כמי שמתעסק בכריה של המטבע הזה , ויש לי מחשב שקצב הכריה שלו עומד על 110MH , אני מצליח לכרות מטבע בסביבות 22 ימים 

תבדוק את החשבון שלך... 

משהו בחשבון שלך לא מסתדר עם המציאות 

בנוסף - אם מישהו מוכן לשלם משהו על מוצר - וירטואלי או אחר , באופן מיידי זה נותן לו ערך.

אני לא רואה עתיד אחר למעט מטבעות וירטואלים , מי אמר שהכסף שאתה מחזיק בארנק שווה יותר מהנייר שהודפס עליו והצבע (כולל החשמל של המכונה להדפסתו ) 

במקרה של כסף בשטרות - גם הוא שווה רק מה שמוכנים לתת עבורו - בין אם זה 100 דולר , רופי או כל מטבע אחר

 

אם אתה מחזיק באוסף אבנים - ואין אפשרות להביא עוד אבנים אחרות - אתה יכול לתת להם ערך ולפי ראות עיינך, ברגע שיש מישהו שרוצה לשלם את הערך שלהם שאותו אתה קבעת זה מספיק כדי לתת להם ערך מסויים.

מי אמר שפנינה שווה יותר כסף מצדפה ? בד"כ הנדירות של המוצר והמיתוג שלו יקבעו את ערכו, למה שזה יתנהג אחרת בעידן הדיגיטלי ?

מי קבע שיהלום שווה יותר מרובי ?

 

עם מוצרים מוחשיים -קוראים לזה מיתוג.

  

 

מאוד נחמד המאמר הזה, זה מידע חיוני למי שלא מתעסק בזה. אבל החישוב של הרמת קושי שלך ממש שגוי! אני לא זוכר בדיוק את הנוסחא אבל נכון להרגע 140MHS מייצרים מטבע אחד בחודש. כשלפי חישוב שלך זה אמור לקחת יותר מ-3 חודשים.

 

נרשמו פה כמה טעויות לגבי המטבעות הוירטואלים.

הסיבה לשווי שלהם היא בגלל האנונימיות שבהם והביטחון שיש לך לגביהם.

עובדים איתם המון בעסקאות שחורות של סמים, נשק וכדומה. כי זה יותר נוח מבנק לאחסון כסף.

ואנשים פרנואידים שלא רוצים שיעקבו אחריהם. 

זה למה הוירוסים של הכופר למינהם משתמשים במטבעות כאלה ולא בPAYPAL.

 

כי זה בעצם כמו מזומן אינטרנטי, וזה למה זה נקרא מטבע, הוא לא מתנהל כמו יתרה בבנק או בPAYPAL.

הוא מתנהל כמו כסף מזומן, אין איך לעקוב אחרי ההעברות שמתבצעות בו, אין מיסוי וכו'.

 

וכן, לגבי איך אנשים מרוויחים מזה, אין לי שמץ של מושג, בכל מקרה אני ניסיתי למכור את הR9 290 שלי באלף שקל באיביי או ביד 2 ולא הצלחתי, ובשוק של היום לא משתלם לי למכור אותו בפחות מאלף שקלים כי כרטיס שווה ערך אליו חדש אין להשיג, ורמה מעליו עולה מעל אלפיים.

 

כשבדקתי את הריווחיות של זה מצאתי הרבה מחשבונים, ובאמת שההסבר ההגיוני היחיד שלי לדבר הזה הוא שאו שזה אנשים שאיכשהו מיצרים לעצמם את החשמל בדרך סולארית לדוגמה, או גונבים ממקור אחר כמו משרדים ממשלתיים, או ילדים שלא יודעים מה זה חשבון חשמל כי ההורים משלמים את זה.

כי מעשית, מחזירים מזה השקעה רק תוך 3 חודשים לפחות, ורק אחרי זה מתחילים לראות רווחים.

למרות שתקנו אותי אם אני טועה, אבל מערכים עם הרבה כרטיסים לוקחים הרבה פחות חשמל מאשר מספר מחשבים שלכל מחשב יש כרטיס אחד ואז יכול להיות שזה הופך ליותר משתלם.

 

צריך להחיל מס על כל כ"מ שלישי ומעלה! יש אנשים שיש להם שישה - עשרה כרטיסי מסך יש כאלה שאין להם אחד!

ציטוט של SinMaker

צריך להחיל מס על כל כ"מ שלישי ומעלה! יש אנשים שיש להם שישה - עשרה כרטיסי מסך יש כאלה שאין להם אחד!

חחחח מה...?

כל הכורים למיניהם שקונים כ"מ להשקעה מעלים את מחירי השוק עבור כולנו!

קשה לך לכתוב "כרטיס מסך"? זה יותר מדיי לחיצות על המקלדת?

סתם שאלה..

 

למה "כרטיס מסך" עדיף על כ"מ? קשה להבין מההקשר מה משמעות כ"מ? כ"מ זה קיצור סטנדרטי..

ציטוט של Milford Cubicle

סתם שאלה..

 

היה לך קשה לעשות 3 נקודות בסוף המשפט? 

ציטוט של SinMaker

למה "כרטיס מסך" עדיף על כ"מ? קשה להבין מההקשר מה משמעות כ"מ? כ"מ זה קיצור סטנדרטי..

זה לא סטנדרטי, צריך להתאמץ בשביל להבין מתוך ההקשר מה המשמעות, זה לקח לי לפחות חצי שניה להערכתי - וקטע את רצף הקריאה.

והשאלה היתה מה זה תורם לך. 3 תוים מול 9 תוים, כמה זמן/מאמץ זה חסך לך? פחות מכמה שאנשים לדעתי צריכים להשקיע בשביל להבין את הקיצור המוזר.

 

אני מניח שזה מתוך הרגל. באקדמיה זה דיי נפוץ. רוב החומר שאני קורא (מאמרים לצורך הלימודים) וכותב (דוחות מעבדה, תרגילים, סמינריונים ותזה) משתמשים בראשי תיבות.

 

אני מצטער שקטעתי לך את רצף הקריאה ושהקיצור זר לך.

ולהבא - תכיר, כשכותבים כ"מ בפורום שעוסק בכרטיסי מסך, מתכוונים לכרטיס מסך.

 

יתכן שבאתה מאקדמיה לא ראלית.

 

באקדמיה שממני אני באתי, היה איסור ברור להכין חומר באמצעות קיצורים.

מי שבטעות השתמש בקיצורים הורידו לו ניקוד, או החזירו ל את העבודה לשכתוב.

 

אני מבין את המרצה (הדוקטורית) שהתעקשה ולמדה אותנו את החשיבות, והעבירה לתלמידיה ערכי כתיבה נכונה שישתמשו בה כל חייהם.

 

החשיבות בהמנעות מקיצורים, היא כדי שלא לעשות שגיאות. קצורים אינם חד-חד ערכיים וניתן לקרוא אותם בהקשרים שונים כמובנים אחרים.

בתחום מדעי ראלי זה אסון לטעות.

 

טעות כמו זו לדוגמא שאירעה לפני שנים לחללית של nasa שאמורה היתה להגיע למאדים והתרסקה.

הטעות: שמוש ביחידות מידה שגויות ללא המרה תקינה בין מידות מטריות למידות אמריקאיות. הלכו לפח 2 מיליארד דולר ועשרות שנות עבודה.

nasa למדה הרבה לקח וחידדה לעצמה את החשיבות של המנעות משמוש בקיצורים.

 

מדמ"ח וביולוגיה חישובית בעברית.

כמובן שאם הקיצור דו משמעי, בשימוש הראשון כותבים את הביטוי המלא ואת הקיצור בסוגריים. בהמשך המאמר משתמשים רק בקיצור.

הנחתי שכ"מ זה קיצור ברור בפורום של כרטיסי מסך.

 

סליחה שההנחה שלי הייתה שגויה.

הנה עוד פעם אותה טעות:

מה זה מדמ"ח ?

 

אם אני לא מבין זאת, הבן את הרמז.

היה והייתי מקבל את קורות החיים שלך עם המילה מדמ"ח, הם היו נזרקים לפח. אפילו לא הייתי עובר לשורה שניה.

 

הפסק את השמוש בקיצורי דרך לאלתר.

אתה רק גורם לכך שקוראים (גם רציניים) פשוט לא יקראו את מה שהנך כותב וימשיכו הלאה.

 

לגבי שיטת הקיצור ולאחריה מתן פרשנות בסוגריים כמקובל "בסגמנט המשפטי",

את זה לא עושים בתחום מדעי ראלי, בטח שלא במסמכים הנדסיים או טכניים.

 

 

**לא תראה אותי כותב בשום מקום TR אלא תמיד threadripper, כדוגמא בהקשר זה לסגנון הכתיבה.

לא קורה כלום אם מתאמצים עוד קצת לפרמל את הכתב עד הסוף. זה גם מעיד על קפדנות ודייקנות.

דרך אגב, יש לא מעט קיצורים בפוסט הראשון שלך, יחסית לאחד שסולד מקיצורים.

 

ולא הבנתי למה אתה מצפה בקורות חיים. שאנשים יכתבו את השם המלא של כל הטכנולוגיות שעבדו איתם במקום את הקיצור הנפוץ? זה ייצא חוברת ולא עמוד.

 

במקום vhdl לכתוב:

Very High Speed Integrated Circuit Hardware Description Language

?