דירה עם שותפים בתל אביב

[Symbore]

אני עם נאט בזה... אין גיל של לצאת מהבית.. בגיל 23 כבר חזרתי לגור עם הההורים (למעט תקופה קצרה שגרתי לבד שוב).. אם אתה לא חברותי, מה יש לך לחפש בתל אביב?

[RDvd]

חחחח גם אתה ראית את החרא הזה? הקניון הכי גדול בעולם עם לקוח אחד ביום

[liorwohl]

אני עם נאט בזה... אין גיל של לצאת מהבית.. בגיל 23 כבר חזרתי לגור עם הההורים (למעט תקופה קצרה שגרתי לבד שוב).. אם אתה לא חברותי, מה יש לך לחפש בתל אביב?

למה יצאת מהבית כל כך מוקדם אם לא אכפת לך להיות עם ההורים?

למה חזרת אליהם? רק בגלל כסף?

ובלא חברותי התכוונתי שיותר קשה ליצור קשרים, ושזה צריך להיות אנשים יחסית "חנונים"/"אשכנזים" (בתל אביב זה לא יהיה בעיה גדולה), לא התכוונתי בזה שאני מעדיף לגור בעיר רפאים, נשמע לי ממש משעמם ומדכא.

[QttP]

בתל אביב אבל יש פשוט אווירה אחרת שהייתי רוצה להיות חלק ממנה, אבל אני לא בנאדם חברותי כל כך ואני לא יודע אם אני באמת אמצא את עצמי שמה בלי חברים שאני מכיר בכלל. הפחד שלי שאני יהיה בתל אביב עם חוזה ואני רק יהיה תקוע שמה בדירה כל היום עם שותפים מעצבנים.

"תקוע בדירה כל היום עם שותפים מעצבנים" זה לא משהו שנשמע לי שסביר שיקרה, לכן לא הייתי חושש דווקא מזה (יש כמובן בעיות אחרות כשגרים עם שותפים). חלק מהזמן תהיה בעבודה (בצבא, או לא), חלק מהזמן בסידורים ופעילויות שונות. ואם כבר הגעת למצב שאתה תקוע בדירה וסובל מזה - בלית ברירה תצא מהדירה ותלך לעשות משהו אחר.

אבל השאלה המעניינת היא - אתה אומר שאתה לא בן-אדם חברותי ולא בטוח שתמצא את עצמך שם - אז מה בעצם מושך אותך באווירה של תל-אביב? ואיך אתה בכלל תופס את אותה אווירה?

חוזים לדירה הם בדרך כלל לשנה והרומן שלי עם הבסיס שנמצא בראשון לציון ייגמר בעוד 7-8 חודשים, כשאז כבר לא יהיה לי מה לחפש דווקא בראשון לציון, העבודה תהיה בתל אביב כנראה והתקציב יעלה, ואני אצטרך להמשיך לגור בדירה בראשון שפחות תתאים או למצוא לי מחליף או לשלם קנס יציאה כלשהו.

אבל נראה לי שזה שיקול פחות קריטי כי יש לו את הפתרונות שכתבתי עכשיו.

זה לא שיקול בכלל. מה זה 4-5 חודשים? שום דבר. גם ככה למצוא דירה ולעבור לוקח זמן, אז הנה ה4-5 חודשים התקצרו ל3 חודשים. 3 חודשים של נסיעות מעיר לעיר ומגורים בדירה לא אידיאלית הם משהו זניח לחלוטין. וזה עוד אם מניחים שתמצא עבודה מיד ושהיא תהיה דווקא בתל-אביב. מה אם פתאום אחרי כל התכנונים האלה תמצא עבודה דווקא ברחובות? כמה אידיוט תרגיש אז ששכרת דירה בתל-אביב?

אתה עוד לא בגיל שבו צריכים לעשות תכניות מאוד ספציפיות לטווח ארוך (אם יש גיל כזה בכלל). אז אין טעם שתחפש דירה מתוך מחשבה על מה יהיה בעתיד, שאתה לא יכול לצפות בכלל. תחפש מה שמתאים לך כרגע, וכשצריך - תשנה.

[liorwohl]

"תקוע בדירה כל היום עם שותפים מעצבנים" זה לא משהו שנשמע לי שסביר שיקרה, לכן לא הייתי חושש דווקא מזה (יש כמובן בעיות אחרות כשגרים עם שותפים). חלק מהזמן תהיה בעבודה (בצבא, או לא), חלק מהזמן בסידורים ופעילויות שונות. ואם כבר הגעת למצב שאתה תקוע בדירה וסובל מזה - בלית ברירה תצא מהדירה ותלך לעשות משהו אחר.

אבל השאלה המעניינת היא - אתה אומר שאתה לא בן-אדם חברותי ולא בטוח שתמצא את עצמך שם - אז מה בעצם מושך אותך באווירה של תל-אביב? ואיך אתה בכלל תופס את אותה אווירה?

עכשיו אתה מחזיר אותי שוב לחשוב על תל אביב אחרי שהאחרים דיי הורידו לי ממנה

אני כרגע גר בפתח תקווה עם ההורים, מיותר לציין שאין פה בכלל מה לעשות וכל דבר קטן צריך לקחת את האוטו ולנסוע לעיר אחרת (שזה בדרך כלל תל אביב או ראשון)

בתל אביב אני למשל מאוד אוהב שיש בארים בכל מקום, כיום אם אני רוצה לצאת לבאר אני צריך לתכנן עם אנשים מלא על איך נחזור בלי רכבים וזה כבר מוציא את כל החשק לעשות משהו. מצד שני אם אני לא יכיר אנשים בתל אביב כי אני לא יעבוד שמה בחודשים הקרובים, עם מי אני אלך לבארים האלה? לבד? זה הפחד

חוץ מבארים יש גם מסיבות, הופעות, כל מני אירועים, בקיצור זה לא מקום יבש

גם אני אוהב שיש שמה מלא חנויות לכל דבר ומסעדות והמון דברים בכמויות ואיכויות ששום עיר לא משתווה, אבל לרוב הדברים האלה צריך עוד אנשים וזה תחום שלא יהיה לי פשוט איתו אולי. מצד שני יותר גרוע מהמצב עכשיו בפתח תקווה זה בטח לא יהיה, זה יכול רק להשתפר.

ומצד שלישי לראשון יש את היתרונות שלה כרגע בשבילי, מבחינת קרבה ומחיר.

[Symbore]

טכנית יצאתי בגיל 18, או לחזור פעם בחודש-חודשיים נחשב ללגור עם ההורים..?

הסיבה שעזבתי לראשונה הייתה בגלל שאני והחברים קיבלנו עבודה מאוד מכניסה בחול אז גרנו ביחד.

כאשר חזרתי לארץ והתחלתי ללמוד, הייתה תקופה קצרה שגרתי לבד, בחדר-מחסן שכמעט ולא הייתי בו ואז עברתי לגור עם שותפות קרוב יותר לעיסוקים שלי.

החזרה הבייתה קרתה בגלל שבלאו הכי הייתי צריך לחזור הרבה הביתה בשביל לעזור בדברים, להכין אוכל חם ולכבס ומאוד הפריע לי העניין שהרבה מאוד אנשים (אצלנו בפורום יש את מילפרוד) חושבים שלגור עם ההורים זה סוג של ביזיון ומקטלגים אנשים אחרים. אז יום אחד פשוט חזרתי הביתה למורת רוחם (אני ההפך הגמור מאותו ילד של אמא שמפחד לעזוב את החדר). זה בא לאחר תקופה שהבנתי שהאלף בחודש שאני משלם על שכירות זה כסף שרוף. אני מנהל רשימות על כל דבר שאני קונה וכואב לי הלב כאשר בעסקה לא נכונה אני מאבד חמישים שח והנה כל חודש אני שורף כסף על כלום, על זה שאני אהיה יותר "מגניב"?

את החלק שלי בבית, אני מסדר לפי מורת רוחי ועוסק בהם בענייניי, את רוב הארוחות אני מכין בעצמי ומשתדל לקחת חלק בעבודות הבית (האמת זה חלק שאמא שלי מעדיפה שאני אלעשה..). מצד שני אני עוזר להורים שלי בהרבה דברים וגם משלם את חלקי בחשבונות. מבחינתי אני די גר בשותפות גם עכשיו.. למרות הטאקלים המרובים עם אמא (במיוחד בענייני בנות שאני מביא אלי...). אבא שלי הרבה יותר נוח מהבחינה הזאת.

מה שכן, להבדיל מרוב המשפחות בארץ, אנו גרים בבית גדול ולכן לכל אחד יש את החלק הפרטי שלו אז יכול להיות (וסביר להניח) שאם הייתי גר בדירת חדר עם חמישה אנשים, הייתי רק חולם לברוח משם.

[lev-27]

הגיל הנכון לצאת מהבית הוא הגיל שאתה יכול להחזיק את עצמך כלכלית. אני יצאתי מהבית בגיל 27. אין כמו לחזור לפינה שלך אחרי יום עבודה. אני חושב שחיים מחוץ לבית של ההורים יכולים לתת לך משמעת תקציבית, מוטיבציה להרוויח יותר כסף ובוסט רציני מאוד לחיים החברתיים והזוגיים שלך.

נכון שאם תגור אצל ההורים תוכל לחסוך הרבה מאוד כסף, אבל ממה שאני ראיתי רוב החבר'ה שגרים אצל ההורים לא חוסכים כסף אלא פשוט מבזבזים יותר כסף על שטויות כמו רכב חדש, מותגים, יציאות וטיסות.

אני מסכים עם Ido.G. כדי לגור עם שותפים צריך אופי מאוד מסוים. לדעתי אם אתה צריך לבחור בין לגור עם שותפים או לגור אצל ההורים תישאר לגור אצל ההורים. לגור עם שותפים יכול להיות סיוט ברמה שאתה לא מתאר. לא יהיה לך שקט ופרטיות ותשלם אלפי שקלים בחודש כדי לגור בחדר עם דלת סגורה ואטמי אוזניים.

בנוגע לתקציב. אם אתה רוצה לגור לבד בתל אביב - שכח מזה. בשכונות הסבירות שכ"ד אסטרונומי. כלומר תצטרך להתפשר על השכונות הדרומיות של תל אביב. יד אליהו שכונה נחמדה מאוד בדרום בתל אביב, קרובה מאוד לנתיבי תחבורה ואזורי תעסוקה. המחירים ביד אליהו דומים לרמת גן כלומר בערך 3,500 בחודש לדירת שני חדרים.

בראשון אפשר למצוא דירת שני חדרים בין 2,800 - 3,000 ש"ח בחודש. בבוקר נוסע מראשון לתל אביב קו 222 שנכנס לתל אביב דרך הנתיב מהיר.

אני משלם 3,000 בחודש על דירת שני חדרים בראשון, אבל הסטנדרטים שלי בחיפוש דירה היו מאוד נוקשים:

א. רציתי חלונות גדולים עם הרבה אור ורוח

ב. רציתי מטבח טוב עם חיבור לגז

ג. רציתי דירה לא מחולקת ואם מחולקת אז בקירות בטון ולא גבס (אני גר בדירה מחולקת בקירות בטון)

ד. לא רציתי קומת גג ולא קומת קרקע. (אני גר בקומה שנייה על עמודים מתוך שלוש)

ה. רציתי דירה במצב סביר + כלומר רצפה חדשה יחסית, שירותים ואמבטיה תקינים ועוד.

ו. מרפסת שירות

ז. מזגן

מצאתי דירה כזאת, אבל כאמור אני משלם בהתאם.

אם אתה פחות נוקשה ממני מבחינת תנאים אתה יכול למצוא דירה שני חדרים ב-2,600-2,800 ש"ח. במערב ראשון אפשר למצוא יחידת דיור בווילה.

מבחינת תקציב בנוסף להוצאות השוטפות תצטרך להשקיע כסף ברכוש. חפש דירה עם מקרר, מכונת כביסה, ארון בגדים ותנור. ריהוט במצב סביר כמה שיותר. אם אתה מרגיש שאתה הולך לגור בדירה תקופה ארוכה תשקול לבצע שופינג באיקאה.

תקציב - אתה תזדקק בערך ל6,500 נטו כדי לחיות ברמה סבירה בלי רכב.

[stone cold]

הכל תלוי במה אתה רוצה מהחיים. ניראה לי אתה עדיין מדמיין חיים בשותפות כמו פרק בסידרה חברים.

זה פשוט לא עובד ככה

בדיוק מה שאני רציתי להגיד

קודם כל תבין ,שמשהו כמו הסדרה "חברים " ,לא קימת במציאות

שכנות צעירות ומטופחות ,שיש להן את כל הזמן שבעולם ,לפטפט איתך ,ולשתות קפה בבית קפה ביחד -לא המציאות בישראל ולא המציאות ברוב חלקי העולם

למעשה ,רוב האנשים שחים בתל אביב בשכירות עם שותפים ,הם תפרנים ,שעובדים הרבה ,לממן מגורים בדירה קטנה ומיתפוררת

אני היתי ממליץ לך לצפות בסידרה הרבה יותר מציאותית ומותאמת לישראל מהבחינה הזאת -20+

אומנם סדרה ישנה ,אבל הרבה מהבעיות ,תקפות גם היום

בכל מקרה גם לי לא נוח עם האמא ,למעשה בחורף הקרוב אני מתכנן נסיעה ארוכה למזרח ,ואני לא ילד כבר

המציאות בישראל למי שלא מרוויח הרבה או יש גב כלכלי ,מאוד מסריחה

למעשה לא מזמן פגשתי בחורה בגילי ,שגם חזרה לגור עם ההורים ,כי ניפרדה מהחבר ,ולא היה כסף

הכרתי אחרים תפרנים שחיים מהיד לפה

במשכורות של 4-7 אלף ,עדיף לך מידי פעם לצאת לחול לנקות את הראש ,ולא לשרוף הכל על דירה שבחיים לא תיהיה שלך

יש ארצות מאוד זולות ,שאפשר לזרוק פעם בשנה איזה 10 אלף שקל ,לחודש בחול

[QttP]

בתל אביב אני למשל מאוד אוהב שיש בארים בכל מקום, כיום אם אני רוצה לצאת לבאר אני צריך לתכנן עם אנשים מלא על איך נחזור בלי רכבים וזה כבר מוציא את כל החשק לעשות משהו. מצד שני אם אני לא יכיר אנשים בתל אביב כי אני לא יעבוד שמה בחודשים הקרובים, עם מי אני אלך לבארים האלה? לבד? זה הפחד

חוץ מבארים יש גם מסיבות, הופעות, כל מני אירועים, בקיצור זה לא מקום יבש

אני אדם שאוהב מאוד בארים ומסעדות. מועדונים לא אוהב, אז זה פחות רלוונטי ואני גם לא ממש מכיר.

את פתח-תקווה אני לא מכיר בכלל, אז אין לי מה לומר. לגבי ראשון - אני יכול לומר שבאזור המרכז (הרצל) ואזור התעשייה הישן יש המון בארים/מסעדות, ברמה טובה, ויש גם כמה מועדונים (שיצא לי להיות בהם ופחות אהבתי, אבל כאמור אני לא יודע אם זה כי הם גרועים או פשוט כי אני לא אוהב מועדונים).

חנויות גם יש, גם באזור המרכז שציינתי וכמובן באזור קניון הזהב באזור התעשייה החדש. ראשון לציון בהחלט לא מקום יבש.

בתל-אביב יש יותר. מהכל. השאלה היא - כמה אתה צריך? בהנחה שאתה אדם סביר שאוהב גיוון, אבל לא מהסוג שצריך כל הזמן משהו חדש ולא מסוגל לדרוך באותו מקום פעמיים - לא ברור שלמקום שיש בו 200 מסעדות יש יתרון אמיתי על מקום שיש בו 20 מסעדות.

כמו כן בראשון לציון יש גם תחבורה ציבורית טובה והיא גם מקושרת טוב לתל-אביב. אז זה לא שתהיה מנותק. כמעט לאורך כל התקופה שגרתי ברחובות (לפני כמה שנים) לא היה לי רכב פרטי כלל, והסתדרתי נפלא גם בתוך רחובות וגם ביציאות לראשון ותל-אביב, בכל יום ובכל שעה בשבוע (על ציר הרצל יש מוניות שירות 24/7, גם כשאין אוטובוסים).

לאור כל מה שאמרת עד עכשיו, נראה לי שדירה סבירה בראשון באזור המרכז הישן (במרחק הליכה מכל מקומות הבילוי) תהיה אופציה טובה עבורך. מצד אחד תקבל את העצמאות שאתה צריך, מצד שני לא תשרוף כסף רב מידי, לא תהיה כבול למגבלות המגורים עם שותפים, וגם הסיכוי שתחטוף שוק ותגלה שזה בכלל לא מתאים לך ולא מה שחשבת הוא קטן יותר (בכל זאת, ראשל"צ רגועה יותר מתל-אביב).

[lev-27]

קרירין, אתה דוגמא קלאסית למה חייבים לצאת מהבית בגיל 25-26. נכון שמוציאים כסף על דירה שאף פעם לא תהיה שלך, אבל זה עדיף על לגור אצל ההורים באמצע שנות ה-30 לחיים עם דלת סגורה.

[nat64x]

אתם מדברים על "חיסכון", אבל ההבדל בין לשלם לבנק משכנתא כל חודש לבין לחיות בשכירות הוא לא מהותי.

מי שיהנה מהדירה שעבדת כל חייך לממן יהיו בעיקר הדורות אחריך. לאדם שלא מתכנן על משפחה בעתיד אני לא בטוח שיש פה יתרון בכלל.

יש כמה דרכים להסתכל על אותו דבר ולכל אחת מהן יש את היתרונות והחסרונות שלהן.

[Symbore]

מי דיבר על משכנתא?

קרירין הוא מקרה מיוחד אבל זה בגלל שהוא נותן לאנשים אחרים לשלוט לו בחיים.

אני מכיר גם אנשים שבשנות השלושים לחיייהם חזרו להורים על מנת לעזור להם ולא להפך..

מה רע בזה?

[Ido.G]

כמה הערות לגבי תל-אביב ועל ההערות שלכם על תל אביב וחיי הלילה בה:

1. ההבדל בין תל אביב לבין ראשון זה לא רק שבת"א יש יותר. היותר הזה הוא חלק ממה שגורם להבדל המהותי. מהו ההבדל המהותי הזה? אי אפשר להסביר בדיוק, כך שאני אשתמש במילה קלישאתית - "אווירה". זה מונח קצת דבילי, אבל במקרה הזה הוא נכון.

בתל אביב תמיד יש אנשים. בתל אביב יש מלא תיירים ותיירות. בתל אביב תמיד יש מסיבה. בתל אביב תמיד יש משהו קרוב. בתל אביב כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה ולהיות מה שהוא רוצה בלי שישפטו אותו. בגלל כל אלו - בתל אביב תמיד יש חברה צעירים שבאו לשם בשביל להכיר אנשים אחרים ולבלות.

בתל אביב יש, באופן חד משמעי, הרבה יותר אנשים שמחפשים... "הרפתקאות". יש אנשים שנמצאים בשלב שבו זה גם מה שהם מחפשים בעצמם ושם אפשר למצוא את זה, ובקלות.

יש כאלה שזה מתאים להם או לא מעניין אותם. אבל להגיד שאין הבדל או שההבדל מתמצא אך ורק בכך שבתל אביב יש "יותר", זו סתם עיוות של המציאות.

2. הבחור זיהה שכרגע הוא נמצא קצת מאחור מבחינת כישורים חברתיים או מבחינה חברתית באופן כללי. אני לא מסכים עם המסקנה שלכם כי דווקא בגלל זה אין לו מה לחפש בת"א. ההיפך. זה אחלה גיל לפתח כישורים חברתיים ולהגדיל את המעגל החברתי. מעבר לת"א יכול לעזור. (וכמובן שיכול גם לא)

אני עד אמצע השירות הצבאי שלי הייתי "חנון מת". הייתי הולך בימי שישי עם חברים לסרט. בצבא נפתחתי, התחלתי ללכת למסיבות, לשתות אלכוהול, להכיר בנות. זה היה טוב וזה היה חיוני. לפתח חיי חברה טובים זה דבר מבורך ואם צריך להשקיע בשביל שזה יתממש, הרי שזוהי מטרה ראויה.

- - - תגובה אוחדה: - - -

מי דיבר על משכנתא?

קרירין הוא מקרה מיוחד אבל זה בגלל שהוא נותן לאנשים אחרים לשלוט לו בחיים.

אני מכיר גם אנשים שבשנות השלושים לחיייהם חזרו להורים על מנת לעזור להם ולא להפך..

מה רע בזה?

אני מסכים.

אין משהו ממש רע. אנשים פשוט החליטו שבן אדם שגר עם ההורים שלו הוא "לא בוגר", "לא עצמאי" וכל מני שטויות כאלו. לדעתי זה לא ממש נכון. אני מכיר הרבה "תינוקות" שגרים לבד. (הדירה שלהם לרוב נראית בהתאם)

אני לא למדתי המון מלגור לבד. סבבה, התעסקתי עם חרא בירוקרטי, חוזים, קניות בסופר, בישולים...

בתור בן אדם שכבר היה אחראי ועצמאי גם קודם לכן, זה לא שינה לי המון. זה אולי משנה לאנשים שהם ממש "ילדים של אמא" ושואפים להשתחרר מזה.

מבחינתי, החסרון היחיד בלגור עם ההורים זה עניין הבנות. (שהוא בעקרון עניין די חשוב בחיים)

[stone cold]

למי שדיבר בהקשר שלי -איך בדיוק אני יכול לחיות בישראל ,עם משכורת נמוכה , ובלי גב כלכלי ?

רק לאחרונה החלפתי עבודה ,כי הקודמת יתפרקה ,יש לי כרגע עבודה ,בשכר לא גבוה במיוחד ,עד סוף ספטמבר

ואני אומר לחיות ,ויש הבדל גדול בין לחיות לבין לשרוד

לפחות בעבודה החדשה ,אני פוגש הרבה אנשים ,שזה יתקדמות גדולה מבחינתי

התחלתי גם לדבר עם בחורות ,מה שלא בדיוק יצא לי מאז הטיול לתאילנד

אבל אני לא רואה את עצמי שוכר דירה ,בלי שכר נורמלי ויציבות בעבודה ,אני לא רוצה לשרוף את החסכונות

אולי עם הריבית תגדל לסכום נורמלי ,החיסכון יעזור לי בשכירת הדירה

אבל כרגע אני לא מרוויח כלום מהחיסכון

דרך אגב המון בגילי תפרנים ,דווקא כי יצאו מהבית בלי כסף

[nat64x]

כשאנשים חיים אצל ההורים זה בעיקר במטרה לחסוך למשכנתא יום אחד, ולעבור לדירה קבועה משלך בשעת הכושר המתאימה.

הון עצמי מספק לרכישת דירה זה דבר נדיר, כך שלמעשה ההתלבטות נופלת לשכירות VS משכנתא.

ובמידה ואין מספיק הון עצמי באופק הקרוב, ואתה לא מתכנן על משכנתא או לגור עם ההורים תקופה מופרזת, גם אין לטעום לדחות את העניין במחשבה של "חסכון תמידי".

ונאמר שאף אתה משלם להורים דמי שכירות, יוצא מכך שבכלל אין הבדל, ואתה פשוט מעדיף לגור שם (אין לי בעיה עם זה).