כן, תסביר שוב בבקשה: הרי כל מרואיין שמאלני בתקשורת שמגיב על חוק החרם, טוען שחופש הביטוי והמחאה הוא מוחלט ואין להגבילו בשום דרך, שכן כל הגבלה היא בגדר סתימת פיות והדרדרות לפשיזם! הייתכן שעוד לפני חוק החרם יש בישראל חוקים פשיסטיים וסותמי פיות האוסרים עלי למחות את מחאתי הלגיטימית כנגד מחזיק בדעה X ע"י קריאה לאי קבלתו לעבודה? ושים לב - אני רק קורא לא לקבלו לעבודה, לא מסרב לקבל אף אחד באופן אישי (מצידי שלא יקבלו אותו בתירוץ אחר כלשהו)... זה חייב להיות חוקי מצידי, לא? הרי בסה"כ אני מבטא את דעתי לפיה זה הדבר הנכון לעשות במציאות הפוליטית של ימינו!

ברגע שתפסיק עם הדמוגוגיה והמחשבה שלך שכולם מנסים לדפוק אותך אולי תבין. אין שום קשר בין חופש הביטוי לבין חופש העיסוק, ואי הסכמה להעסיק מישהו כי הוא שמאלני/מתנחל היא עברה על חוקי היסוד של המדינה ועל אחד מהעקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה. בניגוד לאיך שאתה מתעקש לצירי את זה ולחשוב, אין שום קשר בין שני הדברים.

לבטא את דעתך - מותר, אך שים לב שאתה קורא לעבור על החוק. ברמת העיקרון אין לך השפעה על אף אחד (אני מניח שאתה לא מנהיג כת אפלה) ולכן סביר להניח שלא יעשו לך כלום אך קח זאת בחשבון. בנוסף ברגע שאתה לא תקבל לעבודה מישהו בגלל שהוא _ (השלם את החסר) אתה עבריין וצפה ענישה ע"י בית משפט (ובצדק מוחלט).

צביעות.

אתם יודעים מה - שכנעתם אותי. אם חוק החרם ייפול בבג"צ, ואני מאמין שהוא יפול, אני לא אתלונן על כך - למעשה אני אברך על הקביעה לפיה חרם על ציבור כלשהו עקב דעותיו ועמדותיו הפוליטיות או עקב מעשיו בתחומים אלה (מגורים בהתנחלות, פעילות מטעם מפלגה או ארגון כלשהו) הינו כלי חשוב בשיח הדמוקרטי ואין לשלול אותו או להגבילו בשום דרך. למחרת ביטול החוק בבג"צ אני אקרא לחרם על כלל מתפקדי מר"צ, פעילי "שלום עכשיו", "יש דין", "רופאים למען זכויות אדם", "הקרן החדשה" וכולי. ההצעה לחרם תכלול קריאה שלא לקנות תוצרת כלשהי מאנשים אלה, לא להזמין את שירותיהם, לא למכור להם דבר, לא להשכיר להם דירות ולא לקבלם לעבודה. נכון, חלק מהדברים הללו אסורים בחוק כיום, אבל כאשר בג"צ יקבע שהחרמת אנשים עקב דיעותיהם היא כלי חשוב בדמוקרטיה ואין להגבילו בשום אופן, לא נראה שבית משפט כלשהו יוכל להרשיע אותי מבלי לסתור את פסיקת בג"צ.

מה אתם אומרים? יילך?

לא תומך בחרמות כאלה ובאי קבלת אנשים המחזיקים בחברות בארגונים אלו לעבודה - אך אני כן תומך בזכותך לעשות כן. Civil disobedience הוא אחד הכלים הטובים, החזקים והבלתי אלימים ביותר שיש לפרט נגד הממשל - בהצלחה!(ואני רציני)

ברגע שתפסיק עם הדמוגוגיה והמחשבה שלך שכולם מנסים לדפוק אותך אולי תבין. אין שום קשר בין חופש הביטוי לבין חופש העיסוק, ואי הסכמה להעסיק מישהו כי הוא שמאלני/מתנחל היא עברה על חוקי היסוד של המדינה ועל אחד מהעקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה. בניגוד לאיך שאתה מתעקש לצירי את זה ולחשוב, אין שום קשר בין שני הדברים.

למה, על איזה עקרון דמוקרטי בסיסי אני עובר אם אני לא מעוניין להעסיק, נאמר אשכנזים? האם ישנו עקרון דמוקרטי בסיסי כי חובה עליי לאהוב את השונה? חובה עליי לא לפגוע באחר(פגיעה פיזית!), לא משנה מאיזו סיבה(הוא מכוער, הוא שחור, הוא לבן, יש לו ריח רע וכו') - אין שום חובה לאהוב, ואין פה שום קשר לעיקרון דמוקרטי!

לא אמרתי שחובה עליך לאהוב אותו. זכותך המלאה לשנוא אותו שנאת מוות. חובה עליך לא להפלות אותו בקבלה לעבודה בגלל זה, בהתאם לחוק יסוד חופש העיסוק במדינת ישראל. אל תכניס לי מילים לפה בבקשה.

הוא לא-לא יקבל אותו לעבודה בגלל שהוא "שונה". הוא לא יקבל אותו לעבודה בגלל שהוא שונא אותו. יחי ההבדל הקטן וזה בסדר גמור.

אין שום חוק שיכול לחייב אותי להעסיק מישהו שאני שונא בעסק הפרטי שלי.

ברמת העיקרון אם הוא יצליח להוכיח שהעדפת מישהו אחר מסיבה זאת אתה תפסיד במשפט. כמובן שאי אפשר להוכיח דבר כזה, אבל ברמת העיקרון. בכל מקרה, לפי חוקי מדינת ישראל אסור להפלות אדם בקבלה לעבודה משום סיבה שהיא.

חוק חופש העיסוק:

http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/yesod1.pdf

מדבר על כך שרשויות השלטון של מדינת ישראל אינן יכולות להפלות אדם במשלח ידו - מה הקשר לכך שיש לי חנות סיגרים, ואני לא רוצה להעסיק בה גבר, אלא מעדיף אישה - ועדיף ג'ינג'ית?

הפואנטה של החוק הוא סעיף 3:

כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד

וסעיף 4:

אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

אני לא רואה שום התייחסות מיוחדת לרשויות המדינה בחוק הזה (סעיף 5 שכנראה בלבל אותך מדבר על מי צריך להתייחס לאכוף אותו, לא לגבי מי הוא תקף).

חופש העיסוק זו זכות אזרח בסיסית בכל מדינה דמוקרטית.

אם אני לא מקבל אותך לעבודה כמוכר כיוון שאתה לא אישה ג'ינג'ית, זה לא אומר שאני מונע ממך לעסוק במשלח יד של מוכר. אני מונע ממך לעבוד אצלי, כיוון שאינני מעוניין בך כעובד - ברור לך שלא יכול להיות שאדם פרטי יהיה מחוייב להעסיק כל אחד, נכון? הגוף היחיד המחוייב "להעסיק" כל אדם(וגם אצלו יש המון קריטוריונים המונעים עיסוק שכזה) הוא צה"ל, מתוקף חוק שירות ביטחון.

לגבי הרשויות:

סעיף 5:

כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את חופש

העיסוק של כל אזרח או תושב.

עריכה: בילבל אותי? אולי הוא בילבל אותך. לא כתוב פה שום דבר על אכיפה, כתוב "כיבוד" - "הרשויות חייבות לכבד את חופש העיסוק". לא "הרשויות חייבות לאכוף את חופש העיסוק אותו מכבדים המעסיקים".

לפי מה אתה אומר שזו זכות אזרח בסיסית בכל מדינה דמוקרטית? חופש העיסוק הוא כי אדם רשאי לעסוק במקצוע, ללא פגיעה ממשלתית - זה ממש לא אומר שאתה מחוייב לקבל אותי לעבודה - זו לא פגיעה בחופש העיסוק - כיוון שברגע שדחית אותי מקבלה לעבודה, אני קופץ לחנות שלידך ועובד שם - החופש שלי לא נפגם.

שלא נזכיר את העובדה שחוק יסוד: חופש העיסוק עבר סה"כ ב-1992, ועל ידי פחות מרבע מהכנסת. מבחינה חקיקתית, משקלו כמשקל חוק מכס.

אם אני לא מקבל אותך לעבודה כמוכר כיוון שאתה לא אישה ג'ינג'ית, זה לא אומר שאני מונע ממך לעסוק במשלח יד של מוכר. אני מונע ממך לעבוד אצלי, כיוון שאינני מעוניין בך כעובד - ברור לך שלא יכול להיות שאדם פרטי יהיה מחוייב להעסיק כל אחד, נכון?

אם אתה לא מקבל מישהו לעבודה כי הוא לא אישה ג'ינג'ית, אתה עובר על החוק.

אם אני לא מקבל אותך לעבודה כמוכר כיוון שאתה לא אישה ג'ינג'ית, זה לא אומר שאני מונע ממך לעסוק במשלח יד של מוכר. אני מונע ממך לעבוד אצלי, כיוון שאינני מעוניין בך כעובד - ברור לך שלא יכול להיות שאדם פרטי יהיה מחוייב להעסיק כל אחד, נכון? הגוף היחיד המחוייב "להעסיק" כל אדם(וגם אצלו יש המון קריטוריונים המונעים עיסוק שכזה) הוא צה"ל, מתוקף חוק שירות ביטחון.

כפי שדן עבר בנושא הג'ינג'ית - כן, אתה עובר על החוק.

לגבי צה"ל - ברמת העיקרון הוא גם כפוף לחוקי מדינת ישראל וביניהם חוקי היסוד, אך בשבילו יש את חוק גיוס שירות ביטחון והוא באמת מקרה מיוחד.

סעיף 5:

עריכה: בילבל אותי? אולי הוא בילבל אותך. לא כתוב פה שום דבר על אכיפה, כתוב "כיבוד" - "הרשויות חייבות לכבד את חופש העיסוק". לא "הרשויות חייבות לאכוף את חופש העיסוק אותו מכבדים המעסיקים".

ננסה לפנות לצד ההגיוני שלך - למה שהכנסת תחוקק חוק יסוד בעל מעמד חוקתי שיחול רק על רשויות השלטון?

אגב, כיבוד זה בין היתר אכיפה, זה הרי אחד מתפקידי הרשות המבצעת.

לפי מה אתה אומר שזו זכות אזרח בסיסית בכל מדינה דמוקרטית? חופש העיסוק הוא כי אדם רשאי לעסוק במקצוע, ללא פגיעה ממשלתית - זה ממש לא אומר שאתה מחוייב לקבל אותי לעבודה - זו לא פגיעה בחופש העיסוק - כיוון שברגע שדחית אותי מקבלה לעבודה, אני קופץ לחנות שלידך ועובד שם - החופש שלי לא נפגם.

חופש העיסוק אומר שאסור לאדם לא לקבל אותך לעבודה משיקולים לא ענייניים. אם בעל חנות לא קיבל אותי לעבודה כי אני מרוקאי והוא מקבל רק אשכנזים זה אומר השיקול שלא כנראה לא ענייני, אלא אם תתן לי שיקול רלוונטי שתופס ברוב המקרים לנושא בתור מוכר בחנות כלשהי?

שלא נזכיר את העובדה שחוק יסוד: חופש העיסוק עבר סה"כ ב-1992, ועל ידי פחות מרבע מהכנסת. מבחינה חקיקתית, משקלו כמשקל חוק מכס.

מבחינה חקיקתית משקלו כשל חוק שעבר ב-120 קולות.

עובדה שעברו 20 שנים מאז (סליחה, 19) ולא היה ניסיון שינוי שהשיג רוב של 61 חברי כנסת כך שכנראה החוק הזה כן שווה שהו.

חופש העיסוק זו זכות אזרח בסיסית בכל מדינה דמוקרטית.

נכון מאוד - אבל כך הרי גם חופש הביטוי וחופש המחאה, לא? האין שוללים ממני חלקים מסויימים בחופש המחאה כשאוסרים עלי לסרב להעסיק אדם כמחאה על דעותיו (לא בגלל שהוא בעל תכונות שאינן תלויות בו כגון להיות ג'ינגי, אלא בגלל שהוא בעל דעה שאפשר לשנות), או חלקים מסויימים בחופש הביטוי כשאוסרים עלי להגיד שלדעתי סירוב שכזה הוא מה שדרוש למדינה?

כפי שדן עבר בנושא הג'ינג'ית - כן, אתה עובר על החוק.

לגבי צה"ל - ברמת העיקרון הוא גם כפוף לחוקי מדינת ישראל וביניהם חוקי היסוד, אך בשבילו יש את חוק גיוס שירות ביטחון והוא באמת מקרה מיוחד.

שים לב - אני לא כופר בכך שנכון לעכשיו, אין זה חוקי לא להעסיק מישהו כיוון שהוא לא אישה ג'ינג'ית. זה החוק, ולטעמי הוא חוק מטופש.

העניין הוא כזה: כל עוד חוקים כאלו ואחרים מונעים אפליה על בסיס כזה או אחר - הרי שחוק החרם הוא רק נספח נוסף לחוקים אלה ואין שום צידוק לפסילתו בבג"ץ. באם יהיה למעסיק חופש להעסיק כרצונם, אז חוק החרם פוגע בחופש הפרט ודינו להיפסל בבג"ץ. כרגע, חוק החרם נשען על חקיקה קיימת, שאיתה משום מה, לבג"ץ אין בעיה.

ננסה לפנות לצד ההגיוני שלך - למה שהכנסת תחוקק חוק יסוד בעל מעמד חוקתי שיחול רק על רשויות השלטון?

אגב, כיבוד זה בין היתר אכיפה, זה הרי אחד מתפקידי הרשות המבצעת.

אתה חייב להתחיל להתדיין ברמה נאותה, חלאס עם העקיצות הקטנות האלה, הן לא משרתות אותך בכלל.

בוא ננסה לפנות להיגיון שלך: רשויות השלטון במדינה דמוקרטית מופרדות אחת מהשנייה על מנת להגן על האזרח מן השלטון. אם תסתכל על חוקות בעולם(חוקת ארה"ב למשל), הרי שתראה שרוב החוקה עוסקת במה מותר ומה אסור לשלטון לעשות - ולא מה אסור לאזרח לעשות.

בג"ץ למשל, חב את קיומו לכך שאזרחים במדינת ישראל יוכלו להגיש תביעות נגד מוסדות השלטון.

חופש העיסוק אומר שאסור לאדם לא לקבל אותך לעבודה משיקולים לא ענייניים. אם בעל חנות לא קיבל אותי לעבודה כי אני מרוקאי והוא מקבל רק אשכנזים זה אומר השיקול שלא כנראה לא ענייני, אלא אם תתן לי שיקול רלוונטי שתופס ברוב המקרים לנושא בתור מוכר בחנות כלשהי?

מבחינתי, להעסיק אשכנזים נוגד את האידאולוגיה שלי כי אשכנזים הם האליטה השלטונית במדינת ישראל הרודים ביוצאי מדינות ערב. זה שיקול רלוונטי כיוון שאם אני לא מסוגל להסתדר עם אשכנזי שיעבוד אצלי, אני אסבול וגם העסק שלי יסבול.

בשוק חופשי, כאדם פרטי ולא ממשלתי - השיקול הענייני היחיד הוא שיקול התועלת עצמית. אם אני מחליט לא להגיש אוכל לאשכנזים - הרי שביצעתי בעצמי את השיקולים והגעתי למסקנה(לפי דעתי: מוטעית). שחקן אחר בשוק יראה שאף אחד לא מגיש אוכל לאשכנזים ויפתח מסעדת גפיטלע-פיש מצליחה.

מבחינה חקיקתית משקלו כשל חוק שעבר ב-120 קולות.

עובדה שעברו 20 שנים מאז (סליחה, 19) ולא היה ניסיון שינוי שהשיג רוב של 61 חברי כנסת כך שכנראה החוק הזה כן שווה שהו.

דמגוגיה זולה. עד עכשיו לא היה ניסיון לשנות את חוק הגיוס לשירות הביטחון וחוק מקרקעי ישראל(שאנו רואים עכשיו לכמה נזק הוא גורם), או חוקי מס ומכס אחרים - אין זה טיעון בעד הלגיטימיות שלהם - אלא כנראה טיעון בעד עצלנות הח"כים בלבד. לא כל חוק שנשאר הוא חוק ראוי.

קצת על החוק בויקי:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93:_%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A7

בקיצור: החוק הוא חלק מ"המהפכה החוקתית" של אהרון ברק שיש עליה ויכוח רב, ובצדק. החוק עבר בתמיכתם של קצת יותר מ-20 ח"כים, אך הם קבעו כי על מנת לשנות אותו יש צורך ביותר מ-61 ח"כים... אבסורד! זה כמו שארבעה ח"כים יעבירו חוק הדורש לשלם כל מחיר תמורת גלעד שליט, ויקבעו כי רק רוב של 61 ח"כים יכול לשנות אותו. למיותר לציין שהסיכוי למצוא 61 ח"כים שיבטלו חוק כזה פופליסטי - שואף לאפס.

כמו כן, ניתן לראות יפה מאוד בויקי איך ישנם חוקים לא מעטים שפוגעים בחופש העיסוק, מטעמים שבשבילך כנראה "אינם רלוונטיים" - כמו החוק האוסר על ייבוא בשר לא כשר.

שים לב - אני לא כופר בכך שנכון לעכשיו, אין זה חוקי לא להעסיק מישהו כיוון שהוא לא אישה ג'ינג'ית. זה החוק, ולטעמי הוא חוק מטופש.

העניין הוא כזה: כל עוד חוקים כאלו ואחרים מונעים אפליה על בסיס כזה או אחר - הרי שחוק החרם הוא רק נספח נוסף לחוקים אלה ואין שום צידוק לפסילתו בבג"ץ. באם יהיה למעסיק חופש להעסיק כרצונם, אז חוק החרם פוגע בחופש הפרט ודינו להיפסל בבג"ץ. כרגע, חוק החרם נשען על חקיקה קיימת, שאיתה משום מה, לבג"ץ אין בעיה.

מה הקשר בין החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה לבין חוק החרם? רמז: אין.

חוק החרם צפוי להפסל בבג"ץ כי הוא פוגע בחופש הביטוי באופן לא מידתי וללא תכלית ראויה. זה ששני החוקים נועדו לכאורה למנוע אפליה לא אומר ששניהם לגיטימיים, כי הם עושים זאת באמצעים שונים לחלוטין.

אגב, החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה הוא אחד החוקים הסוציאליים החשובים ביותר שקיימים. זה שאתה חושב שהוא מטופש מעיד בעיקר עליך.

אם אתה לא מקבל מישהו לעבודה כי הוא לא אישה ג'ינג'ית, אתה עובר על החוק.

קישקוש בלבוש. כל יום אני רואה הצעות עבודה של משרדי פרסום: "דרושה בחורה בלונדינית וסקסית בגיל 18 עד 22 לצורך פרסומת לחברת משקאות גדולה".

אתה טוען שזה לא חוקי?