברה גדלה עם הזמן, אבל לבטח לא באזור חיוג של 7-10 שנים).

 

משמע שהערך X (שהוא שווי החברה חלקי 58) עומד על שווי החברה (שהוא 140 מיליארד דולר) לחלק ל- 58,

ולכן הרווחים הם כ- 2.4 מיליארד דולר בלבד.

אגב המחזור העסקי של החברה הוא סביבות 7-8 מיליארד דולר בשנה (2.4 הם רק הרווח).

 

סעיף זה מראה לנו שיחס המכפיל רווח-שווי כבר מזמן הגיע לרמות מנותקות מכל הגיון כלכלי, וכי המשקיע המשכיל

והמלומד אינו רוכש חברות במחיר של פי כמה וכמה ממה שהן שוות (בעולם הכלכלי-עסקי-הראלי).

המשקיע מחפש מכפילי רווח שיחזירו השקעתו במסגרת לוחות זמנים סבירה.

וראינו, 10-14 בלבד.

 

שילוב שני הפרמטרים מעלה:

א. הן הנסיקה המהירה בשווי החברה מבלי שיש לכך סיבה טכנולוגית או כלכלית מוצקה,

שהרי נוידאה לא גילתה פתאום שדה נפט או משהו שוה ערך לנסיקה ששדה נפט חדש מאפשר,

אלא סה"כ גדלה לינארית כמו כל חברת בנגזר האלקטרוניקה/מחשוב, אפילו אם גדלה יפה....

ב. בשילוב יחס המכפיל שמנותק מכל הגיון עסקי כלכלי....

מביאים אותנו לתובנה שמדובר במחיר בועתי.

 

דוגמא זו הובאה לפנינו על מנת להדגים - הכיצד ניתן לאתר מחירים בועתיים של נכסים ספציפיים.

נוידיאה כ- case study  בתאריך 3.2.2018 .

 

המשמעות האופרטיבית היא שבעת קריסת המניות הבאה בשוק, יהיה זה מחר, עוד חודש, שנה, או 5 שנים,

מניות כמו נוידיאה יהיו בין אלו שמתרסקות הכי הרבה, ביחס להתרסקות הכללית של כלל השוק.

שכן ככל שהמניה רחוקה מתמחור עסקי כלכלי ראלי, כך נוצר שבעת התיקון הגדול - היא נאלצת להתיישר הכי הרבה בחזרה

לערכה הראלי.

 

 

עתה לשם רפרנס נתבונן על המניה של , אצלה יחס המכפיל הוא רק 23, שהוא (במקרה) קרוב מאד ליחס המכפיל

הממוצע של כל שוק ההון בעת הזו ינואר 2018:

image.png.4e5cd4032bbea03fc96f7f7ab7a19f0e.png

 

משמע שכאשר השוק יתרסק, תתרסק פחות ממה שנוידאה תתרסק.

ככל שערכי המכפיל קטנים יותר וקרובים יותר לכדאיות העסקית כלכלית (10-14), זאת אומרת שמחיר המניה קרוב יותר

לשפיות עסקית/כלכלית.

 

יצוין שהיחס מכפיל הזה אינו אלא כלל אצבע כללי ביותר ומשתנה מתעשיה לתעשיה: 

ישנם מגזרים שבהם היחס הטיפוסי גבוה יותר ולהפך.

ישנם תחומים מסורתיים שבהם מקובל אחוזי רווחים קטן מדי שנה - אך יציבות עסקית כלכלית,

ומנגד תעשיות מסוכנות יותר שבהן הרווחים הם או כלום בריבוע, או עצומים.

כמו למשל תעשיית ביוכימיה בגזרת הרפואה/תרופות, אלמנטים שמשנים את המוכנות של המשקיעים למכפילי רווח שונים.

 

אך היחס הממוצע ההסטורי נותן לנו איזה שהוא אזימוט לא רע על מנת לאמוד את השווי הכלכלי הממוצע הראלי של שוק ההון,

ושל כל ניירות הערך הנסחרים בו ברמה עקרונית.

 

 

מי שרוצה לשחק עם הנושא כתרגיל, שיבחן את מניית ויגלה - האם מחירה הוא בועתי או לא, ועל בסיס מה נשען ערכה

הנוכחי. שינסה להשוותה לחברות מתחרות לה בתעשיית הרכב, וינסה להבין מה קורה פה ומדוע יחס PE אינו מצוין מטה:

image.png.f36a04d6477416bef6cf81df25bcf50e.png

 

נערך על-ידי nec_000

שתף דיון


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

הצטרפ/י לדיון

בשלב זה תוכל/י להצטרף לדיון, ולאחר מכן להצטרף לקהילה שלנו. אם כבר יש לך חשבון אצלנו, אנא התחבר/י עכשיו על מנת להגיב תחת שם המשתמש שלך.
לתשומת לבך: התגובה תופיע לגולשים לאחר אישור של צוות הנהלת הפורומים.

אורח
הוסף תגובה

×   התוכן שהודבק הוא עם עיצוב.   הסר עיצוב

  Only 75 emoji are allowed.

×   הקישור שלך הוטמע אוטומטית.   הצג כקישור רגיל

×   התוכן הקודם שלך שוחזר אוטומטית.   נקה הכל

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.


×
  • צור חדש...
Back to top button
Close
Close