משהו שמעניין אותי random בתכנות?

[Maor_Splinter]

שוב, כבר נתתי כאן את ההגדרה המדוייקת של בעיית הכרעה (אתה מוזמן להיכנס לדף בויקיפדיה שנתתי אליו לינק קודם) - ההגדרה לא תלויה כלל באופן שבו אנחנו מנסים לפתור את הבעיה. ההגדרה שלך פשוט שגויה, ואין לי מה לומר מעבר לזה.

אני לא מבין למה אתה נאחז בטעות שלך.

קראת הגדרה בויקיפדיה, so what? ההגדרה מתייחסת אך ורק למודל הדטרמיניסטי.

אני אשמח אם תאמר לי בדיוק איפה השגיאות שלי בהגדרות? (ציטטתי הגדרות מקובלות במדעי המחשב ואם אתה חושב שהן שגויות אתה בעצם טוען שכל ההתייחסות במדעי המחשב לבעיות הכרעה במודל א"ד ובמודל הדטרמיניסטי של מכונת טיורינג היא שגויה, לא נראה לי שזה המצב...)

אם הידע שלך בנושא הזה מסתכם אך ורק בקריאה מויקיפדיה אז אין טעם בלהמשיך לדון בזה. לא שחס וחלילה אני מזלזל במה שכתוב בויקיפדיה, אני קורא ולומד משם המון, פשוט יש דברים שאפשר להבין בצורה יסודית רק בלימוד מסודר שלהם במוסד אקדמי למשל (חוץ מכמה גאונים בהיסטוריה).

אתה מוזמן לקרוא שוב את הנימוקים שלי בקשר לטעות במשפט ההוא שכתבת.

בכל מקרה, אני לא חושב שדיון מעמיק בנושא הזה מתאים לפורום הזה (למרות שאשמח להמשיך אותו)

וגם אין לי עיניין בלהמשיך להתווכח איתך (:

שבת שלום.

[שניצל]

אין צורך לצטט את ההודעה שמעליך.

ודאי שהידע שלי לא מסתכם בהגדרה בויקיפדיה, זה פשוט המידע הכי זמין שאני יכול להציג לך. ההגדרה בויקיפדיה לא מתייחסת רק למודל הדטרמיניסטי (המילה "דטרמיניסטי" אפילו לא מופיעה שם) - היא בכלל לא מתייחסת ל"איך" פותרים את הבעיה. בכל מקרה, אם אתה טוען שעורכי ויקיפדיה (העברית והאנגלית) טועים, אתה מוזמן לנסות לתקן את הערך בעצמך...

[Maor_Splinter]

ההגדרה בויקיפדיה לגבי בעיות הכרעה היא כללית ביותר (וזה בסדר).

הויכוח ביננו הוא לא על "מהי בעיית הכרעה" (כי היא בסך הכל קבוצת איברים) אלא על מה ההגדרה של "להכריע בעיית הכרעה במודל כזה או אחר". אתה טוען שההגדרה של "להכריע" היא אותה הגדרה בין כל המודלים.

הנימוק שלך שהפלט הוא "כן" או "לא" בהתאם לשאלה "האם x שייך ל-L" לא מגדיר פורמלית את מושג ההכרעה בנוגע למכונה א"ד או דט'.

אני מקווה שהבנת את הנקודה שניסיתי להבהיר לגבי השוני בהגדרת "הכרעת בעיה" בין שני המודלים, וגם אם לא אז לא נורא.

עריכה - אני לא טוען שיש טעות בויקיפדיה, אני רק טענתי שאין שם את כל המידע הרלוונטי שנוגע למה שדיברנו עליו.

אני גם לא טוען שיש טעות בהגדרה של "בעיית הכרעה".

אני טוען שההגדרות של "להכריע" בעיית הכרעה במודל הא"ד והדט' הן שונות.

אני אמרתי את כל מה שיש לי בנושא הזה, נתראה בדיונים הבאים.

[שניצל]

אני מבין את הנקודה שלך, אני פשוט אומר שאתה מגדיר מושג נפרד ממה שאני הגדרתי.

[Maor_Splinter]

אני מבין את הנקודה שלך, אני פשוט אומר שאתה מגדיר מושג נפרד ממה שאני הגדרתי.

אני שמח שהגענו להסכמה.

ראה את העריכה של התגובה הקודמת שלי.

[שניצל]

סבבה.

[elixvx]

חחח איבדתי אתכם איפשהו בP=NP אבל העיקר שהגעתם להסכמה...

[Maor_Splinter]

אני חייב לתקן את עצמי:

כתבתי "מכונת הטיורינג מוגדרת להיות בעלת מס' סופי של מצבים ואם אני זוכר נכון מס' אינסופי של מצבים לא מוסיף לנו כוח חישובי (יכול להיות שאני טועה בעיניין הזה)."

אחרי שבדקתי את העיניין מסתבר שטעיתי ובגדול!

מכונה בעלת מס' אינסופי של מצבים תהייה חזקה יותר ממכונת טיורינג ולמעשה כל יכולה מבחינה חישובית (לא מסובך להראות זאת).

[elrxx]

לכותב ההודעה המקורית :

יש 2 סוגי מנגנונים שמייצרים מספר אקראי במחשב :

1)מנגנון מבוסס מחולל מספרים פסודו אקראי שהוא בעצם אלגוריתם שמאתחלים עם מספר כלשהו שנקרא seed בקריאה הראשונה(בדרך כלל מאותחל לזמן הנוכחי) ובכל קריאה מתבצעת קפיצה למספר אחר למחוללים אלו יש מחזוריות ואפשר לצפות את המספר הבא בהנתן כמה מספרים בסדרה

2)מחוללי מספרים מבוססי חומרה שמתבססים על זה שבמחשב קורים אירועים אקראיים באמת לדוגמת הזזת עכבר דוגמא למחולל כזה הוא הקובץ

/dev/random בלינוקס