זה רק אני, או שלהחלטת העליון בנוגע ל"תינוק המריבה" יש השלכות שחורגות מתחום האימוץ?

[omrij]

הדודה ראתה אותו פעמיים בחיים, ההורים המאמצים מגדלים אותו כבנם כבר שנתיים פלוס. איך בדיוק הפגיעה היא זהה?

[vic07]

לא נתנו לדודה לראות אותו יותר מזה מאז האימוץ, ועכשיו אתה משתמש בזה נגדה?

[omrij]

עד האימוץ - בגיל תשעה חודשים

כשעדיין היה אצל האם הביולוגית.

[omrij]

אגב, הדודה הגישה בקשה רק לאחר שכבר הגיע למשפחה.

[vic07]

שוב הטענה הזו - בא לך לקרוא למה היא הגישה את הבקשה רק אז?

[omrij]

היא טוענת שהבינה שלא יתנו לה לאמץ

ומה עם ההודעה לפני?

[vic07]

עכשיו גם לקרוא אתה לא יודע? הילד הוצא מחזקת אימו הביולוגית כמעט מיד לאחר לידתו בגלל מצבה הנפשי, ולמשפחה המאמצת הוא הגיע בגיל שנה. הוא ממש לא היה בחזקתה של האם הביולוגית באותם 9 חודשים טרם האימוץ שעליהם אתה מדבר.

[omrij]

ועדיין, היא לא פגשה בו

כלומר מבחינת הילד היא אדם זר לגמרי.

בסופו של יום, העברת הילד היתה פוגעת גם בו וגם במשפחה המאמצת.

להצדיק את הפגיעה הזאת בטענה של "להחזיר" לרשויות הרווחה שגרמו לעוול זה בהחלט מתאים למוסר המעוות שלך.

[vic07]

אז בואו נראה מה היה פה... מבחינתך הדודה היא אדם זר בדיוק כמו המאמצים שכן היא ראתה את הילד רק פעמיים בתקופה שהוא היה בידי רשויות הרווחה (למרות שבאותה תקופה רשויות הרווחה הן שקבעו מי יבקר את הילד), או בגלל שהיא הגישה את בקשת האימוץ באיחור (למרות שהאיחור נבע מהטעייה מכוונת מצד רשויות הרווחה, ולמרות שגם עם אותו איחור הבקשה הוגשה במקור עוד לפני שהמשפחה המאמצת נכנסה בכלל לתמונה) - ואת אלו אתה מנסה לזקוף לחובת הדודה? ואתה עוד מעז לקרוא למוסר שלי מעוות?

אני לא יודע האם יש לך ילדים כיום, אבל לכשיהיו, אני מאחל לך שהם ילקחו ממך בגיל כמה חודשים ע"י רשויות הרווחה בגלל תלונה אנונימית של איזשהו שכן ממורמר על כך שאתה כביכול מתעלל בהם מינית, יוסתרו ממך בידי אותן הרשויות, וימסרו לאימוץ שנה וחצי לפני שיתברר סוף סוף שהתלונה שקרית - ושבית הדין, אליו ללא ספק תפנה במקרה כזה, יקבע, בדיוק כמו במקרה הנידון ובדיוק לפי ההגיון שאתה מנסה להצדיק (ואף שמדובר במקרה שונה מאוד, את אותו ההגיון בדיוק ניתן ליישם גם בו), ש"טובת הילד" היא להשאר עם ההורים המאמצים שכן הם כבר הספיקו להתרגל אליהם וזה יהיה טראומטי עבורם להחזירם למשפחה הביולוגית שאותה הם לא מכירים, ושאפילו שללא ספק נעשה לך עוול מצד המערכת, מבחינתו של בית הדין אתה יכול לדבר ללמפה.

ואתה יודע מה? במקרה כזה, אני אחשוב שזו אכן "טובת הילד", אבל רק כי המשפחה הביולוגית כוללת אותך. אולי במשפחה מאמצת, רחוק מהחינוך שלך, הם יגדלו להיות אנשים ישרים.

[QttP]

אז בואו נראה מה היה פה... מבחינתך הדודה היא אדם זר בדיוק כמו המאמצים

אני חושב שזו תפישה מקובלת. דוד, דודה, וקרובי משפחה אחרים הם בכל זאת לא ההורים הביולוגיים של הילד. יש שיגידו שלא צריכה להיות להם שום עדיפות על שום מאמצים אחרים.

אתה מתעקש לחזור שוב על זה שהדודה היא משפחה ביולוגית כי מבחינתך זה שם אותה משמעותית מעל כל אחד אחר בזכויות החזקה על הילד. אני לא סבור שכולם חייבים להסכים עם התפישה הזו.

[vic07]

וזה בסדר גמור לא להסכים עם זה - הבעיה העיקרית שלי אינה עם הקביעה הזו, אלא אם הנימוק לפיו "טובת הילד" הסובייקטיבית גוברת על כל שיקול אחר - נימוק אותו ניתן בקלות לקחת למקומות אבסורדיים כמו המקרה האפשרי שתארתי בהודעה הקודמת.

[QttP]

וודאי שאפשר לקחת אותו למקומות אבסורדיים. יתר על כן, הוא כבר נלקח לשם בעבר, בכל מיני פסקי דין של מזונות.

אבל אני חושב שאתה מגזים כשאתה רואה בהחלטה הספציפית כאן החלטה תקדימית. היא לא קובעת תקדים ולא מחייבת אף בית משפט אחר בשום מקרה אחר שעשוי להיות דומה.

הדוגמה האבסורדית שהבאת בהחלט שונה. כי הורים ביולוגיים כן קרובים יותר לילדם. גם מהבחינה החברתית, גם מהבחינה המשפטית, ומכל הבחינות. אני חושב שכמו שאתה רואה את זה, כך כל אדם עם ראש על הכתפיים (צריך בכל זאת קצת ראש על הכתפיים כדי להגיע להיות שופט) ייראה את זה, ולכן במקרה ההיפותטי שציינת, ההחלטה תהיה שונה.

[vic07]

אבל אם באותו מקרה ההחלטה תהיה שונה (ובאופן כללי בוודאי שאני מקווה שהיא תהיה שונה), זה יקרה בניגוד להגיון עליו עומרי מיודעינו מנסה להגן.

[hero]

אז בואו נראה מה היה פה... מבחינתך הדודה היא אדם זר בדיוק כמו המאמצים שכן היא ראתה את הילד רק פעמיים בתקופה שהוא היה בידי רשויות הרווחה (למרות שבאותה תקופה רשויות הרווחה הן שקבעו מי יבקר את הילד), או בגלל שהיא הגישה את בקשת האימוץ באיחור (למרות שהאיחור נבע מהטעייה מכוונת מצד רשויות הרווחה, ולמרות שגם עם אותו איחור הבקשה הוגשה במקור עוד לפני שהמשפחה המאמצת נכנסה בכלל לתמונה) - ואת אלו אתה מנסה לזקוף לחובת הדודה? ואתה עוד מעז לקרוא למוסר שלי מעוות?

אני לא יודע האם יש לך ילדים כיום, אבל לכשיהיו, אני מאחל לך שהם ילקחו ממך בגיל כמה חודשים ע"י רשויות הרווחה בגלל תלונה אנונימית של איזשהו שכן ממורמר על כך שאתה כביכול מתעלל בהם מינית, יוסתרו ממך בידי אותן הרשויות, וימסרו לאימוץ שנה וחצי לפני שיתברר סוף סוף שהתלונה שקרית - ושבית הדין, אליו ללא ספק תפנה במקרה כזה, יקבע, בדיוק כמו במקרה הנידון ובדיוק לפי ההגיון שאתה מנסה להצדיק (ואף שמדובר במקרה שונה מאוד, את אותו ההגיון בדיוק ניתן ליישם גם בו), ש"טובת הילד" היא להשאר עם ההורים המאמצים שכן הם כבר הספיקו להתרגל אליהם וזה יהיה טראומטי עבורם להחזירם למשפחה הביולוגית שאותה הם לא מכירים, ושאפילו שללא ספק נעשה לך עוול מצד המערכת, מבחינתו של בית הדין אתה יכול לדבר ללמפה.

ואתה יודע מה? במקרה כזה, אני אחשוב שזו אכן "טובת הילד", אבל רק כי המשפחה הביולוגית כוללת אותך. אולי במשפחה מאמצת, רחוק מהחינוך שלך, הם יגדלו להיות אנשים ישרים.

1. אני לא מבין למה אתה חייב להשתלח באנשים שלא מסכימים איתך.

2. השיקול הוא טובת הילד ולא טובת האפוטורופוס. אתה מציג את הדברים הפוך.

3. אכן יש קושי במקרים כמו שאתה מתאר. אותו דבר מתעורר במקרים של חטיפת ילדים ע"י אחד מההורים אגב סכסוך גירושין. הנושא מוסדר באמנת האג שקובעת הסדרים משפטיים עם לוחות זמנים מאוד מאוד קצרים, כשגם כאן השיקול המנחה הוא טובת הילד.

4. זה לא נכון שיש איזושהי "טובת הילד הסובייקטיבית" שגוברת על כל שיקול אחר. את טובת הילד בוחנים בהיבט רחב יותר - בין היתר, האם משמורת של הורה מעוול היא אכן לטובת הילד. ילד הוא לא קניין של אף אחד הוא חסוי שבית המשפט צריך להגן עליו. בית המשפט משתדל וישתדל לעשות את כל שביכולתו ולהגיע לתוצאה הנכונה ביותר עבור הילד, גם אם לפעמים ההחלטה נראית לך לא נכונה. אתה לא מכיר את העובדות לעומק כמו השופט.

[vic07]

1. אני משתלח רק בשקרנים פתולוגיים שמחליפים טענות כל פעם שטענתם הקודמת מוכחת כשקרית.

2. כשהשיקול הוא טובת הילד בלבד, מקבלים בדיוק את האבסורד שציינתי.

3. נהלים שאמורים לשמור על טובת כלל המעורבים נחוצים, כמובן, אבל שווים לת*ת ברגע שהאמונים על מילוי אותם נהלים מצפצפים עליהם.

4. בדוגמה שציינתי ההורים המאמצים לא גרמו כל עוול לילד, כך שהטיעון של "האם משמורת של הורה מעוול היא אכן לטובת הילד" אינו רלוונטי - ואמנם אינני מכיר את העובדות לעומק כמו השופט, אך נימוקיו של אותו שופט לקבלת החלטתו זמינים לכל.