תעשו טובה כשאתם הולכים לקלפי במרץ 2015...

[ag43]

יש עוד היבטים

[liorwohl]

א. כבר כתבתי: החלטות על בניה בת"א מקבלת עיריית ת"א, לא ממשלת ישראל.

ב. כזה פשוט? צריך לתקן תב"א, לעבור אלף ואחת ועדות, לשמוע מיליון ואחת התנגדויות ולטפס כמה פעמים בכל הסולם המשפטי עד לבג"צ. עם קצת מזל, אפשר יהיה להתחיל לבנות ב- 2030.

ג. קרקע בחינם? בדקת בכלל שהקרקע באזור פלורנטין שייכת למדינה?

ד. מחיר של פ"ת? זה אומר שהמוני עם ישראל ירצו לקנות שם דירה. גם כאלו שלא רוצים לגור בת"א או שכבר גרים בת"א, כי בגלל הביקוש הגבוה, ברור שמחירי הדירות האלו יזנקו מיד אחרי שימכרו מהקבלן ואז אפשר יהיה למכור אותם כיד שנייה ברווח יפה. הנה "הנצלנים ההזויים" שלך. אז איך מחליטים מי יקנה?

הכי מסכן? להכי מסכן אין כסף לקנות דירה גם בפ"ת. מי שמוכן להציע הכי הרבה? זו השיטה הרגילה, אבל כאן המחיר קבוע, אי אפשר להציע יותר. לפי כל מיני קריטריונים (גודל משפחה, גיל, שירות צבאי, מספר מפרנסים ואחרים)? אז ראשית, מלחמת עולם בממשלה, כשכל מפלגה מנסה למשוך את הקריטריונים לכיוון הציבור שלה. אח"כ יהיה בג"צ, כשכל מי שהקריטריונים לרעתו יתלונן. ובסוף תהיה שחיתות, כשאנשים ינסו לשנות את הרישום שלהם בקריטריונים תמורת שוחד, כי הדירות האלו זולות במיוחד. אולי הגרלה? אז לפעמים תזכה דפני ליף ולפעמים יצחק תשובה. תשובה באמת צריך דירה זולה בת"א? למעשה, עשירים יוכלו לשלם לעניים כדי שירשמו להגרלה באופן פיקטיבי, רק כדי להגדיל את הסיכויים שלהם לזכות.

ה. שכירות לדירה בת"א? איפה בדיוק תמצא מספיק דירות להשכרה בת"א? גם אם מתחילים לבנות מיד (בחלום...), זה ייקח לפחות שנתיים, איפה תשכן את כולם עד אז? ומה עם המסכנים ששוכרים דירות היום, כשהשכירות תזנק לשמים בגלל כל הדירות שיתפסו ע"י מפוני פלורנטין?

א-ב-ג, בגלל זה רשמתי בהמשך שזה צריך לבוא בצורה של חוק, החלטה בממשלה. הרי אם משהו כזה שכולם יסכימו איתו חוץ מאנשים הזויים יגיע להצבעה בכנסת, כולם ירצו לראות את זה קורה.

אתה מדבר כאילו המצב הנוכחי זה מקרה קבוע שאי אפשר לשנות, אני חושב שצריך לבוא שר שיכון חדש עם דיעות מיוחדות ושונות, לא עוד מאותו הדבר כמו שהיה תמיד. אחד שיוכל לעשות את ההחלטות שיגרמו לכך שכל שכונה מתפוררת כמו פלורנטין תפורק, שזה יהיה פשוט לא משתלם לא לעשות את זה. שזה יהיה לא חוקי לגור במבנים כאלה יותר, סתם זורק רעיונות - הרי אין אף אחד נורמלי שלא ירצה לראות את השכונות האלה נבנות מחדש. ובכל זאת פלורנטין עדיין עומדת וכנראה לא תשתנה בהרבה בשנים הקרובות, בגלל אנשים שחושבים שבניית בניין חייבת לעבור "תב"א, לעבור אלף ואחת ועדות, לשמוע מיליון ואחת התנגדויות ולטפס כמה פעמים בכל הסולם המשפטי עד לבג"צ".

זה לא חייב להיות ככה. זה מה שאני רוצה לראות, שר שיגיד "מה זה החרא הזה??" ופשוט יכופף את כל העולם כדי להשיג את המטרה.

[QttP]

אתה גם מתעלם מזה שיש אנשים שלא רוצים לזוז מהדירה שלהם, ויהי מה. לא אכפת להם שזו חורבה, לא אכפת להם שהם יקבלו משהו הרבה יותר טוב. אפילו אם תיתן להם שכירות על חשבונך במגורים זמניים, הם יתנגדו לך. פשוט כי הם כאלה אנשים.

אז ההצעה שלך תדרוש גם פינוי בכפייה של אנשים כאלה. ויש שיאמרו שמכאן המדרון חלקלק. ואולי בעתיד מישהו ירצה להרוס את הבית שלך כדי לסלול כביש שייטיב עם עשרות אלפי אנשים, אתה תהיה בבעיה, כי יש כבר תקדים. בסין אגב פרוייקטים כאלה עובדים יופי.

השאלה היא - איפה עובר הגבול בין זכויות הפרט לטובת הכלל ואיך מונעים את "המדרון החלקלק" בנושא הזה. אני לא שואל סתם כדי להתריס או להתווכח איתך. אני באמת לא יודע.

[omrij]

כבר היום בפרוייקטים של פינוי/בינוי אפשר להכריח דיירים שמתנגדים במידה ויש רוב. גם הפקעת שטחים לטובת הציבור כבר מעוגנת בחוק הישראלי.

[QttP]

נכון, אבל (בין היתר) הדברים האלה הם בדיוק הדברים שתוקעים את הפרויקטים במשך שנים בוועדות, וערעורים ובתי משפט.

אם אתה רוצה לקצר תהליכים, איפשהו תצטרך לדרוך על זכויות של מישהו.

[omrij]

לא חושב שזה מה שתוקע, לדעתי בעיקר בירוקרטיה בנושא זכויות בנייה והתב"ע.

(וגרידיות של הדיירים)

[קול האמת]

אם האזרחים חלשים ואינם זוכים לסיוע משפטי, הרי שלא יהיו שום היתקעויות,

פשוט יזרקו אותם באלימות ואולי יזרקו להם כמה גרושים.

כאשר יש סיוע משפטי סביר לאזרחים החלשים אז התהליכים מתארכים,

אך אריכותם נובעת בדרך כלל מהפשעים שבוצעו בידי השלטון המקומי ולעיתים גם הממשלתי.

אזרחים חלשים רבים לא זכו שרכושם החוקי ירשם בטאבו, וזה נעשה בזדון במשך עשרות שנים.

החזקים מנצלים פשע זה, העיריה מצפה להכנסות גדולות מהפרויקט שיוקם.

העיריה מייבשת את המקום ומפקירה אותו לחורבן, לזבל,להטרדה של פקחים, ולחוסר פיתוח מוחלט,

על מנת להבריח מהמקום כמה שיותר תושבים ולהקל על הגירוש המתוכנן.

ראו את דרום ת"א כדוגמה, שם יבנה פרויקט הנדל"ן הענקי ביותר בת"א.

אותו התהליך בדיוק קורה גם שם. הטייקונים מכינים את חשבונות הבנק.

מתי גירשו תושבים חזקים ממקומם לצורך פיתוח? מישהו מכיר בדיחה כזו?

.

[Roger That]

כבר היום בפרוייקטים של פינוי/בינוי אפשר להכריח דיירים שמתנגדים במידה ויש רוב. גם הפקעת שטחים לטובת הציבור כבר מעוגנת בחוק הישראלי.

זה לא מדויק.

אי אפשר להכריח אדם לחתום על פינוי-בינוי. החוק אומנם מחייב אותו לסיבה ממשית ולא אישית מדוע הוא לא מוכן לחתום, ובמשפט ניתן לחייב אותו על נזקי שאר הדיירים, אפילו על ההפרש בין הדירות שלהם כיום לבין הדירות המשודרגות.

אבל ממש לא ניתן להזיז אותו ולהתחיל פרוייקט טרם שהוא יחתום. זה עד כדי כך שאפילו בתי המשפט מתכופפים מול הסחטנים ונותנים להם תנאים עדיפים לשאר הדיירים שחתמו בלי לעשות בעיות + ביטול כל הקנסות. בתי המשפט אפילו נותנים לו צ'אנס "לוותר" ולקבל יותר משאר הדיירים בלי לשלם קנסות והוצאות משפט, גם אם זה מגיע עד לעליון. רק לא מזמן העליון נתן צ'אנס אחרון לסרבן לחתום, ולקבל דירה משודרגת פלוס כיסוי חובותיו ע"י לעירייה בסף עשרות אלפי שח, וזאת על מנת שבכל זאת הפרוייקט יקודם ולא יענשו כל הדיירים.

פסק דין לדוגמה: http://www.moch.gov.il/SiteCollectionDocuments/piskey_din/3511_13.pdf

[omrij]

העובדה שנפסקים פיצויים של מאות אלפי שקלים ויותר יוצרים הרתעה. דה פקטו זה כמו להכריח מישהו לצאת מהבית.

http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1000986427

http://m.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4599036,00.html

[Roger That]

מכיר את כל זה.

אבל תמיד אפילו לאחר שהוא עיקב בשנים את הפרוייקט, גרם להוצאות משפט גדולות של הדיירים ושל הקבלן, תמיד נותנים לו פתח ברגע האחרון לשנות את דעתו ולהסכים "לפשרה" לטבותו, ולא לשלם אף אחד מהסכומים שמצוינות בכתבות לעיל, שבדר"כ לא מזכירות סעיף "שולי" זה, כנראה מטעמי צהובון או פשוט עצלנות. אתה יכול לבדוק בפסקי דין, כולל בפסק דין שציינתי קודם.. ציטוט: (עמוד אחד לפני סוף הפסק דין)

גם חברי השופט י' דנציגר מציע כי בד בבד עם דחיית הערעור נורה על עיכוב קצר נוסף כדי להותיר דלת פתוחה לפני המערערת לשוב ולשקול את עמדתה ולבחון את שתי ההצעות שהוצעו לה לאחר הדיון לפנינו, שאז, אם תסכים, לא יכנס חיובה בפיצויים לתוקף, והיא אף תופטר מהוצאות הערעור (שסכומם, לפי הצעת חברי, בהתחשב עם מצבה הכלכלי, נמוך בלאו הכי). כשלעצמי, אינני מתנגד, אך אף על-פי שאינני מקטנֵי-אמונה, מסופּקני אם יש תועלת בארכה שכזו. המערערת, סרבנית לשמה, וחוששני כי כּלה ונחרצה עִמה שלא להתרצות. הלך-מחשבתה מוביל למבוי סתום. הנה כי כן, אוי לסרבן – על הרס עצמי; ואוי לשכנים – על דרך החתחתים שעליהם לעבור – על הכסף, על הזמן, על האנרגיה – הכל בגלל דייר סרבן אחד.

- - - תגובה אוחדה: - - -

אם תקרא את כל הפסק דין, תראה כמה הצעות מפתות היא קיבלה. הרבה יותר משאר הדיירים שהסכימו לחתום.

וגם בסוף, היא עדיין יכולה לקבל את אחת מהצעות אלו, ואז כל הקנסות מבוטלים.

אז איפה ההרתעה? משתלם להיות סחטן. אתה לא יכול להפסיד אלא רק להרויח.

[omrij]

התוצאה הסופית היא שמעניינת - או שהוא מפנה או שהוא משלם פיצויים. וככל שיהיו יותר פסקי דין כאלו זה ייצור יותר הרתעה.

[Roger That]

איזו הרתעה? אחרי כל הבלאגן שהיא עשתה היא יכולה לחתום, לקבל הרבה יותר מהדיירים האחרים בפרוייקט, ולא להיקנס בשקל ?

אני רואה כאן רק WIN WIN מבחינת הסחטן. או שילך לו ויקבל X+2Y, (נגיד ש Y אלו הטבות ששווים 100 אלף שח) או שלא ילך ויקבל "רק" X+Y כאשר יגיע הצ'אנס האחרון לחתום לאחר פסיקת העליון.

אולי ההרתעה עובדת רק לאלו שמקבלים החלטות לפי הכותרות בעיתונים ולא טורחים לבדוק את הפרטים.

[omrij]

אתה לוקח מקרה נקודתי ומשליך אותו על כל המקרים. זה ממש לא המצב.

[Roger That]

זה אותו רעיון בכמה פסקי דין שקראתי בנושא. תמיד הסחטן מרויח לבסוף עוד יחסית לשאר ולא נענש.

אגב, אי אפשר להאשים את בתי המשפט בנושא. הדפוק הוא חוק פינוי-בינוי שלא נותן אפשרות לפנות את הסרבן ללא חתימתו.

[omrij]

גם בפס"ד שצירפת - דחו את הערעור שלה וחייבו אותה בפיצויים. לא קיבלה שום דבר יותר מאחרים.