מישהו יכול להסביר את הקטע של האינפלציה?

[Artist]

ושוב אתה מצליח לצאת נגד כל הכלכלנים בעולם

יש קונצנזוס שבמשק בריא האינפלציה צריכה להיות חיובית והויכוח בין הכלכלנים הוא לא אם צריכים אינפלציה נמוכה אלא איזה שיעור הוא טוב.

צריך עלייה בכמות אמצעי התשלום במשק, אבל אין שום צורך באינפלציה או יציבות מחירים.

אם יש צורך במעט אינפלציה ויציבות מחירים אפשר להגיד שהמדיניות המוניטורית של ברננקי הייתה מושלמת.

ושוב אתה מצליח לצאת נגד כל הכלכלנים בעולם

ארה"ב הפכה למדינה העשירה בעולם בגלל מגוון סיבות, זאת לא אחת מהן

אני מדבר על תקופה מאוד ספציפית (1879-1913) שבה ארה"ב חוותה צמיחה חסרת תקדים בהיסטוריה, ובאינפלציה של כ 0% לאורך כל התקופה.

[ixslashix]

זה נכון, ארצות הברית והחלום האמריקאי זה בדיוק זה, Legal tender זה החוזק של כלכלה,

המטבעות היום לא שווים את הנייר שעליהם הם מודפסים (וזה העינין, הדפסה של כסף בלי כלום מאחוריו חוץ מחוב), יש מלא תנודות

ואין ערך אחיד...

[giladr]

זה נכון, ארצות הברית והחלום האמריקאי זה בדיוק זה, Legal tender זה החוזק של כלכלה,

המטבעות היום לא שווים את הנייר שעליהם הם מודפסים (וזה העינין, הדפסה של כסף בלי כלום מאחוריו חוץ מחוב), יש מלא תנודות

ואין ערך אחיד...

legal tender זה הרעה החולה הכי מסריחה שנולדה אי פעם.

אתם לא מבינים שכסף מנייר ו legal tender זה פשוט מכשיר לשעבוד של אזרחים? זה בדיוק (אבל בדיוק!) אותו כבר כמו שמישהו יעמוד מעליכם עם שוט שתעבדו.

[ixslashix]

אתה יודע מה זה legal tender בכלל? לא נשמע ככה...

[omrij]

שבה ארה"ב חוותה צמיחה חסרת תקדים בהיסטוריה, ובאינפלציה של כ 0% לאורך כל התקופה.

אין קשר בין הדברים

יש הרבה סיבות לצמיחה בשנים האלו, האינפלציה המאופסת או ההצמדה לזהב היא לא אחת מהן.

[br]פורסם בתאריך: 2.08.2009 בשעה 19:58:14

---

אני מדבר על תקופה מאוד ספציפית (1879-1913) שבה ארה"ב חוותה צמיחה חסרת תקדים בהיסטוריה, ובאינפלציה של כ 0% לאורך כל התקופה.

אגב, רק כדי לשבור עוד יותר את הטענה הלא מבוססת הזאת

בין השנים 1897 ל1914 מדד המחירים בארה"ב עלה בין 2% ל2.5% בשנה (בין 40 ל50 אחוז במצטבר לתקופה תלוי על איזה מקור אתה מתבסס)

אתה מוזמן לבדוק את זה

[נץ]

legal tender זה הרעה החולה הכי מסריחה שנולדה אי פעם.

אתם לא מבינים שכסף מנייר ו legal tender זה פשוט מכשיר לשעבוד של אזרחים? זה בדיוק (אבל בדיוק!) אותו כבר כמו שמישהו יעמוד מעליכם עם שוט שתעבדו.

קלעת בול למטרה.

אכן כסף מנייר יכול (בתנאים מסוימים) להפוך ולהיות משחק פירמידה.

להלן סרט עם תיאור מפחיד של מערכת הבנוייה על מגדל קלפים, או דומה במקצת למשחק פירמידה,

שסופו לקרוס כשנגמרים הפרייארים...

מכיוון שמדובר במערכת המוניטרית המקובלת כיום - כח קניה וחסכונות של כולנו מיוצגים ע"י כסף בבנק.

כסף נייר הוא למעשה יצוג סמלי לכח קנייה (בניגוד לשיטת הבארטר - מסחר בסחורה\שרות תמורת סחורה).

המחבר טוען שסופה של השיטה המוניטרית הקיימת לקרוס, ולכן התאור מפחיד למדי!

גם אם אינך מקבל את התיאור, העובדות וכל המסקנות, עדיין מהנה מאד לראות כיצד נוצר הבנקאי הראשון,

ומדוע הבנקים הם יצרני הכסף האמיתיים, ולא הממשלה כפי שכולם חושבים בטעות.

למי שיש 45 דקות מיותרות, ורוצה קצת להחכים, מבלי שסיים את הפקולטה לכלכלה:

(עריכה: הלינק הקודם כבר לא בתוקף, להלן לינק עדכני לסרט

http://video.google.com/videoplay?docid=-2550156453790090544

[omrij]

הסרט לא עובד אבל זה לא ממש משנה

אין דרך אחרת שתעבוד היום מלבד כסף מנייר (זה גם לא נוח להסתובב עם מטיל זהב בכיס )

הבנקים "מייצרים" כסף בגבולות שהמדינה מאפשרת להן (ע"י קביעת יחס הרזרבה)

והמדינה יכולה בכל שלב להפחית את כמות הכסף במשק (מה שנקרא עירוי חיצוני שלילי)

[נץ]

נכון, הלינק הקודם ירד, ומישהו טרח לשים את הסרט הנפלא הזה בלינק עדכני:

http://video.google.com/videoplay?docid=-2550156453790090544

[ixslashix]

אבל הוא עדיין טועה (גיל), הוא מחפש הגדרה אחרת...

[נץ]

הבנקים "מייצרים" כסף בגבולות שהמדינה מאפשרת להן (ע"י קביעת יחס הרזרבה)

והמדינה יכולה בכל שלב להפחית את כמות הכסף במשק (מה שנקרא עירוי חיצוני שלילי)

אכן יחס הרזרבה הינו גורם משפיע על כמות הכסף, אבל לא רק.

חשובה עוד יותר הנטייה השולית של הלווים כסף מהבנקים להפקיד מחדש את סך ההלוואה (או חלקה) בחזרה בבנק זה או אחר,

שכן זה מעלה עוד יותר את כמות הכסף במשק, וזה כבר קשור גם למהירות המחזור במשק, ואינו בשליטת הממשלה.

[omrij]

הכל בסופו של דבר הוא בשליטת הממשלה

אתה מדבר על מצב תאורטי (מאוד) שבו אנשים לוקחים הלוואה מהבנק ומפקידים בבנק אחר (ואז אותו בנק נותן הלוואה למישהו אחר שמפקיד בבנק אחר וכן הלאה)

גם זה בסופו של דבר בשליטת הממשלה כי היא יכולה לקבוע יחס רזרבה שינטרל את הנטיה השולית הזאת.

הבנקים הם בסה"כ כלי של הבנק המרכזי (בנק ישראל)

[נץ]

זה בכללל לא תיאורטי:

יוסף הפקיד כסף בתכנית חיסכון בבנק.

הבנק נותן לראובן הלוואה ע"ח הכסף הנ"ל, וראובן רוכש דירה מהקבלן שמעון.

שמעון מפקיד את הכסף בחשבונו בבנק, והבנק שלו שוב מלווה את הכסף ליעקב, וכן הלאה ...

בגלל יחס הרזרבה, כמובן שיש גבול למשחק הזה, והגבול הינו 1 חלקי יחס הרזרבה,

כלומר: אם יחס הרזרבה 25%, אז ניתן לגלגל 4 פעמים,

דע עקא שהכסף שיוסף הפקיד בבנק לראשונה הגדיל את כמות הכסף עד פי 4.

וזה ממש לא תיאורטי. זה קורה כל יום.

כמובן שהממשלה יכולה לעצור זאת ע"י הגדלת יחס הרזרבה ל-50% ואולי אף 90% ואז כמות הכסף לא תגדל

והמשק יכנס למיתון ששנת 1929 תחוויר מולו.

לממשלה כלל וכלל אין כוח בלתי מוגבל :- כל צעד פיסקאלי או מוניטרי שתעשה, יש בו תמיד תועלת בצד נזק,

זה היות וכל השווקים (שוק הכסף, העבודה, ביקוש והיצע למוצרים ושוק המט"ח) שלובים זה בזה ומושפעים זה מזה פעמים רבות בקשר שלילי - טוב באחד רע באחר).

תקצר היריעה להסביר פה למה, בשביל זה כבר צריך ללכת ללמוד כלכלה.

[omrij]

מזל שיש לי תואר בכלכלה

בסופו של דבר המדינה קובעת ע"י כלים כגון יחס הרזרבה ושיעור הריבית את האינפלציה (שזה יותר מעניין מכמות הכסף במשק)

[Artist]

אגב, רק כדי לשבור עוד יותר את הטענה הלא מבוססת הזאת

בין השנים 1897 ל1914 מדד המחירים בארה"ב עלה בין 2% ל2.5% בשנה (בין 40 ל50 אחוז במצטבר לתקופה תלוי על איזה מקור אתה מתבסס)

אתה מוזמן לבדוק את זה

באתר הזה אם אני משווה את כח הקנייה של הדולר ב 1879 (החזרה לתקן הזהב) עד 1913 (הקמת הפדרל רזרב) יוצא שכח הקנייה של הדולר כמעט ולא השתנה.

[omrij]

לא יודע מה זה האתר הזה, אבל הוא מציג תמונה הרבה יותר גרועה

יש שם שנים רבות של דפלציה ושנים רבות של אינפלציה

אתה בכלל יודע איזו קטסטרופה זאת?

בין 79 ל80 אינפלציה של 2.5%

בין 83 ל84 דפלציה של 2.8%

וכו'

בין 1879 ל1900 המדד ירד שם ב16%!!!