השבוע יצא לי לדבר עם גיימר צעיר ונכנסו לדיון על משחקי יריות בגוף ראשון,

די עיצבן אותי שהוא חושב שמשחק היריות הטוב בהיסטוריה הוא קרייסיס ( )

מפאת גילו הצעיר בכל זאת נדהמתי לגלות שמשחקים שהיוו אבן דרך בתעשיה הוא אפילו לא מכיר.

אחד מהם היה DOOM , שיכנעתי אותו לנסות את הכותר DOOM3 והיללתי ושיבחתי את המשחק כהוגן.

כשחזרתי הביתה החלטתי להתקין אותו שוב רק בשביל לאמת את התשבוחות שהענקתי לו.

מהרגע הראשון שחזרתי לשחק במשחק הזה נזכרתי למה אני אוהב משחקי מחשב,

הדקדוק בפרטים הקטנים, האווירה והסאונד (לא מומלץ לבעלי לב חלש) מכניקת הירי והמשחקיות, העלילה וכו.

למרות שכבר id הצליחו להבהיל אותי קשות בזמנו, הם מצליחים לעשות זאת שוב.

אני ממליץ לכל הגיימרים הצעירים לנסות את המשחק הזה כדי להבין איך פעם היו עושים משחקים טובים.

להורדת הדמו:

http://www.gamershell.com/download_7059.shtml

[attachment deleted by admin]

Crysis זה סתם משחק שהוא benchmark לכרטיסי מסך. מנוע גרפי כבד, לא יעיל ומלא בשטויות מיותרות, שכל המטרה שלו היא לגרום לאנשים לומר "וואו, זה כל-כך כבד לי על המחשב, כנראה זה אומר שזה מדהים". רק זה הופך אותו בעיניי למשחק גרוע, בלי שום קשר למשחקיות האמיתית שלו (שללא ספק, יש טובים ויש גרועים ממנה).

DOOM3 אגב גם לא היה מי יודע מה. כן, מפחיד. אבל הקטע של מפלצות שקופצות עליך מהאפלה מתיישן מהר. זו לא האווירה הלחוצה של FEAR, שממש נכנסת לך מתחת לעור. בסופו של דבר, גרפית הוא יפה מאוד, אבל הוא לא היה מהפכני כמו DOOM המקורי, ואין לו אפילו עשירית מהכריזמה של המקור.

נכון רק שלשחק היום בכותרים הקודמים זה קצת בעיה.

המשחק הנ"ל עדיין נראה סביר על מחשבים של היום ולדעתי הוא משחק מעולה

חוץ מהמנוע המדהים שהיה לדום 3 המשחק היה מאוד מאכזב.

בשונה ממנו quake 4 שיצא על אותו מנוע של דום 3 אם אינני טועה מוצלח פי כמה וכמה רמות.

בפעם האחרונה ששחקתי דום 3 זה היה ב-05 נראה לי ..

עם RADEON 9550

ותמיד הייתי מת לדעת איך המשחק יראה עם האופציה של 512MB זכרון לכ.מ באפשרויות של המשחק חחח מה שלא היה לי פעם

למרות שהמשחק משעמם אבל שיהיה ..

יש לי אותו ל360.. משחק אדיר רק מתחיל לחזור על עצמו בשלב מסויים בקמפיין

כמו שאמרו, DOOM3 לא מגיע לרבע ממה ש DOOM המקורי היה.

הוא מסתמך יותר על להבהיל (משהו שקופץ עליך מהחשכה עם רעש) במקום ממש להפחיד וכמו שאמרו "להיכנס לך מתחת לעור".

גם חסרים בו רגעים כאלו בלתי נשכחים.

סתם לדוגמה, בדום הראשון, יש שלב בשם slough of despair. חוץ מזה שהמוזיקה תוקעת בך ייאוש וכמובן יש את האלמנטים הרגילים של המשחק, אחרי שאתה הולך בכל המפה ולוחץ TAB לראות איפה אתה, פתאום אתה מגלה שהשלב מעוצב בצורת יד מכווצת בכאב.

זה פשוט final blow שמבטיח שהלילה לא תישן.

למה שלא תתן לילד לשחק ב HALF LIFE המקורי. משחק משובח מאין כמותו. :-)

כמו שאמרו, DOOM3 לא מגיע לרבע ממה ש DOOM המקורי היה.

מחזק.

ואפשר להוסיף גם את DooM 2.

אין כמו התקופה שהמשחק רק יצא, הייתי אז בגיל העשרה,

כמה היינו חורשים על המשחק הזה.

זה באמת היה פריצת דרך בעולם המשחקים.

מבחינתי DOOM וDOOM2 (וכל החבילות כגון ULTIMATE DOOM וFINAL DOOM) זה אותו משחק. ברור שDOOM2 עדיף, כי הוא הוסיף כמה דברים שלא היו במקורי, מה שמביא גיוון הרבה הרבה יותר גדול. אם תרצו, DOOM2 היה לDOOM משהו כמו WIN7 לVISTA.

אני לא מכיר עוד משחק שכמעט 20 שנה אחרי שיצא יש לו קהילת מעריצים כל-כך ענקית, עם עשרות מודים, פטצ'ים, אלפי חבילות שלבים, שיפורים (גם במישור הגרפי), תחרויות שונות וכו' וכו'.

ועם כל הכבוד לגרפיקה המרשימה והמציאותית של הכותרים החדשים, הDOOMים המקוריים הם עד כה המשחקים היחידים שגרמו לי להיבלע כל-כך בחוויית המשחק, שמצאתי את עצמי מזיז את הראש כדי להימנע מפגיעת כדור אש.

אגב, בעיה נוספת של DOOM3, היא שלמרות המנוע הגרפי המרשים, העיצוב של המשחק עצמו היה משעמם להחריד: שלבים אפורים שחוזרים על עצמם, מסדרונות אפלים וכמעט אפס שטחים פתוחים. ברור שזה נעשה על מנת להעצים את אפקט הפחד, אבל כמו שאמרתי - זה מתיישן. למעשה עם הברקה בודדת בדמות Hell ועוד כמה שלבים חביבים לקראת הסוף.

כל המנועים הגראפים של ID הם פריצת דרך, כולם "הקדימו את זמנם". doom1 היה הראשון מסוגו (נתעלם לרגע מ wolf3d) ולכן נחרט בזכרון.

גם הוא היה חשוך עם לא מעט מזדרונות צרים, גם שם אוייבים הופיעו משום מקום בהפתעה. מי ישמע כמה מעניין יותר הוא היה - להרוג, להתקדם, ללחוץ על כפתור. doom3 המשיך את המסורת, וזה שהוא מצמרר ומבהיל יותר זה יאמר לזכותו ולא כנגדו. לזה התכוון המשורר. המשחק מעולה.

תושיבו היום ילד שה-FPS הראשון שלו יהיה doom3. אחר כך תנו לו לשחק doom1, משופר, עם מודים וכו'...

האמת לא משנה מה תתנו לו לשחק קודם - הוא יאמר ש-1 זה זבל בהשוואה ל-3.

אני כמוכם נהניתי הרבה יותר מ-Doom 1/2, אבל זה לא בגלל שהוא טוב יותר מ-3. אם היה לי את 3 בתקופה ההיא - הייתי נהנה יותר,

(אם לא הייתי קופץ מהחלון בהתרגשות)

אני כמוכם נהניתי הרבה יותר מ-Doom 1/2, אבל זה לא בגלל שהוא טוב יותר מ-3. אם היה לי את 3 בתקופה ההיא - הייתי נהנה יותר,

(אם לא הייתי קופץ מהחלון בהתרגשות)

זו בדיוק הנקודה.

יחסית לזמנו, DOOM המקורי היה גם מדהים מבחינת המנוע וגם מבחינת המשחקיות. ברור שהמנוע של DOOM3 טוב יותר, אבל מבחינת משחקיות הוא לא הוסיף שום דבר מיוחד. וגם יש לו replay value של 0, מה שאני אישית לא יכול לומר על המקוריים (שזה לא אומר, אגב, שלא נהניתי מDOOM3 כששיחקתי בו בפעם האחת והיחידה).

בעולם הטכנולוגי, שבו כל התקדמות נבנית על גבי המצב הקיים, וההתפתחויות הן איטרטיביות, קשה עד בלתי-אפשרי להעריך פריצות דרך משמעותיות בעבר. ברור שמעבד מרובע ליבה הוא דבר טכנולוגי הרבה יותר מתקדם מטרנזיסטור, אבל האם זה אומר שמדובר בהמצאה יותר גאונית מאשר טרנזיסטור?

אני ממליץ לכל הגיימרים הצעירים לנסות את המשחק הזה כדי להבין איך פעם היו עושים משחקים טובים.

אני לא חושב שגיימרים צעירים ידעו להעריך משחקים כאלה. במיוחד כאלה שגדלו עם הדור של היום ורגילים לגרפיקה מפוצצת.

אמרת הכל בזה שהוא היה בטוח שקרייסיס הוא המשחק הטוב ביותר.

משחק שכולו נטו גרפיקה מדהימה וזהו. אין לו עלילה עמוקה, אין לו בניית שלבים מדהימה, אין בו חידות משולבות ואפילו האינטליגנציה של ה-AI שם לא חדשנית.

אישית, אני לא אהבתי את DOOM3, הוא לא הרגיש מספיק דומה לראשונים.

DOOM 1+2 הם ללא ספק משחקי ה-FPS הטובים ביותר שנוצרו, סיימתי אותם שוב לאחרונה ונהניתי מכל רגע, למרות התיישנות של 17 שנה.

זו בדיוק הסיבה שהצעירים איכשהו יצליחו לעכל את הגרפיקה של DOOM3 ולהנות מהמשחק.

אם ינסו את השני וקל וחומר את הראשון כמה שעמוק יהיה המשחק הוא יראה " ח ר א "

זו בדיוק הסיבה שהצעירים איכשהו יצליחו לעכל את הגרפיקה של DOOM3 ולהנות מהמשחק.

אם ינסו את השני וקל וחומר את הראשון כמה שעמוק יהיה המשחק הוא יראה " ח ר א "

וזו בדיוק הסיבה שהצעירים של היום חושבים שקרייסיס זה משחק היריות הכי טוב אי-פעם. אין לך מה להתפלא או להתעצבן על כך.

בוא נאמר, שעם כל אהבתי לDOOM3 ולז'אנר הוא לא בדיוק הדוגמה ל"איך היו עושים פעם משחקים טובים", לפחות לא לדעתי.