Elder Scrolls V: Skyrim - כל הפרטים כאן

- Share

מה דעתכם על התקדמות הרמות (leveling system) במשחק הבא? רוצים שתישאר בדומה ל-Oblivion?

הבעיה העיקרית עליה התלוננו היא שהעולם ממשיך להתפתח ביחד עם ההתקדמות שלך.

כך שככל שהדמות שלך מתחזקת, כך גם תפגוש אויבים חזקים יותר, מה שמוביל למצב שאתה לא בהכרח מרגיש יותר חזק, כפי שהעיקרון אומר.

לטעמי, עם בחירות נכונות של סקילים וניצול בונוסים של 5+ בעליית דרגה, ניתן להגיע למצב שאתה כן מרגיש את ההתקדמות.

מצד שני, שחקנים לא מנוסים עלולים לבצע טעויות של התנסות, מה שעלל להוביל למצב שהמשחק יהיה קשה מדי עבורם.

אני בעד גירסה מאוזנת יותר של מערכת ההתקדמות של Oblivion- בסה"כ נהניתי מאתגר תמידי.

להילחם ולנצח בקלות רוב מוחלט של אויבים היה יכול להיות משעמם מאוד במשחק שתוחלת החיים שלו כ"כ ארוכה.

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

Domovoi

- Share

הדבר הכי מגעיל שהיה ב-OBLIVION זה היה ה-level scaling כך שלא,חייבים מערכת חדשה.

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

death_star

פורסם 2010 בדצמבר 31

- Share

פורסם 2010 בדצמבר 31

מערכת ה Scalling הייתה מיותרת לחלוטין. אני זוכר שפתחתי בהתחלה דמות כדי לחקור את מה שיש בעולם ועליתי כמה רמות בלי לפתח את הדמות שלי יותר מדי, ופתאום כל דנג'ן אכלס טרולים ששחטו אותי כמו כלום. המערכת הייתה הרבה יותר הגיונית במורוינד - יש אזורים קשים לשחקנים מתקדמים, ואזורים קלים לשחקנים מתחילים. זה הרבה יותר הגיוני.

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

Judas Iscariot

- Share

את אובליביון אפשר, טכנית, לסיים בלבל 1 כי שאר העולם נשאר ברמה הזאת. לא אהבתי את זה בכלל שלכל בנדיט יש שריון דיאדריה שאמור להיות "נדיר בטירוף". אהבתי את זה בהרבה במורווינד שבשביל להשיג שריון באמת טוב היית צריך להזיע דם ולא סתם להגיע ללבל 25 ולקחת אותו מאיזה בנדיט אפס.

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

death_star

- Share

את אובליביון אפשר, טכנית, לסיים בלבל 1 כי שאר העולם נשאר ברמה הזאת. לא אהבתי את זה בכלל שלכל בנדיט יש שריון דיאדריה שאמור להיות "נדיר בטירוף". אהבתי את זה בהרבה במורווינד שבשביל להשיג שריון באמת טוב היית צריך להזיע דם ולא סתם להגיע ללבל 25 ולקחת אותו מאיזה בנדיט אפס.

מסכים. אלמנט האיסוף הוא מאוד נחמד ואם אתה מקבל דברים בכפית זה פשוט פחות כיף. ספציפית במורווינד היה את האתגר של להשיג את כל חלקי השריון בלי להרוג את דיוואת' פרי (או איך שלא קראו לו) כי והא היה היחיד במשחק עם מגני כתפיים דאדריים... ממש שברתי את הראש על זה עד שחשבתי על דרך... לא היה דבר כזה באובליוויון וחבל.

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

navk2

- Share

הדבר הכי מגעיל שהיה ב-OBLIVION זה היה ה-level scaling כך שלא,חייבים מערכת חדשה.

טמטום, גרם לי לעזוב אותו אחרי יומיים.

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

teddy85

- Share

אני רואה שאני לא היחיד שהתעכזב מאובליוויאן, ביחס למורוווינד.

מורוווינד היה ממש מצחיק מבחינה של קרבות, אם שיפרתה קפיצה וקשת עד הסוף אז אפשר היה לקפוץ מהאויבים ולצלוף בהם בזמן שהם רודפים אחריך.

אני ממש נהנתי להרוג ככה את וויויס.

והכי חשוב שהמשחק היה מאוד מאתגר , היו קווסטים שהיה צריך לקרוא את ההוראות של המשימה ממש טוב כדי להבין מה עושים וגם אז זה היה ממש קשה לביצוע

וכמו שמישהו כבר כתב בשירשור של המלצות למשחקי תפקידים , הזאנר הזה די מדרדר מפני שאת כל המשחקים מנסים לעשות מותאמים לקונסולות.

איך אני שונאה את כל הקונסולות, במיוחד את סוני שמכרו לי את הסוני רידר ב 300 דולר שהתקלקל לי אחרי חצי שנה

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

death_star

- Share

אני רואה שאני לא היחיד שהתעכזב מאובליוויאן, ביחס למורוווינד.

מורוווינד היה ממש מצחיק מבחינה של קרבות, אם שיפרתה קפיצה וקשת עד הסוף אז אפשר היה לקפוץ מהאויבים ולצלוף בהם בזמן שהם רודפים אחריך.

אני ממש נהנתי להרוג ככה את וויויס.

והכי חשוב שהמשחק היה מאוד מאתגר , היו קווסטים שהיה צריך לקרוא את ההוראות של המשימה ממש טוב כדי להבין מה עושים וגם אז זה היה ממש קשה לביצוע

וכמו שמישהו כבר כתב בשירשור של המלצות למשחקי תפקידים , הזאנר הזה די מדרדר מפני שאת כל המשחקים מנסים לעשות מותאמים לקונסולות.

איך אני שונאה את כל הקונסולות, במיוחד את סוני שמכרו לי את הסוני רידר ב 300 דולר שהתקלקל לי אחרי חצי שנה

כן, למרות שנהנתי מאוד מאובליוויון הוא פשוט לא היה כמו מורווינד. קשה לי לשים את האצבע מה בדיוק השתבש אבל מורוווינד פשוט תפס אותי הרבה יותר חזק מאובליוויון.

ולדעתי הכי כיף היה לנצל את האלכימיה כדי פשוט להיות אלוהים במשחק. אחרי קומבינציה מסויימת של שיקויים הייתי יכול ליצור קסם שיכול להרוג את כל מי שנמצא על המסך באותו רגע... זמנים טובים... למרבה המזל גיליתי את הדברים האלו אחרי שכבר סיימתי את המשחק ככה שהוא לא נהרס לי יותר מדי...

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

Judas Iscariot

פורסם 2011 בינואר 2

- Share

פורסם 2011 בינואר 2

מורווינד הוא משחק מאוד מאוד שונה מאובליביון. הדבר היחיד הטוב ביותר באובליביון הוא ההפקה(דיבוב מלא וכו') ומערכת הקרבות שבמורווינד הייתה ממש מפגרת.

מורווינד שונה בעיקר בגלל שהוא עולם שונה, alien(זר) ומיוחד מאוד שאליו השחקן "מושלך" וצריך להכיר את ההיסטוריה שלו והעולם שלו תוך כדי הקווסטים השונים והקווסט הראשי. הפוליטיקה בין הבתים הגדולים, שבטי האשלנדרים, הנבואות השונות, הדוגמה של מקדש הטריבונאל, הזנופוביה, האוטונמיה של הדונמאר... זה עולם מרתק ועמוק בטירוף.

אובליביון לעומת זאת נראה כמו סתם משחק תפקידים גותי. אז אתה בבירה של האימפריה וצריך להציל אותה. ואוו.

אמרו כאן גם על עניין ה"רמזים" וההתעמקות בקווסטים - אם במורווינד באחת המשימות הראשונות בשביל למצוא מערה כלשהי נתנו לך הוראות שהיא "בין סדייה נין לבלמורה, ליד הר געש מוזר - אז היית צריך *לחפש את המערה* ולמצוא רמזים למיקום שלה אצל האנשים האחרים בעולם.

באובליביון אתה מקבל משימה להגיע למערה סודית ביותר שאף אחד לא יודע על קיומה, ומסמנים לך את המיקום שלה על המפה ><

ואני יודע שאפשר "לכבות" את הquest marker, אבל כיוון שלא נותנים לי רמזים איך להגיע לשם - זה היה הופך את המשחק לבלתי אפשרי.

באופן כללי אובליביון סבל מסתמונת הקונסולות, בדומה לMass Effect 2. ערכי ההפקה גבוהים יותר ומכניקות המשחק Tight יותר - אך המשחק עצמו רדוד יותר, נגיש יותר והעולם פחות מרתק.

ועדיין, אובליביון היה משחק מעולה, AAA. במיוחד כאשר שמים בו את הפלאגינס והמודס הנכונים(OOO, BT-MOD, servant of the dawn ועוד ועוד).

אני יכול לקוות ש-Skyrim יהיה דומה במכניקות משחק לאובליביון ודומה בעולם ובעומק למורווינד, אך כיוון שגם משחק זה מכוון גם לקונסולות(ואולי אפילו בעיקר... בעעעע) אני כנראה אתבדה - ועדיין אקבל את אחד ממשחקי התפקידים הטובים ביותר, לפי מיטב המסורת של בת'סדה.

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

death_star

פורסם 2011 בינואר 3

- Share

פורסם 2011 בינואר 3

מורווינד הוא משחק מאוד מאוד שונה מאובליביון. הדבר היחיד הטוב ביותר באובליביון הוא ההפקה(דיבוב מלא וכו') ומערכת הקרבות שבמורווינד הייתה ממש מפגרת.
מורווינד שונה בעיקר בגלל שהוא עולם שונה, alien(זר) ומיוחד מאוד שאליו השחקן "מושלך" וצריך להכיר את ההיסטוריה שלו והעולם שלו תוך כדי הקווסטים השונים והקווסט הראשי. הפוליטיקה בין הבתים הגדולים, שבטי האשלנדרים, הנבואות השונות, הדוגמה של מקדש הטריבונאל, הזנופוביה, האוטונמיה של הדונמאר... זה עולם מרתק ועמוק בטירוף.
אובליביון לעומת זאת נראה כמו סתם משחק תפקידים גותי. אז אתה בבירה של האימפריה וצריך להציל אותה. ואוו.
אמרו כאן גם על עניין ה"רמזים" וההתעמקות בקווסטים - אם במורווינד באחת המשימות הראשונות בשביל למצוא מערה כלשהי נתנו לך הוראות שהיא "בין סדייה נין לבלמורה, ליד הר געש מוזר - אז היית צריך *לחפש את המערה* ולמצוא רמזים למיקום שלה אצל האנשים האחרים בעולם.
באובליביון אתה מקבל משימה להגיע למערה סודית ביותר שאף אחד לא יודע על קיומה, ומסמנים לך את המיקום שלה על המפה ><
ואני יודע שאפשר "לכבות" את הquest marker, אבל כיוון שלא נותנים לי רמזים איך להגיע לשם - זה היה הופך את המשחק לבלתי אפשרי.
באופן כללי אובליביון סבל מסתמונת הקונסולות, בדומה לMass Effect 2. ערכי ההפקה גבוהים יותר ומכניקות המשחק Tight יותר - אך המשחק עצמו רדוד יותר, נגיש יותר והעולם פחות מרתק.
ועדיין, אובליביון היה משחק מעולה, AAA. במיוחד כאשר שמים בו את הפלאגינס והמודס הנכונים(OOO, BT-MOD, servant of the dawn ועוד ועוד).
אני יכול לקוות ש-Skyrim יהיה דומה במכניקות משחק לאובליביון ודומה בעולם ובעומק למורווינד, אך כיוון שגם משחק זה מכוון גם לקונסולות(ואולי אפילו בעיקר... בעעעע) אני כנראה אתבדה - ועדיין אקבל את אחד ממשחקי התפקידים הטובים ביותר, לפי מיטב המסורת של בת'סדה.

אין ספק שאובליוויון היה משחק הרבה יותר מפותח טכנית ממורווינד, אבל באמת משהו היה חסר בו. אני זוכר שבאחד השיטוטים שלי במורווינד מצאתי פעם מישהי שנתנה את ה boots of blinding speed, וכל פעם ששיחקתי במשחק חדש (והיו הרבה כאלו) שכחתי איפה היא ובכל משחק סרקתי מחדש את כל האזור הכללי כדי למצוא אותה (כי walkthrough זה לחלשים). או שהיה ברברי שמכשפה גנבה לו את הבגדים. או מישהו שראה זוג קגוטים מזדווגים (אני חושב) ורצה עזרה ממני. לא זכור לי שהיו דברים כאלו באובליוויון. אולי המפתחים שמו דברים כאלו על המפה, אבל כמו שאמרת כשמאכילים אותך בכפית אין יותר מדי סיבה לשוטט סתם במפה. וחבל, כי הדברים הקטנים האלו זה מה שעושה לדעתי את המשחק.

אני לא רואה את הקשר לקונסולות אבל. לדעתי זה יותר נסיון להנגיש את המשחק לקהלים שהם לא שחקני משחקי תפקידים טיפוסיים. אני זוכר שהרבה אצלנו שיחקו במשחק כשהוא רק יצא, גם כאלו שהם לא שחקני משחקים טיפוסיים, כי הוא היה הרבה יותר מופשט. מורווינד דרש ממני די הרבה התמדה כדי שאני באמת אבין אותו ואהנה ממנו, לאובליוויון נכנסתי חלק, ויכול להיות שזה מה שגרם לו להיות קצת יותר רדוד (גם עם משופר טכנית הרבה יותר).

המממ - עכשיו אני מסתכל ב UESP - יש 232 דפים בקטגוריית Oblivion Quests לעומת 427 עבור מורווינד, מה גם שאם אני לא טועה אובליוויון גדול יותר (בגודל מפת העולם) ממורווינד... אז מה הפלא שהעולם מרגיש הרבה יותר ריק אם במורווינד היה פי 2 יותר מה לעשות על שטח יותר קטן...

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

teddy85

- Share

^^ הזכרת לי משהו גדול, אני זוכר במורווינד ליד הכפר שאתה מתחיל את המשחק יש איזו גופה ששוכבת מתה, ועליה יש אם אני זוכר נכון נעליים קסומות

ואם אתה לובש אותם הם מעיפים אותך ממש גבוה, ואז גם אתה נופל ומת ליד הגופה שמצאתה. זה היה אחד הקטעים שצחקתי בלי הפסקה כשזה קרה לי

לגבי המפה אני מסכים עם הבחור מעלי, המפה של מורוווינד מרגישה פי כמה וכמה יותר גדולה מאובליוויאן. ואני זוכר שהיו איזורים שממש חששתי ללכת בהם כי הם היו קשים מאוד , אז היו חלקים גדולים במפה שהייתי מתגנב בהם רק כדי לא לפגוש יצורים שהיו הורגים אותי די בקלות.

אני גם מאוד אהבתי את זה שהיו שלוש משפחות אצולה שאפשר היה לבחור רק משפחה אחת להצטרף איליהם ולעשות את הקווסטים שלהם.

ולכל משפחה היתה את הסביבה והאווירה יחודית רק לה

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

rikus

- Share

נראה לי שמורווינד זה הכי קרוב ל DAGGERFALL שהיה באמת אחד המשחקים, מן הסתם כי הוא ההמשך..

אגב אם היית קורא את הפתק שלו, לא היית לובש את הנעליים - עצלן!

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

HuGeMouTh

- Share

http://kotaku.com/5723930/the-elder-scrolls-fans-give-morrowind-a-makeover

אם כל הדיבורים על Morrowind חשבתי שזה יעניין אותכם (למקרה שלא ראיתם), המשחק עבר שידרוג גרפי:

קישור לתוכן

שתף באתרים אחרים

teddy85

- Share