שאלה על המים וההיסטוריה

[אישי555]

מה שתו אנשים לפני מאות שנים? לא היו מתקני התפלה ולא ברור איזה סוג מים הם שתו. אני מניח שיש לכם תשובה אז אני אעבור לשאלה הבאה - איך הצליחו להתיישב במקומות ללא מוצא לים? מעבר לחשיבות של מקור המים זה היה גם ביוב, נכון?

אז מה הם עשו בלי צינורות מים וביוב?

[שניצל]

שתו את אותם מים שאתה שותה עכשיו (מי מעיינות, אגמים ובארות תת קרקעיים). הם פשוט לא סיננו אותם כמונו.

[אנטי-פסטו]

אני יודע שכבר בתקופת האימפריה הפרסית ( לפני יותר מ2000 שנה!) הכירו בחשיבות של מערכות ניקוז וביוב נפרדים ממקורות המים. בנוסף היו מספר ערים בהן בנו תשתיות תת קרקעיות למניעת מחלות וזיהומים. בניגוד לפרסים, באירופה עדיין המשיכו לשאוב מים מהנהרות אליהם הוזרמו מי השופכים מה שגרם לכל המגפות המפורסמות בהיסטוריה

[Gil28]

אתה מוזמן לבקר בנקבת השילוח בירושלים (אם לא היית שם לפחות פעמיים)

[mrraz]

אברהם אבינו חפר בארות, ככה שזו אומנות עתיקת יומין.

[BarBee]

מה שתו אנשים לפני מאות שנים? לא היו מתקני התפלה ולא ברור איזה סוג מים הם שתו. אני מניח שיש לכם תשובה אז אני אעבור לשאלה הבאה - איך הצליחו להתיישב במקומות ללא מוצא לים? מעבר לחשיבות של מקור המים זה היה גם ביוב, נכון?

אז מה הם עשו בלי צינורות מים וביוב?

המים לא היו מזוהמים כמו היום, אז איפה שהיו מים מתוקים, היה מה לשתות.

גם מודעות לחיידקים לא הייתה מי יודע מה מפותחת

מגורים בלי מוצא לים: כמו היום, בטח גם אז היו מאגרים תת קרקעיים שנובעים איפשהו.

צרכים אולי היו עושים בבור כמו חתולים.

מאיפה השאלות ההאלה צצות לך?

[Yoav]

זה לא לגמרי מדויק, היו מים מזוהמים ממיליון ואחת סיבות שונות (תחשוב שמי באר חלחלו לקרקע דרך האדמה שלא תמיד הייתה נקייה - למשל עם צואה של חיות שונות ומשונות. אם שאבת מים ממאגרים גדולים - חיו שם חרקים וחיות שונות שיתכן שנשאו מחלות שונות ומזיקות לבני אדם).

עם זאת, כשהתחילה המהפכה התעשייתית החלה גם תקופת ביניים בנושא הזה - לא הכירו בחשיבות של נקיון המים ובעיקר לא תמיד היה כסף לזה. מצד שני, לא הכירו בחשיבות זיהום הסביבה ומפעלים רבים היו מזהמים את הסביבה, כולל את מקורות המים. כאמור, מגיפות רבות החלו בגלל זה.

רק ב100-200 שנים האחרונות החלו להכיר ולטפל בנושא הזה, והמצב עדיין לא טוב בכל המדינות המערביות, ובוודאי שלא במדינות המפגרות יותר.

[BarBee]

לא ניסיתי להתעמק בזה, רק שטחי.

התכוונתי בעיקר כמו שאמרת לזיהום מתעשייה, זיהום מעשה ידי אדם.

שאר הדברים שמסתובבים במים, מצואה של חיות, מפה של חיות ששתו מהנחל וכו... זה תמיד היה שם ואנשים שתו.

[lev-27]

מחלות מעיים היו מאוד נפוצות באירופה במיוחד בימי הביניים המוקדמים. בכפר הייתה באר. תושבי הכפר עשו צרכים בתוך הבאר וגם שאבו ממנה מים. מקור זיהום נוסף היה בניית דיר חזירים/רפת קרוב לנחל. כשירדו גשמים הם שטפו את הצואה לנחל ומשם הישר לקיבה של תושבי הכפר/עיר. תושבי הערים שפכו את השפכים ברחוב. כשירדו גשמים הם שטפו את השפכים למקורות מים. אירופאים לא ידעו לקשר מים מזוהמים למחלות מעיים. השכבות היותר מבוססות באירופה שתו בירה כי בירה לא גרמה למחלות מעיים. הסיבה לכך שכדי לייצר בירה הרתיחו מים. בקיצור אירופה הייתה מקום מאוד גרוע לחיות בו עד המהפכה התעשייתית.

[IlyaN]

בכפר הייתה באר. תושבי הכפר עשו צרכים בתוך הבאר וגם שאבו ממנה מים.

: אוקיי, ימי הביניים באמת לא התקופה הכי מבריקה בתולדות הקולקטיב המערבי אבל בכל זאת, צריך לתת קרדיט לכמה מאות אלפי שנות אבולוציה.

בקיצור אירופה הייתה מקום מאוד גרוע לחיות בו עד המהפכה התעשייתית.

עד המצאת הפניצילן ליתר דיוק.

[zam]

גידול חיות באמת מהווה בעיה בקשר לזיהום מי תהום ונחלים או מאגרי מים.

כאשר הן חיות בחוץ, הצואה שלהן מתפרסת על פני שטח גדול מאוד והצואה לא מגיעה למי התהום אלא משמשת כדשן.

הבעיה מתחילה כאשר יש מקבץ גדול של חיות במקום אחד.

הצואה לא מספיקה להתייבש כמו שצריך, היא מרוכזת במקום אחד ולאט לאט מחלחלת בקרקע, עם עזרה של רטיבות כזו או אחרת במיוחד בחורף.

הפתרון הכי יעיל הוא משטחי רביצה מבטון, מהם ניתן לגרד את הצואה ולפנות אותה אל משטחי המרעה או שטחים חקלאיים לצורך דישון.

הצואה היא דשן טבעי. גם חוסך כסף וגם אורגני.

או משטחי רביצה ללא רצפת בטון עליהם מפזרים סופגי לחות מסוגים שונים, כאשר גם צואה זו מפזרים בשטחים.

ברפתות בעלות מכוני חליבה, יש חובה בלתי מתפשרת לבנות בור פינוי לצואה בקצה הרפת (מיועד בעיקר עבור צואה נוזלית)

וכן עבור המים במכון החליבה, במידה והוא לא מחובר לביוב.

כל זה על מנת שלא תגיע צואה למי תהום ונחלים, בעיקר בחורף.

[עוד אחד]

"ערים" כמו שאתה מכיר אותן היום הן המצאה מאוחרת יחסית.

רוב היישובים טרם המהפכה התעשייתית היו הרבה פחות צפופים.

לגבי מים, מתיישבים איפה שיש ולא ההפך. נחלים, בורות מים, נקבות, מעיינות, בארות. אתב מוזמן להתחיל לטייל בארץ ולראות אינסוף דוגמאות במו עיניך.

בהתיישבות לא צפופה, פינוי ביוב הוא סוגיה פחות גדולה, הפתרון הוא בור שופכין.

מערכת ביוב זו המצאה מודרנית למדי.

בתרבות המערבית - זו של רומא לדעתי בין הראשונות.

הסיבה היא שאנשים לא ידעו לקשר בין תחלואה לביוב... הקשר לא מיידי (עוברים כמה ימים לפחות) ודורש הבנה של היצורים הביולוגים שאחראים לתחלואה..

גישה לים היא לא ייתרון גדול במיוחד מבחינת מים/ביוב בעת העתיקה.. את המים אי אפשר לשתות ועל ביוב מלבד בערי ענק של אז אף אחד לא חשב.

הסיבה שאזור הים היה פופולרי כמקום התיישבותי זה אפשרות לדיג ולמסחר.

[benor]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%94

[אישי555]

נראה לי שאמרתם דברים הפוכים. מלפני הרבה שנים (מישהו כתב שכבר מהאימפריה הפרסית) היה ניקוז. אני לא מבין של מה - מקלחת? שירותים? כי לפי מה שידוע לי הם היו מתקלחים בנהר ורק מאוחר יותר באמבטיות שמילאו בדליים. רק בתקופה האחרונה יש צינורות עם מים זורמים ממקור מים (אל תשכחו שזה מצריך משאבות שגם זה פיתוח מודרני).

בכל מקום שחופרים עמוק יש באר? וגם כשמצאו מקור מים - איך שמרו עליו? אם הוא "היה שם" אז גם חיות וחיידקים יכולים להגיע לשם. ואם הביוב לא זרם לים אז הבארות אמורות להיות מזוהמות לאללה

גם לא ברור לי אם בעבר הנהרות היו נקיים יותר או מזוהמים יותר.

אני שואל כי לדעתי אם בימינו מישהו ישתה מים מנהר או מהים הוא יחלה מיד ויגסוס. אז מעניין לדעת איך בתקופות קדומות שרדו. אף אחד פה לא חושב שזה מעניין?

[mrraz]

אם מישהו ישתה מהים הוא בטוח לא ירגיש טוב כי הים מלוח ואם ישתה מים המלח זה יהיה עוד יותר גרוע

גם היום יש אוכלוסיה עצומה ששותה מים מנהרות ולא מתים באופן מיוחד.

בבארות יש תחלופה של מים מאחר ובאר זה פתח שמוליך למאגר תת קרקעי, אתה רואה מהבאר חלק קטן מאוד מהמאגר.