הכנסות מרכזי הנתונים עלו ב-78%, והחברה מנצלת את ההאטה בשוק ה-PC כדי להגדיל את תפוקת Xeon לקראת 2027
ביום שישי האחרון איבדה אינטל 28.6% משווייה בבורסה, הנפילה היומית החדה ביותר של מניית החברה מאז 1974. אלא שבאותו דוח כספי שהבהיל את המשקיעים הסתתר נתון מעניין במיוחד: ההכנסות ממעבדי שרתים ומוצרי מרכזי נתונים זינקו ב-78% בתוך שנה, והחברה מתקשה לייצר מספיק שבבים כדי לעמוד בהזמנות. הפתרון של אינטל? לקחת משאבי ייצור שתוכננו עבור מעבדי מחשבים אישיים ולהעביר אותם לשרתים.
השינוי אינו מסתכם בהעברת תקציבים בין חטיבות. אינטל מתכננת להסב חלק מקיבולת הייצור שלה בטכנולוגיית Intel 18A באורגון לטובת Intel 3, תהליך הייצור המשמש את מעבדי ה-Xeon 6. המשמעות היא שקווי ייצור שהיו אמורים לספק שבבים למחשבים ניידים ממשפחת Panther Lake ישמשו במקום זאת לייצור מעבדי שרתים, לפחות בחלק מהקיבולת שתוכננה.
המספרים שמסבירים את שינוי הכיוון
ברבעון השלישי של 2026 רשמה חטיבת מרכזי הנתונים והבינה המלאכותית של אינטל (DCAI) הכנסות של 7.3 מיליארד דולר, צמיחה של 78% בהשוואה לשנה הקודמת ו-17% לעומת הרבעון השני. מנגד, חטיבת המחשוב האישי הכניסה 8.1 מיליארד דולר, ירידה שנתית של 5%. ההכנסות הכוללות של אינטל דווקא גדלו ב-21% והגיעו ל-16.5 מיליארד דולר.
הפער בין שתי החטיבות צפוי להתרחב. אינטל מעריכה ששוק המחשבים האישיים יתכווץ בכ-12% ביחידות במהלך 2026 ובכ-10% נוספים ב-2027, בין היתר בגלל התייקרות הזיכרונות שמעלה את מחירי המחשבים ופוגעת בביקוש. במקביל, החברה צופה שמספר מעבדי השרתים שיימכרו בתעשייה יגדל ביותר מ-30% בכל אחת מהשנים 2026 ו-2027.
מאחורי המספרים עומד שינוי באופן שבו תשתיות AI פועלות. כרטיסי GPU של NVIDIA ואחרות עדיין מבצעים את החלק הכבד של חישובי הבינה המלאכותית, אבל הם אינם עובדים לבד. מרכזי הנתונים זקוקים למעבדי CPU כדי לתאם משימות, לנהל תעבורת מידע, להפעיל מערכות אחסון ולתמוך ביישומים ובסוכני AI המבצעים רצפים מורכבים של פעולות.
ככל שיותר ארגונים עוברים מאימון מודלים להרצתם השוטפת, ובמיוחד לעומסי Inference, גדל גם הצורך במעבדי שרתים. אינטל, שמתקשה להתחרות ב-NVIDIA בשוק מאיצי הבינה המלאכותית, מוצאת דווקא כאן הזדמנות עסקית משמעותית יותר בטווח הקצר.
תהליך ייצור מתקדם מפנה מקום לטכנולוגיה ותיקה
ההחלטה המעניינת ביותר נוגעת למתקני הייצור של אינטל באורגון. החברה מתכננת להחליף חלק מקיבולת Intel 18A בקיבולת המיועדת ל-Intel 3, כדי להגדיל את הייצור של מעבדי Xeon 6 ממשפחת Granite Rapids.
דייב זינסנר, סמנכ"ל הכספים של אינטל, אישר בשיחת המשקיעים כי המשאבים שהחברה מסבה באורגון יועדו במקור לייצור Panther Lake. חולשת שוק המחשבים האישיים מאפשרת כעת להפנות אותם למוצרים שהביקוש אליהם גבוה יותר. הקיבולת הנוספת צפויה להתחיל לפעול במחצית השנייה של 2027.
לכאורה, מדובר בצעד מוזר. Intel 18A היא טכנולוגיית ייצור מתקדמת יותר מ-Intel 3, ואינטל השקיעה שנים ומיליארדי דולרים בפיתוחה. אלא שמפעל שבבים אינו יכול פשוט להחליף את הארכיטקטורה של המוצר שהוא מייצר. מעבדי Granite Rapids הנוכחיים תוכננו ל-Intel 3, והביקוש אליהם קיים עכשיו. המתנה למעבדי שרתים חדשים בתהליך מתקדם יותר לא תפתור את המחסור הנוכחי.
זה גם לא אומר שאינטל מוותרת על Intel 18A. מפעל Fab 52 באריזונה כבר מייצר שבבים בטכנולוגיה החדשה, והחברה מאיצה את התקנת הציוד ב-Fab 62 הסמוך. המפעלים האלה אמורים לתמוך גם ב-Intel 18A-P, שישמש בין היתר את מעבדי השרתים Diamond Rapids המתוכננים ל-2027, לצד מעבדי המחשבים האישיים העתידיים Nova Lake.
גם באירלנד מתרחבת פעילות הייצור של Intel 3 במתחם Fab 24. אינטל פועלת להגדיל את תפוקת המעבדים באמצעות שיפור שיעורי השבבים התקינים וקיצור זמני הייצור. לפי נתוני החברה, עלות הייצור בטכנולוגיית Intel 3 ירדה בכ-15% מאז הרבעון הראשון של 2026.
המהלך מצביע על בחירה כלכלית ברורה: כשלקוחות שרתים מוכנים לרכוש יותר מעבדים ממה שהחברה מסוגלת לספק, קשה להצדיק השארת משאבי ייצור שמיועדים לשוק מחשבים מתכווץ. השאלה אינה רק מי צריך את השבבים, אלא היכן כל פרוסת סיליקון יכולה לייצר יותר הכנסות ורווח.
האתגר האמיתי מתחיל אחרי ייצור השבב
הרחבת ייצור פרוסות הסיליקון היא רק חלק מהפתרון. מעבדי השרתים המתקדמים של אינטל מורכבים ממספר שבבים המשולבים באריזה אחת, באמצעות טכנולוגיות כמו EMIB ו-Foveros. התהליך מחייב מצעים מתקדמים, רכיבי חיבור וקיבולת אריזה שאינה זמינה בכמויות בלתי מוגבלות.
זינסנר הסביר שהמחסור במצעים מתקדמים מגביל את היקף המעבדים שאינטל מסוגלת לספק, גם כאשר יש ברשותה מספיק פרוסות סיליקון. החברה פועלת להגדיל את קיבולת המצעים בכ-40%, אבל חלק ניכר מהתוספת צפוי להגיע רק במחצית השנייה של 2027. במקביל, אינטל מרחיבה את פעילות האריזה המתקדמת שלה בניו מקסיקו ובמלזיה.
לתמונה מצטרפת גם ישראל. תאונה במפעל Fab 28 בקריית גת באמצע אוקטובר 2026, שבה נהרגו ונפצעו עובדים, הובילה להשבתת הייצור למשך כשבועיים. לפי הערכה ראשונית של אינטל, האירוע צפוי לגרוע כ-300 מיליון דולר מההכנסות ברבעון הרביעי של 2026, והשפעה דומה צפויה גם ברבעון הראשון של 2027. הפגיעה נוגעת בעיקר לאספקת מעבדי שרתים המיוצרים בטכנולוגיית 10 ננומטר, וממחישה עד כמה רשת הייצור העולמית של אינטל רגישה לשיבושים מקומיים.
כל תוכניות ההתרחבות האלה גם אינן זולות. אינטל צופה שהוצאות ההון הגולמיות שלה יגיעו לכ-20 מיליארד דולר ב-2026 ויגדלו באופן משמעותי ב-2027. במקביל, פעילות Intel Foundry עדיין מפסידה כסף, עם הפסד תפעולי של כ-1.9 מיליארד דולר ברבעון השלישי. המשקיעים מצפים לראות כיצד ההשקעות הללו מתורגמות לשיפור בתוצאות, ולא רק לעוד מפעלים וציוד.
זו בדיוק הסתירה שאיתה מתמודדת אינטל: החברה נמצאת בעמדה שבה היא יכולה למכור יותר מעבדי Xeon, אבל אין לה עדיין מספיק כושר ייצור כדי לנצל את הביקוש. ההסבה באורגון והרחבת המפעלים עשויות לשפר את המצב, אך עיקר התועלת לא צפוי להגיע לפני המחצית השנייה של 2027.
עד אז אינטל תצטרך להמשיך ולתמרן בין שני שווקים שהולכים בכיוונים שונים. ה-PC עדיין אחראי לחלק מרכזי מהכנסותיה, אבל מרכזי הנתונים הם שמכתיבים כעת חלק גדל והולך מסדרי העדיפויות שלה. עבור חברה שבנתה את מעמדה סביב המעבד שנמצא כמעט בכל מחשב, העובדה שקווי הייצור עוברים לשרתים מספרת לא מעט על המקום שאליו תעשיית המחשוב הולכת.
